## Noam Yerushalmi on Shabbat Chapter 9

###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:1:4:1)

**אמר** ר' עקיבא מנין כו' מתניתין כמאן דאמר עבודה כוכבי' כנדה ומשמשי' כנדה ותנינן אבניו ועציו ואפרו מטמאין כו' תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ בנאו. והא תנינן ג' בתים הן תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ חידשו והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נראה שהוא (ט"ס וצ"ל) תיפתר במשתחוה לבית עצמו (והא שאמר תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ חידשו (כצ"ל) תיפתר במשתחוה לבית עצמו) דאמר ר' זעירא רב הונא בשם רב המשתחוה לבית אסרו (וכן איתא בפ"ג דעבודת כוכבים) ר' אבהו בשם ר' יוחנן המקדיש את הבית מועלין בו א"ר זעירא הוי רבנן פליגי מאן דאמר אסרו מועלין בו (פי' מאן דאמר אסרו סובר דבית הוי כתלוש וע"כ מועלין בו) ומ"ד לא אסרו אין מועלין בו והוא שט"ס וצ"ל) ומ"ד אין מועלין בו לא אסרו (פי' ר' יוחנן שסובר דאין מועלין בו וא"כ סובר דהוי כמחובר) לא אסרו (פי' דהוי כמחובר וע"כ לא אסרו) ובכאן (צ"ל) והא תנינן אבניו ועציו ואפרו מטמאין כו' (פי' וא"כ קשי' לר' יוחנן דכיון דאמר אין מועלין בו א"כ לא אסרו) תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ בנאו (וא"כ נאסר בתלוש) והא תנינן ג' הן (פי' וקשיא לר' יוחנן דאמר אין מועלין בו וא"כ לא אסרו) תיפתר שהשתחוה לבית ואח"כ חידשו. התיב ר' חגי קומי ר' יוסה מתניתא פליגא על רב השוקת שבסלע אין ממלאין בה ואין מקדשין ואין מזין כו' ואינה פוסלת המקוה מפני שחקקה ואח"כ חיברה הא אם חיברה ואח"כ חקקה לא וההן בית לאו כמו שחקקו ואח"כ חיברו (פי' וא"כ ה"ל כמחובר ואמאי אמר רב דהמשתחוה לבית אסרו) פתר לה סיתותן של אבנים היא גמר מלאכתן (פי' וא"כ הוי כמו שחקקו ואח"כ חיברו):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:1:4:2)

**שם** (בירושלמי) ולית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר עבודת כוכבים שנשתברה כו' והנה יש (ט"ס) בהגירסא שבכאן (וצ"ל) כמו דאיתא (בפ"ג דעבודת כוכבים) לית הדא פליגא על ריש לקיש דאמר עבודת כוכבים שנשתברה מותרת וכן סברינן מימר אם בעתיד להחזירן לכליין ד"ה אסור וגם שם (ט"ס וצ"ל ומר ר' יודן אבוי דר' מתני' אם היו מונחין במקומן לא כמו שעתיד להחזירן לכליין הן ואילו במקומן הן (פי' ובהא מודה ר"ל שאסור) ואח"כ צריך לומר ואפילו על דר' יוחנן לית הדא פליגא דר' יוחנן אמר עבודת כוכבים שנשתברה אסורה לא כן סברין מימר אם בשאינו עתיד להחזירן לכליין ד"ה מותר (פי' והכא כמו שאינו עתיד להחזירן לכליין). ואין לתרץ כמו דאמר תחילה דכיון שמונחין במקומן הוי כמו שהוא עתיד להחזירן לכליין. מ"מ תהא פליגא על ריש לקיש דהא להאי לישנא פליג ר"ל אפילו בעתיד להחזירן לכליין ובכאן צריך לומר תיפתר שנשתחווה לכל אבן ואבן (וא"כ לא הוי עבודת כוכבים שנשתברה כלל). וכן כתבו התוס' בשבת (ד' פ"ב) בד"ה אבניו כו' ואפי' למ"ד כו' שנשתברה מותרת הא מוקי לה בירושלמי כגון שהשתחוה לכל אבן ואבן ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:1)

**שם** (ה"ג) מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים כו' ובגמ' אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי בשבת אמר להן היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה כל מי שפירש בשלישי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה (וכתב הק"ע מסיני למדו דביום השלישי טמאה דסובר תנא דמתניתין לא ניתנה תורה לטבול יום אמר ר' יוחנן זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:2
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:2)

**והנה** הק"ע והפ"מ פירשו בדוחק דסובר ר' יוחנן לא ניתנה תורה לטבול יום ולקמן אמרינן אמר ר' יוחנן מדברי כולם טבולי יום קבלו ישראל את התורה וכן פירש הפ"מ בדחוקים עיין בפ"מ:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:3
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:3)

**ע"כ** נראה לי להגיה הירושלמי ולבאר (כצ"ל) אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי בשבת והוא (ט"ס וצ"ל) ירד משה בשלישי והוא שלישי בחודש והוא כמו דאמרינן בשבת (דף פ"ו) ת"ר פולטת כו' ביום השלישי טהורה דברי ר' אליעזר בן עזריה ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות ופעמים שהן ה' עונות פעמים שהן ו' עונות ר' עקיבא אומר לעולם ה' ואם יצאת מקצת עונה ראשונה נותנים לה מקצת עונה ששית. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא ואמרי ליה ר"פ לרבא בשלמא ראב"ע כרבנן דאמרי בה' עביד פרישה (ופירש"י פלוגתא דרבנן ור' יוסי בברייתא ומייתי לה בהאי פירקא לקמן דלרבנן בה' בשבת פירשו ולר' יוסי בד' ולכ"ע בשבת ניתנו עשרת הדברות וכיון דבשבת ניתנו ע"כ בליל שבת טבלו ולא שחרית כדמתרץ לקמן שלא יהיו הללו טובלין והללו מהלכין לקבל תורה הילכך בשלמא ר' אליעזר כרבנן דאמרי בחמשה בשבת עביד פרישה ויש שלא פירשו אלא עם חשיכה ומדטבלו ליל שבת ולא חששו שמא תפלטנה עוד ש"מ דפולטת בב' טהורה ומקצת היום ככולו) ור' ישמעאל כר' יוסי דאמר בד' עביד פרישה (ופירש"י ור' ישמעאל דאמר בג' טמאה בד' טהורה קסבר בד' עביד פרישה כר' יוסי דהוי ליל שבת רביעי ומיהו יש שלא פירשו עד סמוך לחשיכה וליכא אלא ד' עונות ליל ה' וה' וליל ו' וו' אפ"ה משטבלו פליטתן טהורה דלא הקפידה תורה אלא בימים) אלא ר' עקיבא כמאן לעולם כר' יוסי כדאמר רב אדא בר אהבה משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד בהשכמה עלה וישכם משה בבקר בהשכמה ירד דכתיב כו' מקיש ירידה לעליה מה עליה בהשכמה כו'.


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:4
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:4)

**ובזה** יתבאר הירושלמי אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי (כצ"ל) והוא שלישי בחודש והוא ד' בשבת וכמו דאמרינן בשבת (ד' פ"ו) ת"ר בששי בחודש ניתנו עשרת הדברות לישראל ר' יוסי אומר בשבעה בו אמר רבא דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כו' ודכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל כו' כי פליגי בקביעא דירחא ר' יוסי סבר בחד בשבתא איקבע ירחא כו' ורבנן סברי בתרי בשבתא איקבע ירחא:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:5
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:5)

**[והנה** בירושלמי לא הובא הפלוגתא דר' יוסי ורבנן וע"כ סובר הירושלמי דבתרי בשבתא אקבע ירחא ובששי בחודש נתנו עשרת הדברות לישראל וביומא (פ"א ה"א) ר' בא בשם ר' יוחנן שמע לה מן הדא כאשר צוה כו' אלו שבעת ימי המלואים כו' לעשות זה שעיר של יוה"כ כו'. אמר ר' יוסי בר בון טעמא דרשב"ל וישכון כבוד ה' על הר סיני מה משה לא נכנס לפני ולפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה אף אהרן לא נכנס לפני ולפנים עד שנתרבה בשמן המשחה כל שבעה ולא תלי הירושלמי בפלוגתא דר' יוסי וחכמים כמו דאמרינן ביומא (ד' ד') תני' כוותי' דריש לקיש משה עלה בענן כו' זה הי' מעשה אחר עשרת הדברות כו' דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר וישכון כבוד ה' כו' משה וכל ישראל עומדין ולא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה כו' במאי קמיפלגי ר"י הגלילי ור' עקיבא בפלוגתא דהני תנאי דתני' בששה בחודש ניתנה תורה לישראל ר' יוסי אומר בשבעה בו כו' ר"י הגלילי סבר לה כת"ק דאמר בששה בחודש ניתנה תורה לישראל כו' ומשמע מהירושלמי דכ"ע סברי דבששה בחודש ניתנה תורה לישראל וזה הי' מעשה אחר עשרת הדברות]:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:6
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:6)

**וא"כ** כיון דהירושלמי סובר דבששה בחדש ניתנה תורה לישראל ע"כ אומר על הא דתנן מניין לפולטת כו' ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר כו' והוא כמו ר' ישמעאל שסוב' דבשלישי טמא וברביעי טהור וע"ז אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד בשלישי (פי' בשלישי לחודש שהוא יום ד' בשבת) וע"ז אומר כל מי שפירש בשלישי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה (פי' מדלא ניתנה התורה עד למחרת דהיינו ביום ששי לחודש א"כ פלטה בלילה טמאה ביום טהורה). וא"כ מוכח מזה דבעי ה' עונות כר' עקיבא ירד משה ברביעי (כצ"ל) (פי' ואם הפרישה היה ביום הרביעי לחודש שהוא חמישי א"כ יש כאן ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה) וא"כ תקשה לחכמים דסברי דביום השלישי טהור הא יש כאן ליל חמישי וחמישי ובששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה אלמא דהפולטת בלילה עדיין טמא דלא נתנה התורה עד למחר ביום:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:7
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:3:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:3:2:7)

**וע"ז** אמר ר' יוחנן זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש (פי' דהא דלא נתנה התורה עד למחר זה לא הי' מפני פליטה רק כמו דאמרינן בשבת (דף פ"ו) לא מראש כו' וכמו שפירש"י שם אבל לדורות או בארבע או בשש וכמו שסובר ר' ישמעאל דתני לקמן ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' פעמים שהן שש וכמו שפי' רש"י פעמים שהן ד' עונות שלימות שמשה ד' בשבת עם פליטתה טמאה עד תחילת שבת פעמים שהן ה' עונות כגון שמשה תחילת היום של רביעי פעמים שהן ו' כגון שמשה בתחילת ליל ד' בין השמשות) רע"א לעולם הן חמש וכן לדורות והוא לא כמו דמשני בש"ס דילן בשבת (שם) משום שמשה בהשכמה עלה בהשכמה ירד אלא דסובר דהא דלא קיבלו ישראל את התורה בלילה הוא משום דפלטה בלילה טמאה ואם כן לא נתנה התורה רק ביום הששי ועיין בשבת (דף פ"ו) בפירש"י ד"ה וליטבלו ביני שמשי כו' והכי פריך לר' עקיבא דאמר הקפידה תורה על מנין העונות ולא הקפידה על פליטת הלילה ואיכא ששה עונות וכתב המהרש"א ויש לדקדק דמאי קושי' דאימא דקושטא דר"ע נמי לית לי' בהשכמה עלה אלא מכח הך קושי' דליקבלי התורה ביני שמשי קאמר ר"ע דהקפידה תורה גם על הלילה כדי שיהי' ה' עונות ע"כ ולשיטת הירושלמי סובר כן דהא דאמר ר"ע דחמש עונות הוא מדלא קבלו התורה בלילה (כמו שהקשה המהרש"א לשיטת הש"ס דילן אבל הירושלמי נמי סובר דנתנה תורה לטבול יום כמו דאמר ר' יוחנן מדברי כולם טבולי יום קבלו ישראל את התורה ולא כמו שכתב הק"ע והפ"מ שהירושלמי סובר תחילה דלא ניתנה תורה לטבול יום):


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:4:3:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:4:3:1)

**שם** (ה"ד) תני ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה א"ר יוחנן לית כאן סך אמר ר' אבא מרי אם אומר את לית כאן סך לית כאן שותה דלא כן דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף ועי' בספרי נועם ירושלמי (פ"ב דמ"ש) מה ק שביארתי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:6:2:1)

**שם** (ה"ז) ר' יהודה אומר אף המוציא ממשמשי כו' כל שהוא כו' תני אף ריח רע כל שהוא אמר ר' אילא אף ר"ש מודה בה מודה ר"ש באיסורי הניי' עיין לקמן (פי"א ה"ב) מה שביארתי שהטעם הוא אף דר"ש סובר דמלאכה שאצ"ל פטור זהו דוקא אם יש בה מלאכה הצריכה לגופה אבל באיסורי הנאה שאין בה מלאכה הצריכה כיון שהיא איסורי הנאה ע"כ מודה בה ר"ש דחייב על איסורי הנאה אף בכל שהוא אעפ"י שהיא מלאכה שאצ"ל כיון שאין בה צורך מלאכה לגופה ועיין (בפ"ו דשבת ה"ד) את המת במטה חייב דברי הכל לא כן תני אף ריח רע כל שהוא אמר ר' שמעון מודה בה ומודה ר"ש באיסורי הניי' א"ר יודן כו' ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shabbat 9:7:2:1
[Noam Yerushalmi on Shabbat 9:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shabbat/r/9:7:2:1)

**שם** המוציא קופת הרוכלין אע"פ שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת כו' וקשיא אילו הוציא והוציא כו' כלום הוא חייב אלא אחת למי נצרכה לר' אליעזר שלא תאמר מינים הרבה כו' ויהא חייב על כל א' וא' לפום כן צריך מימר אינו חייב אלא אחת (פ' לר"א שמחייב על תולדה במקום אב אע"פ שהיא תולדה של אב כגון קוצר א"כ הכל חייב משום קוצר אעפ"כ כיון שבעצם חלוקים הם ממלאכות ע"כ חייב על כל מלאכה ומלאכה וע"כ ה"נ אע"פ שהכל הוא משום הוצאה אף על פי כן כיון שיש בה מינין הרבה ע"כ חייב על כל אחת ואחת ע"כ קמל"ן דאף על פי כן אינו חייב אלא אחת ועיין בתוס' שבת (דף צ') בד"ה המוציא קופת הרוכלין ובהגהת מהרש"ל שם ומה שכתבו התוס' דהי' צריך לומר לר' יהושע שסובר דתמחוי מחלקין איפשר לומר דהירושלמי חולק ע"ז וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ז דשבת ה"א) הרי תמחויין חולקין ותמחויין מצטרפין א"ל כו' איני יודע טעם תמחוי ועיין בשבת (ד' ע"א) הכא במאי עסקינן כו'] ודו"ק: