## Noam Yerushalmi on Shevuot Chapter 2

###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:2:1)

**מתניתין** ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע כו' ובגמ' ר' ירמי' בעי פשיטא בידיעה האחרונה עדשיהא יודע שחייב להביא בה קרבן אף בידיעה ראשונה כן נשמעינה מן הדא שני שבילין א' טמא וא' טהור והלך באחד מהן ונכנס למקדש יצא והזה ושנה וטבל והלך בשני ונכנס למקדש חייב ויודע שהוא חייב להביא קרבן (פי' דבכניסה ראשונה הי' ספק א"כ אינו יודע שחייב להביא קרבן וא"כ איך מביא קרבן אח"כ הא בכניסה ראשונה לא הוי לו רק ספק ידיעה) אמר ר"ל דר' ישמעאל היא דאמר חייב על העלם טומאה והעלם מקדש [ועיין בפ"מ שכתב דשיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דלשיטת הש"ס דילן (ספ"ג דשבועות ד' י"ט) הוא דמשני ר"ל כר' ישמעאל היינו דלר' ישמעאל לא בעי ידיעה בתחילה ולשיטת הירושלמי הוא דמשני ר"ל דר' ישמעאל הוא דמחייב על העלם טומאה והעלם מקדש וא"כ מיירי דהי' לו ידיעה בתחילה מהמקדש ואח"כ לעלם ממנו וא"כ מתחייב משום העלם מקדש והוא דמיירי בשני שבילין היינו אף שהטומאה הוא רק בספק אעפ"כ מתחייב על העלם מקדש וכמו דאמר ר' בון בר חייא הוינן סברין מימר דמר ר"ל (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל ר' ישמעאל) בברי לי' שהוא טמא ונעלם ממנו טומאה (ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל מקדש] אבל אם הי' ספק טמא ספק טהור ונעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש לא ממה דאמר ר"ל דר' ישמעאל היא דאמר חייב על העל' טומאה והעלם מקדש הדא אמרה אפי' ספק טמא ספק טהור נעלם ממנו מקדש ונכנס למקדש חייב]:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:2:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:2:2)

**שם** ור' יוחנן אמר משום ספק ידיעה כידיעה וע"ז אומר מה אם בשעה שאינו יודע אם טמא הוא או טהור הוא (פי' וא"כ מדאורייתא הראשונה הי' טהור שספק בר"ה טהור וכמו שכתבו התוס' בספ"ב דשבועות (ד' יט) בד"ה הלך בראשון ונכנס אי ברה"י איירי בחד נמי חייב דספק טומאה ברה"י ספיקו טמא אבל הכא איירי ברה"ר דמוקמינא לי' בחזקת טהרה (ועיין לקמן שאיפשר לומר לר"י דסובר דספק טומאה ברה"י אינו טמא רק מספק אעפ"כ מוקי הברי תא בר"ה דאפי בר"ה דספיקו טהור אפ"ה הוי לי' ידיעה) ואיפשר לומר דהטעם הוא משום דר' יוחנן אמר קמן כל ספק רה"ר ספיקו טהור ואין מתירין לו לעשות לכתחילה ע"כ הוי לי' ידיעה ודאי וא"כ בשעה שיודע שהוא טמא אלא שאינו יודע שחייבין עלי' קרבן לא כש"כ שתהא לו ידיעה ודאית]:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:3:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:3:1)

**עוד** שם על דעתי' דר"ל נטמא ונעשה לו ה לא ספק מהו שיעשה אצלו כהעלם דבר (והפ"מ נדחק בזה) ולי נראה בפשיטות לר"ל שאומר דידיעת ספק לא הוי כידיעה ודאית וא"כ אם הי' לו ידיעה ודאית תחילה ואח"כ נעשה לו ספק אם הספק הוי כהעלם דבר ע"ז אמר דין כדעתי' ודין כדעתי' דאתפלגון אכל חמשה זיתים ונודע לו בספק כל אחד ואחד ואח"כ נודע לו בודאין ר"ל אמר ידיעת ספק קובעתו לחטאת ר' יוחנן אמר אין ידיעת ספק קובעתו לחטאת וא"ב לר"ל דאמר דידיעה ספק מחלקת לחטאת א"כ הוי ידיעת ספק ידיעה וא"כ לא הוי העלם דבר ולר' יוחנן הוי העלם דבר ונראה לי דהא דאמר ר"י ב"ר בון צריך לגרוס אח"כ:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:3:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:3:2)

**וע"ז** אומר מחלפא שיטתי' דר יוחנן מיחלפא שיטתי' דר"ל דהא לר"ל דידיעת ספק הוי ידיעה א"כ אמאי לא משני דהוי ידיעה מחמת דידיעה ספק הוי ידיעה ור' יוחנן האיך משני משום ידיעת ספק הא הוא סובר דידיעת ספק לא הוי ידיעה. וע"ז אומר מיחלפא שיטת ר"ל תמן אמר ידיעת ספק קובעתו לחטאת וכאן אמר אין ידיעת ספק קובעתו לחטאת:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:3:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:3:3)

**ובכאן** צריך לגרוס ר' יוסי ב"ר בון בשם ר' שמואל מודה ר"ל) ש בכהן מש יח שאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת שנאמר כחטאת כאשם את שמביא אש תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטאת את שאינו מביא אשם תלוי אין ידיעת ספיקו קובעת לחטאת: וע"ז אמר תמן אשמו קובעו וכא מה אית לך (פי' דהא אין אשם תלוי בטומאת מקדש וקדשיו וא"כ בכאן סובר ר"ל דידיעת ספק לא הוי ידיעה ולפי"ז איפשר דנעשה בהעלם דבר) מיחלפא שיטת ר' יוחנן תמן הוא אמר נתכפר מקצת ה החטא נתכפר כולו וכא אמר הכין ונראה לי שצריך לגרוס תמן אמר אין ידיעת ספק קובעתו לחטאת וכא אמר הכין (פי' דספק ידיעה הוי ידיעה) וע"ז משני לא אמר ר' יוחנן אלא בידיעה אחרונה שאין בה חיוב קרבן (פי' מתוך שאינו ידיעה לענין שיוכל להביא חטאת ע"כ לא מחלקת אבל בידיעה ראשונה הוי ידיעת ספק ידיעה) והנה כבר בארתי בספרי נועם ירושלמי (בפ"ק דברכות) דהש"ס דילן אינו סובר כשיטת הירושלמי דלא אמר ר"ל דידיעת ספק קובעתו לחטאת אלא דווקא אם מביא תלוי והראי' דהא איתא בכריתות שא יט) דפריך לר"ל דאמר ידיעת ספק קובעתו לחטאת והא תנן אכל ושתה בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת והא בין אכילה לשתי' אי איפשר דלא הוי לי' שהות ויוה"כ במקום אשם תלוי קאי אלמא אע"ג דעל ספק מעילות שאינו מביא אשם תלוי וכמו דתנן בכריתות (ד' כב) ואפ"ה מקשה דאמאי מצטרפות דאמאי הא ה"ל כמו ספק ידיעה ואינו מצטרף אלא ודאי דהש"ס דילן חולק על הירושלמי אלא דר"ל סובר דידיעת ספק הוי ידיעה אפי' אי ליכא אשם תלוי וע"כ לא משני בש"ס דילן בשבועות (ד' מט) דמקשה אלא לר"ל אדמוקים לי' כר' ישמעאל נוקמי כרבי ולא משני כהירושלמי דלא אמר אלא במקום שיש חיוב אשם תלוי משום דהש"ס דילן סובר דאין חילוק וחולק על הירושלמי ודו"ק:.


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:1)

**עוד** שם א"ר יוחנן כל ספק רה"ר ספיקו טהור ואין מתירין לו לעשות והא תנינן כל ספק הטהור לתרומה טהור לחטאת וכל התלוי לתרומה נשפך לחטאת אין תלוי בחטאת אלא או טמא ממש או טהור ממש (פי' וא"כ אי ספק טומאה ברה"ר אין מתירין לו לעשות וא"כ איך תנן כל ספק הטהור לתרומה טהור לחטאת כו' כיון דלכתחילה אין מתירין לו לו לעשות) א"ר זירא מתניתא בדבר שאין בא מחמת הזבח מה דאמר ר' יוחנן בדבר שבא מחמת הזבח והנה הפ"מ נדחק בזה מאד וכבר כתבתי בספרי נחלת יהושע שהוא ט"ס וצ"ל מתניתא בדבר שאינו בא מחמת הוכח והוא כמו דאיתא בנדה (ד' ו') שלא תאמר בהוכחות שנינו כמו ב' שבילין ועיין במהרש"א שם שכתב על הא שכתבו התוס' שם בד"ה שלא תאמר בהוכחות שנינו כו' ונראה לפרש כי ההיא דתני' בתוספתא דטהרות ב' שבילין א' שמא וא' טהור והלך בא' מהם ועשה טהרות והלך בשני ועשה טהרות אלו ואלו מוכיחים (פי' מוכיחים לטומאה דאיזה מהם נטהר ומשום לישנא דמוכיחים קאמר הכא בהוכחות שנינו) וכתב המהרש"א ואין להקשות כיון דהוא הלך בב' השב לין ונטמא הרי בודאי גם טהרות השניים נטמאו ממנו דיש לומר כגון שהזה ושנה וטבל אחר שהלך בשביל הראשון דכה"ג איתא בסדר המשנה בטהרות וע"ז אומר כאן בבא מחמת הוכח (פי' כמו דתני' בברייתא שני שבילין א' טמא וא' טהור והלך בא' מהן ונכנס למקדש ויצא והזה ושנה וטבל והלך בשני ונכנס למקדש. ש ובכה"ג טהור ואין מתירין לעשות):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:2)

**עוד** שם הכל מודים שאם עבר ועשה טהור (פי' אפי' בהוכחות) מיחלפא שיטתי' דר"י תמן אמר עבר ועשה טמא וכא אמר עבר ועשה טהור כאן ברה"י כאן ברה"ר ואפי' תימר כאן וכאן ברה"ר (פי' דאפי' תימא כאן וכאן ברה"ר אך הכא מיירי בהוכחות שהזה ושנה וטבל וע"כ אם עבר ועשה טהור והתם מיירי שלא הזה שנה וטבל בנתיים וא"כ אפי' ברה"ר טמאות):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:3)

**עוד** שם מיחלפא שיטתי' דר"ל מיחלפא שיטתי' דר' יוחנן דאתפלגון נזיר שנטמא בטומאת קבר התהום ריש לקיש אמר אין הנזיר מגלח ר' יוחנן אמר הנזיר מגלח:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:4)

**[והנה** הירו' הזה הוא חמוה וגם הפ"מ נדחק בזה וכתב ופלוגתא דר"י ור"ל לא מצא במקום אחר ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי וצריך להיות דאתפלגון נזיר שנטמא בטומאת קבר התהום ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח וריש לקיש אמר הנזיר מגלח והוא כמו דפליגי ר' יוחנן ור' אושעי' בפסחים (ובפ"ח דנזיר) נזיר שנטמא בספק רה"י כו ר' הושעי' רבה אמר הנזיר מגלח ור' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח דתנינן תמן כל טומאה מן המת שנזיר מגלח עלי' חייבין עלי' בבית המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליו אין חייבין עליו על ביאת מקדש. והוא כמו שביארתי בכמה מקומות ובהקדמה לספרי עצת יהושע דר' יוחנן סובר דספק טומאה ברה"י הוא טמא רק בתורת ספק ולא בתורת ודאי ור' אושעי' סובר דטמא בתורת ודאי


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:5
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:5)

**וע"כ** פליגי בזה ר"ל ור' יוחנן בנזיר שנטמא בקבר התהום דהיינו בספק דר"ל אומר הנזיר מגלח דסובר כר' אושעי' דספק טומאה ברה"י הוי טמא ודאי ור' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח דאינו טמא חלא בתורת ספק וע"כ אין הנזיר מגלח (וכצ"ל) כאן ברה"י כאן ברשות הרבים ואפילו (הוא ט"ס וצ"ל) ואילו תימר כאן וכא אן ברה"י מיחלפא שיטתי' דר"ל מיחלפא שיטת ר' יוחנן דהא ר"ל סובר דהוא טמא ודאי וא"כ ה"ל ידיעה ודאית ול הי' צריך לאוקמי כר' ישמעאל. ור' יוחנן שסובר דהוא טמא בספק א"כ תקשה על הא דאמר דאם עבר ועשה הטהרות טהורות הא טמא מספק אלא ודאי דכאן מיירי ברה"ר והוא כמו שכתבו התוס' דהך דשני שבילין מיירי בר"ה ודו"ק] מח


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:6
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:6)

**עוד** שם והא ר' יוחנן אמר משום ספק ידיעה כידיעה ואפי' ראשונה בשרץ ושני' במת הראשונה עד שלא נתגייר והשני' שנתגייר הראשונה עד שלא הביא שתי שערות והשני משהביא. והנה הפ"מ נדחק ב בזה מאד לפרש דקאי אשני שבילין דראשונה בשרץ ושני' במת והוא דוחק:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:7
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:7)

**ע"כ** נראה לי שהפי' הוא דראשונה בשרץ ושני' במת היינוהידיעה ראשונה והידיעה שני' (פי' דכיון דלר"י לא בעינן ידיעה ראשונה ידיעה ודאית ואפי' ספק ידיעה הוי כידיעה: ובידיעה אחרונה בעינן שתהא ידיעה שחייב בה קרבן) ע"ז אומ' אפי' הראשונה בשרץ ושני' במת (פי' שבידיעה השני' נתודע לו שהטומא' הי' במת אעפ"כ כיון שהידיעה שבתחלה הי' בטומאה אף שהי' הראשונה בשרץ אעפ"כ הוי ידיעה) (ומה שפי' הפ"מ לפי פירושו דהוא אליבא דר"א דאמר דבעינן עד שיודע לו באיזה טומאה הוא דוחק. דהתם בידיעה אחרונה מיירי והכא מיירי אף שאין ידיעה הראשונה שוה לידיעה שני' אפ"ה חייב) וע"ז אומר הראשונה עד שלא נתגייר (פי' ונטמא אח"כ כשנתגייר ונודע לו אח"כ אף שידיעה ראשונה של טומאה הי' עד שלא נתגייר אעפ"כ הוי ידיעה) וע"ז אומר אפי' הראשונה עד שלא הביא שתי שערות (פי' ידיעה הראשונה הי' עד שלא הביא ב' שערות והשני' הי' משהביא ב' שערות וכמו דאיתא בשבועות (ד' ה') דרבי סובר דידיעת בית רבו שמה ידיעה):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:8
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:7:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:7:8)

**והא** שאומר לכל זה דלר"י אעפ"י שהראשונה בשרץ והשני' במת הוי נמי ידיעה. הוא לענין שאומר אח"כ נטמא במת כו' וכמו שאבאר:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:1)

**עוד** שם נטמא במת וידע בשרץ ולא ידע אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל נטמא במת וידע בשרץ וידע אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה) (פי' ואעפ"י שאח"כ הי' לו העלם טומאה של שרץ וידיעה אח"כ אעפ"כ אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה וא"כ כיון שלא הי' העלם טומאה במת אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה) ונראה לי שהטעם הוא כמו שביארתי בספרי נחלת יהושע שהוא כמו דאמרינן במנחות (ד' כ"ד) דשבע לה טומאה וע"כ אין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה וע"כ אין חייב על העלם טומאה של שרץ כיון דאין שם טומאה קלה אצל טומאה חמורה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:2)

**וע"ז** אומר נטמא במת ולא ידע בשרץ ולא ידע ואח"כ נודע לו על השרץ ואח"כ נודע לו על המת (פי' שאח"כ בידיע' שבסו' נודע לו על המת אך בידיעה שבתחילה לא הי' רק על טומאת השרץ) וע"כ מיבעי' לי' מפני שנודע לו על השרץ תחילה כמו שיש טומאה קלה אצל טומאה חמורה דהא מהני ידיעת השרץ להיות ידיעה בתחילה וע"כ הוי כמו טומאה חמורה על טומאה קלה או מפני שקדמה לה טומאת המת תדחה לטומאת השרץ ולידיעתה ואין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה ולא מהני אע"ג שהי' לו ידיעה תחילה רק בשרץ אעפ"כ לא מהני מפני שכבר שבע לה טומאה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:3)

**עוד** שם נטמא במת וידע בשרץ ולא ידע ונכנס למקדש בהעלימו של מה חייב בהעלם שרץ פטור והנה צריך לבאר לפי מה שביארתי דהטעם מפני שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה א"כ מהו החידוש דבהעלמו של מת חייב בהעלמו של שרץ פטור כיון שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:4)

**וע"כ** הי' איפשר (שהוא ט"ס וצ"ל) נטמא בשרץ ולא ידע במת וידע ונכנס למקדש בהעלמו של מת חייב בהעלמו של שרץ פטור והטעם הוא דאם נכנס למקדש בהעלמו של שרץ פטור (פי' אם ידע שנטמא במה אעפ"י שאין בזה הטעם שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה דהא נטמא בשרץ תחילה וטומאה חמורה חל על טומאה קלה אעפ"כ לא הוי שב מידיעתו כיון דידע מטומאת מת החמורה ונכנס למקדש וא"כ אין שב מידיעתו דהא טומאת מת חמורה והוא ידע ואעפ"כ נכנס למקדש וא"כ לא הוי שב מידיעתו וכמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ו) בעא מיני' רבינא מרבא נשבע על ככר ומסתכן עלי' מהו כו' אמר לי' תנינא שב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו כו' משא"כ אם נטמא בשרץ ובמת וידע בשרץ ונכנס בהעלמו של מת אעפ"כ הוי שב מידיעתו כיון דטומאת מת חמורה כמו שכתבו התוס' בחולין (ד' ק"א) בד"ה הזיד בשבת ושגג ביוה"כ פטור ואם תאמר והא לר"ע נמי פטור דהא אינו שב מידיעתו הוא דמזיד הוא על השבת דחמור דבסקילה ויש לומר דאפי' הכי חמיר לי' יוה"כ לפי שהוא יום כפרה וסליחה וה"נ חמירא לי' טומאת מת ועל כן חייב:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:5
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:5)

**עוד** שם ירד לטבול מטומאה חמורה ונסמכה לו טומאה קלה עלתה לו טומאה קלה ליידא מילה שאם טבל ונכנס למקדש פטו' ירד לטבול מטומאה קלה ונסמכה לו טומאה חמורה לא עלתה לו טומאה חמורה ליידא מילה שאם טבל ונכנס למקדש חייב


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:6
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:6)

[**והנה** לפי מה שביארתי ששיטת הירושלמי הוא דאם נטמא טומאה חמורה שבע לי' טומאה ואינו טמא בטומאה קלה וא"כ למאי אומר עלתה לו טומאה קלה ליידא מילה שאם טבל ונכנס למקדש פטור וא"כ קשה דהא בלאו"ה שבע לי' טומאה וא"כ אינו טמא בטומאה קלה ולמאי הוא אומר שעלתה לו הטבילה. ודוחק לומר שאם לא הי' אומר שעלתה לו הטבילה לטומאה קלה אז הי' חל עלי' אח"כ הטומאה קלה אף שתחילה שבע לי' טומאה ואיפשר לומר שנטמא בטומאה קלה מתחילה ואח"כ נטמא בטומאה חמורה ואח"כ נודע לו הטומאה קלה שהי' בתחילה (או כמו שביארתי בספרי נועם ירו' על ברכות מה שכתבו התוס' בחולין (ד' ע"ג) דבטומאת ראי' לא שייך שבע לי' טומאה):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:7
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:8:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:8:7)

**ומה** שהקשה הפ"מ דהא בכריתות (ד' ח) אמרינן דמאן דאיחייב לי' חמשה טבילות כיון דטביל חדא זימנא איטהר ולא מחלקינן אם נסמכה לו טומאה חמורה או לא ואין שום סברא לחלק בזה ואפי' בענין כוונה לטהרה דאמרינן הוחזק לקל לא הוחזק לחמור כאותה ששנינו גבי מעלות (בפ"ב דחגיגה] התם הוא להחזיקו בטהרה והמוחזק למעשר לא הוחזק לתרומה כו' ולי נראה דהא דאמרינן בכריתות דלא בעי טבילה לכולם היינו אם נתכוין לטבול מכל טומאות אז אין צריך טבילה לכל טומאה אבל הכא מיירי שאם טבל לקל ולא טבל לטומאה החמורה אם כן הוי כמתעסק וסובר הירושלמי דכמו דאמרינן בחולין (ד' ל"ב) דפסיל רחמנא מתעסק בקדשים בשחיטה א"כ לטבילה שהוא להכשירו ליכנס למקדש פסול ג"כ מתעסק וע"כ אם טבל לקלה הוי מתעסק אצל טומאה החמורה וע"כ לא עלתה טבילה ולא דמי להא דחגיגה דהתם הוא לענין כונה למה לטבול אם לחולין או לתרומה והני מעלות הוי דרבנן משא"כ לענין הכונה למה הוא הטבילה על הטומאה אם הוא לטומאה חמורה או לטומאה קלה וכה"ג אמרי' בזבחים (דף מו) השוחט לחולין הקרבן כשר אבל השוחט משום חולין פסול משום דהוי כמו מתעסק ועל כן אמר ליידא מילה שאם טבל ונכנס למקדש חייב (פי' דדוקא לקדשים דבקדשים פסול מתעסק אבל לא לחולין דלחולין לא בעי כונה) ועיין בחולין (ד' לב):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:9:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:9:1)

**עוד** שם הא מטומאה חמורה ונסמכה לו טומאה חמורה לא הא מטומאה קלה ונסמכה לו טומאה קלה לא ירד לטבול מטומאה חמורה ונסמכה לו סככות ופרעות מאחר דמר ר"י בשם ר' ינאי כולהון תורה הן אצל תרומה כמו שהיא טומאה חמורה או מאחר שאין הנזיר מגלח עליהן כמו שהיא טומאה קלה. ונראה לי דר' יוחנן אזיל לטעמי' שביארתי לעיל שסובר דספק טומאה ברה"י ספיקו טמא אינו רק בתורת ספק ולא בתורת ודאי וע"כ מיבעי' לי' אם טבל לטומאה החמורה אם עלתה לו טבילה לטומאת ספק דהוי טומאה קלה דהא אין הנזיר מגלח עלי' או מאחר דלחומרא הוי הספק כודאי וא"כ עלתה לו טבילה דהוי כמו ודאי]:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:10:1)

**עוד** שם אנדרוגינוס ראה לובן ונכנס למקדש פטור ראה אודם ולובן כאחד ונכנס למקדש חייב אית תניי תני פטור אמר ר' יוחנן ר' שמעון היא דתני שני שבילין א' טהור וא' טמא הלך בא' מהן ונכנס למקדש בראשון והוזה ושנה וטבל בשני ונכנס חייב ר"ש פוטר בזה ר"ש בן יהוד' פוטר בכולן משו' ר' שמעון ניחא אנדרוגינו' גבי לובן את עביד ליה אשה גבי אודם את עבד לי' אים ברם הכא אין כאן טומאה ידועה (פי' דכיון שלא טבל בינתיי' א"כ הוה לי' טמא ודאי) אמר ר' שמואל בר סוסרטי תיפתר בששכח לראשון (פי' והוי לי' מקצת ידיעה וכמו דאיתא בשבועות (ד' י"ט עיין שם) ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם בששכחו לעולם שביל א' הוא (פי' וא"כ טהור הוא דהא ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור) אה שחזר ושכחו שני שבילין הן (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל אם כשחזר וזכרו שני שבילין הן פי' וא"כ הוי ידיעה ודאי) הפ"מ פי' באופן אחר עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:10:2)

**עוד** שם א"ר יוסי ב"ר בון אתי' דר"ש כר' אליעזר על דעתי' דחזקי' כמה דר"א אמר תמן עד שידע אם בשרץ נטמא אם במת כן ר' שמעון אומר כאן עד שידע אם באודם נטמא אם בלובן ניחא תמן משו' דאמר ספק ידיעה כידיעה ברם הכא כיון דחזא לובן ואוד' כא' ידיעה ודאי' היא ועיין בפ"מ שנדחק בזה מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:10:3)

**ולי** נראה (שיש בכאן ט"ס וחילוף השורות וכצ"ל) ניחא תמן משום דאמר ספק ידיעה כידיעה ברם הכא מכיון דחזי לובן ואודם כא' ידיעה ודאי' היא אמר ר"י בר בון אתי' דר"ש כר"א על דעתי' דחזקי' דאמר כמה דר' אליעזר אמר תמן עד שידע אם בשרץ נטמא אם במת כן ר"ש אומר כאן עד שידע אם בלובן נטמא אם באודם (והוא כמו דאיתא בנדה (ד' כ"ח) אמר עולא לא הא מני ר"ח היא דתנן ר"א אומר כו' טל העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש ר"ע אומר ונעלם ממנו והוא טמא כו' לא בעינן כו':


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:10:4)

**והא** דאמר דר"ש כר' אליעזר הוא משום דסובר דהאי ברייתא צריך לומר דהיא ר"ש דהא אמרינן אנדרוגינוס שראה לובן או אודם אין חייבין על ביאת מקדש ונראה לי דצריך לגרוס טומטום ואנדרוגינוס כמו דאיתא בנדה (ד' כ"ח שם) ואשמעינן רבותא דאע"ג שנקרע טומטום ואח"כ נודע שהוא זכר ומטמא בלובן אפ"ה פטור דאע"ג דאיגלאי מילתא למפרע שהי' טמא אך משום דתחילההוי ידיעת ספק וע"כ פטור וא"כ מוכח דאתי כר"ש דסובר דספק ידיעה לא הוי כידיעה דאי כת"ק א"כ הוי ספק ידיעה כידיעה והוי חייב וע"כ אומר דר' שמעון סובר כר' אליעזר:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:12:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:12:1)

**שם** ר' יוסי בעי אכל חצי זית בידיעת קודש והעלם טומאה כו' וכתב הפ"מ מדין זה לא מצאתי מבואר ובשבת פ' כלל גדול (ד' ע"א) גרסינן בכיוצא בזה כו':


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:12:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 2:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/2:1:12:2)

**ועיין** בירושלמי דשבת פ' כלל גדול (ה"א) אלא קצר חצי גרוגרת בזדון שבת ובשגגת מלאכות וחצי גרוגרת בין הערבים כו' שגגות ושגגות שבו מהו שיצטרפו אמר ר' יוסי אע"ג דלא אמר ר' יוסי מילתא דא אמר דכותי' אכל חצי זית בידיעת קודש ובהעלם טומאה וחצי זית בהעלם קודש ובידיעת טומאה העלם והעלם שבו מהו שיצטרפו כו' עיי"ש]: