## Noam Yerushalmi on Shevuot Chapter 7

###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:2:1)

**מתניתין** כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין אלו נשבעין ונוטלין השכיר הנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה וחנוני על פנקסו השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי ה"ז נשבע ונוטל ר' יהודה אומר עד שיהא שם מקצת הודאה אמר לו תן לי ככרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלת מהם דינר זהב ובגמ' ממשמע שנאמר שבועת ה' תהי' בין שניהם אין אנו יודעין שאם לא ישבע ישלם מה ת"ל ולקח בעליו ולא ישלם אלא מכיון שקבלו הבעלים שבועה הוא פטור מלשלם (והוא כרב הונא א"ר דאמר בב"ק (ד' ק"ו) מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום ונשבע ובאו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקיבלו הבעלים שבועה שוב אין משלם ממון):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:2:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:2:2)

**עוד** שם ר' חגי בעי קומי ר' אמי ולמה לי כר' מאיר כו' וכבר ביארתי במ"א שיש ט"ס בכאן וצ"ל תחילה אמר ר' אמי בשם ר' יוחנן דברי ר"מ ממשמע לאו אתה שומע הן ולקח בעליו ולא ישלם הא אם לא ישבע ישלם ואח"כ צ"ל ר' חגי בעי קומי ר' אסא ולמה לי כר"מ אפי' כרבנן (ובכאן צ"ל דאמר ר' חנינא הכל מודין בלשון תורה ממשמע לאו אתה שומע הן מה פליגי בלשון בני אדם (פי' דלא פליגי אלא בלשון בני אדם אם ממשמע לאו אתה שומע הן וע"ז אומר תני ר' חייא מתנה שומר חנם ושומר שכר להיו' כשואל וא"כ כיון שיכול להיות ע"י התנאי הוי כלשון בני אדם והנה כבר כתב הפ"מ שמהג מ' דקידושין (ד' ס"ב) דפריך התם מקראי כו' עיין שם אך שכתבו התוספות בקידושין (ד' ס"ב) ד"ה בשלמא כו' תימא מה ענין זה למחלוקת אפי' לר"מ למה לי והלא בהרבה מקומות כתיב (ויקרא י"ד) ורחץ וטהר וי"ל דהתם מילתא דפשיטא היא כיון דמצוה היא שצוה הקב"ה אם לא עשה לא יצא אבל הכא משמע שהוא לשון תנאי מדכתיב הוא יתחטא והוי כאילו כתיב אם יתחטא כו' וע"כ אומר בירושלמי דבלשון תורה כ"ע מודו דמכלל לאו אתה שומע הן וע"ז מביא הא דאמר ר' חייא מתנה אדם כו' וא"כ הוי כמו בלשון תנאי ובלשון תנאי פליגי בזה אם אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן. ועיין מה שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דעירובין).


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:4:1)

**עוד** שם הי' משכון בידו נוטל בלא שבועה כו' עיין לעיל (פ"ו ה"ח) מה שביארתי על הא דאמר ר' יוחנן נאמן הלוה לומר עד כדי משכון הלויתיך דאיפשר דאפי' בלא מיגו נמי סובר הירושל' דנאמן משום דבע"ח קונה משכון וע"כ אין ראי' מזה לפי שיטה הגאונים דמלוה על המשכון נשבע בנקיטת חפץ כמו שהאריך בזה הרא"ש ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:5:1)

**עוד** שם אמר ר' אלעזר כשתבעו בעדים יכול מימר לי' נתתי לך שכרך ויש כאן חסרון הניכר (וכצ"ל) דדווקא בשכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים יכול מימר לי' נתתי לך שכרך והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' מ"ה) אמר רב מנשיא כו' לא שנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך אמר ר' יוחנן אין אומר בממון מאחר מאחר דיכול לומר לי' לא שכרתיך יכול מימר לי' שכרתיך ונתתי לך שכרך ואיפשר לומר דכיון דבעה"ב טרוד בפועליו ע"כ לא אמרינן מיגו וכמו שהקשו התוס' בשבועות (ד' מה) בד"ה מתוך תימא מה מועיל כאן מיגו דלא שייך מיגו אלא לענין כלא לחושדו שמשקר במזיד אבל הכא שפיר מהימנינן לי' דודאי הוא סבר שפרע אלא שאנו תולין ששכח לפי שטרוד בפועליו כו' דהא ר' יוחנן אית לי' מיגו לעיל (פ"ו דשבועות ה"א) ר' ור' יוחנן תריהון אמרין והוא שהלוהו בעדים אבל אם הלוהו שלא בעדים יכול מימר לי' הלויתני ונתתי לך מחצה):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:5:2)

**עוד** שם מתניתא פליגא על ר' אלעזר במה דברים אמורים כשזה אומר נתתי וזה אומד לא נטלתי נתתי לך ככרך והוא אומר לא נטלתי שכרתני הוא אומר לא שכרתיך המוציא מחבירו עליו הראי'


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:5:3)

**והנה** הפ"מ הגיה כפי התוספתא דבקציצה אמרינן המוציא מחבירו עליו הראי' ולי נראה דהירושלמי חולק על הכ"ס דילן ואינו מחלק בין קציצה להא דקציצה מדכר דכירי אינשי וכמו שהביא הש"ס דילן בשבועו' (ד' מו) דלקמן מוכח דאפי' בקציצה נמי תיקנו דהשכיר נשבע ונוטל ולא ס"ל להירושלמי כהש"ס דילן דאתי כר' יהודה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:5:4)

**והא** דאמר מתניתא פליגא על ר' לעזר במה דברים אמורים כשזה אומר נתתי וזה אומר לא נטלתי נתתי לך שכרך והוא אומר לא נטלתי (פי' שתחילה אמר לו בעה"ב ששכרו ונתן לו שכרו ובכה"ג אמרינן מיגו דאין שור שחוט לפניך כיון שתחילה לא תבעו הפועל אלא הבע"ב בעצמו הודה) וכמו שביארתי לעיל דאמר ר' יוחנן אין אומר בממון מאחר מאחר דו יכיל מימר לי' לא שכרתיך יכיל מימר לי' שכרתיך ונתתי לך שכרך היינו מיגו דהי' יכול לומר לו טענה אחרת אבל מיגו דאם לא הודה לו תחילה ששכרו אמרינן בכה"ג מיגו וע"כ אומר דאם אומר נתתי לך שכרך (צ"ל) שכרתיך ונתתי לך שכרך שכרתני והוא אומר לא שכרתיך המוציא מחבירו עליו הראי' וע"ז אומר וקשי' אם באומר בעדים שכרתני והלה אומר לא שכרתיך (פי' אם מיירי בעדים א"כ איך אומר והלה אומר לא שכרתיך אלא ודאי דאפי' בלא עדים נמי אין נאמן במיגו דאין אומרים בממון מאחר וכמו שביארתי) ולקמן בסמוך יתבאר עוד בזה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:6:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:6:1)

**עוד** שם ר' בא קרתיגנא בעי יום א' עשית עמי ונתתי לך והלה אומר ב' ימים עשיתי עמך ולא נתת לי כלום פשיטא יום ראשון נוטל בלא שבועה שני' תפלוגתא דר' יוחנן ור' לעזר. והנה הפ"מ פי' בדחוקים גדולים עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:6:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:6:2)

**ע"כ** נ"ל (שיש כאן ט"ס וכצ"ל) ר' בא קרתיגנא בעי יום א' עשי עמי ונתתי לך והלה אומר ב' ימים עשיתי עמך ולא נתת לי כלום פשיטא יום ראשון נוטל בלא שבועה ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל יום ראשון לא נוטל בשבועה (פי' דכיון שעל יום ראשון אמר לו בעה"ב מתחילה יום א' עשית עמי ונתתי לך וא"כ כיון שבעה"ב מעצמו הודה לו תחילה ששכרו ואמר שנתן לו שכרו ע"כ לא נוטל שבועה (פי' שבזה לא תיקנו וכמו שביארתי תחילה הברייתא שאם בעה"ב מעצמו אמר לי' שכרתיך ונתתי לך שכרך בעה"ב נאמן) שני' תפלוגתא דר' יוחנן ור"א פי' דבשני' תבעו הפועל תחילה וא"כ הוי תפלוגתא דר' יוחנן ור"א דהא ליכא כאן עדים ואיכא מיגו דהא על הראשונה אמר לו מעצמו וא"כ הי' מיגו אבל אעפ"כ לא הוי מיגו גמור דהא על השני תבעו הוא תחילה וא"כ תלי בפלוגתא דר' יוחנן ור"א או דילמא כיון דעל הראשונה הודה לו מעצמו ע"כ אפי' ליום שני הי' נמי מיגו גמור ור' יוחנן נמי מוד' בזה דהוי מיגו:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:6:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:6:3)

**עוד** שם סלע א' פסקתי לך ונתתי לך והלה אומר ב' סלעים פסקת לי ולא נתת לי כלום פשיטא סלע ראשונה נוטל בלא שבועה והוא ט"ס וצ"ל לא נוטל בשבועה (פי' דהא מעצמו הודה ובכה"ג אמרינן מיגו) שני' תפלוגתא דר' יוחנן ור' לעזר (פי' דהא לגבי סלע השני' תבעו השני תחילה וח"כ ליכא מיגו גמו' רק אעפ"כ איכא מיגו דאי בעי לא הודה לו מתחילה וע"כ הוי מיגו ופליגי בזה ר' יוחנן ור"א או כיון דאי בעי לא הודה לו מתחילה א"כ הוי מיגו גמור ואפי' ר' יוחנן נמי מודה בה (ולפי"ז מוכח דהירושל' סובר דאפי' בקציצה נמי אמרינן דהפו על נשבע ונוטל דהא לא בעי לה אלא רק אם יש בזה מיגו דלא הודה אבל בלאו הכי נשבע ונוטל אפילו בקציצה נמי):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:7:1)

**עוד** שם רב הונא אמר אם כשנשבע הביא עדים הי' עומדת באבוס כבר גזלתו שבועה (פי' שהוא כמו דאמר רב הונא בב"ק (ד' ק"ו) אמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי ונשבע ואח"כ באו עדים פטור שנאמר ולקח בעליו ולא ישלם כיון שקבלו בעלים שבועה שוב אין משלמין ממון):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:7:2)

**וע"ז** אומ' מתניתא פליגא על רב הונא איכן שורי א"ל אבד משביעך אני ואמר אמן ועדים מעידין שאכלו משלם הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם (וכן מקשה בש"ס דילן (ד' קו) היכן פקדוני א"ל אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם) מתניתא בשאכלו ואח"כ נשבע לו ממה דמר רב הונא כשנשבע ואח"כ אכלו וכתב הפ"מ מתניתא מיירי שהעדים מעידים שאכלו אותו בתחילה מקודם שנשבע לו ונמצא שכבר נתחייב בשעה שאכלו ומה דאמר רב הונא בנשבע תחילה וכבר קנאו בשבועה ובאו עדים שראו אותו בידו או שאכלו אחר השבועה והילכך פטור הוא ופירושו דחוק:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:7:3)

**[וע"כ** נראה לי כמו שביארתי בספרי נועם ירושל' ביבמות (שיש בו ט"ס וצ"ל) רב הונא אמר אם כשנשבע הביא עדים ולא הי' עומדת באבוס ואח"כ צ"ל מתניתא כשנשבע לו ואח"כ אכלו מה דמר רב הינא כשאכלו ואח"כ נשבע לו והוא כמו שביארתי שם שהירושלמי סובר כמו דאמר רבא בב"ק (ד' ק"ו ושם) מסתברא מילתי' דרב במלוה דלהוצאה ניתנה אבל פקדון ברשותי'דמארי' קאי כו' אמר רב אפי' בפקדון דכי כתיב בקרא בפקדון כתיב והירוש' סובר כמו דאמר רבא בתחילה דאי איתא בעיני' לא קני בה בשבועה רק אי ליתא בעיני'.


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:7:4)

**וע"ז** אומר מתניתא כשאכלו ואח"כ נשבע לו (והוא ט"ס וצ"ל מתניתא כשנשבע לו ואח"כ אכלו וע"כ לא קני לה בשבועה) מה דמר רב הונא כשנשבע לו ואח"כ אכלו (והוא ט"ס וצ"ל כשאכלו ואח"כ נשבע לו כיון דליתא בעיני' קני לי' בשבועה והוא כמו דאמר רבא בתחילה מסתברא מילתי' דרב במלוה דלהוצאה ניתנה אבל פקדון ברשותא דמארי' קאי והאלקים אמר רב אפי' בפיקדון דכי כתיב קרא בפקדון כתיב ולשיטת הירושלמי מיירי נמי בפקדון אלא דכבר אכלו וא"כ ליתא בעיני' וע"כ קני' בשבועתו:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:8:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:8:1)

**עוד** שם מיחלפא שיטתי' דרבי יהודה תמן אמר אפילו לא ידע והכא אמר עד שידע המן על ידי שאינו כעין שבועת התור' אפי' שבועת תורה לא ידע ברם הכא ע"י שהן כעין שבועת התורה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:8:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:8:2)

**והנה** הפ"מ פירש דקאי אהא דלקמן דר' יהודה במתניתין גבי אמר לחנוני תן לי בדינר פירות כו' ואוקמינא התם דבקוש' מונחת בין שניהן מיירי שאינו לא ביד חנוני ולא ביד בעה"ב אלא מונחין בקופה ברה"ר ואין א' מוחזק בהן וקאמר ר' יהודה דלעולם בעה"ב נשבע ונוטל והיינו אפי' לא ידע כלומר שאינו ידוע לנו במי נוכל לתלות בו דטענתו הוי טענה כו' ופירושו דחוק מאוד דלפי מה שאבאר לקמן פליג ר' יהודה ארישא וכמו שאמר ר' יהודה בסיפא ר' יהודה אומר אין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שהוא נוטל את הדינר וה"נ אין דרך חנוני ליתן את הפירות עד שנוטל את הדינר ולקמן יתבאר בזה א"כ אינו שייך להך דהכא דנשבעים ונוטלים ע"כ נראה לי דקאי אהא דאיתא בירושלמי (פ"ו דב"ק ה"ז) המדליק את הגדיש והיו בו כלים ר' יהודה אומר ישלם כל מה שבתוכו וחכ"א אינו משלם אלא גדיש של חיטין או גדיש של שעורין כו' אמר ר' הושעי' בשאין שם עדים אבל אם יש שם עדים כל עמא מודו על הדא דר' יהודה כו' חד בר נש אפקיד גבי חברי' חד שק צרור ואירעו אונס אהן אמר סיגין הוה מלא ואהן אמר מטקסין הוה מלא ה"ז נשבע ונוטל וכתב הרא"ש (בס"פ הכונס) ובירושלמי מוקי פלוגתא דר' יהודה ורבנן כשאין שם עדים ופליגי אם עשו תקנת נגזל באושא להאמינו בכל דבר ומייתי עלה הך עובדא וא"ר נשבע ונוטל ועשו בו תקנת נגזל:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:8:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:1:8:3)

**וע"ז** אומר בירושלמי תמן אמר אפי' לא ידע (והוא ט"ס וצ"ל לא הודה) והכא אמר עד שיודה וע"ז משני תמן על ידי שאינו כעין שבועת התורה (פי' דהא התובע אינו יכול לתבוע אותו בברי וע"כ לא תיקנו שיהא בזה החומר של שבועת התורה כגון לאנקוטי חפצא ועיין בשבועות (ד' מ"א) בתוס' ד"ה מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן כו' פי' בקונטרס דנפקא מינה דבדאוריי' בעי אנקוטי חפצא בידי' ובדרבנן לא בעי כו' וע"ז אומר תמן על ידי שאינו כעין שבועת התורה אפי' לא הודה והכא דקא תני אלו נשבעין ונוטלין היינו כעין שבועת התורה וכמו דאיתא לקמן (פ"ד ה"ז) אמר ר' זירא כולהון כעין שבועת התורה ירדו להן וע"כ סובר ר' יהודה דבעינן עד שיודה במקצת:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:2:2:1)

**שם** (ה"ב) ומה חמי לה כשראו שנים חובטין עליו במקלות (ועיין בפ"מ שנדחק בזה) והוא ט"ס וצ"ל מה דמי לה וכן איתא בירושלמי דזרעים במס' תרומות מה דמי לה פטרי חמורות וכן בירושלמי סוף סוטה ומבואר במ"א:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:5:4:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:5:4:1)

**שם** (ה"ה) הדא דתימר כשלא העמידו עמו אבל העמידו עמו אין בעה"ב חייב כלום עיין (בפ' איזהו נשך) מה שביארתי בזה.


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:6:2:1)

**שם** (ה"ו) מתניתין אמר לחנוני הן לי בדינר פירות ונתן לו מר לו תן את הדינר אמר לו נתתי' לך ונתת באנפולי ישבע בעה"ב נתן לו את הדינר אמר לו תן לי הפירות אמר לו נתתי' לך והולכתים לתוך ביתך ישבע החנוני ר' יהודה אומר כל שהפירות בידו ידו על העליונה כו' ובגמ' ר' חנינא אמר במחלוקת אמר ר' יודא א מתי בזמן שהי' הקופה מונחת בין שניהם אבל אם הי' יוצאה מתחת יד א' מהן עוד היא במחלוקת:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:6:2:2)

**והנה** הפ"מ פירש ר' יהודה אסיפא פליג וס"ל דלעולם בעה"ב נשבע ונוטל דכיון שהפירות יצאו מרשות החנוני ומונחין הן ברה"ר הוי כאלו ביד בעה"ב וכל שהפירות בידו ידו על העליונה והוא נשבע ונוטל ועוד פירש על הא דר' חנינא אמר במחלוקת אברייתא דלקמי' קאי דאלו במתניתין קא חזינן דפליגי ר' יהודה ורבנן עיי"ש שהאריך בזה:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:6:2:3)

**ולי** נראה דהא דקאמר ר' חנינא אמר במחלוקת והוא שנחלקו רש"י ותוספות והרי"ף והרמב"ם אהא דאיתא בשבועות (ד' מ"ח) תני' אמר ר' יהודה אימתי בזמן שהפירות ציבורין ומונחין ושניהם עוררין עליהם אבל הפשילן בקופתו לאחוריו המוציא מחבירו עליו הראי' ופירש"י אימתי צריך בעה"ב לישבע בזמן שהפירות צבורין ומונחין ושניהם עוררין עליו אבל הפשילן בקופתו לאחוריו המוציא מחבירו עליו הראי' (פי' ואין צריך בעה"ב לישבע כלל. וא"כ לפי פירש"י נחלקו בזה שאם הפשילן בקופתו לאחוריו דחכמים סברי דבעה"ב צריך לישבע ור' יהודה סובר דאינו צריך לישבע כלל (אבל ר' יהודה לא מיירי מדין נשבע ונוטל) ולפי פי' התוס' בד"ה נשבע בעה"ב כו' דמפרש ר"ת דמיירי ברישא שמדד החנוני לכליו של בעה"ב ועודם ברשות חנוני כו' וטעמא דר' יהודה דאין חנוני מודד פירות אלא א"כ קיבל דינר ולוקח בעה"ב בלא שבועה וכן בנתן לו דינר בסיפא אמר ר' יהודה שצריך ליתן הפירות דדרכו ליקח דינר ולמדוד הפירות דמיירי בחנוני שאין מקיף ולפי"ז הכי פי' בברייתא דבגמ' אמר ר"י אימתי נחלקו חכמים עלי בזמן שהפירות צבורין ומונחין בו אבל בזמן שהפשילן לאחוריו מודו לי דהמע"ה כו':


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:6:2:4)

**וע"ז** קאמר בירושלמי ר' חנינא אמר במחלוקת (פי' דמצינו לפרש דהא דקאמר ר' יהודה כל שהפירות בידו ידו על העליונה קאי אסיפא דת"ק סובר דישבע חנוני. ור' יהודה קאמר דישבע בעה"ב (וכמו שפירש הרמב"ם) דר' יהודה פליג דלעולם בעה"ב נשבע ונוטל או דפליג ארישא דקאמר ישבע בעה"ב וע"ז קאמר ר' יהודה דכל שהפירות בידו ידו על העליונה דבעה"ב נוטל בלא שבועה והוא משום דאין דרך החנוני ליתן את הפירות עד שנוטל את הדינר והוא כמו דפליג בסיפא ואמר אין דרך השולחני כו' וה"נ אין דרך חנוני ליתן את הפירו' עד שנוטל את הדינר וע"ז קאמר ר' חנינא אמר במחלוקת (פי' דר' יהודה פליג ארישא):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:5
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:6:2:5)

**וע"ז** אומר א"ר יודן אימתי בזמן שהי' הקופה מונחת בין שניהן אבל אם הי' יוצאה מתחת יד אחד מהן (צ"ל) המוציא מחבירו כו' והיא הברייתא דאי' בשבועו' (ד' מ"ח) אימתי בזמן שהיו הפירות ציבורין ומונחין ושניהם עוררין עליהם אבל הפשילן בקופתו לאחוריו הממע"ה וכן צריך להגיה בברייתא בירושלמי אמר ר' יודא אימתי בזמן שהי' הקיפה מונחת בין שניהם ושניהם עוררים עליהם אבל אם הי' יוצא מתחת יד א' מהן המוציא מחבירו עליו הראי' וא"כ כיון דקתני שניהן עוררין עליהם משמע שהעירור הוא על הפירות. וא"כ פליגא בסיפא שהעירור הוא על הפירות אם נתן לו הפירות מכבר או שצריך ליתן לו את הפירות וע"ז משני עוד היא במחלוק' (פי' שאפי' הברייתא ההיא נמי במחלוקת שאעפ"י שעוררין על הפירות אעפ"כ מיירי שלא נתן עדיין הדינר אלא שהוא מונח בחנות) וע"כ אומר ר' יהודה דידו על העליונה שמסתמא לא נתן לו תחילה את הפירות כיון שלא נטל עדיין הדינר וא"כ ר' יהודה פליג ארישא ואסיפא והכל כמו שאומר אח"כ ר' יהודה אומר אין דרך שולחני ליתן איסר עד שיטול דינר ובזה אתי שפיר דהא ר"י סובר לעיל דאינו נשבע ונוטל עד דאיכא הודאה במקצת וע"כ מפרש הירושלמי ארישא משום דאין דרך חנוני להיות נותן אה הפירו' עד שלא יטול את הדינר וא"כ הוא פטור לגמרי) (ועי' בתו' שם):


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:6
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:6:2:6)

**וע"ז** אומר אח"כ הדא דתימר באכסנאי אבל בבן עיר דרכו ליתן איסר עד שלא יטול דינר (ואיפשר דהירושלמי מתרץ קושי' התוס' דמ"ט לא קאמר ברישא דמתניתין דהטעם מפני שאין דרך חנוני ליתן הפירות עד שיטול הדינר והוא משום דחנוני הוא אפילו בבני עירו נמי כך הוא וע"כ לא הוצרך לפרש הטעם. אבל בסיפא דיש חילוק בין בני עירו לאכסנאי וע"כ מפרש הטעם משום שאין דרך השולחני להיות נותן איסר עד שיטול הדינר (והפ"מ השיג על הש"ך ונדחק בפירושו) ולי נראה כמו שביארתי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:2:1)

**שם** (ה"ח) מתניתין ואלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין כו' חלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביע' נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל ובגמ' א"ר יוסי הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון אבל בחשבון לא בדא ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:2:2)

**עוד** שם ר' זעירא כהדא דר' יוסי חד בר נש אזיל למידן קומי ר' זעירא וחייבי' שבועה על תרין דינרין א"ל לאו תרין דינרין אני חייב לך הא טריפין לך א"ל ומילת פלן ופלן אמר ר' זירא או הב ליה כל מה דתבע לך או אשתבע כל מה דמגלגלין עלך:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:2:3)

**ועיין** באו"ת מה שפירש ר' זעירא כהדא דר' יוסי הוא על מה דאחר תחילהואהן בן בית עוד הוא כנושא ונותן שלא בחשבון וע"ז אמר ר' זעירא כהדא דר' יוסי עי"ש. והפ"מ פירש דקאי על הא דאיתא (ר"פ המפקיד) אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין עליו שבועות אחרות וחזר ואמר משלם אני חוששין אמר ר' יוסי לא חייבה התורה שבועה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם רצה לשלם ישלם ואם רצה לישבע ישבע וע"ז אומר ר' זעירא כהדא דר' יוסי (פי' כפלוגתא דר' יוסי) ולי נראה שצ"ל כרבנן דר' יוסי וא"כ יהי' מוכח שהפי' הוא כפי' הרי"ף דפליגי בזה אם אח"כ רוצה לשלם שלא יגלגל עליו שבועות אחרות ולא כפי' הרא"ש בסוף שבועות שמפרש בסיף שבועות דלא פליגי לענין אם יכול לחזור ולשלם אלא אם מקני לי' כפילא עיי"ש]:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:2:4)

**עוד** שם עד כמה מגלגלין עליו אמר ר' יוחנן עד כדי שיאמר לו עבדי אתה הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי וכי יש עבד עברי בזמן הזה והנה הפ"מ פירש הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי בתמי' ואם הי' כהן איך יכול לגלגל עליו טענה זו והא אין כהן נמכר בעבד עברי לפי שאינו יכול להיות נרצע שנעשה בעל מום שגה בזה דהא אמרינן (בפ"ק דקידושין) אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"כ כהן אינו נרצע אבל הוי עבד עברי דהא אמרינן שם עבד עברי כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנענית וע"כ נראה לי שהפי' הוא כך הגע עצמך שהי' כהן (פי' וא"כ איך יכול לגלגל עליו שאינו עבד כנעני שתחילה הי' סבור שהפי' הוא שלא נמכר לו בעבד כנעני) וע"ז משני בעבד עברי (פי' שיכול לגלגל עליו שלא יהא נמכר בעבד עברי) וכן הוא בקידושין (דף כ"ח) בש"ס דילן:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:1
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:3:1)

**עוד** שם אמר רב שמואל בר יצחק שמרה דלא כן מה אנן אמרין שמרה לא בטלי' היא בעל בעל מה בעל שנאמר להלן משמט אף כאן משמט דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ודברים שאין משה ידו אין שביעית משמטתו לא אותו ולא שבועתו כל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטת אינה משמטת שבועתו והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:2
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:3:2)

**ולכאורה** הי' נראה לגרוס שמטה לא (פי' דקאי אמתני' נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל (פי' שבועת השותפין לאחר שחלקו והשביעית משמטת את השבועה וא"כ קשה דהא השביעית משמטת את השבועה אינו שייך למה שאמר בתחילה ולא קאי רק אמלוה). וא"כ לפי מאי דאמרינן בתחילה דאם נתגלגל לו בבועה ממקום אחר ע"כ אפי' רוצה לשלם התביעה שהי' מתחילה אפ"ה או ישלם הכל או ישבע על הכל וא"כ ה"נ כיון שנתחייב יב גילגול שבועה ע"י מלוה וא"כ הו"א דאעפ"י שהשביעית משמטת אח"כ שבועת המלוה אעפ"כ צריך לישבע שבועת השותפין וע"ז קמל"ן מתני' דנתחייב לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת את השבועה דכיון דהשביעית משמטת את השבועה שאח"כ שהוא ע"י מלוה ע"כ ממילא בטלה השבועה ראשונה ג"כ ולא דמי להתם דהתם טוענו או שישבע על הכל או שישלם הכל וע"כ אפי' רוצה לשלם אפ"ה צריך לישבע על הכל משא"כ בשביעית כיון דעיקר השבועה בטלה בטל לי' הגילגול נמי:


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:3
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:3:3)

**וע"ז** אומר רב שמואל בר רב יצחק שמרה וצ"ל שמטה בטלי' פי' דבטל לי' הגילגול נמי וע"ז אומר דלא כן מה אנן אמרין שמיטה לא בטלי' (פי' דאי לא תנן במתניתין הוי אמינא דשמיטה לא בטלי' והוא דכיון דנתחייב שבועה ע"י הגילגול אפ"ה אף דשביעית שמטה את הגילגול אעפ"כ לא בטלה שבועה ראשונה וכמו שאם הי' אומר אח"כ שישלם הטענה הראשונה שעליו נתחייב הגילגול אעפ"כ צריך לישבע על הכל וע"כ קמל"ן תנא דמתניתין דשמטה בטלי' והטעם הוא מדכתיב בעל (פי' שנאמר כל בעל משה ידו ונאמר ונקרב בעה"ב אל האלקים מה בעל שנאמר להלן משמט אף כאן משמט (פי' אף שאינו משמט רק שבועת המלוה אבל שאר השבועות אינו משמט כמו דאמר דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ודברים שאין משה ידו אין שביעית משמטתו ואעפ"כ אם נתחייב לו שבועה על המלוה דמגלגלין עליו שביעת השותפין אעפ"כ אם נשמטה שבועת המלוה בטלה נמי שבועת השותפין וע"ז כתיב בעל מה בעל שנאמר להלן משמט אף בעל שנאמר כאן משמט וע"כ אם נתחייב לו שבועת המלוה ממקום אחר ומגלגלין עליו את השבועה ראשונה ואח"כ נשמטה שבועות המלוה ממילא בטל נמי השבועה ראשונה ג"כ והוא משום דכתיב בעל מה בעל שנא' להלן משמט אף בעל שנאמר כאן משמט וע"כ תנן דנתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת אף שבועה שע"י גילגול נמי אעפ"י שהיא אינה ממלוה והוא משום דכתיב בעל בעל א שביארתי].


###### Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:4
[Noam Yerushalmi on Shevuot 7:8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Shevuot/r/7:8:3:4)

**עוד** איפשר לומר דא"ר שמואל בר רב יצחק שמ רה (צ"ל לא) (פי' שאינה משמטתו רק השבועה שע"י מלוה אבל לא שבועת השומרין והשותפין) וע"ז אומר דלא כן מה אנן אמרין שמרה לא בטלי' והאי בטליה הוא ט"ס והי' כתוב כמלוה ונפל טעות בדפוס והדפיסו בטלי' וכצ"ל דלא כן מה אנן שמרה כמלוה (פי' שמירה כמלוה דהא לא כתיב בשמיטה רק מלוה ולא שמירה וכל הדברי' ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו ע"ז משני בעל מה בעל שנאמ' להלן משמט אף כאן משמט וע"ז קמל"ן דשמרה לא בטלי' (צ"ל כמלוה) דדברים שהשביעית משמטתו משמט שבועתו ודברים שאין השביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו וכמו שביארתי ודו"ק: