## Noam Yerushalmi on Sukkah Chapter 1

###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:1
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:1)

**ר' הושעי'** בעי הביא נסר ונתנו ע"ג חולי' של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר יש כאן כ' אמה (והוא ט"ס וצ"ל אין כאן כ' אמה) אם ימוד מן הקרקע יש כאן כ' אמה (כצ"ל) מה את עביד לי' כאויר פסול כסכך פסול אין תעבדיני' כאויר פסול פוסל בשלשה טפחים אין תעבדיני' כסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות (פי' דמיבעי' לי' אם הניח נסר בסוכה ומן הנסר אינו גבוה למעלה מכ' ומשאר הסוכה הוא גבוה למעלה מכ' אמה. וע"כ מיבעי' לי' אם הוא כסכך פסול ופוסל בד' טפחים או בד' אמות או שהוא כאויר ופוסל בג' טפחי') (והוא כמו שכתבו התוס' בסוכה (ד' ט') מה שנחלקו רש"י ור"ת בסוכה שתחת סוכה דלרש"י אם סוכה העליונה למעלה מעשרים פוסל התחתונה אבל ר"ת סובר דאפי' העליונה למעלה מעשרים אמה לא מיפסיל התחתונה ולא חשיב כסכך פסול לפסול התחתונה ויש לחלק) ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:2
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:2)

**וע"ז** אומר ר' יוסי ב"ר בון בשם חזקי' מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות שלא בא אלא להיתירה של סוכה (פי' הק"ע שלא בא אלא להיתירה של סוכה דה"ל דופן סוכה דאמרינן דופן עקומה ואף סכך זה מן הדופן) והפ"מ כתב ר' יוסי ב"ר בון כו' אגב דאיירי בסכך פסול מייתי הא דחזקי' דקאמר טעמא מפני מה אמרו כו' שלא בא אלא להיתירה של סוכה כלומר שלא בא הסכך פסול לפסול אלא לפי שיעור היתירה של סוכה דקסבר כמ"ד שיעור הכשר סוכה בד' אמות שיעור הכשירה כך שיעור פיסולה עכ"ל. והנה דבריהם דחוקים למאוד:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:3
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:3)

**ע"כ** נראה לי שהפי' הוא הא דאמר ר' יוסי ב"ר בון בשם חזקי' מפני מה אמרו סכך אינו פוסל אלא בד' אמות שלא בא אלא להיתירה של סוכה.


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:4
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:4)

**[והוא** כמו דאמרינן בב"ב (דף קס"ב) הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול פחות מכאן כשר היו ארבעה וחמשה עדים חתומין על השטר נמצא אחד מהם קרוב או פסול תתקיים עדות בשאר מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקי' מילאוהו בקרובים כשר ואל תתמה שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה פי' שאל תתמה שאף שאם הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול אעפ"כ אם מילאוהו בקרובים כשר אל תתמה ע"ז שאף בסוכה הדין כן שאויר פוסל בשלשה ואם מילאוהו בסכך פסול כשר עד ארבעה וה"נ שאף אם הרחיק שני שיטין מן הכתב פסול אעפ"כ אם מילאוהו בקרובים כשר: והכי איתא בירושלמי (פ"א דגיטין ה"ד) שטר שחתמו בארבעה עדים ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים כשר ותתקיים העדות בשאר ויעשה כהרחק עדות ויהא פסול (פי' דאמאי הועיל המילוי של עדים פסולים ויעשה כהרחק עדות פי' כהרחק שני שיטין ויהא פסול ומשני לית יכיל דאמר ר' יסא בשם ר' ירמיה פסולין אין נעשין כהרחק עדות שלא באו אלא להכשירו שלשה טפחים (פי' מחמת שלא באו העדים להעיד לא אמרינן בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה משום שלא באו אלא להכשירו של ג' טפחים פי' שלא יהיו מרוחקין שני שיטין מן הכתב והכי אמרינן (בפ"ט דגיטין ה"ז) מיחלפא שיטתיה דר' בא תמן אמר ר' בא בשם ר' ירמיה עדים פסולים אין נעשין כהרחק פדות שלא בא אלא להכשירו של גט כו']:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:5
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:5)

**וע"ז** אומר אהא דאמר ר' הושעי' בעי אם הביא נסר ונתנו על גבי חולי' של עמוד פשיטא אם ימוד מן הנסר אין (כצ"ל) כאן כ' אמה אם ימוד מן הקרקע יש כאן (כצ"ל) מה את עביד לי' כאויר פסול כסכך פסול אין תעבדיני' כאויר פסול פוסל בג' טפחים אין תעבדיני' כסכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות וא"כ קא מיבעי' לי' דסכך שהוא למעלה מעשרים אם יש לו הדין של סכך פסול וא"כ פוסל בד"א ואם יש לו הדין של אויר פוסל בג' טפחים וע"ז אומר ר' יוסי ב"ר בון בשם חזקי' מפני מה אמרה סכך פסול אינו פוסל אלא בד' אמות שלא באו אלא להיתירה של סוכה (פי' דמקשה דאיך יוכשר ע"י סכך פסול כיון דאויר פוסל בג' א"כ איך יוכשר ע"י סכך פסול עד ד' אמות ע"ז אומר שההכשר של סכך פסול הוא רק שלא יהי' הסוכה מופסקת ע"י אויר ואויר פוסל בג' טפחים ע"כ אם ממלאים אותן בסכך פסול וא"כ ממלא את האויר ולא הוי הפסק ע"כ אינו פוסל אלא בד"א. והא דאמר חזקיה הכא בירושלמי הוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בב"ב (דף קס"ב) מסייע ליה לחזקיה דאמר חזקיה מילאוהו בקרובים כשר ואל תתמה שהרי אויר פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה וא"כ כיון דכל הטעם דאויר פסול אינו פוסל רק בד"א יותר מאויר הוא מחמת שסותם וממלא את האויר ואם כן למעלה מכ' כיון דלא שנית בו עיני' אם כן הוי ודאי כאויר ופוסל בשלשה]:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:6
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:6)

**וע"ז** אומר אמר ר' מיישא ותמיה אנא היך רב הושעי' צריכה לי' ופי' דמאי מיבעי' לי' אם הסכך שהוא למעלה מעשרים הוי כסכך פסול או כאויר דאם הוא אויר פוסל בשלשה דמאי נ"מ כיון שהוא יושב על הנסר א"כ הוא באויר מחיצות של תוך כ' דתנינן תמן המשלשל דפנות מלמעלה למטן אם גבוה מן הארץ ג' טפחים פסולה ואמר ר' בא בר ממל בשאינו יושב ואוכל בצלן של דפנות אבל אם הי' יושב ואוכל בצלן של דפנות כשר וא"כ ה"נ הרי ממקום שיושב אין כאן כ' וא"כ הוא כשר כו' וע"ז משני ולא דמי כרמלית היא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים: ברם הכא התורה אמרה בסוכות תשבו מקרקע סוכה את מודד כ' אמה:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:7
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:7)

**והנה** מהירושלמי הזה יש לדחות ראי' הרמב"ן והובא ברא"ש בפ"ק דסוכה שהוכיח דהלכ' הוא דבאמצע פסול סכך פוסל בד' טפחים דלרב דאמר בין באמצע בין מן הצד בד' אמות א"כ טעמא לאו משום דופן עקומה דהא אפי' באמצע דליכא למימר דופן עקומה הוי נמי שיעורו בד' אמות כדאמר בגמ' כו' הילכך ע"כ הילכתא כמ"ד באמצע בד' ומן הצד בד"א משום דופן עקומה דסוגי' דכולי הגמ' דאמרו דופן עקומה דאמרינן בריש מכילתין מאי קמ"ל דאמר דופן עקומה תנינא כו' ואמרינן נמי (ד' ו') כי גמירי הלכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה כו' והר"ן כתב שאין ראיתו מכרעת וכמו שכתב בחידושיו.


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:8
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:4:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:4:8)

**ולי** נראה דאיפשר לומר לענין שאם היה הסכך למעלה מעשרים ועמוד בתוכו דאעפ"י דאין סכך פסול פוסל אלא בארבע אעפ"כ סכך שהוא למעלה מעשרים הוי כאויר כיון דלא מתחזי ופוסל בג' טפחים כמו אויר כמו דאמר הכא בירושלמי מפני מה אמרו סכך פסול אינו פוסל אלא בד' שלא בא אלא להיתירה של סוכה אבל אי אמרינן דופן עקומה אעפ"י שכתב רש"י שבאויר לא שייך דופן עקומה דהא הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה ומפני שדופן עקומה שאנו רואים שהסכך הוא מן הדופן והדופן עקומה א"כ יש לומר אף בלמעלה מעשרים דופן עקומה דהא מ"מ יש כאן סכך. וכן אמרינן בש"ס דילן בסוכה (דף ד') היה גבוה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא כו' ומן הצד אם יש משפת איצטבא לכותל ד"א פסולה פתות מארבע אמות כשירה מאי קמ"ל דאמרינן דופן עקומה תנינא מהו דתימא התם הוא דחזי לדופן אבל הכא דחזי לדופן אימא לא קמ"ל וא"כ יש נ"מ לענין דופן עקימה ויש לדחות ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:17:1
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:1:17:1)

**שם** ראשי פסל היוצאין מן הסוכה נידונין כסוכה ר' חונה בשם רבנן דתמן ובלבד על פני כולה ר' יעקב בר אחא ר' יסא ר' יוחנן בשם ר' הושעי' ואפי' כנגד הדופן.ר' יעקב בר אחא ר' חייא כו' ואפי' שלא כנגד הדופן. על דעתי' דר' יסא ניחא על דעתי' דר' חייה בר בא מה היקלתה בה חמתה מרובה מצילתה והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נרא' דצריך לומר ר"י ב"א ר' יסא כו' ואפי' שלא כנגד הדופן פי' אם פסל היוצא מן הסוכה אפי' יותר מן הדופן נידון נמי כסוכה וא"כ יש חידוש דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ואפי' שלא כנגד הדופן ועיין בסוכה (ד' י"ד) דמשמע דאמרינן פסל היוצא מן הסוכה ואפי' יותר מן הדפנות וכמו דאיתא שם לא הכא במאי עסקינן כגון דאנחה אפומא דמטללתא דעייל תלתא לגיו ואפיק חד לבר דה"ל פסל היוצא מן הסוכה וכל פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ופירש"י אפומא דמטללתא שאין שם דופן כו' ואע"ג דלא עייליה כוליה לתוך חלל דפנות הצדדים פסול דההוא טפח דאבראי מיחשב נמי כי סוכה דאלו סכך כשר הוי מותר לישן שם ויוצא ידי סוכה דאמרינן לקמן פסל היוצא מן הסוכה כה"ג נידון כסוכה] ר' יעקב ב"א ר' חייא ואפי' שלא כנגד הדופן (צ"ל) ר' חייא כו' וכנגד הדופן וע"ז אומר על דעתי' דר' יסא ניחא שזהו חידוש דפסל היוצא מן הסוכה הוא אפילו שלא כנגד הדופן על דעתי' דר' חייא ב"ר בא מה היקלתה בה (פי' על דעתי' דר' חייא בר בא שהוא אומר דדווקא כנגד הדופן א"כ מה היקלתה בה א"כ מהו החידוש) והוא כמו שכתב הרא"ש (ד' י"ט) דמיירי בשעשה שתי המחיצות של הצדדין ארוכות אע"פ שהי' די לו בז' טפחים בא' מהם וזה מוכיח שרוצה לעשות כל הסוכה בדפנות ארוכות ודופן אחת הנמשכת עם הפסל לאו מן הסוכה הוא אלא בפני עצמו קאי שאין לו אלא דופן אחת ואפ"ה נידון כסוכה אבל בלא"ה לאו חידוש הוא כיון דהלכתא היא דשלישית אפי' טפח א"כ אין זה חידוש אם הוי כדופן הנמשך בסוכה וע"כ אומר הירושלמי מה היקלתה בה פי' מה היקל בה ואיפשר שאומר ע"ז חמתה מרובה מצילתה (פי' וכמו דאמרינן בסוכ' (שם) רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא נצרכה אלא לסוכה שרובה צילתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמה' מרובה מצילתה) והא דלא משני כר' הושעי' לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות משלשה בסוכה קטנה לענין שישנים תחתיו). והוא דלקמן בירושלמי (ה"ה) משמע דלרב המנונא דאמר כדבר מי שהוא פוסל כאן פוסל כאן פי' דפסול בין אם מונח לאורך או לרוחב ומקשה ע"ז מהברייתא סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו והביא נסר (כצ"ל) ויצרף (צ"ל) וצירף ממנו ג' טפחים ונראה לי שצריך להגיה וצירף ממנו פחות מג' טפחים כשר דג' טפחים סכך פסול פוסל בסוכה קטנה ומקשה מזה לרב המנונא ומשני אלא כן אנן קיימין לאורך ואיפשר שלא ישן תחתיו אלמא דלרב המנונא לשיטת הירושלמי אם צירף סכך פסול אפ"ה בעינן שלא ישן תחתיו וע"כ לא משני דפסל היוצא מן הסוכה כמו דמשני רב הושעיה בבבלי (דף י"ט) ולקמן יתבאר עוד בזה:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:1
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:6:3:1)

**שם** (ה"ז) חיננא בר שלמי' בשם רב קצר לסכך אין לו ידות קצר לסכך וחישב עלי' למאכל בא במחשבה קצר למאכל וחישב עליהן לסכך אחרים אומרים עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב כהדא דאחרים מה אנן קיימין קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן צריכין הכשר פעם שני' או כבר הכשירן בידן:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:2
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:6:3:2)

**והנה** הק"ע והפ"מ נדחקו בפירוש הירושלמי ולי נרא' (שנתחלפו השורות וצריך להגיה וכצ"ל]. חיננא בר שלמי' קצר לסכך אין לו ידות (פי' דהקוצר לסכך אין לו ידות לקבל טומאה וע"כ לא בעינן רק שיהי' הסכך רבה על האוכלין ולא על הידות) אחרים אומרים עד שיהא הקש רבה על האוכלין ועל היד וע"ז אומר רב כהדא דאחרים (פי' ששואל אם יכולים ליישב הא דאמר רב דהקוצר לסכך אין לו ידות כאחרים ולא יהא פליג על אחרים וכמו דאמרינן בסוכה (דף י"ג) רב מנשיא בר גדא אמר רב הונא הקוצר לסכך אין לו ידות כו' נימא דרב כו' תנאי היא דתני' סוכי תאנים ובהן כו' אם פסולת מרובה על האוכלין כשירה ואם לאו פסולה אחרים אומרים עד שיהו קשין מרובין על הידות ועל האוכלין מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר יש להם ידות ומר סבר אין להם ידות כו' לרב כו' מי לימא תנאי היא וע"ז אומר בירושלמי ג"כ רב כהדא דאחרים:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:3
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:6:3:3)

**ובכאן** צריך לגרוס מה אנן קיימין קצר לסכך וחישב למאכל בא במחשבה והוא כמו דמשני בש"ס דילן (ד' י"ג) אמר לך ר"מ דכ"ע סברי הקוצר לסכך אין לו ידות והכא במאי עסקינן שקצרן לאכילה ונמלך עליהם לסיכוך (פי' ובהא סברי אחרים דהקוצר לסכך יש לו ידות אי קצצן לאכילה מ"ט דרבנן וכ"ת קא סברי רבנן כיון דנמלך עליהם לסיכוך בטלה לי' מחשבתו ומי בטלה לי' מחשבתו בהכי והתנן כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה ואין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:4
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:6:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:6:3:4)

**וע"ז** אומר הירושלמי מה אנן קיימין (פי' על הדא דפריך ורב כהדא דאחרי' (פי' אם נוכל ליישב דרב לא יחלוק על אחרי') וע"ז אומר מה אנן קיימין (פי' איך נוכל ליישב אם דפליגי בקצר לסכך וחישב למאכל אם כן מאי טעמא דרבנן) קצר למאכל וחישב עליהם לסכך ופי' והוא כמו דמשני בש"ס דילן כגון שקצצן לאכילה ונמלך עליהם לסיכוך) ע"ז אומר קצר למאכל וחישב עליהן לסכך (פי' בתמי') דודאי אינו עולה מטומאתן אלא בשינוי מעשה) וע"ז משני קצר לסכך והוכשרו ואמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן צריכין הכשר פעם שני' או כבר הכשירן בידן ובהא קא מיפלגי דלת"ק כיון שכוונתו לסכך אעפ"י שחישב שאח"כ יחזרו לגורן אין להם ידות ולא פליגי אלא באם אמר לכשיעשו מצותן אחזירם לגורן ובש"ס דילן משני בשינוי' אחרינא ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:1
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:11:2:1)

**שם** (ה"א) מהו לישן תחתיו התיב ר' יצחק בר אלישיב הרי טיט הנרוק משלים במקוה ואין מטבילין בו והכא משלים בסוכה ואסור לישן תחתיו [הנה התוס' בסוכה (ד' י"ט) הכריעו מהירושלמי דאויר פחות מג' אין ישנים תחתיו כפירש"י והנה התוס' תמהו שם על פירש"י דכל מקום חשבינן אויר פחות משלשה כסתום ע"י לבוד ולא דמי לסכך פסול פחות מג' דאין שייך לעשותו כסתום בסכך כשר מאחר דיש בו סכך פסול וע"כ כתבו דנראה כספרים דגרסינן התם אויר מצטרף וישנים תחתיו וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו כו' עיין שם אלא שהכריעו מהירושלמי דאויר פחות מג' אין ישנים תחתיו:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:2
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:11:2:2)

ולי נראה דאיפשר לומר דאין משיטת הירושלמי ראיה לשיטת הש"ס דילן דהירו' לטעמי' אזיל בדין לבוד וכמו שביארתי הירושלמי בעירובין (פ"א ה"ט) מקיפין ג' חבלים זו למעלה מזו ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ג' טפחים שיעור חבלים עוביין יותר על טפח שיהא הכל עשר טפחים אמר ר' זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר הא פחות מיכן לא ותני כן הביא דופן של שבעה טפחים והגביה מן הארץ פחות מג' כסתום אין את בעי מקשין הכין קשי' כו' והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בפירוש הירושלמי הזה והוא דחוק מאוד ע"כ נראה לי (שנתחלפו השורות והוא ט"ס וכצ"ל) הא פחות מיכן לא. אמר ר' זעירא לא אמר אלא בעשר וביותר מעשר והפי' הוא כמו דאמרינן בעירובין (ד' ט"ז) אמר רב המנונא אמר רב הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשתי הוי עומד בעי רב המנונא בערב מאי אמר אביי ת"ש שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל י' טפחים ואי איתא למה לי יתר על טפח ליעביד פחות משלשה וחבל משהו פחות משלשה וחבל משהו פחות מארבעה וחבל משהו ותיסברא האי פחות מארבעה היכא מוקים ליה אי מוקים ליה תתאי הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה כו'. וע"ז אומר בירושלמי הא פחות מיכן לא (פי' דמקשה אמתניתין דאמאי תנן מקיפין ג' חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל עשר טפחים וע"ז פריך הא פחות לא ואמאי הא בפחות נמי סגי וכמו דמקשה הש"ס דילן דאי איתא דעומד מרובה על הפרוץ בערב נמי א"כ אמאי תנן שיעור והחבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל עשרה טפחים ליעביד פחות משלשה וחבל משהו פחות משלשה וחבל משהו פחות מארבעה וחבל משהו וכן פריך בירושלמי הא פחות לא. וע"ז משני אמר ר' זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר פי' שלא אמרו דפחות מג' הוי לבוד והוי כסתום אלא לענין עשר וביותר פי' לעשר דבעינן מחצה שיהו עשרה וע"כ אם היה קנה פחות משלשה אמרינן דהוי לבוד והוי מחיצה וכן ליותר מעשר והוא כמו דאמרינן בפ"ק דשבת (ד' ט') כפאה על פיה שבעה ומשהו חייב ז' ומחצה פטור וכמו שפירש"י בד"ה אבל גבוה שבעה ומחצה והוא הדין לשני משהויין דפטור דכי מטא לפחות מג' סמוך לקרקע אמרינן לבוד במחיצתה והרי היא כמונחת נמצאו שוליה למעלה מעשרה ואינה נחה כלה ברה"ר וכן אמרינן בירושלמי (פ"י דשבת ה"ב) חזקיה אמר הוציא חבילה מרה"י לרה"ר מה שלא הניחה ברה"ר היה ראשה למעלה מעשרה הואיל ואין כולה ניחה ברה"ר פטור אמר ר' שמואל בר רב יצחק הוציא קורה מרה"י לרה"ר עד שלא הניחה ברה"ר נכנס ראשה לרה"י אחרת הואיל ואין כולה ניחה ברה"ר פטור וע"ז אמר ר' זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר (פי' דלא אמרו לבוד אלא במחיצה ד' ומשהו דאמרינן לבוד דהוי עשר. וכן ביותר מעשר דאמרינן לבוד דהיינו בזורק גופה או דהיינו שבעה ומחצה וע"כ כיון שהגיע לפחות משלשה נמצא שראשה למעלה מעשרה ואין כולה ניחה ברשות הרבים וע"כ פטור (ומה שכתבו התוס' דדוקא במחיצות אמרינן לבוד עיין שם והירושלמי קאמר בקורה ג"כ נתבאר ושם) בעירובין ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:3
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:11:2:3)

**והא** דקאמר ר' זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר אבל בדבר אחר לא אמרינן לבוד אע"ג דאמרינן לבוד בכל הדברים וכמו דאמרינן(פי"א דשבת ה"ה) ר' יעקב בר אחא בשם רב המנונא שכל ג' וג' שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן זהו לענין לבוד דאמרינן דכיון שהוא סמוך לגג הוי כגג:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:4
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:11:2:4)

**וכה"ג** אמרינן לבוד בכל אפי' בלא מחיצות וכמו שכתבו התוס' בשבת (ד' פ') בד"ה והעבירה דרך עליה וכתבו התוס' מפרש הרב דהוא הדין אפי' שלא דרך עליה אם העביר תוך שלשה לקרקע מצטרף וכן כתבו התוס' בכתובות (ד' ל"א) בד"ה רב אשי אמר כו' אי נמי כדרבא וכולי מילתא אשבת קאי כשצירף ידו למטה מג' דאע"ג דלא חשיבי לענין שבת הנחה אלא ע"ג מקום ד' איכא הכא חיוב שבת כשצירף ידו למטה מג' וקבלה וכן בירושלמי (פ"ח דגיטין) רב אדא בר אחוי לענין שבת שכל ג' שהם סמוכין למחיצה כמחיצ' דמי וזהו לראות כאילו הוא נח ע"ג קרקע או כמו שהוא סמוך למחיצה אבל לענין שיהא אויר כסתום הוא רק בעשר וביותר מעשר וכמו שביארתי בעירובין שם: וע"ז אמר ר' זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר (פי' דמשני אמה שאומר תחילה הא פחות מכאן לא ולפי הגהתי שהגהתי תחילה) פי' ואמאי תנן שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהא הכל עשרה טפחים הא פחות מיכן נמי והוא כמו שמקשה הש"ס דילן בעירובין (ד' ט"ו) אמר רב המנונא אמר רב הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשתי הוי עומד בעי רב המנונא בערב מאי אמר אביי ת"ש שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל עשרה טפחים ואי איתא למה לי יתר על טפח ליעביד פחות משלשה וחבל משהו פחות משלשה וחבל משהו פחות מארבעה וחבל משהו ופריך ותסברא האי פחות מארבעה היכא מוקים ליה אי מוקים ליה תתאי ה"ל כמחיצה שהגדיים בוקעין בה אי מוקים ליה עילאי אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה אי מוקים ליה במיצעי ה"ל עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות ושמעת מינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות הוי עומד:


###### Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:5
[Noam Yerushalmi on Sukkah 1:11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Sukkah/r/1:11:2:5)

**וע"ז** הקשו התוס' בד"ה אי מוקי' ליה כו' וקשה להשר מקוצי דאכתי נעביד פחות מג' וחבל משהו ופחות משלשה וחבל משהו ופחות מג' וחצי וחבל משהו ופחות מג' וחבל חצי טפח ומשהו עיין שם והירושלמי מתרץ ע"ז דהא דאמרינן דפחות מג' כסתום לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר אבל לא לענין שיהא ממש כסתום שיהא כעומד ממש להיות עומד מרובה על הפרוץ זה לא אמרינן בפחות מג' דיהא כל כך כסתום וכן כתב הג"א הביאו המג"א באו"ח (סי' שס"ב) ועומד גמור מרובה על הפרוץ משתי רוחות הוי עומד אבל אלו עומדים פרוצים הם אלא שעושים עומדים ע"י לבוד לא הוי עומד והירושלמי רוצה לומר דאפי' לענין עומד מרובה על הפרוץ מרוח אחת לא אמרינן דהוי כסתום וע"ז אמר ר' זעירא על הא דמקשה הא פחות לא. לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר וע"כ אומר דמהו לישן תחתיו (פי' באויר פחות מג' טפחים ע"ז אומר התיב ר' יצחק בן אלישיב הרי טיט הנדוק משלים במקוה ואין מטבילין בו והכא משלים בסוכה ואסור לישן תחתיו אבל לשיטת הש"ס דילן דנחשב כסתום אפי' להיות עומד מרובה על הפרוץ א"כ הוי כסתום ממש א"כ איפשר דמותר לישן תחתיו וסכך פסול גרע טפי דאין ישנים תחתיו כמו שכתבו התוספות ואין ראיה מהירושלמי ויש לדחות ודו"ק]: