## Noam Yerushalmi on Yevamot Chapter 1

###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:1)

**אתי'** דר' הונא כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי או לשם דברים אחרים ה"ז בעילת זנות וקרוב בעיני להיות הולד ממזר מה אבא שאול כר' עקיבא דר' עקיבא אמר יש ממזר ביבמה: מה דאמר ר' עקיבא ביבמה שזינתה. מה דאמר אבא שאול ביבמתו. ולכאורה קשה דאיך ס"ד דאתי דאבא שאול כר' עקיבא הא הא דפליגי ר' עקיבא וחכמים היינו ביבמה לשוק דהוי חייבי לאוין אבל הכא אם מתכוין לדבר אחר הוי כמו ממזר מחייבי כריתות:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:2)

**ע"כ** נראה לי דהירושלמי רוצה לומר דאתי כר' עקיבא: דאל"ה לא הוי ממזר אעפ"י שהוא מחייבי כריתות: והטעם כיון דלא תפסי קדושין לשום אדם וכמו שכתבו התוס' ביבמות (ד' מ"ט) דאליבא דרב דאמר אין קדושין תופסין ביבמה איצטריך לאשמועינן שפיר דלא הוי ממזר וטעמא אור"ת דהוי כעובדי כוכבים ומזלות ועבד שאין בה קדושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קדושין היא אלא ביאה הוא דאיתא בה כו' [כן איתא בירו' (פ"ג דקדושין תני עובד כוכבי' ומזלו' ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ר' שמעון ב"ר יהודה אומר בשם ר"ש אין הולד ממזר שאין ממזר אלא מאיסור שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עלי' כרת ושניהם מקרא א' דרשו כו' ר"ש בן יהוד' דריש מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קדושין אבל יש לה קדושין על אחרים הולד ממזר יצא עובד כוכבים ומזלות ועבד שאין לו עלי' ולא על אחרים קדושין. התיב ר' שמואל בר אבא על ההיא תנייא קדמייא הרי יבמה שזינת' הרי אין לה עליו ולא על אחרים קדושין והולד כשר] וא"כ סובר הירושלמי דגבי יבמה כיון דאין קדושין תופסין בה א"כ הרי אין לה עליו ולא על אחרים קדושין א"כ אפי' מתכוין לדבר אחר אין הולד ממזר רק כר"ע דאמר יש ממזר מיבמה לשוק וע"ז משני דכאן אפי' חכמים מודה דאיפשר דסברי דהוי כחייבי לאוין דתפסי קדושין וע"כ אין ממזר מיבמה לשוק אבל אם היבם אינו מתכוין למצוה הולד ממזר מפני אשת אח שלא במקום מצוה:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:3)

**ויתבאר** יותר עפ"י מאי שביארתי על הירושלמי דיבמות (פ"ז ה"ז) ממזר פוסל ומאכיל באיזה צד בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונישאת לעבד או לעובד כוכבים ומזלות וילדה ממנו בן ה"ז ממזר כו' לית הדא פליג על רב דרב אמר עובד כוכבי' ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר פתר לה בעובד כוכבי' ומזלו' פסול ובעבד פסול [ובבבלי (ד' ס"ט) אמרינן א"ל ר"ל לר' יוחנן כמאן כר"ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין אפי' תימא רבנן בעובד כוכבים ומזלות ועבד מודה. דכי אתא רב דימא אמר ר' יצחק בר אבדימא משום רבינו עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:4
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:4)

**ולכאורה** צריך להבין הירושלמי דמוקי בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול דאם אתי כר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין א"כ אמאי צריך לאוקמי בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול ותירץ הק"ע דבלא"ה ליכא לאו בעובד כוכבים ומזלות ועבד עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:5
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:5)

**ואיפשר** לומר דלכאורה צריך לבאר דהטעם של רב דאמר דעובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר הוא אליבא דכ"ע אפי' לר"ע וכמו דאמרינן ביבמות (ד' מ"ה) ובירו' (פ"ג דקדושין ה' י"ב) תני עובד כוכבי' ומזלו' ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ר"ש בן יהודה בשם ר' שמעון אין הולד ממזר שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליו כרת ושניהם מקרא א' דרשו לא יקח איש את אשת אביו ר"מ דרש מה אשת אביו שאין לה עליו קדושין והולד ממזר כו' ופי' הפ"מ ר"מ דאיהו ת"ק דבריית' ור"ש בן יהוד' דרש מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קדושין אבל יש קדושין על אחרים כו' ואמרי' שם חד בר נש אתא לקמי' דרב א"ל בנין דילדותא אמי' מן ארמאי א"ל כשר כו' אע"ג דרב אמר עובד כוכבי' ומזלו' ועבד שבאו על בת ישראל הולד כשר כו' וא"כ משמע שהטעם שסובר כמו ר"ש ב"י דמחמת שאין לה עליו ולא על אחרים קדושין לא הוי ממזר וא"כ מאי מהני הא דקאמר בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:6
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:6)

**אך** איפשר לומר דהירושלמי ס"ל דהא דאמרינן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר היינו אליבא דר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל אליבא דרבנן לא מהני לחומרא דמחמת שאין קדושין תופסין יהא כחייבי כריתו' ויהי' הולד ממזר [דלא כש"ס דילן דקאמר ביבמות (ד' ע') א"ל ר"ל לר' יוחנן כמאן כר"ע ומשני אפי' תימא בעובד כוכבים ומזלות ועבד מודו רבנן וכי אתא רב דימא כו'] וע"כ סובר הירושלמי דזה לא מהני רק לר"ע. וע"כ לא מצי לתירוצי אליבא דרבנן דמחמת דאין קדושין תופסין יהא הולד ממזר אפי' לרבנן דהא אין קדושין תופסין לא לדידי' ולא לאחרים אך זהו דווקא אם יהא הולד ממזר מחמת דאין קדושין תופסין אבל לר"ע דמחייבי לאוין הולד ממזר ע"כ אפי' בעובד כוכבים ומזלות נמי הולד ממזר וע"כ משני דדוק' בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול דהיינו שהוא מעמון ומואב הוי חייבי לאוין [אבל להש"ס דילן ליכא נ"מ דאי אמרינן דזה לא מהני הא דאין קדושין תופסין לכ"ע. א"כ אפי' לרבנן נמי הולד ממזר וע"כ אמרינן ביבמות (ד' ע') אפי' תימא רבנן בעובד כוכבים ומזלות ועבד מודו דכי אתא רב דימי א"ר יצחק ב"ר אבדימי משום רבינו עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר דהטעם כיון דלא תפסי קידושין כלל ולא מחלק בין עובד כוכבים ומזלות פסול לאינו פסול דלשיטת הש"ס דילן ליכא נ"מ דמ"ד כשר אפילו באשת איש נמי כשר כיון דלא תפסי קדושין בין לדידי' בין לאחר וכמו שיתבאר:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:7
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:7)

**ובזה** יתבאר החילוק שבין הבבלי לירושלמי בענין מה דקיי"ל ביבמו' (ד' מ"ה) דעובד כוכבי' ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנוי' בין באשת איש והטעם דאע"ג דבאשת איש הוי כחייבי כריתות. אעפ"כ כיון דלא תפסי קדושין מהני דע"כ לא הוי הולד ממזר אפי' במקום דהוי חייבי כריתות וע"כ מוקי לה כרבנן ולא כירושלמי דמוקים כר"ע [ועיין בתוס' יבמות (ד' ט"ז) שנדחקו בזה דמניין מוכח דלר"ע עובד כוכבים ועבד, הבא על בת ישראל הולד ממזר] אבל הירושלמיסובר דעובד כוכבים ומזלות ועבד הוא דלא מהני מה דלא תפיס קדושין אבל זהו דוקא לר"ע (וע"כ מוקי לה בעובד כוכבים ומזלות פסול ועבד פסול). ע"כ הולד ממזר דלא מהני מה דאין קדושין תופסין לכ"ע אבל לרבנן דקדושין תופסין בחייבי לאוין ע"כ לא הוי ממזר מעובד כוכבים ומזלות ועבד דמחמת שאין לה קדושין אין הולד ממזר כיון דלא תפסי קדושין לכ"ע וע"כ סובר הירושלמי דדוקא בפנוי' אבל לא בא"א דבזה הוי ממזר וכמו שאבאר לקמן וע"כ אומר רב דהולד כשר מחמת דסובר כרבנן דמחייבי לאוין לא הוי ממזר


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:8
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:8)

[**וע"כ** אמרינן שם בירושלמי (פ"ג דקידושין ה' י"ב) דיש חילוק בין פנוי' ובין אשת איש וכמו דאמרינן שם א"ר יעקב בר אחא תני' תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפי' באשת איש ר' תנחום בר פפא שלח שאל לר' יוסי תרין עובדין מן אלכסנדרין א' בפנויה וא' בא"א באשת איש שלח ליה כתיב לא יבוא ממזר בקהל ה' בפנויה שלח ליה כתב מבדין אתם שאין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדשות. א"ל לר' מנא סב וחתים וחתם (פי' שבא"א פסול) א"ל לר' ברכיה סב וחתום ולא קיבל עליה מן דקמון קם ר' מנא עם ר' ברכי' א"ל למה לא חתמת. א"ל לא כן אמר ר' יעקב בר אחא תנוי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפי' באשת איש כו' וא"כ פליגי בזה הירושלמי והבבלי דלשיטת הירושלמי פסול אם בא עובד כוכבים ומזלות על א"א. דאע"ג דעובד כוכבים ומזלות ועבד לא תפסי קידושין היינו דווקא בפנויה ואע"ג דלא תפסי קידושין אך הא דלא תפסי קידושין הוא לאו משום חומר הערוה אלא דלית להו קידושין. אבל מ"מ אינו מגרע שאם בא על אשת איש וא"כ הוי חייבי כריתות ע"כ אף שאין להם ולא על אחרים קידושין אפ"ה הולד ממזר אבל הש"ס דילן מסיק ביבמות (ד' מ"ה) דהלכתא עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר בין בפנויה בין בא"א והטעם דילפינן מאשת אב מה אשת אב דלדידיה לא תפסו קידושין לאחריני תפסי קידושין לאפוקי עובד כוכבים ומזלות ועבד דלא תפסי בה קדושין כלל וע"כ מסיק דאפי' בא"א נמי לא הוי הולד ממזר וע"כ אומר בירושלמי לא כן אמר רב אחא בר יעקב תניי תמן (פי' בבבל) הפוסל פוסל בפנוייה והמכשיר מכשיר באשת איש) אבל לשיטת הירושלמי דדוקא בפנוייה אבל באשת איש הולד ממזר]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:9
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:5:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:5:9)

**ובזה** יתיישב הירושלמי הכא מה אבא שאול כר' עקיבא דר' עקיבא אמר יש ממזר ביבמה [וכמו שביארתי דיבמה לא תפסו בה קידושין כלל וא"כ איך אמר אבא שאול הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות ה"ז בעילת זנות וקרוב להיות הולד ממזר דכיון דלא תפסו קידושין כלל לא הוי הולד ממזר וע"ז משני מה דאמר ר' עקיבא ביבמה שזינתה מה דאמר אבא שאול ביבמתו (פי' דאעפ"י דרבנן פליגי ביבמה שזינתה היינו משום דהתם לא הוי רק חייבי לאוין ובחייבי לאוין ס"ל לרבנן דאין הולד ממזר ואע"ג דכאן לא תפסי קידושין אעפ"כ לא הוי הולד ממזר משום דלא תפסו קידושין כלל לא ליבם ולא לאחרים וע"כ לא הוי הולד ממזר אע"ג דלא תפסו קידושי) וע"ז אומר מה דאמר אבא שאול ביבמתו (פי' דכיון דיבמתו אינו מתכוין למצוה א"כ הוי כמו חייבי כריתות. ובחייבי כריתות הוי הולד ממזר אע"ג דלא תפסו קידושין כלל דכיון דהוי חייבי כריתות אינו מגרע במה דלא תפסו קידושין כלל כמו שביארתי לשיטת הירושלמי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:1)

**(שם)** מה כדון יבמה יבוא עלי' מה עלי' שנאמר להלן ביבמה אף עלי' שנאמר כאן אפילו ביבמתו אמרה תורה ואשה אל אחותה לא תקח אין לי אלא היא צרתה מניין ת"ל לצרור לא לצרתה ולא לצרת צרתה אין לי אלא אחות אשתו שאר כל העריות מניין ר' זעירא בשם ריב"ח כו' מה אחות אשתו מיוחדת ערוה שיש לה היתיר לאחר איסורא הרי היא אסורה להתייבם שאר כל העריות שאין להם היתר לאחר איסורן לא כש"כ מה זו ערוה פוטרת צרתה אף כל שאר עריות פוטרות צרותיהן עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל מה מצינו אחות אשתו מיוחדת ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת הרי היא אסורה להתייבם אף כל ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ההא אסורה להתייבם מה נפיק מביניהן אלמנה לכה"ג מאן דמר ערוה שיש לה היתר לאחר איסורה זו הואיל ואין לה היתר לאחר איסורה הרי היא אסורה להתייבם. מאן דמר ערוה שחייבין על זדונה ועל שגגת' חטאת הרי זו אסורה להתייבם זו הואיל ואין חייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת תהא מותרת להתייבם:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:2)

**והנה** בהא דקאמר עד כדון כר"ע פי' הפ"מ זו היא לשיטת ר"ע דיליף מק"ו כר' ישמעאל אבל לר' ישמעאל מצינו ברייתא דיליף במה מצינו והוא דוחק דבכל מקום דקאמר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל (פי' דר"ע דריש לשונות כפולין כר' ישמעאל (פי' לר' ישמעאל שסובר דדברה תורה כלשון בני אדם א"כ לא יכול ליליף מזה) וא"כ היכן מצינו שנחלקו בזה במקום אחר והק"ע פי' עד כדון כר' עקיבא דסובר דאפילו חייבי לאוין פטורין מחליצה ויבום אלא כר"י דפליג וסובר דחייבי לאוין חולצת ולא מתייבמת וא"כ אף חייבי לאוין פטורין שהרי אין היתר לאיסורן ובסמוך יתבאר שאין שיטת הירושלמי כן:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:3)

**ע"כ** נראה לי דהא דקאמר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל הוא כמו דאמרינן בירושלמי (פי"א דיבמות ה"א) עד כדון בת בתו בתו מניין רב אמר אם על בת בתו הוא מוזהר לא כש"כ על בתו כו' וכר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר למידין מק"ו ואין עונשין מק"ו מנלן ואתי' כההיא דתני חזקי' ובת כהן כי תחל לזנות מה ת"ל איש להביא את הבא על בתו שתהא בשריפה אמר ר"י ב"ר בון אפי' לאזהרה את ש"מ. ואם כן פריך לר' ישמעאל דס"ל דלמידין מק"ו ואין עונשין מק"ו והנה לכאורה הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן במכות (ד' י"ז) אפי' למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירי' מן הדין ואיפשר דקאמר למידין מן הדין היינו לענין מצות אבל אין עונשין מ"ה ואיפשר דאין מזהירין נמי עכ"פ סובר הירושלמי דר' ישמעאל סובר דאין עונשין מן הדין וע"כ פריך דבתו מנ"ל לר' ישמעאל שסובר דאין עונשין מן הדין ובסנהדרין (ד' ע"ו) אמרינן וכי עונשין מן הדין גלוי מילתא בעלמא הוא רבא אמר כו' וע"כ פריך הירושלמי דלר' ישמעאל שסובר דאין עונשין מק"ו א"כ מניין יליף לבתו:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:4
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:4)

**וע"כ** קאמר הכא נמי עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל (פי' דלר"ע ניחא שפיר דיליף מק"ו מה אחות אשתו שיש לה היתר אחר איסורה הרי היא אסורה להתייבם שאר כל העריות שאין לה היתר לאחר איסורן לא כש"כ מה זו פוטרת צרתה אף כל שאר העריות פוטרות צרותיהן) וע"ז אומר עד כדון כר' עקיבא (פי' דר"ע סובר דעונשין מן הדין) אבל כר' ישמעאל (פי' דס"ל דאין עונשין מן הדין א"כ ליכא למילף מק"ו דא"כ לא יענשו ע"ז דהא אין עונשין מן הדין) (ואיפשר דס"ל דכש"כ דאין מזהירין מן הדין כמו שביארתי). ע"ז אומר תני ר' ישמעאל מה מצינו אחות אשתו מיוחדת ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת היא אסורה להתייבם אף כל ערוה שהיא חייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת תהא אסורה להתייבם וא"כ יליף במה מצינו אבל לא בק"ו משום שר' ישמעאל סובר למידין מק"ו ואין עונשין מק"ו:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:5
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:5)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ה דסוטה ה"ב) עד כדון באוכלין שנטמאו באויר כלי חרס שנטמאו בשרץ (פי' הפ"מ עד כדון לא שמענו מדרשת ר"ע לטמא אחרים אלא באוכלין שנטמאו באויר כלי חרס כו' כדכתיב וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כו') אוכלין עצמם שנטמאו בשרץ מניין ודין הוא מה אם הכלים שאינם מטמאים באויר כלי חרס שנטמא בשרץ הרי הן מטמאין בשרץ לטמא אוכלין אוכלין עצמ' כו' עד כדון כר"ע כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל זה ראשון שנגע בכל טמא. לא יאכל לרבות את השני השלישי מניין ודין הוא מה אם טבול יום כו' שני שפוסל את התרומה אינו דין שיפסיל בתרומה רביעי בקידש מניין ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים כו' שלישי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הא למדנו לראשון ולשני מן הכתוב ולשלישי מן הדין ולרביעי מק"ו דנין לו דין מן הדין שיהא הכל משועבד להלכה שיהא השלישי פסול בתרומה והרביעי בקודש:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:6
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:6)

**והנה** גם שם נדחקו הק"ע והפ"מ דהיכן מצינו דר' ישמעאל לית ליה יטמא יטמא וע"כ כתב הפ"מ שם שאומר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל היינו דלא פליגי בזה במ"א אלא שאומר דר' ישמעאל פליג על זה והביא ראיה מהא דריש יבמות שאומר עד כדון כר"ע כר' ישמעאלי והנה לפ"מ שביארתי שהפי' הוא על ד"ר ישמעאל שאומר דלמדין מק"ו ואין עונשין מק"ו והנה (בסוטה) ג"כ הפירוש הוא עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל כו' והוא משום דר' ישמעאל סובר דאין עונשין מק"ו וקאי על הא דאמר שם עד כדון באוכלין שנטמאו באויר כליחרס שנטמאו בשרץ אוכלין עצמם שנטמאו בשרץ מניין ודין הוא ומה אם הכלים שאינם מטמאים באויר כלי חרש שנטמאו בשרץ הרי הם מטמאים בשרץ לטמא אוכלים אוכלים עצמם שנטמאו בשרץ אינו דין שיטמאו בשרץ לטמא אוכלין וא"כ יליף בק"ו וע"ז אומר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל (פי' דר' ישמעאל סובר דאין עונשין מק"ו וא"כ איך יליף לענין אוכלים עצמם שנטמאו בשרץ מכלים שנטמאו בשרץ מחמת ק"ו). ע"ז אומר תני ר' ישמעאל והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל זה ראשון שיגע בכל טמא לא יאכל זה שני כו' וא"כ יליף לענין אוכלים עצמם שנטמאו בשרץ מקרא כו' וע"ז אומר דנין לו דין מן הדין שיהא הכל משועבד להלכה. והנה הק"ע הקשה דהא דבר הבא מק"ו מלמד בק"ו כמו דאמרינן בזבחים (ד' נ') אף לפי מה שביארתי ניחא דכיון דהא דקאמר עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל הוא משום דר' ישמעאל סובר דאין עונשין מק"ו א"כ איך קאמר דיליף לענין שלישי ורביעי ע"י ק"ו מדבר הבא בק"ו וע"כ אומר שיהא הכל משועבד להלכה הוא דכיון דילפינן לענין אוכלים אם נטמאו בשרץ עצמו מהא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל א"כ נכתב בקרא דהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל ע"כ יליף ק"ו לענין שלישי ורביעי בקודש דזה נקרא טמא וא"כ לא הוי רק גילוי מילתא דזה טמא וא"כ נכתב בקרא דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל וע"כ ניחא אפי' לר' ישמעאל ג"כ:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:7
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:7)

**ובזה** יתבאר הירושלמי פ"ק דפסחים (ה"ז) א"ר מנא קומי ר' יוסי ר' עקיבא כדעתיה דר"ע אומר יטמא יטמא דבר תורה אמר ר' יוסי בר' בון אע"ג דלית ליה לר"י יטמא יטמא באוכלים אית ליה יטמא יטמא בכלים. והנה הק"ע והפ"מ לא פירשו הא דאמר ר' יוסי בר' בון אע"ג דלית ליה לר' ישמעאל באוכלים אית ליה יטמא יטמא בכלים. ולפי מה שביארתי הפירוש הוא דאמר ר' מנא על הא שאמר מאן אית ליה יטמא יטמא ר"ע וא"כ משמע דר' ישמעאל פליג על הא שסובר ר"ע דיטמא יטמא. ע"ז אומר דר' ישמעאל לא פליג על הא שסובר ר"ע דיטמא יטמא אך דר' ישמעאל פליג על דר"ע דנפקא לי' באוכלין עצמם שנטמאו בשרץ מקל וחומר ור' ישמעאל סובר דאין עונשין מק"ו וא"כ נפקא ליה לאוכלים עצמם שלטמאו בשרץ מהא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל כמו דאמרינן פ"ה (דסוטה) אבל אם נטמאו ע"י כלים לא פליג בזה על ר' עקיבא שסובר דיטמא יטמא אלא דלאוכלים עצמם שנטמאו בשרץ יליף מקרא


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:8
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:10:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:10:8)

**וע"ז** אומר אע"ג דלית ליה לר' ישמעאל יטמא יטמא באוכלים (פי' אם אוכלים עצמם נגעו בשרץ משום דסובר דאין עונשין מק"ו וע"כ לא יליף מק"ו דר' עקיבא) אית ליה יטמא יטמא בכלים פי' אם נטמא ע"י כלים שנגעו בשרץ סובר נמי כר"ע דדריש יטמא יטמא וא"כ אמאי אומר ר' יוסי כר' עקיבא דאמר יטמא יטמא דבר תורה וא"כ משמע דר' ישמעאל פליג ע"ז אומר ר"י בר' בון דר' ישמעאל לא פליג בכלים פי' אם נטמא ע"י כלים אלא דפליג על ר"ע באוכלים (פי' אם נגעו בשרץ דר"ע יליף מק"ו ור' ישמעאל יליף מקרא) וכמו שביארתי ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:13:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:13:1)

**עוד** שם מה נפיק מן ביניהן אלמנה לכה"ג מאן דמר ערוה שיש לה היתר לאחר איסורו זו הואיל ואין לה היתר לאחר איסורו הרי היא אסור' להתייבם מאן דמר ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ה"ז אסורה להתייבם וזו הואיל ואין חייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת תהא מותרת להתייבם: והנה המפורשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה דמ"ט אומר אלמנה לכה"ג איכא בינייהו דאמאי לא קאמר שאר חייבי לאוין שאין להם היתר לאחר איסורה וא"כ אסורה להתייבם דהא אמרינן ביבמות (ד' ט') והרי איסור מצוה ואיסור קדושה דפליגי ר"ע ורבנן וקתני בפרקין קא אמרינן וא"כ לר"ע חייבי לאוין נמי פטורים מן החליצה והיבום והק"ע כתב דלאו דווקא אלמנה לכה"ג:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:13:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:13:2)

**ולי** נראה דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דלר"ע דסובר דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין חייבי לאוין נמי פטור מן החליצה והיבום. רק כמו שהקשו התוס' שכתבו בכל דוכתא פשיטא לי' הש"ס דחייבי לאוין לר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין לאו בני חליצה ויבום נינהו כמו חייבי כריתות הכא ובהערל (ד' ע"ט) גבי פצוע דכה וכרות שפכה כו' ותימא לר"י דאמאי לא אמרינן לר"ע דליתי עשה ולדחי ל"ת: וכן סובר הירושלמי דאפי' לר"ע חייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו וע"כ לא הקשה הירושלמי במתניתין (פ"ח ה"ז) דתנן אמר ר' עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו שהי' לו שעת הכושר כו' ואמאי לא מקשה הירושלמי כמו דמקשה בש"ס דילן (ד' פ') מכדי שמעינן לר"ע דאמר חייבי לאוין כחייבי כריתות דמי וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו ומשני כגון שנשא אחיו כו' ואמאי לא מקשה בירושלמי ולתרץ כגון שנשא אחיו כו' אלא ודאי דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דלר"ע חייבי לאוין לאו בני חליצה ויבום נינהו כמו חייבי כריתות.


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:13:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:13:3)

**[ואפשר** לומר דהטעם כמו שכתב בא"מ דהטעם הא דלא אמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת הוא כמו שכתב רש"י ביבמות (ד' מ"ט) בהא דאמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר נדה דהא תפסו בה קדושין כו' סוטה נמי דהא תפסי קדושין ופירש"י דהא תפסי בה קידושין לאשה דאף לאחר שזינתה לא פקעי ממנה קידושין הראשונים והיינו כיון דסוטה בעי גט מה"ת כו' מוכח דלא פקעי קידושין הראשונים ואי נימא דאין קדושין תופסין בסוטה הוי ראוי להיות פקעי קידושין מכי נעשית סוטה וכן כתב בנימוקי יוסף שם כפרש"י דהיכא דאין קדושין תופסין אפי' הוי תחילת קידושין בהיתר ואח"כ נעשת חייבי לאוין דלר"ע פקעי קדושין הראשונים כיון דנעשת חייבי לאוין והנה אי נימא דאתי עשה ודחי ל"ת לא דחי אלא ביאה ראשונה דהוא עשה וכדאמרינן ביבמות (ד' כ') גזירה ביאה ראשונה כו' ועיי"ש בתוספת ד"ה אטו ביאה כו' וכתבו שם דהיכא דביאה ראשונה לא הותרה אלא משום דאתי' עשה ודחי ל"ת ביאה דמצוה דחי ביאה דלאו מצוה לא דחי וא"כ לר"ע שסובר דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין נהי דביאה ראשונה הותרה מתום דאתי עשה ודחי ל"ת אבל ביאה שניה לא הותרה בחייבי לאוין וכשנעשה חייבי לאוין פקעי קדושין יבום ותו לא מצי חייל קידושי יבום בביאה רק לשעתו דלאח"כ לא מהני ביאה דהוי כאומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דלא הוי קדושין כלל וכמה שכתב הר"ן בנדרים (ד' כ"ט) כטעמא דהאי דמשום דאי לא הוי אשתו לעולם לא קני בה קנין הגוף וקנין דמים באשה לא כו' ואי איפשר שתהיה אשתו לזמן ידוע בלבד שכל כיוצא בזה אינו קנין הגוף וא"כ בחייבי לאוין דלא קני ביבמה רק בביאה ראשונה לשעתו ואחר כך פקעו קידושין מחמת חייבי לאוין לר"ע דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין ואי איפשר לקנות אשה לשעה ומשום הכי לר"ע ליתא ליבום בחייבי לאוין וא"כ זהו דווקא לשיטת הש"ס דילן ביבמות (ד' מ"ט) דאמר אביי הכל מודים בסוטה שאין הולד ממזר והטעם משום דסוטה תפסי בה קדושין. ואם לא תפסי בה קדושין הוי פקעי משא"כ לשיטת הירושלמי דאמרינן (רפ"ו דיבמות ה"א) ר' בא בשם ר' זעירא אמר דר"ע היא דר"ע אמר הבא על סוטתו הולד ממזר וא"כ סובר דאעפ"י דלא תפסי בה קדושין לר"ע אעפ"כ לא פקע וא"כ איפשר לומר דאפי' לר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אעפ"כ אתי עשה ודחי ל"ת ולבתר הכי נמי לא פקע אע"ג דלא תפסי [ועיין בפ"ד דנזיר (ה"ו) הכל מודים שאם יבוא עונת נדרים שאינו מדירו אע"ג דאם הדירו אביו מקודם בנזיר לא פקע אע"ג דנעשה אח"כ מופלא הסמוך לאיש ובש"ס דילן לא מחלק בזה והטעם משום דהש"ס דילן סובר דאם לא יכול להדירו במופלא הסמוך לאיש א"כ פקע מה שהדירו בתחילה ושיטת הירושלמי דאע"ג דאינו יכול להדירו במופלא הסמוך לאיש אעפ"כ אם הדירו מתחילה לא פקע ויש לדחות]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:18:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:18:1)

**שם** בירושלמי יצחק בר אסטיין אמר ר' שמעון בן לקיש בעי ניתני שש עשרה נשים חליצה פוטרת צרתה (פי' אם חלץ ליבמתו וחזר וקדשה ומת בלא בנים) אמר ר' יעקב דרומיה קומי ר' יוסי ולמא לא תנינתה בגין ר' עקיבא דאמר ר' עקיבא יש ממזר בחלוצה (וא"כ אין קידושין תופסין בחלוצה). ניתנינה על דרבנן ומשני לא אתינן מתני אלא מילוי דכל עמא מודו בהון (פי' וע"כ כיון דלא אתי כר' עקיבא ע"כ לא תני שש עשרה נשים) אתי דיצחק בר אסטיין כר' אמי ר' אסי אמר איתפלגין ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הוא אינו חייב על החלוצה והאחים חייבים על החלוצה בין הוא ובין האחים חייבין על צרה ר' שמעון בן לקיש אמר בין הוא בין אחים אינם חייבים לא על החלוצה ולא על הצרה (פי' דבין הוא ובין אחים אינם חייבים על החלוצה כרת משום דאיהו שליחותא דאחים קא עביד וא"כ לא הוי אלא בלאו) ר' אמי מיחלף שמועתא (פי' דר' אמי מחליף דר' יוחנן סובר דבין הוא ובין האחים אינם חייבים לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת ור"ל סובר דהוא אינו חייב על החלוצה כרת והאחין חייבין על החלוצה כרת) אלא דעון אית ליה לר' יוחנן ואפי' תימר דעון דעון אית ליה לר' יוחנן דעון דעון אית ליה לרשב"ל:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:18:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:18:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:18:2)

**וע"ז** אומר מילתי' דיצחק בר אסטיין אמר ר' שמעון מסייע לר' אמי (פי' דמילתי' דיצחק בר אסטיין דאמר דר' שמעון בן לקיש בעי ניתני שש עשרה נשים חליצה פוטרות צרותיהן מסייע לר' אמי דמחליף שמועתה דר"ל סובר דהוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה ובין הוא ובין האחים חייבין על הצרה) וע"כ אמר דר' שמעון בן לקיש בעי ניתני שש עשרה נשים משום דסובר דהאחים חייבים על החלוצה כרת דאל"כ איך יקשה ר"ל דליתני שש עשרה נשים איך יהיופטורות מן החליצה ומן היבום ומיליהון דרבנן מסייעין לר' יסא דר' יסא אמר אתפלגין ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הוא אינו חייב על החלוצה והאחים חייבים בין היא ובין הוא חייבין על הצרה ורשב"ל אמר בין הוא בין אחים אינם חייבים לא על החלוצה ולא על הצרה וע"ז אומר מיליהון דרבנן אמרי חליצה פטור (פי' דאי אמרינן דחליצה קנין א"כ אין האחים בודאי חייבים כרת על החלוצה דכיון דהוי קנין א"כ פקע הכרת מכיון דחליצה הוי קנין ולא קיימה על האחין רק בלאו) ע"כ אומר מיליהון דרבנן אמרי חליצה פטור וע"כ פליגי בזה אי אמרינן דשליחותא דאחים קא עבד וא"כ לא קיימה עלייהו רק בלאו או דאמרינן דזה שחלץ לדידי' קיימא בלאו אבל לגבי האחין קיימא עלי' בכרת:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:18:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:18:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:18:3)

**והנה** שיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דמשמע דמסיק דר' יוחנן סובר דהאחים חייבים על החלוצה כרת דאגלאי מילתא למפרע דלא קיימא לחלוצה גביי' א"כ חייבים משום אשת אח ולשיטת הש"ס דילן ר' יוחנן סובר דבין היא ובין האחים אינם חייבים לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת וע"כ סובר הירושלמי כמו שנתבאר בסמוך דאימתי הוי מזוקקת אם חולץ לבסוף אבל אם לא בא לידי חליצה בסוף לא הוי זיקה כמו שיתבאר עוד בזה (וכל זה הוא לשיטת הירושלמי אבל לשיטת הש"ס דילן לר' יוחנן שסובר דאין החולץ והאחין חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת וכמו דאמרינן ביבמות (דף י') דר' יוחנן אמר בין הוא בין האחים אינם חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת דמי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ ואי בעי האי חליץ והשתא קאי עלה בכרת אלא איהו שליחו' דאחים קא עבדא איהו שליחא דצרה קא עבדה ע"כ אינו סובר דהזיקה תלוי בסוף כמו שיתבאר) ולהירו' אי חלץ לא' ע"כ תפסי קידושין בהשני דאיגלאי מילתא למפרע דלא הי' זקוקה לחלוץ כמו שיתבאר בסמוך בשיטת הירושלמי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:20:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:20:1)

**(שם)** ר' יודן בעא כמאן דאמר בין הוא בין האחים אינם חייבים על החלוצה אבל חייבין על הצרה ניחא הוא אינו חייב על החלוצה שכבר נראה לפטור בה (פי' וא"כ פקע הזיקה לאחר החליצה ואינו אלא בלאו וחייב על הצרה שלא נראה לפטור בה דהא כיון שלא חלצה א"כ לא נראה לפטור וע"כ חייב עלי' כרת) אחין מה בין חלוצה אצלו מה בין צרה אצלו (פי' כיון דהם לא עבדו מעשה דחליצה א"כ מהו הנ"מ בין החלוצה להצרות) חזר ואמר אין את יודע משם מה את מחייבו בו אי משום אשתו של חולץ אי משום אשתו של מת (פי' דא"כ מוכח דיש חילוק בין החלוצה להצרות. אמר ר' יוסי מה את סבור חליצה קנין אינה אלא פטור (פי' דאף לגבי הצרה אינו בכרת רק לגבי החלוץ) אין האחים חייבין משום אשתו של חולץ אבל חייבין עליו משום אשתו של מת (פי' דלגבי האחין אין נ"מ בין החלוצה ובין הצרה דכיון דאינהו לא עבדי מעשה דחליצה א"כ איגלאי מילתא למפרע דלא הוי זקוקה להם וא"כ אין הזיקה מגרע הכרת דנימא דחייבין עליו משום אשתו של חולץ אלא משום אשתו של מת דכיון דלא עבדו מעשה דחליצה א"כ איגלאי מילתא למפרע דלא הוי זקוקה להם ע"כ חייבין עלי' כרת משו' אשתו של מת דהיינו משום אשת אח ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:21:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:21:1)

**(שם)** ר' יודן בעי כמאן דאמר הכל מודים בצרה שהוא חייב קידש א' מן השוק את אחת מהן ובא היבם וחלץ לה ובא עליה פקעו ממנה קדושין חלץ לחברתה ובא עליה למפרע חלו עלי' קדושין א"ר שמי לא כן א"ר ינאי נמנו שנשים וכמה זקנים מנין שאין קדושין תופסין ביבמה ת"ל לא תהי' אשת המת כו' וע"ש פי' הפ"מ אשר דבריו אינם מיושבים כלל וע"כ נ"ל שזהו פירושו דהירושלמי ס"ל דהטעם דאין קדושין תופסין ביבמה היינו מפני שהיא מזוקקת ליבם וע"כ אינם תופסין וע"ז אומר הירו' למ"ד הכל מודים בצרה שהוא חייב דכיון שחלץ לאחת נמצאת השניה לא היתה זקוקה לחליצה וע"כ הוי אשת אח וחייב עליה כרת ולא אמרינן דאיהו שליחותא דצרה קא עבדא כמו דאמרינן בש"ס דילן בפ"ק דיבמות ודף י"א) אלא היא עומדת במקומה הראשון וחייב עליה כרת דכיון דחלץ לשני' איגלאי מילתא למפרע שלא הי' זקוקה ליבם וחייב עליה כרת ולא אמרינן כמו דאיתא בש"ס דילן בפ"ק דיבמות (דף י') מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא קאי עלה בכרת אלא דאמרינן איגלאי מילתא למפרע שלא הי' זקוקה כלל וע"כ אומר למ"ד הכל מודים בצרה שהוא חייב משום דאיגלאי מילתא למפרע שלא הי' זקוקה ועומדת לחלוצה קידש א' מן השוק את אחד מהן ובא היבם וחלץ לה ובא עליה (פי' דאו או קאמר ולא כמו שפי' הפ"מ דחלץ לה ובא עליה) פקעו מינה קידושין (פי' משום דאיגלאי מילתא למפרע שהיא היתה מזוקקת וע"כ לא תפסי בה קידושין) חלץ לחברתה ובא עליה למפרע חלו עליה קדושין פי' דאם חלץ לחברתה או בא עליה) ונמצא דאיגלאי מילתא למפרע שלא היתה מזוקקת כלל ולהכי דחי לא כן א"ר ינאי נמנו שלשים כו' מנין שאין קדושין תופסין ביבמה שנאמר לא תהיה אשת המת כו' וא"כ אין הטעם משום זיקה אלא שאין קדושין תופסין ביבמה וא"כ לפי"ז סובר הירושלמי דאי אמרינן דהטעם דלא תפסי קדושין הוא משום זיקה ע"כ אגלאי מילתא למפרע דלא היתה זקוקה ותפסי בה קדושין:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:21:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:21:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:21:2)

**וכן** אמרינן בירושלמי (פ"ד דיבמות ה"ח) החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה כו' הוא אסור באמה כו' ואמרינן התם בגמ' מפני שחלץ לה הא לא חלץ לה ומתה מותר באמה א"ר אבינא הדא היא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היה לו בה כיון שמתה בטלה זיקתה (פי' שסובר דכיון שמתה בטלה זיקתה למפרע וע"כ מותר באמה משום דפקעה זיקתה למפרע כיון שאינה זקוקה לחליצה לא היה עליה זיקה ולא כמו דאמרינן בש"ס דילן רפ"ב דיבמות (דף י"ז) שומרת יבם שמתה מותר באמה דאמרינן התם דסובר דאין זיקה ומחיים אסור משום ביטול יבמין אבל הירושלמי אינו סובר הטעם משום ביטול מצות יבמין כמו דמוכח בירושלמי (ר"פ ד' אחין) דאינו אומר הטעם משום ביטול מצות יבמין אלא דמחיים אסור משום זיקה אבל אם מתה מותר באמה משום דנפקע הזיקה ולא כמו שסובר הש"ס דילן וכמו שכתבו התוס' שם דלהמסקנא סבירא לי' להש"ס דילן דזיקה בכדי לא פקע וע"ז אומר הירושלמי שם ר' אבין שמע לה מן דבתרה באחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין ואחותה אצל האחין לא כמתה היא (פי' שמביא ראי' דאמרינן דכיון דלא חלצה מופקע הזיקה למפרע והראי' דאחין מותרין והטעם כיון דאחין לא חלצו לה איגלאי מילתא למפרע שלא היתה זקוקה להם וע"כ מותרים בקרובי') וע"ז אומר ואחותה אצל האחין לא כמתה היא (פי' דדמי למיתה דאיגלאי מילתא למפרע שלא היתה זקוקה להם וע"כ מותרים באמה) וה"נ אם מתה היבמה ואיגלאי מילתא דלא היתה זקוקה ליבום ע"כ מותר באמה דכיון דלא הוזקקה לבוא לידי מעשה דחליצה אמרינן דאיגלאי מילתא למפרע שלא היתה עומדת לחליצה ולא היה בה זיקה מעיקרא דאם היה בה זיקה ולאח"כ בטלה זיקה מכאן להבא א"כ היה אסור באמה דהא אמה לאחר מיתה נמי אסור אלא וודאי כיון דלא באה לידי מעשה דחליצה אמרינן איגלאי מילתא למפרע שלא היה בה זיקה כלל ולהש"ס דילן לא נראה סברא זו דאיך נאמר דאם מתה אח"כ לא היה בה זיקה מעיקרא וע"כ כתבו התוס' שם ברפ"ב (דף י"ז) בד"ה אבל מחיים כו' דלפי האמת אי יש זיקה לאחר מיתה נמי אסור דזיקה בכדי לא פקע והירושלמי ס"ל להלכה דכיון דלא בא לידי מעשה דחליצה פקע הזיקה למפרע ג"כ:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:21:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:21:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:21:3)

**[והכי** אמרינן בהדיא בירושלמי (רפ"ב דיבמות) על הא דתנן כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחין ומת א' מהן ונולד להם אח ואח"כ יבם השני את אשת אחיו ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שני' חולצת ולא מתייבמת ופריך בירושלמי ואין לו בה זיקה (פי' וא"כ בלא מאמר נמי הי' זקוקה והוי צרת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה) א"ר חגי קיימתיה כההיא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היה לו בה כיון שמתה בטלה זיקתו וה"נ כיון שמת זה בטלה זיקתו (פי' דמת אח"כ ולא יבם או חלץ בטלה זיקתו למפרע) אבל הש"ס דילן (בפ"ב דיבמות דף י"ח) פריך נמי דאי אמרת יש זיקה ה"ל צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה ומשני הוא הדין אע"ג דלא עבד בה מאמר שני' מיחלץ חלצה יבומי לא מיבמה והא דקתני מאמר לאפוקי מב"שדאמרי מאמר קונה קנין גמור משום דהש"ס דילן לא סבירא ליה כסברת הירושלמי דנאמר דבטלה זיקתו למפרע משום דזיקה בכדי לא פקע כמו שביארתי אבל עכ"פ מוכח מהירושלמי דסבירא ליה דאם מת היבם בטלה זיקתו למפרע כמו שאם מתה היבמה מותר באמה ודו"ק ואם כן אי אמרינן דהטעם דלא תפסי ביבמה לשוק קדושין משום זיקה וא"כ כיון שמת היבם איגלאי מילתא למפרע דלא היה עליה זיקה וכל זה לדעת שמואל דאמר בעניותינו צריכה גט ממנו. פי' שאינו דבר ברור אי ללא תפסי קידושין הוא דאתא אי ללאו. כמו דאמר שמואל בש"ס דילן ביבמות (דף צ"ב) בעניותינו צריכה ממנו גט ולפי"ז כיון דמקרא לא מוכח מידי א"כ הא דלא תפסי קידושין הוא משום זיקה שהיא זקוקה ליבם:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:25:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:1:25:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:1:25:1)

**[שם** (ה"א) אסי אמר צרת איילונית אסורה מתניתא פליגא על אסי וכולן אם מיאנו או שנתגרשה או שנמצאו איילונית צרותיהן מותרות ר' בון בר חייא בשם ר' בא בר ממל מה דמר אסי כר' מאיר דר' מאיר אומר כל שאין אתה מייבמני אין אתה מייבם צרתו. וכן בירושלמי (פ"ג דיבמות ה"י) שניה למה אינה מתייבמת. א"ר לעזר דר' מאיר היא דאמר ר' מאיר כל שאין אתה מייבמני אין את מייבם צרתו. א"ר יוחנן אם אמרה ר' אלעזר מני שמעה ואמרה אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן (ספ"ו דיבמות) בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו משהגדיל ונשא אחרת אם לא ידע את הראשונה משהגדיל השני' או חולצת או מתייבמת. הראשונה חולצת ולא מתייבמת. הכא את אומר חולצת (פי' צרת מי שיש עליו זיקת שני יבמין (בפ"ג ה"י) והכא את אומר מתייבמת (פי' ובספ"ו אמרינן דצרת מי שיש עליו זיקת שני יבמין מתייבמת) הא דאת אמר חולצת ר"מ ור"ש והא דאת אמר מתייבמת ר"ש ורבנן. פי' דר"מ סובר דכל שאין אתה מייבמני אין את מייבם צרתו) (וכן אמרינן בש"ס דילן ביבמות (דף צ"ו) תנאי היא הך תנא דארבעה אחין גזר משום צרה. ואשמעינן בגדול והוא הדין בקטן (והך תנא דהכא ס"ל עשו ולא גזר משום צרה. ואשמועינן בקטן והוא הדין בגדול כו') [וזהו ר"מ ור"ש דר"מ סובר דכל שאין אתה מייבמני אין אתה מייבם צרתו וע"כ קאמר דרב אסי דאמר צרת איילונית אסורה הוא כר"מ. והוא כסתמא דמתניתין (רפ"ד אחין) ומתניתין דקתני נמצאו איילונית צרותיהם מותרות זהו כמתניתין דפ' האשה רבה (דף צ"ו) דהראשונה חולצת ולא מתייבמת והשני' או חולצת או מתייבמת]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:2:7:1)

**שם** תני עד אימתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה השחור ר' שמעון אומר עד שתתפשט הכף כו' אתי עובדא קמי ר' יוסי אמר יבדקו דדי' מה כר' יהודה דר' יודה אומר עד שירבה השחור והא דאמר ריב"ל אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין עושין מעשה הדא דתימר בתוך הזמן אבל לאחר הזמן עושין מעשה (פי' תוך הזמן שנת י"ב אבל לאחר זמן עושין מעשה לחשבה כגדולה וכדמסיק שם דהיכא דקדשה לאחר הזמן ובעל לאחר זמן דאיכא ספיקא דאורייתא דחוששין וה"נ כדמסיק) והק"ע נדחק בזה ג"כ:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:2:7:2)

**[ולי** נראה דקאמר דר' יוסי אמר יבדקו דדי' מה כר' יהודא דר' יוד אמר עד שירבה השחור וא"כ רבה השחור הוי סימן בוגרת כמו דר' יוסי אמר יבדקו דדי', וע"ז אומר והא (כצ"ל) דאמר ריב"ל אין בין ימות הנערות לימות הבגרות אלא ששה חדשים בלבד ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין עושין מעשה נראה לי שזהו כמו דאמרינן בקידושין (ד' פ') איתמר קדשה אבי' בדרך וקדשה היא עצמה בעיר והרי היא בוגרת רב אמר הרי היא בוגרת לפנינו ושמואל אמר חיישינן לקידושי שניהם ופריך אימת אלימא בתוך ששה בהא נמי הרי היא בוגרת לפנינו ופירש"י הא כל אותן ששה חדשים בחזקת נערה היא ער שיכיר בסימני בגרותיה וכי בדקנוהו בפני' מי יימר דבצפרא נמי בוגרת היא ודילמא השתא היא דבגרא (והוא משום דרש"י סובר דאפי' בתוך ששה חדשים נמי יכולה להיות בוגרת אך אין מחזיקין למפרע ועיין תוס' שם שכתבו דבתוך הזמן אינה יכולה להיות בוגרת אך רש"י כתב דאפי' בתוך הזמן נמי יכולה להיות בוגרת]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:2:7:3)

**וע"ז** אומר ואמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אין עושין מעשה פי' ע"י סימני בגרות להחזיקה בבגרות מעיקרא וע"כ אם קידשה אבי' בדרך וקידשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת לפנינו ע"כ צריכה גט (כמו דאמרינן בקידושין שם דרב אמר הרי היא בוגרת לפנינו ואמרינן התם דרב יוסף מדויל עבד עובדא כותי' דרב ואקפיד שמואל ואמר כ"ע כיילי לי' בקבא זוטא והאי מדרבנן כיילי' לי' בקבא רבא, וע"ז אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן דאין עושין מעשה להחזיקה מעיקר' ואין מחזיקין רק משעת הבדיקה. וע"ז אומר הדא דתימא בתוך הזמן הששה חדשים אבל לאחר הזמן עושין מעשה (פי' לאחר הזמן היינו ביום השלמת ששה חדשים עושין מעשה להחזיקה בוגרת מעיקרא כרב דאמר הרי היא בוגרת לפנינו:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:4
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:2:7:4)

**וע"ז** אומר ברם הכא ספק רבה השחור ספק לא רבה שחור כופין אותו ליתן גט (פי' שאין השחור כל כך רוב הניכר ע"כ כופין אנו ליתן גט ופי' משום דאין עושין מעשה להחזיקה בגדולה למפרע, אבל רבה השחור אינו נוגע בגט דמחזיקין אותה בגדולה למפרע וע"ז אמר אינו נוגע בגט:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:5
[Noam Yerushalmi on Yevamot 1:2:7:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/1:2:7:5)

**והא** שמביא הא דריב"ל הוא כמו שאומר בתחילה דאתא עובדא קומי ר' יוסי אמר עד שיבדקו בדדי'. וע"ז אומר מה כר' יודא דאמר עד שירבה השחור וא"כ ה"ל לבדוק אם רבה השחור אך זה הי' ביום השלמת ששה חדשים וע"ז אמר ר' יוסי יבדקו בדדי' דאז יחזיקו אותה בגדולה למפרע ולא הוי מיאון. דהא דאמר ר' יהודה עד שירבה השחור הוא הפעולה דאפי' בתוך הזמן נמי מחזקינן אותה למפרע וכמו שכתב השב שמעתתא דרוב המגדילין מתחיל מבערב אך בתוך הזמן אין סומכים על בדיקת דדי' רק אם רבה השחור. אבל באמת מה שאמר ר' יוסי יבדקו בדדי' היינו כר' יהודה שאומר עד שירבה השחור וכמו שביארתי לשיטת הירושלמי (ויש לדחות)]: