## Noam Yerushalmi on Yevamot Chapter 11

###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:2:1)

**מה** פליגין כו' שהי' הורתה שלא בקדושה ולידתו בקדושה אבל כו' הי' הורתו ולידתו בקדושה אף ר"י הגלילימודה והוא (ט"ס וצ"ל) אבל הי' הורתו ולידתו שלא בקדושה אף ר"י הגלילי מודה דאינו חייב על שניה' וכן הגיה הק"ע ודלא כהפ"מ:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:3:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:3:1)

**שם** ר' יסא אזל כו' אתון ושאלון לו אילין דבר עשתין כו' מהו שייבמו א"ל כן אמר ר' יוחנן אסור הוין בעי מימר באשה שיש לה בנים אבל באשה שאין לה בנים מה נפשך אם אשת אחיו ייבם ואם אינה אשת אחיו יהא כנושא אשה מן השוק (פי' שאין כאן דאתי לאחלופי דהא אפי' בישראל מותר ומצדם מותר בודאי דהא כקטן שנולד דמי) וע"ז אומר אתא ר' יעקב בר אחא כו' אפי' כן אסור שלא יהיו אומרים מצות יבום ראינו כו' והנה הק"ע והפ"מ פירשו דהא שלא יאמרו מצות יבום נוהג כו' וא"כ אם יקדש א' מהן יאמרו שאין קדושין תופסין ולי נראה שהטעם הוא שאם הי' הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה חיישינן שמא ייבם אחיו שיהא הורתו ולידתו בקדושה וזה בודאי אסור משום דהוי אשת אחיו מאמו שאסור מדאורייתא וכמו שכתב רש"י ביבמות (ד' כ"ז) שכ' דלדידהו מודה ר"א דאפי' כרת דאשת אח איכא כיון דלדידן בקדושה איכא אחוה מן האם וכן פי' רש"י ביבמות (ד' צ"ח) נשא אחותו מן האם יוציא ופירש"י גזירה דילמ' אתי למינסב אחותו שנולד' אחרי' דבההיא איכא כרת דשניהם נולדו בקדושה ועיי"ש בתוספות ודו"ק):


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:5:1)

**שם** כו' אחותו בין מאב בין מאם יוציא דברי ר' מחיר ר' יהודה אומר אחותו מאם יוציא מאב יקיים אחות אמו יוציא כו' ושאר כל העריות כנס אין מוציאין מידו לא אמר אלא כנס הא בתחילה אסור כו' אמר ר' חנן פשט הוא לן על דברי ר' מאיר ע"כ יעזוב איש את אביו ואמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו ר' ביבי מעתה אחות אביו אסור' שהיא סמוכה לאביו ואחות אמו תהא אסורה מפני שהיא סמוכה לאמו כו' מאי כדון אמר ר' יוסי כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהרין עלי' וכל ערוה שאין ב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהרין עלי' התיבון הרי אחותו הרי ב"ד של ישראל ממיתין עלי' ואין ב"נ מוזהרין עלי' והגיה הק"ע והפ"מ הרי אחותו הרי ב"ד של ישראל אין ממיתין עלי' וב"נ מוזהר עלי' והקשה ע"ז הק"ע דמאי פריך מאחותו דילמא מדרבנן אסורה:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:5:2)

**ולי** נראה לבאר והוא דתחילה אומר אמר ר' חנין פשט הוא לן על דברי ר' מאיר ע"כ יעזוב איש את אביו ואת אמו בסמוך לו מאביו בסמוך לו מאמו (פי' וא"כ אחותו אסורה מדאורייתא לב"נ וע"כ אם נתגייר בימים הקדמוני' אחותו בין מאב בין מאם יוציא אע"ג דכקטן שנולד דמי כו' אעפ"כ אסור אפי' מאם שלא יאמר באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וע"כ הקשו ע"ז כמו דאמרינן בירושלמי התיב ר' שמעון בריה דר' אייבו והכתיב ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה מעתה אפי' כבני נח לא היו ישראל נוהגין וכן מתיבין לר' מאיר והכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי וע"ז אמר מאי כדון וע"ז אמר ר' יוסי כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' אין ב"נ מוזהר עני' והא דפליג ר' מאיר עם ר' יהודה היינו בטעמא דמשום אחלופי אי גזרינן בין מן האב בין מן האם או לא אבל ב"נ מוזהר על אחותו.


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:5:3)

**[וע"ז** אומר התיבון הרי אחותו (והוא ט"ס וצ"ל) חמותו הרי ב"ד של ישראל ממיתין עלי' ואין ב"נ מוזהרין עלי' (ולא כמו שהגיהו הק"ע והפ"מ שאין ב"ד של ישראל ממיתין וב"נ מוזהר עלי' אלא שהוא כמו דאיתא בירושלמי אלא שצריך להגיה במקום אחותו חמותו) והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' נ"ח) וסבר ר"מ כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהר עלי' והא תני' כו' שהי' הורתו שלא בקדושה כו' שהי' ר"מ אומר כל ערוה שהיא משום שאר האם יוציא משום שאר האב יקיים כו' אביו ושאר כל העריות מותרות לו לאתויי אשת אביו נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת ולכתחילה לא יכנוס מתה אשתו מותר בחמותו וכתבו התוס' בסנהדרין (ד' נ"ח) בד"ה נשא כו' לא כמו שפי' הקונטרס דפריך נמי מדקתני אסור באחותו ואחות אביו ואחות אמו אע"ג דאין ב"ד של ישראל ממיתין עלי' דהוה מצי למימר בכולהו דלא אסור אלא משום איחלופי כדאמר באחותו ולא פריך מדר"מ אדר"מ אלא מדקתני מותר באשת אביו ובחמותו אע"ג דבית דין של ישראל ממיתין עליהם וכן כתב בכל הספרים וסבר ר"מ כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליהם ב"נ מוזהרים עליהם משמע דלא קשי' אלא מהא:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:4
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:5:4)

**וע"ז** אומר בירושלמי א"ר יוסי כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עלי' ב"נ מוזהר עלי' (פי' והא דקאמר ר"מ הוא רק מדרבנן דלא ליתי לאחלופי) וע"ז אומר התיבון הרי אחותו (וצ"ל) הרי חמותו ב"ד של ישראל ממיתין עלי' וב"נ מוזהר עלי' (והוא כמו שכתבו התוס' דעיקר הקושי' הוא מאשת אביו ומחמותו והירו' לא פריך אלא מחמותו משום דאשת אביו לא תני' בהדי' אלא מדקתני ושאר כל העריות מותרות לו וע"ז אומר לאתויי אשת אביו וע"כ פריך מחמותו שהוא סוף הברייתא שהביא הירושלמי תחילה כמו דאיתא בש"ס דילן בסנהדרין (ד' נ"ח) וביבמות (ד' צ"ח) והירושלמי קיצר ולא הביא סיום הברייתא או שצריך להגיה תחילה מתה אשתו מותר בחמותה. וע"כ פריך הכא מחמותו שהיא ערוה שב"ד כו' ואין בן נח מוזהר עלי' וכמו שפירשו התו' בסנהדרין (ד' נ"ח) ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:8:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:8:1)

**שם** ר' אידי אמר קומי ר' יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו א"ל שמעת אפילו מאם א"ל אין א"ל והא תנינן וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה לחליצה ויבום ר' פינחס אמר קומי ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת ואמרת אליהם לרבות עבדים או נאמר לחלבין אתאמרת מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה אף שפח' נעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:8:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:8:2)

**הנה** בהירושלמי הזה נדחקו בו המפרשים הק"ע והפ"מ ופירשו בדחוקים גדולים וע"כ צריך לבאר הירושלמי והוא דאמר ר' אידי קומי ר' יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו והוא דבעבד נמי אמרינן דכקטן כו' וע"כ מותר באחותו א"ל שמעת אפילו מאם א"ל אין והוא משום דעבד הוי כקטן שנולד דמי ומשום איחלופי נמי ליכא בעבד והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' נ"ח) אמר רב חסדא עבד מותר באמו ומותר בבתו יצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא ופירש"י ולכלל כו' לא בא דליגזור עליה משום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וא"כ ה"נ דלא חיישינן בעבד לאחלופי דהא התוס' כתבו ביבמות (ד' כ"ב) דבקורבה שמצד האם חיישינן לאחלופי אלא ודאי דבעבד לא חיישינן לאחלופי כיון דלא הוי רק עבד וע"כ קאמר בירושלמי נמי ר' אידי אמר קומי ר' יוסי בשם רב חסדא עבד מותר באחותו (פי' דיצא מכלל ב"נ) א"ל שמעת אפי' מאם (פי' אף דבאם צריך לחוש לאיחלופי) א"ל אין והא תנינן וכן שפח' שנשתחררו בני' עמה ומשני לחליצה וליבום (פי' שא"צ לחלוץ ולייבם אבל שרי למינסב נשי בהדדי):


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:8:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:2:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:2:8:3)

**וע"ז** אמר ר' פינחס אמר קומי ר' יוסי בשם ר' יוסי עבד שבא על אמו חייב חטאת והוא דבעבד לא אמרינן שיצא מכלל ב"נ שנאמר ואמרת עליהם לרבות עבדי' שהעבד נמי מוזהר על העריות של קורבה משום דלא אמרינן דכקטן כו' או נימא לחלבים איתאמרת (פי' דחייב חטאת על החלבי' אבל לא שחייב חטאת על עריות דכיון דנעשה עבד הוי כקטן כו') וע"ז אומר מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שלא נתגיירה כצד שנתגיירה אף שפחה נעשה בה צד שלא נשתחררה כצד שנשתחררה (והוא ט"ס וכצ"ל) מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה אף שפחה נעשה בה צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה והוא כמו דתנן וכן שפחה שנשתחררו בני' עמה וסובר דקאי אסיפא דמתניתין ולא ארישא לענין חליצה ויבום אלא אסיפא דתנן אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וע"ז תנן וכן שפחה שנשתחררו בני' עמה וכמו בגיורת בימים קדמונים שנתגיירו בניה עמה והיתה הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה א"כ הוי שניהם אחין מן האם וחייבין כרת וכמו שפירש"י ביבמות (ד' צ"ד) דלדידהו מודה רב אחא דאפי' כרת דאשת אח איכא כיון דלידתו בקדושה הרי כאן אחוה מן האם וא"כ הכי נמי בשפחה שנשתחררו בניה עמה דהיינו בשפחה שנשתחררה עם בניה ומשמע דקאי אסיפא דאפילו הורתו כו' והם חייבים כרת וא"כ הכי נמי בשפחה בימים קדמונים שנשתחררו בניה עמה דהוי אחים מן האם דהא נולדו שניהם מהשפח' וא"כ הוי אחין מן האם ואע"פ שאח"כ נשתחררו וא"כ הוי כמו שנתגיירו בימים הקדמונים אעפ"כ כיון דעבדים חייבים נמי במצוה שהאשה חייבת בהם וע"כ לא אמרינן דהוי כקטן כו' מחמת שמחוייבים במצות קצה אעפ"י שמצד שאינם חייבים במצות ככל ישראל ולצד זה צריך לומר דכיון דנשתחררו כקטן כו' אך אעפ"כ כיון דחייבים היו תחילה בקצת המצות אמרינן דעשו בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה וע"כ אסור להם לנסוב משום אשת אח וה"נ עשו צד שנתגיירה כצד שלא נתגיירה דעבד בימים קדמונים שבא על אמו חייב חטאת דאעפ"י דנעשה עבד ואם כן נתחייב במצות שהאשה חייבת בהם וא"כ צריך לומר דהוי כקטן כו' אעפ"כ כיון דלא נתחייבו בכל המצוה לא אמרינן דכקטן כו' וע"כ עבד בימים קדמונים הבא על אמוחייב חטאת וע"ז אומר מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה (כצ"ל) (פי' דלא הוי כקטן כו' לאחר השיחרור מחמת שהי' חייב תחילה בשאר מצות וע"כ עשו בה צד שנתגייר כצד שלא נתגייר ולא הוי כקטן שנולד וע"כ חייבים משום אשת אח. וה"נ לענין העבדות גופה בימים הקדמונים עשו בה צד שנתגיירה בימים קדמונים כצד שלא נתגייר' וע"כ עבד שבא על אמו חייב חטאת ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:5:2:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:5:2:1)

**שם** (ה"ה) כהנת שנתערב ולדה כו' מהו שיעידו עדות אחת ותעלה להם עדות א' או ייבא כההוא דמר ר' זעירא רב יצחק בשם רב אסי וכצ"ל) מאחר שאילו ימצאו העדים זוממין אין נהרגין ואין ההורג נהרג אוף הכא כן עיין בספרי א"ה (כ"ד) מה שכתבתי שם על קושי' הק"ע ושם הארכתי בזה:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 11:6:3:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 11:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/11:6:3:1)

**שם** מניין לכהן שהוא מקריב קרבנותיו בכל משמר שירצה ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת הי' זקן או חולה נותנין לכל מי שירצה ועורן ובשרן שלו כו' ובש"ס דילן בב"ק (ד' ק"י) אמרינן ואם הי' זקן או חולה נותנין לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר וקאמר האי זקן או חולה ה"ד אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידי' ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי מצי משוי' אמר ר"פ שיכול לעשותה ע"י הדחק כו' אכילה דכי אכיל ע"י הדחק אכילה גסה היא ואכילה גסה לאו כלום היא משום הכי עבודתה ועורה לאנשי משמר והירושלמי סובר דאפי' לענין אכילה עבודתה ועורה שלו דכיון דמצי משוי שליח לעבודה ממילא הוי עבודתה ועורה שלו וכן איתא בירושלמי (פ"ט דנזיר ה"ב) ק"ו מה אם הבעלים שהורעתה כחן בזקן וחולה (פי' בפסח דהוי שלא לאוכליו) יפיתה כוחן בקבר התהום עובד שיפיתה כחו בזקן וחולה אינו דין שתייפה כחו בקבר התהום ומשמע דלענין אכילה נמי קאמר דומיא דבעלים דאמר שהורעתה כחו בזקן וחולה דהיינו לענין אכילה: