## Noam Yerushalmi on Yevamot Chapter 2

###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:1)

**מתני'** כיצד אשת אחיו שלא הי' בעולמו שני אחין ומת אחד מהם ונולד להן אח וא"כ יבם את אשת אחיו ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו והשני משום צרתה עשה בה מאמר ומת שני' חולצת ולא מתייבמת יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו דלא כן מה אנן אמרינן מת בלא בנים תהא אשתו אסורה להנשא שמא יוליד אביו בן ותהא אשתו זקוקה ליבום כו'. אלא כן אנן קיימין כשמת והניח את אשתו מעוברת שלא תאמר אילו מת והניח אשתו מעוברת שמא אינה צריכה להמתין ולידע אם בן קיימא הוא ואם אינו בן קי לפום כן צריך מימר יחדו פרט לאשת אחיו שלא הי' בעולמו [וכן כתבו התוס' ביבמות (דף י"ז) בד"ה אשת אחיו שלא הי' בעולמו היכא כתיבה וא"ת תיפוק ליה מדכתיב דרכיה דרכי נועם ומהאי טעמא עבדינן מתים כחיים לענין יבום בפ' יש מותרות (ד' פ"ו) כו' ואור"י דאיצטריך להיכא דחמותה של יבמה מעוברת דהוי שפיר דרכי נועם ותמתין שמא תוליד זכר ותהא זקוקה לו:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:2)

**[והנה** בספרי נ"י כתבתי וזה לשוני ועיין בק"ע שפי' דודאי צריכה להמתין מדאורייתא דכיון דאקרא קאי אין לומר שצריכה להמתין מתקנת חכמים דגזרו על מעוברת חבירו, אך קשה דהא ודאי מדאורייתא מי שמת בלא בנים והניח אשתו מעוברת מותרת להנשא ואין חוששין שמא לא יהא הולד בן קיימא עכ"ל ואישתמיטתי' גמרא ערוכה ביבמות (ד' ל"ו) דאמרינן וא"ת הלך אחרי רוב נשים ורוב נשים ולד מעלין ולדן עיי"ש דאינו פוטר עד שתצא לאויר העולם והא דקאמר בירושלמי צריכה להמתין ולידע לאו דווקא אלא דהטעם משום דאין הולד פוטר עד שיצא לאויר העולם עכ"ל שם:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:3)

**וכעת** נראה לי דהירושלמי ס"ל כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דיבמות ה"א) הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת כמה דאת אמר צרתה לא תנשא עד שתדע במה היא מותרת אם בעיבור אם בביאה אף בחליצה כן חליצה פטור וביאה פטור כמה דתימר בביאה כך את אומר בחליצה וא"כ אם היא מעוברת לא תוכל צרתה להנשא שאינה יודע במה היא מותרת אם בביאה אם בעיבור (וזהו הטעם של הירושלמי שהולד אינו פוטר עד שתצא לאויר העולם, וע"כ קאמר הכא דשמא אינה צריכה להמתין ולידע אם בן קיימא הוא ואם אינו בן קיימא והוא משום שצריכה לידע אם היא נפטרת בעיבור אם בחליצה וזהו מדאורייתא]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:4
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:4)

**שם** גמרא. בין רבנן בין ר"ש מודה בה כרבנן צד שקנה מאמר כנגדו אסור בצרה וצד שלא קנה מאמר כנגד הותר בצרה לפיכך חולצת ולא מתייבמת (פי' דרבנן סברי דמאמר קונה ומשייר וע"כ צרתה חולצת ולא מתייבמת דמצד שקנה מאמר א"כ הוי צרת ערוה דהיינו אשת אחיו שלא הי' בעולמו וא"כ פטורה לגמרי אך מצד דלא קנה מאמר דהמאמר קונה ומשייר וא"כ לא הוי צרת ערוה ע"כ צרתה חולצת ולא מתייבמת) כר' שמעון קנה מאמר שתיהן אסורות (פי' דלר"ש דסובר דהוי ספק או מאמר קונה קנין גמור או שלא קונה כלל) וע"כ אם קנה מאמר שתיהן אסורות (פי' משום דהוי צרת ערוה) [אע"ג דקנה מאמר אך בזה מודה ר"ש בנולד ואח"כ יבם משום דהואיל ומצאה באיסור]. לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשני' מותרת (דכיון דלא קנה מאמר לא הוי צרתה צרת ערוה ע"כ מספק חולצת ולא מתייבמת) מה נפיק מביניהן בא על השני' על דעתי' דרבנן ביאת ערוה (פי' דהוי וודאי ביאת ערוה דאמר קונה ומשייר) ולר"ש לא הוי רק מספק ביאת ערוה משום דלרבנן המאמר קונה ומשייר ולר"ש הוי ספק אם קונה או לא:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:5
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:5)

**עוד** שם מפני שעשה מאמר הא אם לא עשה מאמר מתייבמת ואין לו זיקה בה (פי' דקאי אמתניתין דתנן עשה בהמאמר ומת שני' חולצת ולא מתייבמת וע"ז מקשה דדוקא מפני שעשה בה מאמר אבל אם לא עשה בה מאמר מותרת הצרה להתייבם והא הוי צרת אשת אחיו שלא הי' בעולמו בזיקה) וכה"ג מקשה הש"ס דילן ביבמות (ד' ל') שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות וא' נשוי נכרית מת א' מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה והשני' משום צרת' עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת ופריך טעמא דעבד בה מאמר הא לא עביד בה מאמר נכרית יבומי נמי מייבמה אמר ר"נ זאת אומרת אין זיקה ואפי' בחד אחא וכתבו התוס' תימא שלא דקדק רב נחמן על מתניתין דריש כיצד (ד' י"ז)]. וע"ז מקשה בירו' מפני שעשה בה מאמר הא אם לא עשה בה מאמר מתייבמת ואין לו זיקה בה (פי' וא"כ הוי צרת אשת אחיו שלא הי' בעולמו ע"י זיקה). וע"ז משני א"ר חגי קיימתי' דההוא דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה הי' לו בה כיון שמתה בטלה זיקתו וכמו שביארתי בכמה מקומות שהירושלמי חולק על הש"ס דילן וסובר דאימתי הוה זיקה אם בא לבסוף לידי חליצה או יבום אבל אם לא בא לבסוף לידי חליצה או יבום בטלה זיקה למפרע ודלא כמו דאמרי' ביבמות (ד' י"ז) רב יהודה אמר שומרת יבם שמתה אסור באמה אלמא קא סבר יש זיקה. ולימא הלכה כדברי האומר יש זיקה אי הוה אמר הכי הוי אמינא בחד אבל בתרי אין זיקה והא כי פליגי בתרי הוא דפליגי אלא אי אמר הכי הוי אמינא מחיים אבל לאחר מיתה פקע לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקע וא"כ סובר הש"ס דילן דאע"ג דמתה ולא בא לבסוף לידי חליצה או יבום אעפ"כ זיקה בכדי לא פקע:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:6
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:6)

**[והירושלמי** סובר דאימתי הוי זיקה אם בא לבסוף לידי חליצה או יבום. אבל אם מתה ולא בא לבסוף לידי חליצה או יבום בטלה הזיקה למפרע וע"כ ניחא במתניתין דנולד להן אח ואח"כ יבם השני את אשת אחיו דהוי אשת אחיו שלא הי' בעולמו לא אמרינן דהוי זיקה ככנוסה: דכיון דמת ולא באה לידי חליצה או יבום ע"כ בטלה הזיקה למפרע:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:7
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:7)

**ובזה** יתיישב לפי שיטת הירושלמי הא דאמרינן ביבמות (ד' ל') שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות וא' נשוי נכרית מת א' מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושני' משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת, ואמרי' טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מיבמה, אר"נ זאת אומרת אין זיקה ואפי' בחד אחא ולשיטת הירו' בלא"ה ניחא שפיר דכיון דמת ולא בא לידי מעשה דחליצה יבום, ע"כ בטלה הזיקה, וע"כ הא דנכרית חולצת ולא מתייבמת היינו דווקא מצד מאמר ולא מצד זיקה:.


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:8
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:1:6:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:1:6:8)

**וכן** בהא דשלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות וא' נשוי נכרית מת הנשוי נכרית וכנס א' מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושני' משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת והיינו דווקא משום מאמר אבל לא מצד זיקה, דכיון דמת ולא עבד בה מעשה דחליצה או יבום בטלה הזיקה למפרע וע"כ בעינן דווקא שעשה בה מאמר ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:2:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:2:1)

**(ה"ב) ור'** שמעון אומר המאמר קונה או לא קונה ואת אמר הכין (פי' דאיך קאמר ר"ש אסיפא על עשה בה מאמר ומת דמייבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה ומייבמין לבעלת מאמר) וחש לומר שמא לא קנה מאמר (כצ"ל) נמצא מתחייב עלי' משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו וחולצין לבעלה מאמר וחש לומר שמא לא קנה מאמר (כצ"ל) וכן הגיה הק"ע דלא כהפ"מ) ונמצאת השני' זקוקה לו הוי מה דאמר ר"ש על רישי' (פי' על רישי' דהאי מתניתין דהיינו שני אחין ומת א' מהן ויבם השני הראשונה יוצאה משום אשת חיו שלא הי' בעולמו והשני' משום צרתה וע"ז קאמר ר"ש דמייבם לאיזו שירצה וחולץ לשני' דכיון שנולד כבר נתייבמה ולא הי' על זה בזיקת נשואי אחיו הראשון מעולם מותרת לו (וכן פי' רש"י ביבמות (דף י"ח) דלא עשה בה מאמר קאי אלא ארישא דקתני הראשונה יוצאה כו' דקאמר ר"ש דכיון שנולד כבר נתייבמה ולא הי' על זה בזיקת נשואי אחיו הראשון מעולם מותרת לו


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:3:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:3:1)

**עוד** שם א"ר יוחנן מודה ר"ש בראשונה והוא כמו דאמרינן ביבמות ודף י"ט) ר"פ אמר ביבם ואח"כ נולד פליג ר"ש בנולד ואח"כ יבם לא פליג ותרוייהו לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני כו' אשכח תני עוד היא במחלוקת והוא כמו דאמר ר' אושעי' חלוק הי' ר' שמעון אף בראשונה כו':


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:3:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:3:2)

**עוד** ושם את אמר מה דאמר ר"ש על ראשה מה אמר ר"ש בבעלה מאמר. (פי' את אמר מה דאמר ר"ש על ראשה היינו אריש פירקין דאפי' נולד להן ואח"כ יבם את השני נמי קאמר ר"ש דמייבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה) מה אמר ר"ש בבעלת מאמר (פי' איך קאמ' ר"ש אסיפא דרישא דאם עשה בה מאמר) ע"ז אומר נשמעינה מן הדא ר"ש אומר ביאתה וחליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה ואם חלץ לבעלת מאמר לא נפטר צרתה (כיון דר"ש אומר דמאמר או קונה או לא קונה וא"כ אם חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה) וע"ז אומר אם חלץ לבעלת המאמר אף השניה צריכה חליצה. את אומר ביאתה או חליצתה של א' מהן פוטרת צרתה על שני' (כצ"ל) ממה נפשך קנה מאמר שתיהן נשיו נפטרה בחליצת חברתה לא קנה מאמר אין הראשונה צריכה חליצה (פי' משום דהיא אשת אחיו שלא הי' בעולמו) ואם חלץ לבעלת מאמר אף השני' צריכה חליצה שמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה (פי' משום שהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו וע"כ השניה במה היא נפטרת) ויבום שמא קנה מאמר ונפטרת בחליצת חבירתה. (וע"כ אסורה ביבום) מה נפיק מביניהן חלץ לראשונה ובא על השני' על דעתין דרבנן ביאה ערוה [והאי חלץ לראשונה הוא ט"ס וצ"ל בא על השניה] על דעתין דרבנן ביאת ערוה (דהא המאמר קונה במקצת וא"כ הוי ביאת ערוה) על דעתין דר"ש אינה ביאת ערוה דהא סובר דאו קונה או אינו קונה וא"כ ממ"נ אם המאמר קונה אף הראשונה מותרת ואם אינו קונה א"כ לא הוי השני' צרתה בא על הראשונה ובא על השני' על דעתין דרבנן הראשונה ביאת ערוה (פי' משום אשת אחיו שלא הי' בעולמו) והשניה צריכה גס וחליצה (פי' גט לביאתה וחליצה לזיקתה דצרת ערוה במקצת) על דעתי' דר"ש שניהן צריכות גט הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר (פי' וא"כ צריכה להתייבם מחמת נישואי אחיו השני לר"ש אבל שמא לא קנה מאמר וא"כ הוי אשת אחיו שלא הי' בעולמו (ודלא כהפ"מ ודו"ק) והשני' צריכה גט שמא קנה מאמר נפטרת בביאת חבירתה דבית א' הוא בונה ואין בונה שתי בתים ואי לא קנה מאמר א"כ צריכ' להתייבם וע"כ צריך להוציאה בגט:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:5:1)

**שם** ר' זעירא בשם רב ששת כו' תני תמן דברי ר"ש שתיהן אסורות וקשי' קנה מאמר שתיהן מותרות (פי' דהא ר"ש ס"ל דאם מצאה בהיתר מותרת) לא קנה מאמר אלא זיקה (פי' דאין החשש משו' מאמר דאם קנה מאמר שתיהן מותרות ואם לאו צרתה מותרת כיון דלא קנה מאמר) אלא קנה זיקה פי' אלא דהטעם משום זיקה וקשי' קנה זיקה שתיהן מותרות כיון דזיקה ככנוסה דמי' וא"כ הוי כמו יבם ואח"כ נולד לא קנה זיקה הראשונה אסורה והשני' מותרת (פי' ממ"נ דאם קנה זיקה הראשונה ג"כ מותרת ואם לא קנה זיקה א"כ לא הוי צרתה צרת ערוה) וע"ז אומר שמא זיקת ר"ש כמאמר דרבנן דאמרו המאמר קונה ומשייר. כן אמר (צ"ל ר"ש) זיקה קונה ומשיירת וע"כ תני תמן דשתיהם אסורות וקשי' צד שקנה זיקה כנגדו אסור בצרה צד שלא קנה זיקה כנגדו הותר בצרה פי' הפ"מ כלומר דמ"מ קשי' אמאי שני' אסורה ופטורה לגמרי דהא הרי יש בצד צרה זו צד איסור מה שקנה זיקה וצד היתר שלא קנה זיקה וחליצ' מיהא צריכה כו' עיי"ש שנדחק בפירושו:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:5:2)

**והנה** שגה בזה שיש ט"ס בירושלמי וצ"ל וקשי' צד שקנה זיקה כנגדו הותר בצרה צד שלא קנה זיקה כנגדו הותר בצרה (פי' דמקשה ממ"נ דצרה מותרת דלאותו צד שקנה זיקה לר"ש מותר דה"ל ככנוסה ולא הוי ערוה וא"כ כל הטעם משום הצד דאין הזיקה קונה ואותו הצד ה"ל אשת אחיו שלא הי' בעולמו וא"כ לאותו הצד דזיקה לא קני א"כ לא הוי צרתה כלל וא"כ אמאי צרתה אסורה וע"ז אמר ר' שמי וכי יש מה נפשך בעריות מאי כדון כהיא דאמר ר' אחא בשם ר' בון בר חייא כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי שבה נידון לשם ערוה וערוה פוטרת צרתה (פי' וע"כ צרתה אסורה דכיון דאין כולה לפנים הוי ערוה וערוה פוטרת צרתה):


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:5:3)

**[וכה"ג** אמרינן בפ' ב"ש (ה"ו) צרתה מהו (פי' הקטנה שגירשה והחזירה שאסורה מפני שגירושיה גירושין גמורין ואין חזרת ה חזרה גמורה) וע"כ מיבעי' לי' צרתה מהו אמר רבא בר ממל מסתברא כמ"ד צרתה מותרת ברם כמ"ד צרתה אסורה מה נפשך צד שקנה בה כנגדו התיר בצרתה צד שלא קנה כנגדו הותר בצרתה (פי' דהצרה מותרת ממ"נ דהירושלמי ס"ל דקטנה קנויי' ומשויירת א"כ הצרה מ"מ מותרת דלאותו צד שקנה הקטנה הי' הקטנה נמי מותרת) וא"כ הא דאסורה הוא משום הצד שלא קנה לא הוי צרתה כלל וא"כ הצרה מותרת ממ"נ. וע"ז אמר ר' שמי וכי יש מה נפשך בעריות מהו כדין כל יבמה שאין כולה לחוץ צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה (פי' כיון דאין ממהנפשך בעריות. מ"כ צרתה אסורה ולקמן שם יתבאר עוד):


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:4
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:5:4)

**והא** דאמר ר' זעירא בשם רב ששת תני תמן דברי ר"ש שתיהם אסורות היינו דוקא לדתני תמן (דהיינו לשיטת הבבלי) אבל לא לשיטת הירושלמי דלשיטת הבבלי אפשר לומר דס"ל לר' שמעון דזיקה קונה ומשיירת ע"כ שניהם אסורות אבל לשיטת הירושלמי ליכא למימר הכי דכיון דאין הטעם משום דעשה בה מאמר רק משום זיקה הא כיון דמת ולא בא לידי מעשה דיבום או דחליצה א"כ בטלה הזיקה למפרע וא"כ ליכא זיקה כלל וע"כ אומר תני תמן דברי ר"ש שתיהם אסורות דהיינו בבבל דלשיטת הבבלי אע"ג דלא בא לידי חליצה או יבום אעפ"כ יש זיקה וכמו דאמרינן ביבמות (דף י"ט) אי אמר הכי הוי אמינא ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקע וע"כ תני תמן דברי ר"ש שתיהם אסורות אבל לשיטת הירושלמי לא ס"ל הכי דכיון דמת בטלה הזיקה למפרע וע"כ אמרינן לקמן (פ"ג דיבמות ה"ד) שמא מאמר דב"ש כזיקת ר"ש על דעתי' דרבנן דתמן כמה דתמן אמרינן המאמר קונה כן ר"ש אומר זיקה קונה ומשיירת ר"ש אומר אין זיקה נופלת למקום זיקה והוא לרבנן דתמן היינו דברייתא דתני תמן דברי ר"ש שתיהם אסורות שזהו דווקא לרבנן דהמן דהיינו בבבלי אבל שיטת הירושלמי לא סבר הכי בהברייתא דבכה"ג ליכא זיקה כלל כיון דלא בא לידי מעשה דחליצה או יבום:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:5
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:2:5:5)

**[והנה** לקמן (פ"ג ה"ג) יתבאר עוד בזה דא"כ קשי' אהא דתנן ביבמות (ד' ל"א) ג' אחין נשואין ג' נכריות ומת א' מהן ועשה בה השני מאמר הרי אלו חולצות ולא מתייבמות שנאמר ומת א' מהם יבמה יבוא עלי' שעלי' זיקת יבם א' ולא זיקת שני יבמין ר' שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשני'. ופירש"י כדקתני טעמא בפ' שני בברייתא אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל ואם אינו מאמר אשת ראשון הוא בועל. וע"כ מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשני' וא"כ קשה דנהי דמשום מאמר ס"ל לר"ש דהוי ספק אם מאמר קונה לגמרי או שאינו קונה כלל וע"כ מייבם לאיזו שירצה ממ"נ אם הוא מאמר אשת שני ואם לא הוא אשת ראשון. אבל ממ"נ יש עליו זיקת שני יבמין משום זיקה דס"ל לרבנן דתמן דזיקה קונה ומשייר ובשלמא לשיטת הירושלמי ניחא דהא לית כאן זיקה דכיון שמת ולא בא לבסוף לידי חליצה או יבום ע"כ ליכא זיקה אבל לרבנן דתמן דס"ל דאפי' לא בא לבסוף לידי חליצה או יבום אעפ"כ יש זיקה וא"כ יש עלי' שני זיקות ע"כ אמרינן לקמן (פ"ג ה"ג) א"ר זעירא עד אנן תמן שמעת טעמא תמן זיקת שני יבמין אינה זיקה (והא דאמר אין זיקה נופלת למקום זיקה הוא מיותר ברם הכא זיקת יבם א' ואין זיקה נופלת למקום זיקה דר"ש סובר דאין זיקה נופלת למקום זיקה אע"ג דס"ל לרבנן דתמן דזיקה קונה ומשייר אעפ"כ כיון דשניהם משיירים אין זיקה נופלת למקום זיקה ועיין לקמן (פ"ג ה"ג) מה שביארתי שם. וא"כ סוברי' רבנן דתמן דזיקת שני יבמין אינה זיקה]:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:8:3:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:8:3:1)

**(ה"ד) שם** שנים שקידשו שתי אחיות זה אינו יודע איזו קידש כו' לזה א' ולזה שנים היחיד חולץ לשתיהן והשנים א' חולץ וא' מייבם כו' הדא דאת אמר כשחלץ ואח"כ יבם אבל אם יבם בתחילה אסור שמא ימות אחיו ונמצא כבא על אחות יבמתו ופי' הפ"מ אבל ליבומי ברישא אסור שמא ימות אחיו והיא לאו יבמתו אלא אחות יבמתו הזקוקה לו ובבבלי שם קאמר טעמא אחרינא כדפרישית במתניתין דקא פגע ביבמה לשוק וזה אפי' למאן דלא חייש למיתה עכ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:8:3:2
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:8:3:2)

**והנה** שגה בזה דהא בש"ס דילן יבמות (דף כ"ג) נמי הכי אמרינן היו שנים א' חולץ וא' מייבם דווקא מחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא פקע דקא פגע באחות זקוקתו אלא דבש"ס דילן קאמר סתם משום אחות זקוקתו ובירושלמי אמר שמא ימות אחיו ותפול לפניו ליבום או לחליצה וא"כ קא פגע באחות זקוקתו אבל אם לא ימות אחיו ויחלץ א"כ איגלאי מילתא למפרע דלאו זקוקתו הואי ע"כ לא הוי אחות זקוקתו וכמו שביארתי כמה פעמים דהירושלמי ס"ל דלא אמרינן דיש זיקה אלא אם בא לבסוף לידי חליצה או יבום אבל אם לא בא לבסוף לידי חליצה או יבום לא הוי זיקה ע"כ אמר שמא ימות אחיו ונמצא כבא על אחות זקוקתו:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:8:3:3
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:8:3:3)

**[הלכה ו'] שם** אמר ר' תנחומא כך משיב ריש לקיש את ר' יוחנן והא כתיב ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים ועבדים יש להם יחוס באלמנות שומטין של מפיבושת וכתב הפ"מ כאלמי שמשין גרסינן של מפיבושת כלומר דלאו עבד ממש הי' אלא מגדולי משמשיו והק"ע כתב ה"ג באלמות שומטין משל מפיבושת והכי פירושו לפי שהי' באלמוה שומטין ציבא ובניו מן מפיבושת שלא להיות לו לעבדים כמפורש בקרא לפיכך קרי להו בנים ולי נראה דהא דאמר באלמנות הוא ב' תיבות והיינו בא למנות שומטין של מפיבושת מה שנשמטו ממפיבושת לפיכך קאמר ולציבא חמשה עשר בנים אבל מ"מ אין להם יחס ובש"ס דילן (דף ס"ב) משני כפר בן בקר:


###### Noam Yerushalmi on Yevamot 2:11:2:1
[Noam Yerushalmi on Yevamot 2:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yevamot/r/2:11:2:1)

**(שם הלכה י"א) מהו** נאמן שמואל אמר נאמן ליתן גט אסי אמר נאמן לכנוס רב הונא בשם רב נאמן לכנוס (והוא כמו דאמרינן בקדושין (דף ס"ג) אהא דתנן קידשתי את בתי ואיני יודע למי קדשתי' ובא אחד ואמר אני קדשתי' נאמן ואמר רב נאמן ליתן גט דאין אדם חוטא ולא לו ואינו נאמן לכנוס אימא יצרו תקפהו רב אסי אמר אף לכנוס) ר' יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר אחת משדותי מכרתי ואיני יודע למי מכרתי ובא א' ואמר אני הוא שלקחתיו לא כל הימנו אף בקדושין כן אחת מבנותי קדשתי ואיני יודע למי קדשתי' ובא אחד ואמר אני קדשתי' לא כל הימנו וכתב הק"ע כתב הגמ"מ פ"ט מה' אישות וכה"ג דייק בירו' אם אמר שדה מכרתי ואינו יודע למי ובא אחר ואמר אני לקחתי מהימן או לא ומסיק ונראה לריב"א דמהימן הואיל והמוכר מודה שאינו שלו מצי אמר למוכר לאו את מודה דלאו דידך הוא כו' ואם יבוא אחד להכחישו בסהדי אני מחזירו לו ותימא הרי מפורש מסיק ר' יוחנן דאינו נאמן כו' והפ"מ כתב דהא דקאמר אף בקדושין כן סתמא דהש"ס פליג על ר' יוחנן ולי נראה דהא דקאמר ואין למידין הימנו דבר אחר היינו אע"פ שנאמן לומר אני קדשתי' הוא משום דנאמן אף לכנוס משום דמירתת אבל לא לענין אם מכר אחת משדותיו ואינו יודע למי דאע"פ שבא אחד ואמר שהוא לקח אעפ"כ אינו נאמן לומר ששדה זו לקח דבאומר שדה זו מכרתי ע"כ כיון שמודה שמכר א"כ יצתה מרשותו ואין לו טענה עליו ע"כ נאמן אחד לומר שלקחה אבל אין נאמן לומר ששדה זו לקח דילמא מכר שדה אחרת וא"כ שדה זו לא יצתה מרשותו וע"ז אומר אח"כ אף בקדושין כן (פי' שאינו נאמן לומר איזו קידש דהיינו אם אמר האב אחת מבנותי קדשתי ואיני יודע למי קדשתי' פירוש שיש לו ספק איזו מהבנות קידש וגם למי קידש ובא אחד ואמר שהוא קידש ושהבת הזו קידש בזה אינו נאמן להוציא מרשות האב דאולי היא הבת אחרת ולהוציא מרשות האב שהאב זכאי בבתו בקדושין בזה אינו נאמן כמו במכר אף דלענין אם קידש אשה אחת מהימן דלענין איסורא אמרינן דמירתת משא"כ בב' בנות ודו"ק: