## Noam Yerushalmi on Yoma Chapter 4

###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:1)

**א"ר** יצחק העלי' מתיך קלפי מעכבת אין נתינה מעכבת א"ר יוחנן קובען אפילו בפה סברין מימר אפילו א' היום וא' למחר על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר ניחא על דעתיה דר' ינאי לאיזה דבר נאמר גורלות למצוה (והוא ט"ס וצ"ל) על דעתיה דר' ינאי ניחא דאמר דעלי' מתוך קלפי מעכבת וא"כ בעינן גורלות על דעתיה דר' יוחנן דו אמר א היום וא' למחר לאיזה דבר נאמר גורלות למצוה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:2)

**ואמרינן** שם מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל מתניתא פליגא על ר' ינאי לא הגריל ולא נתוודה כשר אלא שחיסר מצוה אחת לה' לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן ואיתא כיי דמר ר' יוחנן קובען אפי' בפה סברין מימר אפי'א' היום וא' למחר על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר ניחא על דעתיה דר' ינאי לאיזה דבר נאמר גורלות וחש לומר שמא יעלה לשם פתר לה ברוצה להגריל:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:3)

**והנה** הירושלמי הזה הבאתי בהקדמתי לספרי נועם ירושלמי על זרעים (שנתחלפו השיטות וצ"ל) מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה ברוצה להגריל (פי' דאם רוצה להגריל אז הגורל קובע ואין השם קובע. אבל אם אינו רוצה להגריל קובעו אפי' בפה). ואח"כ (צ"ל) לה' לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן וחש לומר שמא יעלה לשם (כצ"ל) פי' כיון שצריך גורל א"כ למאי צריך קרא דמחוסר זמן פסול לשעיר המשתלח תיפוק ליה דפסול ליקח מחוסר זמן לשעיר המשתלח משום דילמא יעלה לשם וכה"ג מקשה הש"ס דילן ביומא (ד' ס"ג). אלא ודאי שהוא כמו דאמר ר' יוחנן קובעו אפי' בפה ומשני פתר לה במצליח בגורל (פי' שאם לקח מחוסר זמן עם א' שאינו מחוסר זמן להגריל עליהם והצליח בגורל שמחוסר זמן עלה לשעיר המשתלח וע"כ אי לאו קרא לה' לרבות שעיר המשתלח הוי אמינא כיון שהצליח יעלה מחוסר זמן לשעיר המשתלח וע"כ קמ"ל דאעפ"כ פסול) וזהו הפי' של מצליח בגורל ולא כמו שנדחקו הק"ע והפ"מ:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:4)

**אך** עכ"ז צריך לבאר מהו שאמר סברין מימר אפי' א' היום וא' למחר דמאי נ"מ אם שניהם היום או א' היום וא' למחר כיון דקובעו אפילו בפה. אך זה יתבאר במה שכתבו התוספות ביומא (דף ל"ט) מאן דאמר לא מעכבא כר' יהודה ומאן דאמר מעכבא שאני הכא דתנא בי' קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני וכתבו התוספות ומאן דאמר לא מעכבא סבירא ליה כיון דלא כתב ציווי אע"ג דתנא ביה קרא לא מעכבא מידי דהוי אבלילה דתנן מנחות (ד' י"ח) אם לא בלל כשר אע"ג דכמה זימנין כתיב בליל בלילה אלא כיון דלא כתיב בלשון ציווי לא מעכבא ולמ"ד מעכב' לא דמי לבלילה דשאני הכא דאהני חוקה קצת כיון דמחוקה גמרינן לעיכובא לשאר מילי שבפרשה גמרינן נמי מינה להגרלה כיון דתנא בה קרא עכ"ל וא"כ הטעם דלא מעכבא אע"ג דתנא ביה קרא היינו משום דלא כתיב בלשון ציווי וכמו בבלילה דתנן אם לא בלל כשר אע"ג דכמה זימנין כתיב בלילה אעפ"כ בעינן שיהא ראוי לבילה וכמו דאמרינן במנחות (ד' י"ח) כי אין נבללים מאי הוי והתנן לא בלל כשר ואמר ר' זירא רל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו וכתבו התוס' שם בד"ה ואמר כו' וא"ת מנלי' דליבעי ראוי לבילה מאחר דבילה לא מעכבא וי"ל סברא בעלמ' הוא כיון דכ' רחמנ' בילה דניבעי לכל הפחות ראוי לבילה וכן לגבי קריאה דחליצה דפרק מצות חליצה (דף ק"ד) וגם קריאה דביכורים בב"ב (ד' פ"ד) ובמכות (ד' י"ח) דבכל הנהו מייתי הא דר' זירא:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:5)

**וא"כ** בהגרלה דלמצוה ודאי בעינן הגרלה א"כ צריך שיהיה ראוי להגרלה אבל א' היום וא' למחר דבעידנא דקבע השם לראשון לא היה השני א"כ אינו ראוי להגרלה ואף דהגרלה אינה מעכבת משום דלא כתיב בלשון ציווי אעפ"כ בעינן ראוי כמו בבילה דלא כתיב בלשון ציווי אעפ"כ בעינן ראוי לבילה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:6)

**וע"ז** אומר סברין מימר אפי' א' היום וא' למחר פי' דסברי דהא דאמר ר' יוחנן קובען אפי' בפה היינו אפי' א' היום וא' למחר ואפי' אינו ראוי להגרלה והטעם דסברי הכי הוא משום דהא דאמר ר' יוחנן קובען אפי' בפה הוא משום דקשה ליה כמו דמקשה לקמן על ר' ינאי מהא דתניא לה' לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן וקאמר בירושלמי לקמן על דעתי' דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וח' למחר ניחא. (פי' לשיטתיה דר"י דאמר א' היום וא' למחר ניחא דצריך קרא לפסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח אע"ג דבלא"ה פסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח דהא אינו יכול להגריל דילמא יעלה לשם אעפ"כ לר' יוחנן דאמר קובעו בפה ואפי' א' היום וא' למחר ניחא. על דעתיה דר' ינאי לאיזה דבר נאמר גורלות כו' שמא יעלה לשם. וא"כ אי אמרי' דהא דאמר ר' יוחנן קובען אפי' בפה משום דגורל אינו מעכב אעפ"כ בעינן ראוי להגרלה א"כ תקשה לר' יוחנן דהא ודאי פסול מחוסר זמן בשעיר המשתלח ג"כ משום דילמא יעלה לשם וא"כ אינו ראוי להגרלה וע"כ אומר סברין מימר אפי' א' היום וא' למחר (פי' ש דלא בעינן ראוי להגרלה נמי משום דלא תקשה הברייתא לר' יוחנן) וע"כ אומר בירושלמי על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר ניחא על דעתיה דר' ינאי לאיזה כו' ומשני פתר לה במצליח בגורל (לפי הגהתי) פי' שהצליח הגורל ועלה המחוסר זמן להיות שעיר המשתלח:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:7)

**וע"ז** אומר מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת. [והנה הירושלמי הביא הברייתא והי' יכול להקשות מן הא דתנן ביומא (ד' ס"ב) מת א' מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחילה ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו כו' והשני ירעה עד שיסתאב ואמרינן לקמן בירושלמי ר' יוחנן אמר שני שבין זוג ראשון ואמרינן שם א"ר זעירא טעמא דר' יוחנן ועשהו חטאת בראשון א"ר לא טעמא דר' יוחנן ועשהו חטאת קבעו בתלי' שלא ידחה. וא"כ לר' יוחנן כשמגריל א"כ מגריל שא' מהם ירעה לת"ק ולר' יהודה תמות אע"ג דר' יהודה סובר דבע"ח נדחין אעפ"כ לדברי ת"ק אם נאמר כר' יהודה דחטאת ציבור מתה א"כ מגריל מיד למיתה וע"ז מקשה שם בירושלמי וקשי' על דר' יהודה ויש אדם מגריל למיתה (וכמו שהגהתי) וביארתי לקמן דלר' יוחנן אם מת שני שבזוג ראשון השני כבר נדחה דלשיטת הירושלמי סובר ר' יוחנן דבע"ח נדחין אך הראשון אינו נדחה וא"כ תקשה קושי' הירושלמי וקשי' על דר' יהודה ויש אדם מגריל למיתה משעה ראשונה. ואע"ג דמשני שם ר' מנא הן דאת מקשי לה על דר' יהודה קשיתא על דמתניתא דתנינן תמן וולד חטאת וחטאת שמתו בעלי' ימותו ויש אדם מימר למיתה משעה ראשונה מ"ש קשה לר' יוחנן דס"ל דהגרלה אינו אלא למצוה א"כ איך מגריל משעה ראשונה למיתה (אי אמרינן דחטאת ציבור מתה) והא דאדם עושה תמורה למיתה משעה ראשונה דהיינו תמורת חטאת התם הוא אם המיר ע"כ עושה תמורה אבל למאי צריך הגרלה שיגריל למיתה משעה ראשונה.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:8
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:8)

**וכה"ג** הקשה החו"י דאמאי לא מוכח לעיל ביומא (דף ל"ט) דלר' נחמי' מיהא הגרלה מעכבא כו' מדלא קתני יביא חבירו עמו שלא בהגרלה כדאמר ר' שמעון דמשום דמצוה בהגרלה אין לקנות אחר לכתחילה כו' מיהו קשה מדאמר לקמן בפרקין (ד' מ') תינח שעיר פר מאי איכא למימר גזירה פר אטו שעיר ומשום גזירה ימותו ועוד הא דרבי טבי אמר ר' יאשי' גופי' מצוה היא אלמא דמשום מצוה לא אמרינן דימותו כו' עיי"ש:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:9
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:9)

**ומה** שהקשה מהברייתא הוא משום דברייתא תני בהדי' הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:10
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:7:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:7:10)

**וע"ז**. משני פתר לה ברוצה להגריל (כמו שהגהתי) פי' דאם רצה להגריל הגרלה מעכבת וע"כ ניחא מתניתין דנשפך הדם וא"כ הגריל מתחילה וקיים המצוה דהגרלה ע"כ הגרלה מעכבת אח"כ ובזה יתיישב נמי הא דאין הגרלה מעכבת אע"ג דתנא בי' קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני אע"ג דר' יוחנן סובר דהגרלה אינה מעכבת וקובעין א' היום וא' למחר אעפ"כ אם רוצה להגריל והגריל פעם ראשונה ונשפך הדם בזה הגרלה מעכבא וע"כ כתיב אשר עלה אשר עלה ב' פעמים היינו אם הגריל פעם ראשונה ונשפך הדם צריך הוא להגריל פעם שני' אע"ג דהשני ימות אי אמרינן דחטאת ציבור מתה] ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:1)

**שם** שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניי תני חייב ואית תניי תני פטור אמר רב חסדא מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים ומ"ד פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ א"ר יוסה רב חסדה בעי מדמתה לפסח ולא דמיא א"ר מנא בר תנחום ר' לעזר ור' יוחנן תריהון אמרין פסח שעבר זמנו מאיליו היה משתנה ברם הכא בשחיטה הוא משתנה מאי כדון מ"ד חייב סברין מימר הגרלה מעכבת מאן דאמר פטור סברין מימר אין הגרלה מעכבת כלום יש כאן לשם אלא אחד א"ר שמואל אחוי דר' ברכיה או זה או זה משהגריל חייב על של שם ופטור על של עזאזל א"ר בא והוא שנתן מתנת הפר אבל אם לא נתן מתנת הפר פטור ששחיטתו של שעיר מעכבת מתן דמו של פר רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעירה שחט את הפר עד שלא יגריל מהו שיהא חייב א"ל נשמעינה מן הדא פר מעכב את השעיר השעיר אין (כצ"ל) מעכב את הפר הדא אמרה שחט את הפר עד שלא הגריל חייב אין תימר פטור ניתני השעיר מעכב את הפר (כצ"ל) אמר רבי שמואל בר אבדימי הדא דתימר אין השעיר מעכב את הפר במתנות הבדים אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר היך עבידא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים ודלא כהק"ע והפ"מ:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:2)

**והנה** הק"ע כתב על הא דאמרינן מ"ד חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ וכו' כתב הרמב"ם (פ"ה מהלכות יוה"כ ה"ג) איל ושעיר המוספין שעשאה אותן קודם עבודותהיום אינן כלום וכתב הכ"מ ס"פ הוציאו לו כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ותימא דהא אמרינן בש"ס בבלי (ד' ס) דהא דאם הקדים מעשה דלא עשה כלום דוקא בעבודו' הנעשות בבגדי לבן בפנים וכ"כ הרמב"ם ברפ"ה מפורש והני בבגדי זהב נעשין כמפורש בש"ס וברמב"ם וגם כפי מה שפירשתי בקונטרס מוכח מדברי רב חסדא שאם הקדים השעיר הנעשה בחוץ קודם עבודת היום כשר וצ"ע עכ"ל.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:3)

**והנה** כל מה שכתב הוא תמוה דהא דאמרינן דאם הקדים מעשה לחבירו דלא עשה כלום היינו דווקא בבגדי לבן בפנים והוא כמו ר' יהודא דאמר ביומא (ד' ס) אימתי בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים אבל בדברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. לא בעינן שיהיו שני עבודות בבגדי לבן מבפנים אלא אפי' הא' מבחוץ אם הקדים לעבודה שנעשה בבגדי לבן מבפנים נמי לא עשה כלום והכי מוכח ביומא (ד' מ) דאמרינן ת"ש פר מעכב את השעיר ושעיר אין מעכב את הפר במתנות שבפנים בשלמא פר מעכב את השעיר דאי אקדמי' לשעיר מקמי פר לא עבד ולא כלום אלא שעיר אין מעכב את הפר מאי ניהו אילימא דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו ופירש"י דהא אפי' ר"י מודה דאדברים הנעשים בפנים כתיב חוקה והרי שינה זה בעבודו' פנים שהרי הקדי' לה את של חוץ שהיא מאוחרת לה והכי מוכח מדאמר לקמן לא דא קדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ור"י היא דאמר דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי] אלמא דאפי' לר"י אי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו ואף על גב דמתנות דפר בהיכל הם דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ אף על פי כן כיון דהקדים למתנות דשעיר שהם מדברים הנעשים בפנים לא עשה כלום:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:4)

**והכי** אמרינן בירושלמי (פ"ד דיומא שם) אמר ר' שמואל בר אבדימי הדא דתימר כו' אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר. היך עבידא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים וא"כ מוכח דס"ל להירושלמי נמי כשיטת הש"ס דילן שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת אע"פ שהוא מדברים הנעשים בחוץ אעפ"כ אינו יכול ליתן עד שנותן מדם השעיר על בין הבדים והיינו משום דדם השעיר על בין הבדים היא עבודה שנעשה בפנים וכמו דאמרינן בש"ס דילן ביומא (שם) אלימא דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:5)

**וא"כ** ניחא מה שכתב הרמב"ם (פ"ה מה' עבודת יום הכפורים ה"ג) איל ושעיר המוספין שעשה אותן קודם עבודות היום אינן כלום. והטעם משום שעבודות היום הם מדברים הנעשים בפנים:.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:6)

**אך** מה שכתב הק"ע וגם ממה שפירשתי בקונטרס מוכח מדברי רב חסדא שאם הקדים השעיר הנעשה בחוץ קודם עבודות היום כשר ובאמת קשה טובה מה דקאמר שם בירושלמי שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניי תני חייב ואית תניי תני פטור אמר רב חסדא מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים ומ"ד פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ. והגירסא הזו הוא תמוה וע"כ הגיה הק"ע מ"ד חייב בשלא קרב שעיר הנעשה בחוץ וע"כ חייב משום שיכול להקריבו לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ד פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ. א"כ אינו יכול להקריבו לשעיר הנעשה בחוץ דהא כבר הקריב. ואם כן מוכח מהירושלמי שאם הקריב השעיר הנעשה בחוץ קודם עבודות היום כשר. וכן כתב הפני משה מאן דאמר פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ כו' עיין שם והוא כמו שפי' הקרבן עדה ע"כ נראה לי שמה שהגיה בק"ע והוא טעות וכצ"ל) אמר רב חסדא מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בכני' (צ"ל) מ"ד פטו' בשקרב לשעיר הנעשה בפנים מ"ד פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ (הוא ט"ס וצ"ל) מ"ד חייב בשקרב לשעיר הנעשה בחוץ (פי' מ"ד פטור בשקרב לשעיר הנעשה בפנים והוא מחוסר הגרלה וע"כ אינו חייב משום דהוי מחוסר מעשה בגופו דהא מחוסר הגרלה ומ"ד חייב בשקרב לש שעיר הנעשה בחוץ ואע"ג דמחוסר עבודות היום אך אין מחוסר זמן לבו ביום והוא ממש כמו דאמרינן בש"ס דילן ביומא למאי חזו אמר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ש לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחסרי עבודת היום קסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום אלא שבזה חולק הירושלמי על שיטת הש"ס דילן דלשיטה הירושלמי בעינן שישחוט בחוץ דוקא לשעיר הנעשה בחוץ ולא אמרינן הואיל (וכמו דפריך בש"ס דילן ביומא שם ומי אית ליה לרב חסדא הואיל) אלא דחייב דוקא אם שחטו לשם שעיר הנעשה בחוץ אבל אם שחטו לשם שעיר הנעשה בפנים אינו חייב:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:7)

**אך** שצריך להבין הא דאמר ר' יוסי רב חסדא בעי מדמתה לפסח ולא דמי' דאמ' ר' מנא בר' תנחום ר' אליעזר ור' יוחנן תרויהון אמרין פסח שעבר זמנו מאיליו הי' משתנה ברם הכא בשחיטה הוא משתנה וא"כ משמע דמטעם הואיל הוא וע"כ פריך דבפסח ששחטו בין לשמו בין שלא לשמו חייב הואיל וראוי שלא לשמו משא"כ הכא בשחיטה הוא משתנה וע"כ לא אמרינן הואיל אלמא דמיירי של שחטו לשם שעיר הנעשית בחוץ. ע"כ נראה לי דהכי קאמר ר' יוסי רב חסדא בעי מדמתה לפסח לענין אם שחטו לשם שעיר הנעשה בחוץ חייב. ולא דמי דאמר ר מנא בר תנחום ר' אלעזר ור' יוחנן הריהון אמרין פסח שעבר זמנו מאיליו משתנה. וע"כ חייב אם הקריב שלא לשמו דהוי מאיליו שלמים ולא בעי עקירה ברם הכא בשחיט' הוא משתנה וע"כ אינו מועיל אפי' אם שחטו בפירו' לשעיר הנעשה בחוץ והוא משום דעקירת חוץ לא שמיה עקירה כמו דאמרי' בש"ס דילן ביומא (ד' ס"ג) כי אתא רב דימי כו' א"ר יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו פטור: אמר רב דימי אמריתה לשמעתא קמיה דר' ירמיה בשלמא נשמו דהא לא חזי ליה אלא שלא לשמו אמאי הא חזי שלא לשמו בפנים ואמר לי עקירת חוץ לאו שמה עקירה ע"ז אומר דאפי' הקריבו לשעיר הנעשה בחוץ אפ"ה פטור משום דעקירת חוץ לא שמה עקירה הרי נתברר דהא דאמרינן דעבודות הנעשות בבגדי לבן בפנים אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום היינו אפי' עבודה השניה היא מדברים הנעשים בחוץ:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:8
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:8)

**וכמו** דאמרינן בירושלמי אמר ר' שמואל בר אבדימי הדא דתימר אין השעיר מעכב את הפר במחתנות הבדי' (ולענין הגרלה אם שחט הפר עד שלא הגריל) וע"כ סוב' אם שחט הפר בחוץ עד שלא הגריל חייב אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר. היך עבידא (פי' איך השעיר מעכב את הפר הא מתנות השעיר הוא לאחר מהן דם הפר). ע"ז אומר שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:9
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:1:9:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:1:9:9)

**[והא** דאמרינן בירושלמי מ"ד חייב סברין מימר הגרלה מעכבת הוא כמו דאמר רב חסדא הוי בעי מדמתה לפסח ולא דמיא דאמר ר' מנא בר' תנחום ר"א ור"י תריהון אמרין פסח שעיבר זמנו מאיליו הי' משתנה ברם הכא בשחיטה הוא משתנה ועקירת חוץ לא שמה עקירה וע"כ משני דמ"ד פטור סברין מימר הגרלה מעכבת וא"כ אינו ראוי עדיין לשעיר הנעשה בפנים ומ"ד חייב סברי הגרלה אינה מעכבת וא"כ ראוי לשעיר הנעשה בפנים ואיפשר לומר דע"כ פריך כלום יש כאן לשם אלא א' דבתחילה כשרצה לומר דהטעם הוא משום דשוחט לשם שעיר הנעשה בחוץ ועקירת חוץ שמה עקירה א"כ יכול מטעם זה להתחייב על שניהם דאף ששחט א' לשם שעיר הנעשה בחוץ אעפ"כ כיון שלא הקריב עדיין השעיר הנעשה בחוץ א"כ יכול לשנות השני ג"כ לשם שעיר הנעשה בחוץ וכן נ"ל דהא דאמרינן בש"ס דילן יומא (ד' ס"ב) עד שלא הגריל חייב על שניהם וכמו שמפרש הש"ס דילן משום הואיל וראוי לשם שעיר הנעשה בחוץ א"כ איפשר לומר דעל כל אחד חייב משום הואיל וכמו שביארתי לשיטת הירושלמי אבל כיון דמסיק דעקירת חוץ לא שמה עקירה אלא מטעם דהגרלה לא מעכבא וחייב משום דבאמת יש בין שני השעירים שעיר הפנימי וע"כ חייב עלי' וע"כ פריך כלום יש כאן לשם אלא א' דהא אינו חייב רק משום דיש בזה אחד שהוא לה'. אבל למה הוא חייב על שניהם וע"ז משני או זה או זה משום דכיון דיוכל להיות או זה או זה שעיר לה' ע"כ חייב על זה או על זה ודו"ק ובפרט לפי מה שפירשו הק"ע והפ"מ דאם לא קרב השעיר שבחוץ מחייב משום הואיל]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:1)

**(ה"ג) ירושלמי** (שם) הני שחט בחוץ חייב חפן בפנים פטור וכתב הק"ע שחט הפר בחוץ חייב כרת משום שחוטי חוץ וזה לא צריך לאשמועינן אלא משום סיפא תני לה. חפן הקטורת בפנים ולא חפן תחלה בחוץ פטור דחפינה שבחוץ אינו אלא למדה בעלמא ויותר נראה דהכי גרסינן חפן בחוץ פטור וטעמו לפי שאינו גמר עבודה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:2)

**[ולי** נראה לגרוס זרק בחוץ חייב ואשמועינן דאעפ"י שיש אחרי' עבודה דהיינו עוד הזאות ומתנות הפר ע"ג המזבח אפ"ה חייב וכמו דאמרינן ביומ' (ד' (ד"כ"ד) ורב ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע וכתבו התו"י ורב לא חשיב להו דבכלל זריקה הן ואמרינן שם תני כוותי' דרב עבודות שזר חייב עליהן מיתה זריקת דם בין לפנים בין לפני ולפנים כו' וכתבו החו"י לאתויי שבע הזאות שבפנים דס"ד דלאו עבודות תמות הן שאחר שהזה ז' פעמים מן הדם כתיב ונתן מן הדם על קרנות המזבח קטורת הסמים לפני ה' וא"כ אין זו עבודה תמה שבאותה שעה עוש' עבודה מן הדם קמ"ל דעבוד' תמה היא שמאותו דם שהזה אין אחרי' עבודה דלא דמי להולכה ולקבלה שמאותו דם שקיבל ושזרק והוליך יש אחרי' עבודת זריקה כו' הילכך איצטריך לאשמועינן דעבודות תמות הן ולהכי לא ממעט להו מועבדתם עבודת מתנה כו' אין עבודה שיש אחרי' עבודה לא אלא ש"מ דעבודות תמות נינהו עכ"ל ומשמע מהתו"י שכולהו שבע הזאות הוי חדא וזר מחייב עליהם אבל לא על מתנה אחת:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:3)

**ולכאורה** איפשר לבאר בזה הירו' (ספ"ה דיומא) רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול ר"א ור"ש אומרים ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול (פי' שהוא כמו דאמרינן ביומא (ד' ס"א) נתן מקצת מתנות שבפנים ונשפך הדם מביא דם אחר ויתחיל בתחילה במתנות שבפנים ר' אלעזר ור"ש אומרים אינו מתחיל אלא ממקום שפסק) וע"כ אומר דרבנן סברי דשלש לכושר ושלש לפסול דהיינו מתנות שלפני ולפנים ומתנות שלפנים ומתנות המזבח דאם נשפך מתחיל ממתנות שבפנים וכן שבהיכל מתחיל מתחילה ממתנות ההיכל וכן במתנו' המזבח ור"א ור"ש סברי דמתחיל ממקו' שפסק ע"כ סברי דארבעים ושלש לכושר וארבעים שלש לפסול ואח"כ אומר רבנן אמרי כל שבע ושבע כפרה בפני עצמה ר"א ור"ש אמרי כל א' וא' כפרה בפני עצמה ולכאורה הוא מיותר דהא כבר אמר דלרבנן שלש לכושר ושלש לפסול ר"א ור"ש אומרים ארבעים ושלש לכושר וארבעי' ושלש לפסול. ע"כ נ"ל דקאמר לענין אם זר חייב עליה' מיתה דרבנן אמרי כל שבע ושבע כפרה בפ"ע ע"כ אינו חיי' רק אם מזה כל שבעה ור"א ור"ש אמרי כאו"א כפרה בפני עצמה וא"כ מתחייב על הזאה א'. אך משמעות הרמב"ם דלכ"ע חיי' על מתנה א' וכמו שכ' הרמב"ם (פ"ט מה' ביאת מקדש ה' ב') אעפ"י שהזרות כו' כיצד על הזריקה בין שזרק בפנים בין שזרק בחוץ בין שהזה הזאה א' מכל הזיות הדם בין שהזה הזאה א' מכל הזיות הקרבנו' שבמצורע ה"ז חייב מית' עכ"ל והכי משמע קצת מהא דאמרינן בזבחים (ד' מ"ב) והאמר רבא ומודה ר"א בדמים וכמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"י) הזורק מקצת דם בחוץ חייב כו' אמר רבא ומודה ר"א בדמים ופירש"י ואפי' במתנות הפנימית דהא בפנים אם נשפך הדם אחר שנתן מתנה א' מהני הך דיהבא ומביא פר אחר ומתחיל ממקום שפסק משמע דמודי לרבנן וא"כ אי אמרינן דלרבנן אינו חייב מיתה אלא על שבע מתנות א"כ מחמיר ר"א יותר דחייב על מתנה א'.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:4)

**וע"ז** אומר הירושלמי זרק בחוץ חייב וקאי על מתניתין דתנן (שם) שחטו וקיבל במזרק את דמו וע"ז אומר זרק בחוץ חייב דהוי עבודה שאין אחרי' עבודה וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ב דיומא) ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהן מבפנים ואיזו זו הקטרה וזריקה וניסוך היין וניסוך המים וא"כ שחיטת חוץ דומה לעבודה שזר מתחייב עליהם מיתה בפנים שבעינן עבודה שאין אחרי' עבודה וכמו דאמרינן בזבחים (ד' קט"ו) ת"ר מניין למעלה מבשר חטאת כו' ת"ל אשר יעלה עולה או זבח מה העלאה שהוא גמר עבודה אף כל שהוא גמר עבודה. וע"ז אומר זרק בחוץ חייב פירוש על מתנות שבפנים אע"פ שצריך להזות עוד או שיתן על המזבח אעפ"כ מאותו הדם שהזה אין אחרי' עבודה דלא דמי להולכה ולקבלה שמאותו הדם שקיבל שהוליך יש אחריו עבודה זריקה וע"ז אומר אח"כ חפן בפנים פטור דהיינו אם חפן זר בפנים פטור והיינו משום שיש אחריו עבודה והאי פטור היינו זר וכמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"ט) מאי פטור זר ועיין לקמן (ספ"ד דיומא ה"ה) תני הקטיר כזית בחוץ חייב פחות מפרס (לפי הגהתי שהגהתי שם) פטור והגהתי שם ר יוסי בר' בון בשם ר' ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע פחות מכזית חייב כו' וביארתי שם שהיה סבור מתחילה דפטור היינו פטור זר אבל עדיין צריך לבאר דמפני מה נקט דוקא חפן מבפנים והלא יש כמה עבודות שיש אחרי' עבודה כמו דאמרינן בזבחים (ד' קט"ו) מניין שאף היוצק והבולל כו' הקומץ והמקבל בחוץ פטור:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:5)

**ע"כ** נראה לי לבאר דהטעם דחייב על הזריקה אע"ג דהזיות שבפנים יש אחרי' עבודה ליתן על המזבח אעפ"כ חייב דילפינן פנים מחוץ וכמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"ט) אלא אמר אביי בהקטרה דפנים כ"ע לא פליגי כי פליגי בהקטרה דחוץ מר סבר ילפינן פנים מחוץ ומר סבר לא ילפינן פנים מחוץ כו' רב שי אמר ניסוך מהקטרה לא ילפי רבנן אע"ג דחוץ מחוץ לא ילפי הקטרה מהקטרה ילפי אע"ג דחוץ מפנים הוי:.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:6)

**וא"כ** איפשר לומר דהטעם דחייב בזריקה הוא דכיון דמצינו בחטאות החיצינות דאם נתן במתנה א' כיפר וא"כ חייב על הזריקה דהא מצינו כה"ג דהוי עבודה שאין אחרי' עבודה וא"כ אם חפן מבפנים והקטיר אח"כ כזית בחוץ ליחייב נמי דהא דהקטרת חוץ נמי מחייב כה"ג אכזית דהא אי עביד בפנים נמי נפטרו הציבור ידי חובתן וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי (ספ"ד דיומא) הני הקטיר כזית בחוץ חייב וכמו דמסיק (לפי הגהתי שם) דפחות מפרס נפטרו הציבור ידי חובתן וא"כ אי ילפינן פנים מחוץ יתחייב נמי אכזית. אך הטעם דחפן בפנים פטור אכזית בחוץ הוא דכיון דחפן בפנים הוי כמו קביעותא דמנא ובהקטרת חוץ נמי אי קבענהו במנא לא מיחייב אכזית בחוץ וכמו דאמרינן בזבחים (ד' ק"ט) אלא אמר רבא כגון דקבעינהו שני חצאי פרס במנא מר סבר קביעות מנא מילתא היא ומר סבר קביעות מנא לאו מילתא היא וא"כ כיון דחפן בפנים א"כ קבעינהו במנא. וכמו שביארתי לקמן דחפנים עשו אותה בכלי שרת לקודש וע"כ אם הקטיר כזית בחוץ פטור אך שאינו מבואר בירושלמי דאם חפן בפנים והקטיר כזית בחוץ חייב ועוד דכיון דילפינן פנים מחוץ והואיל והוי הקטרה במקום אחר ע"כ מתחייב בחוץ וא"כ אפילו אם חפן מלא חפנים נמי יתחייב אכזית (אך איפשר לומר דסובר דלא ילפינן פנים מחוץ). וע"כ אם חפן והקטיר כזית בחוץ פטור ובזריקה מתחייב אפילו אהזאה אחת או שלא נתן על המזבח משום דכיון דהזה אין באותה הזאה עוד עבודה וע"כ אמר חפן בפנים פטור אם לא הקטיר כל החפנים משום דאין למידין פנים מחוץ ואע"ג דהזה חייב אינו משום דילפינן פנים מחוץ אלא משום דאין באותה הזאה עוד עבודה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:7)

**שם** חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמיו. עד שלא הקטיר נשפך הדם חתיה פסולה היא והוא צריך לחות בתחילה כו' וכתב הק"ע בבבלי (ד' ס') גרסינן אמר ר"ח קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום ופריך תנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים ואם איתא יחזיר ויחפון מיבעי' ליה. בקטורת לא קמיירי ופרש"י בקטורת לא קמיירי ומיהו ודאי צריך להקטיר קטורת אחרת אחר שחיטת פר הזה ע"כ ולפום סוגיין נראה דה"פ בקטורת לא קמיירי דכיון שנקטר כראוי והיה שם דם א"צ לחזור ולחפון ולהקטיר שנית בשלמא אם שחטו קודם שחיטת הפר דמעיקרא בפיסול נעשה פסול אבל הכא שנעשה בכשרות לעולם בכשרות עומד וכן משמע ברמב"ם (פ"ה מה' עבודת יוה"כ):


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:8
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:8)

**[והק"ע** שגה בזה במאי שפי' בהירו' (שם ה"ג) שחטו ומת אחר מהו שיכנס בדמיו רשב"ל אמר בפר אבל לא בדם ר' חנינא ור' יונתן תריהון אמרי אפי' בדם מילתי' דריב"ל אמר אפי' בדם דאר"ח ר' בא בשם ר"י אפי' ריב"ל שאל חפן ומת מהו שיכנס בחפניו מה צריכא לי' בחפניו דכתיב מלא חפניו ברם הכא לית כתיב בדמו פשיטא לי' אפי' בדם וא"כ משמע פשוט דמספקא לריב"ל במלא חפניו והוא משום דכתיב מלא חפניו. א"כ משמע דפשיטא לי' דבדם אפי' בדם של פר. דאל"כ ליבעי בדם נמי אם יכול אחר לכנוס בדמו. והק"ע כתב אבל ברם הכא דלא כתיב בדמו אלא בפר משמע אפי' בדם הפר דאם ס"ל בפר ולא בדמיו של פר א"כ פשיטא דה"ל קטורת פסול שהרי חפן קודם שחיטת הפר עכ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:9
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:9)

**והוא** כמו דאמרי' בש"ס דילן ביומא (ד' מ"ט) מי א"ר חנינא הכי והא אמר ר' חנינא בפר ולא בדמו של פר וא"ר חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום. ושגה בזה דהא אם מת כה"ג דמי לנשפך הדם אחר החפינה. וא"כ כיון דס"ל להירו' דאם נשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמו דכיון שתחילה הי' הדם בשעת הקטרה ע"כ אפי' בנשפך הדם נמי כשר וא"כ אם מת כה"ג אחר שהי' הדם נמי א"צ לחפון מחדש וא"כ לא קשה מידי מה שמוכיח שריב"ל ס"ל דבפר ואפי' בדמו של פר דאל"ה כיון דהי' צריך להביא פר מחדש א"כ צריך לחפון מחדש דהא לא מוכח דאע"ג דמת אחר החפינה מ"מ החפינה הי' בכשרות תחילה לפי שיטת הירו' אלא דכיון דמיבעי' לי' בחפינה דכתיב מלא חפניו משמע דפשיטא לי' ואפי' בדמו של פר מדלא כתיב בדמו ודלא כשיטת הש"ס דילן והק"ע שגה בזה ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:10
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:10)

**ואיפשר** לומר דהא דחולק הירושלמי עם הש"ס דילן הוא כמו דאמרינן בכריתות (ד' כד) רבי יוסי אומר אפי הדם בכוס ואמרינן שם לרבי יוסי אמאי יזרוק הא ה"ל ידיעה בשעת סליחה אמר רבא רבי יוסי סבר לה כר' שמעון דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי ופריך אימר דאמר ר' שמעון במידי דעומד לזרוק אבל האי אינו עומד לזרוק אמריבמערבא קא סבר רבי יוסי כלי שרת מקדשין בו את הפסול בתחילה ליקרב:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:11
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:11)

**והנה** התוספות כתבו (שם) בד"ה קסבר ר' יוסי כלי שרת מקדשין בו את הפסול בתחילה ליקרב וא"ת בזבחים (דף פז) בעי רשב"ל מר"י כלי שרת מהו שיקדשו לכתחילה ופשט ליה דאין מקדשין ונימא דלא כר' יוסי וי"ל בעלמא בשאר פסולין אית ליה אין מקדשין והכא שאני דאין זה פסול כל כך שהיה תחילתו קרבן ובא על נקיפת לבו ואינו חולין ועדיין שם אשם עליו כו' וא"כ הא דאמרינן אמרי במערבא קסבר ר' יוסי כלי שרת מקדשין את הפסול לכתחילה ליקרב אינו רק באשם תלוי דבא על נקיפת לבו כמו שכתבו התוספות:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:12
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:12)

**ויש** לומר עוד דעיקר החילוק דהא דאמרי במערבא כלי שרת מקדשין בו הפסול לכתחילה ליקרב אינו רק אם נתוודע אח"כ שלא חטא אע"ג דאיגלאי מילתא למפרע שהיה פסול מתחילה אף על פ"כ כיון דנתוודע אח"כ מקדש את הפסול לכתחילה והא שכתבו התוס' דזהו דווקא באשם תלוי הוא משום דלא פליג ר' יוסי רק באשם תלוי אבל לא באשם ודאי דהא תנן במתניתין אשם ודאי אינו כן עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר כו' נזרק הדם הבשר יצא לבית השריפה ולא פליג רבי יוסי לומר דאפי' לא נזרק עדיין יזרק משום דכלי שרת מקדשין את הפסול ליקרב. אלא ודאי שזה דווקא באשם תלוי ועיין בלח"מ ברמב"ם (פ"ג הי"ט) במה שכתב וכלי שרת מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב למה שכתב הה"מ והלח"מ שם:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:13
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:13)

**עכ"פ** משמע דהא דאמרי במערבא קסבר ר' יוסי כלי שרת מקדשין את הפסול בתחיל' ליקרב אינו רק דווקא נתוודע אח"כ. וא"כ מכש"כ גבי הקטורת דאם הקטירו מתחילה ואחר כך נשפך הדם דאי אמרינן דמלא חפניו ככלי שרת דמי א"כ כלי שרת מקדשין הפסול בתחילה ליקרב דהא גבי אשם תלוי מתחילה היה סופה להתברר שלא חטא. וכמו דפריך אימר דאמר ר"ש במידי דעומד ליזרק אבל האי אין עומד ליזרק וכמו שפירשו שם דהא אינו עומד ליזרק דהא לא חטא וסופו להוודע קודם זריקה ואגלאי מילתא למפרע דאינו עומד ליזרק א"כ כש"כ אם נשפך הדם אחר כך אע"פ שצריך להביא פר אחר וא"כ היה הקטורת קודם לשחיטת הפר אעפ"כ כיון שזה נעשה אחר כך ומתחילה היה בהכשר דהקטירו אחר שחיטת הפר וע"כ כשר והירושלמי אזיל לטעמיה כמו דאמרי במערבא דכלי שרת מקדשין בו את הפסול מתחילה ליקרב:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:14
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:14)

**ובזה** יתבאר הירושלמי חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמו עד שלא הקטיר נשפך הדם חתי' פסולה היא וצריך לחות בתחילה. פירוש שאם נשפך הדם מקודם בהא לא ואמרינן כלי שרת מקדשין בו את הפסול מתחילה ליקרב אבל אם חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמו דהואיל וחפנים הוי לי שרת וע"כ אף דמביא פר אח"כ וא"כ הוי ההקטרה קודם לפר אעפ"כ כיון דנעשה בהכשר אף על גב דאח"כ נמצא שהיה בפסול דהיינו קודם לפר. וע"ז אמרינן דכלי שרת מקדשין בתחילה את הפסול ליקרב. והירושלמי אזיל לטעמיה וכשיטת דבני מערבא דאמרי דכלי שרת מקדשין בו את הפסול ליקרב וכמו שביארתי דזהו דווקא אם נודע לאח"כ דאל"ה תקשה קושית תוס' בזבחים (דף פג) בד"ה כלי שרת מהו שיקדשו את הפסולין כו' דאם כן תקשה לן מתניתין הלן והיוצא והטמא שנשחטו חוץ לזמנן וחוץ למקומן כו' אם עלו לא ירדו משמע הא לכתחילה לא יעלו אף על גב דנתקבל הדם בכשרות בכלי שרת כו' אלא ודאי לא קאמרי במערבא כלי שרת מקדשין את הפסול מתחילה ליקרב אלא דוקא בשנודע לאח"כ דהוי כמו שנעשה פסול אח"כ:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:15
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:15)

**והנה** עוד יש לבאר דהא דאמר בירושלמי חתה והקטיר נשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמו עד שלא הקטיר נשפך הדם חתי' פסולה היא וצריך לחות בתחילה הוא כמו שביארתי שסובר כמו דאמרינן בכריתות (ד' כ"ד) אמרי במערבא קסבר ר' יוסי כלי שרת מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב ואפי' אי לא יסבר הירושלמי כמו שכתבו התוס' בכריתות (ד' כ"ג) דבעלמא השאר פסולין כלי שרת אין מקדשין את הפסול בתחלה ליקרב והכא שאני דאין זה פסול כל כך שהי' תחילתו קרבן ובא על נקיפת לב ואינו חולין ועדיין שם אשם עליו אלא דבכל אופן ס"ל דכלי שרת מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב (והכי משמע ברמב"ם כמו שכתב הכ"מ וכ"ת דא"כ אמאי אומר הירושלמי דעד שלא הקטיר נשפך הדם חתי' פסולה היא וצריך לחות בתחילה ואמאי הא ביארתי דהירושלמי סובר דכלי שרת מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:16
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:3:3:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:3:3:16)

ע"כ נ"ל דהא דמבעי' לי' להש"ס דילן ביומא (דף מ"ח) בעי ר"פ חישב בחפינתו הקטורת מהו ידו כצואר בהמה דמי ופסולה או דילמא ככלי שרת דמי ולא פסולה וכן מה דמבעי' לי' בירושלמי ריב"ל שאל חפן ומת אחר מהו שיכנס בחפינתו אין תימר חפנים עשו אותו ככלי שרת לקודש כו' אין הטעם דידים של כה"ג הוי ממילא כלי שרת אלא דנעשו כלי שרת מחמת חפינת הקטורת. וכמו דאמרינן ביומא (ד' י"ב) פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו כו' ורב פפא אמר עבודתו מחנכתו מי לא תני' כל הכלים שעשה משה משחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ה"נ עבודתו מחנכתו וכן אמרינן בירושלמי (פ"ג) דיומא ה"י) כלי שרת מאימתי הם קדושין מיד או בשעת תשמיש אין תימר מיד ניחא אין תימר בשעת תשמיש כאחת הן קדושין ניחא של משה שנתקדשו משמן המשחה ברם של שלמה כאחת הן קדושין ומתקדשין וכן נמי בחפנים שעשו אותו ככלי שרת לקודש והשתא ניחא מה דקאמר בירושלמי דחתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמו והוא אע"ג דנשפך הדם אח"כ וא"כ צריך להביא פר אחר א"כ הוי קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר אעפ"כ כיון דהקטיר מקודם א"כ כלי שרת מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב אע"ג דנעשה פסול אח"כ שהוקטרו קודם שחיטתו של פר השני אבל אם עד שלא הקטיר נשפך הדם חתי' פסולה היא (פי' שאי איפשר לומר שנעשו ככלי שרת לקדש את הפסול בתחילה לקרב כיון דחתי' פסולה היא וא"כ נעשה שלא כמצותה וא"כ כיון שלא נעשית כדין א"כ לא נעשו כלי שרת עדיין ולא דמי להא דאמרי במערבא דכלי שרת מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב דהתם מיירי בכלי שרת ממש שנתקדש מתחילה אבל לא החפנים שנעשו עתה כלי שרת וכיון שלא נעשית כמצותה א"כ לא נעשו כלי שרת וע"כ אומר חתי' פסולה היא וצריך לחות בתחילה דהא לא נעשו כלי שרת אבל אם אח"כ נשפך הדם ועשה תחילה כמצותו ע"כ חפנים עשו אותה ככלי שרת וע"כ מקדשין את הפסול בתחילה ליקרב והא דמשמע בש"ס דילן דחפינה פסולה היא איפשר דהיינו אי אמרינן דחפנים לא עשו אותה ככלי שרת לקודש או דהש"ס דילן פליגי על הירושלמי ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:5:6:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:5:6:1)

**שם** (ה"ה) תני הקטיר כזית בחוץ חייב פחות מכזית בפנים פטור ר' זירא בשם ר' ירמיה נפטרו הציבור ידי חובתן (ופי' הק"ע נפטרו הציבור בפחות מכזית ידי חובתן א"כ אף המקטיר בחוץ אף פחות מכזית יהא חייב דהא מתקבל בפנים הוא). ר' יוסי בר' בון בשם רב ירמיה מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע מינה פחות מכזית פטור (ופי' הק"ע מן מה דהני הקטיר כזית שלם בחוץ הוא דחייב שמעינן פירושא הא דתני פחות מכזית פטור היינו דוקא אם השלים אח"כ החלק השני החסר מזה אבל אם לא השלים חייב עכ"ל) והנה פירושו הוא דחוק מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:5:6:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:5:6:2)

**והנה** הק"ע הביא מה שכתב המ"ל ברמב"ם (פי"ט מה' מעה"ק הי"א) שכתב ולא יכולתי להלום גירסא זו דקאמר פחות מכזית דנפטרו הציבור כיון דלא חשיבה הקטרה אמאי נפטרו הציבור ואי לאו דמסתפינא אמינא דהגירסא היא כזית מבפנים פטור כלומר דנפטרו הציבור אע"ג דלא הקטיר פרס דשיעור פרס אינו מעכב ובדיעבד בכזית סגי והיא הברייתא השנוי' בתלמוד דידן שכתבנו בתחילת דברינו ומאי דקאמר ר' יוסי מן מה דתני בא ללמדנו דשני דינים אלו הם תלוים זה בזה דהיינו חיוב חוץ ופטור ציבור ולאפוקי מסברת רב דקאמר כו' ולפי דבריו צריכין להגיה גם בדברי ר' יוסי וה"ג מינה את שמע מינה כזית בפנים פטור עכ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 4:5:6:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 4:5:6:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/4:5:6:3)

**[ולי** נראה להגיה ר' יוסי ב"ר בון בשם רב ירמי' מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע מינה דפחות מכזית בפנים בזר פטור. פי' והוא משום דקשה לו דאי אמרינן פחות מכזית בפנים פטור היינו פטור ציבור וא"כ יהא חייב בחוץ פחות מכזית נמי וע"ז משני ר' יוסי בר בון מן מה דתני הקטיר כזית בחוץ חייב מינה את שמע מינה פחות מכזית בפנים פטור בזר וכמו הס"ד בש"ס דילן בזבחים (ד' ק"ט) קס"ד מאי פטור פטור זר אמאי הקטרה היא וזהו לגירסת הש"ס דילן חצי פרס בפנים פטור אבל לגירסת הירושלמי פחות מכזית פטור ע"כ קאי אזר דזר פטור בפנים (וע' במ"ל מה שנסתפק בזה אם תלוי הוא בזר שחייב עליהם אם הקטיר בחוץ עיי"ש שהאריך בזה) ור' יוסי בר בון אזיל לשיטתי' דאמרינן בירושלמי (רפ"ב דיומא ה"א) ר' יוסי בר בון בשם רב ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהן מבחוץ זר מתחייב עליהם מפנים ואיזו זו הקטרה וזריקה וניסוך המים והיין ובש"ס דילן ביומא (ד' כ"ד) אמר רב ארבע עבודות זר חייב עליהם מיתה זריקה והקטרה וניסוך המים והיין ולא קאמר ארבע עבודות שהכהן מתחייב עליהם מבחוץ זר חייב עליהם מבפנים ואיפשר דהטעם הוא משום דהקטרה היא נמי הקטרת קומץ במנחה כמו שפירש"י שם ובהקטרה לא תלוי זה בזה דאע"ג דחייב עלי' מבחוץ בכזית אפ"ה זר אינו חייב עלי' עד שיקטיר כל הקומץ כיון שאינה עבודהשלימה וכמו שהאריך שם המ"ל דזהו דוקא בקטורת אבל לא בקומץ אבל להירו' תלי זב"ז בכל מילי וע"כ איפשר דזר מתחייב על כזית בפנים אף שאינה עבודה שלימה וכמו דאמרי' שם בירו' אין קמיצה פחות משני זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית ועיין במ"ל (פ"ג מה' תמידין ומוסיפין) שהאריך בקטורת של כל השנה אם שיעור הפרס הוא דרבנן או הלכה למ"מ עיי"ש ובזבחים דק"ט בהקטרה דהיכל כ"ע לא פליגי עיי"ש]: