## Noam Yerushalmi on Yoma Chapter 5

###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:1)

**אמר** ר' יוסה הדא אמרה כלי חול הוא אין תימר כלי קודש דבר שקדש בכלי נפדה דאתפלגון פיטמה בחולין ריב"ח אמר פסולה ריב"ל אמר כשרה מ"ט דריב"ח קודש היא שתהא הבאתה בקודש. מ"ט דריב"ל קודש היא שתהא הבאתה (צ"ל הוויתה בקודש) כו' אמר ר' יוסי בר בין אמרה ר' חונה קומי ר' יוסה דבר שקדש בכלי נפדה (פי' בתמיה ואנן תנן נותנים לאומנים בשכרן) א"ל ולאו שמואל הוא ושמואל אמר קל הוא במותר דאתפלגון הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימין. ר' יוחנן אמר נפדין כפסולי המוקדשים הותירו שעירים על דעתי' דשמואל אם עולה נפדית לא כ"ש חטאת על דעתי' דר' יוחנן ר' זעירא אמר ירעו אמר ר' שמואל בר רב יצחק מקייצים בה את המזבח וקשיא יש חטאת קריבה עולה א"ר יוסה שני' היא שאין קרבנו' ציבור נקבעים אלא בשחיטה אמר ר' חנני' תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקרבו עולות:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:2)

**והנה** צריך לבאר דמ"ט אמר הירושלמי על דעתיה דשמואל דאמר עולה נפדית לא כש"כ חטאת דאמאי אומר דכיון דעולה נפדית כש"כ חטאת מפני מה יש לומר דחטאת דנפדית יותר מעולה וגם מה דקאמר חטאת על דעתיה דר' יוחנן ר' זעירא אמר ירעו אמר ר' שמואל בר רב יצחק מקייצין בהם את המזבח הא בש"ס דילן בפ"ק דשבועות (ד' י"ב) איתא ולר"ש דלית ליה לב ב"ד מתנה עליהן מאי עבדי להו אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן מקייצין בהם את המזבח א"ר שמואל בר רב יצחק ומודה ר"ש בשעירי חטאת שאין מקיצין בגופן אלא בדמיהן הכא הוא דמעיקרא עולה והשתא עולה אבל התם דמעיקרא חטאת והשתא עולה גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה וא"כ שיטת הש"ס דילן דיש לומר תמידין שהותרו שמקיצין בהם את המזבח משא"כ בשעירי חטאת ובירושלמי אמר דאדרבה בהותירו תמידין ס"ל לר' יוחנן דנפדין כפסולי המוקדשין אבל אם הותירו שעירים אפי' לר' יוחנן נמי מקיצין בהם את המזבח ואמאי שיטת הירו' הוא בהיפוך מש"ס דילן:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:3)

**ע"כ** נראה לי לבאר עפ"י מאי דאיתא בירושלמי (פ"ב דשקלים ה"ד) אמר ר' יוסה עד דאנא המן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה מותר עשירית האיפה שלו ר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר' לעזר אמר יפלו לנדבה מתניתא פליגא על ר' יוחנן מותר שקלים חולין מותר עשירית האיפה מותר קיני זבות מותר קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה מה עביד לה ר' יוחנן פתר לה מותר עשירית האיפה של מנחת חוטא ובמנחות (דף ק"ח) איתא בהיפך מותר עשירית האיפה של כהן גדול ר' יוחנן אמר נדבה. ר' אליעזר אומר ירקב מיתיבי מותר שקלים חולין ומותר עשירית האיפה כו' מותריהן נדבה מאי לאו מותר עשירית האיפה של כה"ג לא מותר מנחת חוטא אמר ריב"ל מסתברא כמ"ד מותר עשירית האיפה של כה"ג ירקב דתניא לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא. א"ר יהודה היא קרויה חטאת ואין אחרת קרוי' חטאת לומר על עשירית האיפה של כה"ג שאינה קרוי' חטאת וע"כ אמר ר' אליעזר ירקב ולשיטת הירושלמי ס"ל לר' יוחנן דמותר עשירית האיפה ירקב והטעם משום דלא הוי חטאת דבחטאות דוקא מותרן נדבה וכמו שפירש"י שם בד"ה ומותר דמנחה חוטא הואיל ואיקרי חטאת אזיל מותרה לנדבת ציבור דהכי איתא במסכת תמורה (ד' כ"ג) זה מדרש דרש יהוידע הכהן כל הבא ממותר חטאת וממותר אשם ילקח בהם עולות הבשר לשם ועורות לכהנים. אבל מותר מעות ושאר מנחות לא אזלי לנדבת ציבור אלא הוא יוסיף משלו ומביא מנחה אחרת:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:4)

**וא"כ** הא דמותר בא נדבה היינו דוקא בחטאה אבל לא בעולה וזהו לדברי ר' יוחנן אבל שמואל ס"ל דהמפריש שקלו ומת יפלו לנדבה דמותר קדשי קדשים בא לנדבה וכמו דאיתא (שם פ"ב דשקלים ה"ה) רב חסדא אמר מותר לחמו של נזיר ירקב אמר ר' יוסי ויאות להקריבו בפני עצמו אין יכול שאין לך כו' נזירות באה בלא לחם לפום כן צריך מימר מותר לחמו של נזיר ירקב. סברין מימר הוא לחמו הוא מותר נסכיו. אמר ר' יוסה בר בון מותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה. ע"ד דר' יוסה ב"ר בון שמואל ורב חסדא ור' אלעזר שלשתן אמרו דבר אחד (פי' דלאו דוקא חטאת אלא כיון דהוי קדשי קדשים ע"כ מותר בא נדבה). רב חסדא אהן דהכא (פי' דס"ל דמותר נסכיו קדשי קדשים אינון ויפלו לנדבה) שמואל דאמר ר' יסא עד דאנא תמן שמעית קל רב יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה ר' לעזר מותר עשירית האיפה שלו. ר' יוחנן אמר יוליכם לים המלח ר' לעזר אמר יפלו לנדבה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:5)

**והנה** הירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דהטעם דר' יוחנן סבירא ליה מותרן נדבה (לפי שיטת הש"ס דילן דר' יוחנן סבירא ליה הכי) הוא מחמת דעשירית האיפה קרויה חטאת כמו דאיתא במוע"ק (דף ט"ז) יקריב חטאת זו עשירית האיפה של כהן גדול אלא הטעם משום דהוי קדשי קדשים: והא דנקט מותר עשירית האיפה הוא לרבותא דאפי' במותר עשירית האיפה של כה"ג ס"ל לר' יוחנן דיוליכם לים המלח דלא הוי חטאת ור"א שסובר דיפלו לנדבה היינו מחמת דשמואל ורב חסדא ור' אליעזר שלשתן אמרו דבר אחד דמותר קדשי קדשים יפלו לנדבה וכמו דאיתא שם ר' יהודה שאל לשמואל הפריש שקלו ומת אמר ליה יפלו לנדבה. ע"כ סובר דמותר קדשי קדשים יפלו לנדבה]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:6)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (ספ"ו דשקלים) ששה לנדבה חזקיה אמר כנגד ו' בתי אבות בר פדא אמר כנגד ו' בהמות פר ועגל ושעיר איל וגדי וטלה. שמואל אמר כנגד ו' קרבנות קיני זבים קיני זבות קיני יולדות וחטאות ואשמות המנחות ועשירית האיפה. אמר ר' יוחנן ע"י שהנדבה מרובה ריבו לה שופרות הרבה והנה בש"ס דילן במנחות (ד' ק"ז) איתא אמר חזקיה כנגד ששה בתי אבות ר' יוחנן אמר מתוך שהנדבה מרובה תיקנו להם שופרות הרבה כדי שלא יתעפשו המעות כו' ושמואל אמר כנגד מותר חטאת ומותר אשם ומותר אשם נזי' ומותר אשם מצור' ומותר מנחת חוטא ומותר עשירית האיפה ולכאורה אמאי לא אמר בש"ס דילן כמו דאיתא בשם שמואל בירושלמי כנגד קיני זבין כו' המנחות ועשירית האיפה אך לשיטת הש"ס דילן ניחא דאין מותר בא לנדבה. דהא מה שדרש יהוידע הכהן הוא רק בחטאת ואשם אבל לא במנחות אבל לשיטת הירושלמי דשמואל סובר דהפריש שקלו ומת יפלו דמיו לנדבה וע"כ אמר שמואל דמותר מנחות בא נמי נדבה ומכש"כ עשירית האיפה ולשיטת הש"ס דילן הא דאמר מותר עשירית האיפה הוא משום דקרוי' חטאת וכמו דאמרי' במנחות ושם) ור' אושעיה מ"ט לא אמר כשמואל ומשני סבר לה כמ"ד מותר עשירית האיפה של כה"ג ירקב משום דס"ל דלא הוי חטאת וכמו דמסיק היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כה"ג שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ומדאינה קרויה חטאת מותרה ירקב והא דאיתא בשקלים (פ"ב ה"ה) מתניתא פליגא על ר' יוחנן מותר שקלים חולין דמותר עשירית האיפה מותר קיני זבין מותר קיני יולדות חטאות ואשמות מותרן נדבה מה עביד לה ר' יוחנן פתר לה מותר עשירית האיפה של מנחת חוטא. ולכאורה אמאי נא פריך אשמואל דאמר הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה והא תנינן מותר שקלים חולין אך התם הוי מן התורה מותרן חולין מטעם אחר כמו דאמר בשקלים (פ"ג ה"ג) שקלים ע"י שקצבתן מן התורה מותרן חולין חטאת ע"י שאין קצבתה מה"ת מותרה נדבה אבל לעולם בהמפריש שקלו ומת אין ראיה מהברייתא דאיפשר דמותרו נדבה כמו שסובר שמואל:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:7)

**[ובזה** יתבאר הירושלמי דהכא אמרה ר' חונא קומי ר' יוסי דבר שקידש בכלי נפדה א"ל ולאו שמואל הוא ושמואל אמר קל הוא במותר דאתפלגון הותירו תמידין שמואל אמר נפדין כתמימים. והוא משום דשמואל לטעמיה לשיטת הירושלמי דכל דבר שהוא קדשי קדשי' המותר הוא לקייץ המזבח ור' יוחנן אמר נפדין כפסולי המוקדשין דוקא במומין משום דר' א לטעמי'דס"ל דהא דמותרות לנדבה של ציבור אזלי אינו רק דוקא בחטאת ואשם אבל לא בתמידין:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:8
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:8)

**וע"ז** אומר הותירו שעירים על דעתיה דשמואל אם עולה נפדית לא כש"כ חטאת דכיון דס"ל דעולה נפדית כש"כ חטאת דמותרן לנדבת ציבור אזלי על דעתיה דר' יוחנן ר' זעירא אמר ירעו אמר ר' שמואל בר רב יצחק מקייצין בה את המזבח והוא ממדרשו של יהוידע הכהן אשם הוא אשם כו' כל שבא משום חטאת ומשום אשם ילקח בו עולות הבשר לשם והעורות לכהנים:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:9
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:9)

**וא"כ** משמע דר' שמואל בר ר' יצחק שאומר מקייצים את המזבח ס"ל דר' יוחנן מודה בשעירים דנפדין תמימין וע"ז מקשה ויש חטאת קריבה עולה. אמר ר"י שני' היא שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בשחיטה ואמר ר' חנינא תנאי ב"ד הוא על המותרות שיקריבו עולות אבל זהו דוקא לר' יוחנן בשעירים שמותרן לקייץ המזבח אבל תמידין שאין מותרן לקייץ המזבח נפדין תמימים וע"כ סובר ר' יוחנן דנפדין כפסולי המוקדשים:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:10
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:10)

**וכל** זה הוא לשיטת הירושלמי אבל הש"ס דילן לא סבר הכי אלא דשמואל נמי מודה דמדרשו של יהוידע היינו רק במותר חטאת ואשם ואעפ"כ אמר עולא אמר ר' יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימים והטעם דלב ב"ד מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהיו לדמיהן וא"כ אפי' ר' יוחנן נמי מודה דאפי' תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימים וכל זה הוא לרבנן אבל ר"ש לית ליה לב ב"ד מתנה וע"כ אמר רב עמרם אמר ר' יוחנן תמידים שלא הוצרכו לציבור לדברי ר' שמעון אין נפדין תמימין לדברי חכמים נפדין תמימין וע"כ איתא שם (ד' י"ב) ולר"ש דלית ליה לב ב"ד מתנה עליהם מאי עבדין להו אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן מקייצין בהם את המזבח וע"כ אמר רב שמואל בר רב יצחק ומודה ר"ש שעירי חטאת שאין מקייצין בגופן אלא בדמיהן הכא הוא דמעיקרא עולה והשתא עולה אבל התם מעיקרא חטאת והשתא עולה גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה דלשיטת הש"ס לא תלי בהא דמה שדרש יהוידע הכהן כל דבר הבא מחטאת ואשם מקריבין הבשר לשם והעורות לכהנים דבתמיד לא אמרינן הכי רק הטעם הוא משום דתמיד מקייצין בהם גופה לקייץ המזבח משא"כ בשעירי חטאות שאין מקייצין בגופו אלא בדמיהם:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:11
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:11)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ק דשבועות ה"ד) אמר ר' יוחנן דברי חכמים משנין כו' מהו שיקרבו זה בזה בשיטתו השיבוהו בשיטתך שאת אומר אין משנים מהו שיקרבו זה בזה אמר ר' יוסי שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בקבועה אמר ר' יודן ותני כן לשם אותו הזבח שהוא קרבן לשמו הוא קדוש משעה ראשונה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:12
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:12)

**והנה** הפ"מ פי' לדברי חכמים משנים לקרבנות ציבור מקרבן של היום לקרבן של אחר זמן כגון תמידים שלא הוצרכו לציבור להקריב בשנה זו נפדין הן תמימין ואינן צריכים מום וחוזרין ולוקחים אותה מתרומה חדשה של שנה אחרת ומשנים אותם להקריבם בשביל תמידים של שנה זו משום דלב ב"ד מתנה עליהם מתחילה לכך ור"ש ס"ל דלא אמרינן לב ב"ד מתנה עליהם ואין משנים אותם כשהם תמימים אלא כשיוממו נפדין כשאר כל הקדשים עכ"ל והנה מה שכתב דלר' יוחנן דברי חכמים משנים שגה בזה דזהו דוקא לשיטת הש"ס דילן אבל לשיטת הירושלמי ס"ל לר' יוחנן דאין משנים אלא אם הותירו שעירים אבל אם הותירו תמידין סובר ר' יוחנן דנפדין כפסולי המוקדשין ורק שמואל הוא שסובר דנפדין תמימים משום דסובר דמדרשו של יהוידע הכהן היינו בתמידים ג"כ. אבל לר' יוחנן הוא דוקא בשעירים וכמו שביארתי גם מה שכתב הפ"מ אמר ר' יוסי שאין הקרבנות ציבור נקבעין אלא בקבועה וכתב הפ"מ טעמא דר"ש דקאמר אין משנים לפי שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בקבועה שבתחילה ותני במתניתין דפ"ד דזבחים כן לשם ששה דברים הזבח נזבח ושם הזבח שהוא קרב צריך שיהא קדוש לשמו משעה ראשונה כו':


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:13
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:13)

**והנה** שגה בזה (והוא ט"ס וצ"ל) שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בשחיטה וכן הוא בירושלמי דהכא אמר ר' יוסי שני' היא שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בשחיטה והוא כמו דאיתא בשבועות (ד' י"ב) אמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות ציבור סכין מושכתן למה שהן וע"כ אמר ר' יוסי שאין קרבנות ציבור נקבעים אלא בקבועה (והוא ט"ס וצ"ל) אלא בשחיטה. (וכמו דאיתא ביומא) וקאי על דברי חכמים דסברי דמשנים. וע"ז אומר ר' יודן ותני כן לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו הוא קדוש משעה הראשונה (פי' לשם אותו הזבח שהוא קרב לשמו דהיינו חטאות שמותרן לעולות ע"כ הוא קדוש משעה ראשונה) דהירושלמי אזיל לשיטתיה דתלי במדרשו של יהוידע הכהן דכל שבא משום חטאת ואשם ילקח בהם עולות הבשר לשם ועורות לכהנים]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:14
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:14)

**ומעתה** יתבאר הא דאמרינן בירושלמי דהכא אמרה ר' חונה קומי ר' יוסי דבר שקדש בכלי נפדה. א"ל ולאו שמואל היא ושמואל אמר קל הוא במותר דאיתפלגון הותירו תמידין כו' (פי' דלשמואל דס"ל דהותירו תמידין נפדין כתמימין משום דהוי קדשי קדשים הוא הדין בקטורת ג"כ ולר' יוחנן שאומר דדוקא שעירים וממדרשו של יהוידע הכהן כו' וע"כ הוי תנאי ב"ד שיקיצו בהן את המזבח ונפדין תמימין אבל בקטורת אינו נפדה וא"כ הא דתנן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויים לקרבנות ציבור ור' יוחנן אמר בקטורת צ"ל דפיטמה בחולין ומכתשת לא הוי כלי שרת וע"כ יש להם פדיון אבל שמואל ס"ל דמכתשת הוי כלי שרת ואעפ"כ נפדה כמו תמידין משום דהוי קדשי קדשים וכמו שבארתי ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:15
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:15](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:15)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ד דשקלים ה"ה) ר' חייא בר בא בעי לא היו חייבין להן מעות משעה ראשונה אתא ר' בא בשם ר' חייא בשם ר' יוחנן מקייצין צין בהן את המזבח. ר' בא בר כהן בעי קומי ר' יוסי מחלפא שיטתי' דר' חייא בר בא תמן צריכא לי' והכא פשיטא לי' הן דצריכא לי' בכלי שרת הן דפשיטא לי' בקייץ המזבח. והנה הק"ע נדחק בזה מאוד:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:16
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:16](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:16)

**ע"כ** נראה לי להגיה מיחלפא שיטתי' דר' חייא בר בא תמן פשיטא לי' והכא צריכא לי'. הן דפשיטא לי' בכלי שרת הן דצריכא לי' בחול (וכן הגיה הגר"א בשקלים) (פי' תמן פשיטא לי' דר"י ס"ל דרק בשעירים שהותירו לקייץ המזבח: דדבר הבא מן החטאת ואשם מותרן לקייץ המזבח אבל בתמידין לא ודלא כשמואל דאמר אפילו הותרו תמידין נמי נפדין תמימין משום דהוי קדשי קדשים וכן בקטורת ס"ל דאינם נפדים. וכמו דאמרינן הכא ביומא אמר ר' יוסי בר בון אתי דריב"ח כשמואל וע"כ ס"ל דאפילו הוי מכתשת כלי שרת אעפ"כ נפדין הקטורת דריב"ל כר' יוחנן (פי' וע"כ ס"ל דמכתשת הוי כלי חול אבל אם הוי כלי שרת אין נפדין). (פי' וא"כ אמאי אמר הכא דמותרן בא לקייץ המזבח) וע"כ משני הא דפשיטא לי' היינו דוקא בכלי שרת (פי' אי אמרינן דמכתשת הוי כלי שרת ע"כ אין נפדין לר' יוחנן). אבל אי מכתשת הוי כלי חול ע"כ בעי אם מותרן לקייץ המזבח. אבל אי הוי כלי שרת אין נפדין ורק בהותירו שעירים סובר דנפדין משום דמותרן בא לקייץ המזבח וכ"ת ה"נ אם בכלי חיל הוי מותרן בא לקייץ המזבח א"כ אפי' בכלי שרת נמי איפשר לומר דהכא מפרישין מהם שכר האומנים אלא אם אינו חייב להם על כן מותרן בא לקייץ המזבח והתם עיקר חטאת ואשם מותרן בא לקייץ המזבח ממדרשו של יהוידע הכהן ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:17
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:17](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:17)

**ובזה** יתבאר הא דאמרינן בירושלמי דשקלים (פ"ז ה"ה) עשירית האיפה שלו יוליכם לים המלח ר' אליעזר אומר יפלו לנדבה עשירית האיפה של כה"ג ר' יוחנן אומר חוצה אותה ואח"כ מקדשה רשב"ל אמר מקדשה ואח"כ חוצה אותה מתניתא פליגא על ר' יוחנן מקריב מחצה ומחצה אבד (כצ"ל) פתר לה שכן אפי' מעות יוליכם לים המלח ופי' דמקשה לר' יוחנן דס"ל דקדושה לחצאין א"כ המחצה השני לא נתקדש בכלי) וא"כ אמאי אבד (פי' דהא יכול לפדותה). וע"ז משני שכן אפי' מעות ילכו לים המלח (ואינו בא לנדבה) משום דר' יוחנן לטעמי' דס"ל דמותר עשירית האיפה שלו יוליכם לים המלח ולא יפלו לנדבה. ולר"א דאמר יפלו לנדבה איפשר לומר דס"ל כריש לקיש דאמר קדשה ואח"כ חוצה אותה וא"כ נתקדש בכלי וע"כ מחצה אבד אך אי אמרינן דמותרן בא נדבה וא"כ אפילו נתקדש בכלי יוכל לפדות] ואיפשר לומר דעל זה אין לב ב"ד מתנה וכמו דמשני הש"ס גבי פר ושעיר של יום הכיפורים שאבדו כו':


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:18
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:2:18](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:2:18)

**והנה** בש"ס דילן במנחות (דף ק"ח) אמרינן דלר' יוחנן ס"ל דמותר עשירית האיפה של כה"ג ר' יוחנן אמר נדבה ור"א אומר ירקב. וא"כ יש לתרץ נמי קושי' התוס' במנחות (דף נ') כיצד מביא עשרון שלם וחוצוהו ומקריב ומחצה אבד: והקשו התוס' לר"א דחמר במנחות (דף ח') קדוש לחצאין. וא"כ אמאי אבד דהא אכתי לא איקדשו קדושת הגוף. וא"כ בר פדי' הוא אך לשיטת הש"ס דילן במנחות (דף ח') דר' יוחנן ס"ל שאינה קדושה לחצאין ור"א ס"ל דקדושה לחצאין. וא"כ ג"כ ניחא דר"א לטעמי' דס"ל במנחות (דף ק"ח) דמותר עשירית האיפה ירקב א"כ ניחא שהוא כמו דמשני בירושלמי שכן אפי' מעות הולכות לים המלח וא"כ לפי"ז הא דאמרינן בירושלמי ריש יומא רשב"ל בעי קומי ר' יוחנן והוא מקבל מיני' ולא מצינו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב כו' נאמר תמיד בחביתין ונאמר תמיד בלחם הפנים מה תמיד האמור בחביתין כנים עשר אף תמיד האמור בלחם הפנים שנים עשר לחם הפנים מעכב ואין חביתין מעכבות (פי' הק"ע דלחם הפנים מעכבין אם אינם שנים עשרמשא"כ חביתין קדושה לחצאין והכי אמרינן במנחות עכ"ל) והנה שגה בזה דהא במנחות (ד' ח) אמרינן דר' יוחנן אמר אינה קדוש' לחצאין אך איפשר לומר דהירושלמי לשיטתי' ס"ל דר' יוחנן סובר דקדושה לחצאין וכמו דאיתא בשקלים (פ"ז ה"ה) עשירית האיפה של כה"ג ר' יוחנן אמר חוצה אותה ואח"כ מקדישה כו' וא"כ ר' יוחנן ס"ל לשיטת הירושלמי דלא כשיטת הש"ס דילן אלא דקדושה לחצאין] וכמו שבארתי:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:5:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:5:1)

**שם** חפנים מהו שיעשה ככלי שרת לקודש אחר מהו שיחפון ויתן לתוך חפניו מהו שיעשה מידה לחפניו בכל חפנים משערין או אין משערין אלא בחפניו. ריב"ל שאל חפן ומת אחר מהו שיכנס בחפניו אין תימר חפנים עשו אותן ככלי שרת לקודש הדא אמרה חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו ואין אחר חופן ונותן לתוך חפניו ועושין מידה לחפניו. (והק"ע גריס ואין עושים מידה לחפניו. ואין משערין בכל חפנים). אין תימר חפנים לא עשו ככלי שרת לקודש הדא אמרה חפן ומת אחר נכנס בחפניו אחר חופן ונותן לתוך חפניו ואין עושין מידה לחפניו ומשערין בכל חפנים (ולפי גירסת הק"ע צ"ל ועושין מידה לחפניו):


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:5:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:5:2)

**ולכאורה** צריך להבין דמאי תלי בהא דחפנים מהו שיעשה ככלי שרת הא דחפן ומת אין אחר כו' ואין אחר חופן כו' וכן הא דאין משערין כו' ונראה לי דהירושל' מספקא ליה דילמא הא דאמר רחמנא מלא חפניו לאו דווקא חפניו אלא אפי' בכל חפנים משערין. ועיין בזבחים (דף קט) אמר רבה בהקטרה דהיכל דכ"ע לא פליגי כי פליגי בהקטרה דפנים דמר סבר מלא חפניו דוקא ומר סבר מלא חפניו לאו דוקא א"ל אביי והא כי קא כתיבה חוקה בהקטרה דפנים הוא דכתיב כו' עכ"פ לפי שיטת הירושלמי מיבעי' אם משערין בכל חפנים דעלמא:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:5:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:5:3)

**והנה** אמרינן בזבחים (דף פח) במתניתא תנא אין מקדשין אלא שלימין ומלאים ומתוכן ובפנים כו' תנ"ה מלאין אין מלאין כו' וא"כ אי אמרינן דחפנים עשו אותם ככלי שרת לקודש א"כ אין מקדשין אלא מלאים וא"כ אם אינם מלאים לא נתקדש וא"כ אם חפן ומת אין אחר נכנס בחפניו והירושלמי ס"ל דחופן וחוזר וחופן וא"כ אינו יכול ליכנס בחפניו וכמו דאמרינן ביומא (ד' מט) אי חופן וחוזר וחופן לא יכנס אחר בחפינתו אי איפשר שלא יחסר ושלא יותיר דכיון דאמרינן דחפנים עשו אותם ככלי שרת בקודש אם כן לא תוכל לשער בכל חפנים דאם חפניו גדולים א"כ לא יהיו מלאים (ויש לדחות וערש"י בזבחי' ד"ה מלאי') וכן אין חופן וחוזר וחופן דא"א לצמצם שיהי בשוה וא"כ אם יפחות או שיותיר ג"כ אינו דכיון דחפנים עשו אותם ככלי שרת א"כ קבעינהו מנא וכמו דאמרינן בזבחים (דף קט) אלא אמר רבא כגון דקבעינהו שני חצאי פרס במנא מר סבר קביעו' מנא מילתא היא ומר סבר לאו מילתא היא ועיין שם בתוס' ד"ה ומר כו' הילכך הא דמחייבי רבנן בקטורת בכזית ע"כ משום דמלא חפניו לאו דווקא וקביעות מנא לאו כלום היא אבל אי אמרינן דקביעות מנא הוי קביעות וחפנים עשו אותן ככלי שרת לקודש א"כ בעינן דווק' מלאין וגם סובר דקביעו' מילת' היא א"כ אם מת אין יכול אחר ליכנס בחפינתו שמא יחסר או יותיר וכן אין אחר חופן ונותן לתוך חפניו שיהא מצומצם לפי חפניו וגם אין עושין מידה לחפניו והטע' הוא דאם כן צריך לעשות מידה מצומצמת ותהי' כמו חפניו א"כ נפישי להו מידות וכמו דאמרינן במנחות (דף פ"ח) יתיב ר' זריקא וקא מיבעי' ליה כשהוא נותן בה שמן כמידה ראשונה או כמו שחסרה אמר רבי ירמיה פשיטא דכמידה ראשונה דאי כמו שחסרה מנא ידעינן מאי חיסר וכ"ת דמשער ליה אם כן שבע מידות נפיש להו מידות טובא קרי עלי' והדר צלח רכב על דבר אמת:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:1)

**שם** הכל מודים שאם הכניסן אחת אחת כיפר אלא שהוא עובר משום הכנס' יתירה על איזה מהן הוא עובר חברי' אמרו על האחרונה אמר לו ר"י אומר לו הכנס ואת אמר הכין אלא על הראשונה תמן תנינן השתחוה או ששהא כדי השתחוי' על איזה מהם הוא עובר חברי' אמרי על הראשונה אמר לו ר' יוסי אומר לו צא ואת אמר הכין אלא על האחרונה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:2)

**הנה** בספרי נ"י (סי' ה') ביארתי הירושלמי והוא דמיבעי' ליה דאם הכניסן אחת אחת כיפר אלא שהוא עובר משום הכנסה יתירא וע"כ מיבעי' ליה להירושלמי על איזה מהם הוא עובר וע"ז אומר חברי' אמרי על האחרונה (דהא הותר לו הכנסה לצורך עבודה וא"כ בהכנסה ראשונ' אינו עובר דהא הותרה לו הכנסה אחת ואף שלא הכניס המחתה והכף עכ"ז אינו עובר על הכנסה יתירה דהא חדא כניסה צריך לכנוס אלא שהוא עובר על האחרונה דבאחרונה הוא עובר על הכנסה יתירה) וע"ז אמר ר' יוסי דאי איפשר לומר דבאחרונה הוא עובר דהא אומרים לו הכנס ואת אמר הכין (פי' דהא מוכרח הוא ליכנס מחמת הקטרה. וא"כ איך עובר אלא דעובר בראשונה שנטל את המחתה לחוד או את הכף לחוד וכתב הק"ע דקשה דמאי נ"מ הרי מ"מ עובר ויש לומר דנ"מ למלקות דכל חייבי מיתות בידי שמים לוקין עליו אם עשה מעשה וקא מיבעי' ליה על איזה מהם מתרים בו עכ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:3)

**וכתבתי** שם דלכאורה הי' איפשר לומר דנ"מ על ההתראה דאם עובר בכניסה אחרונה א"כ שייך התראה שהוא בשעת האיסור אבל בכניסה הראשונה לא הוי התראה דהא כיון דכניסה א' הותרה וא"כ העבירה הוא ע"י שיצטרך לכנוס עוד פעם ב' וא"כ עובר על למפרע והוא כמו דאיתא בשבועות (דף כ"ח) דאכלי' לאיסורא והדר אכלי' לתנאי פלוגתא דר"י ור"ל. וא"כ ה"נ צריך התראה בכניסה אחרונה כמו דאמרי' שם לענין תנאי. אך איפשר דאינו דומה דהא הכא בפעם ראשון יודעים אנו בבירור שיכנס בפעם השני דהא צריך להקטיר הקטורת אך בפשיטות יש לומר דנ"מ לענין אם שגג בא' והזיד בא' ועיין ביומא (ד' נ"ג):


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:4)

**וכן** הא דאמרי' שם על איזו מהם הוא עובר חברי' אמרין על הראשונ' א"ל ר"י אומ' לו צא ואת אמר הכין אלא על האחרונה (והק"ע גריס בהיפוך חברי' אמרין על האחרונה א"ל אומר לו צא ואת אומר הכין אלא על הראשונה ויפה כיון ודלא כהפ"מ) והכי פירושו דאם נטמא בעזרה איתא בשבועות (דף י"ד) דבא לו בארוכה חייב בקצרה פטור וע"כ מיבעי' לי' בירושלמי דאימת עובר אם בא לו בארוכה דלכאורה לפי שמתחיל לילך בארוכה שיעור קצרה אינו עובר דהא אם בא לו דרך קצרה הי' נמי הולך כזה השיעור וא"כ העבירה הוא באחרונה מה שהארוכה ארוכה יותר משיעור קצרה וע"ז אמרי חברי' דעובר באחרונה וע"כ אמר ר"י דאיך עובר דהא אונס הוא לצאת דהא אומרים לו צא דהא אם יחזור ויעבור דרך קצרה יהי' השיעור יותר: וע"כ אמר לו ר"י אומר לו צא ואת אמר הכין אלא על הראשונה (פי' בשעה שמתחיל לילך בארוכה ואע"ג שלא הוסיף עדיין בהליכתו יותר מעל הקצרה בתחילת הליכתו אעפ"כ כיון שידוע שהוא מוכרח לילך אח"כ יותר ע"כ עובר בתחילה) ולכאורה יש לומר ג"כ דנ"מ לענין התראה דאם עובר בתחילת היציאה לא נוכל להתרות דהא בעי התראה בשעת העבירה (אך איפשר דהכא לא הוי התראת ספק דהא ידעינן בבירור אם הלך בארוכה שמוכרח הוא לצאת דאל"ה יעבור על השהי' ועיין בשבועות (ד' ט"ו) אי צריך שהי' למלקות). והנה איתא בשבועות (דף ט"ז) בא לו בארוכה שיעור קצרה מהו שיעור גמירי וכי בא לו בארוכה שיעור קצרה פטור או דילמא דווקא גמירי בארוכה חייב בקצרה פטור א"ל לא נתנה ארוכה להדחות אצלו (ופירש"י בא לו בארוכה כשיעור קצרה שיצא בדרך ארוכה אבל רץ במרוצה עד שלא שהה ביציאתו אלא כשיעור דרך קצרה בהילוך בינוני מהו א"ל לא ניתנה ארוכה להדחות אצלו ופירש"י שלא נתנה להדחות אפי' במרוצה. והנה לפי שיטת הש"ס דילן דחייב אפי' בא לו בארוכה שיעור קצרה א"כ הא דמתחייב על ארוכה אינו מצד השיעור א"כ ליכא פלוגתא להאי דאימתי הוא עובר על הראשונה או על האחרונה והוא רק לשיטת הירושלמי וכמו שביארתי משום דאם מתחיל לילך בארוכה כשיעור הקצרה אז אינו עובר אלא העבירה הוא מה שהארוכה יותר על הקצרה וע"כ ניחא הפלוגתא דחברי' ור' יוסי אבל לשיטת הש"ס דילן דלא נתנה ארוכה להדחות אצלו ואפי' בא לו בארוכה שיעור קצרה כגון שרץ במרוצה עד שלא שהה ביציאתו אלא כשיעור דרך קצרה אפ"ה חייב משום שלא נתנה ארוכה להדחות אצלו א"כ ודאי עובר בראשונה כיון שלא נתנה ארוכה להדחות אצלו:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:5)

**וזה** יתבאר במאי דאיתא בירושלמי (פ"א דשבועות ה"ג) שיעור השתחוי' עשר אמור האיך עביד הי' בארוכה עשרים ובקצרה שרים הילך חמש אין ייזיל בדא ה' ואין ייזיל בדא ט"ו (פי' דקאמר לשיטתי' דירושלמי דעל הארוכה עובר משום דשהה יותר וע"כ עובר על האחרונה). וע"ז אומר דשיעור השתחוי' עשר אמות האיך עבידא הי' בארוכה עשרים ובקצרה עשר אמות הילך חמש אין ייזיל בדא ה' ונראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) אין ייזיל בדא ט"ו (פי' דבכה"ג שהי' בארוכה עשרים ובקצרה עשר והילך חמש בזה אין נ"מ דאם יחזור לילך דרך קצרה א"כ ילך בחזרה חמש אמות ועשר שמחזיק הדרך קצרה א"כ הוי ט"ו ואם ילך בארוכה שהוא עשרים אמה והוא כבר הלך חמש אמות א"כ הוי ג"כ ט"ו א"כ אין נ"מ באיזה דרך שילך) (והוא שלא כשיטת הש"ס דילן דאמר רבה לא ניתנה ארוכה להדחות אצלו א"כ אין זה מצד השיעור) אבל לשיט' בשיעורא תלי' וא"כ אם הקצרה הוא עשר אמו' והארוכה עשרי' חמש אמו' בזה אין נ"מ לאיזה דרך שילך אבל אם הילך ארבע אמות הרי לקצרה ד"א בחזרה ועשר אמות א"כ הוי י"ד ואם ילך דרך ארוכה א"כ הוי ששה עשר אמות א"כ צריך לילך דרך קצרה וא"כ שייך התראה אפי' לדברי האומר על הראשונה אעפ"כ אם לא התרו בו בראשונה מתרין בו באחרונה שיחזור דרך קצרה וישהה פחות מכפי שילך עוד בארוכה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:6)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (שם) א"ר יוסי לעולם אין מתחייב עד שיהא ארוכה מרובה על הקצרה עשר האיך עבידא הי' בארוכה ל' ובקצרה עשר הילך חמש אין ייזיל בדא חמש ונ"ל שהוא ט"ס וצ"ל חמש עשרה) ואין ייזיל בדא עשרין וחמש (פי' דר' יוסי אמר שאינו מתחייב אם בארוכה אינה יתירה על הקצרה שיעור השתחוי' דהיינו עשר אמות וע"כ אם הי' הקצרה עשרה והארוכה עשרים אינו חייב אפי' אם הילך ארבע וצריך לילך בקצרה שהוא רק י"ד אמות ובארוכה הוי שש עשרה אעפ"כ אינו חייב אם מתרין בו באחרונה כיון דאין שיעור הליכה בארוכה שיעור השתחוי' דהיינו עשר אמות) וע"ז אומר האיך עבידא הי' בארוכה שלשי' ובקצרה עשר הילך חמש וא"כ אם ילך בחזרה דרך קצרה יהי' חמש עשרה אמות ובארוכה יהי' עשרין וחמש א"כ ילך בארוכה יותר על העשרה עשר אמות דהיינו שיעור השתחויה ואז יכול להתרות אפי' באחרונה שילך בחזרה דרך קצרה כיון שאם ילך בארוכה יהי' הליכתו יותר עשר אמות שזהו שיעור שהי' דהיינו השתחוי' (והפ"מ פירש כל זה בדחוקים גדולים וצריך להגיה ולפרש כמו שביארתי):


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:7)

**עוד** נראה לי דכמו דמחולקים הש"ס דילן והירושלמי בקצרה וארוכה דהעיקר דמתחייב על הארוכה היינו אם שהה שיעור השתחוי' דהיינו עשר אמות ולא כשיטת הש"ס דילן דלא נתנה ארוכה להדחות אצלו. עוד נראה לי דע"כ קאמר שיעור השתחוי' דהיינו שיעור שהי' שהירושלמי אינו מפרש במתניתין כמו הש"ס דילן דאיתא בשבועות (ד' ט"ו) והשתחוה או ששהה כדי השתחוואה אמר רבא לא שנו אלא שהשתחוה כלפי פנים אבל השתחוה כלפי חוץ שהה אין לא שהה לא כו' היכי דמי השתחוואה דאית בה שהי' והכי דמי השתחוואה דלית בה שהי' השתחוי' דלית בה שהי' זו כריעה בעלמא דאית בה שהי' פישוט ידים ורגלים כו' והירושלמי מפרש דהשתחוואה ושיעור שהי' כדי השתחוואה הוי חד שיעורא והא דקתני בתרתי הוא דמפני מה מתחייב אשהי' הוא משום דיש בה שיעור השתחוואה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:8
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:8)

**ובזה** יתבאר הירושלמי (פ"ג דנזיר ה"ה) מי שנזר והוא בבית הקברות אפי' הוא שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה כו' עודינו שם ר' יוחנן אמר מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה ר' לעזר אומר אינו מקבל עד שיפרוש ויחזור כו' א"ר הילא מהשתחוי' למד ר' יוחנן דתנינן תמן השתחווה או ששהה כדי השתחויה וא"כ מוכח מזה דמתרין על כל כדי פרישה כמו דמתחייבין אם שהה כדי השתחוואה אע"ג דלא השתחוה ה"נ מחייבין אם הי' יכול לפרוש כמו שאם פרש ולכאורה הוא תמוה דמה מדמה דהא השתחוה ממש הוא אפי' ליכא שיעור שהי' ושהה כדי השתחוואה היינו שיעור שהי'. אלא ודאי דלשיטת הירושלמי הוי חד שיעורא.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:9
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:9)

**ובזה** יתבאר הא דאמרינן (שם) א"ר מתני' הוינן סברין מימר מה פליגין במכות הא קרבן לא מן מה דמר ר' הילא מהשהחוי' למד ר' יוחנן הדא אמרה היא במכות היא בקרבן והקשה הק"ע הא בטומאת בית הקברות איירי וכמ"ש בסמוך ותנן במתניתין דאינו מביא קרבן טומאה אא"כ יצא ונכנס אבל בלא"ה לא וכי נחמיר בטומאה שני' טפי מבראשונה וצ"ע עכ"ל ולי נראה דקאמר הוינן סברין מימר דהא דמתחייב על כל פרישה ופרישה שייך במלקות שהוא מזיד א"כ יכול לפרוש וע"כ מתחייב על כל פרישה ופרישה וכמו דאמרינן במכות (ד' כ"א) רב אשי אמר כו' ואע"ג דבקרבן בהדי' תנן השתחוה או ששהא כדי השתחוי' איפשר לומר דהשתחוה חייב אפי' בשהי' מועטת ושהה כדי השתחוואה היינו פישוט ידים ורגלים א"כ הוי ב' ענינים אבל השתא דמייתי ר' יוחנן ראי' מהשהחוואה ושהה כדי השתחוואה דחייב דכיון ששהא כדי השתחוי' א"כ הוי כמו מעשה דהשתחוואה וע"כ מתחייב בנזיר ג"כ על כל כדי פרישה ופרישה דכיון דשהה כדי שהי' יכול לפרוש ע"כ מתחייב כמו שעשה מעשה דכניסה מחדש וא"כ מוכח דאפי' בקרבן נמי חייב אם שהה במקדש כדי השתחוי' וחד שיעורא הוא ומתחייב על השהי' כמו על השתחואה כיון ששהה כדי השתחוי':


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:10
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:10)

**ובזה** יתבאר הירו' (פ"ב דשבועות ה"ג) ר"ח כו' כתוב אחד אומר את משכן ה' טמא וכ"א אומר את מקדש ד' טמא הא כיצד ליתן חלק בין למיטמ' בפנים למיטמ' בחוץ מיטמא בפני' עד שיכני' ראשו ורובו (והוא ט"ס וצ"ל) עד שישהא כדי השתחוואה) מיטמא בחוץ עד שישהא כדי השתחוואה (והוא ט"ס וצ"ל) עד שיכניס ראשו ורובו) נטמא בפנים ונכנס לפני ולפנים (פי' דמבעי' לי' אם נטמא בפנים ונכנס לפני ולפנים א"כ עשה מעשה דהכנסה לפני ולפנים וא"כ איפשר דמתחייב בכניסת ראשו ורובו) נשמעינה מהדא השתחווה או ששהה כדי השתחוי' וכיון ששהא לאו כמי שהכניס ראשו ורובו:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:11
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:11](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:11)

**והנה** הירושלמי הזה הוא תמוה דמה הוא הראי' והפ"מ נדחק דהראי' דאינו מתחייב בכניסת ראשו ורובו מדלא מפליג דאם נכנס לפני ולפנים מתחייב בכניסת ראשו ורובו והוא דוחק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:12
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:12](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:12)

**ע"כ** נראה לי לפי מה שביארתי דלהירושלמי הא דשהה כדי השתחוואה היינו שיעורא דהשתחוואה (דהא הירושלמי לא מתרץ דתרי השתחוואות הוי כמו דאמר בש"ס דילן וע"ז פשיט מדמחייב אשהה כדי השתחוי' ואהשתחוואה בחד שיעורא אע"ג דבהשתחוואה עביד מעשה כמו דאמרינן בסנהדרין (דף ס"ה) דאמר ר"ל מאן תנא השתחוואה ר"ע היא דאמר לא בעינן מעשה ור' יוחנן אמר אפ' תימא לרבנן כפיפת קומתו הוי מעשה וכן בירושלמי (פ"ז דסנהדרין לאיזה דבר השתחוואה לא ללמד על עצמו שהוא מעשה ועיין בפ"מ שם ועוד דהשתחוואה הוא דווקא כלפי פנים וא"כ עשה מעשה והשהחווה ואעפ"כ הוי חד שיעורא כדי שהי' וע"כ אפי' עשה מעשה שנכנס לפני ולפנים נמי אינו מתחייב רק כדי שהי':


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:13
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:13](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:13)

**אך** ממה דאיתא שם בירושלמי עד כמה השתחויה ר' סימון בשם ריב"ל עד כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו ר' יוחנן אמר עד כדי שאילת שלום מתלמיד לרב שלום עליך רבי וא"כ קשה דהא אמר תחילה דהשתחוואה הוי שיעור עשר אמות וע"כ מחלק הפ"מ בין השתחוואה דאית בה שהייה להשתחוי' דלית בה שהי'. אבל הוא דחוק דמאי פריך כמה שיעור השתחוואה דאם השתחוה ממש לא צריך שיעורא אלא דאם השתחוה חייב וה"ל למימר דמתחייב כדי כריעה ולא בעינן פישוט ידים ורגלים:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:14
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:1:8:14](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:1:8:14)

**ע"כ** נראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) כמה כדי דיבור וכמו דאיתא (פ"ד דנזיר) וכמה הוא כדי דיבורו ר' סימון בשם ריב"ל כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו אבא בר חנה בשם ר' יוחנן כדי שאילת שלום בין רב לתלמיד וכן הוא בש"ס דילן הא דבעי הכא הוא משום דקאמר התם אימתי הוא עובר כו' והוא משום דהתראה בעינן בשעת העבירה כמו שביארתי וע"כ פליגי אימת עובר לענין מלקות והתראה דתכ"ד הוא כמו בשעת מעשה כמו דאיתא בכתובות (ד' ל"ג) וע"כ בעי עד כמה היא התראה ודו"ק]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:9:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:9:1)

**שם** (ה"ד) הכל מודין בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות דכתיב שבע ולא ארבע עשרה וכתב הפ"מ במה"פשהתוספות ביומא (דף נ"ח) כתבו מעצמן כן. (ועיין בזבחים (דף מ"ב) ארבעים ושלש והא תניא ארבעים ושבע הא כמ"ד מערבין לקרנות והא כמ"ד אין מערבין לקרנות פי' רש"י פלוגתא דר' יאשי' ור' יונתן היא במתן הקרנות ולקח מדם הפר ומדם השעיר חד אמר שיהיו מעורבין וחד אמר מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו ודו"ק


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:10:1)

**שם** קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מא' על הפרוכת מא' על מזבח הזהב איזה מהם זקוק להערות ויש אדם מחשב חצי כפרה. אלא כיני קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מא' על הבדים ומאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב וגריס הק"ע אלא כיני קיבל כו' ונתן מאחד על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:10:2)

**[ולי** נראה שצ"ל ויש אדם מקבל חצי כפרה. והוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' צ"ג) ראוי להזאה למעוטי מאי למעוטי קיבל פחות מכדי הזי' בכלי זה ופחות מכדי הזייה בכלי זה כו' לא קידש איבעי' להו בדם מהו הילכת' היא ומהילכתא לא גמרינן או דילמא התם מאי טעמא דכתיב וטבל במים ה"נ כתיב וטבל בדם, ת"ש דאמר ר' זריקא אמר ר' אלעזר אף בדם לא קידש אמר רבא דתני' וסבל ולא מספג בדם עד שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרו וא"כ אם קיבל שיעור הזאה בשני כלים לא קידש וע"כ היה סבור תחילה שקבל מדם הפר ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מא' על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב היינו שלא קיבל מתחילה רק כדי שיעור הזי' שעל בין הבדים ובכלי השני לא קיבל רק בכדי הזי' שעל הפרוכת ובכלי הג' לא קיבל אלא בכדי הזייה של מזבח הזהב וע"ז פריך ויש אדם מקבל חצי כפרה דהא לא קידש כלל וע"ז משני דקיבל בכל כלי כדי שיעור כל הזיות. אלא דזרק מכוס א' על בין הבדים ומכוס השני על הפרוכת ומכוס השלישי על מזבח הזהב וע"כ בעי איזה מהם הוא זקוק להערות דאם קיבל בכל כוס כדי הזיה כשר כמו דתנן בזבחים (ד' נ"ב) חטאת שקיבל דמה בשני כוסות כו' ובירושלמי (פ"ז דפסחים ה"ט) תנינן תמן חטאת שקיבל דמה בשני כוסות כו']:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:10:3)

**ולי** נראה דצריך לגרוס אלא כיני נתן מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות כו' פי' לאחר שקיבל בכלי א' חלק הדם לג' כוסות וע"כ לא נפסל מחמת שהי' הקבלה בכלי א' (ועיין במ"ל פי"ג ה' מעה"ק ה' י"ב) (אבל עיקר הקושי' הוא משום שאין אדם מקבל חצי כפרה וכן אמרינן בירוש' (פ"ג דחגיגה ה"ב) ר' בון בר חייה בעי קומץ מהו שיקרב בשני כלים התיב ר' חנין והא תנינן הכלי מצרף אין תימר שקומץ קרב בשני כלים וליידא מילה תנינן הכלי מצרף ופי' הק"ע קומץ מהו שיקרב בשני כלים מי ילפינן מדם ודם לא קידש לחצאין אם קיבל שיעור הזאות מדם אשם מצורע או דם פרים בשני כלים לא עשה כלום או לא ילפינן מדם עכ"ל וא"כ כיון דהבעי' היא אי ילפינן מדם. והוא כמו דאמרינן במנחות (ד' ז') בעי רבא קידוש קומץ מאי ממנחה ילפינן לה כו' ומי אמר רבא הכי והא איתמר קומץ שחלקו בשני כלים ר"נ אמר אינו קדוש כו' ואם איתא לילף מדם וא"כ כיון דהירושלמי בעי לה בקומץ א"כ בודאי ס"ל דבדם אם קיבל בשני כלים לא קדוש:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:10:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:10:4)

**אבל** אעפ"כ נראה לי שאין הפי' הא דבעי קומץ מהו שיקרב בשני כלים היינו לאחר שקידש הקומץ אם נתן בב' כלים אלא דהבעי' הוא שחלק העשרון בשני כלים וקמץ משני כלים והוא כמו דאמרינן במנחות (ד' כ"ד) מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא כו' אמר רבא ת"ש דתני' והרים ממנו מן המחובר שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ וע"כ אומר בירוש' דא"כ למאי תנינן הכלי מצרף אין תימר שקומץ קרב בשני כלים (פי' דאי אמרינן דמותר לקמוץ אפי' משני כלים א"כ לא צריך צירוף אלא ודאי דאין לקמוץ משני כלים) אע"ג דמהלשון מהו שיקרב בשני כלים משמע לאחר שקידש הקומץ אעפ"כ פשטא דירושלמי משמע דקאי אם קמץ משני כלים]:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:1)

**שם** חברי' אמרי נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה ופי' דקאי על הא דלעיל הגריל ג' זוגות ליתן מא' על הבדים מא' על הפרוכת מאחד על מזבח הזהב דחברי' אמרין דאם נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה (פי' דאף שהם ב' גופים אפ"ה הוי כגוף אחד דאם נתפגל זה נתפגל זה ואף דאמרי' בזבחים (ד' מ"ב) אמר מר רמ"א פיגול וחייבין עליו כרת מכדי כרת לא מיחייב עד שיקרבו כל מתיריו כו' והא כיון דחשיב בי' בפנים פסולה כמאן דלא אדי דמי כי הדר מדי מיא בעלמ' דקא אדי אמר רבה כו' בד' פרים ובד' שעירי' וא"כ אם פיגל באחד לא נתפגל חבירו התם לא הפרישם בב"א אלא דנשפך אחד מהם ע"כ מביא פר אחד אבל הכא נתפגל הא נתפגל בחבירו כיון שהפרישן בתחלה לג' שעירים ליתן מא' על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב הוי כחד גופא ואם נתפגל זה נתפגל זה וע"ז אומר הכל מודים בפר משיח ופר העדה עד שיהא שם מתנה א' משל שניהם וכבר הגהתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ח דפיאה) דצ"ל הכל מודים בפר משיח ובפר עדה שיהא שם מתנה אחת משל שניהם פי' דא"צ שיהי' שיעור מתנה מכל א' וא' משום דבחטאות הפנימיות כתיב והזה והזאה א"צ שיעור אלא פליגי רק בחטאות החיצונות דכתיב בהו נתינה וכן אמרינן בהדיא בזבחים (דף ע"ה) אבל בבולל נותן ד' מתנות לכולן ואם נתן מתנה א' לכולן יצא רבי אומר רואין את המהנה אם יש בה כדי לזה וכדי לזה כשירה ואם לאו פסולה ומי אית לי' לרבי האי סברא והתניא אמר רבה לדברי ר"א הזאה כל שהו מטהרת הזאה אינה צריכה שיעור כו' ואבע"א הזאה לחוד ונתינה לחוד אלמא דיש חילוק בין הזאה לנתינה דהזאה כל שהו ונתינה בעי שיעורא וע"כ אומר דבחטאות הפנימים כ"ע מודו שיהא שם מתנה אחת משל שניהם דלא בעינן שיעורא ולא פליגי אלא בחטאת החיצונית משום דכתיב בהו נתינה. וא"כ לענין הזאה פנימית הכל מודים דכשר דהזאה לא בעינן שיעור ולא מתבטל זה בזה) וכמו שכתבו התוספות ביומא (דף נ"ז) בד"ה אנא אמר רבא נותן שבע למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה דעולים אינם מבטלים זה אה זה כו' וע"ש מה שביארתי בארוכה.


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:2)

**גם** ביארתי שם דע"כ אמרי הכל מודים בפר משיח שיהא מתנה אחת משל שניהם ולא קאמר בכל חטאת הפנימית דהיינו בפר ושעיר של יוה"כ הוא משום דאמרינן ביומא (דף נ"ז) נתערבו לו דמים בדמים אמר רבא נותן אחת למעלה ושבע למטה ועולה לו לכאן ולכאן אמרוה קמי' דר' ירמי' אמר בבלאי טפשאי כו' הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר והתורה אמרה וכלה מכפר את הקדש כלה דם הפר ואח"כ כלה דם השעיר אלא אמר ר' ירמי' נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות סבר ר"פ קמי' דרבא למימר נותן שבע למטה לשם פר ולשם שעיר וחוזר ונותן אחת למעלה לשם שעיר א"ל רבא עד השתא כו' והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר והתורה אמרה תן למעלה ואח"כ למטה אלא אמר רבא נותן שבע למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר וא"כ כיון דבפר יוה"כ צריך כל אחד ליתן לכל או"א לבדו א"כ לא שייך שיתן אחד לשם שניהם וע"כ קאמר דמודו ר' ורבנן דווקא בפר משיח ועדה שיהי' מתנה אחת משל שניהם ועיין שם מה שביארתי על הא דקאמר חברי' אמרין אימורי כשירין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשירין ע"ש וכעת נ"ל להגיה חברי' אמרין דמים כשירים שנתערבו בפסולים עד שיהי' שם מתנה אחת משל כשירים פי' דפסול עד שיהא מתנה אחת משל כשרים אם יש כוסות שלא נתערבו והטעם דפסולים אינו יכול לזרוק על המזבח וע"כ קאמר הכל מודים בפר משיח ובפר העדה דסגי במתנה אחת משל שניהם (לפי הגהתי שם) והוא משום דהזאה לא בעי שיעור והכל מודים בדמים כשרי' שנתערבו בפסולין דפסולין אינו יכול לזרוק על המזבח אך עכ"ז הוא דוחק דהא קאמר עד שיהא מתנה אחת משל כשירין ועוד יש לדחות ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:3)

**ע"כ** נראה לי שהירושלמי סובר דהא דפליגי רבי ורבנן בדם שני חטאות שנתערבו דרבי אומר רואה אני את הדם אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה כשר (והוא משום דבעי שיעורא) וחכ"א אפי' אין בו אלא מתנה אחת משל שניהם כשר הוא משום דרבנן לא בעי שיעורא אפילו במתנות היינו אם נתערב נתנים למעלה בנתנים למעלה או נתנים למטה בנתנים למטה משום דמצטרפים זה עם זה והוא כמו דאמרינן בזבחי' (דף פ"א) מתיב רבא והקריבו בני אהרן את הדם וזרקו את הדם מה ח"ל כו' ועיין תוס' שם וע"כ אמר שאם נתערב בדםהפסולים כ"ע מודו שיהי' מתנה א' משל כשירין דהפסול ודאי אין מצטרפין להכשר להשלים שיעור נתינה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:4)

**מה** פליגין בדם שני חטאות שנתערבו רבי אומר אומר אני רואין את הדם אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה כשר ואם לאו פסול וחכ"א אפי' אין בו אלא מתנה אחת של שניהן כשר על דעתי' דרבי יש שיעור למתנו' על דעתהון דרבנן אין שיעור למתנות וע"ז אומר הדא אמרה נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה (ועיין במנחות (דף מ"א) אהא דתנן שחט ב' כבשים לאכול א' מן החלות למחר כו' ר' יוסי אומר אותו החלה כו' פיגול וחייבין עלי' כרת והשני פסול ואין בו כרת אמר רב הונא א"ר יוסי פיגול בירך של ימין אינו פיגול בירך של שמאל כו' אי אמרת בשלמא חד גופא הוא משום הכי מצטרף אלא אי אמרת תרי גופי נינהו מי מצטרף כו' ואמרינן שם אלא אמר ר' יוחנן ה"ט דר' יוסי דהכתוב עשאו גוף אחד והכתוב עשאן שני גופין גוף אחד דמעכבי אהדדי (פי' שני חלות) עם שני גופין דאמר רחמנא הא לחודא עבידא והא לחודא עבידא ערבינהו מתערבין דהא כתיב עשאן גוף אחד פלגינהו מיפליג דהכתוב עשאן ב' גופין פי' וע"כ מצטרפי לפיגול אם חישב לאכול משניהם כזית אבל אם חשב לאכול א' מן החלות לא מצטרפי לפיגול:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:5)

**וע"כ** אמר הדא אמר נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה דכיון דערבינהו נעשו כגוף אחד וע"כ אם נתפגל זה נתפגל חבירו כו' וה"נ לענין ג' זוגות אם הגריל אחד מהם ליתן מא' על הבדים מא' על הפרוכת מא' על מזבח הזהב נעשו כולן כגוף אחד וא"כ נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה ואף דהקטרת אימורים לא מעכבא אך לקמן פירשתי על הא דאמר בירושלמי (פ"ו דיומא ה"ו) ר' שמי בעי אבדו האימורין מהו לזרוק את הדם על הבשר כו' דהתם הקטרת אימורים מעכבא דאם נאבדו תחלה דאינו יכול לזרוק את הדם על הבשר דכיון דהם נשרפין א"כ לא הוי לא לאכילת אדם ולא לאכילת המזבח וכמו דאמר שם ולא שמיע דאמר ר' אלעזר שלא חישב לא לאכילת אדם ולא לאכילת מזבח וע"כ בעינן שיהיו האימורין עד לאחר זריקה בכדי שיהי' הדם מתיר את האימורין ע"ז אומר אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:6)

**[עוד** נ"ל דהא דאמרינן חברי' אמרי נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה קאי אהא דאמר בתחילה הגריל שלשה זוגות ליתן מא' על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב ואמרינן דעל דעתיה דר' זעירא שלשתן הוא זקוק להערות וע"ז אומר דלר' זעירא דאמר שלשתן הוא זקוק להערות וע"כ כיון שהם זקוקים זה לזה להערות ע"כ נעשו כמו קרבן א' דאם נתפגל זה נתפגל זה ואם אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה (אבל לר' הילא דאמר דאינו משתלח אלא אחרון וא"כ אינו זקוק להערות אלא האחרון ע"כ אינם נעשים כמו קרבן א' ואם נתפגל זה לא נתפגל זה). וע"ז מביא ראיה דהכל מודים כו' דחברי' אמרי דאימורי כשירין שנתערבו בפסולין והגהתי דצ"ל דדמים כשירין שנתערבו בפסולות בזה לא פליגי ר' ורבנן אלא בשתי חטאות שנתערבו סובר רואה אני את הדם אם יש בו כדי מתנה לזה וכדי מתנה לזה כשר ואם לאו פסול וחכ"א אפי' אין בו אלא מתנה א' משל שניהם כשר דרבנן נמי סברי דבעינן כדי מתנה אלא דסברי דכיון דיש משניהם שיעור נתינה ומצטרפין והא דאמר התם על דעתיה דרבי יש שיעור למתנות היינו דבעינן מכל אחד שיעור נתינה אבל לרבנן אין שיעור למתנות מכל א' אלא דהשיעור משניהם נמי כשר וע"ז אומר הדא אמרה נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה פי' שזהו דוקא לרבנן דאמרי דמתנה אחד משל שניהם וה"נ אמרי חברי' דלר' זעירא דשלשתן הוא זקוק להערות ע"כ אם נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:4:14:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:4:14:7)

ובזה יתיישב הא דאמרינן בזבחי' (ד' מ"ב) אמר מר ר"מ אומר פיגול וחייבין עליו כרת מכדי כרת לא מיחייב עד שיקרבו כל מתיריו דאמר מר כהרצאת כשר כך הרצאת פסול מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו אף הרצאת פסול עד שיקרבו כל מתיריו והא כיון דחשיב בי' בפני' פסולה כמאן דלא אדי דמי כי הדר מדי מיא בעלמא הוא דקא אדי אמר רבה כו' בד' פרים ובד' שעירי' והקשו שם התוס' ד"ה כגון כו' וקשה דלקמן קאמ' משכח"ל בד' פרי' וד' שעירים פי' חד אהזאות דבין הבדים וחד אהזאות דפרוכת וחד אהזאו' דקרנות וחד אטהרו אלמא לא חשיבי כחדא הזאות דקרנות ודטהרו ושמא פר רביעי דלקמן לאו משום דעל טהרו אלא סבירא ליה דשירים מעכבין והוי חד בשביל שירים כו' וא"ת והא בע"כ סבר האי תנא שירים לא מעכבי מדלא חשיב אלא מ"ג כו' דאע"ג דשיריים מעכבי לא חשיב האי תנא אלא הזאות עכ"ל והוא דוחק ע"כ היה נראה לי דהגמ' מתרץ כמו דאיתא בירושלמי דהגריל ג' זוגות ליתן מא' על הבדים ומא' על הפרוכת ומא' על מזבח הזהב. אך לר' זעירא שסובר דשלשתן הוא זקוק להערות א"כ אם נתפגל זה נתפגל זה וא"כ מיא בעלמא הוא דקא מדי ע"כ אומר ד' פרים וד' שעירים וא"כ כיון שהפריש פר לשעיר בכדי להערות משניהם על טיהרו של מזבח א"כ אין צריך ש לערות מכולם והא דאמר ר' זעירא דזקוק להערות מכולם היינו בשלשה שעירים וא"כ צריך לערות על טיהרו של מזבח מכולם וא"כ כיון דזקוק להערות מכולם א"כ תקשה דכיון דר"מ סובר דמפגל בחצי מתיר א"כ מיא בעלמא הוא דקא מדי. וע"ז מתרץ רבה בד' פרים ובד' שעירים וע"כ אם נתפגל זה לא נתפגל זה וע"כ צריך לתרץ דוקא בד' פרים ובד' שעירים ויש לדחות ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:6:9:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:6:9:1)

**שם** (ה"ו) ר' הושעיא בשם ר' פס במתנות הבדים אבל במתנות הפרוכת שעיר מעכב את הפר. הנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נראה שים (ט"ס) בירושלמי וצריך להגיה ר' הושעי' בשם ר' פס במתנות הפרוכת אבל במתנות הבדים שעיר מעכב את הפר והוא כמו דאמרינן ביומא (ד' ס"א) אמר עולא שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה ולא כלום תנן הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר אחר דם הפר ואם איתא יחזור וישחוט מיבעי' ליה תרגמא עולא במתנו' שבהיכל וכן אמר ר' אפס במתנות שבהיכל. וע"ז א"ר הושעי' בשם ר' פס (והוא ר' אפס) במתנו' הפרוכת אבל במתנות הבדים שעיר מעכב את הפר פי' אם נשחט השעיר קודם מתן דמי הפר לא עשה ולא כלום וא"כ יחזור וישחוט מיבעי' ליה וכן אמרינן בירושלמי (פ"ד דיומא ה"א) א"ר בא והוא שנתן מתנות הפר אבל אם לא נתן מתנות הפר פטור ששחיטתו של שעיר מעכבת מתן דמו של פר דלא כהק"ע והפ"מ:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:1)

**שם** א"ר לעזר ונתן (צ"ל נתן) מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר א"ר יוסה אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר מה בין שחט עד כלא נתן מה בין שחט משנתן אילו אמר ונתן יאות:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:2)

**והנה** הפ"מ פי' בדוחק גדול והק"ע כתב והכי פירושו ור' יוסי לסייע לר' אלעזר קא אתי כי היכי דאם נשפך דם הפר קודם מתנות הפרוכת ודם השעיר קיים שוחטין פר אחר והשעיר כשר אע"ג שהפר נשחט לאחר השעיר אפ"ה כשר עיין שם:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:3
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:3](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:3)

**והנה** זה יתבאר עפ"י מה שכתבו התו"י ביומא (ד' ס') אהא דאמרינן שם אמר ר' חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום כמאן דלא כר' יהוד' דאי ר"י האמ' כי כתיבה חוקה בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דכתיבה אפי' תימא ר' יהודא צורך פנים כפנים דמי תנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים ואם איתא יחזור ויחפון מיבעי' ליה ומשני בקטורת לא קא מיירי:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:4
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:4](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:4)

**וכתבו** התו"י וא"ת מ"מ תקשי מדתני סיפ' וכן בהיכל וכן במזבח וא"כ חפן לפני שחיטת הפר וכ"ת שיחזור ויחפון הא לא מסתבר שיחזור ויחפון אחר שנתן בפנים ויש לומר כיון שעשה מתנות בפנים נעשית השחיטה כהלכתה ונעשית החפינה בטוב לאחר שחיטת הפר ושחיטה אחרונה אינה אלא לסיים ההזאות. תדע דהא בשעיר שנשפך דמו במתנות היכל או של מזבח ולא דם הפר ושחט שעיר אחר נמצא שקדמה מתנות דפר דלפני ולפנים וגם בהיכל לשחיטת השעיר ומשמע שאם נשפך דם השעיר אחר מתנות פר שבהיכל שלא הי' חוזר ומתחיל מתנות הפר בהיכל אלא ודאי טעמא כדפרישית ששחיטה ראשונה חשובה היא כיון שהתחיל לעשות מתנות הדם כי שחיטה זו אינה אלא לסיים ההזאות עכ"ל:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:5
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:5](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:5)

**ובזה** יתבאר הירושלמי א"ר יוסי אלו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר פירוש שמביא ראיה להא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר אע"ג דנשחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל וע"ז מביא ראיה מהא דתנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור בתחילה מבפנים וכן בהיכל וע"ז אמר ר' יוסי אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר (צ"ל ודם) המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר נכשר ומשמע שאם נשפך דם הפר במתנות שבהיכל א"צ להביא רק פר אחר אבל לא שעיר וא"כ הוי שחיטת שעיר קודם לשחיטת פר. וע"ז אומר מה בין שחט עד שלא נתן (פירוש ששחט השעיר עד שלא נתן היינו שעדיין לא נתן דם הפר וצריך לשחוט הפר וא"כ שחיטת השעיר קודם) מה בין שחט משנתן (פי' ששחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל) וכמו דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על הפרוכת ואח"כ שחט השעיר הנעשה בתחילה וא"כ שחט השעיר לאחר מתנות הפר וא"כ זה ג"כ כשר:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:6
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:6](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:6)

**והנה** לכאורה היה לו להביא ראיה בפשיטות יותר מדתנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה בפנים ומשמע דאם נשפך דם השעיר לאחר מתנות הפר יביא שעיר אחר ולא פר. וא"כ ישחוט את השעיר לאחר מתנות הפר ואפ"ה כשר וכמו שהקשה ע"ז התו"י שהבאתי. וא"כ יש ראיה להא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר. והטעם איפשר לומר כמו שתירץ התו"י ששחיטה ראשונה חשובה כיון שהתחיל לעשות מתנות הדם כי שחיטה זו אינה אלא לסיים ההזאות וע"כ אם שחט השעיר קודם מתנות הפר שעל בין הבדים א"כ עדיין לא התחיל העבודות אבל לאח"כ הוי סיום הזאות כמו שכתבו התו"י:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:7
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:7](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:7)

**ולפי"ז** איפשר לומר שע"ז אומר אילו אמר ונתן יאות פי' שהש"ס אומר על ר' יוסי דמה לו להביא ראיה מהא דנשפך הדם ומה בין שחט עד שלא נתן מה בין שחט משנתן. וע"ז אומ' אלו אמר ונתן יאות (וכבר נדחקו בזה הק"ע והפ"מ מה שאומ' אילו אמר (ונתן יאות) ונ"ל דהפי' הוא אילו מבי' ראיה ממתני' דשחט משנתן דהיינו שנשפך דם השעיר לאחר שנתן מתנות הפר ואעפ"כ אין צריך להביא פר אחר וא"כ נשחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל ואפ"ה כשר וא"כ זה ראיה להא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:8
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:8](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:8)

**אך** שצריך להבין הא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה דזה אי איפשר שישחוט השעיר ויזה אחר מתן דם הפר על הפרוכת ולא יזה אח"כ על הפרוכת מהפר א"כ בודאי פסול דהקדים מתן דם על הפרוכת קודם מהן דמו של שעיר בפנים וכמו דאמרינן ביומא (ד' מ') דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו וכן אמרינן בירושלמי (פ"ד דיומא ה"א) דבמתנות הפרוכת שעיר מעכב האיך עבידא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים. אלא ודאי שהזאה ראשונה שהזה מדם הפר על הפרוכת נפסלת וצריך לחזור ולהזות דם הפר על הפרוכת וא"כ מאי איכפת לן אם נשחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל כיון שההזאה נפסלת. וא"כ מאי חידוש הוא דכשר:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:9
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:9](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:9)

**ע"כ** נראה לי שע"ז קאמר ר' יוסי אילו נשפך מדם הפר ודם השעיר מונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר פי' שזהו חידוש דאף שנשחט השעיר קודם הפר אפ"ה כשר אבל האי דינא דר' אלעזר מה בין שחט עד שלא נתן ומה בין שחט משנתן דהא אפילו נתן צריך ליתן אח"כ על הפרוכת וא"כ אפי' נתן הוי כמוש לא נתן (וצ"ל) אילו אמר ולא נתן יאות (פי' ששחט את השעיר קודם שהתחיל ליתן דם הפר שכשר אז היה חידוש והיה ראיה ממתניתין דאם נשפך דם הפר אע"ג שדם שעיר מונח בכוס אפ"ה כשר). אבל האי דינא דר' אלעזר אין בזה חידוש דמה בין שחט עד שלא נתן ומה בין שחט עד שנתן כיון דסוף כל סוף צריך להזות מחדש על הפרוכת דאל"ה הקדים מתנות הפרוכת למתנות השעיר וא"כ אפי' אם נתן הוא כמו שלא נתן וע"ז אומר אילו אמר ולא נתן יאות (פי' זה הי' חידוש אבל זה אין חידוש כלל) (ובאמת שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה ולא כלום) (אף לשיט' הירושלמי) [ומה שכ' הק"ע והפ"מ הם דחוקים מאוד] ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:10
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:3:10](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:3:10)

**והנה** לשיט' הירו' לא קש' מהך דקטור' דהא אמרי' בירושל' (פ"ד דיומא ה' ג') חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמיו. עד שלא הקטיר נשפך הדם חתי' פסולה היא וצריך לחתות בתחילה ספק עד שלא הקטיר כו' וא"כ סובר הירושלמי דאם הקטיר קודם שנשפך הדם ומקטיר בהכשר ע"כ אף שמביא הפר אח"כ אעפ"כ אינו פסול כיון שבשעה שהקטיר היה בהכשר א"כ לא קשה מהא דנשפך דם הפר ודם השעיר מונח בכוס או ממה שהביא פר אחר והקטרת הקטורת הי' קודם אעפ"כ כשר דכיון דבשע' שהקטי' הי' ע"כ כשר. ומה שהק' התו"י הוא רק לשיטת הש"ס דילן דמקשה ביומא (דף מ"ט) מי אמר ר' חנינא הכי והא אמר ר' חנינא בפר ולא בדמו של פר וא"ר חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום פי' וא"כ איך יכנס בחפינתו א"כ הוי קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר דהא צריך להביא פר אחר מזה מוכח שסובר דאפילו אירע אח"כ שמת כה"ג והקטורת הי' תחילה בהכשר אלא שצריך להביא פר אחר מחמת שאינו יכול ליכנס בדמו של פר הראשון אעפ"כ פריך דהא הוי קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר וא"כ לא עשה ולא כלום ומזה מוכח דהש"ס דילן אינו סובר כשיטת הירושלמי וע"כ תירץ בתו"י דהעיקר הוא שחיטה ראשונה ולאח"כ הוי סיום הזאות ודו"ק:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:5:1
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:5:1)

**שם** רבנן אמרי שלש לכושר ושלש לפסול ר"א ור"ש אומרים ארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול כו' (פי' דרבנן אמרי דשלש לכושר פי' דבין הבדים ועל הפרוכת ועל המזבח הם שלש לכושר דאם נשפך א' מהם יביא דם אחר ויחזיר בתחילה. ור"א ור"ש אומרים ממקום שפסק הוא מתחיל משום דסובר דארבעים ושלש לכושר וארבעים ושלש לפסול). א"ר לעזר נתן מקצת מתנות ונשפך הדם מביא אחרים תחתיהן אלו ואלו נשפכין במצותן (והוא ט"ס וצ"ל אלו ואלו נשרפין כמצותן) והוא כמו דאמרינן ביומא (ד' ס"א) תנן התם וכולם מטמאים בגדים ונשרפין אבית הדשן דברי ר"א ור"ש וחכ"א אין מטמאין בגדים ואין נשרפין אבית הדשן אלא האחרון הואיל וגמר בו כפרה:


###### Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:5:2
[Noam Yerushalmi on Yoma 5:7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Noam%20Yerushalmi%20on%20Yoma/r/5:7:5:2)

**ולכאורה** תלוי בהא דאמרינן (פ"ה דיומא ה"ד) הגריל ג' זוגות ליתן מא' על הבדים מא' על הפרוכת מא' על מזבח הזהב איזה מהן משתלח ר' זעירא אמר לכפר עליו את שהוא מכפר בו חבירו משתלח את שאינו מכפר אין חבירו משתלח ר' הילא אמר לכפר עליו את שהוא גומר בו כל הכפרה חבירו משתלח את שאינו גומר בו כל הכפרה כו' על דעתיה דר' זעירה שלשתן משתלחין על דעתיה דר' הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד והכא על דעתיה דר' זעירה שלשתן הוא זקוק להערות על דעתיה דר' הילא אינו זקוק להערות אלא אותו שהזה ממנו ואיפשר לומר דהתם תלוי הכפרה בזה ע"כ אומר דאינו משתלח אלא אחרון הואיל וגמר בו כפרה ולכן אינו זקוק להערות אלא האחרון אבל הכא לגבי הפרים שיהיו נשרפין כמצותן כיון דרבנן אמרי שלש לכושר א"כ כיון שמכל פר הוזה על מקום א' א"כ יש בו דין שריפה דהא מכל א' מועלין בו עד שיותך הבשר כמו דתנן במעילה (ד' ט') ומועלין בהם עד שיותך הבשר וע"כ טעונים כל א' שריפה אבית הדשן וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי א"ר יוסי ויאות אילו נתן מקצת מתנות ונשפך הדם שמא אינו מביא אחרים תחתיהן ומועלים בהם ומועלין בראשונים וע"כ סובר הירושלמי דבזה כ"ע סברי דכולם נשרפין בבית הדשן: