## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:1)

(722) לפנינו בגמרא איתא "אמר רב שמואל בר יצחק". ובנצח ישראל פ"ט [רלה.] כתב "אמר רבי יצחק", וכן הוא בעין יעקב שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:2)

(723) "מפני גדולה שלכם שתתבטל" [רש"י ירמיה יג, יז].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:3)

(724) "וניתנה לעובדי כוכבים" [המשך לשון הגמרא שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:4)

(725) שבבית בראי "עוז וחדוה במקומו". ולשון רש"י שם "בבית גואי - איכא, דכתיב 'במסתרים'". אמנם רבינו חננאל שם לומד להיפך מרש"י, עיי"ש. והמהר"ל מבאר כרש"י.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:5)

(726) כמו במאמר הקודם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:6)

(727) כמבואר בהערה 583. ובנצח ישראל פ"ט [רלה:] כתב: "ויש מתמיהים על דבר זה, איך יאמר בזה שהקב"ה בוכה, ואיך שייך בכיה אצל השם יתברך". ותמיה זו מופיעה אף היא בקונטרס נגד התלמוד, מספר 43. וכן הביא תמיה זו בגו"א בראשית פ"ו אות יב [ד"ה לכן], ובגבורות ה' פכ"ג [צט.]. ודבריו משם יובאו בהערות הבאות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:7)

(728) ענין זה מבואר היטב בגבורות ה' פכ"ג [צט.], והובא למעלה הערה 646, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:8)

(729) כפי שנתבאר למעלה [ד"ה ומעתה שפעל] החסרון של ישראל בהיותם בגלות, ושם הערות 628, 648. ובנצח ישראל ס"פ ט כתב: "אין דבר שהוא סבה למעוט ישראל כמו הגלות", ושם הערה 163.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:9)

(730) כפי מצבו של המקבל, וכמבואר למעלה [ד"ה ודע כי, וד"ה ולכך בדור המבול].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:10)

(731) בפחד יצחק ר"ה מאמר ד אות ג, הביא מאמר זה, וכתב: "אפשרות הקיום של כלליות מצוותיה של תורה תלויה היא במציאות ידועה... רק בו במצב אשר כל מצוותיה של תורה נוהגות בו, נחשבת היא כנסת ישראל לערה בהחלט. מציאות זו שכל מצוות התורה נוהגות בה תלויה היא בתנאים הללו; הופעת הנבואה בכל מדרגותיה, השראת השכינה של כהנים המדברים ברוח הקודש, אשר בזה תלויה מצות שאלת אורים ותומים, יסוד הסנהדרין בכל תיקוניהם, סדרי המקדש במלואם, טכסיסי מלכות בשלימותם, ישוב הארץ על ידי רוב בניה. כל אותם התנאים אשר בקבוצם נוצרה מציאות זו שיש בה אפשרות קיום כל מצוותיה של תורה, נקראים 'גאון יעקב'. שלימותו של המצב הזה היה בימי שלמה בשעה שבנה את בית המקדש. הנתוק הראשון מן המצב הזה היתה מלכות ירבעם, וכה השתלשו המאורעות בנתוק אחר נתוק", ושם מוסיף לבאר כיצד בזמן הגלות התנתקו סגולותיה של ישראל זו אחר זו. וזהו גם ביאור לדבריו כאן שמאמר זה עוסק ב"כאשר ישראל אינם בשלימות, והם בחסרון כאשר הם בגלות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:11)

(732) והבכיה הוגבלה למקום מסוים ["מסתרים"], ולסבה מסויימת ["גאותן של ישראל שנטלה מהם"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:12)

(733) כי רצון ה' הוא המקיים את הבריאה, ובהעדר רצון ה' תתבטל הבריאה, וכפי שהיה בדור המבול. וכן כתב הרמב"ן [בראשית א, ד]: "כי עמידתם בחפצו, ואם החפץ יתפרד רגע מהם, יהיו לאין". וראה להלן הערה 1014.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:13)

(734) ואם תאמר, אם אין קיום לנברא לולא רצונו יתברך [ומחמת כן אי אפשר שיהיה העדר רצון לכלל הבבריאה, וכמבואר בהערה הקודמת], כיצד יש לישראל קיום כאשר הקב"ה מתגלה אליהם בבלתי רצון. ושמעתי ממו"ר שליט"א לבאר, שכאשר העדר הרצון הוא רק כלפי ישראל, עומק הענין הוא שקיום ישראל יחדל מלהיות כעיקר בבריאה, ויהיה מעתה כטפל לעיקר. ולכך קיומו בא לו כקיום של כל טפל, שמקבל את קיומו אגב קיום העיקר [גו"א בראשית פ"א אות לח, וראה תפארת ישראל פס"ב הערה 47].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:14)

(735) "הכל לפי מה שהוא - יש לו מקום" [לשונו בסמוך]. ובאבות פ"ד מ"ג אמרו "אין לך דבר שאין לו מקום", ועיין שם בדר"ח [קסו.]. וכן הוא בדר"ח פ"ג מ"ד [קכב.]. ואודות היחס שבין מקום למדריגה, ראה דבריו בגבורות ה' ר"פ ע [שכ.], שכתב: "כל הדברים לפי ענינם ולפי מעלתם מעצמם יש מקום להם, ובשביל כך שם 'מקום' הונח אל המעלה, כמו שאמר [שבת נא.] 'ממלא מקום אבותיו', כי המקום מורה ברוב על המעלה של העומד בו. שאם הדבר חשוב, יש לו מקום חשוב לפי ענינו". ובגבורות ה' פ"ח [מו.] כתב: "כל דבר יש לו מקום לפי טבעו ומעלתו". וכן הוא בח"א לשבת קיג: [א, נא:], וז"ל: "כי שם 'מקום' נאמר על המדריגה והמעלה". ובגו"א במדבר פ"י אות כח כתב: "יורה חשיבות המקום על מעלת העומד בו, כי המקום מורה על מעלת העומד בו. לכך קראו רז"ל המעלה בשם 'מקום', באמרם [כתובות קג:] 'ממלא מקום אבותיו', שתראה כי המקום מורה על מעלת הדבר". וכן כתב בתפארת ישראל פכ"ד [שנו:], וז"ל: "כי נזכר שם 'מקום' על המעלה בכל מקום". וכן הוא בהקדמתו לדרוש על התורה [ז:]. ובנצח ישראל פכ"ד [תקיא:] כתב: "כי כבר ידוע כי כל דבר יש לו מקום לפי מעלתו ולפי ענינו". ובח"א לסנהדרין לח. [ג, קנ.] כתב: "כי בעולם ג"כ יש מקומות חשובים ופחותים ובינונים, הכל לפי מקומות העולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:15)

(736) כי הואיל והמקום תואם למדריגת העומד בו, ומדריגות האדם חלוקות זו מזו, ממילא "אין מקום זה כמו מקום זה". ובנצח ישראל פט"ז [שעז:] כתב: "כי כל אדם יש לו מקום מיוחד", ושם הערה 64. ושם פנ"ו [תתסה.] כתב: "בכל הדברים אשר יש להם מקום, הנה המקום שלהם מתיחס וראוי להם. כי כל דבר לפי מה שהוא, יש לו מקום מיוחד. ואין לך דבר בעולם שלא יהיה לו מקום מתיחס לו", ושם הערה 16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:16)

(737) לשונו בתפארת ישראל פכ"ד [תקיא:]: "כי כבר ידוע כי כל דבר יש לו מקום לפי מעלתו ולפי ענינו... כי ראוי להם [לישראל] ארץ הקדושה, כמו שהם קדושים". ואודות שא"י היא המקום הראוי לישראל, ראה דבריו בגבורות ה' פ"ח [מו.], שכתב: "כמו שהארץ קדושה... כך ישראל קדושים, ולפיכך הארץ מתייחס לישראל בענין זה. כי הארץ קדושה במעלתה הנבדלת מן הפחיתות ומן התיעוב, וכן ישראל... וכן לכל אומה ואומה נתן ארץ כפי מה שהם. וכל דבר יש לו מקום לפי טבעו ומעלתו. ולכך לפי מעלת ישראל, שיש להם הארץ שהוא אחד בלבד, לפי שהוא באמצע העולם". ובנתיב העבודה פי"ח [א, קלו.] כתב: "[הקב"ה] נתן להם... ארץ מיוחדת, ארץ קדושה, נבדלת מכל הארצות, ובזה הם נבדלים מכל האומות". וראה נצח ישראל פ"א [ט.]. וכאן יבאר שישראל שייכים לפנימיות העולם, בעוד שהאומות שייכות לחיצוניות העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:17)

(738) ובסמוך יבאר שהפנימי מורה על קדושה אלקית, לעומת החיצוני. ולכך ישראל שייכים לבתי גואי, ואומות העולם שייכות לבתי בראי. ואודות שמעלת ישראל היא פנימית, לעומת מעלת האומות שהיא חיצונית, כן ביאר בארוכה בגו"א שמות פ"ב אות כג [ד"ה ותדע], וז"ל: "ותדע ותשכיל כי באומות יש להם מדריגה גלויה וחיצונית, ולישראל מדריגה פנימית עליונה. ודבר זה רמזו ז"ל בפרק הזרוע והלחיים [חולין קלג:] שאמרו שם סתם גוי מרבה דברים... והטעם הוא שמדריגתו של גוי מדריגה חיצונה ואינה פנימית נעלמת, לכך תמיד מדבר, ואין לו רוח פנימי". ובדרוש על המצות [ס:] כתב: "כי האומות, הגילוי בהם בשביל שאינם דביקים בכח קדוש כח עליון נסתר, והם מוציאים הנסתר... אל הגילוי. אבל ישראל שהם דבוקים בכח עליון יש להם כח קדוש נסתר, וכל זאת בשביל החכמה העליונה היא התורה שיש בישראל... הפך האומות, ולכך אמרו חכמים... סתם עכו"ם מפעא פעי... הפך ישראל שהם בעלי סוד" [הובא למעלה בבאר השני הערה 579]. וכן ביאר בנר מצוה [פה.] שלכך היוונים לא שלטו על קודש הקדשים. וצרף לכאן דברי רש"י [ויקרא כו, יז] על הפסוק "ורדו בכם שונאיכם", שכתב: "איני מעמיד שונאים אלא בכם ומכם. שבשעה שאומות העולם עומדים על ישראל, אינם מבקשים אלא מה שבגלוי... אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם, הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם". הרי שאומות העולם מבקשות את הגלוי, בעוד שישראל החוטאים מבקשים את המטמוניות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:18)

(739) לשון הגמרא שם: "'חכמת בנתה ביתה' זו מידתו של הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה. 'חצבה עמודיה שבעה' אלו שבעת ימי בראשית". ותוספות שם [ד"ה חצבה] כתבו: "דבשבעה ימים נברא העולם. שאע"פ שבששה ימים נברא העולם, מ"מ היה חסר מנוחה, עד שבא שבת בא מנוחה". ובנתיב הצדקה פ"ג [א, קעה.] כתב: "העולם שנברא בז' ימי בראשית, דכתיב [משלי ט, א] 'חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה', שהפסוק נאמר על העולם הזה שיש בו נבראים שנבראו בשבעה ימי בראשית". וראה בתפארת ישראל פ"ב [נ.], ושם הערה 22. וכן בב"ב כה: אמרו "עולם לאכסדרה הוא דומה". ואודות מעלת הבית, ראה גו"א שמות פ"א אות כז שביאר שבית כולל ומאחד כל אשר בתוכו, וכן בית מורה על חוזק ונצחיות. ובתפארת ישראל פ"מ הערה 66 נתבאר ש"בית" מורה על קבלת ברכה. ובנצח ישראל פנ"ב [תתלא.] נתבאר שבית מורה על חבור בעצם, ולכך יעקב אבינו קרא לביהמ"ק "בית" [פסחים פח.], ש"הבית הזה, שהוא החבור של השם יתברך עם הנמצאים בעצם" [לשונו שם]. וכל ארבעת הדברים הללו שייכים לעולם, שנקרא אף הוא "בית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:19)

(740) כמו שיוכיח בסמוך מהאוהל מועד. ומדריגת יעקב היא "בין אברהם ובין יצחק, והוא פנימי נסתר" [לשונו בנצח ישראל פמ"ד (תשנב:)], והוא הקדוש שבאבות [ח"א לזבחים קיח. (ד, עב:), וראה נצח ישראל פט"ו הערה 44)]. וכל החכמות מלבד חכמת התורה נקראות "חכמות חיצוניות", וכמבואר בתפארת ישראל פי"ב הערה 7. ובח"א לגיטין נח. [ב, קכא:] כתב: "כל פנימי נסתר נבדל מן הגשם". ובנצח ישראל פט"ז [שעג:] ביאר שיעקב ירש מאדה"ר מעלת הצלם שהוא אלקי, ועשו ירש מאדה"ר מעלת הלבוש, "כי מעלת הצלם הוא מעלה אלקית, ומעלת הלבוש אינה אלקית, רק כבוד ויקר הנראה לעינים, שמראה עצמו בלבוש הדר, אבל אין זה מעלה אלקית, רק כבוד וחשיבות, ודבר זה ירש עשו". ובתפארת ישראל פנ"ט [תתקכח:] ביאר שעיקר השכל נקרא "פרי", ואילו שיחת חולין של ת"ח נקראת "עלים" [סוכה כא:], כי "השכל של ת"ח הוא דבר פנימי, ושיחת חולין הוא דבר מבחוץ". וראה נר מצוה ח"א הערה 353.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:20)

(741) ודייק לה, שהמקום הנקרא בלשון התורה "קודש הקדשים" [שמות כו, לג] נקרא בלשון חכמים "לפני ולפנים" [גיטין נח.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:21)

(742) כמבואר בתורה שדגל מחנה יהודה היה למזרח [במדבר ב, ג], דגל מחנה ראובן היה לדרום [שם פסוק י], דגל מחנה אפרים היה למערב [שם פסוק יח], ודגל מחנה דן היה לצפון [שם פסוק כה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:22)

(743) שנאמר [במדבר ב, יז] "ונסע אוהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות וגו'", ופירש רש"י שם "ונסע אוהל מועד - לאחר שני דגלים הללו", וראה גו"א שם אות ה. וכן הביא ראיה זו בגבורות ה' פ"ס [רעא.], והובא בהערה 746.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:23)

(744) כמבואר בהערות 740, 741. וצרף לכאן, כי כמה פעמים הזכיר את "היכל הקודש" שהוא באמצע, וכגון בדר"ח פ"ה מט"ו [רנה:] כתב: "וידוע מספר שבעה כנגד שש קצוות, והאמצעית שהוא נקרא 'היכל הקודש' אשר ביניהם. ודבר זה ידוע אל הנבונים, כי מספר שבעה הוא כנגד שש קצוות, והיכל הקודש שביניהם. וידוע הששה קצוות הם מתיחסים ביותר אל הגשמי, שהרי יש להם רוחק, אשר הרוחק שייך אל הגשם. ואילו האמצעי אין לו רוחק כלל, שהרי לא שייך רוחק באמצעי, ולפיכך הוא מתיחס אל הבלתי גשמי. ולכך קראו האמצעי 'היכל הקודש' אשר הוא בתוך שש קצוות, לפי שהוא נבדל מן הגשם, וזהו קדושתו". וכן הוא בגבורות ה' פס"ט [שיח.]. וראה להלן בבאר הששי הערה 318.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:24)

(745) שנמצאת בבתי גואי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:25)

(746) אודות קדושת ישראל, הנה זהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל, וראה בספר המפתח לנצח ישראל עמודים קמג-קמה שנקבצו שם המקומות הרבים שדן על כך בספר הנצח. ובנוגע לעניננו, ראה בנצח ישראל פי"ג [שלב.] שכתב: "כי כבר התבאר לך פעמים הרבה כי יש אל ישראל מדריגה האמצעי, אשר האמצעי הוא הנבחר". ובגבורות ה' פ"ס [רעא.] כתב: "האמצע הוא מדריגת ישראל, וזה כי האמצע הוא נבחר והוא קדוש אלקי ביותר... וסימן לזה ארבעה הדגלים שהיו לארבע רוחות, ואוהל מועד - מחנה שכינה - באמצע, דבר זה מורה לך כי הקדושה באמצע. ולפיכך שתי כוסות לפני הסעודה ושתים לאחריה נגד מדריגת האומות, ומדריגת קדושת ישראל באמצע". ובח"א לשבת קמז: [א, עח:] כתב: "מדריגת ישראל אשר הוא האמצע". ובח"א למנחות מד. [ד, פ:] כתב: "ישראל הם כנגד חלק האמצעי, שיש לו היושר, והאומות כנגד הקצוות היוצאים מן היושר". ושם בח"א למנחות קט. [ד, פט.] כתב: "כי ישראל הם העם הנבחר מן הש"י... כי אין ראוי אל... ישראל, רק האמצעי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:26)

(747) ענין זה מבואר יותר בנצח ישראל פ"ט [רלו:], שכתב: "ומוקי ליה בבתי גואי, אבל בבתי בראי 'הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו'. ודבר זה, כי בתי גוואי הם כלפי הנשמה, שהיא יושבת בחדרי חדרים, וכמו שאמרו בפרק קמא דברכות [י.] מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים, אף הנשמה יושבת בחדרי חדרים. ואל הנשמה נגלה בבכיה, כי הנשמה, שהיא יושבת בחדרי חדרים, בודאי חסירה כאשר חרב בית המקדש. שבזמן שבית המקדש קיים היה לנשמה כפרה על ידי קרבנות בבית המקדש, והיה הנבואה והתורה וכל הדברים אשר הם שייכים לנשמה, ועתה הם חסרים. אבל הגוף, שהוא כנגד בתי בראי, שם לא נגלה רק בשמחה ובהדר, כי אין לדבר הזה שום חסרון. ולכך בבתי בראי איכא שמחה, ובבתי גוואי ליכא שמחה". וראה תפארת ישראל פ"ח הערה 31, ובסמוך הערה 749.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:27)

(748) לשונו בנתיב התורה פי"ד [א, נח:]: "כי ביהמ"ק עלוי העוה"ז, ממדריגה הגשמית אל מדריגה העליונה הנבדלת. כי כאשר לא היה ביהמ"ק בעולם, נקרא העולם הזה עולם גשמי לגמרי, שאין כאן קדושה נבדלת. אבל ע"י ביהמ"ק מתעלה העוה"ז אל מדריגה יותר עליונה, הוא המדריגה האלקית הנבדלת, כי ביהמ"ק היה בית קדוש אלקי". ובנצח ישראל פכ"ו [תקמו.] כתב: "שאלה גדולה מאוד, מאחר כי הוא יתברך ויתעלה 'אלקי עולם' נקרא, ואיך אפשר לומר כן, מאחר כי בית המקדש הוא עיקר פאר העולם, אם כן לא היה ראוי שיהיה שמו יתברך נקרא על העולם לומר 'אלקי עולם', כאשר בית המקדש חרב בעונינו". וראה ציון 776, ולהלן בבאר הששי הערה 1220.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:28)

(749) העולה מדבריו הוא שחורבן המקדש חל במיוחד על ישראל מפאת קדושתם, ולא חל על אומות העולם מפאת חיצוניותן. ובסמוך יבאר [ראה הערה 778] שמ"מ ביום החורבן עצמו ההפסד היה בכל חלקי הבריאה, אף בבתי בראי. אך לאחר יום החורבן, ההפסד נמצא רק בבתי גואי, ולא בבתי בראי, וכמו שביאר כאן. וקשה, שבסוכה נה: אמרו "אוי להם לעובדי כוכבים, שאבדו ואין יודעין מה שאבדו. בזמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר עליהן, ועכשיו מי מכפר עליהן". ובנצח ישראל פ"ה [פז.] כתב: "כי למעלת בית המקדש, ראוי שיהיה בית המקדש שלימות אל כל העולם, לא לישראל בלבד [ראה להלן בבאר הששי הערה 1220]. ולפיכך אמרה תורה לקבל קרבנות מן הגוים המקריבים קרבנות". וא"כ מדוע אין חורבן בית המקדש מורגש גם בבתי בראי. וצ"ע. והנראה בזה, שבגבורות ה' פמ"ד [קסז:] הגדיר את ההבדל בין ישראל לאומות העולם כדלהלן: "אצל האומות בטל הצורה אצל החומר... שהחומר עיקר והצורה טפילה, וכל דבר שיש עיקר ועמו טפל, הטפל בטל אצל העיקר [ראה להלן בבאר הששי הערה 334]. ואצל ישראל הוא הפך זה, כי הצורה עיקר והחומר טפל, ובטל הטפל אצל העיקר". ולכך אע"פ שגם אומות העולם זוכות לכפרה מחמת בית המקדש, אך כפרה זו אינה מתיחסת למהותן העיקרית, אלא לדבר הטפל שבהם. ועד כמה שנוגע למהותן העיקרית, אין חורבן בית המקדש נוגע להן, ולכך בבתי בראי לא מורגש חורבן בית המקדש. ולמעלה בהערה 747 הובאו דבריו מנצח ישראל פ"ט, ששם ביאר ש"בתי גואי" מתייחסים לנשמה, ו"בתי בראי" מתייחסים לגוף. ואילו כאן הבדיל בין הבתים בכך ש"בתי גואי" מתייחסים לישראל, ו"בתי בראי" מתייחסים לאומות. ושילובם להדדי מעלה, שרק אצל ישראל הנשמה מבטאת את מהותם העיקרית, בעוד שאצל האומות הגוף הוא המבטא מהות זו. וברי הוא שאין כפרת המזבח שייכת לעניני הגוף, וכמו שנתבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:29)

(750) תנחומא קדושים אות י: "ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצעיתה של ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל". ובתפארת ישראל פ"ע [תתרצו.] כתב: "וכאשר בחר הקב"ה, בחר בארץ ישראל, שהוא באמצע העולם, ובחר אח"כ במקדש שהוא באמצע ארץ ישראל. ודבר זה מפני שכל דבר שהוא נוטה מן האמצע, אינו ראוי לקדושה... שכל דבר שיש לו רוחק, מתיחס אל הגשמי, שהגשם יש לו רוחק. אבל האמצעי, בשביל שאין לו רוחק, שהרי הוא באמצע, מתיחס אל הדבר הנבדל. ומפני זה בית המקדש הוא הקדוש, מפני שבית המקדש הוא באמצע". וראה עוד תפארת ישראל פכ"ב הערה 31, גו"א בראשית פ"ד אות י [ד"ה אמנם], ושם הערה 68, ובהקדמה שלישית לגבורות ה' [יט]. ולהלן בבאר הששי [ד"ה אבל מה שאמרו] האריך לבאר הענין שארץ ישראל באמצע העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:30)

(751) כי אמצע שוה לבפנים. וכן כתב בנתיב העבודה פ"י [א, קח:], וז"ל: "כי חוט השדרה הוא בין שני צדי האדם, לכך החוט הזה בפנים של אדם, מאחר שהוא קו ההולך בשוה תוך הצדדין באמצע, אשר האמצע נחשב בפנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:31)

(752) נחשבים לפנים, כי הקדושה מתייחסת לאמצע, וכמבואר בהערה 750.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:32)

(753) כי הבכיה מורה על ההתבטלות, וכמבואר למעלה בהערה 650, וראה בסמוך ציון 766. ובגו"א בראשית פ"ו אות יב [ד"ה לכן] כתב: "כי האדם הבוכה הכל לפניו שלא לרצון, כך אצל השם יתברך, בדברים שאין רצונו בהם, יאמר שהוא יתברך בוכה על זה... כי נמשך ממנו יתברך מה שימשוך מן האדם הבוכה, וזה שלא נמצא חדוה ושמחה לפניו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:33)

(754) לשונו בגבורות ה' פכ"ג [ק.]: "ואמרו בפרק קמא דחגיגה [ה:] דאיכא בכיה קמיה, ומוקי לה התם בבתי בראי ליכא בכיה, ובבתי גואי איכא בכיה. ופירוש זה, כי בחורבן קבלו הנמצאים חסרון, מה שהיה חסר הבית הקדוש וישראל בגלות, וכל זה חסרון בודאי, ולפיכך נמצא השם יתברך אל העולם כפי המקבל, דהיינו שלא בשלימות כבודו יתברך. וזהו הבכיה דאיכא קמיה... וכמו שנאמר 'ויתעצב ה" [בראשית ו, ו] בחורבן העולם מה שהגיע הפסד אל הנמצאים בכלל, כך נאמר 'ויתעצב' בחורבן הבית, שאין שמחה. ומכל מקום הכל מפני המקבלים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:34)

(755) דוגמה לדבר; בע"ז נד: איתא "תנו רבנן, שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי, אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים, מפני מה אינו מבטלה. אמרו להם, אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין, הרי הוא מבטלה. הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות, יאבד עולם מפני השוטים, אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין". הרי שיש דברים שאינם משתנים מחמת שיהיה בכך אבוד העולם. ושם בח"א [ד, נו:] כתב: "כי אין שייך לאבד חמה ולבנה, דבר שהעולם תלוי בו". ובתפארת ישראל פמ"ט [תשע:] כתב: "אם יעקר החמה או הלבנה, אין ספק שיהיה חורבן העולם כולו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:35)

(756) מדובר שם לגבי פסול טריפה, ואמרו "ריאה שנשפכה כקיתון, כשרה. אלמא קסבר חסרון מבפנים לא שמיה חסרון", וכך פסק הרמב"ם בהלכות שחיטה פ"ז ה"ט.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:36)

(757) כי הצורה חלה על הגלוי, וכפי שביאר בגבורות ה' פס"ז [שיג.]: "כי הפנים הוא בגלוי, וזה מפני שהפנים יש בו הכרתו של אדם מה שהוא, וזהו ענין הצורה, שהצורה בה הכרתו של הנמצא מה שהוא, ולפיכך הפנים הוא בגלוי ביותר מכל, מפני כי הצורה משימה הנמצא נגלה בפועל מה שהוא לגמרי... שהפנים הוא בגלוי, לפי שהפנים עיקר הצורה, שהיא משימה הנמצא בפועל מה שהוא". וראה להלן בבאר החמישי הערה 338.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:37)

(758) לשונו בגבורות ה' פכ"ג [ק.]: "מכל מקום לא היה חסרון בעיקר צורת העולם, שהוא נוהג כמנהגו כאשר היה, אף כאשר חרב הבית לא היה חסרון רק בדבר שאינו צורת העולם. והיינו דקאמר בבתי בראי איכא שמחה, כי בתי בראי הוא צורת המציאות, כי צורת הדבר הוא מבחוץ, לא מבפנים, ולפיכך בבתי בראי ליכא בכיה. ובבתי גואי, רצה לומר דבר שאינו צורת המציאות, שם ימצא חסרון אחר החורבן, ואינו בשלימות, ושם ימצא אל הנמצאים שלא בשלימות כבודו. ועיקר דבר זה מבואר בספר באר הגולה, שם הארכנו, כי אין כאן מקום לזה כלל". וראה הערה 768.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:38)

(759) כי על כל מעשה בראשית נאמר [בראשית א, לא] "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד וגו'", ופירש הרמב"ן [בראשית א, ד] "כאשר אמר בכל מעשה בראשית יום יום 'וירא אלקים כי טוב', ובששי כאשר נשלם הכל 'וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'... שרצה בקיומו לעד". ובגו"א שמות פ"ד אות א כתב: "הוא יתברך רוצה במציאות, ואינו חפץ בהעדר". וראה למעלה הערות 150, 176. ובנצח ישראל פל"א [תרד:] כתב: "כי השם יתברך חפץ בקיום", ושם הערה 110. וראה להלן בבאר הששי הערה 1198.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:39)

(760) פירוש - כשם שהנמצא בבתי בראי אינו משתנה, כך הקב"ה מתגלה בבתי בראי בשמחה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:40)

(761) לשונו בנצח ישראל פ"א [יא:]: "ראוי שיהיו ישראל עליון על גויי הארץ [דברים כח, א], כאשר עושים רצון המקום... כי כך ראוי לפי סדר המציאות בשביל מעלתן ומדריגתן". ובגו"א בראשית פכ"ח אות טז כתב: "כל האומות נתן הקב"ה תחת ישראל, כדכתיב [דברים כח, א] 'ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ', ואין ספק כי הם עליונים על כל האומות, וכל האומות תחת רשותם וממשלתם בעשותם רצון בוראם, ומקודשים ומובדלים מכלל כל הנמצאים". ובברכות לה: אמרו "בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתן נעשית ע"י אחרים, שנאמר [ישעיה סא, ה] 'ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו"". ובדר"ח בהתחלה [יג:] כתב: "כי אף אם נבראו האומות - אינם רק לשמש את ישראל אם היו ישראל עושים רצונו של מקום". וראה רש"י בראשית [כז, מ] על הפסוק "והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:41)

(762) נראה לבאר דבריו, כי כבר השריש בגבורות ה' סוף פ"ט [נט:]: "כי השכל הוא גר בעולם הגשמי". וכן בנצח ישראל פל"ה [תרנז:] כתב: "הדברים האלקים אינם בעולם הזה קבועים, רק הם ארעי". ובנצח ישראל ר"פ טו כתב: "העולם הזה אינו מיוחד לישראל... אין ראוי להם עולם הזה, ואין עיקר חלקם בעולם הזה הגשמי, רק ישראל כל מעלתם ומדרגתם שהם נבדלים מן הגשמי, ואיך יעלה על הדעת שיורשים עולם הזה הגשמי". ולכך מדריגת ישראל האלקית אינה מוכרחת שתהיה בעוה"ז, כי אדרבה, היא אינה תואמת לעולם הגשמי. וראה הערה 770.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:42)

(763) משנה סוטה מח. "משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה מישראל". ובנצח ישראל פכ"ב [תעג.] כתב: "המשנה הזאת בא לבאר לך, כאשר נחרב הבית, שנמשך אחר זה חסרון בעולם הזה... וזה שאמר 'משחרב הבית בטל השמיר, ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה', באלו שלשה דברים נזכרו כל הברכות". ושם מבאר כיצד כל הברכות נכללות בדברי המשנה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:43)

(764) שהוזכרו במשנה שם ["לא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות", וכיו"ב]. ובסוטה מח: אמרו "משחרב ביהמ"ק ראשון בטלו ערי מגרש, ופסקו אורים ותומים, ופסק מלך מבית דוד". וכן אמרו [סנהדרין עה.] "מיום שחרב ביהמ"ק ניטלה טעם ביאה", ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:44)

(765) ראה בנצח ישראל פכ"ב [תעג.] שהאריך לבאר את דברי המשנה [סוטה מח.], וכתב: "כאשר חרב בית המקדש היו התחתונים נבדלים מן העליונים, כי על ידי בית המקדש, שהוא התחתונים, יש להם לתחתונים דביקות וחבור בעליונים, ולפיכך היתה הברכה". ובח"א לסוטה מח: [ב, פט.] כתב: "ידוע כי העולם הזה מקושר ומסודר עם העולם העליון, ומקבל ממנו ברכה. וכאשר בטל ביהמ"ק, הרי בטל סדר הקשור הזה, אשר יש לביהמ"ק קשור וסדור עם העליונים". ולכך ברי הוא שחורבן המקדש פוגע בברכה, אך לא בדברים המוכרחים. וראה להלן הערות 780, 782.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:45)

(766) לשונו בנצח ישראל פכ"ב [תעז.]: "כי העולם הזה הוא מקבל מן העולם העליון, ודבר זה אין בטול לו, ולא יפול תחת הבטול כלל, ועל דבר זה קאי עלמא. כי כאשר בטל בית המקדש, שעל ידו היתה הברכה באה לעולם, אבל עדיין לא בטל דבר זה, שהעולם הזה מקבל מן העולם העליון".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:46)

(767) כפי שמצויין בהערה 753.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:47)

(768) תמוה, כי בגבורות ה' פכ"ג [ק.] ביאר בדיוק כדבריו כאן [שבחורבן לא היה חסרון בדברים השייכים לצורת הבית, וכמובא בהערה 758], והוסיף שם "ועיקר דבר זה מבואר בספר באר הגולה". ואילו כאן מבאר שבחבור גבורות ה' "פרשנו קצת בענין אחר". אמנם בשנת תשנ"ט יצא לאור הספר גבורות ה' על ידי מכון המהר"ל, ושם בסוף הספר הובאו דברים מכת"י של הספר גבורות ה'. ובעמוד תי"ב נתבאר טעם אחר בביאור "בתי גואי", וכנראה לטעם זה מכוונים דבריו כאן. וזה לשון הכתב יד שם [נדפס בצורה מקוטעת]: "כי מצד הנגלה שהוא דבר שהוא בפעל, בודאי שמחה איכא וכל שלימות, אבל בבתי גואי שהוא נסתר ואינו בפעל, מצד שאינו בפעל יש בכיה... כי דבר שהוא נגלה הוא בפעל, ודבר שאינו שאינו נגלה אינו בפעל [כמבואר בגו"א בראשית פ"ב הערה 47]. ולפיכך בתי גואי מתיחס אל דבר שאינו בפעל, שמציאותו נסתר, ושם יש בכיה, מצד שאין מציאותו בפעל אינו מתייחס אל השם יתברך". והדברים סתומים, וכנראה מחמת שמופיעים בצורה מקוטעת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:48)

(769) שלשת הסבריו שאמר; (א) הסברו הראשון כאן שבתי בראי הם כנגד החלקים הגלוים בבריאה, ובתי גואי הם כנגד החלקים הנסתרים בבריאה, והקדושה חלה רק על החלק נסתר. (ב) הסברו השני כאן, שבתי בראי הם כנגד הדברים ההכרחים בבריאה, השייכים לצורת העולם, ובתי גואי הם כנגד הדברים הנוספים בבריאה. (ג) הסברו השלישי בגבורות ה' [הובא בהערה הקודמת] שבתי גואי הם כנגד הדברים שאינם בפעל, ובתי בראי הם כנגד הדברים שיצאו לפעל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:49)

(770) כי בשלשת הסבריו [שבתי גואי מורים על הקדושה, ועל דברים שאינם שייכים לצורת העולם, ועל דברים שאינם בפעל] נמצא הצד השוה שהקדושה לא שייכת בעצם לעולם הזה, שהוא עולם גשמי, ודברים נבדלים אינם שייכים למהות העולם הזה, וכמבואר בהערה 762. ולכך הקדושה היא בפנימיות, ואינה שייכת לצורת הבית, ולא יוצאת לפעל. ובגבורות ה' פ"ה [לה:] כתב לבאר מדוע לא ברא הקב"ה את אברהם לבדו, אלא נבראו גם שאר אומות העולם, וז"ל: "שלא יתכן להיות המקבל הפעולה שלימה, לכך נמשך אל העלול חסרון... כמו שתמצא האדם אשר ברא הקב"ה ויש בחלק ממנו דבר נכבד - הוא השכל, ואין עליך לשאול למה לא בראו שכלי בלא חומר, כי אין מדריגת האדם נותן כך שיהא שלם כל כך שיהא כולו שכלי. ואמנם בחלק ממנו ימצא זה... ואילו לא נברא בעולם רק אברהם וזרעו, היה מדריגת העולם הזה שהוא כולו שלם. והנה זהו ענין אברהם ואומה הנבחרת שהם חלקים [פירוש אינם כל הבריאה, אלא חלק ממנה]... והחלק הזה חלק ה', כדכתיב [דברים לב, ט] 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו'". וכן שב וכתב שם בפס"ז [שיא.]. וכבר נתבאר למעלה [הערות 430, 540] שדרכו של המהר"ל להורות שפירושיו השונים נובעים משורש אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:50)

(771) פירוש - אע"פ שביאר שכל ההסברים "הם עניין אחד לגמרי", מ"מ לא יצאנו בכך שיש כאן הדגשים והבטים שונים, ומה הצורך ברבוי זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:51)

(772) ישעיה לה, ח "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו". והרמב"ם בהלכות תשובה פ"ח ה"ד כתב: "וכמה שמות נקראו לה [לטובה זו המזומנת לצדיקים לעת"ל]. דרך משל; הר ה', ומקום קדשו, ודרך הקודש, וחצרות ה'... וקורין לה בכל מקום 'העולם הבא'". וראה ההערה הבאה. ומכריע כאן שהסברו הראשון הוא יותר עיקר מהסברו השני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:52)

(773) שופטים יח, ו "לכו לשלום נוכח ה' דרככם". וכמבואר בהערה הקודמת, ש"דרך הקודש" הוא הדרך לעוה"ב. ובנתיב התורה פ"א [א, ז.] כתב: "מסולק מן הגוף, ואז האדם הולך נכחו אל העולם הבא". ואודות "דרך נוכח ה'", ראה תפארת ישראל פי"ד [רכב:] שכתב: "הדרך המיוחד שהוא נוכח ה'... שהוא עם השם יתברך לגמרי, מבלי נטיה ממנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:53)

(774) כמבואר למעלה הערה 265, שבבאר זה מצוי שמבקש כפרה באם גילה יתר על המדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:54)

(775) "כל קריאה השמעת קול היא" [רש"י שם בחגיגה ה: ד"ה הכי גרסינן]. וכן תרגם יונתן על הפסוק [ישעיה כב, יב] "ויקרא ה'" - "ואכלי", שהוא לשון צעקה. וכן [ישעיה נח, א] "קרא בגרון" ת"י "אכלי בגרונך". וכן נאמר [משלי א, כא] "בראש הומיות תקרא", "ששם קבוץ בני אדם" [לשונו בתחילת נתיב התשובה]. ונאמר [ויקרא א, א] "ויקרא אל משה", ועל כך פירש רש"י [שם] "יכול שמעו את הקול הקריאה", כי קריאה היא בפרסום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:55)

(776) כמבואר בהערה 748. ובגבורות ה' פרקים ע, עא, ביאר כיצד המקדש הוא שלימות העולם. וכאן ביאר ששלימות המקדש היא מחמת "ששכינתו עם הנמצאים". ובנצח ישראל ס"פ נב [תתלד.] כתב: "על ידי בית המקדש... יושלם הכל". ובח"א לסנהדרין כ: [ג, קלט.] כתב: "כאשר העם שלמים למטה, אז יושלמו מלמעלה, לבנות להם בית הבחירה, ותהיה השכינה עמהם, ובזה יושלמו לגמרי... השלמה אחרונה הוא מה שהשכינה ביניהם, ואין על זה". וראה בנר מצוה [ח"ב] הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:56)

(777) לשונו בנצח ישראל פ"ט [רלח.]: "כלומר, אפילו מלאכי השרת, שהם ממונים על הדברים שהם בארץ, בכו ביום שחרב הבית. שכל העולם היה מקבל חסרון, כי כאשר היה בית המקדש קיים היה ברכה בעולם, עד שהיה להם השובע בכל דבר. ומשחרב בית המקדש ירדה קללה לעולם [סוטה מח.], עד שודאי כל הנמצאים היו מקבלים קללה". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 111 אודות שהמלאכים ממונים על עניני העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:57)

(778) ואם תאמר, הרי למעלה ביאר בארוכה שחורבן המקדש חל רק על ישראל [ראה הערה 749], ואילו כאן מבאר שחורבן המקדש הוא הפסד לכל. אמנם תשובתך בצדו, כי בסמוך יבאר שדבריו כאן מוסבים רק על יום החורבן עצמו, ולא יותר מכך [ראה הערה 786].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:58)

(779) לשונו בגבורות ה' פכ"ה [קו.]: "כי הוא יתברך צורה אחרונה לכל הנמצאים... שהוא יתברך צורת כל הנמצאים. וכל דבר יש לו עמידה בצורתו". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 197 שנתבאר שם שהצורה היא משלימה ומקיימת את הכל. ובתפארת ישראל ס"פ יב [קצז.] כתב: "השם יתברך... שהוא צורה אחרונה אל הכל, משלים הכל". ובח"א לכתובות סז: [א, קנד.] ביאר שהקב"ה זן את העולם מחמת שהוא צורה לעולם, וכלשונו: "כמו שפרשו ז"ל [פסחים קיח.] גדולה פרנסה יותר מן הגאולה, דאילו הגאולה ע"י מלאך, ואילו הפרנסה ע"י הקב"ה בעצמו, דכתיב [בראשית מח, טו] 'האלקים הרועה אותי מעודי'. ומפני שהוא יתברך צורה אחרונה אל כל העולם, ומשפט הצורה שהוא מקיים הכל, לכך הפרנסה, שהוא קיום הכל, הוא מן הש"י, במה שהוא יתברך צורה אחרונה אל הכל". וראה עוד בנתיב השלום פ"א [א, ריג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:59)

(780) פירוש - ההשלמה הבאה לעולם מהקב"ה מפאת היותו צורת הנמצאים, עוברת לעולם באמצעות בית המקדש. וכן ביאר בנתיב העבודה פי"א [א, קי.]: "בית המקדש, על ידו בא הברכה לעולם הזה, והוא היה הצנור להביא הברכה, כמו שידוע". ושם פי"ח [א, קלו:] כתב: "כי הברכה באה מלמעלה למטה... וצריך שיהיה אמצעי אשר הוא שייך למעלה, ושייך למטה, שעל ידו הברכה באה למטה, וזה בית המקדש, כי בית המקדש הוא מחבר עליונים ותחתונים, ולכך על ידו באים הברכות לעולם מעליונים לתחתונים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:60)

(781) כאשר היה קיים בית המקדש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:61)

(782) ואם תאמר, מאי גרע חורבן ביהמ"ק לעומת הזמן שהיה מבריאת העולם ועד ימי שלמה המלך, שגם אז לא היה ביהמ"ק בעולם. כבר עמד על שאלה זו בח"א לסוטה מט. [ב, פט.], וז"ל: "כי בבטול ביהמ"ק בטלה הברכה מן העולם. ואינו דומה כאשר לא היה ביהמ"ק, ולא היה דבר בעולם, ואין נחשב זה חסרון כאשר לא היה ביהמ"ק. אבל כאשר היה ביהמ"ק, ובטל ביהמ"ק, דבר זה הוא חסרון. וידוע כי העולם הזה מקושר ומסודר עם העולם העליון, ומקבל ממנו ברכה. וכאשר בטל ביהמ"ק, הרי בטל סדר הקשור הזה, אשר יש לביהמ"ק קשור וסדור עם העליונים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:62)

(783) פירוש - עומד על כך שהמקשן הראשון בגמרא הקשה "ומי איכא בכיה קמיה דהקב"ה, והאמר רב פפא אין עצבות לפני הקב"ה", ואילו המקשן השני מקשה לאידך גיסא; "ובבתי בראי לא, והא כתיב 'ויקרא וגו' לבכי ולמספד וגו'". ומה יעשה רב פפא עם הפסוק "ויקרא ה' לבכי ולמספד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:63)

(784) פירוש - לולא דברי הגמרא שביארה "מקום יש להקב"ה שבוכה שם, ומסתרים שמו" רב פפא היה מבאר שהפסוק "ויקרא ה' לבכי" איירי בבתי גואי [אע"פ שלשון "ויקרא" מורה על הפרסום], בעוד שרב פפא עצמו [שאמר "אין עצבות לפני הקב"ה"] איירי בבתי בראי. אך לאחר שהגמרא ביארה ש"מקום יש להקב"ה שבוכה שם" כבר אי אפשר לבאר את הפסוק שאיירי בבתי גואי, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:64)

(785) שלכך נאמר "ובוכה" בלשון הוה, ואילו היתה בכיה חד פעמית היה נאמר בלשון עבר ["שבכה בו"]. או שכוונתו היא שאי איירי בבכיה ארעית לא היה מתייחד לכך מקום מיוחד, כי קביעת מקום מורה על קביעות הענין, וכמו שכתב בנתיב העבודה פ"ד [א, פו.] לגבי קביעות מקום בתפילה, וז"ל: "ענין קביעות מקום לתפלה, מפני כי קביעות המקום מורה שאין התפלה שלו במקרה, כי המקרה אין לו קביעות". וראה גו"א שמות פכ"ט אות מב, ושם הערה 206.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:65)

(786) שנאמר בפסוק "ויקרא אד' ה' צבאות **ביום ההוא** לבכי ולמספד וגו'", משמע שזו בכיה לפעם אחת, שהיתה ביום אחד בלבד. וכן בנצח ישראל פ"ט [רלח:] כתב: "ודבר זה בכייה באותו יום דוקא, כי נטלה מהם דבר זה שהיה להם הברכה. מכל מקום עולם כמנהגו נוהג אחר כך, ואין הדברים השייכים לגוף [לעניני הגוף והגשם] חסרים כלל". ונראה ביאורו, שכאשר דבר הוא בהתחדשותו, אזי הוא על אמתתו, וכפי שכתב בח"א לב"ב עד. [ג, ק:]: "כי דבר בחידוש שלו הוא אמתת מהותו". וכן כתב בנתיב העבודה פי"ג [א, קיט:]. ובגו"א בראשית פ"ו אות יד כתב: "דבר בעת פעולתה הוא על אמתתו". וראה שם הערה 70, ולהלן בבאר הששי הערה 466. ולכך חורבן המקדש חל על כל הבריאה בשעת חידושו, מה שאין כן לאחר חלוף שעה זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:66)

(787) פירוש - בגמרא יש חמשה שלבים; (א) המאמר שהקב"ה בוכה במסתרים. (ב) הקושיא מרב פפא שאין לפני הקב"ה בכיה. (ג) התשובה, שר"פ איירי בבתי בראי. (ד) קשה מהפסוק "ויקרא ה' לבכי". (ה) התשובה, שהפסוק איירי בחורבן המקדש. ומקשה כאן, מדוע הגמרא הכניסה את הקושיא מר"פ והתירוץ עליו [שלבים ב, ג], הרי ממה נפשך אין בזה צורך; כי עד כמה שנוגע לדברי ר"פ עצמם, זה היה ברור שר"פ ידע מהפסוק "ויקרא ה' לבכי", וממילא בע"כ שר"פ איירי בבתי בראי, והפסוק איירי בבתי גואי, ולא קשה מידי. ואילו עד כמה שנוגע לקושיא על המאמר עצמו ["מקום יש לו להקב"ה"], היה אפשר להקשות ישר מהפסוק "ויקרא", כי המאמר מורה שהקב"ה בוכה בכיה תמידית, ואילו הפסוק מורה שהקב"ה בוכה בכיה חד פעמית, ומה היה הצורך להביא את מאמרו של ר"פ לכאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:67)

(788) בא לבאר שהקושיא מר"פ לא נועדה להקשות על ר"פ לכשעצמו, אלא כהכנה לקושיא שתבוא לאחריה. והשלבים ב, ג בגמרא [ראה הערה קודמת] הובאו כדי לחזק את הקושיא שבשלב ד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:68)

(789) שמשמע שזו בכיה תמידית, וזה סותר לפסוק המורה שהקב"ה בכה רק בכיה חד פעמית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:69)

(790) כלל, וגם לא בכיה חד פעמית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:70)

(791) שהיה אז בכיה חד פעמית בבתי בראי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:71)

(792) שהגמרא דנה כאשר נאמר במקרא תיבת "לא" האם היא נדרשת כתיבת "לו". והגמרא מוכיחה מפסוק זה שאכן תיבת "לא" מתפרשת כתיבת "לו", שהרי לשון הפסוק הוא [ישעיה סג, ט] "בכל צרתם לא צר", ובהכרח הכוונה היא כמו "לו צר", שהמשך הכתוב שם מוכיח כן, שנאמר "ומלאך פניו הושיעם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:72)

(793) המתלוננים על חז"ל. ותלונה זו אינה מופיעה בקונטרס נגד התלמוד, לעומת רוב התלונות שהוזכרו בבאר זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:73)

(794) הרי הקב"ה אינו בצרה, כי הצרה שייכת רק לבעלי הגוף. ובאבות פ"ה מ"ה אמרו שאחד הנסים שהיו במקדש הוא "עומדים צפופים ומשתחוים רווחים", וכתב על כך בגבורות ה' פע"א [שכה:]: "דבר זה ידוע גם כן... ממה שכתוב [תהלים קיח, ה] 'מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה', שמזה תדע כי זה השם הוא מרחיב בצרה. וכבר התבאר זה כי ההשתחויה היא לשם יה, כמו שאמרו [סוכה נב:] ליה אנו משתחוים וליה אנו מודים. וכיון שהשתחוו לשם יה יתברך, ושם זה מרחיב בצרה, לכן היו משתחוים רווחים, כי היו מביאים ההרחבה מרחובות". וראה אור חדש [קנד.]. ובגו"א שמות פ"ג אות ב כתב: "אין הפירוש כלל שהוא בצרה, חס ושלום לומר כך". ובגבורות ה' פכ"ג [צט.] כתב: "ואם תשאל, איך שייך בו יתברך שהוא בצרה עם ישראל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:74)

(795) ד"ה ודע כי, ושם הערות 634, 639.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:75)

(796) בא לבאר את ההכרח לומר שמן הנמנע הוא שהקב"ה יתגלה תמיד בכל מצב ולכל הנבראים בצורה שוה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:76)

(797) כי במקום שיש בו סילוק הגוף, אזי כולו כבוד, וכפי שכתב בח"א לב"ב י: [ג, סד:]: "כי עוה"ב כולו כבוד... שהם מסולקים מן החומר שממנו הפחיתות... ולפיכך ראוי אליו הכבוד בעולם שהוא מסולק מן הגוף, והוא כולו כבוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:77)

(798) עפ"י איוב ד, יט "אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם וגו'", וביאר שם הראב"ע: "הנכון בעיני שעבדיו ומלאכיו הם העליונים, שאין להם גשם, שהוא גוף... ו'אף שוכני בתי חומר' הם הגופות, שיסודם בעפר". וכן כתב הרמב"ם במו"נ ח"ג פי"ג. וכן כתב למעלה [ד"ה ולכך בדור המבול], ושם ציון 645.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:78)

(799) כן ביאר בגבורות ה' פכ"ג [צט:]: "כי דברים אלו הם כפי אשר נמצא לנו. ואל יהא ספק כי המקבלים אי אפשר להם לקבל עצם כבודו יתברך, שאף המלאכים אינם יודעים כבודו, מפני שעצם כבודו אין מציאות שיוכל לקבל אותו. ולפיכך המקבלים מקבלים לפי כחם, לפי ריחוק שלהם שהם רחוקים מן הש"י. וכמו שאין לך לומר כי העליונים ותחתונים שוים, שהעליונים במה שהם עליונים מקבלים כבודו יתברך, ויותר כבודו עמהם ממה שהוא בתחתונים. ולפיכך יאמר שהש"י בוכה, וזה לפי המקבל ובזמן מן הזמנים שנמצא מאתו הבכיה לפי המקבל, ואם שמצד אמתתו יתברך הכל הוד והכל שלימות, מכל מקום יאמר בזה לפי המקבל כמו שאמרנו. שכמו שיש הפרש בין המקבלים עצמם, שאין ספק שאין הכבוד והשלימות בתחתונים כמו בעליונים, וכך נוכל לומר, שהנמצא בזמן מן הזמנים נמצא בכיה גמורה בתחתונים, שהוא הפך השלימות. ואין זה נגד כבוד הש"י אם ימצא בנמצאים המקבלים דבר כזה, שהוא מצד המקבלים, שלא ימצא אצלם כבוד ה' עד שימצא בהם בכיה, ורצה לומר שלא נמצא השם יתברך בשלימות כבודו אל המקבלים". והובא למעלה הערה 646. ובתפארת ישראל פל"ג [תצד:] כתב: "וכי דבר זה שייך לומר שהוא יתברך נמצא לעליונים ולתחתונים בענין אחד. בודאי הוא נמצא לעליונים כפי מה שהם, ולתחתונים כפי מה שהם. וכן נמצא לנמצאים כאשר הם בחסרון כפי מה שהם. וכאשר הם בשלמות, נמצא להם כפי מה שהם בשלמות. ונאמר בזה [תהלים קד, לא] 'ישמח ה' במעשיו', הפך 'ויתעצב ה' אל לבו'", והובא למעלה הערה 645. וראה להלן הערה 1190.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:79)

(800) נאמר [שמות ג, ב] "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וגו'", ופירש רש"י שם "מתוך הסנה ולא אילן אחר, משום [תהלים צא, טו] 'עמו אנכי בצרה'". וכתב על כך בגבורות ה' פכ"ג [ק.] בזה"ל: "לפיכך עתה שנגלה למשה נגלה עליו בסנה, לפי שישראל היו בצרה ובשעבוד, וישראל הם העלולים הראשונים ממנו, מתיחסים אליו יתברך, כמו שהתבאר כמה פעמים, ולפיכך השם יתברך נגלה בעולמו כפי המציאות שיש לישראל, וכפי מדריגת ישראל. ואם ישראל במעלה החשובה והגדולה, אז השם יתברך נאמר עליו כפי שהם ישראל. ואם הם בשפלות, מאחר שהוא יתברך שמו מתיחס אל ישראל, לכך נמצא ונגלה על עולמו כפי מדריגת ישראל". וכתב שם בגו"א אות ב: "אין הפירוש כלל שהוא בצרה, חס ושלום לומר כך, אך פירושו שהוא יתברך אסור בזיקים בישראל, והוא עמהם תמיד. לכך כאשר ישראל בצרה, אין מלכותו בשלימות. ולפיכך היה נראה לו בסנה, המורה לך על כי אין מלכותו בשלימות. וזהו פירוש 'עמו אנכי בצרה' [תהלים צא, טו], רוצה לומר שהוא עם ישראל בצרה, ומאחר שהוא עמהם בצרה אין מלכותו בשלימות, ולפיכך נגלה מתוך הסנה. אכן ראוי לך לדעת כי כל ענין זה מצד העולם הזה, כי ישראל הם בעולם הזה, וכאשר ישראל בצרה אז אין מלכותו בשלימות בעולם הזה. אבל עצם כבודו, 'ברוך כבוד ה' ממקומו' [יחזקאל ג, יב], רק כאשר אנו בוחנים מלכותו בעולם הזה, כאילו אין מלכותו בשלימות", והובא למעלה הערה 644. **ויש בזה** הטעמה מיוחדת. כי הכתיב של הפסוק הוא "בכל צרתם **לא** צר", אך הקרי הוא "בכל צרתם **לו** צר". והביאור הוא, שהפסוק מדגיש את שני ההבטים שהוזכרו כאן; עד כמה שנוגע לכבודו יתברך מצד אמיתת עצמו, "לא צר". אך עד כמה שנוגע לגלויו יתברך מצד המקבל, "לו צר". וכבר ביאר בתפארת ישראל פס"ו [תתרכב:] שהכתיב רחוק יותר מהאדם מאשר הקרי המקורב לאדם, ולכך הכתיב נאמר כלפי ה' מצד עצמו, ואילו הקרי נאמר מצד גלוי יתברך לאדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:80)

(801) פירוש - כל גלוי וגלוי של הקב"ה בעולם [בשלימות ושלא בשלימות כבודו] גורר בעקבותיו הנהגה אחרת כלפי המקבלים, וכמו שמבאר. ומביא זאת כאן, כדי להוכיח ששרשם של הגלוים השונים הוא מצד המקבלים, ולכך הנפקא מינה בין הגלוים השונים תתבטא בהנהגה כלפי המקבלים. אך אם השורש לגלוים השונים לא היה מצד המקבלים, מהיכי תיתי שהנפק"מ תתבטא כלפי המקבלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:81)

(802) דבריו כאן יוסברו מתוך ביאור ההבדל שבין חסד לרחמים, וכפי שכתב בנצח ישראל פמ"ז [תשפח:]: "כי השם יתברך הוא משפיע החסד, ומרחם על עולמו. והחילוק שיש בין חסד ורחמים; החסד הוא הטוב שהוא משפיע לעולם, אף שאין הכרחי כל כך לעולם, הוא משפיע את הטוב לעולם, והוא חסד. והרחמים כאשר התחתונים בצרה, וצריכים לרחמים, מרחם עליהם. ואלו שני דברים הם מן השם יתברך אל התחתונים". ובגבורות ה' פס"ט [שיח.] כתב: "החילוק שיש בין חסד ורחמים, כי הרחמים אינם רק כאשר הוא צריך אותו דבר מתוך צרה, וחסד בין שצריך לאותו דבר ובין שאינו צריך לאותו דבר, נותן חסד על צד היותר טוב". וכן כתב בנתיב העבודה פי"ח [א, קלח.], ובגו"א שמות פל"ד אות ג, ושם הערה 13, ולהלן הערה 1193. ובח"א לגיטין נו. [ב, קג.] כתב: "כי הנסים באים לעולם מצד מדת הרחמים. ודבר זה ידוע... כי לא מצאנו נס בעולם רק כאשר היו ישראל בצרה, והשם יתברך מרחם עליהם, כאשר תמצא בכל הנסים. כי אין הקב"ה משנה הטבע שלא לצורך, רק שהוא לצורך, ודבר זה ממדת הרחמים". הרי שרחמים נעשים מחמת צרת האדם, ואילו חסד נובע מצד שפע הנותן. ואלו דבריו כאן, שגלוי שאינו בשלימות כבודו מחייב רחמים כלפי המקבל, ואילו גלוי בשלימות כבודו מורה על החסד. [ודייק ותראה, שברישא כתב "שכאשר נמצא אליהם שלא בשלימות כבודו, **מתחייב** דבר זה שירחם עליהם. וכאשר נמצא אל הנמצאים בשלימות מדריגתו, **נמצא** ממנו הטוב והשלימות". כי הרחמים מתחייבים נוכח מצבו החסר של המקבל, אך החסד מורה על הטוב והשלימות, אך אינו מתחייב.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:82)

(803) פירוש - אם היינו אומרים שהביאור ל"בצרתם לו צר" הוא שהקב"ה עצמו כביכול מיצר בצרתם של ישראל, אזי יש בזה כדי להורות על מעלת ישראל, שצרתן מגיעה עד כלפי הקב"ה. אך עתה שנתבאר ש"בצרתם לו צר" אינו נאמר כלפי מעלה, אלא נאמר מצד הגלוי כלפי המקבל, אם כן במה יש בכך להורות על מעלת המקבל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:83)

(804) פירוש - מצבם של ישראל משתקף עליו יתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:84)

(805) כמבואר למעלה [ד"ה ומעתה שפעל].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:85)

(806) אודות שישראל הם כל העולם, צרף לכאן דבריו בנצח ישראל פנ"ו [תתסו.] שביאר מדוע ישראל בגלותם מפוזרים בכל העולם, וז"ל: "מפני שישראל דומים לארבע רוחות השמים, אשר הם כל העולם. וראוי לדבר שהוא כל העולם, להיות מקומו בארבע רוחות. ומזה עצמו נראה כי אי אפשר לכלות ישראל, כי הם כל העולם, ואי אפשר לכלות העולם, ולכך פיזר אותם בארבע רוחות... כי עצם גלותם מה שפיזר אותם בד' רוחות העולם, מורה זה מעלתם. ודבר זה יש להבין, כי הוא הוראה גמורה על מעלת ישראל העליונה, שהם כל העולם". וקודם לכן כתב: "כי ראוי שיהיה המקום מתיחס לבעל המקום, ולכך נתפזרו בכל העולם, שכך הוא ראוי לאומה שהיא כל העולם, שיהיה מקומם בכל העולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:86)

(807) כמלוקט למעלה בהערות 622-630.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:87)

(808) ואף על מדרש זה יש לכאורה לתמוה, כיצד ישראל מוסיפים או גורעים כח וגבורה כלפי מעלה, והרי הקב"ה אינו תלוי כלל בבני אדם. וכן רש"י דברים לב, יח כתב: "כשבא להיטיב לכם, אתם מכעיסין לפניו, ומתישים כחו מלהיטיב לכם". ובגו"א דברים פל"ב אות יב כתב: "ואם תאמר, איך יתכן לומר כי הם מתישים כחו חס ושלום, והלא כתיב [איוב לה, ו] 'אם חטאת מה תפעל לו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:88)

(809) בגו"א שם כתב כך: "אמנם דקדקו לומר שהם מתישין הכח [מובא בהערה הקודמת], רוצה לומר הכח מאתו מתישין, לא חס ושלום שיהיו מתישין אותו יתברך, כי לא נאמר 'מתישין אותו', רק 'מתישין כחו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:89)

(810) כי רק החומרי משתנה, ולא הנבדל, וכמבואר למעלה בהקדמה הערה 50. וכן למעלה בבאר השני הערה 344 נתבאר שאין שנוי כלפי הקב"ה. וראה למעלה הערות 294, 587. ובתפארת ישראל פנ"ו [תתפג:] כתב: "הקב"ה הוא נצחי בלי שנוי, רק השנוי הוא מצד המקבלים". וכן כתב בגו"א דברים פ"ה אות ח, ובנצח ישראל פנ"ח [תתצה.]. ובדר"ח פ"ה מ"ו [רלה:] כתב: "אין שנוי רק מצד המקבל, אבל אצל הש"י אין כאן שנוי, כי פשוט בתכלית הפשיטות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:90)

(811) וכן כתב בתפארת ישראל פל"ב [תצב]: "האדם קורא שם כאשר נמצא אליו. ודבר זה הוא יסוד גדול מאד מאד, ראוי לך שיהיה היסוד הזה נגד עיניך תמיד". והובא למעלה בהערה 639. וראה להלן הערות 958, 991, 1189.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 8:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/8:91)

(812) וכאמור למעלה, זהו יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, וכמלוקט בהערה 633. ובגבורות ה' פ"ע [שכ.] כתב לגבי מקום המקדש: "לא יתכן שיהיה כל מקום ראוי אל החבור הזה... כי לכל דבר יש לו מקום לפי מעלתו. ואם כן צריך גם כן שיהיה אל החבור הקדוש הזה מקום מיוחד כפי מעלתו. ואם כי הוא יתברך מצד עצמו אין לו מקום וגבול מקיף אותו, מכל מקום דבר זה הוא מצד המקבל, כי המקבל אינו מקבל החבור רק במקום מיוחד שהוא מוכן לו אל הקבלה. ואף על גב שהשמים ושמי השמים לא יכלכלו כבודו, מכל מקום מצד המקבל שייכים כל אלו הדברים. שכבר אמרנו לך פעמים הרבה מאוד כי הוא יתברך נמצא לנמצאים כפי המקבלים, וכפי ענין הנמצאים בעצמם הם מקבלים כבודו יתברך. וכמו כן כאשר בא הוא יתברך אל הר סיני, והיה במקום מיוחד, לא ששייך זה אל השם יתברך חס ושלום, רק מצד המקבל, שהמקבל צריך אליו מקום מוכן אל החבור, ואליו נגלה במקום פלוני שהוא מוכן לו, כאשר ראוי אל המקבל. אבל מצד אמתת עצמו יתברך לא שייך זה. והדברים האלו ברורים ואין כאן להאריך".