## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:1)

(791) לבאר זה, וכפי שדבריו הקודמים הם אכן סיכום כיצד לגשת לדברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:2)

(792) כוונתו לספר מאור עינים לעזריה מן האדומים [אטליה], שיצא לאור בשנת של"ה בעיר מנטובה. וכן בנצח ישראל פ"ה [קכט.] הזכיר אותו, ויובא בהמשך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:3)

(793) אולי רומז בזה שכך היא הדרך לגשת לדברי תורה, מתוך השתוקקות גדולה, וכפי שכתב בדרוש על התורה [כג.]: "והנה ההכנה הצריכה אליו [לקבלת התורה]... היא שיהא חושק ונכסף מאוד לקבלה, ושותה בצמא את דבריה... כאשר נכסף הצמא הזה למים, כענין [ישעיה נה, א] 'כל צמא לכו למים', שתהא בעיניו כמים קרים על נפש עיפה" [הובא למעלה בסוף הערה 611]. וכן כתב בהמשך הדרוש [לז:]: "ועוד רמז לנו במה שכתוב [שמות יט, ג] 'ומשה עלה אל האלקים' 'וירד ה' על הר סיני' [שם פסוק כ], כי לקנין התורה צריך שיהיה האדם מוכן לקבלה קודם, כשהיא שכל אלקי שאינו מצוי ודבק עם האדם ככל שאר הקנינים שהם עם האדם, אבל היא נבדלת... לכן צריך שיהא מוכן לה לגמרי, כאשר הוא מן הצורך לקנות דבר שאינו עמו ומצוי לו. זהו שכתוב 'ומשה עלה וגו", ואחר כך 'וירד ה' וגו", לומר כי צריך האדם מצד עצמו תשוקה והכנה אליה, קודם שמקבלה. ואין הקב"ה נותנה למי שאינו מוכן לה תחלה, וכדכתיב [דניאל ב, כא] 'יהב חכמתא לחכימין'. כי הוא יתברך לא יתננה רק למי שמוכן אליה מצד עצמו בחשקו בה. לכן עלה משה מעצמו בלי ציווי השם, ואז 'ויקרא אליו ה' וגו" [שם פסוק ג]. וכל ההכנה היא כאשר אוהב התורה, ותשוקתו אליה, שאז נקנית לו. ודבר זה עיקר גדול בתורה. וכן אין הדור זוכה לתורה זולת זה שאוהבים אותה, עד שמוכנים לה, כי היא שכל נבדל אלקי, שצריך המקבל להיות מוכן לגמרי". וזו היציאה של חתן לקראת כלה, וכמבואר בתפארת ישראל פ"ל [תנד.], שבכך השלמתו [הובא למעלה בבאר הרביעי הערה 585], כי האהבה שייכת לדבר המשלימו [נתיב אהבת השם פ"א (ב, לח:)]. וכך צריך לגשת אל תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:4)

(794) צריך ביאור, כיצד קריאת ספר ["בקראי בו"] שייכת לאזנים, עד שיאמר "אוי לאזני שכך שומעים". ונראה שבגו"א ויקרא פכ"ו אות יח [סד"ה ואף] כתב ששמיעה שייכת ללימוד ולהבנה. וכן מבואר בפירוש הגר"א לישעיה י, ט-י, ששמיעה שייכת להבנה ולתורה שבע"פ. ולכך קריאה של הבנה אמנם נעשית בעינים, אך גם שייכת לאזנים [להבנה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:5)

(795) סוכה כח. "דבר גדול - מעשה מרכבה. דבר קטן - הויות דאביי ורבא". וראה תפארת ישראל פי"א הערה 49.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:6)

(796) לשון הגמרא שם: "מלמד שהראהו הקב"ה [לאדה"ר] דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו". וכתב שם בח"א [ג, קנג:] בזה"ל: "כי אדם הראשון שהיה אדם ראשון, ממנו היה סדר כל אותם שהם ראשון לדור. כי הפרנסים והדורשים הם הראשונים... עד שכל הפרנסים והמנהיגים מסודרים מן אדם, שהוא בריאה ראשונה אל כל העולם, וממנו היה סדר אותם שהם ראשונים ועיקר בכל דור ודור... וזה סדר העולם, כי ראוי שיהיה כל העולם אשר יצאו מן אדם הראשון מתיחסים אליו, עד שכלם הם כמו אדם אחד שבאו ממנו. כי מפני שהאדם הזה היה ראשון, ראוי שיתחייב ממנו אותם שהם ראשונים. וזה שאמר שהראה הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגו". ושם מבאר כיצד ישנם הבדלי דרגות בין המנהיגים השונים, שאף הבדלים אלו נקבעו על פי אדה"ר. ודברים אלו שייכים מאוד לדבריו כאן, שיש סדר בדורות, והבדלי דרגות ביניהם, ולכך מן הנמנע שהפחות חשוב יחלוק על החשוב הימנו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:7)

(797) תוספות יומא ג: ד"ה דרביה, שהקשו שם: "ואם תאמר, ורבי יוחנן היכי פליג על רבי ישמעאל שהוא תנא". ובכסף משנה בהלכות ממרים פ"ב ה"א כתב: "לא פליגי אמוראי אתנאי... שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו על הראשונים. וכן עשו גם בחתימת הגמרא, שמיום שנחתמה לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:8)

(798) כמבואר בהערה הקודמת. ובשו"ת מהר"ם אלשקר סימן נג כתב שהכלל שקבעו הגאונים "הלכה כבתראי" [רי"ף סוף עירובין, רא"ש עירובין פ"ב סימן ד, הליכות עולם שער ח פ"ג] נאמר רק על הדורות שקדמו להם, היינו מחכמי התלמוד באמוראים, לא על הבאים אחריהם, שלא ראו דבריהם ולא הבינו דרכיהם, ואסור להעלותו על לב, שאין יחס לדורות אלו עם הראשונים. וכן כתב בדרוש על המצות אודות ירידת הדורות מימי האמוראים, וז"ל [נה:]: "ומאז התלמוד נחתם, ובעד כל אור יחתום. ונבוני לב כלו ויתום. ומאז באו הגבורים כאנשים חכמי חרשים. אור מן ההדיוט היו מגישים. כי אין עוד אור בשמים. כי ננעל מעיין החיים. ויבש הנהר היוצא מעדן. אשר היה זמן ועדן" [הובא בהקדמה הערה 84].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:9)

(799) כפי שביאר בארוכה בהקדמה [מד"ה אך החכמים, עד ד"ה ודבר זה], שהחכמים ידעו ערך עצמם [שם הערה 10], עיי"ש. וכן אמרו [שבת קיב:] "אם ראשונים בני מלאכים, אנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים, אנו כחמורים". ובגו"א דברים פ"ו אות ז [ד"ה ובדורו] כתב: "כי נמשלנו כבהמות נדמו, ולא כמעולה שבבהמות, רק כבני חמורים... כי הראשונים אשר היה בערך אלינו כערך הגלגל העליון לגרגר החרדל" [ראה בהקדמה הערה 58]. וכאן עוסק ביחס של האמוראים עם התנאים. וראה הערה 802.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:10)

(800) אודות שהתנאים היו קרובים אל הנביאים, הנה אמרו במשנה [אבות פ"א מ"א] "ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". ושם בדר"ח [כ.] ביאר את השייכות בין נביאים לאנשי כנסת הגדולה. ואמרו [מגילה יז:] על אנשי כנסת הגדולה שהיו "מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:11)

(801) כפי שכתב כמה פעמים על דורו, וכגון בדרוש על המצות [נה:]: "ולא נותרה שום חכמה, וחשכו הרואות בארבות, ונשכחו כל הטובות, אבדה חכמת חכמיו, ובינת נבוניו תסתתר". ובהקדמה לתפארת ישראל [ה:] כתב: "דרך האמת רחוק משימצא, ומכל שכן בדורות אלו, שאבדה חכמה מבני אדם", ושם הערה 26. ובכמה מקומות בספריו תלה את העדר החכמה בשיטת הלימוד הקלוקלת [גו"א דברים פ"ו אות ז, נתיב התורה פ"ה, תפארת ישראל פנ"ו, דרוש עה"ת (מח:)]. ולמעלה בהקדמה [ד"ה הרי שהם] כתב: "ומה היה עד הנה, שיבשה הארץ בכללה, ולא נמצא לחלוחית חכמה", ושם הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:12)

(802) הנה תקופת התנאים משתרעת מימי שמעון הצדיק [התנא הראשון (אבות פ"א מ"ב, שנת 3448 לבריאה, שאז מת עזרא הסופר)] עד חתימת המשנה [רש"י ב"מ פו., שהיא בשנת 3978 לבריאה], שזו תקופה של 531 שנה. תקופת האמוראים משתרעת מאחרי חתימת המשנה (3979 לבריאה) עד חתימת התלמוד [רש"י ב"מ פו., אגרת רב שרירא גאון ח"ב פ"ג, שהיא בשנת 4236 לבריאה], שזו תקופה של 257 שנה. נמצא כי מסוף תקופת האמוראים (4236 לבריאה) עד ימי המהר"ל [שנת של"ה (5335 לבריאה), שאז נדפס הספר מאור עינים] עברו 1099 שנה. וזה שכתב כאן "בקדושים אשר היו לפנינו יותר מאלף שנה". [התאריכים הנ"ל לקוחים מהספר עם עולם, כרך א, עמודים סב-סג.] ואודות שמרחק הזמנים משפיע על החכמה, כן כתב למעלה בתחילת הבאר הרביעי [ד"ה ואחר כל]: "כמו שרחוק זמנינו מזמן שלהם שהוא רב מאוד, כך יש הבדל בין חכמתם ובין חכמתנו כהבדל הזמנים, והכל מודים בדבר הזה, כי החכמה לראשונים ולא לאחרונים", ושם הערות 88, 89.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:13)

(803) כפי שהעיד על עצמו מחבר ספר מ"ע בחלק אמרי בינה פ"ב: "לרגל המלאכה אשר לפני, יביאני ההכרח בקצת דברים לבקש שיתבררו ויתלבנו בעזר רבים מחכמי האומות... כי לא מבני ישראל המה, כתים ודודנים... הקריאה [בספריהם] לרגעים, וכל שכן לבקש הנוכל להתעורר מהם על ברור איזה דבר... כל מקום שאין בו כפירה לא לתורה שבכתב ולא לתורה שבעל פה, לא דבר ריק הוא בעיני ללמוד הסתום מן המפורש לחכמי האומות". אמנם המהר"ל חולק על גישה זו, וכמו שכתב בנתיב התורה פי"ד [א, סא:], וז"ל: "אך לעשות דבר זה, להביא דבריהם לפרש בהם דברי תורה, ולהם אין חלק וזכרון בתורת משה, והרי [משלי י, ז] 'שם רשעים ירקב'. ובפרק חלק [סנהדרין קו:] 'גם אל יתצך לנצח' [תהלים נב, ז], דלא לומר הלכה בשם דואג. ואיך אמרו דברים מפי אלו אשר לא האמינו בתורת משה כלל. ולא מצאנו דבר זה בתלמוד, להזכיר את אחד להביא ממנו שום דבר חכמה, את אשר לא היה לו חלק בתורת משה". וראה להלן הערות 986, 992, 1302.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:14)

(804) "בלשון יוני דבר שקר ומזויף" [לשון הערוך, ערך פלסתר]. ואמרו [ברכות לא:] "ואי אתה עושה תורתך פלסתר", ופירש רש"י שם "פלסתר - שקר", וראה בהקדמה הערה 102.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:15)

(805) ואנשים נוטים לתת חשיבות לדברים שבאים בדפוס, וכפי שכתב בסוף הבאר הזה: "אך מפני שראיתי כי דבריו יצאו בדפוס לרבים, אמרתי הלא יחשוב האדם כיון שנתנו בדפוס יש ממש בדבריו, יצאתי כנגדו". וראה למעלה בבאר השני הערה 592.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:16)

(806) שבת קטז. "אמר רבי טרפון, אקפח את בני, שאם יבואו לידי [ספרי מינין] שאני אשרוף אותן ואת האזכרות שבהן", וכך נפסקה ההלכה ברמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ו ה"ח, והוסיף: "ומצוה לשורפו כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולא למעשיהם". ומדובר שם בכתבי הקודש שכתבו מין [גיטין מה:], וק"ו לשאר ספרים. ואודות "ספרי קוסמים", כן הביאו בגמרא [חולין יג.]: "תנו רבנן, שחיטת מין לעבודת כוכבים, פיתו פת כותי, יינו יין נסך, ספריו ספרי קוסמין, ופירותיו טבלין", ופירש רש"י שם "ספריו - תורה נביאים וכתובים שכתבן מין. כספרי קוסמין - נביאי הבעל, דלשם עבודת כוכבים כתבו, והכי נמי אמרינן במסכת גיטין [מה:] ספר תורה שכתבו מין ישרף". ובירושלמי מעשרות פ"ג ה"ד איתא: "והוה רבי זעירא מקנתר לאילין דאגדתא, וצווח להון סיפרי קיסמי", ופירש הפני משה שם "היה קורא להן ספרי קיסמין, משום שאינם מכוונים להאמת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:17)

(807) פירוש - דבריו של ספר זה גרועים יותר מספרי מינים וספרי קוסמים. וכנראה טעמו שיש בספר יותר חשש דילמא מימשך אבתרייהו, כי כביכול הוא מתייחס לדברי חכמים. ועוד, שהרי אמרו בגמרא [שבת קטז.] שהמינין יותר גרועים מעובדי ע"ז "שהללו [המינין] מכירין וכופרין, והללו אין מכירין וכופרין". וכך הדין ביחס לספר זה בנוגע לדברי חז"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:18)

(808) חגיגה טו: אמרו על דואג ואחיתופל "טינא היתה בלבם", ופירש רש"י שם "רשעים היו מימיהם". ובפירוש הגר"א למשלי יא, ה, איתא "וברשעתו יפול רשע - הרשע שנופל ונכשל בדרכי התורה הוא על ידי הרשעה שעשה מתחלה, זה גרם לו שיטעה ויפול, כמו שאמרו בדואג ואחיתופל שטינא היתה בלבם, ועל ידי זה נפלו". וזהו המשך דבריו כאן, כמו שמבאר שהורגל בספרי האומות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:19)

(809) אמנם היו רבנים שמחו בתוקף על הדפסת ספר מ"ע, אך כנראה דבר מחאתם לא הגיע לאזני המהר"ל. וכגון, ר' משה פרובינצל ביקר בחריפות את עמדת הספר כלפי הלוח. וכן לפני סיום הדפסת הספר הטילו רבני ונציה חרם על החזקת הספר וקריאה בו, ובראשם ר' שמואל יהודה קצנאילבוגן. החרם הוכרז גם ברומא, פיסארו, קרימונה, סיינה, פרארה, פדובה, ורונה, ואנקונה. אף במנטובה, העיר שבה הודפס הספר, ושם מחברו היה ידוע היטב, נאסר על צעירים מתחת עשרים וחמש שנה לקרוא בספר. בצפת עמד להצטרף לחרם רבי יוסף קארו, אך הוא נפטר [י"ג ניסן של"ה] לפני שחתם, והחרם הוכרז על ידי רבני צפת האחרים, כפי שהביא החיד"א בספר מחזיק ברכה אורח חיים, קונטרס אחרון, סימן שז אות ה בשם האלשיך הקדוש. [הובא להלן בהערה 1293. מקורות אלו הם ממאמרו של מאיר בניהו, ב"אסופות", ספר חמישי]. **ודע**, שבמאמר "תולדות רבי עזריה מן האדומים" [כרם חמד ה (תר"א) הערה 6], מובא שמשכיל אחד העיר על דברים אלו בזה"ל: "וכמעט סותר הרב רבי ליווא [המהר"ל] דברי עצמו, שאיזה דפים לפני זה בספר נצח ישראל [אינו שם, אלא להלן סוף הבאר השביעי (ד"ה ולכך הראשונים)] הוא קורא תגר על כי לא יתנו חכמי הנוצרים להדפיס את טענותינו, וזה אין ראוי להם, כפי אהבת האמת, אשר ראוי לבררה מכל צד רק ע"י שמוע כל הטענות משני הצדדים, יעו"ש. אם כן איפוא איככה יבקש רשות רק לטענותיו אם שכנגדו הוא התקיף, ולהפך, אם הוא התקיף, יתמה על כי יניחו הרבנים לאיזה מתנגד לטעון טענותיו בדפוס". ולא הקשה כלום, כי לשיטתו היה לו להקשות על דברי חז"ל עצמם, שציוו שספר שכתבו מין ישרף, ומדוע חז"ל לא אמרו שהאמת תתברר יותר אם ישָמעו טענות שני הצדדים. אלא שדברי המהר"ל בבאר השביעי מכוונים כנגד הנוצרים, שהמציאו דת חדשה, ולכך בויכוחם עם היהודים, בעלי הדת הקודמת, הם חייבים להרשות לנו להביע את דעתנו, בכדי לברר עם מי האמת, כי אין לך בירור האמת יותר משמיעת שני הצדדים. אך הספר מאור עינים נכתב לישראל, וישראל כבר קבלו את האמת מהר סיני, ולכך בתוך המסגרת שישראל נמצאים בה כבר אין מקום לעסוק בבירור אמיתת דברי חז"ל, וכל מי שמטיל ספק בכך, נדון ככופר באמת שיש לישראל. וממילא איסור גמור הוא להדפיס ספר המעמיד את דברי חז"ל הקדושים "כאילו היו דברי פלסתר ודברי רוח", משום שיש בכך סתירה לאמת שניתנה לנו מהר סיני [מפי מו"ר שליט"א].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:20)

(810) שתיקת הרבנים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:21)

(811) מעין מה שאמרו [גיטין נו.] "אמר, הואיל ויתבי רבנן ולא מחו ביה, שמע מינה קא ניחא להו". ובתשובות החתם סופר חלק ששי [ליקוטי שו"ת] סימן סא, כתב: "ועוד רעה חולי ראיתי בעו"ה, לבי לחוקקי ישראל רבותי הקדושים שבדור, הנה התחילו לתת ידים במה שהנהיגו לדפוס ספרים בלי נטילת הסכמה... ולא נתנו על לבם מה יהיה באחרונה, כי מי גרם לעם רב מעם ה' אשר בעו"ה נטה לבם מאחרי תורת מרע"ה ולנטות להיות אחרי רבים לרעות, להלכד ברשת האפיקורסות. מי גרם כל אלה, הלא 'עמך כולם צדיקים' [ישעיה ס, כא] מאז מעולם. אך בתחלה התפשטו ספרי מירוס... דמשכי בליצנותיא, ולהיותם נדפסים בלשון הקודש בלשון צח דמשכי, עסקו בה ההמונים, ונלכדו בחרמם וירדו ממדרגה למדרגה, עד שבעו"ה פשתה הנגע, גברו ועתקו ועשו חיל. ואי היה כלל מונח וגדר גדור ותקנה קבוע וחרם לבלי לקנות שום ספר שאין עליו הסכמה מגאוני הזמן... ואז לא היה שום מקום שתתפשט הנגע, ולא נספתו עם ה' אחרי דבריהם. אבל מכיון שיד השרים והסגנים היה תחלה להדפיס ספרים הקדושים בלי הסכמה, על כן אין כח למחות, ונתקלקלה השורה בעו"ה, והיה מה שהיה, ועינינו רואות ולבנו דוה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:22)

(812) מעין זה כתב בגו"א דברים פ"ו אות ז [ד"ה ואז], וז"ל: "הלא כל אדם שיבקש כבוד קונו, ודורש התורה, ראוי שיהיה דוה לבו על זה, עד שכמעט בעוונותנו הרבים דבר זה לא הניח תורה וחכמה וירא אלהים בינינו, חדשים מקרב באו, לא שערום ראשונים", וראה להלן בבאר השביעי הערה 371. ומה שתלה זאת ב"יראת אלקים בקרבו", נראה לבאר על פי מה שאמרו [קדושין מ.] "כל שלא חס על כבוד קונו, ראוי לו שלא בא לעולם", ופירש רש"י [חגיגה יא:] "טוב ויפה היה לו אם לא בא לעולם". ובדרשת שבת הגדול [ר.] כתב: "ומה שאמר [אבות פ"ו מי"א] 'כל מה שברא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו'... לא בא לומר רק שאם אינו חס על כבוד יוצרו, אינו ראוי לו הבריאה, כמו שאמרו ז"ל כל מי שלא חס על כבוד יוצרו, מוטב לו שלא בא לעולם. כי לא ברא השם יתברך הכל אלא בשביל שיש בהם דבר זה, שהם נותנים לו כבוד". ולכך הירא אלקים, שמבטל את מציאותו לה' [כמבואר למעלה בהערות 640, 641], יודע נאמנה שקיומו בעולם אינו אלא בשביל כבוד קונו, ולכך הוא חס מאוד על כבוד קונו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:23)

(813) לשונו למעלה בבאר הרביעי [ד"ה ועצם השחוק]: "כי השגות המושכלות וכיוצא בזה הוא קשה על האדם, ואין דבר שמתחבר אליו רצונו רק הליצנות והשחוק", ושם הערה 885.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:24)

(814) משלי א, כב "עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת", ובפירוש הגר"א שם איתא: "בני אדם מרחיקים עצמם מן התורה מחמת... שתלמודם קשה עליהם, ורוצה שהתורה תבוא להם מעצמה, בלי טורח, וכשרואים שאין התורה באה לידם, עוזבים אותה, כי אינם רואים מתיקותה. וזה שנאמר... 'וכסילים ישנאו דעת'... שאינם חפצים לטרוח ולידע את התורה, הם נקראים 'כסילים', כי הכסיל הוא הפך היודע". ודבריו כאן מתאימים לכת זו שציין הגר"א. וראה למעלה בבאר הרביעי הערה 884.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:25)

(815) ואם תתחיל להשיב על הדברים, אין לדבר סוף, כי "אין קץ לדברי רוח" [מקור הבטוי מאיוב טז, ג "הקץ לדברי רוח"], ו"אם באנו לכתוב לא הספקנו" [רש"י קהלת יב, יב]. ומעין מה שכתב למעלה [ד"ה ולפרש כל]: "כי לדברי תלונה אין קץ", ושם הערה 789. ונאמר [משלי כו, ד] "אל תען כסיל כאולתו וגו'". וראה להלן הערות 910, 982.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:26)

(816) מחמת שהשתיקה תתפרש כהודאה. ובסוף הבאר כתב: "ומתחילה אמרתי בלבי כי דברי שלמה ע"ה אשמור, שלא לענות אותו [משלי כו, ד "אל תען כסיל כאולתו"]. אך מפני שראיתי כי דבריו יצאו בדפוס לרבים, אמרתי הלא יחשוב אדם כיון שנתנו בדפוס יש ממש בדבריו, יצאתי כנגדו לקיים הפסוק השני [משלי כו, ה] 'ענה [כסיל] וגו"". ועוד אפשר לבאר דבריו כאן ["כיון שנדפסו דבריו בספר, ראוי להשיב טעותו"], כי לאחר שהדברים נכתבו בספר, ממילא יש להם קץ, וכמו שכתב בגו"א שמות פל"ד אות כ: "כל דבר שנכתב הוא משוער ומוגבל", והובא למעלה בבאר הראשון הערה 218. ולכך הואיל ודברי רוח אלו נדפסו בספר, ממילא אין הם בגדר "אין קץ".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:27)

(817) פירוש - האומות טוענות שהכתב היווני המצוי בידם כיום לתורה, הוא הוא העתקת התורה ע"י ע"ב זקנים שהזכירו חז"ל [מגילה ט.]. ובכתב זה יש הרבה שנויים מהתורה המסורה לנו. וכן לא נזכרו בו שלשה עשר השנויים שהוזכרו בגמרא [מגילה ט.]. ובפרקים ז-ט באמרי בינה [החלק הראשון של מאור עינים] יש בזה אריכות דברים, כאשר הוא מנסה ליישב את ההבדלים הגדולים הנמצאים בין תורתינו הקדושה לבין אותו כתב יווני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:28)

(818) בפרק ח באמרי בינה, שהביא הרבה מחכמי האומות האומרים שהמסורה הנשמרת בישראל היא האמת. והביא חכם אחר שהוסיף שהעתקת השבעים אשר להם היא מזוייפת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:29)

(819) "מה לתבן את הבר - מה ענין שקר אצל אמת" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:30)

(820) "למשא" - לטורח, כמו [במדבר יא, יא] "ויאמר משה אל ה' וגו' לשום את משא כל העם הזה עלי". וכוונתו, שזו טרחה מרובה מדי לעבור על כל השנויים הקיימים בתרגום היווני שלהם, רק כדי להוכיח את השקר שבאותו תרגום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:31)

(821) כמו שאמרו [סנהדרין צט:] מנשה בן חזקיה, שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי", ולגלגל שם על פסוקים בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:32)

(822) נראה שחסרות כאן המלים "שם נשיב עליו", כי בשביל כבוד התורה וחכמיה יש להתגבר על המשא והטרחה בדבר. וכמו שכתב בהקדמה "ומעתה אם נחריש, ימצא לנו חטא ואשמה; כי נשמע דברי בזוי על חכמי עולם, ונשלם רעה תחת טובה. שהם כוונו לזכות אותנו הדור האחרון ריקי החכמה מחוסרי השכל, ואנחנו נחריש ולא נסיר חרפתם", ושם הערה 87. וראה בסמוך הערה 911. ומעין זה מבואר בגו"א במדבר פ"ג אות ח, שהקב"ה יעשה נס בשביל כבוד התורה ולומדיה, והוזכר למעלה בבאר החמישי הערה 648.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:33)

(823) כן כתב בהקדמה לפרק יא באמרי בינה, וז"ל: "עם המצא לעת כיום אנשי התבונה והנסיון נוטים מקצת דבריהם אשר כתבו על עצמי קצת הנמצאות ומקריהן, כי הנה לא דברו בם כמו בדיני התורה על פי מסורת מסיני וקבלה נבואית, אשר לה בודאי בלתי הרהור ומחקר, תכרע כל ברך. אבל כפי חכמת האדם והשערתו, והיא היתה המפורסמת למעיינים בימים או בגלילות ההמה". ושם מביא את דברי הרמב"ם במו"נ ח"ג סוף פי"ד שכתב כן, וז"ל: "ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו [חז"ל] מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלמודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים, אבל מאשר הם חכמי הדורות בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם". וצריך ביאור, מדוע המהר"ל מתלונן על מחבר זה, שמבסס עצמו על מה שכתב הרמב"ם. ונראה שכבר כתב בסוף דר"ח [שכג:] על דברי המו"נ "כי מפני שבדורו של הרב ז"ל היו נמשכים אחר דעתם של חכמי הגוים שלא זרח עליהם אור התורה, הם הפילוסופים, ואם לא היה מפרש להם הכתוב לפי סברתם, יש לחוש לדבר יותר נפסד, שלא יתנו ח"ו מקום אל הכתוב, ולכך פירש להם הכתוב לפי דעתם" [הובא למעלה בבאר הרביעי הערה 15]. אך אין להעתיק גישה זו לזמנים אחרים ולדורות מאוחרים יותר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:34)

(824) כמובא למעלה [ד"ה ובמסכת תמיד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:35)

(825) לאחר שהביא בעל המ"ע [בפי"א מאמרי בינה] גם את המאמר [חגיגה יב.] שהוי חד שיעורא ממזרח למערב ומהארץ עד השמים, וז"ל: "והנה יקשה בשני המאמרים האלה... שהארץ כדורית, והשמים סובבין אותה כעגולה למרכז... אם כן איך יצוייר כי מן השמים לארץ יהיה כשעור אשר מן המזרח למערב, שאמר 'אידי ואידי חד שיעורא הוא', והלא הקוטר המתחיל מצד המקיף ועובר דרך המרכז עד צדו השני, הוא כפל הקוטר אשר יכלה במרכז שזכרנו". וכפי שכתב המהר"ל למעלה [ד"ה בפרק אין דורשין], וז"ל: "דבר זה הוא זר בעיניהם, כי איך אפשר דברים אלו שיהיה מן קצה השמים שהוא מזרח, עד קצה השמים שהוא מערב, כמו מן הארץ עד הרקיע, כי אם נשים הארץ באמצע השמים כמו שהוא האמת, ידוע כי מן קצה מזרח עד קצה מערב כפל מן הארץ עד השמים, ודבר זה מבואר לכל. ואיך נאמר שאין הארץ באמצע השמים, הפך אשר יעיד עליו החוש, כי נגלה חצי השמים, וחצי נסתר, כמו שידוע לבעלי חכמת התכונה, ומורה זה כי הארץ היא באמצע השמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:36)

(826) לשונו שם: "לדעתי יתורץ הקושי באשר תדע לפי מה שיתבאר... כי היות הארץ כדורית ומונחת באמצע מכל צד כמרכז בתוך עגולה, איננו מקובל לכל רבותינו, ולא רמינן בדרוש הזה גברא אגברא. הלא תראה גם דעות חכמי האומות שונות על ככה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:37)

(827) "להרבות בקלקולים" - שלא רק שטעו בשיעורים הנ"ל, אלא אף לא ידעו שהארץ היא כדורית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 10:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/10:38)

(828) שחז"ל דברו על הריחוק העצמי ולא על הריחוק הגשמי [ד"ה אמנם יש, וד"ה אבל הדברים].