## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:1)

(969) באמרי בינה [הוא חלק ראשון של הספר מאור עינים].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:2)

(970) כמו שיביא בהמשך, שכך אמרו חכמים [סוכה נא:]: "תניא רבי יהודה אומר, מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים, לא ראה בכבודן של ישראל. אמרו כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו, פעמים שהיו כפלים כיוצאי מצרים, והיו בה שבעים ואחת קתדראות של זהב, כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה, כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב... אמר אביי, וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדן. מאי טעמא איענשו, משום דעברי אהאי קרא [דברים יז, טז] 'לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד', ואינהו הדור". ופירש רש"י שם "שהלכו שם יוחנן בן קרח ושרי החיילים לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה, ונתיישבו שם. ואע"פ שעלה שם נבוכדנצר והחריב את מצרים, ונהרגו מישראל שהלכו שם, כמו שנתנבא עליהם ירמיה [פרק מב], עלו בניהם שם לגדולה ועושר, עד שהחריבם אלכסנדרוס". וכאן יעסוק בשאלה האם הגירסא היא [כפי שבגמרא לפנינו] "וכולהו קטלינהו אלכסנדרוס מוקדון", או לא. ודע, שבהגות הגר"א שם אות ה גרס "טרכינוס", במקום "אלכסנדרוס מוקדון".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:3)

(971) הלשון שם [ ס"פ יב]: "בשגם נרצה להודות שקצת ספורים באו לאזני חכמינו באיזה שבוש".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:4)

(972) בירושלמי שלפנינו איתא "ומי החריבה, טרוגיינוס הרשע", וכן הביא שם במ"ע. ובהמשך דבריו כאן יביא בשם הירושלמי הגירסא "טרכינוס", וזה כירושלמי שלפנינו, רק שאות גימ"ל התחלפה באות כ"ף ["שהכ"ף נחלפת בגימ"ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו... גימ"ל בכ"ף וקו"ף" (רש"י ויקרא יט, טז)]. וצ"ל שגם כאן כוונתו ל"טרכינוס", ובטעות נכתב באות אל"ף "ארכינוס".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:5)

(973) לשונו שם [אמרי בינה פי"ב, לאחר שהביא את הירושלמי הנ"ל]: "עד כאן בירושלמי, אשר הוא מיחס הפלת היהודים ההמה לטרגיינוס. וכן תמצא במכילתא דבשלח פרשה ב [שמות יד, יב, שאמרו שם "טורגינוס"], גם במדרש איכה [איכ"ר א, מה] פסוק [איכה א, טז] 'על אלה אני בוכיה', ופסוק [שם ד, יט] 'קלים היו רודפינו' [איכ"ר ד, כב] ספרו המעשה הזה... ויחסוהו לטרכינוס. וכמו כן על הפסוק [שם ג, ה] 'בנה עלי ויקף ראש ותלאה', אמרו [איכ"ר ג, ב] 'ראש' זה אספסיינוס, 'ותלאה' זה טרכינוס. גם על הפסוק [שם פסוק י] 'דוב אורב הוא לי אריה במסתרים', אמרו [איכ"ר ג, ד] 'דוב' זה אספסיינוס, 'אריה' זה טרכינוס. וכן בתחלת מדרש אסתר [פתיחא דאסת"ר אות ג, שהזכירו את "טרכינוס"]. כי הנה הירושלמי ומדרשי הרבות על הרוב דבריהם אחדים... ואולם בגמרא הבבלית דמסכת סוכה פרק החליל הנזכר, הביאה זה המאמר... וסיים בה 'אמר אביי וכולהו קטלינהו אלכסנדרו מוקדון'". וכן הזכיר מדרשים אלו להלן בהערה 1002.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:6)

(974) שקצת דברים באו לאזני חכמים באיזה שבוש, וכפ שהביא למעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:7)

(975) פירוש - במקום לומר בפשטות שיש לגרוס אחרת, הוא מכניס עצמו לצרה שכביכול חז"ל קבלו דברי שבוש. וכן בסמוך כתב: "שהיה יכול לומר דכך וכך גרסינן, הוא מקשה עצמו לדעת, ומגרה יצר הרע בעצמו". ודבריו שאובים מדברי הגמרא [נדה יג:] "המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי... דקמגרי יצר הרע אנפשיה". ובנתיב הפרישות פ"ג [ב, קיט.] כתב: "כיון שהוא מביא היצה"ר על עצמו, הרי הוא כולו יצר הרע. שאילו היה שולט בו יצר הרע, והוא לא הביא עליו יצר הרע בעצמו, לא נחשב כולו יצה"ר. וזה שמביא עליו יצר הרע, הוא כולו רע". ובח"א לשבת לב: [א, כו:] כתב: "הממרק עצמו לדבר עבירה. פירש רש"י מפנה לבו לכך, ומורה דבר זה על שהוא בעצמו נפש חוטא. כי כאשר יצר הרע מגרה באדם, הרי החטא הזה חוץ מן האדם, כי יצר הרע מגרה בו. אבל מי שמפנה עצמו לדבר עבירה, הרי הוא חסר בעצמו". וראה ציונים 989, 1251.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:8)

(976) כפי שכתב למעלה [ד"ה ולפרש כל]: "ובאמת כמו שהם [המתלוננים] היו חושבים עליהם [על חז"ל], כך הם [המתלוננים] רחוקים מן החכמה האמיתית", ושם בהערה 782 הובאו דברי חכמים [קידושין ע.] "כל הפוסל... במומו פוסל". וראה הערה 883.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:9)

(977) כמו שמצינו בתוספות בברכות יז:, ברכות כא., שבת צז:, שבת קב:, עירובין צז:, כתובות עא., ועוד, שגרסו גירסא הנראית להם בסוגיא. וכן הוא ברשי בברכות ב:, ברכות יד., ברכות כ:, ר"ה יב:, ר"ה ל:, נזיר ה:, נזיר ס:, בכורות מח:, ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:10)

(978) פירוש - כאשר הגירסא שלפני האדם מביאה אותו לידי שבוש, אזי רשאי הוא למחוק ולתקן הגירסא כפי הצורך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:11)

(979) פירוש - מצוי שישנם שבושי גירסא בשמות, ולכך רשאי האדם לתקן הדבר כפי הצורך. וכגון תוספות [קידושין טו.] כתבו "ברוב ספרים גרס 'רבי אלעזר'", ולא "רבי אליעזר". ובמנחות ל: כתבו: "ברוב ספרים גרס ר' יונתן, ולא יוחנן". וכן הוא בתוספות פסחים עז., ב"ק עח., ב"ב קנו., בכורות יב., חולין פט., ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:12)

(980) כוונתו לגמרא [סוכה כט.] "בשביל ארבעה דברים מאורות לוקין; על כותבי פלסתר, ועל מעידי עדות שקר, וכו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:13)

(981) והם החכמים. וכך ביאר המאמר הנ"ל [סוכה כט.] בדרוש על התורה [לז:], שכתב: "באמרו 'מאורות לוקין' הם החכמים, בעלי גוף, המקבלים הזוהר והאור מהתורה, כאשר יקבלו המאורות מן החמה". אמנם למעלה בתחילת הבאר, ביאר מאמר זה בפנים אחרות. וראה למעלה הערות 108, 160, 176. ובדבריו יש כאן רמז שהקב"ה נתן את החכמים בעולם, וכמו שכתב בנתיב התורה פי"א [א, מו:]: "כי החכמים הם עצם התורה, וכמו שגזר השם יתברך ונתן התורה לישראל, כך נתן החכמים" [הובא למעלה בבאר הראשון הערה 107].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:14)

(982) למעלה [ליד ציונים 815, 910].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:15)

(983) כפתגם הידוע "מרבה דברים מרבה שטות" [מכלול המאמרים והפתגמים כרך ג, עמוד 1375, בשם תחכמוני לו, 297]. ובגבורות ה' פכ"ח [קיב:] כתב: "אמרו חכמים מרבה דברים מרבה שטות, כי הדבור פעל גשמי, כי ברוב דברים ירחק מן השכל". ובדר"ח פ"ו מ"ז [רחצ:], בביאור המשנה שאחד מקניניה של תורה הוא "מיעוט שיחה", כתב: "כי מרבה דברים מרבה שטות... כי השתיקה היא סימן חכמה, והמרבה שיחה אין בו סימן חכמה, שהשיחה מבטלת פעולת השכל. ולפיכך דבר הזה, שהוא מיעוט שיחה, הוא יסוד גדול אל החכמה" [הובא למעלה בבאר השני הערה 37].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:16)

(984) בספר מ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:17)

(985) ליד ציון 910.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:18)

(986) כפי שציין לגבי ספר זה כמה פעמים. וראה למעלה הערה 803.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:19)

(987) כפי שכתב למעלה [ד"ה והיה ראוי, אחר ציון 794]: "ארור יהיה היום אשר בו נגלו ונראים דברים אלו". אך כאן מוסיף "יחשיך היום ההוא, לא תופיע עליו נהורא". ואולי רומז בזה לחושך שירד לעולם כאשר תורגמה התורה ליונית [מגילת תענית מאמר האחרון].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:20)

(988) ובמקום זה חטא ברבוי דברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:21)

(989) כמבואר בהערה 975.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:22)

(990) עפ"י הפסוק [הושע ח, יב] "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:23)

(991) שהרי מהפסוק "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו" אמרו במדרש [מדרש תנחומא וירא אות ה] "בקש משה שתהא המשנה אף היא בכתב, וצפה הקב"ה שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יונית, והן אומרין אנו הן של ישראל. אמר לו הקב"ה למשה, 'אכתוב לו רובי תורתי' ואם כן 'כמו זר נחשבו'" [הובא בתוספות בגיטין ריש ס:]. אם כן "זר נחשבו" מכוון כנגד אומות העולם. ולכך כאשר "רוב בניינו על ידי סופרי האומות", יש בכך קיום "כמו זר נחשבו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:24)

(992) ואסור לתת להם יד ושם, וכמו שכתב בנתיב התורה פי"ד [א, סא:], וז"ל: "אך לעשות דבר זה, להביא דבריהם לפרש בהם דברי תורה, ולהם אין חלק וזכרון בתורת משה, והרי [משלי י, ז] 'שם רשעים ירקב'. ובפרק חלק [סנהדרין קו:] 'גם אל יתצך לנצח' [תהלים נב, ז], דלא לומר הלכה בשם דואג. ואיך אמרו דברים מפי אלו אשר לא האמינו בתורת משה כלל. ולא מצאנו דבר זה בתלמוד, להזכיר את אחד להביא ממנו שום דבר חכמה, את אשר לא היה לו חלק בתורת משה" [הובא בהערה 803].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:25)

(993) שתי מלים אלו מופיעות בד"ר, ולכאורה הן משוללות הבנה, וכן בדפוס לונדון הושמו בסוגריים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:26)

(994) "הקול קול צוחה ובכי עולה מיעקב, ראה יצחק בנבואה" [רש"י שם]. וראה הערה 1017.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:27)

(995) כן הקשה מגמרא זו שם באמרי בינה פי"ב, וז"ל: "ובמסכת גיטין פרק הנזיקין מצאנו הבבלי עצמו מגיד דבריו באופן אחר, כי בדרשת פסוק 'הקול קול יעקב', אמרו 'הקול' זה אנדריינוס קיסר, שהרג באלכסנדריאה של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא, כפלים כיוצאי מצרים... עינינו הרואות בה... שהבבלי במסכת סוכה אמר אלכסנדר מוקדון, ובגיטין שינה את טעמו לכתוב אדריינוס".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:28)

(996) לשון תוספות שם: "והא דאמרינן בהחליל דאלכסנדרוס מוקדון הרגם והחריבה, שמא פעמים נתיישבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:29)

(997) בא ליישב הסתירה בין הבבלי [שתלה את חורבן אלכסנדריה באלכסנדר מוקדון], לירושלמי [שלא תלה זאת באלכסנדר מוקדון], והובא למעלה בהערה 972.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:30)

(998) פירוש - הואיל ותכלית החורבן לא היתה על ידי אלכסנדר, לכך הירושלמי לא תלה את החורבן בו. וצרף לכאן את דבריו בח"א לשבת ל. [נדפס רק במהדורת כשר, חלק שני, עמוד כ]: "השם בא בסוף, כאשר נגמר הדבר, ואז חל השם עליו" [הובא למעלה בבאר החמישי הערה 599]. ולהבדיל, במדה טובה אמרו [רש"י דברים ח, א] "אם התחלת במצוה, גמור אותה, שאינה נקראת המצוה אלא על שם הגומרה, שנאמר [יהושע כד, לב] 'ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם'. והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה, וגמרוה ישראל, נקראת על שמם". ובגו"א שם אות א [ד"ה והטעם] כתב: "והטעם, כי בגמר המצוה המצוה נעשית, כמו מי שבנה בית, שבגמר הבנין אז נקרא 'בית', וקודם גמר אין שם מצוה עליו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:31)

(999) נראה שמחלוקת הבבלי והירושלמי, [שהיא גם המחלוקת בין מסכת סוכה (שהזכירה את אלכסנדר מוקדון) למסכת גיטין (שלא הזכירה אותו)], היא כמחלוקת שמואל ורבי יוחנן [סנהדרין צח:], ששמואל אמר "לא איברי עלמא אלא למשה", ורבי יוחנן אמר "לא אברי עלמא אלא למשיח". ובנצח ישראל ס"פ מג [תשמו:] כתב לבאר: "וביאור מחלוקתם, כי התחלת הדבר יש לו צד בחינה שהוא עיקר הדבר, במה שהוא התחלה, ואחר ההתחלה נמשך הכל... וסוף הדבר, ששם השלמת הדבר, ראוי שיהיה עיקר כאשר נשלם. ולדעת רב לא נברא העולם רק למשה, מפני שאז היה התחלת ישראל, שהם עיקר העולם, ולא היה לישראל מציאות עד משה, ומשה הוא צורת ישראל [ראה למעלה בבאר החמישי הערה 377]... ולפיכך סבירא ליה שלא נברא העולם אלא למשה, שהוא עיקר, מפני שהוא ההתחלה, ואחר התחלה ימשך הכל... ולדעת רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח, מפני שאז יהיה העולם בשלימותו האחרון, שלא נמצא בעולם חסרון, רק הכל בשלימות. וראוי לדבר זה דבר שהוא עיקר, שכל דבר נמצא בשביל שלימותו, כי זהו צורתו" [חלקו הובא למעלה בבאר החמישי הערה 705]. נמצא שהבבלי סובר שההתחלה היא העיקר [וכשמואל], ואילו הירושלמי סובר שהסוף הוא העיקר [וכריו"ח].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:32)

(1000) פירוש - אנדרינוס הוא המלך, והוא שלח את טרכינוס למלחמה. נמצא אדרינוס הוא המשלח, וטרכינוס הוא השליח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:33)

(1001) פירוש - מעשי טרכינוס [השליח] מתייחסים אל אנדרינוס [המשלח], ולכך הבבלי [גיטין נז:] הזכיר את אנדרינוס. ומעין זה כתב לגבי היחס של אחשורוש והמן, שהנה אמרו בגמרא [מגילה טז.] שכאשר אסתר אמרה [אסתר ז, ו] "איש צר ואויב", "היתה מחווה כלפי אחשורוש, ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן". ובביאור הדבר כתב באור חדש [קא:], וז"ל: "מפני שכתיב [תהלים קא, ז] 'דובר שקרים לא יכון', ומפני שהוא [אחשורוש] אמר [אסתר ז, ה] 'מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו לעשות כן', ובודאי העיקר אשר יש לתלות בו הוא אחשורוש שמכרם, ובלא אחשורוש לא היה אפשר לו להמן לעשות דבר. ואם אסתר היתה אומרת 'המן הרע' בלבד, דברים אלו הם שקר, כי העיקר הוא אחשורוש, וכתיב 'דובר שקרים לא יכון', ומכל שכן איך אפשר שתבא גאולה על ידי שקר, שאין המן בלבד היה פועל זה, כי אם על ידי אחשורוש גם כן... ומעתה לא יקשה הרי 'דובר שקרים לא יכון', כי סוף סוף היא אמרה האמת, רק שהמלאך סטר את ידה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:34)

(1002) כמבואר בהערה 973.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:35)

(1003) פירוש - בגמרא דרשו על הפסוק [בראשית כז, כב] "הקול קול יעקב וגו'", "'הקול' זה אדריינוס קיסר שהרג באלכסדריא... 'קול יעקב' זה אספסיינוס קיסר שהרג בכרך ביתר ארבע מאות רבוא". הרי שתלו את חורבן ביתר באספסיינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:36)

(1004) לשון המ"ע באמרי בינה פי"ב: "במסכת גיטין פרק הנזיקין [נז:] מצאנו... 'קול יעקב' זה אספסיינוס קיסר, שהרג בכרך ביתר ארבע מאות רבוא... ובירושלמי דתענית פרק בג' פרקים [פ"ד ה"ה (כד.)], ובמדרש איכה [איכ"ר ב, ד] פסוק [איכה ב, ב] 'בלע ה", שספרו שם באורך כל מעשה ביתר ובן כוזביא [ויחסו חורבן ביתר לאדריינוס], וכן בב"ר פרשת תולדות יצחק [סה, כא], יחסו חורבן ביתר כאשר היה באמת לאדריינוס קיסר... גם במדרש שיר השירים רבה [סוף פרשה ב], פסוק [שיה"ש ב, יז] 'עד שיפוח', אמר רבי יוחנן, אדריינוס קיסר הרג בביתר רבוא אלף בני אדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:37)

(1005) כשם שהירושלמי בסוכה [פ"ה ה"א] יחס את חורבן אלכסנדריא לטרכיינוס, שהיה בעל המעשה, וכפי שביאר למעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:38)

(1006) נראה שכוונתו ללשון הירושלמי [תענית פ"ד ה"ה], שאמרו שם "קול אדריינוס קיסר הורג בביתר שמונים אלף ריבוא". וכן בב"ר [סה, כא] אמרו "קולו של אדריינוס קיסר שהרג בביתר פ' אלף רבוא בני אדם". הרי שתלו את מעשה ההריגה באדריינוס, ואין זה שולל שהוא נשלח על ידי מי שממונה עליו. אמנם גם בבלי [גיטין נז:] נקטו בלשון זה, ועם כל זה אמרו "זה אספסיינוס קיסר שהרג בכרך ביתר וכו'", ולא הזכירו את אדריינוס, אע"פ שאדריינוס היה בעל המעשה. ומוכח שלשון זו אינה בהכרח מוסבת רק על בעל המעשה, אלא על המשלח. וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:39)

(1007) שהרי אם אדריינוס נשלח ע"י הממונה עליו, בהכרח שאין אדריינוס עצמו קיסר, אלא הממונה עליו הוא הקיסר, כי הקיסר הוא המלך [תוספות ע"ז י: ד"ה כל], ואי אפשר שיהיו בו זמנית שני קיסרים, שהרי קיי"ל שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד [חולין ס:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:40)

(1008) לשון הגמרא שם: "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר, שנאמר [ירמיה ל, ט] 'ועבדו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם', 'הקים' לא נאמר, אלא 'אקים'. אמר ליה רב פפא לאביי, והכתיב [יחזקאל לז, כה] 'ודוד עבדי נשיא להם לעולם', כגון קיסר ופלגי קיסר". ופירש רש"י שם "מלך ושני לו". וראה בנצח ישראל ס"פ מ שביאר גמרא זו. וכך גם כאן נבאר שהשליח הוא חצי קיסר, משנה למלך, ולכך נקרא "קיסר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:41)

(1009) הולך להוכיח שלא רק שניתן לומר "קיסר" על מי שלא היה קיסר, אלא חייבים לומר שכך הוה עובדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:42)

(1010) כמסופר בגמרא [גיטין נו.] "שדר עלוייהו לנירון קיסר. כי קאתי שדא גירא למזרח, אתא נפל בירושלים. למערב, אתא נפל בירושלים. לארבע רוחות השמים, אתא נפל בירושלים. אמר ליה לינוקא, פסוק לי פסוקיך. אמר ליה [יחזקאל כה, יד] 'ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו". אמר, קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה, ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא [פירוש, נירון קיסר אמר לעצמו שהקב"ה מעונין להחריב את ביתו, ולבסוף יקנח כביכול את ידיו במחריב (נירון), לאמר שלבסוף נירון יענש על מה שעולל לירושלים]. ערק ואזל ואיגייר. ונפק מיניה רבי מאיר". לכך אי אפשר לומר שנקרא "נירון קיסר" על שם סופו, כי בסוף לא מלך, שהרי התגייר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:43)

(1011) פירוש - אולי נבאר שנירון כבר היה קיסר בטרם שהתגייר, ונקרא "קיסר" מחמת שכבר היה בפועל קיסר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:44)

(1012) הרי שאותה לשון שנקטו לגבי נירון, נקטו לגבי אספסיינוס, ובהכרח מה שתבאר לגבי נירון, תבאר לגבי אספסיינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:45)

(1013) פירוש - כשם שלגבי נירון פירשת שהיה כבר קיסר בשעת שילוחו, כך בהכרח שתצטרך לבאר לגבי אספסיינוס, שהוא היה כבר קיסר בשעת שילוחו, כי בשניהם נקט באותה לשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:46)

(1014) כמבואר בגמרא שם, שבשעה שאספסיינוס הגיע לירושלים הוא עדיין לא היה מלך ["דלאו מלכא אנא" (גיטין נו.)] , ורק לאחר מכן "אתי פריסתקא עליה מרומי ["שליח" (רש"י שם)], אמר ליה קום, דמית ליה קיסר, ואמרי הנהו חשיבי דרומי לאותיבך ברישא" [גיטין נו:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:47)

(1015) הרי שמאספסיינוס מוכח ששם "קיסר" שאמרו עליו ["אספסיינוס קיסר"] אינו על שם מצבו העכשוי, שהרי לא היה עדיין קיסר. ואילו מנירון מוכח ששם "קיסר" שאמרו עליו ["נירון קיסר"] אינו על שם סופו, שהרי לבסוף לא היה קיסר [שנתגייר]. ומצירופם להדדי מתבאר ששם "קיסר" נאמר על מי שלא היה קיסר מימיו, לא בהוה, ולא בעתיד. ותיקשי לך, מדוע אכן נאמר שם "קיסר" על כך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:48)

(1016) מדוע תלו את חורבן ביתר באספסיינוס, ולא באדריינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:49)

(1017) "הקול קול צוחה ובכי עולה מיעקב, ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר" [רש"י גיטין נז:]. הרי שחכמים לא באו לספר אודות ימי עולם של זרע עשו, אלא על מה שהגיע לישראל מידי עשו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:50)

(1018) חורבן ירושלים לחוד, וחורבן ביתר לחוד, אלא הכל נכלל בחורבן אחד [ירושלים], וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:51)

(1019) כמו שכתב בהקשר אחר בגו"א דברים פי"א אות כד [ד"ה והרמב"ן]: "שפעם אחת נתנה תורה מן השם יתברך, ולא שתי פעמים", ושם הערה 92. ונראה ביאורו, שכבר השריש בכמה מקומות שהחילוק הוא לגשמי, ולא לרוחני, וכפי שכתב בגבורות ה' פמ"ג [קסג.] "שכבר התבאר פעמים הרבה בזה הספר, כי החלוק הוא דבר גשמי, והאחדות הוא ענין אלהי. כי אחדות הוא שייך אל ענין נבדל מגשם, והחלוק והפירוד תמיד לגשמי" [כמבואר למעלה בבאר הרביעי הערה 484, ולמעלה הערה 764]. ולכך אי אפשר שדברים הבאים מלמעלה יהיו מחולקים, אלא בהכרח שהם אחידים. ולכך גזירה הבאה מהעליונים, בהכרח שאינה מחולקת לשנים, אלא היא גזירה אחת בלבד. **ובנצח ישראל** פ"ח [ריט.] ביאר שחורבן ירושלים כולל בתוכו את סילוקם של קדושי עליון מירושלים, וכלשונו שם: "כי מיתת צדיק נמשך אל שריפת בית אלקינו. כי רצה השם יתברך לבטל את כל דבר שהוא קדוש, וכשנשרף בית קדשנו, אז נהרגו ונאבדו כל קדושי עליון, הם אנשי העיר הקדושה... כי כך גזר השם יתברך סילוק הקדושה מן העולם באותו זמן". שוב חזינן שאין חורבן אלא אחד, וכל החורבנות הנוספים שיש אינם אלא ענפים העולים מהשורש של חורבן ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:52)

(1020) ירושלמי תענית פ"ד ה"ה [כד:] "תני רבי יוסי אור, נ"ב שנה עשת ביתר לאחר חרבן בית המקדש". ומה שכתב "כי נמשך **מלכותם** איזה שנים אחר החורבן", כוונתו למלכות בר כוכבא, וכמבואר בירושלמי שם, וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:53)

(1021) וזה לשון הרמב"ם בהלכות תעניות פ"ה ה"ג: "ותשעה באב, וחמשה דברים אירעו בו; נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשנייה, ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה, והיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול, ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גוים, ונהרגו כולם, **והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש**". ולפי דברי המהר"ל לשון הרמב"ם מדויק להפליא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:54)

(1022) שאמרו שם: "אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר", והגמרא שם מבארת בארוכה את שלשת החורבנות הללו. ובנצח ישראל ס"פ ו [קסא:] כתב: "לכך סמך חורבן טור מלכא אחר חורבן ירושלים, לומר כי חורבן ירושלים וטור מלכא הכל חורבן אחד הם, כמו שאמרנו למעלה ענין שלשה מקומות אלו, שהם ירושלים טור מלכא וביתר. והכל היה נמשך אחר חורבן ירושלים, כי כאשר חרב ירושלים, נמשך אחריו חורבן טור מלכא וביתר". ובנצח ישראל פ"ה [פה.] כתב: "אמנם יש לך לדעת עוד דברים גדולים מאד באלו שלשה מקומות; ירושלים, ביתר, וטור מלכא. וזה כי ירושלים, אשר היא באמצע הארץ, דומה ללב אשר הוא באמצע הגוף. אמנם ביתר נגד הימין, כי כל אמצע יש לו ימין ושמאל. ולכך אי אפשר שלא יהיה כאן ימין ושמאל, אשר להם גם כן דברים מיוחדים. ולכך היה בארץ ישראל ביתר, שהוא כרך חזק ותקיף, ויש לו חוזק ימין... אבל טור המלכא היה לו כח שמאל". הרי שירושלים היא הלב, והרי "כשהלב נלקה, נלקו עמו כל האיברים, לפי שהלב הוא יסוד לכל האיברים, שכלם מקבלים כח ממנו" [לשונו בגו"א שמות פי"ח אות א ד"ה ואם, והובא למעלה בבאר הרביעי הערה 665].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:55)

(1023) שני קסרים שונים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:56)

(1024) כי אספסיינוס החריב את ירושלים, וכמבואר בגיטין נו:, שאמרו לו "אי לאו מלכא את, לא מימסרא ירושלים בידך". והתוספות שם [ד"ה אי] כתבו: "אע"ג דאכתי לא מימסרא בידו עד שבא טיטוס, מ"מ כיון דכבר צר עליה שלש שנים, והוה כפנא [רעב], הוי כאילו כבר נמסרה". הרי שחז"ל לא באו לחלוק ולעקור את פשטות האירועים הנגלים והמובנים על ידי הכל, אלא הם באו להעמיק בהם, ולהצביע על שורש הדברים. וכן למעלה בתחלת הבאר ביאר גם שחז"ל לא רצו לעקור את הסבה הטבעית שבבריאה, אלא דברו על עומק המחייב של הסבה הטבעית. וכן כתב גם ביחס שבין דברי חז"ל לבין פשוטו של מקרא, שזה לשונו למעלה בסוף הבאר השלישי: "והנה דברי חכמים הם לפי הדקדוק, והם דברים נגלים שהעמיקו מאוד לדקדק ולירד עד עומק הכתוב, ודבר זה נקרא 'מדרש חכמים', הם הדברים היוצאים מן עומק הכתוב. אבל פשוטו קיים עומד, שכן אמרו בפרק ב' דיבמות [כד.] אין מקרא יוצא מידי פשוטו. הרי שהם גילו לנו שאין לעקור הפשט כלל, אבל הוא נשאר, והדרש שדרשו בו הוא עומק הכתוב... והאדם הוא חושב כי הדרש הוא מחולק בפני עצמו, ואינו יוצא מן פשט הכתוב. ואין הדבר הוא כך כלל, כי היורד לעומק דברי חכמים ימצא דבריהם נמשכים מן הפשט, ומתחייבים ממנו. יש קרובים, ויש רחוקים, אבל השורש אחד. ודבר זה ברור מאוד". הרי שחז"ל לא באו לעקור את הפשט, אלא לבאר בו פנים עמוקות יותר. נמצא שבשלשה מקומות מצינו שחז"ל לא באו לעקור הנגלה והפשוט, אלא שבאו להעמיק בו; ביחס לפשט, ביחס לטבע, וביחס לדברי הימים. וזהו פן נוסף למאמרם [ב"ר א, א] "היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם". וראה למעלה הערה 27.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:57)

(1025) על ידי שביאר שיש שבוש בדברי חכמים, ואילו דברי סופרי האומות קבל בשלימות. ובח"א לגיטין נז. [ב, קיז:] כתב: "ומה שהשיב המהביל עזריה מהאדומים על דברי חכמים מבואר בתוספות [גיטין נז:], והשבנו על דבריו בחבור באר הגולה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 14:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/14:58)

(1026) אודות הבטוי "בעל דת", ראה למעלה בבאר השני הערה 350.