## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:1)

(696) לשון הפסוק במלואו "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים וגו'", ופירש רש"י בסנהדרין לח: "על הארץ ולמקצה השמים - כלומר עומד בארץ וראשו מגיע השמימה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:2)

(697) "אחור וקדם צרתני - שתי פעמים יצרתני, תחלה גבוה ולבסוף שפל" [רש"י חגיגה יב.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:3)

(698) "מסוף העולם ועד סופו - כשהיה שוכב היה ראשו למזרח ורגליו למערב" [רש"י חגיגה יב.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:4)

(699) שמשמע משני חלקי הפסוק שהיה לאדה"ר שעורים שונים; מרישא דקרא ["על הארץ ולמקצה השמים"] משמע שאדה"ר היה "מן הארץ עד לרקיע", ואילו מסיפא דקרא ["ולמקצה השמים ועד קצה השמים"] משמע שאדה"ר היה "מסוף העולם עד סופו", ולכאורה הם שעורים שונים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:5)

(700) "מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים, והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה" [רש"י דברים ד, לב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:6)

(701) פירוש - השמים הם בצורת כדור, שחלקו הפנימי חלול, ובמרכזו נמצא כדור הארץ. וכן כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ג ה"ד: "כל הגלגלים האלו מקיפין את העולם הן עגולין ככדור, והארץ תלויה באמצע". וכן הוא ברמב"ן ובראב"ע לאיוב כו, ז. וכן כתב בגו"א במדבר פ"ב סוף אות א, וז"ל: "השמים... מסבבים אותה [הארץ] מכל הצדדים". וכן בח"א לב"ב עד. [ג, ק:] כתב: "כי הארץ היא באמצע הכדור".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:7)

(702) פירוש - המרחק שבין המרכז [הארץ] לשמים הוא חצי קוטר [רדיוס], ואילו המרחק מקצה מזרח של השמים לקצה מערב של השמים הוא קוטר שלם [שני רדיוס], הרי המרחק מקצה לקצה הוא כפול מהמרחק שבין הארץ לשמים, כפי שכל קוטר הוא כפול מהרדיוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:8)

(703) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ותימה]: "ותימה, איך יתכן זה, שאם נשים הארץ באמצע השמים, כמו שארץ באמצע הרקיע, ידוע שמן הארץ עד הרקיע כמו חצי הקו שהוא מן קצה השמים עד קצה השמים, וזה פשוט הוא". וראה להלן הערה 773.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:9)

(704) פירוש - לעיני האדם נגלים רק חצי היקף השמים [מהאופק הימיני עד האופק השמאלי], ואין אנו רואים את היקף השמים אשר נמצא תחתינו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:10)

(705) פירוש - בא לבאר את דברי חכמים גם לפי הבנת המתלוננים שחז"ל דברו על מרחק מוחשי, ועל אורך הקו הנטוי מקצה השמים המזרחי עד קצה שמים מערבי, וכן על אורך הקו היוצא מהארץ עד השמים. ובהמשך יביא הסבר שני, ולפיו חז"ל לא עסקו כלל במרחק המוחשי, אלא במרחק המהותי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:11)

(706) פירוש - הקו הארוך ביותר הנמצא בעיגול הוא הקוטר, העובר מקצה אחד לקצה שני, והוא מחלק את הכדור לשני חלקים שוים, וזהו הקו הארוך ביותר בעיגול, והוא באורך כפול מהרדיוס, וכמו שנתבאר למעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:12)

(707) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה אמנם]: "אמנם כדי שתבין דברים אלו, אבאר לך, ובו יהיה הכל כפשוטו, שיהיה מן המזרח עד המערב שוה לגמרי כמו הקו שהוא יוצא מן הארץ עד השמים. והוא זה הדרך; שעל כרחך שם 'מזרח' ושם 'מערב' אינו נופל על נקודה אחת מן הגלגל, כמו שאמר שהנקודה שהיא על קוטר האלכסון העובר על הארץ וחותך הרקיע לשני חלקים הוא מזרח בלבד, והנקודה השני מערב. שלשון 'מזרח' נופל על צד המזרחי, ולשון 'מערב' נופל על צד מערב, לא על נקודה אחת". ולכך כאשר הנך אומר "מקצה מזרח לקצה מערב" ישנן הרבה נקודות על העיגול שיכולות להתאים להגדרה זו, כי אין הכוונה רק לנקודות שהקוטר מחבר, אלא גם לנקודות הנמצאות מעל לקוטר, שאם תמתח קו ביניהן, הרי שקו זה הוא גם בגדר "מקצה השמים ועד קצה השמים", והוא קצר יותר מהקוטר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:13)

(708) פירוש - הואיל והרבה קוים המחברים נקודות מקבילות מקצה מזרח ועד קצה מערב יכולים להתאים להגדרה של "מקצה השמים ועד קצה השמים" [ולא רק קו הקוטר הארוך ביותר, אלא אף הקוים הקצרים יותר הנמתחים מעל הקוטר], לכך עלינו לחקור לאיזה קו אנו מתכוונים כשאנו אומרים מקצה מזרח לקצה מערב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:14)

(709) והוא הקוטר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:15)

(710) "תפשת מרובה לא תפשת - כל מקום שתמצא שני דרכים, אחד תופש מרובה, ואחד תופש מועט, טוב לך לתפוש את המועט, שאפילו היה לך לתפוש את המרובה ותתפוש את המועט, תפיסתך תפיסה, שיש בכלל המרובה המועט. אבל אם תתפוש המרובה, והיה לך לתפוש המועט, נמצאת שתפשת שלא כדת" [רש"י חגיגה יז.]. ובסוכה ה. כתב רש"י "תפשת מרובה כו' - כל דבר שמשמעו מרובה ומועט, אם תפשת את המועט, יפה תפשת, דבציר מהכי לא משמע. ואם ימצא שהיה לך לתפוס המרובה, הרי הוסיפו לך, ולא נטלו ממה שבידך כלום. ואם תפשת המרובה, לא תפשת, שאתה נראה כשקרן בדבריך, ושמא המועט יש לך לתפוס, ואתה הרבית לתפוס, חסרו לך ממה שבידך, והיינו לא תפשת. אבל כשתתפוש המועט, אם יוסיפו, טוב, ואם לאו, מה שתפשת תפשת, ומשל הוא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:16)

(711) לשונו בגו"א במדבר פכ"ח אות יא [ד"ה והשיבה]: "יותר ראוי למדידה הכלי שהוא יותר קטן, יותר מן כלי שהוא גדול, לפי שאין הכל נמדד בכלי גדול, אבל הכל נמדד בקטן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:17)

(712) זהו כל היקף השמים, העיגול המלא המקיף את הארץ מכל צד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:18)

(713) פירוש - הואיל ומדובר כאן בעיגול של השמים המקיפים את הארץ, "והארץ היא בתכלית המטה" [לשונו למעלה בסמוך לציון 586], "כי הארץ היא למטה לגמרי" [לשונו למעלה ליד ציון 688], לכך מן הראוי שנחלק את עיגול השמים לא רק לארבעה צדדים, אלא בנוסף לכך למעלה ומטה, כי הארץ היא המטה, וממילא השמים הם המעלה. ועוד אודות שהשמים נחשבים "למעלה" ביחס לארץ, ראה דבריו בגו"א במדבר פ"י סוף אות לא, שכתב: "כי הענן שהיה מן השמים, בין שהיה למעלה בין שהיה מן הצד, הכל הוא נחשב למעלה, כמו השמים אשר הם על האדם. ואף על גב שהשמים הם תחת האדם, הם על האדם, שאין האדם על השמים... כי הדברים אשר הם למעלה אין ראוי שיקראו תחת האדם, רק על האדם". ובגו"א דברים פ"ד אות לב [ד"ה אמנם] כתב: "אם אתה רוצה להניח הצדדין, צריך אתה להניח כל הצדדין; מזרח ומערב וצפון ודרום, ומעלה ומטה, שיהיה דומה הרקיע לבית שיש בו שש צדדין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:19)

(714) פירוש - יש לחלק את המעגל השמים המקיף את הארץ לששה חלקים שוים, כאשר החצי העליון של המעגל מחולק לשלשה חלקים שוים [מזרח, מעלה, ומערב], והחצי התחתון מחולק גם הוא לשלשה חלקים שוים [דרום, מטה, וצפון], וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:20)

(715) "היותר גדול" - היותר עליון, לאמר החצי העליון של העיגול, הנמצא מעל הארץ.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:21)

(716) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות לב [ד"ה אמנם]: "ראוי לחלק אותו [עיגול השמים] לחלקים שוים, ונאמר שחצי הגלגל - הוא על הארץ - נחלוק אותו למזרח ולמערב ולמעלה, ויהיה לפי זה חצי הגלגל נחלק לשלשה חלקים, דהיינו צד מזרח ומערב וצד המעלה. וכמו כן בעצמו אם אתה רוצה להגביל צד צפון ודרום, שתתן חלק אחד - דהוא שליש הגלגל - לצד צפון, ושליש הגלגל לצד דרום, ושליש לצד (המעלה) [המטה], ובזה האופן יהיו כל הצדדין בשוה, שיהיה לצד אחד כמו צד השני".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:22)

(717) "ביותר קרוב" - ביותר מועט, שלא יהיה בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת", וכמו שכתב למעלה. וכן בהמשך כתב: "במקום היותר קצר, שכך ראוי שכל שאפשר לקרב יש לקרב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:23)

(718) פירוש - מקום המפגש של צד המזרח עם צד המעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:24)

(719) פירוש - כאשר חכמים דברו על המרחק שמקצה המזרח עד לקצה המערב, לא היתה כוונתם לקו הארוך ביותר [הקוטר], אלא לקו הקצר ביותר ["תפסת מועט תפסת"], וקו זה הוא המחבר את שתי הנקודות הנמצאות בקצות הקשת של צד מעלה; נקודה אחת היא במקום המפגש של צד מזרח עם צד מעלה, ונקודה שניה היא במקום המפגש של צד מערב עם צד מעלה, והקו המחבר שתי נקודות אלו הוא הקו הקצר ביותר שעובר מקצה מזרח לקצה מערב, וכמו שמבאר. ובגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה אמנם] כתב: "ומזה תבין כי שליש הגלגל שהונח לצד המעלה נוגע בצד מזרח במקום אחד, ובמקום השני נוגע במערב, והוא כמו קשת עגול מונח בצד אחד על המזרח, ובצד השני על המערב. והקו השוה שהונח על הקשת שהוא שליש הגלגל, הוא הקו שהולך מן המזרח עד המערב בשוה. הנה כי 'מן המזרח עד המערב' הוא כמו הקו שנתן על שליש חצי הגלגל שהוא על הארץ, שהוא חלק ששית מן כל הגלגל, זהו הרוחק שהוא 'מן המזרח עד המערב' כאשר תחלוק חצי הגלגל שהוא על הארץ לצדדין שוים, דהיינו העיגול תחלוק לשלשה חלקים, שליש למזרח שליש למערב ושליש למעלה, וכמו כן לצפון ולדרום, בענין זה הצדדין שוים, והרוחק שהוא מן המזרח עד המערב הוא כמו קו שוה שהושמה על קשת שליש חצי הגלגל, שהוא חלק ששית מן כל הגלגל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:25)

(720) פירוש - הקו העובר מקצה אחד לקצה שני [המחבר את שתי נקודות המפגש של צד מעלה עם צד מזרח, ועם צד מערב], הוא שוה בדיוק לרדיוס העיגול, באופן שאם תמתח שני קוי רדיוס לאותן שתי נקודות שהקו הנ"ל מחבר, יווצר לך משולש שוה צלעות, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:26)

(721) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ומזה]: "ומזה תבין כי יש 'ממזרח עד מערב' כמו 'מן הארץ עד הרקיע', שמן המזרח עד המערב הוא קו המונח על עגול, שהוא חלק אחד מששית הגלגל, וקו הזאת היא בעצמה קו היוצא מן הארץ עד הרקיע. שכבר נתבאר בחכמת המדות, שצלע המשושה הנעשית בעגולה, היא כמו חצי קוטר העגולה. פירוש, כאשר תעשה משושה בעגול, דהיינו שתעשה אותו משש קוים שוים, עד שכל קו וקו הוא מיתר קשת לחלק אחד מן העגול, דהיינו חלק אחד משש בעגולה, יהיה כל קו וקו כמו חצי קוטר העגולה, דהיינו חצי רוחב העגולה. ודבר זה תוכל לראות בחוש העין על ידי צרקולי [כלי מדידה המודד עיגולים, והוזכר ברש"י עירובין קב. ד"ה כיפי, ובמנחות צד: ד"ה דעגיל]. אכן לבאר במופת הוא ארוך, ואין זה מקומו". וראה שם הערה 103, שלפי הגאומטריה הדבר מוכח בפשטות, כי נוצר משולש שוה צלעות, כאשר כל זוית היא בת ששים מעלות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:27)

(722) ו"מיתר" הוא קו הקשת, וכמו [תהלים כא, יג] "במיתריך תכונן על פניהם". וכך היחס שבין הקו הישר לחלק המעגל [הקשת] הסמוך לו הוא כיחס המיתר לקשת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:28)

(723) "השוה" - הישר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:29)

(724) "תוציא" - תניח, תשים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:30)

(725) כוונתם של חז"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:31)

(726) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ומזה]: "ומכל מקום התבאר שהקו המונח על חלק ששית בעגול הוא כמו חצי קו הקוטר. וידוע כי מן הארץ עד השמים הוא חצי קו הקוטר, כי הארץ באמצע השמים, ומן אמצע העיגול עד העיגול הוא חצי קו הקוטר, נמצא כי 'מן המזרח עד המערב' שבארנו למעלה שהרוחק הוא כמו הקו המונח על חלק שליש מן חצי הגלגל, שהוא חלק אחד מששית הגלגל, והוא כמו חצי קוטר העיגול, שהוא הרוחק מן הארץ עד השמים. ובזאת הצורה נתבאר שמן המזרח עד המערב הוא כמו מן הארץ עד השמים. שאין ראוי להניח צד המזרח הנקודה שעל קוטר העגולה, דנקודה אחת לא נקראת 'צד'. ועוד, דאם כן מה יהיה מן הנשאר מן העגולה [פירוש, אם נקודה אחת נחשבת מזרח, כיצד נפרנס את כל שאר הנקודות שבמעגל, שאי אפשר להגדיר כל נקודה ונקודה כצד בפני עצמו]. וגם אין להניח כל חצי הגלגל מזרח, וחצי גלגל השני מערב, דאם כן יהיה מזרח ומערב מגיעים זה לזה בצד העליון. ולפיכך הצד המזרחי הוא חלק אחד, וצד העליון חלק אחד, וצד המערבי חלק אחד. ולא יהיה לך עוד קושיא ומבוכה בדברי חכמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:32)

(727) כפי היסוד שהשריש בבאר זה פעמים רבות [הערות 17, 295, 347, 348, 416, ולהלן הערות 740, 843], שחכמים לא עסקו במוחש, אלא במושג ובמושכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:33)

(728) פירוש - מדובר בריחוק בעצם, ולא בריחוק הנמדד על פי מדה ומרחק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:34)

(729) סתם ולא ביאר מדוע "המקיף והאמצע הם רחוקים זה מזה בתכלית". אמנם בגו"א דברים פ"ד אות לב [ד"ה אך] כתב יותר, וז"ל: "אך לאיש חכם ונבון אומר, כי יש עוד כפליים לתושיה לדברי חכמים, ויש עוד דרך אחר, דרך הקודש דרך האמת, מה שרצו חכמים ז"ל באמרם כי מן קצה השמים עד קצה השמים הוא כמו מן הארץ עד הרקיע. דע, כי דעת חכמים ז"ל לא היה רק על הרחוק בצד עצמו, לא מצד הקו המונח ממקום למקום, כי אין ספק לך כי השמים והארץ הם רחוקים זה מזה 'כגבוה שמים מן הארץ' [תהלים קג, יא], וכפי גבהם וריחוקם זה מזה - הם רחוקים זה מזה בצד עצמם. כי המקיף - והוא השמים - הוא זך ודק, ופשוט בתכלית הפשטות. והארץ, שהיא הנקודה האמצעית, עכור וגס. ומה שבין הארץ והרקיע [פירוש, הדברים הנמצאים בין הארץ לרקיע] הוא כמו ממוצע בין שניהם. וזה נקרא רחוק מצד עצמו. וזה כי המים שעל הארץ הם יותר זך מן הארץ, והאויר הוא יותר דק וזך מן המים, והאש היסודי הוא יותר זך ודק, עד השמים שהם יותר דקים וזכים ופשוטים". וראה למעלה הערה 588. **אמנם מדבריו** כאן משמע, שהמקיף והאמצע רחוקים זה מזה בעצם, ולא רק מחמת זַכָּוּת המקיף וגסות הארץ. ונראה, שהאמצע הוא המרוחק ביותר מן המקיף, שהרי אם היה יוצא מהאמצע ונוטה לאחד מהצדדין, בזה גופא הוא מתקרב באופן מסויים למקיף. אך כאשר עומד במדוייק על האמצע, בזה נשמר המרחק הגדול ביותר מן המקיף. אמנם הצורך לשמירת המרחק של הארץ מן המקיף הוא כמבואר בגו"א הנ"ל, שזָכּוּת המקיף מרוחקת מגסות הארץ. אך מ"מ המקיף והאמצע מרוחקים זה מזה בעצם. וכן מבואר להדיא בנתיב השלום פ"ג [א, רכה.], שכתב: "כי מצד כבידות הארץ ראוי לה האמצע, כי ראוי לה מקום המטה במוחלט, כי היא הכבידה בכל היסודות, ולכך מקומה היא המטה במוחלט. **שאם היתה זזה ממקומה, היתה נוטה אל המקיף**, וראינו כי הדבר שהוא קרוב אל המקיף הוא יותר דק, כמו האש היסודי הוא דק מאוד, והוא קרוב אל המקיף. ואחר כך האש, ואחר כך האויר, שהוא דק, ואינו דק כמו האש. ואחר כך המים, ואחר כך הארץ, שהיא כבידה לגמרי, לכך היא במקום המטה לגמרי". הרי שבעצם האמצע עומד כנגד המקיף, וטעם הדבר הוא שהמקיף נבדל, והארץ גשמית, ואין ראוי שההפכים יהיו יחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:35)

(730) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה אך]: "והנה אמרו כי מן הארץ עד הרקיע הוא מן המרכז עד המקיף, הרוחק מצד עצמו כמו מן מזרח עד מערב. ואל יקשה לך, הרי מן מזרח עד מערב הוא כפל, זה אינו כן, כי לא נחשב רחוק בצד עצמו רק מן מזרח עד הארץ, שהיא באמצע הגלגל, אבל אשר הוא מן הארץ עד המערב, אינו תוספת ריחוק על הריחוק הראשון בצד עצמו, שאדרבה, הוא חזרה אל המקיף. כי לא נקרא רחוק מצד עצמו רק כמו שהוא מן האמצע, דהוא הארץ, עד המקיף. דמה שהוא חוזר אחר כך בצד השני אל המקיף, אין זה הרחקה בעצמו, כמו שהתבאר". וראה הערה 755.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:36)

(731) כן כתב בח"א לתמיד לא. [ד, קמז.], ויובא בהערה 750.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:37)

(732) וראה להלן [ד"ה ואם יקשה] מה שהקשה שם על דבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:38)

(733) "כלומר, איזה רחוק יותר" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:39)

(734) לשון הגמרא שם: "אמרו לו, ממזרח למערב. תדע, שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה, חמה במערב הכל מסתכלין בה. חמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה". ופירש רש"י שם "אמרו לו ממזרח למערב רחוק יותר משמים לארץ. ותדע, שהרי חמה במזרח הכל מסתכלים בה, חמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין. ולמה, לפי שהחמה כשהיא במזרח או במערב היא רחוקה, ובשביל שהיא רחוקה יכולים להסתכל בה, שאין האורה מזקת לעינים. אבל כשהיא באמצע הרקיע, קרובה, ואורה מזהיר כל כך שאין יכולין לראות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:40)

(735) לשון הפסוקים במלואם "כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:41)

(736) "כתוב אחד אומר [תהלים קג, יא] 'כגבוה שמים על הארץ', וכתוב אחד אומר [שם פסוק יב] 'כרחוק מזרח ממערב', ואם לא היתה מדתן שוה, אלא מזרח ומערב רחוק יותר, למה אחז הכתוב במועט במדה, לא היה לו כלל לומר אלא המרובה. אלא ודאי שניהם שוין במדה, לכך אחז את שניהן" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:42)

(737) לשון הגמרא שם "אלא חמה באמצע רקיע מאי טעמא אין הכל מסתכלין בה, משום דקאי להדיא ולא כסי ליה מידי", ופירש רש"י שם "אלא מאי טעם חמה באמצע הרקיע אין הכל מסתכלין בה - כמו שהם מסתכלין כשהיא במזרח או במערב. משום דקאי להדיא - בגילוי היא עומדת, ולא כסי לה מידי, ובשביל כך אורה מזהיר ומזיק לעינים המביטות שם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:43)

(738) דברים אלו מבוארים יותר בח"א לתמיד לב. [ד, קמו:], שכתב שם: "מן השמים לארץ רחוק וכו'. אין הפירוש שהיה השאלה איזה קו יותר רחוק מן המזרח אל המערב, או מן הארץ עד השמים. שאם כן היו חושבין דבר זה, לא יתכן, שהרי השיבו הם מן המזרח למערב, שהרי חמה במזרח יכול האדם להסתכל בה, ומשום כך הוא רחוק למזרח. והרי הארץ היא באמצע בין מזרח ובין מערב, ואם כן איך יתכן שיהיה רחוק למזרח, וכן למערב, יותר מן הארץ עד הרקיע [פירוש - הרי השמים מקיפים את הארץ כעגול, והארץ היא באמצע העגול (כמבואר למעלה הערה 701), ולפי זה המרחק מהארץ למזרח או למערב, או עד לרקיע, הוא מרחק שוה, כי שלש נקודות אלו נמצאות על המעגל, המרוחק מהארץ מרחק רדיוס]. אלא אם כן היו אומרים שאין הרקיע כדורי. ויש לומר, כי היו אומרים כי עובי הארץ ממעט, כי מן אמצע הארץ [פירוש - לא מקום עמידת האדם, אלא מקום עמוק יותר, מנקודת האמצע של הארץ] עד הרקיע, הוא רחוק כמו ממקום עמידת האדם על הארץ עד מזרח, וכן עד המערב". ופירושו, שעובי כדור הארץ ממעט את המרחק מהארץ עד הרקיע, ולכך כאשר אדם עומד על הארץ אינו יכול להסתכל בחמה כשהיא באמצע הרקיע, מפאת עובי הארץ המגביה אותו, ומקטין את המרחק בינו לבין החמה. מה שא"כ כשהחמה נמצאת במזרח או במערב, אזי המרחק גדול יותר, ולכך האדם יכול אז להסתכל בה. ועל כל זה אומר כאן "אל תאמר" כן, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:44)

(739) כן כתב כמעט אות באות בח"א לתמיד לב. [ד, קמו:]. וכן בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ודע] כתב: "ודע, כי לא היו טפשים שהשיבו חכמי נגב שיותר רחוק ממזרח למערב מאשר הוא מן הארץ עד השמים, מפני שיכול האדם להסתכל בחמה כאשר היא במזרח או במערב. דמה ראיה הביאו שיוכל האדם להסתכל בה כשהוא במזרח או במערב, אדרבה, הרי נראה החמה יותר גדולה במזרח ובמערב, ואם כן נראה שהוא יותר קרוב אליה כשהיא במזרח או במערב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:45)

(740) כפי שהוזכר הרבה פעמים בבאר זה, ראה הערה 727.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:46)

(741) למעלה [ד"ה אמנם יש], שכאשר חכמים עסקו במרחקים של אחד מהשני [המרחק של הארץ מהשמים], לא עסקו בריחוק גשמי, אלא בריחוק מהותי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:47)

(742) בח"א לתמיד לב. [ד, קמו:] כתב עד כאן אות באות כדבריו כאן, אך במקום תיבת "רחוק" כתב שם תיבת "נחשב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:48)

(743) לכאורה לפי דבריו כאן מבואר ששאלת אלכסנדרוס היתה מהו המרחק היותר גדול; המרחק מהארץ לשמש כאשר השמש במזרח או במערב, או המרחק מהארץ לשמש כאשר השמש באמצע השמים. אך בגמרא מבואר ששאלתו היתה על המרחק שבין מזרח למערב, ולא על ריחוק הארץ מהשמש כשהשמש במזרח או במערב. וכן הגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ואין] כתב להדיא שהשאלה היתה על המרחק מקצה אל קצה, ולא על המרחק למזרח לחוד או מערב לחוד. וצריך לומר, שאמנם השאלה היתה על המרחק מקצה אל קצה, אך התשובה על כך התבססה על המרחק שיש למזרח לחוד, ולמערב לחוד, שהואיל והמרחק מהארץ למזרח לחוד או למערב לחוד גדול יותר מהמרחק מהארץ לאמצע השמים, ממילא המרחק בין המזרח למערב עצמם גדול יותר מהמרחק שבין הארץ לשמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:49)

(744) בח"א לתמיד לב. [ד, קמו:] כתב משפט זה כך: "והביאו ראיה, שהרי החמה כאשר היא באמצע השמים, אין האדם יכול להסתכל בה, ובמזרח ובמערב אדם מסתכל בה. ולכך נחשבת שם החמה יותר מרוחקת. ואינו מדבר מן קו המדה, שבזה לא דברו כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:50)

(745) כפי שחכמים השיבו לחכמי הנגב [תמיד לב.] "אלא חמה באמצע רקיע מאי טעמא אין הכל מסתכלין בה, משום דקאי להדיא ולא כסי ליה מידי", ופירש רש"י שם "משום דקאי להדיא - בגילוי היא עומדת, ולא כסי לה מידי, ובשביל כך אורה מזהיר ומזיק לעינים המביטות שם" [הובא בהערה 737]. ו"כסי ליה מידי" לדעת המהר"ל הוא "האדים שעולים מן הארץ". אמנם הרא"ש שם בתמיד ביאר שהמכסה הוא בדמות "הרים וגבעות", וכן פירש שם הראב"ד, ומעין זה ברבינו גרשום שם. והמהר"ל כתב כדבריו כאן בח"א לב"ב פד. [ג, קטז.], וז"ל: "מפסיק בין השמש ובין ראות שלנו האדים הקטוריים העשנים... במזרח או במערב... [אך] אין נראה השמש באמצע השמים... מפני שאין מגיע שם העשן הקטורי... האד העשוני בשחרית כאשר השמש עולה מן הארץ, והאויר רטוב, אז האד העשוני [עולה]... שהאויר רטוב ויפה... סוף סוף האד העשוני בשחרית ובערבית". והביא כן בשם חכמי הטבע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:51)

(746) בח"א לתמיד לב. [ד, קמז.] כתב משפט זה כך: "רק כל דבריהם הם על הרחוק העצמי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:52)

(747) ואי הסתכלות על החמה מורה על קורבה לחמה, שמפאת שכל כך קרובה, לכך אור החמה מונע את ההסתכלות בה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:53)

(748) אי הסתכלות בחמה באמצע היום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:54)

(749) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ודע] כתב: "דעתם [של זקני הנגב], מאחר שכאשר החמה עומדת באמצע הרקיע אין הכל מסתכלין, וכאשר היא עומדת במזרח ובמערב הכל מסתכלין בה, הנה דבר זה גורם שנחשב צד המעלה יותר קרוב אצלינו ממה שנחשב מזרח ומערב, אף על גב דודאי לענין הקו היוצא מן הארץ עד הרקיע וקו היוצא מן הארץ עד צד מזרח ומערב - שוים הקוים, מכל מקום כיון שהחמה יכול לראות במזרח ובמערב, וכאשר היא עומדת באמצע הרקיע לא יוכל להסתכל בו, נחשב צד המעלה יותר קרוב, שיותר פועל החמה בנו כשהיא עומדת באמצע הרקיע". וכ"ה בח"א לתמיד לב. [ד, קמז.]. וכן יבאר כאן בהמשך [ד"ה ותדע כי].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:55)

(750) בביאור הגמרא [חגיגה יב.] שהשעור "מסוף העולם ועד סופו" שוה לשעור של "מן הארץ עד הרקיע", וביאר זאת בשני אופנים; (א) הצלע של המשושה שוה לרדיוס העיגול [ד"ה אמנם פירוש]. (ב) תכלית הריחוק בעצם הוא מן המקיף לאמצע [ד"ה אמנם יש]. וכאן מביא את ביאורו השני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:56)

(751) כמבואר למעלה הערה 730. ובח"א לתמיד לב. [ד, קמז.] כתב: "אע"ג שיש כפול בין מזרח למערב כמו שהוא מן הארץ עד השמים, כבר בארנו זה במסכת חגיגה, כי הרחוק נחשב מן אמצע המקיף אל המזרח, וכן אל המערב, דהיינו מן אמצע המקיף אל המערב. אבל לא יחשב יותר מן המזרח אל המערב, בשביל שהוא חוזר אל המקיף, דזה אינו כלל, כי הרחוק נחשב מן אמצע המקיף, והוא הארץ עד המקיף, ולא יותר. ולא נחשב מן המזרח עד המערב יותר כלל. ולכך מן המזרח עד המערב, ומן הארץ עד השמים שניהם שוים, כמו שבארנו לשם, עיין שם". ולא זכינו לח"א שלו לחגיגה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:57)

(752) פירוש - מה שהאדם יכול להסתכל בחמה כשהיא במזרח ובמערב אינו מורה שהחמה רחוקה בעצם מהאדם [ולכך יכול להסתכל בה], אלא זהו מצד גורם צדדי וחיצוני [אדים] המרחיק ומפריד את החמה מן האדם, אך אין זה ריחוק בעצם בין החמה והאדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:58)

(753) לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה ודע]: "וחכמים אומרים כי שניהם הם שוים, וקאמר אלא טעמא מאי יכול האדם להסתכל כשהוא במזרח ובמערב... ומתרץ דבאמצע השמים קאי להדיא, ואין האד העולה מן הארץ מפסיק בין ראות האדם ובין השמש, ובשביל כך לא יוכל להסתכל בה. אבל במזרח ובמערב לא קאי להדיא, שהאד העולה מן הארץ הוא קרוב אל הארץ, מפסיק בין השמש ובין האדם הרואה, ולפיכך יוכל להסתכל בה. ובשביל כך אין לנו לומר שהיא יותר קרוב אלינו כשהיא עומדת באמצע הרקיע ממה שהיא עומדת במזרח או במערב, שדבר זה אינו רק במקרה, שכאשר היא עומדת במזרח או במערב יש דבר מה שמכסה אותו, וכאשר עומדת באמצע הרקיע אין דבר שמכסה אותה, ופשוט הוא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:59)

(754) שהרי הריחוק שנוצר בחצי הדרך הראשונה [מהמקיף אל האמצע] נתבטל ע"י החצי דרך השניה [מהאמצע אל המקיף], ואין כאן ריחוק כלל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:60)

(755) פירוש - אם היה מדובר על רחוק מוחשי, בודאי שהרחוק של "מהקצה אל הקצה" הוא רחוק גדול. אך הואיל ומדובר על רחוק בעצם, הרי קו העובר מהקצה אל הקצה לא מתאפיין בשום רחוק, שהרי חוזר למקום שבא ממנו [המקיף]. ומתוך כך קשה על הגמרא בחגיגה יב. ועל החכמים בתמיד לב. שהשוו בין הרחוק של מקצה אל קצה לרחוק שמהארץ עד השמים. ועוד יותר קשה על חכמי הנגב שהכריעו לאידך גיסא, ואמרו שהמרחק מקצה אל קצה הוא יותר מהמרחק של הארץ אל השמים. ובגו"א דברים פ"ד אות כ [ד"ה אך], כתב: "והנה אמרו כי מן הארץ עד הרקיע הוא מן המרכז עד המקיף, הרוחק מצד עצמו כמו מן מזרח עד מערב. ואל יקשה לך, הרי מן מזרח עד מערב הוא כפל, זה אינו כן, כי לא נחשב רחוק בצד עצמו רק מן מזרח עד הארץ, שהיא באמצע הגלגל, אבל אשר הוא מן הארץ עד המערב, אינו תוספת ריחוק על הריחוק הראשון בצד עצמו, **שאדרבה**, הוא חזרה אל המקיף" [הובא בהערה 730]. ועתה שואל מ"אדרבה" זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:61)

(756) פירוש - "יש בכלל מאתיים מנה" [ב"ק עד.], וברחוק של "מקצה אל קצה" נכלל גם חצי הדרך, שהוא הרחוק מהמקיף אל האמצע, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:62)

(757) בקצה אל קצה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:63)

(758) ובודאי המרחק בין המקיף לאמצע [מקצה אל קצה] הוא המרחק שבין האמצע למקיף [מהארץ עד הרקיע].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:64)

(759) פירוש - היציאה מהאמצע למקיף אינה מורה על רחוק [כפי שמורה הקו העובר מהארץ אל אמצע השמים], כי אין זה אלא תוספת, וסרח העודף של חצי הקו הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:65)

(760) נראה שמחדש בתשובתו שאין לומר על הקו העובר מהקצה אל הקצה שהוא קו אחד [שמתחילתו (אף חציו הראשון) "הכל הולך אל המקיף"]. כי הואיל ונקודת האמצע נמצאת על קו זה, לכך הקו אינו נדון בסקירה אחת, אלא שני חצאי הקו נדונים כשני קוים נפרדים; חציו הראשון מורה על הרוחק שבין המקיף לאמצע. ואילו חציו השני, הממשיך אל המקיף, אינו אלא בגדר תוספת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:66)

(761) בחגיגה יב. ובסנהדרין לח:, והוא המאמר שעסק בו עד עתה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:67)

(762) קודם שחטא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:68)

(763) היא מעלת הצלם בשלימות. ובדר"ח פ"ג מי"ד [קמד.] כתב: "האדם מקבל כח נבדל פשוט עומד בנושא, הוא זיו העליון אשר זורח עליו, ומקבל אותו הניצוץ האדם. וזהו אמרם במסכת ב"ב [נח.] נסתכלתי בשני עקביו של אדה"ר, והיו כשני גלגלי חמה. כי אור הצלם והניצוץ הזה שהיה מקבל אדה"ר, עקביו - שהוא סוף שפלות, שהרי הוא רחוק מן הפנים שהוא עיקר הצלם - הוא דומה לגלגל חמה, שהוא הזוהר העליון. כי הניצוץ הזה שהיה מקבל אדה"ר הוא ניצוץ עליון נבדל, ולכך עקביו דומים לגלגל חמה. ומפני כי יעקב אבינו היה קרוב אצל אור הזה... אמרו [ב"מ פד.] כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון, והכל הוא ניצוץ עליון אשר מקבל האדם". ובגו"א בראשית פ"א אות נב [ד"ה לפיכך] כתב: "ואין ספק, כי מעלת האדם בגן עדן קודם שחטא היה מאוד מאוד גדולה", ושם הערה 198. ובח"א לב"ב נח. [ג, פד.] כתב: "אדם הראשון נברא בצלם אלקים לגמרי, יותר מכל אדם... כדכתיב [בראשית א, כז] 'ויברא את האדם בצלמו', שהוא נברא בצלם אלקים לגמרי". וראה להלן בבאר השביעי הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:69)

(764) יסוד נפוץ בספריו, שהרוחני הוא אחד בלי מתחלק, לעומת הגשמי המחולק. כגון, נאמר [דברים לד, א] "ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו וגו'", ופירש רש"י שם "כמה מעלות היו, ופסען משה בפסיעה אחת". וכתב שם בגו"א אות א בזה"ל: "ואם תאמר, ולמה פסען בפסיעה אחת. אבל יש לדעת, כי דבר זה מורה על המדריגה הגדולה שהיה למשה לאחר מיתתו, שהיה בא למדריגה אשר אין שם חלוק כלל, לכך פסע כל המעלות בפסיעה אחת, לא זו אחר זו, שאז היה דבק במעלה שיש חלוק, וכל דבר שיש חלוק - גשם או כח בגשם. אבל משה היה דבק במעלה שאין שם גשם, ולא מצטרף ומתיחס אל גשם, ולפיכך אין שם חלוק מעלות, ולכך פסען בפסיעה אחת". ובגו"א שמות פי"ח אות ז [ד"ה אמנם] כתב: "מה שהיה משה שקול נגד כל ישראל [רש"י שמות יח, א], כי במה שמשה היה נבדל מכל ישראל... ומאחר שהוא נבדל מהם צריך אתה לומר שהוא שקול נגד כולם, כי כל דבר נבדל אין בו חילוק פרטי כלל, כי הפרטים שייך בדבר שהוא גשמי, אבל לדבר הנבדל אין בו פרטי... ולכן היה משה נגד כל ישראל, שהרי אין דבר פרטי בו, ודבר זה ענין ברור". ובגו"א בראשית פכ"ח אות יז ביאר שם מדוע בחלום יעקב נעשו כל האבנים לאבן אחת [רש"י בראשית כח, יא], וז"ל: "ודבר שהוא קדוש ונבדל הוא דבר שלא יתחלק, והוא אחד... ולא יצטרף אליו [אל יעקב] רבוי כלל, רק אחדות", וראה שם הערות 70, 74, 90. ובגבורות ה' פמ"ג [קסג.] כתב: "וזה כבר התבאר הרבה בזה הספר, כי החילוק הוא דבר גשמי, והאחדות הוא דבר אלוקי, כי אחדות הוא שייך אל עניין נבדל מהגשם, והחילוק והפירוד תמיד לגשמי". וכן כתב בח"א לחולין צא: [ד, קו:], וז"ל: "כי הנבדל לא יתכן בו חילוק, והחילוק הוא לגשם". ובנר מצוה [ח"א יז:] כתב: "ולפיכך באות ה"א ברא השי"ת העוה"ז, כי העוה"ז יש בו חילוק... ועוה"ב שהוא אחד לגמרי נברא ביו"ד [מנחות כט:]", ושם הערה 93. וכן הוא באור חדש [סב.]. וראה בתפארת ישראל פס"ב הערה 29, ולמעלה בבאר הרביעי הערה 484, ולהלן הערה 1019.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:70)

(765) נקודה זו מבוארת היטב בגו"א דברים פ"ד אות כא [ד"ה ועוד] בביאור דברי רש"י שם [דברים ד, לב] "מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה", וז"ל: "כיון שנברא האדם בתחתונים בצלם אלהים, אין דבר אלקי חלק בלבד, כי החלק הוא לגשם שמתחלק, ומאחר שהאדם נברא בתחתונים בצלם אלהי, אי אפשר שלא יהיה לצורתו - אשר הוא צלם אלהים - כוללת בתחתונים. ולפיכך אמרו שנברא מן הארץ עד הרקיע וממזרח עד מערב, וזה מצד צלם אלהים. שאין ספק כי צלם אלהי אשר נתן בו השם יתברך הוא דבר אלהי, שאין צלם אלהי נאמר על התואר והתמונה בלבד, רק נאמר שדבק בצורת האדם ענין אלהי. לכך נאמר עליו שהוא מן הארץ עד השמים וממזרח למערב, כי כל דבר אלהי אינו מחולק ולא יוגבל, ולפיכך נברא מן הארץ עד הרקיע וממזרח עד מערב... ולפי ענין אלהי שיש בו יאמר עליו שהוא הכל, כמו שיש להשם יתברך בעליונים, והאדם שהוא נברא בצלם אלהים בתחתונים יאמר עליו שהוא בעולם התחתון הכל, ואינו חלק. ומאחר שמכח הענין האלהי שבאדם מוכרח שהוא הכל ולא חלק, וזהו עיקר צורת האדם, אין אנו משגיחין עוד בשיעור הגוף, שהאדם עיקר שלו במה שיש בו ענין אלהי, ובטל אצלו הגוף, ואין בחינה בו, ולא היו בוחנין רק עיקר האדם" [הובא למעלה בבאר השני הערה 557]. ולמעלה בבאר השלישי [ד"ה אמנם מה] כתב: "כי האדם הוא שנברא בצלם אלקים, וצורתו בשלימות בלי חסרון, שאל"כ... אין ראוי לומר עליו שנברא בצלם אלקים", ושם הערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:71)

(766) המשך לשונו בגו"א שם: "אבל כאשר חטא, ונטה אל יצר הגוף, כי אין חטא בדבר שהוא אלהים, והחטא הוא בגוף, ולפיכך כאשר חטא האדם מעטו... ורצה לומר, אף על גב שמיעט ממנו הצלם האלקי שראוי לו, לא היה בטל לגמרי, רק שמיעט אותו, מכל מקום נשאר ענין אלהי מה, ולא בטל ממנו מכל וכל, רק שקודם שחטא היה עליו צלם האלהים הזה עד שהוא מן הארץ עד הרקיע ומן המזרח עד המערב, שזה יורה שיש לו צלם אלהי בתחתונים בשלימות, ולפיכך היה מן הארץ עד הרקיע וממזרח למערב. אבל אחר שחטא לא היה לו לגמרי". ובתפארת ישראל פט"ז [רנד.] כתב: "אחר שנדון [אדה"ר על חטאו], נטרד ממעלתו אשר היה לו מקודם, ונשאר עומד על מדרגה פחותה ממה שהיה לו, כמו שראוי לאדם במה שהוא בעל חטא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:72)

(767) ונתבאר בגו"א שם, והובא בשתי ההערות האחרונות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:73)

(768) ובספר זה בא רק ליישב את התמיהות על דברי חכמים, ולא לבאר מעבר לכך, אף שפירוש הדברים סתום מאתנו. וכפי שכתב למעלה בבאר החמישי [ד"ה גם בשביל]: "ואין כאן מקום זה להאריך, שאין הכוונה פה רק לפרש מקום התמיה שיש בדבריהם", ושם הערה 553. ולמעלה בתחילת הבאר [ד"ה אמנם לבאר] כתב: "דבר זה אין כאן מקומו כלל, כי לא היה הכוונה פה רק על השאלה שנמצא התמיה בדבריהם, וכבר התבאר לך כי אין כאן קשיא כלל, ואין הדברים אלו חסרון. אבל לבאר למה היה דבר זה על ידי דברים אלו, אין זה מדברינו, כי לא באנו לתת טעם, רק להסיר השאלה הנופלת על דבריהם", ושם הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:74)

(769) "מתחלפים בעצמם" - מרוחקים בעצם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:75)

(770) "הארץ שהוא תכלית המטה... השמים שהם תכלית הגובה" [לשונו בהמשך]. והפער והמרחק בין הקב"ה לאדם נתלה בכך שהקב"ה בשמים והאדם על הארץ, שנאמר [קהלת ה, א] "כי האלקים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים". ובנתיב אהבת השם פ"א [ב, לח:] כתב: "שהוא יתברך בשמים, ואתה על הארץ, ואי אפשר לומר בפה הרחוק שבין השם יתברך ובין האדם". הרי הרחוק שבין ה' לאדם מתבטא בכך שה' בשמים, והאדם על הארץ. וראה למעלה בבאר הרביעי הערות 868, 1380, 1381. ובדר"ח פ"א מ"ג [לב:] כתב: "לא יהיה השם יתברך נחשב כמו אוהבך אשר אתה רגיל עמו, אבל יהיה נחשב כי השם יתברך בשמים, ואתה על הארץ, וכך יהיה נחשב לך הקב"ה בשמים ואתה על הארץ, ובזה יהיה מורא שמים עליך... ובכל מקום אצל מורא נאמר 'יראת שמים', ולא נאמר 'אהבת שמים', כי היראה צריך שיהיה נחשב אליו הקב"ה נבדל ממנו לגמרי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:76)

(771) אודות שהצדדים השונים מורים על מהויות שונות, כן כתב בהקדמה שלישית לגבורות ה' [יח], וז"ל: "ארבע רוחות... מחולפים ומחולקים, שכל צד נגד השני... כי המזרח מתיחס לו הבריאה, לפי שמן המזרח מתחדש העולם בכל יום כשעולה השמש מן המזרח... ואל המערב הוא שכנגדו, ששם שוקע האור, התיחס הפסד הנמצאים. ואל הדרום, שזה הצד נקרא 'ימין' בכל מקום, ושם השמש ברומה ובתוקפה, לכך מתייחס לשם הכח הגדול. וצד צפון הפך זה, כמו שיקרא צד 'דרום' ששם השמש דר ברומו של עולם, כך יקרא צד 'צפון', ששם השמש צפונה ואינה נראית כלל, ולשם מתייחסים הדברים הצפונים בלתי נגלים שהשם יתברך פועל בעולם, והם מעשה ה' הנסתרים והצפונים". ובנצח ישראל פכ"א [תמה.] כתב: "ד' רוחות העולם, אלו ד' רחקים הם מחולקים כל אחד לעצמו, ואין זה כמו זה. וכנגדם יש בעולם ד' מלכיות מחולקים, שאין זה כמו זה". וראה להלן ציון 937.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:77)

(772) "אידי ואידי חדא שיעורא" [חגיגה יב.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:78)

(773) שהמרחק ממזרח למערב הוא כפול מהמרחק שמן הארץ עד השמים, וכפי שהקוטר כפול מהרדיוס, וכמו שנתבאר למעלה בארוכה [הערות 702, 703].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:79)

(774) אודות שהארץ היא בתכלית המטה, כן נתבאר למעלה בבאר הרביעי הערה 1413, בבאר החמישי הערה 113, ולמעלה הערה 586.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:80)

(775) זקני הנגב אמרו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:81)

(776) בח"א לתמיד לב. [ד, קמז.] כתב אות באות כדבריו כאן, ומלים אלו כתב כך: "והם היו אומרים כי יותר **רחוק** ומתחלפים הצדדין זה מזה וכו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:82)

(777) "ובמזרח ובמערב יכול להסתכל בה" [לשונו בח"א לתמיד לב. (ד, קמז.)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:83)

(778) "ממה שיש אל הצד" [לשונו שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:84)

(779) "שיותר פועל החמה בנו כשהיא עומדת באמצע הרקיע" [לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כ (סד"ה ודע)], וראה הערה 753.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:85)

(780) סוף ד"ה אבל הדברים, שבאמצע היום אין אדים העולים מן הארץ, לעומת שחרית וערבית. וראה שם הערות 745, 753.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:86)

(781) "הנוכחים" - המקבילים זה לזה [מזרח ומערב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:87)

(782) פירוש - כשם שהם חשבו על חכמים שהם רחוקים מהבנת חכמה, כך הם לאמיתו של דבר רחוקים מהבנת החכמה האמיתית, ובבחינת "כל הפוסל... במומו פוסל" [קידושין ע.]. וראה להלן הערות 883, 976.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:88)

(783) כמבואר למעלה הערה 494. ובסוף הבאר השני כתב: "ואלו דברים הם עמוקים מאוד מאוד, רק באנו לבאר כי כל דבריהם הם בחכמה. ולא בארנו רק מעט, כי לעומק הדבר אי אפשר לפרש אותו יותר", ושם הערה 652.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:89)

(784) כפי שכתב בהתחלת הבאר: "וכאשר תעיין בדבריהם, תדע כי עמדו על סודי המציאות, וידעו אמיתת מציאות", וראה הערות 70, 517, 559.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:90)

(785) ובגבורות ה' פנ"ח [רנח:] כתב: "ואתה אל תאמר שהדברים האלו הם רחוקים מפשט המאמר, או לא כיונו עליהם החכמים. דע שאם לא ידענו בביאור שכך הוא דעת החכמים בראיות ברורות שאין להאריך, לא אמרנו דבר זה. אבל דברים אלו הם ברורים, והם דברים עמוקים יוצאים מחכמה פנימית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:91)

(786) כמו שכתב בגבורות ה' פכ"ג [ק:]: "והבן הדברים הגדולים האלו, ואין ספק בפירוש זה כאשר תבין דברי חכמה. ומי שלא ידע בדברי חכמים מסתפק בפירוש זה, אבל למבין אין ספק בפירוש זה, וברור הוא מאוד". ולמעלה בבאר השלישי [ד"ה וכל איש] כתב: "רק מי שאינו עומד על דבריהם, נראה לו הדבר זר", ושם הערה 172. ובבאר הראשון [סד"ה ובפרק ב'] כתב: "ודברים אלו ברורים הם, לא יסכל בזה רק מי שלא יתן הודאה אל דברי אמת ויושר", ושם הערה 89. וכן בבאר החמישי [ד"ה רק אם] כתב: "לא ימאן לקבל מי שיש בו חכמה", ושם הערה 578.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:92)

(787) וקל וחומר שהדברים הפחות זרים וקשים בודאי שנאמרו בחכמה, וכמו שיבאר. וכן כתב בבאר השלישי [ד"ה ובדבר זה]: "הדברים אשר אמרנו ללמוד על הכלל כולה, שכלם אמיתיים ושלימים, ומום אין בהם. שאם הדבר שנראה רחוק ביותר, כמו שנראה מאמרים האלו, הוא כך, וכל שכן הדבר שאין כל כך רחוק, על אחת כמה וכמה", ושם הערה 179. וכן כתב בתחילת הבאר הרביעי: "אם הדברים אשר הם יותר רחוקים יהיו לדברי חמודות ויקרים, מכל שכן הדברים שאין כל כך להם לזרא, ובזה תושקט תלונות האנשים האלו", ושם הערה 22. וכן בהמשך הבאר [סד"ה ועתה תראה] כתב: "והנה נתחיל להביא קצת מדבריהם מה שהוא זר ויותר קשה מאוד... וממנו נקח הבחינה על שאר דברים שאין בהם כל כך קושיא", ושם הערה 102. וראה עוד בסוף הבאר הרביעי, ושם הערה 1428, ובתחילת הבאר החמישי, ושם הערה 70.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:93)

(788) כפי שכתב רש"י במדבר יא, כג: "אי אפשר לעמוד על הטפל, מאחר שאינן מבקשים אלא עלילה לא תספיק להם... אם אתה נותן להם בשר בהמה גסה, יאמרו דקה בקשנו. ואם אתה נותן להם דקה, יאמרו גסה בקשנו. חיה ועוף בקשנו, דגים וחגבים בקשנו". וראה גו"א שם אות טז. ולמעלה סוף באר הראשון כתב: "וכבר אמרנו כי אל המבקש עלילות דברים לא יספיק לו שום תשובה, כי יחפוש עוד דברים אחרים". ובסוף הבאר הרביעי כתב: "כי באמת אין קץ לדברי תלונה, שיאמר דבר זה בקשתי, או עניין אחר בקשתי", ושם הערה 1427. וראה להלן הערה 815.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:94)

(789) כפי שכתב בגו"א בראשית פכ"ח אות יז [ד"ה עוד]: "עוד דע אתה, אם תחפש דברי חכמים כמטמניות, אז תמצא אוצר כלי חמדה אשר אצרו במטמוניהם". הרי שרק על ידי חיפוש בדברי חכמים ניתן להגיע לאוצרות הגנוזים תחת לשונם. וכן אמרו [מגילה ו:] "יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 6 9:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%206/r/9:95)

(790) כן כתב הרמב"ם בפיהמ"ש בהקדמה לסדר זרעים [עמוד סה בהוצאת מוסד הרב קוק], וז"ל: "ואין לאדם עם החכמה ודרישתה וההשתדלות, אלא לעזוב עניניו ביד הבורא... ולהתפלל אליו ולהתחנן לבוננהו ולהורותו, ולגלות לו הסודות הגנוזים בכתוב, כמו שמצאנו דוד ע"ה עשה כן, באמרו [תהלים קיט, יח] 'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך'".