## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:1)

(186) רש"י שם: "כהלכות שבת - דמלאכות בסקילה, ושבות פטור אבל אסור, וצידת צבי וצפור שנכנסת לו תחת כנפיו, יושב ומשמרו עד שתחשך. ומפיס מורסא להוציא ממנה לחה, הכי איתא בפרק ר' אליעזר דאורג [שבת קז.]. וכן צד נחש במתעסק בו שלא ינשכו אותו מותר לכתחילה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:2)

(187) המשך לשון רש"י שם: "הכא נמי [בכשפים] העושה מעשה ממש בסקילה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:3)

(188) המשך לשון רש"י שם: " האוחז את העינים - מראה כאילו עושה, ואינו עושה כלום, פטור אבל אסור".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:4)

(189) המשך לשון רש"י שם: "עסקי בהלכות יצירה - וממילא אברו להו עגלא תילתא על ידי שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא העולם, ואין כאן משום מכשפות, דמעשה הקב"ה הן, על ידי שם קדושה שלו הוא". ובדף סה: כתב רש"י: "עיגלא תילתא - גדול כאילו הגיע לשליש שניו וגמרה גדילתו, דהכי שביחי ומעלי... לישנא אחרינא, שהיה טוב ובעל טעם כאילו הוא שליש לבטן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:5)

(190) המתלוננים כנגד חז"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:6)

(191) לא נמצא לפנינו שאביי אמר "שלשה מיני כשפים הם". אך מתוך שהקדים לומר "הלכות כשפים כהלכות שבת", משמע שאיירי בהלכות כשפים. וכן המהרש"א שם [הנדפס בעין יעקב] כתב: "הך דמברי להו עגלא תלתא לאו ע"י מכשפות הוא... ולא קרי ליה בכלל 'הלכות מכשפים' אלא לפי הדמיון שחשבו ליה כמעשה כישוף". וכן יבאר כאן בהסברו השני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:7)

(192) וכישוף אסור מהתורה, שנאמר [דברים יח, י-יא] "לא ימצא בך מעביר וגו' קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים". ותלונה זו מופיעה בקונטרס נגד התלמוד מספר 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:8)

(193) לשון הגמרא שם: "למה נקרא שמן 'כשפים', שמכחישין פמליא של מעלה". ופירש רש"י שם "'כשפים' נוטריקון 'כחש פמליא של מעלה', שעל מי שנגזר לחיות - ממיתין". וראה ברמב"ן דברים יח, ט, שהאריך טובא באיסור כשפים, והביא גם את מאמרם שהם מכחישים פמליא של מעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:9)

(194) לשונו בח"א סנהדרין סז: [ג, קסו:]: "כי הכשוף הוא שמשנה סדר העולם, וזה שאמר 'שמכחיש פמליא של מעלה'... פעולת הכשוף, שמערב הסדר מבלבל אותו, ובזה מכחיש פמליא של מעלה, וזה מבואר". והובא להלן בהערה 264. וכן להלן בבאר החמישי [לפני הד"ה גם בשביל] כתב: "המכשפים הם מכחישים פמליא של מעלה, כי הם מתנגדים אל גזירת השם יתברך", ושם הערה 549. ובנצח ישראל פכ"ב [תעו.] כתב: "הכשפים הוא יציאה מן הסדר, כי כל ענין הכשוף שמבטל סדר הטבע". וראה להלן ציון 276.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:10)

(195) כפי שכתב בנצח ישראל פנ"א [תתכ:], בביאור הגמרא [ב"ב עה:] שראה מלאכי השרת מנסרים אבנים טובות, וז"ל: "ועמד על הניסור הזה, רוצה לומר גזירה זאת. שהרי לשון 'גזירה' הוא כריתה וניסור גם כן. וראה שהעליונים גוזרין דבר זה. שכל דבר הוא בגזירת עליונים והם גוזרין, ולכך נקרא זה 'ניסור'". וכמו שאמר דניאל [דניאל ד, יד] "בגזירת עירין פתגמא". ואמרו [חולין ז:] "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אא"כ מכריזין עליו מלמעלה". ובב"ר [י, ו] אמרו "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל". ובתפארת ישראל ר"פ א [כח.] כתב: "הנה השמים וכל צבא השמים... ופועלים בתחתונים כמו שבראם השם יתברך וסדר אותם". ובדר"ח פ"א מי"ח [נז.] כתב: "העולם התחתון שהוא עולם ההויה, ואין הויה מעצמו, רק שמקבל הויה מן הפועלים. וידוע כי יש פועלים בעולם התחתון, וזהו כמו שכתוב [בראשית א, טז] 'את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה וגו". והפועלים האלו גוזרים משפטים על התחתונים, וקראו אותם משפטי המזלות. והוא דין גמור מה שגוזרים העליונים על התחתונים... כי על ידי המושלים, הם השמים וצבאיהם, שהם מושלים פועלים בתחתונים, הם שגוזרים ומחייבים מה שיתן זה לזה לפי הסדר והמשפט אשר סדר המנהיג הוא השם יתברך... כלל הדבר כי עולם התחתון נבנה על גזירת דין". וכן כתב בנתיב השלום פ"ב [א, רכב:]. ומעין זה כתב בגבורות ה' פס"ה [שב:], וז"ל: "המלאכים... נקראים אדונים, שהם אדונים לעולם... וכלל המלאכים בשני שמות, יש מלאכים עליונים הפועלים בדברים שהם בעולם ונקראים 'אלקים'... ויש שהם מנהיגים את התחתונים, והם נקראים 'אדונים', כי האדון מנהיג את אשר תחתיו". והרי אף המלאכים נכללים ב"צבא השמים", וכמבואר ברמב"ן בראשית ב, א. ובגבורות ה' פס"ו [שו.] כתב: "כי במה שנקראים עליונים הם פועלים בתחתונים... והם כמו עלה נחשבים... אבל התחתונים במה שהם תחתונים הם עלולים בעצמם". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 114, ולהלן הערה 458. ואף על הקב"ה אמרו [סנהדרין לח:] "אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה", וכמו שיבאר להלן בבאר הרביעי [ד"ה הודיעו חכמים], ושם הערה 1165.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:11)

(196) כמו האמוראים שעסקו בספר היצירה [הובא בגמרא שם] "שבו הזכרת שמותיו יתברך אשר בהם ברא עולמו" [לשונו בסמוך], ובזה אין שום איסור, וכמו שיבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:12)

(197) שהדבר נקרא על שם ראיית האדם, אע"פ שלאמיתו של דבר אין זה כך. וכגון, להלן בבאר הרביעי [ד"ה ודע כי], לאחר שהביא את הגמרא [ברכות נט.] שהקב"ה מוריד שתי דמעות לים הגדול על צערן של ישראל, כתב: "דע, כי בכל מקום שתמצא בכתוב ובדברי חכמים לשון כזה, ח"ו שיעלה על דעתם לומר שיהיה דבר זה אצל הבורא, כי מי [הם] שמספרים כבוד קל יותר מהם. אך הכל הוא מצד המקבל. כי דעת רז"ל, והוא דעת תורה, שכל הדברים האלו הם מצד המקבלים, שהוא יתברך נמצא אל המקבלים כמו שהם מוכנים לקבל, ונראה להם השי"ת כפי מה שהמקבל ראוי לו, מבלי שיהיה הדבר הזה בעצמו יתברך כך, רק שכך האדם מקבל מאתו יתברך. ודבר זה הוא יסוד גדול מאוד, גילו אותו חכמים במדרשיהם הפנימיים והנעלמים". ובהמשך הבאר הרביעי [ד"ה בפרק כשם] כתב: "כלל הדבר, שכל הדברים האלו נאמרו מצד המקבל... ודבר זה יהיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, שכל דברים אלו וכיוצא בהם נאמרו מצד המקבל". ובתפארת ישראל פל"ג הקדיש את כל הפרק לבאר יסוד זה, ויובא בהערות שם בבאר הרביעי [הערות 363, 634, 639, 811, 1081]. וראה בסמוך הערה 200.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:13)

(198) "מן השם" - ממה שנקרא בשם "כשפים", שאכן מדובר בכשפים ממש, זה אין לומר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:14)

(199) פירוש - אולי נביא ראיה לא מן השם גרידא, אלא מתוך מה שחכמים קראו לדבר בשם "כשפים", והרי כוונתם היא לכשפים ממש, כי אסרו את השנים הראשונים מחמת שהם כשפים. הרי שחכמים לא התכוונו לומר בתיבת "כשפים" שהם רק נראים ככשפים, אלא נתכוונו לכשפים ממש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:15)

(200) פירוש - מתוך ששנים מהשלשה דברים שנזכרו בגמרא הם אכן מעשה כשפים [העושה מעשה, והאוחז העינים], לכך אף הדבר השלישי [העיסוק בספר היצירה] נקרא בשם "כשפים". כי הואיל וכל השלשה הוזכרו יחד בתיבה אחת ["כשפים"], לכך תיבה זו נקבעה על פי הרוב, ותנא חדא אטו תרי [ראה קידושין ב:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:16)

(201) פירוש - דוקא ממקום שבאת [שכולם נקראו "כשפים"] יש ראיה לכיוון ההפוך; כי מתוך שהשלשה הוזכרו בתיבה אחת ["כשפים"], והראשון חייב עליו בבית דין, הרי מן הנמנע לומר שהשלישי שהתירו הוא בגדר כישוף [שהותר], דמאי שנא מהראשון, שעליו חייבים בבית דין. ובעל כרחך לומר שהשלישי שהותר אינו כישוף שהותר, אלא אינו בגדר כישוף כלל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:17)

(202) ונראה בעיני בני אדם ככישוף [העיסוק בספר היצירה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:18)

(203) רמב"ן בראשית יז, א: "ורבי אברהם פירשו בשם הנגיד ז"ל מגזרת שודד, כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים. וזהו נכון, כי הוא מדת הגבורה מנהגת העולם, שיאמרו בה חכמים מדת הדין של מטה... כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב... ובכולם תתנצח מערכת המזלות". וכן הרמב"ן בשמות [ו, ב] כתב: "כי נראה לאבות בשם הזה [שקי], שהוא מנצח מערכות שמים ולעשות עמם נסים גדולים". וראה ברד"ק בספר השרשים שורש שדד [הראשון], ולהלן בבאר הששי הערה 429.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:19)

(204) שבשם זה הוא עושה נסים בעולם, וכמבואר בהערה הקודמת. ואודות שהנסים מורים את כוחו של הקב"ה בעולם, כן מבואר בגו"א שמות פי"ח הערה 105, ושם במדבר פי"א הערה 52. ובנתיב גמילות חסדים פ"ד [א, קסב.] כתב: "כאשר השם יתברך עושה לו נס, מורה כי הוא יתברך אחד בעולמו, ומפני שהוא אחד עושה בעולמו מה שהוא רוצה, ויכול על הכל, ולכך עשה לו נס".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:20)

(205) לשונו בח"א לסנהדרין סז: [ג, קסו:]: "יש דבר שאינו יוצא מסדר העולם כלל, כאשר הוא פועל בשמו יתברך. כי שמו יתברך פועל הכל, ואין כאן דבר שנוי כלל. כי כמו שיכול האדם להתפלל אל הש"י, ומזכיר שמו יתברך, והוא נותן לו ומחדש לו ניסים ונפלאות, ומדבר זה לא נח והושלם העולם, שלא יהיה דבר זה בעולם, וכך בשמו יתברך יכול האדם לפעול. וכמו שפעל משה בשמו יתברך על הים, ואין זה דבר יוצא מסדר העולם. כי אף אם נח הש"י ממלאכת העולם, אינו נח ממלאכת צדיקים וממלאכת רשעים, פועל עם אלו, ופועל עם אלו. ולפיכך מותר לפעול עם שמותיו יתברך. ולא אסר רק הפעולה שאינה באה מן הש"י, והם הכשפים שמכחישין פמליא של מעלה, והם אסורים, כי הנבראים כולם נבראו שלא ישנו תפקידם אשר ברא הש"י אותם". ואודות כחה של תפלה לבטל גזירות, כן אמרו [ר"ה טז:] "ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן; צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה... צעקה דכתיב [תהלים קז, כח] 'ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם'". וראה שם בח"א [א, קח.] ובנתיב התשובה פ"ה [ד"ה והנה כאשר] בביאור הדבר. **אמנם נראה** שכוונתו כאן ליסוד מיוחד שנמצא בכחה של תפלה, והוא הזכרת שמו יתברך. ובח"א לסנהדרין סז: ביאר כן להדיא, שכתב: "כי כמו שיכול האדם להתפלל אל הש"י, **ומזכיר שמו יתברך**, והוא נותן לו ומחדש ניסים ונפלאות". הרי שהתפלה נענית מחמת הזכרת שמו יתברך. וזהו יסוד חדש שלא נזכר בכל נתיב העבודה שלו. וכן בח"א לר"ה ובנתיב התשובה [שהובאו למעלה] ביאר שהתפלה מבטלת הגזרה מצד שיש בה השתפכות הנפש, ולא מצד הזכרת שמו יתברך. ומהו פשר יסודו כאן, שתפלה פועלת מצד הזכרת שמו. **ושמעתי ממו"ר** שליט"א, שביאר כך: על הפסוק [תהלים צא, יד] "אשגבהו כי ידע שמי" אמרו חכמים [ילקו"ש ח"ב רמז תתמג]: "מפני מה ישראל מתפללין בעולם הזה ואינן נענין, על ידי שאינם יודעין שם המפורש, אבל לעתיד הקב"ה מודיעם... באותה שעה הם מתפללין ונענין". הרי שחכמים תלו את התפלה בידיעת שמו יתברך. וביאור הדבר, שתפלה בדרך כלל פועלת על ידי העבודה שבה, שהרי התפלות כנגד הקרבנות תקנום [ברכות כו:]. ועל תפלה זו דובר בשאר ספריו. אך ישנה תפלה שפועלת על ידי שהיא נחשבת כקריאה בשמו יתברך, כי עצם מעשה התפלה הוא מעשה של קריאה בשם, ועל חלק זה של התפלה נסובו דבריו כאן ובלקו"ש הנ"ל. וכמו תפלת "אנא בכח" שהיא תפלת רבי נחוניא בן הקנה, והיא קריאה בשם של מב אותיות [ראה סידור הגר"א עמוד 34]. ראיה לדבר; אלישע החיה את בן השונמית [מ"ב ד, לה]. ועל כך נאמר שם בהמשך [מ"ב ח, ד] "ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע". ובגמרא [מגילה כז.] אמרו על כך "אלישע דעבד ברחמי הוא דעבד". הרי שאלישע החיה מתים בתפלתו. ומאידך גיסא, יסוד ידוע הוא שאין להתפלל על נסים [ברכות ס., וראה פחד יצחק ר"ה מאמר לג, אות ז]. וכיצד אלישע התפלל להחיות מתים. ובעל כרחך מוכח מכך שבתפלת אלישע היה ענין נוסף, המייחד את תפלתו משאר תפלות, ומאפשרת לו להתפלל אף על נסים. והשאלה העולה היא, מהו יחוד זה. אלא שזהו הענין שאנו דנים עליו, שבתפלת אלישע היתה קריאת שמו יתברך, המאפשרת להתפלל אף על נסים [כי על ידי השם חוזרים לתחילת היצירה, וכמו שיתבאר בהמשך]. וכן מדוייק מלשונו בח"א בסנהדרין שם, שכתב: "שיכול האדם להתפלל אל הש"י, ומזכיר שמו יתברך, **והוא נותן לו ומחדש ניסים ונפלאות**". ואיך תפלה מביאה לנסים ונפלאות. אלא הם הם הדברים. כאשר תפלה פועלת מכח קריאה בשם, בכוחה לפעול גם נסים ונפלאות, וכמו שמוכח מתפלת אלישע. ותפלה זו היא היא המקבילה להתעסקות בספר יצירה, שגם היא מביאה לנסים, וכמבואר בגמרא שם. והוסיף מו"ר שליט"א, שהרי אחד משמות התפלה הוא "קריאה" [דב"ר ב, א], וכל קריאה היא בשם. [וראה ע"ז י: שתחיית המתים שם מתייחסת לתלמידיו של רבי]. וכל זה מורה שהנסים נפעלו על ידי קריאה בשם. ודפח"ח. וראה הערה 207, שהוכח שם שלהסבר זה כוונו דברי המהר"ל. וראה הערה 227.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:21)

(206) מנחות כט: "'כי ביה ה' צור עולמים'... אלו שני עולמות שברא הקב"ה, אחד בה"י ואחד ביו"ד... שהעולם הזה בה"י, והעולם הבא ביו"ד". ובגבורות ה' פנ"ט [רס.] כתב: "כי בשם י"ה ברא בו שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא, שנאמר 'כי ביה ה' צור עולמים'... כי בכח השם הזה ברא הכל". ובח"א לע"ז ג: [ד, סוף כד:] כתב: "כי הוא יתברך ברא העולם בד' אותיות של השם הגדול", ושם ביאר כיצד ארבע האותיות באות מכח שתי האותיות הראשונות של השם הנזכר בפסוק "כי ביה ה' צור עולמים". וכן הוא בנתיב יראת השם פ"ג [ב, כח.]. וראה להלן בבאר הרביעי הערות 914, 1222.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:22)

(207) צריך ביאור מהי הדגשתו "גזירת **עולם הזה**". אמנם על פי מה שנתבאר בהערה 205 הדברים מחוורים למדי. כי נתבאר שם שאיירי בתפלה שבכוחה לפעול נסים הסותרים לחוקי הטבע, והרי חוקי הטבע הם הם "גזירת עולם הזה". ודייק לה עוד, שהמקור ליסוד הנ"ל נמצא הוא בילקו"ש על תהלים פרק צא [כמובא בהערה 205], ולשון הילקוט הוא: "מפני מה ישראל מתפללין **בעולם הזה** ואינן נענין, על ידי שאינם יודעין שם המפורש, אבל לעתיד הקב"ה מודיעם... באותה שעה הם מתפללין ונענין". ומדוע הוצרך הילקוט לומר שישראל מתפללין **בעולם הזה**, ומאי קמ"ל בזה, הרי ברור שכל תפלות ישראל עד כה הם בעולם הזה. אך לפי המבואר למעלה הדברים מדוייקים בתכלית. כי הילקוט בא להורות שאין תפלות ישראל חורגות מ"גזירת עולם הזה" מפאת שאין ישראל יודעים את השם המפורש. ובדיוק כשם שהילקוט הדגיש שמדובר "בעולם הזה", הדגיש אף המהר"ל שמדובר ב"גזירת עולם הזה". וראה להלן בבאר הרביעי הערה 1312.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:23)

(208) ענין זה מבואר היטב בהקדמתו השניה לגבורות ה' [יא], ביחס שבין טבע לנס, וז"ל: "רבותינו ז"ל אמרו [ב"ר ה, ה] תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית וכו'. וכוונתם בזה שהוקשה להם אחר שכל הנמצאים נמצאים מסודרים מאתו יתברך, אין יתכן בהם שנוי, כי מעשיו וסדרו ראוי שיהיה קיים לעד, לא תשתנה. ועוד כי כולם נבראים בשמו יתברך, ומאחר שכלם נבראו בשמו יתברך אשר הוא נצחי קיים לעד, כמו ששמו קיים נצחי, כך ראוים מעשה בראשית התלוים בשמו להיות נצחיים, 'כי ביה ה' צור עולמים'. ועל זה אמרו כי כאשר נבראו היה מסודר ממנו הנס שיהיה בנבראים, כאשר מסודר ממנו מעשה הטבע. וסדור הזה, כי במעשה בראשית לא החליט הטבע לגמרי, אבל סדר גם כן לנסים... וכמו שבשמו נברא מעשה בראשית, כך בשמו גם כן סידר שיוכל הטבע להשתנות ולהיות הויית הנס, והכל נברא בשמו. נמצא כאשר היה הנס לא היה בטול לסדר הנמצאים שנמצאים מאתו יתברך ויתעלה שמו... כי הנסים הם מסודרים מאתו יתברך גם כן, ואין הנסים שנוי הסדר, ולכך היה לנסים בתחילת הבריאה סדר, כמו שהיה סדר לטבע. וזה עיקר הפירוש מה שאמרו תנאי התנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, לומר שיש לנסים סדר מסודר גם כן". והם הם הדברים שנתבארו כן, שכשם שהנס לא סותר לטבע, כך ה"עבדי עגלא תלתא" על ידי ספר היצירה לא סותר לסדר העולם, וממילא אינו בגדר של "כשפים". **והרי שם** הויה גופא מורה על כך; כי באותיות יו"ד ה"א נבראו העולם הזה והעולם הבא [כמבואר בהערה 206], ואילו מהאות וי"ו של שם הויה באים הנסים לעולם, וכפי שכתב בח"א לסנהדרין פב: [ג, קעב.], וז"ל: "כי הנסים מצד עצמם ראוים שיהיו ששה הנסים, כנגד הוי"ו של שמו הגדול, שממנו הניסים". וראה גו"א במדבר פי"א אות ו [ד"ה אבל], שביאר שם שהנסים באים מכח השם הגדול, ושם הערה 15. הרי שהעוה"ז והנסים באים משורש אחד [שם הויה], ולכך בודאי שאין ביניהם סתירה, כי א"כ הם היו בגדר הפכים זה לזה, וההפכים לא יהיו בנושא אחד [כמבואר להלן בבאר השלישי הערה 55].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:24)

(209) שלשת הפסוקים הם [שמות יד, יט-כא] (א) "ויסע מלאך האלקים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם". (ב) "ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה". (ג) "ויט משה את ידו על הים ויולך הויה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים". וכן מפורש ברש"י בסוכה מה. ד"ה אני והו. וכן הראב"ע הארוך בשמות יד, יט, כתב: "ובעבור שאלה שלשה פסוקים דבוקים זה עם זה, וכל אחד יש בו ע"ב אותיות, על כן מצאנו בספרים כתוב סימן סוד השם המפורש". וכן כתב החזקוני שם פסוק כא: "כל אחד משלשת הפסוקים אלו יש בו ע"ב אותיות, ומהם יוצא שם בן ע"ב אותיות... ובו קרע משה את הים". והרמב"ן בהקדמתו לחומש כתב: "וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד ענין השם הגדול של שבעים ושתים, באי זה ענין הוא יוצא משלשה פסוקים 'ויסע' 'ויבא' 'ויט'". וכן כתב הרמב"ן בדרשת "תורת ה' תמימה" [כרך א, עמוד קסח]: "ודבר נודע לרבים, כי מפסוקי 'ויסע' 'ויבא' 'ויט' יוצא שם של שבעים ושתים אותיות שבו משתמשין חסידי הדורות היודעים אותו להמית ולהחיות, לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, לבנות ולנטוע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:25)

(210) ובגו"א שמות פ"ב ריש אות כב [ושם הערה 85], גבורות ה' פ"מ [קנא:], וח"א לנדרים ז: [ב, א.], כתב גם כן שהים נקרע בשמו הגדול.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:26)

(211) מ"ב פרק ב פסוקים כג, כד; "ויעל משם בית אל והוא עולה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו עלה קרח עלה קרח ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה' ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:27)

(212) בסוטה מז. אמרו "בשביל ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב הובקעו מישראל ארבעים ושנים ילדים". וכתב שם בח"א [ב, פו.]: "פירוש, כי בלק הקריב מ"ב קרבנות לקלל את ישראל בשם של מ"ב, ולכך הקריב מ"ב קרבנות, כי יש צד בחינה בשם הזה שהוא כנגד ישראל, ולכך הקריב מ"ב קרבנות להיות דבק בשם הזה, הוא שם של מ"ב, ולהיות כנגד ישראל. והשם יתברך לא שמע אליו. מכל מקום היה גורם דבר זה שיהיה נגד רשעי ישראל, כאשר לא היה מועיל לקלל את ישראל הטובים, מ"מ חלה הקללה כאשר קלל אלישע את הרשעים בשם השם הזה של מ"ב. ולכך יצאו שני דובים מן היער, כי שם של מ"ב הוא מדת הגבורה, שהוא שנית, והבן זה". וכן הוא ברבינו בחיי שמות ב, יב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:28)

(213) פירוש - משה ואלישע פעלו בשם. ובגו"א שמות פ"ב אות כב הביא שאף דוד הרג את גולית [ש"א יז, נ] בשם המפורש, וכמבואר במכילתא שמות טו, ג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:29)

(214) בשמותיו יתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:30)

(215) כי הרי שמותיו יתברך הם אלו שעשו ויצרו את סדר העולם, ואיך אפשר לומר שהשימוש בשמותיו יחשב לחריגה מהסדר. וראה להלן הערה 293.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:31)

(216) וכל זה מבואר בדבריו הקצרים של רש"י שם בסנהדרין, שכתב: "עסקי בהלכות יצירה - וממילא אברו להו עגלא תילתא על ידי שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא העולם, ואין כאן שום מכשפות, דמעשה הקב"ה הן, על ידי שם קדושה שלו הוא". וסנהדרין סה: אמרו "רבא ברא גברא", ופירש רש"י שם: "ברא גברא ע"י ספר יצירה, שלמדו צרוף אותיות של שם". וכן בח"א לסנהדרין סח. [ג, קסז:] כתב לגבי דברי הגמרא שם שרבי אליעזר שנה שלש מאות הלכות במיני כשפים, ועל ידי כך נתמלא כל שדהו בקשואים, שכתב: "כי היה פועל דבר זה בשם, ולא בכשפים... שהיה שונה ג' מאות הלכות בנטיעות קשואים, והוא השגה בהוצאת הנבראים לפעל... כי נטיעות קשואין הוא הלימוד בבריאה לפי הפירוש שאמרנו שהיה פועל בשם, ודבר זה יותר בהשגה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:32)

(217) שאביי אמר [סנהדרין סז:] "הלכות כשפים כהלכות שבת", שבשתיהן יש שלש דרגות; חיוב מיתה, אסור אבל פטור, ומותר לגמרי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:33)

(218) קורא ל"פטור אבל אסור" איסור דרבנן. וכן מבואר ברמב"ם בתחילת הלכות שבת פ"א ה"ג: "וכל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור, הרי זה פטור מן הכרת ומן הסקילה ומן הקרבן, אבל אסור לעשות אותו דבר בשבת, ואיסורו מדברי סופרים, והוא הרחקה מן המלאכה. והעושה אותו בזדון מכין אותו מכת מרדות". וכן פירש רש"י [שבת ג.] "פטור אבל אסור - פטור מחטאת, אבל אסור מדבריהם לכתחילה". ומחדש כאן שאין לך מצות לא תעשה שבתורה שלא תמצא בה גזירות דרבנן. וזה לכאורה פלא, וכי בכל שס"ה מל"ת יש דרבנן של "אסור אבל פטור". וכגון, מצות לא תעשה קמ"ו בספר המצות לרמב"ם היא "שלא לאכול בשר עולה", ואיזה איסור דרבנן יש על כך. ומצות ל"ת שנ"ח היא "שלא יגרש האונס אנוסתו", ומהו האיסור דרבנן שיש שם. ורש"י יבמות קיט. ד"ה מה לי כתב שכשחכמים עשו הרחקה בדבר המותר משום דבר האסור, יש שלכרת עשו הרחקה, וללאו לא עשו. וצ"ע. ואולי אפשר קצת להטעים דבריו על פי יסוד החזון איש אור"ח סימן סב סוף אות כו, שחידש "דבדבר דבקל לבוא לידי מכשול, יש לאסור [מדרבנן], ואין צריך מושב בית דין לאוסרו, אלא על כל דיין החובה לאסור". והוכיח כן מחגיגה יט. שאמרו שם "סלקא דעתך אמינא ליגזור דלמא כו'", ומה שייך לומר "סד"א ליגזור", דניחזי אנן; אם בי"ד גזרו, או לא גזרו. אלא מוכח שבכל מקום שיש סברא לגזור, הרי סברא זו גופא מחייבת שאכן תהיה כאן גזרה דרבנן, אף ללא מושב בית דין. ואם כן שייך שיהיה איסור דרבנן על כל מצות לא תעשה, כשיראה שהדבר נצרך מסברא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:34)

(219) בין איסור מלאכה בשבת לאיסור כשפים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:35)

(220) אודות שבשבת הושלם העולם, ראה בתפארת ישראל פ"מ [תריז:] שהרחיב בזה, וביאר שיש לשבת שני שמות; כלה, ומלכתא. השם הראשון מורה על הברכה וההשלמה, והשם השני על הקדושה. ולהלן בבאר זה [ד"ה בפרק כל כתבי] כתב: "כי השבת הוא שהש"י ברא העולם והשלים אותו, לכך צוה הש"י שישבות האדם ביום הזה ששבת הש"י ממלאכתו, והשלים אותה... ועל זה בא עונג שבת לומר כי הש"י השלים העולם, ולא נמצא חסרון כלל, רק הכל הוא בעונג והשלמה... שעל זה באה מצות שבת, כי הכל נברא בהשלמה מן הש"י". ובתפארת ישראל פס"ט [תתרפד:] כתב: "כי שם 'שבת' בא על השלמה, ששבת והשלים הכל", ושם הערה 67. ובח"א לשבת קיט. [א, סג.] כתב: "השבת היא השלמה לעולם, שבו נשלם שמים וארץ וכל צבאם... והרי 'ויכולו' [בראשית ב, א] ר"ל שכלה ונשלם הדבר, שהוא שלם, ראוי שלא יהיה בו חסרון". ומעין זה כתב בדר"ח פ"א מט"ז [נט.]. וכן הוא בנצח ישראל פי"ט [תכה.], שם פל"ו [תרעז:], ובח"א לב"ק לב: [ג, ו.], ועוד. וראה להלן הערה 471.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:36)

(221) כפי שביאר בתפארת ישראל פ"מ [תרח:]: "ואם תאמר, ולמה באה ההוראה על שהוא יתברך פועל הכל במה שינוח ביום השביעי, אדרבא, יש לעשות מלאכה כל ששה ימים, וזה יהיה הוראה כי הוא יתברך פעל הנמצאים בששת ימים. ואין זה קשיא, כי ההוראה היא בשבת להודיע כי הוא יתברך פעל הכל והשלים הכל. וזה, כי גם השמים הם פועלים, אבל אין מנוח להם. וזה כי כי אין בפעולתם ההשלמה, ומאחר שאין בפעולתם ההשלמה, אין כאן שביתה והפסק, כי השביתה וההפסק מורה על ההשלמה. אבל השם יתברך, כיון ששבת, יש בפעולתו ההשלמה. ולפיכך השם יתברך אשר שבת ביום השביעי מכל מלאכתו, מורה דבר זה שמלאכתו בשלמות, ואין עוד חסרון. וכיון שאין חסר דבר, שייך בזה שביתה" [והובא להלן הערה 472]. ובגבורות ה' ר"פ מה [קעא.] כתב: "כי הדבר שהוא מתנועע תמיד מבלתי מגיע אל התכלית, אז נדע כי זה הנמצא חסר שלימות בעצמו. שאם היה בעל שלימות, היה מגיע אל המנוחה, שהוא השלמה. אבל התנועה אין בה שלימות גמור. ולפיכך העכו"ם במה שאינם שלימי צורה... אמרו חכמים עליהם [סנהדרין נח:] כותי ששבת חייב מיתה, לפי שנאמר עליהם [בראשית ח, כב] 'יום ולילה לא ישבותו'. כי הם דבר שאין לו השלמה. אבל ישראל במה שהם בעלי שלימות, יש להם שבת. כי השבת מורה על ההשלמה, וזהו ענין הצורה שהוא שלימות הדבר. אין לך דבר שהוא בכח ואינו בשלימות רק הגשם וכחות הגשם, ואין הגשם בפעל, כי כל גשם הוא בכח לשנות המצב בתנועה ממקום למקום. ולפיכך כל גשם בעל כח, וכל כח אינו בעל השלמה. לכך דבר הגשמי אינו בעל השלמה. וכל דבר שהוא נבדל מן הגשם, הוא בעל השלמה". ולכך מה שכתב כאן "ובדבר שהוא שלם אין מלאכה" זה כאילו אמר "ובדבר שהוא שלם אין תנועה", כי כבר ביאר בתפארת ישראל פ"מ [תרכד.]: "מה שאין לעשות מלאכה ביום השבת הוא קדושה לשבת, שהיום הזה אין בו תנועת מלאכה, שכל תנועה גשמית" [והובא למעלה בבאר הראשון הערה 82]. **וכאן כתב** "כי בשבת אסור **לתקן** מלאכתו", ויש בזה הד לדבריו בח"א לשבועות ט. [ד, יג.] שכתב: "ואל תשאל מן השבת שהוא יום קדוש ואין בו חטאת. כי זהו מפני שהוא יום מנוחה, יום שהכל מתוקן... ואין ראוי לתקן החסרון ביום המתוקן, וכמו שאסור כל תקון ביום הזה. ולכך אין חטאת ביום השבת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:37)

(222) כפי שכתב בנצח ישראל פכ"ג [תצד:]: "כבר אמרנו לך שהחסר הוא שמתהוה ומקבל הויה, והדבר שהוא שלם אין עומד לקבל הויה... כי השלם לא יתהוה". וכן כתב שם פל"ה הערה 55, ושם פמ"ו הערה 6. ובנצח ישראל פכ"ו [תקמו.] כתב: "משל לזה הביצה, קודם שיתהוה האפרוח היא נפסדת, שאם הביצה היתה נשארת בהויה שלה, אין כאן מקבל הויה, שהרי המקבל אינו חסר... כי הדבר שיש בו הויה לא יתהוה, כמו הביצה והיא שלמה [תמורה לא.]", ושם הערה 21. וכל הויה היא שנוי, וכפי שכתב בנצח ישראל ר"פ לו [תרע.]: "כמו שכל הפסד הוא שנוי, כך כל הויה שנוי בעולם, והוא נקרא [כתובות קיא.] 'חבלי משיח'", ושם הערה 2. ובהמשך הפרק שם כתב [תרעח.]: "ביום השבת נשלמה הבריאה, ואין כאן עוד הויה יוצאת לפעל, שעצם הויה הוא שנוי". וכן כתב בתפארת ישראל פמ"ז [תשלח.], ושם הערה 69. ולכך הדבר השלם לא יתהווה ולא ישתנה. אמנם כאן כוונתו ל"שנוי" החורג מסדר העולם [ראה הערה 225], ואזי ק"ו יש כאן; אם בדבר השלם אין שנוי שהוא בתוך הסדר, ק"ו שלא יהיה בו שנוי החורג מהסדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:38)

(223) כן ביאר יותר בח"א לסנהדרין סז: [ג, קסו:], וז"ל: "הלכות כשוף כהלכות שבת כו'. פירוש כי ראוי שיהיה הלכות כשפים כהלכות שבת. כי השבת הוא תכלית אשר ברא השם יתברך את עולמו, ונח מכל מלאכתו... ואיסור כשפים ג"כ שהש"י ברא עולמו שיהיה נוהג כסדר שלו, ולענין זה יש לעולם הנחה, שאינו יוצא ממה שסדר אותו הש"י. וכמו שבשבת יש דבר שהוא חייב עליו, והוא דבר שהוא מלאכה גמורה חייב עליו סקילה. וכך יש בכשפים כאשר משנה העולם בדבר שהוא שנוי גמור, חייב עליו סקילה. ולכך הם שוים במיתתם; המחלל שבת בסקילה [סנהדרין נג.], והמכשף בסקילה [שם]. כי שוים חומר שלהם, כי המחלל שבת לא יתן לעולם השלמה, והמכשף ג"כ אינו נותן סדר והנחה לעולם, כי מוציא אותו מסדרו וממנהגו. וכמו בשבת יש דבר שהוא פטור אבל אסור, והוא דבר שאינו מלאכה, כך בכשפים דבר שאינו מעשה, רק נראה מעשה, האוחז עינים, שאין מעשה, פטור אבל אסור. וכמו שבשבת יש דבר שהוא מותר לכתחלה, דבר שאינו מן (השביתה) [מלאכה] כלל, כך יש דבר שאינו יוצא מסדר העולם כלל, כאשר הוא פועל בשמו יתברך. כי שמו יתברך פועל הכל, ואין כאן דבר שנוי כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:39)

(224) שהאמוראים יצרו עגלא תלתא ע"י ההתעסקות בספר יצירה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:40)

(225) ואע"פ שנתבאר למעלה [הערה 222] שכל הויה היא שנוי, ואילו כאן מבאר ששנוי לחוד והויה לחוד, לא קשיא, כי כאן כוונתו לשנוי החורג מסדר העולם, שאין ביצירת עגלא תלתא שנוי וסטיה מסדר העולם, והרי הוא ככל לידה והויה בבריאה, שאינה נחשבת לסתירה לסדר העולם. דוגמה לדבר; בגו"א ויקרא פי"ט אות לה הביא את טעמו של הרמב"ן לאיסור הרבעת כלאי בהמה [ויקרא יט, יט], וז"ל: "משום שיש טעם גדול בזה, מפני שהקב"ה ברא העולם בשלימות, ומי שמרכיב את המינים זה בזה להוציא מינים אחרים, הרי הוא כאילו אומר שהקב"ה לא השלים עולמו, ורוצה להוציא מינים אחרים... אלא שקשה לי על טעם זה שנתן הרמב"ן, כי המרביעים כאילו אומרים שהקב"ה לא השלים עולמו, דמה בכך, דהא אמרו חכמים [ב"ר יא, ו] כל דבר שהקב"ה ברא בששת ימי בראשית צריך תיקון, כמו החטין לטחון ולאפות, ולא אמרינן בזה שהקב"ה לא השלים עולמו. וכמו שאמרו [תנחומא תזריע ה] על המילה, שלא נברא עם האדם, והושלם על ידי בשר ודם. ואם כן, מה שייך בזה שנראה כאילו אומר שהקב"ה לא השלים עולמו". הרי שהרמב"ן השוה הרבעת כלאי בהמה לכשפים [וכן מבואר ברמב"ן להדיא בדברים יח, ט, שהאריך שם באיסור הכשפים, וכתב בתוכ"ד: "וגם זה מטעמי איסור הכלאים", עיי"ש], והגו"א חולק עליו ואומר שאין הרבעת כלאי בהמה שנוי, אלא הויה, שאינה סותרת לסדר הבריאה. וכך יצירת עגלה תלתא אינה חריגה מסדר העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:41)

(226) פירוש - אין יצירת העגל תלתא פעולה טבעית, שאז היתה נחשבת לכשוף. אלא זו בריאה שנעשתה על ידי שמו יתברך, ולכך אין היא סותרת לסדר העולם. ועוד אודות שהצדיקים פועלים בעולם שלא במסגרת של טבע, צרף לכאן דבריו בח"א לסנהדרין סה: [ג, סוף קסה:], שכתב: "שאלה גדולה, למה המכשפים והחרטומים פועלים הרבה, ואילו הצדיקים אינם יכולים לפעול כאשר קוראים אל הש"י. ותשובה זאת, כי הוא יתברך קדוש, ומשרתיו קדושים. ואם האדם צדיק, הש"י קרוב אליו, ועושה רצונו. ואם אינו צדיק, אינו קרוב אליו. אבל המכשפים והחרטומים פועלים על יד שדים, וכחות אלו אין צריך לזה קדושה כלל". הרי שפעולת הצדיקים אינה פעולה טבעית, אלא פעולה המזקיקה קדושה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:42)

(227) מבואר מדבריו שההתעסקות בספר יצירה אינה לימוד בלבד בשמותיו יתברך, אלא "היו מזכירין שמותיו". ובסנהדרין סה: אמרו שרבא ברא גברא. ובח"א שם [ג, קסו.] כתב על כך בזה"ל: "כאשר היה [רבא] מטהר עצמו, ועוסק בספר יצירה בשמותיו של הקב"ה, בזה היה מתדבק בו יתברך, וברא גברא". הרי ההתעסקות בספר יצירה היא התדבקות בהקב"ה, וכנראה לכך כתב כאן "והיו מזכירין שמותיו". ומו"ר שליט"א למד מדברים אלו שהלימוד בספר יצירה היא בחינה של קריאת שם. ולמעלה [הערה 205] נתבאר שיש תפלה הפועלת על ידי שהיא נחשבת כקריאה בשמו יתברך, וכך היא ההתעסקות בספר יצירה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:43)

(228) ואודות שעל ידי שמותיו יתברך הדברים ראוים לצאת לפעל, ראה בנצח ישראל פ"ו [קנז:] שכתב: "והרי הרבה דברים פועלים המכשפים והחרטומים, ואיך לא יהיה דבר שהוא פלא וחידוש בכח אלקי, אשר לו הכח והגבורה על הכל, והכל בכח אלקי קדוש". ולדידן הק"ו הוא כך; אם מכשפים מצליחים לעשות דברים כנגד הסדר, ק"ו שכח אלקי יוכל לעשות כפליים לתושיה, כי הוא פועל בתוך הסדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:44)

(229) שהגדרת הכסיל היא שאינו מבדיל בין הדברים, וכמו שאמרו [עירובין ו:] "העושה מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל, עליו הכתוב אומר [קהלת ב, יד] 'הכסיל בחושך הולך'" [הובא להלן בהערה 301]. וראה למעלה בבאר הראשון הערה 169 שהובאו שם דבריו בנתיב הפרישות פ"א [ב, קיא:] שכתב: "השכל מבדיל בין דבר לדבר, אבל החמרי אינו מבדיל". וכן להלן [ד"ה כלל הדבר (השני)] כתב שמי שאינו יודע להבדיל בין הדברים הוא "נמשל כבהמות נדמה", וראה שם ציון 301. וזה לשונו בדר"ח פ"ג מי"ז [קנד:]: "הדעת הוא שידע אמתת הדברים כפי מה שהם בהבדל הדברים... אבל החכמה אינו רק השגה מה שמשיג נקרא חכמה, אף כי אינו משיג הדבר מצד אמתתו ובהבדל שלו... ומפני כי הדעת בו יודע אמתת הדבר כאשר הוא, אמרו בפרק חמישי דברכות [לג:] 'גדולה דעת שניתנה בין שתי אותיות השם'... כלומר שראוי הדעת שיהיה ניתן בין שתי השמות, כי הדעת בו יודע אמתת הדבר, והשם בא בכל מקום על אמתת הדבר מה שהוא בעצמו, ולפיכך נתן הדעת בין שתי השמות". ובדר"ח פ"א מט"ז [נג:] כתב: "דע כי ר"ג בא לתת מוסר לאדם, שיהיו כל עניניו ברורים עד שאין ספק בהם. כי כאשר יש במעשיו אשר עושה ספק, לא נקרא בעל שכל, כי השכל כל עניניו ברור בלתי ספק. ועל הכסיל אומר [קהלת ב, יד] 'הכסיל בחושך הולך'. אבל האדם שירצה להיות בעל שכל, יהיו דבריו בבירור. ואם יצא האדם חוץ ממדה זאת, כאילו הוא יוצא מגדר מה שהוא אדם בעל שכל. ומפני כי הספק שייך לאדם... בשכלו, כאשר אין דבר ברור לו, ויש לו פנים לכאן ולכאן". [ראה להלן הערות 352, 394, ולהלן בבאר הששי הערה 1088]. והרי כל ספק נובע מחוסר הבדלה בין הדברים. וראה בש"ך יור"ד סימן קעט ס"ק יח אודות העיסוק בספר יצירה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:45)

(230) פסחים קט: "תניא, לא יאכל אדם תרי ["זוגות" (רש"י שם)], ולא ישתה תרי... שותה כפליים דמו בראשו". ו"דמו בראשו" משום שהוא בא לידי סכנה על ידי מזיקים ועל ידי כשפים [פסחים קי:, ור"ן פסחים קט: בפירוש "מידי דאתי בה לידי סכנה"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:46)

(231) שהרי בגמרא [פסחים קי:] אמרו שיש בזוגות סכנה של כשפים, וכמבואר בהערה הקודמת. הרי זה מורה שחכמים התעסקו וידעו עניני כשפים. ותלונה זו מופיעה בקונטרס נגד התלמוד מספר ארבעים וארבע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:47)

(232) שנאמר שם [תהלים צא, ו] "מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים", ופירש רש"י שם "שמות שדים הם, זה מזיק בלילה, וזה מזיק בצהרים". ובפסוק הקודם נאמר "לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם", ופירש רש"י שם "שד המעופף כחץ". ובשבועות טו: אמרו "ושיר של פגעים... דכתיב [תהלים צא, ז] 'יפול מצדך אלף', ואומר [שם פסוק א] 'יושב בסתר עליון בצל שקי יתלונן' עד [שם פסוק ט] 'כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך'". ופירש רש"י שם "פגעים - מזיקין שפוגעין בבני אדם להזיק" [ראה להלן בבאר הרביעי הערה 405]. וכבר נתבאר בבאר הראשון הערה 13, שהמתלוננים לא התנגדו לתורה שבכתב, ולכך מדי פעם המהר"ל מוכיח דבריו מהתורה שבכתב. וראה להלן הערות 318, 325, 451, 667.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:48)

(233) המזיקים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:49)

(234) כפי שהסביר בביאורו הראשון בח"א לסנהדרין סח. [ג, קסז:] שרבי אליעזר עשה כשפים, שכתב על כך: "ואין לתמוה היאך הותר לו דבר זה לעשות כשוף, שכבר אמרו 'לא תלמד לעשות' [דברים יח, ט], שאין ללמוד לעשות אותם, אבל לדעת ולהבין אותם מותר [ספרי ורש"י שם]. כי יש לך לדעת כי בשכל אינו דבר יוצא מן הסדר, ולא נקרא יציאה מן הסדר רק כאשר פועל לצרכו". ובודאי מה שר"א למד אותם היה כדי לדעת להנצל מקלקולם. שזהו המשך דברי רש"י שם [דברים יח, ט] "לא תלמד לעשות - אבל אתה למד להבין ולהורות, להבין מעשיהם כמה הם מקוקלים ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך, שזה הוא חוק הגוים". הרי הלימוד הוא אמצעי של התגוננות מקלקול הדבר. וראה הערה 236, שמקור הדברים האלו הוא תוספות מנחות סה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:50)

(235) מדובר שם בדניאל חנניה מישאל ועזריה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:51)

(236) וכן אמרו [סנהדרין יז.] "אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים". וכתבו על כך התוספות במנחות סה. [ד"ה בעלי כשפים]: "כדי לידע את הדין, כדאמרינן [סנהדרין סז.] העושה מעשה חייב, האוחז העינים פטור. והיינו דקאמר רבי אליעזר בסוף ארבע מיתות [סנהדרין סח.] שאני שונה שלש מאות הלכות בנטיעת קישואין. וכדאמרינן נמי 'אבל אתה למד להבין ולהורות'". הרי שכל סנהדרין היו "בעלי כשפים". וראה להלן הערה 320 שחזר שם על ראייתו זו מדניאל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:52)

(237) דוגמה לדבר; נאמר [בראשית כה, ו] "ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וגו'", ופירש רש"י שם "פירשו רבותינו שם טומאה מסר להם". ומקורו מסנהדרין צא., ושם פירש רש"י "כשוף ומעשה שדים". וכתב על כך הגו"א בבראשית פכ"ה אות ז בזה"ל: "ולא שרוצה לומר שנתן להם להשתמש בכשפים, אלא לסלק כשפים ושד שנכנס באדם לסלקו, ודבר זה נתן להם, אבל שיהיו משתמשים בכשפים - אין נראה לומר כלל, שהרי התורה [שמות כב, יז] חייבה מיתה מי שהוא מתעסק בכשפים... אבל כשפים אין נראה דהוא מותר למסור להם להשתמש בהם, כי אם לסלק הכשפים". הרי שוב חזינן שהעיסוק בכשפים נועד להגנה והצלה. ולהלן [ד"ה הוריות פרק ג'] כתב: "וכי רעה עשו [חז"ל] כאשר ידעו אלו דברים בקבלה מן חכמים הראשונים, והזהירו בני אדם בזה", ושם ציון 316.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:53)

(238) כפי שכתב למעלה לגבי "כאשר זמם ולא כאשר עשה", וז"ל: "מכל מקום האמת לא אחשה, עד אשים כאור צדקתם", וראה שם הערה 60.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:54)

(239) וכמו שיביא להלן דוגמאה מהתולעים. וכן הוא היחס שבין ישראל לבין אומות העולם, וכמו שכתב הרבה פעמים, וכגון בגו"א בראשית פ"א אות ז כתב: "בשביל ישראל נברא העולם, וכל שאר העולם נברא בשביל ישראל", ושם הערה 41, שהוא יסוד נפוץ בספריו. ובאור חדש [עט:] כתב: "האומות אינם עיקר בעולם, והם תלוים בזולתן, כי לא נבראו האומות לעצמם רק בשביל זולתם... והם טפולים אצל ישראל, ונחשבים ישראל יושבים, והאומות תלוים בישראל". וכן חזר וכתב שם בהמשך [רא.]. ובגבורות ה' פ"ס [רעא:] כתב: "כי דבר זה התבאר במקומות הרבה מאוד, כי לא היה בריאת האומות רק שהם טפלים אל האומה הנבחרת, והכל נברא בשביל ישראל, והם נבראו בשביל עצמם... כי אין הבריאה בעצם רק לישראל, ואל ישראל נמשך הכל". ובנתיב אהבת השם פ"א [ב, לט:] כתב: "שאר האומות הם טפלים בבריאה, וכמו שברא השם יתברך שאר הנבראים בשביל האדם, ולא נבראו לעצמם, כך כל האומות הם בשביל ישראל". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 104, ולהלן בבאר הרביעי הערה 464. ולהלן בתחילת הבאר החמישי [ד"ה במה שדרך] כתב: "וכאשר אדם רואה חלוק הטהור והטמא, גוזר בדעתו שיש כאן חילוק. ומפני יחוד שמו יתברך באו חכמים לבאר כי אין הדבר כך כלל, כי העולם הוא אחד, ובא מפועל אחד, הוא השם יתברך. ואם הרחיקה אותם התורה, דבר זה בשביל שהם רחוקים ונבדלים מן עיקר העולם, הוא המציאות, ולכך הם טמאים בעבור ריחוק שלהם מן העולם. ואסרה התורה אותם לאומה הטהורה והקדושה. ובשביל זה אין לומר עליהם שהם מסולקים לגמרי מן המציאות ולעשות אותם מחולקים לגמרי, רק הם נמשכים אחר העיקר, כמו כל טפל שנמשך אחר העיקר. ולפיכך החכמים יודעי מצפוני חכמה חלקו עולם הזה לב' חלקים; החלק הראשון הוא המציאות בעצמו, והב' הם דברים שאין להם המציאות בעצמם, אבל הם נמשכים אחר עצם הבריאה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:55)

(240) בתחילת הבאר הזה [ד"ה אמנם רבא], שכתב : "כי כל הדברים, כמו העשבים והפירות, נבראו בשביל הבעלי חיים... כי נתן להם הכל לאכול... ומזה תראה כי שאר נמצאים הם נבראו בשביל הבעלי חיים, והבעלי חיים הם נבראו בעולם שיהיו בעצם". וראה הערה 46. וכן בבאר הראשון [ד"ה ודבר זה] חילק בין העין לבין מכסה העין, ושם הערה 104.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:56)

(241) מבאר קודם נבראים בלתי גשמיים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:57)

(242) כפי שכתב בח"א לגיטין סח: [ב, קכח.]: "כי הוא יתברך כולל הכל, בין הנהגת העולם, ובין היוצא מסדר העולם. וזה כי המלאכים ממונים על הנהגת העולם, והשדים הם הפך זה, מזיקים את העולם". וראה נצח ישראל פנ"ח [תתצז.]. ובגו"א במדבר פכ"ג אות כב כתב: "דענין השדים דבר חוץ לטבע ומנהגו של עולם... לפיכך נבראו בין השמשות [אבות פ"ה מ"ו], כלומר לא בששת ימי הטבע... ולכך השד הוא מזיק דבר שהוא טבעי". ובגבורות ה' ס"פ נה [רמו:] כתב: "מעשה שדים, שהם מזיקים, וכל פעולתם בלתי טבעית, כי הם ומעשיהם יוצאים מן סדר המציאות". ואודות שהם נמשכים אחר עיקר הבריאה, כן כתב בנתיב התורה פט"ז [א, סט:], וז"ל: "כי האדם אין לו שמירה לנפשו רק השם יתברך הוא שומרו לנפשו. וזה כי יש לאדם יותר פגעים משאר נמצאים... בשביל הנשמה העליונה אשר יש לאדם, שלא היה ראוי לפי הטבע ולפי המדריגה שיהיה לאדם אשר הוא מן התחתונים, נשמה עליונה מן השמים. ולפיכך יש לו מקטרגים יותר כאשר יש לאחד דבר שאין ראוי לו". וקודם לכן, שם ס"פ יג [א, נו.] כתב: "מפני שהוא תלמיד חכם לכך המזיקים מתחברים אליו ביותר... וכל זה מפני שהתלמיד חכם יש לו התורה שהיא נבדלת, ולכך הרוחנים, והם הבריות שהם בלתי גשמים, כמו המזיקים, נמשכים אליו". ותוספות חולין סוף צא. ביארו שהמזיקין מתקנאין בבעלי מעלה. וראה נצח ישראל פל"ט הערה 43, ולהלן בבאר הששי הערה 868.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:58)

(243) מצד עצם הבריאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:59)

(244) בספר "באר הגולה" הוצאת ארטסקרול [אנגלית] הביא כאן בהערה 33 שהתולעים שומרות על האדמה משאר מזיקים, ועל ידי פעולתם הן מרככות האדמה בכדי שהאדמה תוכל להצמיח פירות שונים. כמו כן התרבות הפירות והירקות נעשית בהרבה פעמים באמצעות התולעים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:60)

(245) וכן כתב בגבורות ה' פנ"ד [רלח.], וז"ל: "כי כשדים אין מציאותם נחשבים [סוכה נב:], כי לפחיתותם אין שם מציאות עליהם. והם דומים לבריאה שהיא טפלה, ונמשכת אחר בריאה אחרת, כמו התולעים. שאל יחשוב כי יש בהם בריאה בפני עצמו, רק שהם נמשכים אחר בריות אחרים, ומצד עצמם אין ראוי להם הבריאה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:61)

(246) השדים והתולעים וכיו"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:62)

(247) פירוש - הם שולטים במקומות שאין עיקריות הבריאה מודגשת. וכגון לגבי תולעים כתב בגו"א במדבר פי"ד אות לו [ד"ה והנה]: "הפרי כל זמן שהוא באילן ועומד בשרשו, אינו נתלע. אבל אם אין לו שורש, מקבל מיד תולעים... כלל הדבר, כאשר קיים השורש, אין מקבל תולעים, והפרי גם כן קיים. נהפך הדבר... הרי מקבל תולעים". וביאורו, כאשר הפרי מחובר לשרשו, אין כאן "שניות", כי הכל מחובר לעיקר אחד, ולכך גם אין תולעים. אך כשמתנתק הפרי משרשו, ויש לו קיום שאינו מחובר לעיקר, אז יש קבלת תולעים. ולכך רק כשאדם נפטר, הוא נמצא במקום של רימה ותולעה. **ובנתיב העבודה** פי"ט [א, קמד.] כתב: "כי המזיקים כחם כח השניות, ודבר זה ידוע כי המזיקין שולטים דוקא בשניות, ולכך אסרו חכמים לאכול ולשתות זוגות, מפני שהמזיקים כחם על השניות דוקא. וטעם דבר זה ידוע לחכמים, כי המזיקים אינם בראשונה, ולא נבראו בעצם ובראשונה כמו שנבראו שאר הנבראים. אבל הם נמשכים אחר העולם הזה, ואינם עיקר הבריאה. ולכך נבראו בין השמשות של ערב שבת [אבות פ"ה מ"ו], ואין להם אחדות עם העולם, ומפני זה הם מזיקים את העולם, ומפני זה כחם השניות דוקא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:63)

(248) "להרוג את המזיקין" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:64)

(249) לשונו בנר מצוה [י:]: "האומה הזאת [ישראל] נבראת לכבוד השם יתברך, וכדכתיב [ישעיה מג, כא] 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. ואילו ארבע מלכיות שנחלו המלכות מן ישראל, הם מבטלים כבודו יתברך בעולם הזה התחתון... כי עיקר כבודו מה שהוא יתברך אחד בעולמו ואין זולתו, דבר זה ממעטים האומות. ולא נבראו לזה רק ישראל שהם עם אחד, כמו שרמז הכתוב 'עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו'. כי מה שאמר עם 'זו' במספרו י"ג, והוא מספר אחד... 'תהלתי יספרו', עיקר תהלתי שהוא יתברך אחד ואין זולתו. ועל דבר זה נבראו בתחלת בריאתם, כי האומה הזאת מעידה על השם שהוא אחד". וראה שם הערה 58, ולהלן בבאר הרביעי הערה 468, באר החמישי הערה 703, ובבאר הששי הערה 492. אמנם כאן הוסיף "יחיד **בעליונים**", ומחמת עליונותו היחידה הוא מרומם על הכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:65)

(250) יסוד נפוץ בספרי המהר"ל שקריאת שמע היא התדבקות באחדות ה'. ובנתיב העבודה פ"ט הקדיש את כל הפרק לבאר זאת. ובנתיב אהבת השם פ"א [ב, לט.] כתב: "האדם מצד עצמו אינו דבר, רק מן השם יתברך בא האדם, ואליו האדם שב. כי הכל שב אליו יתברך, ואין דבר זולתו, רק השם יתברך, והוא אחד ואין זולתו. ולפיכך אמרו ז"ל [ברכות ד:] אף על גב שקרא ק"ש בבית הכנסת, צריך שיקרא ק"ש ג"כ על מטתו. ואם ת"ח הוא, אינו צריך. מכל מקום צריך שיאמר פסוק אחד דרחמי, 'כי בידך אפקיד רוחי' [תהלים לא, ו]. ומשמע אם יאמר קריאת שמע, דהיינו [דברים ו, ד] 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', אין צריך שיאמר 'כי בידך אפקיד רוחי'. והיכן אמר 'כי בידך אפקיד רוחי'. אבל דבר זה שאמר 'ה' אחד', שהוא יתברך אחד ואין זולתו, ומצד שהוא יתברך אחד ואין זולתו הכל שב אליו, ובזה נשמתו הוא שב אל הש"י, ומפקיד נשמתו ביד הש"י... כי מצד שהוא יתברך אחד, אין לשום נמצא בעולם הנפרד מאתו, כי הכל תלוים ודבקים בו יתברך, כי הוא יתברך עיקר הכל". וראה להלן בבאר הרביעי הערה 66.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:66)

(251) דוגמה לדבר; בברכות [טו:] אמרו "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום". וכתב לבאר בנתיב העבודה פ"ט [א, קג.]: "כי דוקא ראוי זה לקריאת שמע כאשר מקבל עליו מלכותו מלכותו ואחדותו יתברך [ברכות יג.]. וידוע כי הגיהנום נברא ביום שני, והשני הוא הפך האחד. וכאשר קורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה... דבר זה מבטל כח הגיהנום שנברא ביום ב'". דוגמה נוספת לכך שאחדות ה' בקריאת שמע היא המחייבת שאין זולתו, נמצאת בגו"א דברים פ"כ אות ו, בביאור דברי רש"י שם [דברים כ, ג] "אפילו אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי שיושיע אתכם", שכתב: "כי זכות קריאת שמע די להם לנצח, כי האחדות שהם מאמינים בו, שהם מנצחים את כח האומות, לפי שהם דבקים בכח אחד. שהאחד מורה על שאין מבלעדו, ומאחר שאין מבלעדו, נמצא כי הוא גובר על הכל, עד שאין הכל נחשב אצלו... וישראל דבקים באחד, לכך הם גוברים על האומות, כמו שהוא יתברך אחד על הכל בכח האחדות, וכח אחדות גורם שאין אתו נחשב שום אלהים". ולהלן בבאר הרביעי [ד"ה ועוד יש] כתב: "השם יתברך שהוא אחד, אין אצלו מציאות לנגעים, שעל ידי הנגעים נמצא השניות. ולכך יש לקרוא קריאת שמע לסלוק הפגעים", ושם הערה 404.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:67)

(252) כמו שנאמר [שופטים ג, טז] "ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות וגו'". ופירש הרד"ק שם: "פי חרב הוא הצד החד אשר לחרב. וחרב אהוד היו שתי צדיה חדים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:68)

(253) פירוש - בצד שאינו חד החרב שונה ומחולקת מהצד החד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:69)

(254) כפי שכתב בגו"א במדבר פכ"ח אות יא [ד"ה אמנם כאשר]: "כי המלך צריך שיהיה מיוחד. ויש לך לדעת, כי המלך הוא המקשר את מלכותו עד שהכל אחד. ולפיכך צריך שיהיה מלך אחד, ולא שני מלכים, כי איך יתקשר להיות אחד על ידי שנים, כי שנים הם מחולקים. וקראו רז"ל [ברכות יג.] 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' [דברים ו, ד] קבלת מלכותו, ומה ענין 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' אל (אחדותו) [מלכותו]. רק כי אין אחדות אלא למלך, שהוא יחיד בעמו, ועל ידו יתקשר הכל להיות כלל אחד. וכן הכתוב קראו אותו שהוא שני למלך 'משנה' [בראשית מא, מג], וזה כי המלך הוא כמו האחד במספר, ואותו שהוא אחריו שני. לכך קיימא לן במסכת ראש השנה [לב:] 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' הוא מלכות שלימה, וזה כי האחדות הוא המלכות, שמאחר שהוא אחד - ראוי למלכות... ולכך אמרה 'אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד', כי כל מלך צריך שיהיה מיוחד, ולא יהיה לו שתוף אל זולתו כלל, רק מיוחד בעצמו". וכן כתב בהקדמה שלישית לגבורות ה' [כ], ובגו"א שמות פי"ז אות יג [ד"ה וכן]. וראה להלן בבאר הששי הערה 446.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:70)

(255) פירוש - מצד היותו איש אין הוא אחד, כי יש עוד אנשים אחרים כמוהו בעולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:71)

(256) לשון הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק ביסוד השני: "יחוד השם יתברך, כלומר שנאמין שזה הוא סבת הכל אחד ואין כאחד הזוג, ולא כאחד המין, ולא כאיש האחד שנחלק לאחדים רבים, ולא אחד כמו הגוף הפשוט... אבל הוא השם יתברך אחד באחדות שאין כמותה אחדות. וזה היסוד השני המורה עליו מה שנאמר [דברים ו, ד] 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד'". ובהלכות יסודי התורה פ"א ה"ז כתב: "אלוק זה אחד הוא... שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם. לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם". והמבדיל בין הקב"ה לשאר נמצאים הוא אחדותו יתברך, וכפי שכתב בגו"א בראשית פ"ב אות לד: "אין ראוי האחדות אלא ליחיד הקב"ה, ומאחר שהוא [האדם] אינו אלוה, בהכרח שיהיה לו זוג, ולא היה ראוי לו אחדות... שאם היה ראוי לו האחדות, היה אלוה". ובתפארת ישראל פ"מ [תרכט.] כתב: "אי אפשר שיהיה נמצא דבר שהוא אחד לגמרי, רק השם יתברך שהוא אחד שלם. אבל שאר הנמצאים, אם הוא אחד לגמרי הוא חסר, שאם היה אחד והוא שלם, היה הוא אלוה. כי הוא יתברך הוא אחד, ואין זולתו". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 283.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:72)

(257) וצרף לכאן דבריו בח"א לגיטין סח. [ב, קכו:], שכתב שם: "בעולם הבא אין מזיקים להזיק, כמו שאמרו [תו"כ ויקרא כו, ו] 'מזמור שיר ליום השבת' [תהלים צב, א] למי שעתיד להשבית המזיקים מן העולם". ולפי דבריו כאן הענין מחוור מאוד, כי עוה"ב הוא עולם האחדות [גו"א שמות פ"כ אות ג (ד"ה ועוד), ושם הערה 11], ובמקום אחדות אין מקום למזיקין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:73)

(258) פירוש - המזיקין מתחלקים לימין ולשמאל, וכמו שמבאר. ובזוה"ק ח"א נג. אמרו שלסט"א יש ימין ושמאל. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:74)

(259) כוונתו לגמרא בברכות ו., שאמרו שם על המזיקין "כל חד וחד מינן אלפא משמאלה ורבבתא מימיניה", ובעין יעקב שם הוסיפו שם "שנאמר יפול מצדך ורבבה מימינך". וכן הביא בח"א לשבועות יד. [ד, יד.], שכתב: "'מה רבו צרי' [תהלים ג, ב], וזה נאמר גם כן על כוחות המזיקין, שהם הרבה מאוד, כדכתיב 'יפול מצדך אלף ורבבה מימינך', כדאיתא בפ"ק דברכות [ו.]". ובח"א לקידושין כט: [ב, קלב:], בביאור דברי הגמרא שם שלמזיק היו שבעה ראשים, כתב: "והטעם ידוע למבינים... כי כח השד היותר עליון שיש לו שבעה ראשים. ודע, כי השבעה תמצא תמיד על מספר הרבוי, כמו [דברים כח, כה] 'בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים ינוסו', וכן כל מקום. והשדים כוחם הרבוי, כי הם הפך האחדות. שכן אמרו [ברכות ה.] 'כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקים בטלים ממנו', והם שולטים על הזוגות דוקא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:75)

(260) לשונו בנתיב העבודה פי"ט [א, קמד:]: "ולפיכך כל מי שקורא ק"ש, שאומר 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', כאילו אוחז חרב של ב' פיפיות. ואמר 'שתי פיפיות', מפני כי המזיקים הם מימין ומשמאל, ואוחז חרב של שתי פיפיות להכרית המזיקים משני צדדים, מימין ומשמאל. כי כאשר קורא ק"ש דבק באחדות, ונצול מן השניות, שהם המזיקים, ודבר זה מבואר". [ועיין בהמשך דבריו מדוע יוחד הדבור לקריאת שמע על המטה יותר מאשר לכל קריאת שמע].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:76)

(261) שהמזיקין נמצאים במקום השניות, ולכך יש לחוש לזוגות. וצרף לכאן את דברי הגמרא [סנהדרין סז.] שנשים מצויות בכשפים. וכתב שם בח"א [ג, קסו.]: "כי הכשפים הוא שנוי הסדר, ואל זה הנשים מוכנות יותר. כי האיש הוא עיקר העולם, והאשה יוצאה בדבר מה מן העיקר והעולם, כי האיש הוא העיקר, ולפיכך הנשים מצויות בכשפים, הוא יציאה מסדר העולם, והבן זה". ולפי דבריו כאן מובן היטב יחוד הנשים לכשפים. ועוד עיין במהרש"א בח"א פסחים קי. [ד"ה שלום] שכתב: "כי סכנת הזוגות לפי שהם כח השניות, וכל שני [הוא] רע", ושם מאריך בזה. וכן הוא ברבנו בחיי בספר שולחן ארבע. ובגבורות ה' פל"ח [קמב.] כתב: "אין מזיקים שולטים רק בשניות, כמו שידוע במה שאמרו חכמים שלא לאכול זוגות, ולשתות זוגות, כי המזיקים שולטים על זה, ואינם שולטים על אחדות. ודבר זה סוד נפלא, נתבאר בספר באר הגולה. והלילה הזה [ליל ט"ו ניסן] אין בו שניות כלל, שהרי הוא ליל חג ראשון בחדש הראשון. ולפיכך הקשו בפרק ערבי פסחים [פסחים קט:] מהא דתקנו חכמים ארבע כוסות, שהם זוגות, וכי תקנו רבנן דבר דאתו לידי סכנה. ומתרץ 'ליל שמורים' כתיב [שמות יב, מב], ליל המשומר ובא מן המזיקים. פירוש הזוגות אינו מזיק בלילה זה, כי הלילה הזה אין בו זוג, כי הוא ראשון לגמרי, ואין להאריך". וכן כתב בקיצור בח"א לר"ה יא: [א, ק.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:77)

(262) פירוש - אמרו בגמרא "תנו רבנן, שרי שמן ושרי ביצים מותרין לשאול בהן". ופירש רש"י שם "שרי שמן - יש מעשה שדים ששואלין על ידי שמן, וקרי להו 'שרי שמן'... ויש שואלין בשפופרת של ביצה, וקרי להו 'שרי ביצים'". ופירושו, שהיו מבררים דברים מסויימים באמצעות שרי השמן ושרי ביצים, וכמו שמבאר. וכמה מבני אדם מייחסים דברים אלו אל הכישוף. ותלונה זו מופיעה בקונטרס נגד התלמוד מספר חמישים ואחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:78)

(263) "בדבר שדים - שכן עושין כשאובדין שום דבר, שואלין במעשה שדים, והם מגידים להם" [רש"י סנהדרין קא.]. ובשו"ע יור"ד סימן קעט סעיף טז כתב "מעשה שדים אסור, ויש מי שמתיר לישאל בהם על הגניבה". וכתב הש"ך שם ס"ק כ "על הגניבה וכיוצא בזה, מפני שאינו עושה מעשה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:79)

(264) לשונו בח"א סנהדרין סז: [ג, קסו:]: "פירוש, ההפרש שיש בין מעשה כשפים ובין מעשה שדים, כי הכשוף הוא שמשנה סדר העולם, וזה שאמר 'שמכחיש פמליא של מעלה'... ומעשה שהשד עושה הוא שמביא דבר חדוש על ידי השד, ואינו מכחיש פמליא של מעלה, כי השד אינו יכול לשנות כח פמליא של מעלה. רק פעולת הכשוף, שמערב הסדר מבלבל אותו, ובזה מכחיש פמליא של מעלה, וזה מבואר". וכן הוא בגו"א שמות פ"ז אות יג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:80)

(265) שהובא שם הפסוק [דברים ז, י] "והסיר ה' ממך כל חולי", שעל כך דרש רב "זו עין" ["דבר שכל החלאים תלוין בו, וזו העין, עין רעה" (רש"י שם)]. ומוסיפה הגמרא שם "רב לטעמיה וכו'", ומביאה את המעשה הזה להראות שלשיטת רב רוב המתים נפטרו מחמת עין רעה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:81)

(266) לחש את מה שהיה צריך ללחוש [מבואר בסמוך].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:82)

(267) "אם מת בזמנו אם בעין רעה" [המשך לשון רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:83)

(268) מדובר שם שטורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא שיראה לו ששבת שונה משאר ימי חול. ורבי עקיבא השיב לו שמכמה דברים מוכח ששבת היא מיוחדת משאר ימים, ואחד מן הדברים הוא "קברו של אביו". ופירש רש"י שם "קברו של אביו - של טורנוסרופוס, כל ימות השבת היה מעלה עשן, שהיה נדון ונשרף, ובשבת פושעי גיהנם שובתין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:84)

(269) רבי עקיבא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:85)

(270) של טורנוסרופוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:86)

(271) כמו שאמרו [סנהדרין סח.] ש"הלכות בנטיעת קישואין" הם כשפים, "שעל ידיהם נתמלא כל השדה קשואים" [רש"י שם]. ולפני כן [סנהדרין סז:] כתב רש"י "כשפים נוטריקון 'כחש פמליא של מעלה', שעל מי שנגזר לחיות ממיתין". הרי שהכשפים הם "לגדל ולהצמיח או להפסיד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:87)

(272) אל הדבר הנסתר [החפץ האבוד, או למת].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:88)

(273) בלי להכחיש פמליא של מעלה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:89)

(274) חוזר בזה לדברי גמרא שהביא למעלה, שלאחר שביאר כאן שאיסור כשפים הוא רק בעושה מעשה זר, לכך ישנם שני סוגי כשפים האסורים; (א) העושה מעשה, שדינו בסקילה. (ב) האוחז העינים, שפטור אבל אסור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:90)

(275) פירוש - מי שמתלונן על חז"ל שהתירו מעשה שדים, שנראה לו הדבר ככשפים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:91)

(276) ראה למעלה הערות 193, 194.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:92)

(277) כמו שכתב הרמ"א בשו"ע יור"ד סימן קעט סעיף טז "ועל ידי השבעה, שמשביע אותם על ידי שמות". והגר"א שם ס"ק כז הביא מכמה מקומות שהיו משביעים את השדים, וכמו בגיטין סח. באשמדאי, שאמרו "שמא דמרך עלך", ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:93)

(278) כמבואר במשניות בפרק רביעי בשבועות, וכגון [שבועות לג.] "משביע אני עליכם אם לא תבואו ותעידוני שיש לי ביד פלוני פקדון וכו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:94)

(279) וכן כתב בגו"א בראשית פכ"ה אות ז, ששמות הטומאה שמסר אברהם לבני הפילגשים [רש"י בראשית כה, ו] לא נועדו לכשפים, אלא למעשה שדים, "דהרבה דברים מעשה שדים, כגון לשאול בשדים, וכיוצא בזה להשביעם, והוא מותר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:95)

(280) פירוש - כמו שאם המלאך או השד אומר לו דבר מעצמו אין כאן שום איסור מצד השומע, כי השומע לא עשה שום מעשה מצדו, כך כאשר השומע משביע אותם אין כאן שום איסור מצדו, כי גם בציור השני המשביע לא עשה שום מעשה יוצא ממנהגו של עולם, אלא היה רק גלוי מילתא על דבר שלא ידע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:96)

(281) ובמנחות פה. איתא "אמרי ליה יוחנא וממרא למשה, תבן אתה מכניס לעפריים". ופירש רש"י שם "ראשי מכשפים של מצרים [אמרו] למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה, סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף". וביאר שם בח"א [ד, פה.]: "יוחני וממרא. נראה שנים היו, אחד למעשה שדים והשני למעשה כשפים. וממרא היה למעשה כשפים, שמכחישין וממרין על פמליא של מעלה". הרי שוב חזינן את החומרה שיש למעשה כשפים על פני מעשה שדים, שהעושה הכשפים נקרא על שם שממרה דבר ה' ["ממרא"], ואילו העושה מעשה שדים אינו נקרא כך ["יוחנא"]. ויש בזה הטעמה מיוחדת. כי תיבת "חן" בארמית מורה על הסתר, וכמו "ויקחהו מחיקה" [מ"א יז, יט], ותרגם אונקלוס שם "ונסביה מחינה" [הערוך, ערך חן ג'], והחיק הוא בית הסתרים [רש"י נידה סו:]. והמלבי"ם [תהלים לה, יב] כתב: "החיק מציין הצפון והנסתר". [וכל חכמת הנסתר נקראת ח"ן]. והשם השני בגמרא במנחות הוא "יוחנא", שמורה על ההסתר. וזהו מעשה שדים, שעוסק בדברים הנסתרים מבני אדם. וכשם ששם "ממרא" תואם למעשה כשפים, כך השם "יוחנא" תואם למעשה שדים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:97)

(282) שנאמר [ויקרא יט, לא] "אל תפנו אל האובות ואל הידעונים וגו'". ומבאר שם רש"י שזו "אזהרה לבעל אוב וידעוני. בעל אוב זה פיתום המדבר משחיו. וידעוני המכניס עצם חיה ששמו ידוע לו לתוך פיו והעצם מדבר". והגו"א שם [אות נא] ביאר שהפסוק הזה מזהיר לבעל אוב וידעוני עצמו. ואילו הפסוק [דברים יח, י-יא] "לא ימצא בך וגו' ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים" הוא אזהרה לשואל בהם, וכמו שאמרו במשנה [סנהדרין סה.] "והנשאל בהם באזהרה". וכן הוא בתוספות סנהדרין סה. ד"ה והנשאל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:98)

(283) רש"י במשנה [סנהדרין סה.] ביאר ש"פיתום המדבר משחיו" הוא "שם המכשף המדבר משחיו, מעלה את המת מן הארץ ומושיב לו בשחיו תחת זרועותיו ומדבר משחי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:99)

(284) מדובר שם ששאול המלך ביקש מאשת בעלת אוב שתעלה לו את שמואל לאחר מות שמואל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:100)

(285) כך ענתה בעלת אשת האוב לשאלת שאול "מה ראית", והיא ענתה "אלהים ראיתי עולים מן הארץ" ["ר"ל אדם גדול" (מצודת דוד שם)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:101)

(286) פירוש - אין זה גלוי מילתא גרידא [וכמו השואל בשדים], אלא שיש כאן שנוי מסדר העולם, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:102)

(287) לשונו בגו"א בראשית פמ"ה אות יח [ד"ה וכן]: "דכל התרגזות אין לעשות... כמו 'למה הרגזתני להעלות אותי', שפירושו כמו למה הרעשתני להעלות אותי על ידי כשפים. שכל פעל שאינו מסודר הוא הרגזה והרעשה". והואיל ופעולה זו נקראת "פעל שאינו מסודר", זה מורה "כי המת אין לו שייכות אל העולם". **ועוד אודות** שאין למת שייכות לעולם הזה, ראה דבריו בהספד [הנדפס בסוף גו"א במדבר הוצאת בני ברק], שכתב [קפב]: "הטומאה הוא למת, כי הנפש שיצאה מן המת הוא נבדל מן חיים, ואין החיים עם המתים במחיצה אחת. וכל אשר קרב אל הדבר שהוא נבדל ומרוחק מן העולם הוא מקבל טומאה, ונעשה מרוחק מן הבריות, כמו שהוא עשה שקרב אל דבר שהוא רחוק ונבדל מן העולם, ולכך הוא מתרחק גם כן. כי אותם שמתו נסתלקו מן העולם, לכך הם נבדלים מן העולם, והקרב להם טמא, שאין הטומאה רק מצד שהוא מרחוק... ומצד הזה המת מטמא... שהמת נבדל מן החיים ומרוחק מהם". וראה הערה 290.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:103)

(288) שהם שייכים לעולם, ואינם נבדלים מן העולם כמת, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:104)

(289) והרי "מלאך" פירושו "שליח", וכפי שכתב רש"י [שמות כג, כ] "הנה אנכי שולח מלאך - שהוא שליח, ואינו עושה אלא שליחותו". ובגו"א בראשית פי"ח אות יא: "ענין המלאך הוא השליחות, ושמות המלאכים הוא לפי השליחות שנשתלחו". ובתפארת ישראל פי"ז [רסג:] כתב: "המלאכים, אשר שמם יורה עליהם שהם מלאכים, שלוחים משמשים לזולתם". וכן כתב בגבורות ה' פמ"ד [קסו:]. ובגבורות ה' פס"ח [שיד.] כתב: "המלאכים נקראים עבדים, מפני שהם נבראים לצורך העולם, כי הם ממונים על עניני העולם, כמו העבד שהוא ממונה על צורך הבית. ויורה שמם עליהם, שנקרא 'מלאך' מלשון שליחות, שהוא נשלח לעשות רצונו של הקב"ה... והמלאכים אם שגם הם עלולים ממנו... נבראו לשמש בעולם מה שנשלחים מן השם יתברך. ולפיכך הם נמשכים וטפלים אחר דבר אחר". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 111. ובתורה מצינו מלאכים נשלחים לבשר את שרה, ולהפוך את סדום, ולרפאות את אברהם [רש"י בראשית יח, ב], בעקידה [בראשית כב, יא], ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:105)

(290) אודות שהמת מסולק מן העולם, כן ביאר שמצד זה יש קבורה למת, וכמו שכתב בח"א לשבת קנב: [א, פו:], וז"ל: "המתים הם נסגרים במקומם אשר נקרא 'קבר', ואינם נמצאים בפועל, רק נסגרים בקבר... שהם עתה בכח בלבד, נסגרים בתוך קברם. כי נבדלים מן עולם הזה, והם נקברים. ודבר זה מפני כי מתו, ונסתלקו מעולם הזה, כאשר היו נעדרים מעולם הזה. ומפני ההעדר הזה סגורים הם בקברם, כי כאשר נסגר במקום אחד, הוא נעדר מן העולם. ולפיכך המתים אשר נעדרו מן העולם, הם נסגרים בקברם, ונעדרים מן העולם". אמנם בנתיב העבודה פי"ב [א, קטז.] כתב: "והא דאמרינן במסכת תענית [טז.] שכאשר גזרו תענית היו יוצאים לבית הקברות, כדי שיתפללו עלינו המתים רחמים. אין זה שאנו מבקשים מן המתים שיתפללו עלינו, רק שאנו הולכים לבית הקברות, ומתחברים למתים, שגם המתים יתחברו לחיים ויבקשו רחמים על ישראל. כי המתים גם כן ישראל, והם אוהבים ישראל, ומבקשים רחמים על ישראל". ואיך יש חבור למת, בעוד שהמת "הוא מסולק מן העולם". וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:106)

(291) לשאול את השדים והמלאכים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:107)

(292) רש"י שמות ז, כב "בלטיהם - לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי". וכן תרגם שם אונקלוס "בלחשיהון". וחז"ל [סנהדרין סז:] אמרו "'בלטיהם' אלו מעשה שדים. 'בלהטיהם' [שמות ז, יא] אלו מעשה כשפים". הרי שמעשה שדים ["בלטיהם"] נעשה על ידי לחש. וראה בגו"א שם [אות יג] שמשמע מסוף דבריו שלחש זה נעשה רק במעשה שדים, ולא במעשה כשפים [דלא כרא"ם שם שלמד ששניהם נעשים על ידי לחש].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:108)

(293) וכפי שביאר למעלה [ד"ה ודבר מקובל] לגבי העיסוק בספר יצירה, ושם הערה 215, ששמותיו יתברך יצרו את העולם, ולא יתכן שעל ידי שמותיו יתברך יעשה האדם דבר שהוא זר מסדר העולם. וכן כתב הגר"א על פסק הרמ"א בשו"ע יור"ד סימן קעט סעיף טז, שהרמ"א פסק שם "ועל ידי השבעה שמשביעין אותם [את השדים] על ידי שמות יש מתירין בכל ענין". והגר"א שם ס"ק כז כתב: "ועל ידי השבעה כו' דזהו כספר יצירה דשרי". וזו סברת המהר"ל כאן, רק הגר"א כתב כן לגבי ההשבעה של שדים, והמהר"ל כתב כן לגבי הלחש של שדים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:109)

(294) "חכמים היו" - הם היו חכמים [אין "חכמים" שם תואר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:110)

(295) כפי שכתב למעלה [סד"ה כלל הדבר]: "שהיו יודעים להבדיל בין הדברים כפי מה שהוא כל דבר, ולא כמו הכסיל שהוא הולך בחושך, ולא ידע בין דברים המותרים ובין דברים האסורים", ושם הערה 229.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:111)

(296) אודות הדחיה בשתי ידים, צרף לכאן דברי הגמרא [סוטה מז.] שאמרו שם "תנו רבנן, לעולם תהא שמאל דוחה, וימין מקרבת. לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו". ולמעלה [סד"ה ובפרק קמא דמכות] כתב: "וכל אלו דברים ראוים לקרב בשתי ידים", הרי אותן שתי ידים הדוחות, הן גם שתי הידים המקרבות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:112)

(297) כמבואר למעלה בבאר הראשון שיש ארבעה סוגי תקנות דרבנן, כאשר הסוג השלישי הוא הגזירות וההרחקות. וכן למעלה [ד"ה ותלו הדבר] כתב "שאין מצוה בתורה שלא תמצא בה איסור מן התורה, ואיסור דרבנן", ושם הערה 218.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:113)

(298) פירוש - אף בדבר שנראה לכאורה כקטן ומשני בתורה, גם אותו חיזקו חז"ל בגזירות וחומרות כשראו צורך בדבר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:114)

(299) נראה שחסרות כאן המלים "לא הרחיקו חכמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:115)

(300) פירוש - אם חכמים ירחיקו את הכל, ולא יבדילו בין הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:116)

(301) עפ"י תהלים מט, כא "אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו". כי החומרי אינו יודע להבדיל, וכמו שנתבאר למעלה הערה 229. ובנתיב התורה פי"ד [א, נח.] כתב: "כי מה היה האדם נחשב אם לא היה הדעת, רק היה נמשל כבהמות נדמה אם לא היה הדעת". והרי דעת והבדלה הן בני חדא ביקתא, שהרי "אם אין דעת, הבדלה מנין" [ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב]. וראה בהקדמה הערה 39. וזהו המכוון במאמר חכמים [עירובין ו:]: "הרוצה לעשות כדברי בית שמאי, עושה. כדברי בית הלל, עושה... מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה, עליו הכתוב אומר [קהלת ב, יד] 'הכסיל בחושך הולך'" [הובא בהערה 229]. ובח"א לתמיד לא: [ד, קמח:] כתב: "אין מיושב עליו דעתו של שום בריה בחושך, כי האור מיישב דעת האדם. והחמור אשר אין בו דעת כלל, הוא הולך בחושך, מפני שהוא חמור אין בו דעת... ולכך זה הולך בחושך. וסימן לדבר 'הכסיל בחושך הולך'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:117)

(302) לשונו בגו"א בראשית פמ"ו אות [ד"ה והחילוק]: "ולפי דעתי, אם מקיים לא תעשה שלא נצטוה עליו, הוא גריעותא, שאין לאסור עצמו בדבר שלא אסר אותו התורה". וראה שם הערה 106. ובירושלמי נדרים פ"ט ה"א אמרו "לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים". וראה במסילת ישרים פרק יג שהרחיב לבאר מהי הפרישות הטובה, ומהי הפרישות שאינה טובה. ובגו"א בראשית פ"ו אות יב [ד"ה לכן] כתב: "לכן תמצא כי רז"ל אמרו [חגיגה ה:] על השם יתברך 'הקב"ה בוכה', וכיוצא בזה. ואם היה זה חסרון בחוקו, היו חכמי האמת מרחיקים זה מן השם יתברך לומר כך. אבל הם לא הרחיקו, כי תמיד הוא נאמר על הפעולה". הרי מתוך שחז"ל לא הרחיקו דבר, זה בעצמו מורה שאין להרחיקו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:118)

(303) נקודה זו צריכה ביאור, כיצד יש בהוספת חומרות מיותרות משום בטול התורה. דהא תינח שיש בכך מעשה של "הכסיל בחושך הולך", אך מהו ביטול התורה שיש בזה. וכן מצינו שכתב בגו"א בראשית פ"ו אות יב [ד"ה וכן], שביאר שם שניתן לומר כלפי מעלה תארים כמו "וילך", "ויבא", "ויצא", וכיו"ב. והוסיף לבאר: "ואם ישיב שאי אפשר לומר כך, דהרי 'כבודו מלא עולם', והיה [הקב"ה] קודם לכן במקום ההוא ובכל העולם בשוה, ואם כן איך יתכן יציאה או ביאה. כל האומר זה **סותר פינת התורה**. שיהיה המקדש כאשר נתקדש בכבודו יתברך, כמו קודם שנתקדש בכבודו. ויהיה הר סיני קודם שבא כבודו, כמו אחר שבא שם, ואחר שסר הכבוד ממנו". הנה דחה לגמרי את דברי האומר שהקב"ה נמצא בכל מקום בצורה שוה. אך מהו החרי אף הגדול הזה, שכתב על האומר כן שהוא "סותר פינת התורה". ובע"כ מבואר מדבריו, שהאומר שהכל קדוש בשוה, אינו מרבה קדושה בעולם, אלא עוקרה משורשה, ולכך בודאי שיש בכך לסתור פינת התורה. **והביאור הוא**, שאמרו חכמים [חולין נח:] "כל יתר כנטול דמי". וכהן שיש לו שש אצבעות בידו הוא בעל מום בדיוק כמו כהן שיש לו ארבע אצבעות בידו [בכורות מה., רמב"ם הלכות ביאת מקדש פ"ח הי"א]. ובנתיב העושר פ"ב [ב, רכו:] הביא מאמר חכמים במדרש [במדב"ר כב, ז] שאמרו "שני חכמים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מעובדי כוכבים... ושניהם נאבדו מן העולם. וכן שני גיבורים... וכן שני עשירים". וכתב לבאר זאת בזה"ל: "כאשר האדם יש לו מעלות אלו, ואינם מן הש"י, אז נהפך לו אותה מעלה לחסרון. כי כאשר אינם מן הש"י, הם תוספות. וכמו שהחסרון מאבד מי שיש לו חסרון, כך התוספות מאבד אותו. שהרי אמרו ז"ל 'כל יתיר כנטול דמי'. ולפיכך היה חכם בישראל שלא באה החכמה אליו מן השם יתברך, וכן באומות. וכן גבור אחד היה בישראל וכן באומות. וכן עשיר היה בישראל וכן באומות, שלא בא העושר מן השם יתברך, והיה זה תוספת, ולכך נאבדו... וזה כמו שאמרנו, כי הדבר שהוא תוספת נחשב לחסרון". **והוא הדין** לדידן; כאשר מדובר בדבר העומד כנגד התורה, הרי הרחקתו של אותו דבר מתייחסת אל הקב"ה, שציוה על החכמים "עשו משמרת למשמרתי" [יבמות כא.]. אך כשמדובר בהרחקה מדבר שאינו עומד כנגד התורה, יש בהרחקה זו תוספת שאינה באה מהקב"ה, וכאן נוהג הכלל "כל יתר כנטול דמי". וראה עוד בתפארת ישראל פכ"ב [של:], ושם הערה 29, שנקודה זו נתבארה גם שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:119)

(304) ששנינו בהלכות זקן ממרא [סנהדרין פח:] "חומר בדברי סופרים מבדברי תורה; האומר אין תפילין, כדי לעבור על דברי תורה, פטור. חמש טוטפות, להוסיף על דברי סופרים, חייב". וכתב הרמב"ם בהלכות ממרים פ"ד ה"ג: "הורה להוסיף טוטפת חמישית בתפילין, ויעשנה חמש טוטפות, הרי זה חייב... וחיוב זקן ממרא על דבר זה הלכה מפי קבלה". ולהלן [ד"ה בפרק הנחנקין] יביא ענין זה, ושם הערה 420. ועכ"פ חזינן שהוספה לא נכונה לתורה אינה חיזוק התורה, אלא ביטול התורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:120)

(305) לשון הרמב"ן [דברים יז, יא] "כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי את התורה". וראה להלן בבאר הששי הערה 1242.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:121)

(306) שהתורה היתה נותנת לכל אחד ואחד להחמיר ולהקל כפי שיראה לנכון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:122)

(307) בנתיב השלום פ"ב [א, רכ.] הביא את דברי הגמרא [יבמות קט.] שאדם יתדבק בהפרת נדרים. וביארו זאת בגמרא [יבמות קט:] משום ש"הנודר כאילו בנה במה לעצמו, והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן". וכתב על כך בזה"ל: "שאם על ידי נדר מקרב או מרחק דבר, יפר נדרו, ולא יקרב דבר שלא אמרה תורה לקרב, ולא ירחק דבר שלא אמרה תורה לרחק. שאמרו כי מי שנדר כאילו הוא פורש עצמו מן הכלל, כאשר עשה לו תורה בפני עצמו בדבר שנדר, כאשר אוסר עליו דבר. וזה שאמר שם טעמא משום ד'כל הנודר כאלו בנה במה, וכל המקיים כאלו הקריב עליה קרבן', פירוש, בשעת איסור הבמות. ופירוש דבר זה, כי מי שבונה במה הוא עושה מזבח לעצמו, ופורש עצמו מן הצבור שיש להם מזבח ביחד, וזה בונה במה לעצמו. וכך הנודר בדבר שהוא מותר מן התורה, הנה יש לו תורה בפני עצמו, מה שאין אל הכלל, ובזה נחשב כאילו בנה במה לעצמו, ופירש עצמו מן הצבור". עמוד והבט כיצד דבריו שם משלימים לדבריו כאן. שכאשר אדם מחמיר לעצמו בחומרות שאינן בגדר נכון, הוא בדיוק באותו גדר של הנודר. ואם התורה היתה מסורה לכל יחיד ויחיד להחמיר ולהקל בה כרצונו, היתה התורה בגדר "הנודר כאילו בנה במה". וכן כתב להדיא בתפארת ישראל פס"ט [תתרפב:], וז"ל: "התורה נהגה דבריה בחכמה, לתת התורה ביד יחידים אנשי סגולה, לא ביד הכל. כי זה היה גורם שלא היו צריכים לבי"ד הגדול שבירושלים, והיה כל אחד ואחד **בונה במה לעצמו**, ולא היה קשר ואחדות". הרי שכאשר ביאר הטעם לכך שהתורה ניתנה רק לחכמים, רמז בדבריו לגמרא של "הנודר כאילו בנה במה". והם הם הדברים. **ומה שכתב** כאן שהחסרון ביחיד המחמיר ע"ע הוא שהתורה לא תהיה "תורה שכלית", ואילו בנתיב השלום ובתפארת ישראל כתב שהחסרון ביחיד המחמיר ע"ע הוא שפורש מהציבור, אין אלו אלא שני צדדים של אותו מטבע. כי אם התורה היתה מסורה לכל יחיד ויחיד להחמיר בה כרצונו, אזי התורה לא היתה תורה לכלל, אלא תורה לפרט. ובזה גופא התורה לא תהיה "תורה שכלית". כי כבר השריש להלן בבאר הרביעי [ד"ה וכן הדבר]: "הכלל הוא קרוב אל השכל, והפרטי הוא קרוב אל הגשמי, ודבר זה ידוע", ושם הערה 305. כי הוא יסוד נפוץ בספריו. ולכך "תורה שכלית" היא היא תורה לכלל. וראה להלן הערה 420, שהוכח שם כיסוד זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:123)

(308) על זקן ממרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:124)

(309) "שהעושה אותן יהא קשה לשמוע" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:125)

(310) לשון הגמרא: "עשרה דברים קשים לתלמוד [בגמרא שלפנינו "ללימוד", אך בעין יעקב איתא "לתלמוד", וכדרכו מצטט הגירסא שבעין יעקב (כמבואר בהערה 15)]; העובר תחת האפסר [הגמל], וכל שכן תחת גמל [עצמו]. והעובר בין שני גמלים, והעובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והעובר מתחת ריח רע של נבילה, והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום, והאוכל פת שלא בשל כל צרכו, והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון, והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות, והמסתכל בפני המת, ויש אומרים אף הקורא כתב שעל גבי הקבר". ו"אפסר" הוא חבל שקושרים בשרשרת בראש גמל, ובו מושכים אותו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:126)

(311) לשון הגמרא שם [הוריות יג:] "תנו רבנן, חמשה דברים משכחים את הלימוד [בעין יעקב "התלמוד"]; האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו. ויש אומרים אף המניח כליו תחת מראשותיו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:127)

(312) לשון הגמרא שלפנינו "תנו רבנן, ג' דברים נאמרו בצפרנים; שורפן חסיד, קוברן צדיק, זורקן רשע". ובמו"ק יח. הוסיפו על זה "טעמא מאי, שמא תעבור עליהן אשה עוברה ותפיל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:128)

(313) המתלוננים על דברי חז"ל. והתלונה מהגמרא בהוריות מופיעה בקונטרס נגד התלמוד, מספר חמישים ושלש. והתלונה מהגמרא בנדה מופיעה שם מספר חמישים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:129)

(314) שנאמר [שמות ז, כב] "ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם וגו'", ופירש רש"י שם "בלטיהם - לחש שאומרין אותו בלט וחשאי". והובא למעלה הערה 292.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:130)

(315) "פעולה מה" - פעולה מסויימת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:131)

(316) ואף מחוייבים להזהיר בני אדם על כך, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות רוצח פ"א הי"ד "כל היכול להציל ולא הציל עובר על [ויקרא יט, טז] 'לא תעמוד על דם רעך'. וכן הרואה... או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה, או טומנין לו פח, ולא גלה אוזן חבירו והודיעו... עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'". וכן למעלה [ד"ה ועוד אמרו] כתב: "ומפני שידעו בחכמתם שהשדים שולטים במי שאוכל או שותה שתים, היו מצילין האדם מזה, ולימדו אותו שאל יאכל שתים, ואל ישתה שתים", ושם הערה 237. וראה בח"א להוריות יג: [ד, ס:, סא:] מה שכתב בזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:132)

(317) מנסה לבאר מה גרם למתלוננים להרחיק דברים אלו של חז"ל, ולאחר שדחה טעם ראשון, בא לבאר טעם שני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:133)

(318) כמו שכתב בגו"א שמות פי"ב סוף אות נ: "שאין לסמוך על הנס, שהרי אבות העולם היו נוהגים בדרך ארץ ולא היו סומכים על הנס, לכך 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו' [שמות יב, כב], ולא תסמכו על הנס". וכן כתב בגו"א במדבר פי"ג אות ג בענין שליחת מרגלים, וז"ל: "ונראה לפרש, שודאי ישראל בקשו לשלוח מרגלים, שאמרו [ר' דברים א, כב] 'לתור לנו את הדרך ואת הערים אשר נבא בהנה'. כלומר כי מי שאינו מכיר הדרכים דרכו לשלוח מרגלים, ואין זה בלתי מאמין, שאדרבה, אין לסמוך על הנס, ויש להשתדל לעשות כל דבר שראוי לעשות. ויהושע גם כן עשה כזה, ששלח ב' אנשים מרגלים לרגל הארץ [יהושע ב, א], ודבר זה היה טוב בעיני ה' בודאי, כי אין דבר רע כלל בזה, רק טוב, שמורה להיותם זריזים בכבוש הארץ". וכן כתב שם הרמב"ן [במדבר יג, ב], וז"ל: "אבל ישוב הענין בזה, כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכריה, ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים, ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים... ושיתנו להם עצה באי זו עיר ילחמו תחילה, ומאיזה צד יהיה נוח לכבוש את הארץ... וזו עצה הגונה בכל כובשי ארצות... ועל כן היה טוב בעיני משה, כי הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס, אבל יצוה בנלחמים להחלץ ולהשמר ולארוב". **ולכאורה היה** גם יכול לדחות דעה זו מסבה נוספת, וכפי שכבר כתב למעלה [ד"ה ועוד אמרו]: "וכי איך לא יאמין האדם במזמור [תהלים פרק צא] 'יושב בסתר עליון', שם נזכר בפירוש שצריך האדם שמירה מן המזיקין" [וראה שם הערה 232]. אמנם זה לא קשה, כי אמנם מוכח מהמזמור שאדם זקוק לשמירה מן המזיקים, אך שם מבואר שהקב"ה הוא המעניק שמירה זו, ולא שעל האדם לנקוט באמצעי זהירות ושמירה. ולכך כאן לא חזר להביא ראיה זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:134)

(319) לאפוקי מהנאמר [תהלים קטז, ו] "שומר פתאים ה'". וכמו שאמרו בגמרא [סנהדרין קי:] "קטני בני רשעי ישראל, רבי עקיבא אומר באים הם לעוה"ב, שנאמר 'שומר פתאים ה"". וכתב על כך בח"א שם [ג, רסח.]: "רבי עקיבא סבר כי הוא יתברך שומר אותם, כדכתיב 'שומר פתאים ה". ולמה שומר פתאים יותר ממה שישמור גדולים, אלא בשביל שאין לפתאים שמירה מעצמם, וכיון שאין להם שמירה מעצמם, השם יתברך שומר אותם... והשם יתברך הוא להם לאב". אך מאידך, מי שאינו בגדר פתי, אלא בגדר בעל שכל, אין הקב"ה שומרו, אלא הוא ישמור את עצמו. ובגבורות ה' כת"י פט"ז [עמוד שעה.] כתב: "שהיה משלים את המעשה להיות נשמר מן הרע מה שאפשר לעשות מן השמירה, ואז מה שחסר מן השמירה, שאי אפשר ביד אדם, הקב"ה גומר על ידו. ואם הוא חסר מן השמירה שאפשר לאדם לעשות, אין הקב"ה משלים מלמעלה החסרון שאפשר לתקן ביד האדם". ובגבורות ה' פס"ד [רצה.] כתב: "כי השכל לא שייך כלל בו שמירה, כי השכל הוא השומר". ובח"א לגיטין ו: [ב, צב:] כתב: "כל פשיעה הוא אל השכל כאשר לא שמר עצמו... אם היה יכול להיות נשמר ולא שמר עצמו, הנה מתיחס זה [הפשיעה] אל השכל". הרי ששמירה ושכל בני חדא ביקתא אינון. וזהו שאמרו חכמים [חגיגה ד.] "אי זהו שוטה, זה המאבד כל מה שנותנים לו". הרי הסימן המובהק לשכל הוא שמירה, וממילא העדר שמירה מורה על העדר שכל. ובח"א לב"מ עה: [ג, ל:] כתב: "אין מנהגו של עולם להלוות ממון שלא בעדים, דאולי יכפור... ומי שמלוה מעותיו שלא בעדים בטל ממנו שם אדם שכלי, כי האדם ראוי שיהיה משא ומתן שלו בשכל, ואין זה משא ומתן שכלי". ולהלן בבאר השביעי [ד"ה וכאשר התבאר] כתב: "כי דבר זה שישמור בהמתו שלא יזיק לאחר, הוא דבר חדוש בתורה. כי לפי הדעת והסברא על הניזק לשמור עצמו מן ההיזק", ושם הערה 177.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:135)

(320) כמו שהביא למעלה [ד"ה ועוד אמרו] ראיה זו מדניאל, וכתב שם: "והרי דניאל קרא אותו נבוכדנצר 'רב חרטומיא', רוצה לומר גדול שבמכשפים כלם... וחס ושלום שיהיו הם [דניאל וחבריו] מכשפים, רק להציל עצמם", ושם הערה 236. וזהו כוונתו כאן "שידע לשמור מן ההיזק".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:136)

(321) כי פסוק זה נאמר לאחר שנאמר [דברים יח, י-יב] "לא ימצא בך וגו' קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים כי תועבת ה' כל עושה אלה וגו' תמים תהיה עם ה' אלקיך". הרי ש"תמים תהיה" בא לאפוקי מהנאמר לפניו. וכן ביאר שם הרמב"ן [פסוק יג], וז"ל: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלוקיך, שנייחד לבבינו אליו לבד... וממנו לבד נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו, רוצה לומר אורים ותומים, ולא נדרוש מחוברי שמים ולא מזולתם... ולפיכך אחר אזהרת שאלת העתידות מקוסם ודורש בעד החיים אל המתים, אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה, ולא תירא ממגיד עתידות". ובגמרא [פסחים קיג:] אמרו "מנין שאין שואלין בכלדיים ["חוזים בכוכבים" (תוספות שבת קנו:)], שנאמר 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'". וראה בהשגות הרמב"ן לספר המצות לרמב"ם, בסוף מצות עשה, שזו מצוה ח מהמצות ששכח אותן הרמב"ם לדעת הרמב"ן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:137)

(322) כפי שפירש רש"י [ויקרא יט, כו] "ולא תעוננו - לשון עונות ושעות, שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה, שעה פלונית קשה לצאת". וכן פירשו תוספות [שבת קנו: ד"ה כלדאי] שהפסוק "תמים תהיה" בא לאפוקי מ"חוזים בכוכבים... שאין שואלין בגורלות... וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:138)

(323) כגון מה שאמרו בגמרא [סנהדרין סה:] "פתו נפלה מפיו ["צריך לדאג היום מהיזק" (רש"י שם)], מקלו נפלה מידו וכו' צבי הפסיקו בדרך, נחש מימינו ושועל משמאלו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:139)

(324) כי הגדרת "תמימות" היא ש"אין פעולתו יוצא מן הסדר הראוי" [לשונו בתפארת ישראל פכ"ט (תמ:)]. ובנתיב התמימות פ"ב [ב, רח.] כתב: "כי ישראל הליכתם בתמימות מבלי מחשבה חיצונית, ואין סומכין על זה. כי הליכת התמים, התמימות מנהיג אותו אל הטוב, מצד שהליכתו של תם ישרה, והיושר נמשך אחר הטוב בעצמו. אבל מי שהליכתו בתחבולה, ודבר זה הליכה עקומה, ודבר זה מוליך אותו אל הרע. שאל יחשוב אם ילך בתמימות, ולא בתחבולה ובערמומית, שלא יגיע בהליכתו זאת אל הטוב. דבר זה אינו, רק התמימות מנהיג אותו אל תכלית הטוב. וזה שאמר [משלי י, ט] 'הולך בתום ילך בטח'. ודוד המלך אמר [תהלים קיט, א] 'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה". כלומר שזהו מאושר ומקוים, כי 'אשרי' הוא מלשון אשרינהו וקיימינהו [כתובות כא.], כי מאושרים הם אותם שהם תמימי דרך, שאין מגיע להם מכשול בהליכתם, שהיא תמימה". והם דבריו כאן שפעולות התם אינן יוצאות מהסדר הראוי, אלא הן נעשות לפי היושר בלבד. ולכך בודאי שהאדם התמים לא יפעל ויעשה דברים על פי כשפים וכיו"ב, שאין לך יציאה מן הסדר גדולה מזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:140)

(325) פירוש - הפסוק אוסר שהאדם ילך ויפעל על פי שעות מסוימות וכיו"ב, אך אין הפסוק שולל מהאדם להשמר מההיזק שעלול לבוא עליו שלא מיוזמתו, וכמו שמבאר. וחילוק זה מבואר היטב לפי שיטת הרמב"ן [דברים יח, ט] הסובר שאכן יש ממש בכישוף ובניחוש, ומ"מ התורה אסרה אותם, וכמבואר שם. ולכך יש להשמר מהם, אע"פ שאין ראוי כלל להעזר בהם. אך שיטת הרמב"ם אינה כן, שכתב בהלכות ע"ז פי"א הט"ז על כישוף וניחוש בזה"ל: "אין ראוי לישראל, שהם חכמים מחוכמים, להמשך בהבלים אלו, ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן, שנאמר [במדבר כג, כג] 'כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל'. ונאמר [דברים יח, יד] 'כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו". כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן, ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה, אבל התורה אסרתן, אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה. אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות, שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה, אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת, ונטשו כל דרכי האמת בגללן. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים 'תמים תהיה עם ה' אלקיך'". ואם הפסוק "תמים תהיה" בא לשלול את מציאותם של הכישוף והניחוש, בודאי ששוב אין מקום לחשוש מהם. אך בלא"ה כבר מוכח מכל דבריו עד הנה, שדעת המהר"ל היא כדעת הרמב"ן, שיש ממש במזיקים, ולכך יש על האדם להשמר מהמזיקים, וכפי שהוכיח למעלה ממזמור "יושב בסתר עליון" [תהלים פרק צא, וראה הערה 232]. **ומה שכתב** "בודאי זה מעשה של אדם חכם, שמתבונן על דרכיו", צרף לכאן מאמרם [סוטה ה:] "כל השם אורחותיו בעולם הזה ["מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה" (רש"י שם)], זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה". ובנתיב הצדק פ"ג [ב, קמד:] כתב: "יהיה האדם מתבונן על כל מעשיו שיעשה בעולם הזה, כי אין האדם שכלי לגמרי, והוא בא לידי טעות ושגגה בכמה דברים. ולכך יהיו כל מעשיו בהתבוננות הרבה, ויחשוב מעשיו אשר הוא עושה שיביאו אותו לידי טוב, ולא יביאו אותו לידי רע. ודבר זה הוא הדבר הגדול, כאשר עושה מעשיו בהתבוננות ובדעת, שהוא בא לידי צדק, וניצל מן החטא. וזה שאמרו בפ"ק דסוטה [ה:], אמר ריב"ל כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה... ששם דרכיו אם אלך בדרך זה, שמא אבא לידי חטא, לכך שם הוא דרכיו... ודבר זה הוא ראשון אל הכל, כי צריך קודם הכל התבוננות על דרכיו שהוא ירצה לעשות". וכן בנתיב התשובה פ"א [ד"ה בספר משלי] כתב: "כי האדם יש לו לחשוב על דרכיו". וכן כתב בדרוש לשבת תשובה [עא:]. ובמסילת ישרים פרק ב כתב: "הוא מה שהנביא צורח ואומר [חגי א, ז] 'שימו לבבכם על דרכיכם'. ושלמה אמר בחכמתו [משלי ו, ד-ה] 'אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך הנצל כצבי מיד וגו". וחכמינו ז"ל אמרו 'כל השם ארחותיו בעוה"ז וכו"... אבל אם אינו מפקח על עצמו, ודאי שהקב"ה לא יפקח עליו, כי אם אינו חס, מי יחוס עליו". וראה להלן בבאר השלישי הערה231 אודות שיש לאדם לחשבן את מעשיו אם ראוי לעשותם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:141)

(326) פירוש - לא מחכמה מתלוננים אותם האנשים על חז"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:142)

(327) כמו שהביא למעלה ממעשה שדים. וכן בסמוך יביא דוגמאות נוספות לזה [נקימה אצל ת"ח, יאוש מתיר ממון חבירו, וכיו"ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 2 4:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%202/r/4:143)

(328) למעלה [סד"ה כלל הדבר] "אף כי נותן דעת ההמוני שיש להרחיק" מכל מקום "אין ראוי להרחיק דבר שאינו כנגד התורה".