## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:1)

(321) "מדרש חכמים הוא" [קידושין כד:]. ורש"י ויקרא כו, יד כתב: "ואם לא תשמעו לי - להיות עמלים בתורה, ולדעת מדרשי חכמים". ובגו"א שם אות יח כתב: "כי מדרש חכמים הם פירוש על התורה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:2)

(322) כפי שביאר למעלה [ד"ה וכל איש]: "לכך נקרא 'דרשה', כי הוא דרישת הכתוב בחקירה ובדרישה מאוד מאוד עד עומק הכתוב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:3)

(323) לכך לעולם דרשות חז"ל לא יחרגו מהפשט, כי הדרשות אינן באות במקום הפשט, אלא הן העמקה נוספת לפשט, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:4)

(324) כן כתב בגו"א בראשית פ"ד אות כד, וז"ל: "אין צריך לצאת חוץ מן הפירוש. וכן אמרו חכמים ז"ל [יבמות כד.] בכל התורה אין המקרא יוצא מידי פשוטו, והכי נמי פשוטו קיים, אלא הדרש כמו שאמרנו לך. ודבר זה הוא שורש גדול ומפתח גדול להבין מדרשי חכמים שהם בנויים על פשט המאמר". והובא בהערה 41. **חזינן מדבריו** כאן שהוא מבאר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" פירושו שלעולם אין לצאת מידי פשוטו, כי הפשט קיים לעולם. ולכך, כל מה שידרש, ידרש במסגרת הפשט. וכן מבואר מהמשך דבריו. אמנם בח"א לשבת סג. [א, לח.] ביאר שכוונת המאמר "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" היא שלעולם הפשט הוא **גם כן** אמת, כי אי אפשר לבטל את המשמעות של הפשט. אך לא ביאר שם שכל הדרשות חייבות להיות מבוססות על הפשט, וכלשונו שם: "פירוש, כי הפשט הוא יותר ראשון להבנה מן הדרש, ואם כן צריך שיהיה הפשט גם כן אמת, שאם לא כן, רק היה הדרש אמת, לא תקרא ח"ו 'תורת אמת', כי הפשט הוא ראשון מן הדרש. ועוד, כי לא היתה התורה נתונה רק ליחידי הדור, הידועים הדרש, לא לכל ישראל. והתורה נתונה לכל ישראל, גדול וקטון. לפיכך צריך שיהיה הפשט אמת, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו". ובהרבה מקומות נקט בכלל זה כפי הבנתו בח"א הנ"ל [גו"א שמות פי"ב אות מח, שם ויקרא פי"א אות כן, שם במדבר פכ"ו אות טז [ד"ה אמנם], שם דברים פל"ב אות יח]. וכן פעמים נקט כהבנתו כאן [גו"א בראשית פ"ד אות כד, ח"א לר"ה ג: (א, צג.)]. ויש לעיין בזה. וראה להלן בבאר החמישי הערה 50.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:5)

(325) אך הכל יוצא מהשורש, ואם יחול נתק בין חלקי האילן לשורש, הרי מיד אותו חלק ימות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:6)

(326) לפנינו נמצא בפרק רביעי בסנהדרין [לד.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:7)

(327) לשון הגמרא שם: "אמר קרא [תהלים סב, יב] 'אחת דבר אלקים שתים זו שמעת כי עז לאלקים', מקרא אחד יוצא לכמה טעמים. דבי רבי ישמעאל תנא, [ירמיה כג, כט] 'וכפטיש יפוצץ סלע', מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים". ובגו"א שמות פ"ו אות כו כתב: "פירוש, הפטיש כאשר יכה על הסלע, שהוא דבר קשה, כמה וכמה נצוצים של אש יוצאים מן הפטיש. וזהו לשון 'מתחלק', לפי שהפטיש מחמת שמכה על הסלע - מכח ההכאה ניצוצות יוצאים ממנו, וזהו חלוק שלו, כך נראה לי הפירוש... דהא מדמה דבר ה' ל'פטיש יפוצץ סלע', וכמו שהמקרא, שהוא דבר ה', אינו מתחלק בעצמו - רק הטעמים היוצאים ממנו, והכי נמי אין הפטיש בעצמו מתחלק, רק הניצוצות היוצאים ממנו". ושם מביא שרש"י ותוספות [שבת פח:] חולקים על הסבר זה. וכן כתב בח"א לקידושין ל: [ב, קלז.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:8)

(328) של האילן. [עיקר הוא שורש].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:9)

(329) כפי שכתב הרבה פעמים שהרבוי יוצא מן האחד, והוא ענין נפוץ בספריו, וכמבואר למעלה בבאר הראשון הערה 292.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:10)

(330) לשונו בתפארת ישראל ר"פ לא: "בפרק רבי עקיבא [שבת פח:] אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב [תהלים סח, יב] 'ה' יתן אומר המבשרות צבא רב', כל דבור ודבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות. תנא דבי רבי ישמעאל, 'וכפטיש יפוצץ סלע' [ירמיה כג, כט], מה פטיש זה נחלק לכמה נצוצות, אף כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות. פירוש, כי הדבור שהיה יוצא מן השם יתברך היה מתחלק לשבעים, כי כן הדבר שהוא יוצא מן השם יתברך בעולם הזה, הוא מתחלק לשבעים. כמו שהם שבעים אומות, והלשונות הם שבעים לשון. ולפיכך הדבור והלשון שהוא יוצא מן השם יתברך, היה מתחלק לשבעים. ודבר זה בארנו במקום אחר שאי אפשר רק כך, שמן השם יתברך שהוא אחד מתחייב הרבוי. הפך מה שאומרים הפילוסופים, כי מן האחד לא יבא הרבוי, ולכך היו באים לידי שבושים הרבה. אבל מן השם יתברך שהוא אחד, יבא הרבוי, כאשר הרבוי הוא מתדמה לאחד". וראה שם הערות 6, 7. ובנתיב התוכחה פ"ג [ב, קצז:] כתב: "תורה ודברי נביאים שנכתבו ברוח הקודש, ובכמה פנים נדרשים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:11)

(331) כן ביאר בגו"א שמות פל"א אות ט, את דברי רש"י שם [שמות לא, יח] "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו - מלמד שהיה משה שומע מפי הגבורה, וחוזרין ושונין את ההלכה שניהם יחד", וז"ל: "דבר זה סוד גדול, כי דברי תורה מחוייבים שיהיה כל דבור ודבור כך. ולפיכך לא היה התורה כמלך בשר ודם המצוה לעבדו כך וכך תעשה, שהעיקר הוא גזירתו שחידש מלבו. אבל דברי תורה הם מחוייבים מצד עצמם. ולפיכך כתיב אצל התורה 'ויכל לדבר אתו', כשנים שהם נושאים ונותנים בדבר אחד, כך השם יתברך ומשה רבינו עליו השלום היו שונים ההלכה ביחד, כי אין התורה גזירת המלך בלא טעם. ואם היו כך, לא שייך בזה שהיו שונים ההלכה ביחד מה שגזר כפי רצונו גזירה על עבדיו. אבל מפני כי הדברים הם מוכרחים על פי החכמה והדעת, ולפיכך השם יתברך בעצמו חוזר היה ההלכה עם משה המקבל ממנו, להורות כי זה חכמת השם המחויבת, ולפיכך אמר שהיו שונים ההלכה ביחד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:12)

(332) פירוש - אילו המחייב של מצות היה רק מצד שכך רצונו יתברך, אך לא שהיה בהן גם חכמה עצמית מחייבת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:13)

(333) פירוש - אם לא היה במצוה חכמה מחוייבת, לא היו נמשכים ממנה עוד דברים, אלא רק היה עצם הדבר, וכמו שמבאר והולך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:14)

(334) בתחילת דרוש על המצות ביאר לפי זה את השם "תורה", וז"ל: "שם 'תורה' הונח על המצות שנתן הש"י על ידי משה. ולא נקראו בשם 'מצות', אף שהיה שם זה ראוי יותר, באשר הם מצות מאתו יתברך. מפני כי לשון 'מצוה' שייך בציווי הבא ממי שלא יבקש שידע המצטוה ענין הציווי ומהותו, רק כל תכליתו לשתהא ציוויו נעשית. והש"י רחקו מחשבותיו מזה בתתו המצות לישראל, וחפץ שידעו ויבינו כל ענין המצוה. ולכך נקראו 'תורה' לשון הוראה, שמורה דברים השכליים שבהם והחכמה". ושם ממשיך לבאר מדוע התורה לא נקראה "חכמה". וראה למעלה בהקדמה הערה 32, ולהלן בבאר הששי הערה 564.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:15)

(335) אודות שהחכמה עושה פירות בלב המבין, כן ביאר בגו"א בראשית פכ"א אות כח את הדעה האומרת שאברהם אבינו נטע פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה [רש"י בראשית כא, לג], וז"ל: "ויש לפרש כי יסוד נטיעת החכמה נקרא 'פרדס' [ר' חגיגה יד:], כי כמו שהפרדס יש בו נטיעות, והנטיעות מוציאים פרי, כך היה אברהם נוטע נטיעות המושכלות שראוי לקרותן 'נטיעה'. כי כמו שנטיעה היא נטיעה חזקה בארץ, כך מושכל המציאות הם נטועים חזקים, שהם קיימים אמתים. ומן מושכל הנמצאות, אשר הם נטיעות חזקות ראשונות לשכל, הם עושים פרי להוציא מושכלות שניות ממנו. וזהו שנטע אברהם, שהיה עורך ומסדר סדר החכמה, שרשים אמתים בהקדמות חזקות, שהכל היו מודים בהן, וממנו היה מוציא פירות. וכאשר היה אחד רוצה לדעת שום השגה, היה מביא לו מן הפרדס הזה, שהיו בו שרשי חכמות. והפרי הוא התולדה המתחייב מן החכמות. ולפיכך קאמר במדרש רבות [ב"ר נד, ו] שנטע פרדס שקרא 'אשל', כלומר 'שאל מה שתשאל, ענבים תאנים רימונים'. והכוונה בזה, כל המושכל וכל השגה שהיה רוצה, היה מביא לו מן הפרדס הזה, והוא מן שרשי החכמות אשר נטע... כך החכמות, כאשר יש לו הקדמות אמיתות, מתחייבים לו גם כן תולדות אמיתות, שהם פרי הקדמות". וראה בהקדמה הערה 7 שנתבאר שם שהחכמה היא נטיעה מהקב"ה. וראה להלן בבאר השביעי הערה 414 אודות ה"אורך" של תורה, שמאוד שייך לדברים אלו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:16)

(336) מה שדוקא כאן קורא לתורה בשם "תורה תמימה", כי בפשטות החלוקה בין "כתוב אחד" לעומת היותו "מתחלק ומתפשט לכמה טעמים" מורה על העדר תמימות, כי התמימות מחייבת שהכל יהיה כתוב יחד במקום אחד. ועל כך משיב כי אדרבה, תמימות התורה גופא מחייבת חלוקה זו. וכן ביאר בח"א לגיטין ס: [ב, קכב:], וז"ל: "כי אין ראוי שיהיה התורה שבעל פה בכתיבה. מפני שהתורה בעל פה הם פרטי המצוה ופירושיה, ולדבר זה אין קץ וסוף, כי הפרטים אין להם קץ. ולא היה דבר שלם שהיה כותב מקצת בלבד, ולא הכל. ודבר זה אין שייך לומר, כי ראוי שהכל יהיה בשלימת, ובפרט התורה, דכתיב בה [תהלים יט, ח] 'תורת ה' תמימה'. ולכך אין לכתוב כלל תורה שבעל פה, כי היה תורה שבעל פה חסירה. והפך זה גם כן, מה שהתורה שבכתב היא שלימה ותמימה, מחויב שתהא בכתב ולא בעל פה. כי האומר דברים בפה, הוא אומר חלק אחר חלק. ואפילו אם יאמר כל התורה כולה, מכל מקום בשעה שיאמר החלק האחר, כבר אין כאן החלק הראשון, ואין תורת ה' תמימה כאשר ראוי שתהיה תמימה ושלימה. ולפיכך דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בפה". [והובא למעלה בבאר הראשון הערה 216]. הרי שתמימותה של תורה מחייבת בו זמנית שני דברים; (א) הניתן להכתב אכן יכתב במקרא. (ב) שמהכתוב האחד יצאו טעמים מחולקים שאינם כתובים. אמנם מדבריו בסמוך משמע שמבאר ש"תמימה" פירושה ש"יש בה הכל" [ראה הערה 339]. ולפי זה מובן היטב שנקט כאן בתואר "תמימה", לומר שהתורה כוללת הכל, גם את הדרשות הנמשכות מהכתוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:17)

(337) ועוד אודות אחדות התורה, כן מבואר בגו"א שמות פ"כ אות ג, בביאור דברי רש"י שם [שמות כ, א] "שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד", וכתב שם בזה"ל: "ואף על גב שלא הבינו בדבור זה כלום, אמרם בדבור אחד... מורה על המעלה הגדולה של תורה, שהדבר הזה נראה ונודע, שכל עוד שיתרחק הדבר מלמעלה ויבוא לעולם התחתון - יתפרד ויתחלק, כי העולם העליון נקרא עולם האחדות, וכל שקרוב אל השם יתברך, הוא האחד האמת, הוא יותר באחדות. שעולם הזה השפל, הרחוק מאתו יתברך, הוא עולם הנפרד. והתורה ניתנה מפיו יתעלה, ואין דבר קרוב אל האחד רק התורה. ולפיכך ניתנה התורה מפיו בדבור אחד לגמרי, לפי שראוי אל התורה האחדות לפי מדריגת מעלתה. ולכך נאמרו העשרת דברות בדבור אחד. וזהו הפירוש האמתי כאשר תבין, והוא אמת". ואחדות זו מחייבת שכל חלקי התורה נובעים משורש אחד, דאל"כ, אין התורה אחת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:18)

(338) פירוש - תוקף דרשות חז"ל אינו בא רק מהכתוב, עד שתאמר שלולא גילוי הכתוב לא היה שום תוקף לדרשתם, אלא אף ללא גלוי הכתוב יש אמת עצמית לדרשות חז"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:19)

(339) "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" [אבות פ"ה מכ"ב]. ובדר"ח שם [רעו:] כתב: "ומפני זה המאמר 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה' בלשון ארמי. כי לכך כולה בה, מפני שהתורה היא מעולם העליון, לכך כולה בה. וכן כל התלמוד חברו בלשון ארמי, ומה שאומרים כי לכך נתקן בלשון ארמי מפני שהיו בבבל שזה לשונם, זה אינו, כי תלמוד ירושלמי הוא בלשון ארמי גם כן, ולא היה לשונם בארץ ישראל לשון תרגום... כי התלמוד הוא לברר משפטי התורה, ולבאר איך כולה נמצא בתורה. ודבר זה מפני כי התורה היא מעולם העליון, ולכך הכל הוא בתורה. והתלמוד היא מעלת התורה בפרט, ולכך היא בלשון ארמי". ובתענית ט. אמרו "מי איכא מידי דכתיבי בכתובי, דלא רמיזי באורייתא", ופירש רש"י שם "ולא רמזה משה באורייתא, שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים ובכולן יש סמך למצוא מן התורה". ובזוה"ק ח"ג רכא. איתא "כמה חביבן מלי דאורייתא, דלית לך מלה זעירא דלא תשכח לה באורייתא". ובניצוצי זוהר שם אות ד ציין לגמרא ב"ק צב. שאמרו שם כמה פעמים "מנא הא מילתא דאמרי אינשי", והראו שהדבר מרומז בתורה. הרי שתחילת הענין היא מה שאמרו הבריות, ולאחריו נמצא לזה רמז בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:20)

(340) "במדרש" - על ידי המדרש. [או שיש להגיה "בתורה", וכמו שכתב למעלה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:21)

(341) שהיא כוללת הכל למעלתה. והחידוש בדבריו הוא, כי שגרת המחשבה תופסת שמהלך הדברים הוא שבתחילה נמצא המקרא, ולאחריו נדרש המקרא לדרשה מסוימת. ולפי הבנה זו בודאי שיש לתמוה על דרשות הנראות רחוקות מהמקרא, מה ראו על ככה, ומה הגיע אליהם לדרוש המקרא באופן הנראה רחוק. אך לאמיתו של דבר פעמים שמהלך הדברים הוא הפוך; תחילה נמצאת דרשת חכמים לפי הדעת והשכל כאמת בפני עצמה, ללא קשר למקרא. אך הואיל וידוע "שאי אפשר שלא יהיה נרמז הדבר בכתוב, כי התורה היא תמימה, ויש בה הכל" [לשונו כאן], הוכרחו חז"ל למצוא את המקרא הרומז לאותה אמת גמורה, ביודעם מראש בודאות גמורה שדרשה זו צריכה להמצא בין בתרי הכתוב. ולכך אין לתמוה על דרשות הנראות רחוקות מהמקרא, כי אין התחלת המאמר מן המקרא, אלא תכלית המאמר נמצא במקרא, וכמו שהתבאר. וכן ביאר להלן בבאר הששי [ד"ה אמנם אשר] בכוונת רבי שרירא גאון, ושם הערה 1059, ושם נתבאר שעם כל זה הכל מתחבר למקרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:22)

(342) "שאמרו כי הוציאו דברים מן התורה אשר לא יסבול הדעת לפרש כך, ובכלל זה שרחקו מן דקדוק הלשון והמבטא" [לשונו בסוף ההקדמה]. וראה בתחילת הבאר הזה. ומה שכתב "גם כן" פירושו שלא רק הדרשות שהוזכרו בבאר זה נתיישבו היטב, אלא ג"כ התלונה בכלליותה הוסרה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:23)

(343) כמבואר למעלה בהערות 3, 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:24)

(344) כפי שכתב בשער לספר גור אריה: "ומן המאמרים הידועים שבאו בפירוש רש"י, ראיה על האחרים, שכולם דברי חכמה, ומום אין בהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 3 4:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%203/r/4:25)

(345) כפי שכתב למעלה [תחילת הבאר, ושם הערה 8] שהטעם שדרשות חז"ל נראות רחוקות הוא משום שבני אדם אינם יגעים בדבריהם די הצורך.