## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:1)

(1) כאן מכנה את מי הבאר "מים חיים", לעומת "מים קדושים" [בבאר הראשון], "מים טהורים" [בבאר השני], ו"מים מתוקים" [בבאר השלישי]. ואולי טעם הדבר, כי מקור הבטוי "מים חיים" הוא מהפסוק [שיה"ש ד, טו] "באר מים חיים". ובגו"א בראשית פ"ל אות ג כתב: "כי החיים אין להם הפסק, כמו 'באר מים חיים', שנקרא 'באר מים חיים' מפני כי המקור הזה תמיד נובע". ובגו"א שמות פ"ד אות יג [ד"ה ודע] כתב: "ודע לך עוד כי החיות הוא קבלת הברכה העליונה שאינו פוסק, וזהו נקרא 'חיים', כי הדבר שיש לו הפסק הוא המיתה, ודבר שאין לו הפסק הוא החיים... למה הדבר דומה, למעיין חיים ונסתם המקור שלו, אף על גב שיש בו מים כיון דהמקור שלו נסתם אינו נקרא 'מעיין חיים'". והרי בבאר זה בא להדוף את התלונה שחז"ל אמרו ח"ו דברים כלפי מעלה, ובכך המתלוננים מנתקים את מאמרי חז"ל ממקורם העליון. ולכך מטרת הבאר הזה היא לחבר את מאמרי חז"ל לשרשם העליון, וזהו נקרא "מים חיים" ["כי עמך מקור חיים" (תהלים לו, י)]. וראה נצח ישראל פל"ז הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:2)

(2) זהו המשך הפסוק [שיה"ש ד, טו] "באר מים חיים ונוזלים מן הלבנון". ובקהלת יעקב ערך לבנון סק"ד כתב: "'כתר' נקרא לבנון מרוב לבנוניתו, ומשם נוזל כל השפעות". וראה בגו"א שמות פ"ד אות יג [ד"ה ומזה] מה שכתב בזה בשם המגדל עוז בהלכות תשובה פ"ח ה"ב. וזהו שכתב כאן "נוזלים מן אוצר השמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:3)

(3) עפ"י איכה ד, ו "ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:4)

(4) על פי הפסוק [בראשית ב, י] "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים". וכתב על כך בגו"א בראשית פכ"ג סוף אות ד: "לפי שהמקום הזה היה דבק בעולם העליון אשר הוא מתפשט לד', כדכתיב 'ונהר יוצא מעדן ומשם יפרד לארבע ראשים'". וראה שם הערה 59. ובגבורות ה' פ"ס [רסט:] כתב: "כי כל דבר שבא מעולם הנבדל, כמו נהר שהוא יוצא מעדן להשקות הגן". וזו כוונתו להראות כאן שדברי חז"ל נובעים ממקור עליון ונבדל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:5)

(5) הולך ומבטא כאן בפיוט שיש בני אדם המדברים סרה על דברי חז"ל, ולא שתו לבם לעומק הנפלא הטמון בדבריהם. פיוט זה בנוי על אותיות שמו [יהודה בן בצלאל, כאשר הדגשת אותיות שמו נעשתה כבר בדפוס ראשון שיצא לאור בחיי המהר"ל]. והרי כבר השריש המהר"ל ששמו של אדם מורה על מהותו [ראה למעלה בבאר השלישי סוף הערה 108]. נמצא שמהותו של המחבר מתגלית כאן לפנינו; להורות לכל את תפארתם והודם של דברי חז"ל, ולהשיב מלחמה שערה לאלו המואסים בדבריהם. וראה בסוף ההקדמה שכתב: "הרביעי, שאמרו כי נמצאו דברים בתלמוד בהגדה שאמרו על אדון הכל דופי ח"ו. ועל דברים אלו יניעון ראש, ירמזון באצבעותן, נותנין דברי חכמים פלסתר". וראה שם הערה 102 שנתבאר שמחמת כן דוקא בתחילת הבאר הזה נעץ את אותיות שמו, והרכיב עליהן פיוט זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:6)

(6) עד כאן תיאר את המליזים על דברי חכמים, ומכאן ואילך יהלל וישבח דברי חכמים. וראה להלן בבאר החמישי הערה 685.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:7)

(7) פירוש - המליזים לוקחים דברי חז"ל המרוממים, ועושים אותם לדברים שאינם טובים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:8)

(8) משמע מדבריו ש"לחם סתרים" מורה על מעלת דברי חכמים. אמנם המפרשים במשלי שם מבארים אותו לגנאי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:9)

(9) פירוש - המליזים שמים את דברי חז"ל שהם מרים כלענה. ואודות מרירות הלענה, ראה רש"י דברים כט, יז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:10)

(10) אודות שכל דברי חכמים הם משוערים ושכליים, ראה למעלה בבאר השני הערה 381. וראה עוד להלן בבאר השביעי הערה 16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:11)

(11) בפירוש המשניות שלו [עמוד סה בהוצאת מוסד הרב קוק].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:12)

(12) לשון הרמב"ם שם: "הדרש הנמצא בתלמוד, אין ראוי לחשוב שמעלתו מעוטה ותועלתו חסרה, אבל יש בו תבונה גדולה, מפני שהוא כולל חידות פליאות וחמודות נפלאות. כי הדרשות ההם, כשיסתכלו בהם הסתכלות שכלי, יובן בהם מהטוב האמתי, מה שאין למעלה ממנו, ויגלה מהם מן הענינים האלקיים, ואמתות הדברים, מה שהיו אנשי החכמה מעלימים אותו ולא רצו לגלותו... ואם תביט אותו על פשוטו, תראה בו ענינים רחוקים מן השכל, שאין למעלה מהם. ועשו דבר זה [שהסתירו את דבריהם בלשון חכמה וחידה] לענינים נפלאים. האחד מהם, ללטוש [לחדד] רעיוני התלמידים וללבב לבותם. ועוד, כדי לעוור עיני הכסילים, שלא יזהירו לבותם [בזוהר חכמת האמת] לעולם. ואילו היו מראים להם זוהר האמתות, יסבו פניהם מהם [כמו מדברים שאין חפץ בהם], כפי חסרון טבעיהם, שנאמר בהם ובדומיהם [קידושין עא.] אין מגלין להם את הסוד, מפני שאין שכלם שלם כדי לקבל האמתות על בוריים. וכן החכמים לא היו רוצים לגלות קצתם לקצתם [איש לרעהו] סודות החכמה. וכבר זכרו [חגיגה יג.] שאיש מן החכמים נחבר לאנשים בקיאים בחכמת מעשה בראשית, והוא היה בקי במעשה מרכבה, ואמר להם, למדוני מעשה בראשית, ואלמדכם מעשה מרכבה. ואמרו טוב הדבר. וכאשר למדוהו מעשה בראשית, נמנע הוא מללמוד להם מעשה מרכבה. וחס ושלום שעשה זה מפני רוע לב, למנוע החכמה, או בשביל שיהיה לו יתרון עליהם, שחמדות האלה מגונים באחד מהטפשים, קל וחומר באלו החסידים הנכבדים. אבל עשה הדבר, בשביל שראה בעצמו ראוי לקבל מה שיש אצלם, ושאינם ראוים לקבל מה שיש אצלו". וראה במורה נבוכים ח"א פע"א. וראה למעלה בבאר השני הערה 600, ולהלן בבאר החמישי הערות 69, 352, ובבאר הששי הערה 890.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:13)

(13) וראה בתפארת ישראל פס"ט [תתרפ:] שנגע בדברים אלו, והובא למעלה בבאר השני הערה 600.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:14)

(14) "בכללות" - באופן כללי, ולא נכנס לבאר את הדרשות עצמן, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:15)

(15) יש כאן רמז לדברים שכתב על הרמב"ם בדר"ח פ"ו מ"י [שכג:], וז"ל: "ואומר אני כי מפני שבדורו של הרב ז"ל היו נמשכים אחר דעתם של חכמי גוים, שלא זרח עליהם אור התורה, הם הפלוסופים, ואם לא היה מפרש להם הכתוב לפי סברתם, יש לחוש לדבר יותר נפסד, שלא יתנו ח"ו מקום אל הכתוב. ולכך פירש להם הכתוב לפי דעתם. אבל עיקר הפירוש אינו נעלם משום חכם לב". הרי ששם וכאן ביאר שדברי הרמב"ם נועדו "להראות לעמים". אמנם בדר"ח כתב שכתוצאה מכך, הרמב"ם לא פירש את עיקר הפירוש, אלא פירוש המתקבל על דעתם של בני דורו. וראה להלן בבאר הששי הערה 823.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:16)

(16) כפי שכתב למעלה בבאר השלישי [ד"ה ובדבר], וז"ל: "ואין ספק שאי אפשר לבאר דבריהם בכלל, כי לפי עומק דבריהם, דבר אחד מדבריהם צריך ביאור רחב מאד". ושם בהערה 177 הובאו דבריו בגבורות ה' פ"ח [מו.], שכתב: "ואם באנו לפרש דבר זה, היה ארוך מאוד". וכן כתב בנצח ישראל ס"פ ז: "כי כל דבריהם דברי חכמה... ואם היינו באים לכתוב על המאמרים האלו מה שרמזו, לא היה מספיק הזמן". וראה בהקדמה הערה 89.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:17)

(17) פירוש - ראוי שלא לעבור על רצונם של חז"ל [שביקשו להסתיר דבריהם], וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:18)

(18) ואף המהר"ל חושש מענין זה, ולכך בבאר זה תמצא הרבה פעמים שמבקש כפרה על שמבאר דברי חכמים יותר מדי. אך עם כל זה, לא יעבור על ענין זה, וכמו שכתב להלן [ד"ה וכי לא]: "רק שמרנו דרך עץ חיים שלא לגלות יותר מדאי". וכן כתב להלן [סד"ה אך פן]: "והוא יתברך יכפר בעדנו, אך שמרנו דרך חכמים להסתיר ולהעלים מה שאפשר באלו דברים". וראה הערות 265, 431, 1096, 1244. ותחילת הבאר החמישי כתב: "אך בשתים יכפר לנו; האחד, שאין הכוונה פה רק לכבוד השם יתברך, ולכבוד התורה, ולכבוד החכמים, להסיר מהם תלונה. השני, כי נגלה טפח ונכסה עשר טפחים", ושם הערה 73.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:19)

(19) שיש להשאיר את מאמרי חכמים בגדר [משלי כה, ב] "כבוד אלקים הסתר דבר", וראה ההערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:20)

(20) בשביל כבוד התורה, וכפי שכתב בבאר השני [ד"ה ומעתה נתבארו]: "ולא היה ראוי לגלות דברים אלו, אך לכבוד התורה עשינו זה, והם יליצו בעדנו". ואודות שכבוד התורה מאפשר לגלות דברים מכוסים, הנה אמרו במגילה ג. "יצתה בת קול ואמרה, מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם. עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו, ואמר, אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". הרי שלכבוד ה' ותורתו, רשאים לגלות אף סתרי תורה. ונראה ביאורו, שהחובה להסתיר דברי תורה מסויימים נלמד מהפסוק [משלי כה, ב] "כבוד אלקים הסתר דבר", וכמבואר בב"ר ט, א. אך כאשר כבוד אלקים גופא מחייב לגלות הדברים, שוב אין כאן חובת הסתרה, כי הכבוד שאסר את הגלוי, הוא הכבוד שמתיר את הגלוי. וראה למעלה בבאר השני הערה 589, ולהלן בבאר החמישי הערה 74.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:21)

(21) פירוש - מן קצת המאמרים היותר רחוקים יוכיח עדות נאמנה על כל מאמרי חז"ל, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:22)

(22) כן כתב בהקדמה [ד"ה ומעתה אם], וז"ל: "אך נבאר קצת דבריהם, והוא יהיה עדות וראיה על שאר הדברים אשר דברו", וראה שם הערה 91. וכן כתב בתחילת הבאר השלישי, וז"ל: "ואנחנו נביא בזה היותר נראה רחוק ויותר קשה בדבריהם... נביא מדבריהם מה שמצאנו בני אדם שהיו תמהים על דבריהם, שהם נראים להם רחוקים". ובהמשך הבאר השלישי [ד"ה ובדבר] כתב: "ואין ספק שאי אפשר לבאר דבריהם בכלל, כי לפי עומק דבריהם, דבר אחד מדבריהם צריך ביאור רחב מאד, ואי אפשר במקום הזה. רק שהדברים אשר אמרנו ללמוד על הכלל כולה, שכלם הם אמיתיים ושלימים, ומום אין בהם. שאם הדבר שנראה רחוק ביותר, כמו שנראה מאמרים האלו, הוא כך, וכל שכן הדבר שאין כל כך רחוק, על אחת כמה וכמה. רק שדבריהם צריכים התבוננות גדול". ומהרחוקים אתה יודע את טיבן של הקרובים; כשם שיש ממש ברחוקים, כך בק"ו יש ממש בקרובים [ראה רש"י דברים יג, ח]. ובשער הספר לגור אריה כתב: "ומן המאמרים הידועים שבאו בפירוש רש"י ראיה על האחרים, שכולם דברי חכמה, ומום אין בהם". וראה הערות 102, 1428, ובבאר החמישי הערה 70.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:23)

(23) כאן מגלה להדיא שדבריו שאובים מספרי הסוד, ואין בדבריו הוספה וחסרון על הנאמר שם [כמבואר בסמוך]. וראה בתפארת ישראל פי"ג הערה 14 שצויינו שם המקומות שהביא דברים בשם הזוה"ק. ובדר"ח פ"ה מ"ו [רלד.] הזכיר גם כן את "דברי ספר הזוהר, וכל הספרים הנכבדים אשר חברו בעלי הקבלה", והזכיר שם דברים בשם רבי מאיר גבאי, וכן הספר נוה שלום לרבי אברהם שלום ב"ר יצחק, ומערכת אלקות לרבי פרץ הכהן ב"ר יצחק. וכן בגבורות ה' פס"ח [שטו:] הביא דברים בשם רבי מאיר גבאי. וראה להלן בבאר הששי הערות 419, 785.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:24)

(24) פירוש - מחמת ההעלם וההסתר שבדברים האלו, יש צורך לבארם, עד שיקנה האדם בהם הבנה. ובפרקי מבוא לספר נשמת חיים [עמוד 13] מובא: "כך רגיל היה בפיו של הרבי מווארקי; האר"י הקדוש גילה את הסוד שבנסתר, ומהר"ל - את הנגלה שבנסתר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:25)

(25) פירוש - אין ביאור דברי חכמים נעשה כדי לחדש בהם דברים, ובכך יתפאר בדברים אלו. ומעין מה שאמרו על יונתן בן עוזיאל [מגילה ג.] "עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר, אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:26)

(26) ומצוי בכתביו שהבטוי "חכמי לב" נאמר על החכמים יודעי הסוד, וכמו שכתב בבאר הראשון [ד"ה ופירוש דבר]: "והוא ידוע לחכמי לב, כי הידים הם מוכנים ביותר לטומאה". וכן להלן בבאר הזה [הערה 391] כתב: "ודבר זה מבואר לחכמי לב, כי השם יתברך... מחויב המציאות לגמרי". וכן הוא בח"א לב"ק פב. [ג, יג.], ובדרוש לשבת תשובה [עט.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:27)

(27) ומה שדוקא בבאר הזה מאריך בדברים מעין אלו [וכן דבריו בהמשך], הוא משום שבאר זה עוסק במאמרי חז"ל הנאמרים כלפי מעלה. ולכך מטבע הדברים ביאור מאמרים אלו שייך ליסודות אשר מקורם בתורת הסוד, יותר מאשר שאר בארות הספר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:28)

(28) בגמרא מבואר [ברכות לד:] שישנם שלשה סוגי עבודה; קידה, כריעה, והשתחואה. קידה היא על אפים, כריעה היא על הברכים, והשתחואה היא פישוט ידים ורגלים. הרי שפישוט ידים ורגלים הוא ההתבטלות הגדולה ביותר. ובאור חדש [קלא:] כתב: "'כורעים ומשתחוים' [אסתר ג, ב]. מה שאמר 'כורעים ומשתחוים' כפל לשון, ועוד דלא הוי ליה לכתוב רק 'משתחוים', דהשתחויה הוא פשוט ידים ורגלים, ואילו כריעה אינה רק על ברכיים. ויש לפרש כי כריעה הוא תחלה, ואח"כ מוסיף השתחויה על הכריעה, וזה מורה על הכנעה יתירה, כאשר מוסיף הכנעה על הכנעה, ומשתחוה עד הארץ, ולכך כתיב 'כורעים ומשתחוים'". ובתפארת ישראל פל"ח [תקעה:] כתב: "דרך להשתחוות מפני היראה, כי זה ענין ההשתחויה, ההכנעה לאחר". ובח"א לב"ב כה. [ג, עט:] כתב: "ההשתחויה הוא הכנעה למי שהוא משתחוה אליו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:29)

(29) לשונו בהקדמתו לדר"ח [י:]: "על המעיין לבחור את אשר יבחר מזולתו אך בעיון לא בדעת הראשון, כי אין ספק כי דברי חכמים הם דברים עמוקים, ולא נאמרו דברי חכמים באומד דעת ובסברא... אבל כל דיבור ודיבור דברי חכמה עמוקה מאוד. ולכך פירוש דבריהם ג"כ צריך הבנה ועיון רב, ולא בדעת הראשון כלל... ולכך אם יאמר המעיין כי הדברים שנמצאו בפירוש הזה אינם דעת הקרוב אל כל האדם, על זה יש להשיב הלא הם דברי חכמים גדולים, אשר כל שיחת חכמים צריך תלמוד, ואיך [כמו וק"ו] דברי חכמתם". וראה למעלה בבאר השלישי הערה 33, ובהערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:30)

(30) יסוד נפוץ בספריו. וכגון, למעלה בבאר השלישי [ד"ה שהאדם יחשוב] כתב: "שהאדם יחשוב בתחלת העיון שדברים רחוקים הם, והם קרובים", ושם הערה 180. ובגו"א שמות פט"ו אות לג כתב: "כי דברי רז"ל בודאי קרובים, ורחוקים בתחלת המחשבה, וקרובים כאשר מדקדק בהם". ובגו"א ויקרא פ"ז אות ד כתב על מדרש חכמים: "ודברי תימה הן בתחילת הדעת". ובדר"ח פ"ה מט"ו [רנד:] כתב: "וכבר הזהרנו שאין לפרש דברי חכמים בדברי סברא ובאומדנא בלבד, כי מי שמעמיק בדברי חכמים ימצא בהם חכמה עמוקה, ואם שנראה רחוק בתחלת הדעת, אבל כל עוד שהוא מעמיק בהם הלא נגלה כאור בהיר הדברים, עד שאין ספק בהם". וכן הוא להלן [ד"ה פרק רבי עקיבא]. וכן כתב בהקדמה לתפארת ישראל [ה:]: "ודרך האמת רחוק משימצא", ושם הערה 25. ולהיפך מכך כתב על החולקים על חז"ל בגבורות ה' פ"ט [נג.], וז"ל: "ודברים אלו דומים לצורה המצויירת על הכותל, אשר המצייר מיפה אותה, ובשרד יתאר אותה, עד שכאשר יראה הרואה מרחוק יאמר שיש בה רוח חיים, וכשקרב אליה הנה הוא דבר צבוע, וכל רוח אין בו, כך הם אלו הפירושים". וראה למעלה בבאר השני הערה 9, ובבאר השלישי הערה 9, ולהלן בבאר השביעי הערות 243, 337. **אמנם כאן** הדגיש יותר, שכתב "כי כך הם **כל דברי אמת ויושר**, נראים רחוקים בתחלת העיון, ולבסוף יתגלה ויאירו כשמש בצהרים". וכן אמרו חכמים [גיטין מג.] "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן". ועל הפסוק [דניאל ט, ב] "אני דניאל בינותי בספרים" דרשו חכמים [מגילה יב.] "מדקאמר 'בינותי', מכלל דטעה". אך טעמא בעי, מדוע כך היא קליטתם של "דברי אמת ויושר", שלעולם נראים רחוקים בתחילת העיון. מהו המונע מדברי האמת והיושר שאף בתחילת העיון "יאירו כשמש בצהרים". ושמעתי מהגרי"א וויינטרויב שליט"א לבאר, שלאחר חטא האדה"ר נמנע מן האדם לקלוט במושכל ראשון דברי אמת ויושר. ומעין מה שכתב הרמב"ן [בראשית ב, ט] על השנוי שחל באדה"ר לאחר החטא, וז"ל: "ואפשר שנתכוון הכתוב לענין הזה, כשאמר 'אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים' [קהלת ז, כט], ה'יושר' שיאחוז דרך אחת ישרה, וה'בקשה בחשבונות רבים' שיבקש לו מעשים משתנים בבחירה ממנו". הרי שלאחר החטא הופקע האדם מהמהלך של "יושר", כי היושר הוא אחד, ואילו לאחר החטא נמצאת באדם העירבוביא של טוב ורע, המאפשרת בחירה, וכמבואר ברמב"ן. ואודות אחידות היושר, כן כתב בנתיב הצדק פ"ב [ב, קלז:], וז"ל: "כי הצדיקים הם שוים, כי מה שנקרא 'צדיק' היינו שאינו יוצא מן הצדק ומן היושר, שהיושר הוא אחד, והנטיה מן היושר הוא הרבה מאוד. כי הקו שהוא ביושר הוא אחד, והנטיה מן היושר הן הרבה מאוד" [והובא למעלה בבאר הראשון הערה 128, וראה להלן הערה 257]. ומעין זה כתב בנתיב האמת פ"א [א, קצו.] ביחס שבין אמת לשקר, וז"ל: "האמת הוא אחד, ואי אפשר שיהיה האמת שנים. שאם תשאל על האדם - מה זה, הנה אם אתה אומר שהוא בהמה או חיה או עוף... הכל שקר, והם רבים עד שאין קץ ואין תכלית אל השקר, ואילו האמת הוא אחד, שהרי הוא אדם, ולא דבר אחר". וראה עוד בתפארת ישראל פט"ו הערה 30 בביאור השייכות בין יושר לאמת. ולכך מן הנמנע הוא שהאדם בעל הערבוביא יקלוט בהשקפה ראשונה "דברי אמת ויושר". ורק לאחר העיון ועמידה על שרשי הדברים, יוכל להגיע ל"דברי אמת ויושר". דוגמה לדבר; לאברהם היה גם את ישמעאל, וליצחק היה גם את עשו, ורק יעקב מטתו שלימה, ואין לו גם בנים רשעים. וכתב על כך בגבורות ה' פס"ז [שיא:]: "כי אברהם היה בו פסולת, ויצא ממנו ישמעאל. ויצחק היה בו פסולת, ויצא ממנו עשו... נולד יעקב... אז נברר הזרע... שהוברר יעקב לקדושה". [וכן הוא בגבורות ה' פ"ט (נח.)]. והרי מדת יעקב היא האמת והיושר [כמבואר בתפארת ישראל פי"א הערה 34, ושם פ"כ הערה 22]. ומוכח שאין מגיעים במושכל ראשון ל"דברי אמת ויושר". וראה להלן הערה 884.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:31)

(31) אודות הבטוי "כשמש בצהרים", ראה נצח ישראל פ"י [רמו:] שכתב: "עד שכל אדם בן דעת יראה לפניו דבר זה יותר משמש בצהרים". וכן כתב שם בס"פ ס, וז"ל: "רק יבין האדם מעצמו... כמו שמש בצהרים". ובתפארת ישראל ס"פ ס כתב: "האומר כך אין לו הבחנה בדברים אשר הם ברורים כשמש בצהרים". וכ"ה להלן בבאר החמישי [ד"ה ויש לך] כתב: "והרי הדברים האלו מבוארים מאוד, שאין לספק בכל אלו דברים, עד שנראה כשמש בצהרים הדברים העמוקים האלו". ובבאר השביעי [ד"ה ודבר זה] כתב: "והאמת יעשה דרכו, והוא נגלה יותר משמש בצהרים". ובח"א לב"מ פד. [ג, לד:] כתב: "והרי הדברים האלו מבוארים מאוד, שאין לספק בכל אלו דברים, עד שנראה כשמש בצהרים הדברים העמוקים האלו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:32)

(32) פירוש - כאשר הפירוש לא יכנס בלב האדם, יאמר האדם לעצמו שהואיל ופירוש זה לא נכנס בלבו, ואינו מוצא פירושים נוספים, לכך יחליט לעצמו שדברי חכמים אינם ניתנים לפירוש, ומשוללים הבנה. ומעין מה שאמרו [סנהדרין צז:]: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא, אלא חכה לו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:33)

(33) לכתוב פירוש לדברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:34)

(34) מוסיף בזה טעם שלישי לדבריו למעלה [ד"ה ומפני שלא] לכך שהרמב"ם לא ירד לפרטים בביאור דברי חז"ל. ולמעלה כתב שני טעמים; (א) לאריכות הזמן שיקח לבאר דברי חז"ל. (ב) לאחר שחז"ל הסתירו דבריהם, איך נלך נגד רצונם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:35)

(35) ועדיף שבני אדם יחשבו שדברי חכמים הם כספר חתום, מאשר לחשוב שיש ח"ו חסרון בדברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:36)

(36) "יעביר את דברי" - יניח את הדברים. וכמו שפירש רש"י ר"ה יז. את דברי הגמרא שם "המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו", שכתב: "המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו. כמו אין מעבירין על המצות [יומא לג.], אין מעבירין על האוכלין [עירובין סד:], מניחן והולך לו. מעבירין לו על כל פשעיו - אין מדת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת". וכן כתב הרמב"ם בפתיחה למו"נ: "אבל יתבונן בו כל מי שיבוא לידו, ואם ירפא לו מדוה לבבו, ואפילו בענין אחד מכל מה שיסופק, יודה השם ויספיק לו מה שהבין. ואם לא ימצא בו דבר שיועילהו בשום צד, יחשבהו כאילו לא חובר". וראה להלן בבאר הששי הערה 928.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:37)

(37) על המליזים על דברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:38)

(38) פירוש - היה למליזים על דברי חכמים לשים לב לכך שאף לשיטתם, רובא דרובא של דברי חכמים מובנים ונפלאים אף להם, ולהסיק מכך למאמרים שאינם נהירים להם, שכולם דברי חכמה. וכן כתב בהתחלת הבאר השני, וז"ל: "התלונה השנית מה שאמרו, שבמקומות קרבו מעשים אשר אין ראוים לקרב. ודבר זה גם כן לא היה ראוי לחשוב, כאשר אנו רואים שאר דברים מהם אשר נמצא בדבריהם, וכלם דברים צדיקים ומשפטי אמת, ואם כן ראוי לחשוב כי שאר דבריהם אשר הוא רחוק בעיניהם נמשך אחר הכל, והיה ראוי לתת לב להתבונן בדבריהם, ואז היה נמצא להם האמת". וראה שם הערה 8.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:39)

(39) פירוש - המאמרים הסתומים בדברי חכמים [לשיטת המליזים] בטלים באלפי המאמרים הנהירים להם. ולעומת הבטוי "בטל בששים" [חולין צח.], כתב כאן "בטל באלפים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:40)

(40) "במוסרים" - במוסר שחכמים אומרים. וכפי שכתב בדר"ח פ"ב מ"ה [פ:], וז"ל: "והתבאר איך הלל כולל במוסר שלו להיישיר את כל חלקי האדם, לתת לכל אחד מוסר... וזהו דרך חכמים ללמוד מוסר אל הכל". ובנצח ישראל פכ"ג [תצז:] כתב: "וראוי לשמוע דברי חכמים, המלמדים את האדם לטוב", ושם הערה 145.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:41)

(41) מגילה [יז:] "מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר". ובברכות [לג.] אמרו "אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות, קדושות והבדלות". והרמב"ם בהלכות תפלה פ"א ה"ד כתב שעזרא ובית דינו תקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר. וכן הזכיר בסמוך [ציון 108]. וראה להלן הערות 605-608.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:42)

(42) רומז בזה למאמרו הידוע של רבי פנחס בן יאיר [ע"ז כ:] "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה וכו'". ועל מאמר זה הושתת הספר מסילת ישרים לרמח"ל, שכתב בסוף ההקדמה שם: "ומצאתי לחכמינו ז"ל שכללו החלקים האלה בסדר וחילוק אחר, יותר פרטי ומסודר לפי ההדרגה המצטרכת בהם לקנות אותם על נכון, והוא מה שאמרו בבריתא [ומביא את מאמרו של רבי פנחס בן יאיר]... והנה על פי הבריתא הזאת הסכמתי לחבר חיבורי ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים תנאי העבודה השלמה למדרגותיהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:43)

(43) זכריה ג, ז "כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה". ופירש הרד"ק שם "הם המלאכים, שהם עומדים וקיימים לעולם, רוצה לומר תלך ביניהם. וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף". וראה הערה 368. ובספר העקידה [שער מד הערה א] כתב: "והנה ע"י התורה האלקית זכו מקבליה להיות במדרגת מלאכי עליון, אשר יש להם מעלה כפולה; מעלה מעשיית, בעשותם כל אשר יצום בוראם אלקים עליון יתברך. ומעלה עיונית, בהכרת האמת וידיעת הנהגת השם יתברך את עולמו... ועל כן אמר המלאך ליהושע הכהן הגדול, 'אם בדרכי תלך', רוצה לומר שתשיג המעלה המעשיית המוסרית, 'וגם אתה תדין את ביתי וכו", רוצה לומר שתשיג המעלה העיונית להשיג ולהבין אופן הנהגתו העולם השפל והעליון, אז תהיה ג"כ במדריגת המלאכים, ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. ובשתי אלה נבדלו ישראל בקבלתם התורה משאר העמים, כמאמר הכתוב [שמות יט, ה] 'ועתה אם שמוע תשמעו וכו", שהיא המעלה העיונית. 'ושמרתם את בריתי' [שם], שהיא המעלה המעשיית, אז תתנשאו במעלתכם על כל זולתכם, [שם] 'והייתם לי סגולה מכל העמים'". והרמב"ם בהלכות טומאת אוכלין פט"ז הלכה יב כתב: "הפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים. וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות. וקדושת הנפש גורמת להדמות לשכינה, שנאמר [ר' ויקרא כ, ז] 'והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' מקדשכם'". ולמעלה בבאר הראשון [ד"ה ויש לפרש] כתב: "כי הדרבן הזה הוא מיישר את הפרה לתלמיה, עד שהולכת בשווי. וכך דברי חכמים מיישרין את האדם לדרך השווי, ובו החיים", ושם הערה 263. ולהלן בבאר זה [ד"ה ובפרק אחד דיני ממונות] כתב: "וכאשר זוכה האדם, יש לו מעלה ומדרגה בין העליונים", ושם הערה 360.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:44)

(44) ההיקף הרחב של דברי חכמים, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:45)

(45) אודות שחכמים קיבלו מפי הנביאים, ראה דבריו בח"א לב"ב עד: [ג, קד.] שכתב: "כי אלו האנשים לא נמסר להם חכמת סדר העולם מפי החכמים, אשר קבלו מפי הנבואה. אבל החכמים אשר קבלו מן הנביאים, ידעו ועמדו על סודו וענינו". וכן כתב בנתיב אהבת ריע פ"ב [ב, נח.]. ולמעלה בבאר הראשון [ד"ה אמנם מה] כתב: "כי להם [לחז"ל] בפרט היה מקובל בידם חכמה אלקית מפי אדון כל הנביאים. וכמו שאמרו [אבות פ"א מ"א] 'משה קבל תורה מסיני ומסרה וכו", וכך היו מקבלים החכמה האלקית זה מזה, דור אחר דור, עד דורות האחרונים", ושם הערה 325. וכן כתב להלן בבאר החמישי [ד"ה וכאשר תבין]: "אין חכמתם [של חז"ל] דומה לחכמת חכמי האומות. כי חכמי האומות אף כי היו חכמים, היה חכמתם שכל האנושי. אבל חכמינו, חכמתם חכמה פנימית סתרי החכמה, מה שידעו על פי הקבלה מרבם, ורבם מרבם, עד הנביאים ועד משה רבינו עליו השלום". אך כאן מוסיף שיש **הוכחה והכרח** לכך לומר שחז"ל קבלו מהנביאים, שאל"כ לא היו יכולים "להקיף על כל הדברים בכלל ובפרט". ועוד ראיה על כך כתב באור חדש [צט:], וז"ל: "וקרא [אחשורוש] חכמי ישראל 'יודעי העתים' [אסתר א, יג], כי חכמי ישראל נודעים מחמת עבור השנה, שהיו חושבים תקופות ומזלות, וכל אשר שייך לזה. והיה נמצא במורגש ולראות העין שכך הוא. ודבר ידוע כי דבר זה אין לעמוד על זה אלא מפי רוח הקודש, שידעו ענין הגלגלים ומהלך שלהם. אבל שיעמוד עליהם האדם משכלו לדעת מהלך תנועת הגלגלים וסבוב שלהם, דבר זה אי אפשר לעמוד עליו. ולכך מה שחכמי ישראל היו יודעים העיתים, בזה נודע שהם חכמים באמת קולעים אל השערה ולא יחטיאו אפילו כהרף עין. ולכך אחשורוש כאשר נודע להם חכמתם ויצא להם שם בעולם בחכמה, וכדכתיב [דברים ד, ו] 'כי היא חכמתם ובינתכם לעיני כל העמים', וזה נאמר על סוד העיבור [שבת עה.]. ולכך 'יודעי העיתים' השם [של] חכמי ישראל בפרט, שאין לאדם לעמוד על מהלך בכוכבים כאשר הוא רק באומה חכמי ישראל, שהם ידעו מפי רוח הקודש". וכן הוא בנתיב התורה פי"ד [א, סא.]. וראה להלן בבאר החמישי הערה 375, ובבאר הששי הערות 70, 517, 559.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:46)

(46) פירוש - כל שכן מפירוש חכמים למצות ניתן לראות את חשיבותם של חכמים ופירושיהם, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:47)

(47) שנאמר [ויקרא ז, כג-כד] "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו וחלב נבלה וטרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו". והרי "חלב" נקרא כל השומן בבהמה, בין החלב האסור באכילה, ובין זה שמותר, ו"שומן" אינו אלא לשון חכמים לחלב המותר כשמזכירים אותו יחד עם חלב האסור, כדי להבחין בין זה לזה [רש"י חולין מה: ד"ה כל חלב]. והנה התורה אסרה החלב שעל הקרב, ושעל הכליות, ושעל הכסילים [ויקרא ג, ג-ד, ושם ט-י, ויד-טו, ושם ד ח-ט]. אך חכמים למדו שגם כל החלבים הקרבים לגבוה אסורים באכילה, וחייבים עליהם כרת [חולין צג.]. ובחולין מט: נחלקו התנאים לגבי חלב שעל הקיבה. הרי שלולא דברי חכמים לא היינו יודעים מהו גדרו של חלב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:48)

(48) שנאמר [ויקרא ז, כו] "וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:49)

(49) אך חכמים פירשו שהוא הדין גם לחיה, שחיה בכלל בהמה [רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פ"ו ה"א].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:50)

(50) גם אינו ידוע על איזו מין נאסר, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:51)

(51) הרי שהפסוק הזכיר רק גדי, ומ"מ חכמים פירשו שכל בשר בהמה טהורה בכלל האיסור [חולין קיג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:52)

(52) כפי שכתב למעלה בבאר השני [ד"ה בפרק הנחנקין]: "אם אין הפירוש המקובל ביד חכמים, לא היינו יודעים מצוה אחת על אמתתה, ובזה תפול התורה בכללה", ושם הערה 422. וזה לשונו בתפארת ישראל פס"ח [תתרסז.]: "אם לא היה תורה שבעל פה, שהיא פירוש אל התורה, לא היינו יודעים לעשות שום מצוה". ובח"א לגיטין ס: [ב, קכג.] כתב: "החבור שיש לישראל בתורה אינו רק על ידי דברים שבעל פה, שעל ידי תורה שבעל פה אנו מבינין אמיתת התורה... אבל אם לא היתה התורה שבעל פה, לא היה אל האדם חבור אל התורה, כאשר התורה נבדלת מאתו, ואין אנו יודעים פירושה". והבית הלוי בדרוש יח [סוף כרך ג] כתב: "כי התורה שבכתב בלא הבעל פה אי אפשר להיות בשום אופן. דמי מפרש לנו מהו תפילין, והיאך דין כתיבתם. והאיך עושים ציצית, ומהו פרי עץ הדר. ובכל מצוה ומצוה רבו הפרטים והדינים שבה והספיקות, שלא נדע אותן רק על ידי תורה שבעל פה". וכן הוא בהקדמת השב שמעתתא אות ע. והפחד יצחק אגרות וכתבים, עמוד כו, כתב: "כי לעולם אי אפשר כלל לעשות דברי תורה שבכתב בלי דברי תורה שבעל פה. שהלא מן התורה שבכתב אין אנו יודעים שום דין. ואיך אפשר לעשות אם לא יודעים את הדין". וראה בכוזרי ג, כד, שנתבאר שם שאין דרך לשמור את התורה אם לא על ידי המסורת הנמסרת מדור דור בפרטי המצות. וכן הוא להלן בבאר החמישי הערה 445. ובנתיב התורה פי"א [א, מו:] כתב: "כמו שגזר השם יתברך ונתן התורה לישראל, כך נתן החכמים, והם גם כן עצם התורה, כי לא דבר ריק הוא דבריהם", והובא בחלקו להלן בהערה 82.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:53)

(53) המליזים על דברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:54)

(54) פירוש - ועל מאמר אחר יאמרו המליזים תלונה אחרת [וכמו שמבאר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:55)

(55) כך אומרים המליזים על חז"ל, שהם דברו כנגד פשט הכתוב [ועל כך מוקדש הבאר השלישי], וכן שחז"ל חלילה דברו סרה על ה' [ועל כך מוקדש הבאר הרביעי].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:56)

(56) שואל על דעת המליזים, המבזים דברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:57)

(57) "ילמד סתום מן המפורש" [יומא נט.]. וכן הוא ברש"י בראשית ז, ג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:58)

(58) על פי הפסוק [תהלים לו, ז] "משפטיך תהום רבה". ואודות החכמה שבדיני ממונות [שזהו "עניין המשפטים"], ראה דבריו בדר"ח פ"א מ"א [כב:], שכתב: "כי הדין תולה בסברא בלבד, ואין לך דבר יותר בחכמה כמו הדין, כמו שאמרו [ב"ב קעה:] אין לך מקצוע בחכמה כמו דיני ממונות". וכן כתב בגו"א ויקרא פכ"ו אות כ: "כי כל משפט הוא דבר מושכל... וכמו שאמרו חכמים מי שרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות". וכוונתו למאמרם בב"ב [קעה:], שאמרו שם "הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן". וראה למעלה בבאר השני הערה 407, ולהלן בבאר הששי הערה 564.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:59)

(59) על פי הפסוק [משלי ט, ב] "טבחה טיבחה מסכה יינה אף ערכה שולחנה". וראה בפירוש הגר"א שם שביאר שהפסוק נאמר על מקרא משנה וגמרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:60)

(60) פירוש - אלמלא שחכמים טרחו להבהיר לנו את התורה, לא היה לנו כל מבוא אל התורה. ובקידושין מו. "הרי שלחן והרי בשר והרי סכין, ואין לנו פה לאכול".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:61)

(61) "הפך" - מלשון הפוך, שהיינו הולכים מהפוך להפוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:62)

(62) וכפי שכתב הסמ"ע [שו"ע חו"מ סימן ג ס"ק יג]: "פסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים", והובא למעלה בבאר השני הערה 544.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:63)

(63) כפי שיוכיח משני מאמרי חז"ל שמביא בסמוך. ובגו"א שמות פי"ט אות כ [ד"ה ואל] כתב: "האומר כן טועה בדברי חכמים. שאם כן יהיה דברי חכמים רק עמל ויגיעה, ואין בו ממש... ולא יהיה זה רק ליפות הדברים או לגנוב דעת הבריות... ולא נאה זהו לחכם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:64)

(64) לפנינו אינו נמצא שם, אלא בפרק חלק בסנהדרין [צב.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:65)

(65) "משנה בדבורו שלא יהא ניכר" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:66)

(66) אודות שאחדות ה' פירושה שאפס זולתו, ראה דבריו בנתיב אהבת השם פ"א [ב, לט.], שכתב: "האדם מצד עצמו אינו דבר, רק מן השם יתברך בא האדם, ואליו האדם שב. כי הכל שב אליו יתברך, ואין דבר זולתו, רק השם יתברך, והוא אחד ואין זולתו. ולפיכך אמרו ז"ל [ברכות ד:] אף על גב שקרא ק"ש בבית הכנסת, צריך שיקרא ק"ש ג"כ על מטתו. ואם ת"ח הוא, אינו צריך. מכל מקום צריך שיאמר פסוק אחד דרחמי, 'כי בידך אפקיד רוחי' [תהלים לא, ו]. ומשמע אם יאמר קריאת שמע, דהיינו 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', אין צריך שיאמר 'כי בידך אפקיד רוחי'. והיכן אמר 'כי בידך אפקיד רוחי'. אבל דבר זה שאמר 'ה' אחד', שהוא יתברך אחד ואין זולתו, ומצד שהוא יתברך אחד ואין זולתו הכל שב אליו, ובזה נשמתו הוא שב אל הש"י, ומפקיד נשמתו ביד הש"י... כי מצד שהוא יתברך אחד, אין לשום נמצא בעולם הנפרד מאתו, כי הכל תלוים ודבקים בו יתברך, כי הוא יתברך עיקר הכל". והובא למעלה בבאר השני הערה 250. וראה בבאר השלישי הערה 108, ובסמוך הערה 107.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:67)

(67) פירוש - עיקר החומר של העובד ע"ז שהוא משקר. נמצא שמאמר זה אינו רק מורה על החומרה שיש במחליף בדיבורו, אלא שהוא מגלה גם על מהות האיסור של ע"ז, שהוא משקר. ובנתיב האמת פ"ב [א, ר.] הביא מאמר זה אודות המחליף בדבורו, וכתב שם שני הסברים, ובהסברו השני כתב: "ועוד תדע, כי המחליף בדבורו ומדבר שקר, עושה ההעדר, אשר אין לו מציאות, כאילו יש לו מציאות. וזה ענין העובד עבודה זרה, שעושה שאינו ישנו כאילו ישנו. וזה כי כל הנמצאים אפס זולתו יתברך, כמו שאמרו [בתפילת "עלינו"] 'הוא אלהינו אין עוד, אמת מלכנו אפס זולתו, ככתוב בתורתו וידעת וגו". וכל הנמצאים תלוים בו, ולפיכך אין לנמצא שום מציאות זולתו יתברך. והעובד ע"ז, עושה שאינו נמצא - נמצא, כי נותן לע"ז מציאות בעצמו, שהרי עושה אותו אלהים לעבוד אותו. על כן אמר המשנה בדבורו, עושה נמצא דבר שאינו נמצא, הרי הוא כאילו עובד ע"ז. שכמו שהעובד ע"ז עושה דבר שאינו נמצא שהוא נמצא, וכך המשנה והמחליף בדיבורו עושה דבר שאינו נמצא שהוא נמצא. לפיכך המחליף בדיבורו והעע"ז הם ענין אחד. ולכך המחליף בדיבורו כאילו עובד ע"ז, כי כמו שהאמת הוא חותמו של הש"י [שבת נה.], כך השקר הוא ע"ז, והמשקר יצא מן הש"י ודבק בעבודה זרה". והסברו הראשון שם מובא בהערה 72. וראה להלן בבאר הששי הערה 166, ובבאר השביעי הערה 146.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:68)

(68) כן הוא בריש אותיות דרבי עקיבא, ובתקוני זהר תקון כה. ובשבת קד. אמרו "קושטא קאי, שיקרא לא קאי". ובגו"א דברים פט"ז אות כה כתב: "כי שקר אין לו קיום, והאמת יש לו רגלים", ושם הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:69)

(69) אודות שהשקר הוא חסר קיום, ראה דבריו בח"א לשבת נה. [א, לב.], שכתב: "ועוד יש לך לדעת, כי ראוי שיהיה חותמו של הקב"ה אמת [שבת נה.], כי כל חתימה מקיים את הדבר, שהוא דבר מקוים. כמו שאמרו [גיטן כב:] אין קיום הדבר אלא בחותמו. הרי לך כי חתימת הדבר הוא קיומו. וכאשר הש"י מקיים הדבר, הוא מקיים את הדבר באמת, כי האמת הוא קיום הכל, כמו שאמרו ז"ל [שבת קד.] אמת יש לו רגלים, שקר אין לו רגלים. ולכך חותמו של הקב"ה אמת. אבל שאר הנמצאים אין חותמם אמת, כי אין האמת אתם, רק הש"י שהוא אמת, לכך חותמו אמת". ובנתיב האמת פ"א [א, קצו:] כתב: "כל אשר נמשך אחר האמת ראוי אליו הקיום, וכמו שאמרו חכמים 'קושטא קאי, שיקרא לא קאי', כי האמת ראוי אליו המציאות, והשקר ראוי אליו ההעדר, שלא יהיה נמצא". ושם מאריך לבאר יסוד זה. ובדר"ח פ"א מי"ח [ס.] כתב: "אם אין אמת בעולם אין הקב"ה מקיים העולם, דכתיב [תהלים קיא, ח] 'סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר', הרי כי על ידי האמת הם סמוכים לעד לעולם, כי קושטא קאי, שקרא לא קאי, ואם אין האמת, הרי העולם מתמוטט". ובשבת לב: אמרו "בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים", וכתב על כך בח"א לסנהדרין צז. [ג, רו.]: "כל שקר אין ראוי למציאות, וגורם השקר ההעדר. ודוקא לבניו היה גורם השקר המיתה... כי הזרע הוא זרע אמת. ומפני כך אמרו חכמים 'בעון נדרים בנים מתים'. וזה שהוא משקר בנדר, והזרע צריך שיהיה זרע אמת". ועוד אודות ההעדר שבשקר, ראה דר"ח פ"ה מ"ז [רמ:], ולהלן בבאר הששי הערה 166.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:70)

(70) לשונו בתפארת ישראל פל"ח [תקעב.]: "'אלהים אחרים', פירוש שהם אחרים [שונים] אל מי שהוא אלקי אמת. כי מי שהוא אלקי אמת הוא ממית ומחיה, אבל העבודת אלילים אין בה ממש כלל", ושם הערה 54. ובח"א לסנהדרין סד. [ג, קסה:] כתב: "כי אין לישראל דביקות עם ע"ז לגמרי... כי א"א להיות כאן דביקות גמורה, כי ישראל הם בעצמם מן עיקר המציאות, ולכך אי אפשר שיהיה לישראל אל דבר שהוא זר דביקות גמור". ובדרוש על התורה [מב:] כתב: "השקר אינו מתייחס כי אם לעבודה זרה, אשר שקר והבל המה". **ובפחד יצחק** פורים ענין א, אות ג, כתב: "בהלכות ליצנות שנינו [מגילה כה:] כל ליצנותא אסירא, חוץ מליצנותא דעבודה זרה. והלא ברור הוא דהיתר זה של ליצנות נאמר הוא בכל פרטיו של צד הרע, דבודאי מותר להתלוצץ מכל משהו של רע, ומכל בחינת עול. ואם כן למה נקטו חכמים הדוגמא להיתר זה דוקא חטא של עבודה זרה... הנה נמצא הוא בנפש מהלך שאינו רוצה לסבול שום חשיבות, ובזילותא ניחא ליה. שמו של הכח הזה... הוא ליצנות... שאיפתו של כח הליצנות היא להרבות זלזול בעולם... והנה אם נעמיד לפנינו את השאלה; מה הוא המקום אשר בו המציא האדם את החשיבות היותר גדולה לשקר היותר גדול, בלי ספק שהתשובה על זה תהא: עבודת אלילים. כי אין לך חשיבות יותר גדולה מן העבודה, ואין לך שקר יותר גדול מן האליל... שעבודה זרה היא פסגת כוח ההילול בצד הרע. וזה הוא פשר דבר שבהיתר הליצנות נקטו חכמים לדוגמא חטא זה של עבודה זרה דוקא. בודאי דהיתר הליצנות נוהג הוא בכל פרטיו של צד הרע. אבל הלא אותו ה'רע' הניזון להדיא מן הכח ההפכי של כח הליצנות, הוא אותו ה'רע' אשר שמו הוא עבודה זרה. ועל כן טבעי הוא לעובד השם, ליחד את כח הליצנות נגד חטא עבודה זרה דוקא". וזהו הצד השוה בין ע"ז למחליף בדבורו; שניהם מצד עצמם הם חסרי חשיבות ובעלי העדר, ומ"מ על ידי השקר הם נהפכים לבעלי מציאות מדומה, וכמבואר בהערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:71)

(71) פירוש - מלבד השקר שבע"ז, יש בה עוד עניין, והוא שזה מעשה של התרסה כנגד הקב"ה, וכפי שכתב בגו"א בראשית פ"ו אות כז, וז"ל: "העובד ע"ז חטא בו יתברך, ולכך השם יתעלה נפרע ממנו בעצמו". ולהלן בבאר הזה [ד"ה בפרק קמא דע"ז] כתב: "כי הוא [ע"ז] חטא שהוא מתנגד אל כבודו יתברך לעשות אלהים זולתו... וזהו התנגדות אל ה'". וזהו ענין שאינו נמצא במשקר בדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:72)

(72) בנתיב האמת ר"פ ב [א, ר.] כתב שני הסברים למאמר זה [וההסבר השני הובא למעלה בהערה 67]. ובעוד שכאן ובהסברו השני שם ביאר שהצד השוה בין ע"ז לשקר הוא ששניהם נעדרי המציאות ונטולי רגלים, הרי בהסברו הראשון שם ביאר שהצד השוה ביניהם הוא ששניהם שייכים לשניות, וכלשונו: "כי האמת הוא אחד, ואין שני לאמת, אבל השקר הוא רבים... ולפיכך אמרו כל המחליף בדבורו כאילו עובד עבודה זרה, שהרי יוצא מן האמת שהוא אחד, ודבק בשקר, שהוא השניות. כי האמת הוא אחד, והשקר הוא שניות, וכמו שהתבאר". ובח"א לסנהדרין צב. [ג, קפד:] כתב: "כי כל מי שיוצא מן האמת הוא דבק בע"ז... ומה שלא אמר 'כל המשקר', ואמר 'כל המחליף בדבורו', לומר אפילו מחליף בדבור קל נקרא המחליף בדבורו". וראה עוד בדרוש על התורה [מב:, מז.], ובגו"א בראשית פכ"ז אות י, ושם הערה 36. **ויש בזה** הטעמה מיוחדת. כי הנה במכות כד. אמרו שהפסוק הזה "והייתי בעיניו כמתעתע" [בראשית כז, יב] מורה על ריחוקו של יעקב מהשקר. וכתב על כך רש"י שם "לא רצה [יעקב] לשקר מתחלה, שאמר 'אולי ימושני אבי', אלא שאמו הכריחתו". ותמוה, איך פסוק זה מורה על ריחוקו של יעקב מהשקר, הרי הפסוק מורה רק את חששו של יעקב שמא יתפס בשקרו, אך אין בו הוראה על סלידתו מהשקר [ועיין במהרי"ץ חיות שם]. אמנם לפי המתבאר כאן ניחא, שהואיל ותיבת "מתעתע" מורה על הגנאי של ע"ז, א"כ בפסוק זה יעקב משוה את השקר לע"ז, ובהשוואה זו גופא מקופל הכיעור של השקר. ועל פי זה מאוד מובן מדוע הגמרא ציטטה את כל שש התיבות "אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע", ולא הסתפקה בהבאת שלש התיבות הראשונות בלבד ["אולי ימושני אבי", וכפי שרש"י שם הביא רק שלש תיבות אלו], כי עיקר ריחוקו של יעקב מהשקר נמצא בתיבת "כמתעתע", וכמו שנתבאר כאן. **והנה הפסוק** הנ"ל בירמיה [י, טו] המתאר ע"ז הוא "הבל המה מעשה תעתועים וגו'". ומיד לאחריו מובא הפסוק [שם פסוק טז] "לא כאלה חלק יעקב וגו'". ולפי המתבאר כאן מובן מאוד מדוע דוקא כאן הקב"ה נקרא בשם "חלק יעקב". כי הפסוק שלפניו מבליט את השקר של הע"ז, וכפי שנתבאר כאן, ולכך ה"זה לעומת זה" הוא השם "חלק יעקב", המבליט את האמת של אלקי ישראל, שנאמר [מיכה ז, כ] "תתן אמת ליעקב", וכמבואר שם במכות ריחוקו של יעקב מהשקר [מפי הבה"ח יאיר פליגלמן נ"י]. וראה להלן בבאר השביעי הערה 226.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:73)

(73) כפי שכתב למעלה בבאר השלישי [ד"ה אמנם מה] שמן הנמנע הוא ש"יהיו שני הפכים בנושא אחד", ושם הערה 55. וזהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ובתפארת ישראל פ"ט [קמג.] כתב: "הדברים אשר הם הפכים זה לזה אי אפשר שימצאו יחד". ובגבורות ה' פנ"ב [רכח.] כתב: "שני הפכים לא יתקבצו בדבר אחד בעת אחד". ובגו"א ויקרא פט"ז אות ח כתב: "ההפכים לא יסבלו בענין אחד". וכן הוא שם בדברים פ"י ריש אות ט. ובדר"ח פ"ו מ"ה [רצ:] כתב: "איך יהיה אל התורה, שהיא שכל, קיום בגוף החומרי, כיון שהם הפכים, ואין עמידה אל אשר הם הפכים יחד". וכן כתב בנצח ישראל פ"ז [קפב:] ושם הערה 174, שם פכ"ג הערה 2, דרוש על התורה [י:, טז:], ועוד ועוד. ובנתיב העבודה פי"ז [א, קלא.] ביאר שאין משיחין בשעת הסעודה [תענית ה:], שהאכילה והדיבור הם הפכים, ולכך אין משיחין בשעת הסעודה. וראה להלן הערה 1292.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:74)

(74) אודות ש"חותמו של הקב"ה אמת", ראה למעלה בבאר השני הערה 374, וכאן הערה 69. ובנתיב האמת פ"א [א, קצו.] ביאר שני טעמים לכך; מצד שהקב"ה אחד, ומצד שהקב"ה מחוייב המציאות, וזה לשונו בטעם הראשון: "כי לכך חותמו של הקב"ה אמת, מפני שהוא יתברך אחד, ואין שני. ולפיכך חותמו של הקב"ה אמת, כי אין דבר שהוא אחד רק האמת הוא אחד. ואי אפשר שיהיה האמת שנים. שאם תשאל על האדם מה זה, הנה אם אתה אומר שהוא בהמה או חיה או עוף, וכל הדברים אשר אתה אומר עליו, הכל הוא שקר, והם רבים עד שאין קץ ואין תכלית אל השקר. ואילו האמת הוא אחד, שהרי הוא אדם, ולא דבר אחר. אם כן האמת הוא אחד, וכן כל דבר שקר הוא הרבה... וכן משמע מדברי הפיוט שתיקן בפיוט ר"ה [למוסף של יום א דר"ה, הפותח במלים "ועמך תלואים בתשובה"] 'אמת חותמו להודיע כי הוא אחד'. הרי לך כי לכך אמת חותמו של השם יתברך, להודיע שהוא אחד". וראה בדרוש על התורה [מא:], שכתב: "והדבר שהוא אחד לא ימלט שהוא אמת לגמרי. וכמו שייסד הפייט 'אמת חותמו להודיע כי הוא אחד'. וכי מה ענין זה לזה, אלא שכל שיש לו דבר שני לו, אזי אותו דבר שהוא שני לו אי אפשר שלא ישתנה מן הראשון מצד מה, שהרי זהו ראשון, וזה שני, והוא הוא לשון 'שני' בעצמו. ואם כן אצל השני שהוא משונה, אין הדבר הראשון אמת אצלו, שהרי נמצא דבר שהוא שני שנוי לו. אבל הדבר שהוא אחד, הוא אמת גמור. לכן במה שחותמו אמת מודיע שהוא אחד". וראה להלן הערה 393. ובנתיב האמת שם כתב את טעמו השני בזה"ל "יש לפרש מה שחותמו אמת, כי כל הנמצאים אף על גב שכולם ברא השם יתברך באמת, מכל מקום יש בהם בחינה שהם נוטים חוץ מן האמת. שהרי כל הנמצאים אפשרי מצד עצמם, ואינם מחויבים. אבל השם יתברך מחויב המציאות. וכבר התבאר כי ההפרש שהוא בין האמת והשקר, שהאמת הוא נמצא לגמרי, והשקר אין לו מציאות כלל, כי זהו ענין השקר. ושאר הנמצאים אף על גב שהם נמצאים, כיון שהם אפשרים מצד עצמם, ומצד עצמם אפשר שלא יהיו נמצאים, הנה אין אתם האמת הגמור. כלל הדבר, כי השם יתברך הוא האמת הגמור, שהוא מחויב המציאות בעצמו, והוא עצם האמת, ואין זולתו... שלכך חותמו יתברך אמת, כי הוא יתברך האמת הגמור, שהוא מחויב המציאות... וזה שאמר כי חותמו אמת, עצמו יתברך האמת, והבן הדברים מאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:75)

(75) וחבור פנים בפנים הוא תכלית החבור, וכמבואר בנצח ישראל פכ"ח [תקסט:], ושם הערה 47. וכן כתב בח"א לב"ב עג: [ג, צו.] שההתאחדות היא בבחינת "פנים בפנים". והרמב"ן דברים לד, י, כתב: "כי בעבור ששני אנשים המתראים פנים אל פנים נודעים זה לזה בראיה ההיא, אמר [שם] 'ידעו ה' פנים אל פנים'". ובנתיב העבודה פ"ה [א, פט:] כתב: "שלא יהיה זז מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, ואם אתה עושה כך אתה מקבל פני שכינה... שכאשר עושה כך מורה זה על הדיבוק השכינה פנים אל פנים... ובזה מקבל פני שכינה גם כן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:76)

(76) בנתיב האמת פ"א [א, קצט.] הביא מאמר זה, וביאר שארבע הכתות הללו עומדות כנגד ארבע אותיות שם הויה, ולכך אינן רואות פני השכינה. ולגבי כת מספרי שקרים כתב: "הוי"ו בשמו הגדול מורה שהוא יתברך מעמיד העולם עד שהוא עומד כמקל זקוף מבלי נטיית ימין ושמאל, כמו הוי"ו הזאת שהוא כמו מקל זקוף... כת מספרי שקרים אין רואין פני השכינה כי יש בשמו הגדול וי"ו, שמורה שהוא יתברך מקיים העולם ומעמידו, וזה מפני שהם נבראים באמת, ולכך יש לו קיום, כי קושטא קאי [שבת קד.]... ולכך מספרי שקרים אינם רואים פני שכינה, כי הוי"ו מורה על האמת". ובדרוש לשבת תשובה [עט.] הביא מאמר זה, וכתב עליו בזה"ל: "וביאור ענין זה, כי ההדמות אל השם יתעלה במעשיו מביא אל האדם הקירוב והדיבוק בו יתעלה שמו. ולהפך זה גם כן הריחוק מן מעשיו יתעלה, הוא הגורם הריחוק ממנו... וצוה הקב"ה שיהיה האדם הולך אחר מדות הקב"ה, מפני כי הדברים המתדמים יחד יש להם חבור ביחד, ואשר הם הפכים אין להם חבור ודבוק יחד. וכאשר יתדמה אל בוראו, אף שבודאי אי אפשר להתדמות אל בוראו ויוצרו, רק מה שאפשר להתדמות מן המדות הטובות והמשובחות, בזה יהיה לו דביקות וחבור בו יתעלה. ואשר הוא עושה הפכו, הוא מתרחק ממנו בתכלית הריחוק. ולפיכך אמר כי ארבעה אינם רואים פני השכינה, שאין להם חבור ודבוק עם השם יתעלה, רק הם מרוחקים ממנו בתכלית הריחוק. כי אשר הוא רואה פני המלך הוא מתחבר עמו פנים אל פנים. והוא יתעלה מתואר... שהוא יתעלה נצחי, באין התחלה ובאין סוף... וכנגד זה באו ארבע אותיות בשם המיוחד, אשר שם המיוחד מורה על הכרתו ואמתתו... האות השלישי הוא הוי"ו, שאין אות בכל האותיות שהוא הולך בשווי כמו הוי"ו, שהוא כמו מקל... כי השווי והיושר הוא הנצחי, שהשווי אין לו קצה כלל... והוא יתעלה יש בו היושר בעצמו, ולכך הוא נצחי... ועוד אמר 'כת שקרנים'. כי תאר הכרתו השלישי שהוא יתעלה נצחי. ודבר זה מצד כי הוא יתעלה שמו אמת וישר, כי האמת והיושר יש לו רגלים עומד קיים, 'שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר' [משלי יב, יט]. ודבר זה ידוע כי הוא יתעלה נצחי, מפני שהוא אמת וישר, שהאמת והיושר אין לו שנוי. ולכך אמר כי כת שקרנים אינם רואים פני השכינה, בעבור שהם מרוחקים מן תאר השלישי". [וצרף לכאן, שכאשר רצו חכמים לשלול שה' יעשה נס ללא צורך, אמרו (ברכות נח.) "עביד רחמנא ניסא לשקרי (בתמיה)". ומדוע כינו הדבר דוקא בשם "שיקרא". אמנם כבר השריש המהר"ל בח"א לסנהדרין פב: (ג, קעב.) שהנסים באים מהאות וי"ו של שם הויה. והואיל ואות זו היא המורה על האמת, וכמבואר כאן, לכך מן הנמנע שיעשה בעולם נס בחינם, כי יש בכך משום סטיה מן האמת, ולא יתכן שמן האות המורה על האמת יבוא נס שיש בו בחינה של שקר. ולכך לשון חכמים הוא "עביד רחמנא ניסא לשקרי" (בתמיה דייקא), כי השקר שבנס שהוא לחינם מונע את אפשרות הנס (מפי האברך החשוב הרב ישראל ווגשל שליט"א)]. **ובנתיב התוכחה** פ"א [ב, קצא.] כתב בסגנון אחר, וז"ל: "כי אלו ד' כתות הם רחוקים מאמתת מציאותו, אשר הוא יתברך מחויב המציאות, ואלו ד' כתות הם רחוקים ונבדלים מאמתת מציאותו. זה שאמר 'ארבע כתות אינם רואים פני שכינה', כי הפנים הוא אמתת מציאות הדבר, שאין הדבר נמצא ונגלה רק בפנים שלו. ו'פני השכינה' רוצה לומר אמתת מציאותו יתברך, שהוא יתברך מחויב המציאות לגמרי... ואלו ד' בפרט הם רחוקים מן המציאות, ולכך אין רואין פני שכינה, שהוא מחויב המציאות... כת שקרנים, דבר זה ידוע, כי אין מציאות לדבר שקר כלל, ולפיכך כת שקרנים אין רואה פני שכינה... ותבין דברי חכמה מאוד סדר אלו ד' דברים, ותמצא דעת קדושים. התחיל בחנופה, שהוא מרוחק מן פני שכינה מצד הימין. והליצנות הוא הרחקה מן פני השכינה מצד השמאל. וכת שקרנים הרחקה מן פני שכינה מצד הפנים בעצמם, כי חותמו של הקב"ה אמת. לשון הרע הוא הרחקה כנגד כולם, שהוא מרוחק מכל הצדדים. ודברים אלו יש להבין מאוד כי הם דברי חכמה מאוד. והפירוש כמו שאמרנו למעלה, כי אלו ד' דברים ראוי שיהיו רחוקים מן פני שכינה מטעם שהתבאר, ואין להאריך. ובארנו דברים אלו ג"כ בנתיב האמת בענין אחר, והכל דברי אמת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:77)

(77) שאמרו שם שרק בשלשה דברים עבידי רבנן דמשנו במלייהו; במסכת, ובפוריא, ובאושפיזא, אך לא בשאר דברים, ולכך ניתן להחזיר להם אבידה בטביעות עין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:78)

(78) כי החכמה חותרת לגלוי האמת [ראה הערה 81], ולכך מן הנמנע שיהיה שקר בחכמה. ועוד, כי החכמה היא האמצעי שדרכה יגיע האדם אל הקב"ה, ואם יהיה בה שקר, אזי החכמה לא תהיה אמצעי אל הקב"ה. ואודות שהחכמה מביאה לדביקות בה', כן כתב בתפארת ישראל פ"י [קסה:], וז"ל: "הדבקות הוא מכח החכמה... שראוי מצד החכמה שיהיה לו קירוב אל השם יתברך". ובדר"ח פ"ג מ"ט [קלא.] כתב: "כי דבר זה בארנו במקומות הרבה, כי על ידי החכמה יש דביקות אל האדם בו יתברך, והחכמה... היא כמו אמצעי בין הש"י ובין האדם... כי החכמה היא עם השם יתברך, עד שנחשב הש"י יסוד ועיקר אל החכמה, והוא יתברך בית החכמה. וכמו שהיסוד מקבל הבנין, כך הש"י הוא עיקר ויסוד, מקבל החכמה כי שם ביתה... כאשר החכמה היא שבה אל הש"י להתדבק בו יתברך, כי שם מקומה ושם היא חוזרת. וכמו שחוזרים כל הדברים אל מקומם ואל יסוד שלהם... והחכמה הביאה אותו אל היראה... היינו כי אי אפשר מי שיש בו חכמה שלא יהיה ירא את הש"י, מאחר שיש בו חכמה... כיון שהחכמה היא הסיבה ליראה, הנה החכמה היא היסוד שנבנה עליו היראה". ובנתיב הענוה פ"א [ב, א.] כתב: "כי ע"י החכמה האדם מגיע ליראת שמים. כמו שאמרו חכמינו ז"ל 'אין בור ירא חטא'. שמזה תראה כי החכמה היא מדרגה ומעלה עליונה, שעל ידה מגיע האדם ליראת שמים. כי על ידי החכמה מכיר האדם את עלתו, וירא מפניו. ודבר זה אין צריך ראיה". ובנתיב הכעס פ"ב [ב, רלח.] כתב: "החכמה והנבואה... הם מעלות עליונות, אשר כל אחת ואחת מדריגה בפני עצמה... יש לכל אחד סדר מיוחד עם השם יתברך כאשר תבין". והרמב"ן בב"ב יב. כתב: "נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון. נבואת החכמים, שהיא בדרך חכמה". הרי שהשגת החכמה היא "נבואת החכמים". ולכך אין בחכמה שקר, כי אם יהיה בה שקר, היא תאבד את מהותה, לשמש כאמצעי לדביקות בה'. ובתפארת ישראל פ"י [קסא:] ביאר את השייכות בין חכמה לקדושה. וראה למעלה בהקדמה הערה 22. וראה להלן בבאר הששי הערות 78, 556, 623.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:79)

(79) פירוש - לא רק שאין בחכמה שקר, אלא גם אין בחכם שקר, כי כל מעשי החכם הם לפי האמת, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:80)

(80) נקיים לחלוטין מהשקר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:81)

(81) וכמו שאמרו בב"מ [כד.] שת"ח אינו משנה בדיבורו בכל מילי, ולאו דוקא בקשר לחכמתו. ועוד אודות השייכות שבין אמת לחכמים, הנה אמרו במכות כד. על הפסוק [תהלים טו, ב] "ודובר אמת בלבבו" - "כגון רב ספרא". וכתב על כך בנתיב האמונה פ"ב [א, רי.]: "וכנגד השכלי שאינו משנה ואינו משקר, כי האמת הוא שייך אל השכלי. וזה שאמר 'ודובר אמת בלבבו' 'זה רב ספרא', שלא היה משנה, [ו]אפילו במקום שהיה ראוי לשנות לא היה משנה, וזהו שלימות השכל". ובח"א לב"מ פו: [ג, מט.] כתב: "לית הימנותא בעבדי. דבר זה כי העבד נמשל לחמור, דכתיב [בראשית כב, ה] 'שבו לכם פה עם החמור', עם [הדומה לחמור (יבמות סב.)]. הנה העבד הוא חמרי, והאמת הוא שכלי, שכן גוזר השכל המשיג הדבר כפי מה שהוא. ומפני כן אמרו ז"ל גדר ת"ח שיש לו מדת השכל, שאינו משנה, כדאיתא בפרק אלו מציאות [ב"מ כד.], והפך זה מה שהוא דומה לחמור אין האמת אתו". וראה תפארת ישראל פנ"ד הערה 37. והקנין השלושים וארבעה של התורה הוא "אוהב את המישרים" [אבות פ"ו מ"ז], וכתב על כך בדר"ח שם [שה:]: "ובמ"ח דברים שמנו חכמים שהתורה נקנית בהם, 'אוהב את המשרים', שהוא הרחקה מן השקר ומעמיד את חבירו על האמת, ומכל שכן שהוא יעמוד על האמת". ולמעלה בבאר השני [ד"ה בפ"ק דיומא] ביאר שמדת הת"ח שאינו מוותר. ודבריו שם קשורים מאוד לדבריו כאן. ולמעלה בסוף ההקדמה כתב: "חכמים, אשר אוהבים האמת", ושם הערה 108. ובהתחלת ההקדמה לתפארת ישראל [ב:] כתב שהחכם רחוק מהטעות, וראה שם הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:82)

(82) כי מעלת החכמה חלה על החכם, וכשם שאין שקר בחכמה, כך אין שקר בחכם. ומעין מה שכתב בנתיב התורה פי"א [א, מו:]: "כי התלמיד חכם כמו עצם התורה, ויש לו דמיון גמור אל התורה". וכן כתב גם לאידך גיסא; גנות של חכמה מסויימת חלה על הלומד חכמה זו, וכמו שאמרו [קידושין פב.] "טוב שברופאים לגיהנום", וכתב לבאר שם בח"א [ב, קנג.]: "ונראה פירושו, מפני שמלאכתו בטבע, והטבע הוא לחומר. וכל עסקי הרופא בגוף החמרי, ולפיכך 'טוב שברופאים לגיהנום'... ולפיכך ראוי לו הגיהנם, כי הגיהנם דבק באדם מצד החומר... שהוא ההעדר דבק בחומר. ואין לך אומנות בעולם שכל עסק שלו בחומר, ולא מצד הצורה כלל, רק הרופא, שכל עסק שלו עם גוף האדם מצד טבעו החומרית, ולא עיין בצורה. ומאחר שעסק שלו בגוף החמרי, לא מצד הצורה, אי אפשר שלא יהיה מתחבר עם הגיהנם. כי כל דבר מתחבר אל אשר הוא מינו". וכן כתב בדר"ח פ"ה מכ"ב [ערה.], והובא למעלה בבאר השני הערה 367. וכבר השריש ספר החינוך [מצוה טז] "כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:83)

(83) פירוש - איך חז"ל יסתרו את דבריהם עצמם. וראה להלן בבאר החמישי הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:84)

(84) "בהם" - בדברי חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:85)

(85) אולי צ"ל "כדרך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:86)

(86) הגר"א בפירושו למשלי שם כתב: "להבין משל - הוא נגד תורה שבכתב... 'ומליצה' שהוא הנמשל. 'דברי חכמים וחידתם' מכנה אגדת חכמים 'חידה', מפני שדבריהם אינם מובנים, כמו חידה, ואי אפשר לחברם אם לא יבין התכלית הנלבשת בתוכם, ואז יבין גם החידה. ולכן 'דברי חכמים' הוא הנמשל ותכליתם של הדברים, ו'חידותם' הם הדברים עצמם, שהיא החידה". הרי האגדות של חז"ל נקראות בשם "חידה" לרוב סתימותם. אמנם המהר"ל כאן מבאר שאף רישא דקרא "להבין משל ומליצה" מתייחסת לדברי חכמים, שדברי חכמים הם "משל ומליצה". וכן להלן בתחילת הבאר החמישי הביא פסוק זה, והאריך לבאר מדוע דברי חכמה חייבים להופיע אלינו דוקא בלבוש של משל ומליצה, עיי"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:87)

(87) הרי החסרון והפלא הוא בנו, ולא בדבריהם העמוקים. וכפי שדרשו [ירושלמי פאה פ"א ה"א] "ואם ריק הוא - בכם הוא", וכמבואר למעלה בבאר השלישי הערה 167. וראה להלן בבאר הששי הערה 29, ובבאר השביעי הערה 88.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:88)

(88) כפי שכתב בהקדמה [ד"ה הרי שהם]: "ואם היו מֵי החכמה הלוך וחסור מן דורו של רבי אלעזר בן שמוע עד רבי יוחנן [עירובין נג.], שלא היו מן רבי אלעזר עד רבי יוחנן רק כמו ב' דורות או ג' דורות על היותר... והרי לא היו רק ב' או ג' דורות על היותר. ומה היה עד הנה, שיבשה הארץ בכללה ולא נמצא לחלוחית חכמה. ולא הניח לנו רב יוחנן לעשות בדורות אלו יחוס וערך מה". הרי שירידת הדורות נתלתה בפער הזמן. וראה להלן בבאר הששי הערה 802.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:89)

(89) שנאמר [קהלת ז, י] "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה", ופירש רש"י [ר"ה כה:]: "כי לא מחכמה שאלת על זה, לפי שהדורות היו טובים וצדיקים מן האחרונים, לפיכך היו הימים הראשונים טובים מאלה, שאי אפשר שיהיו אחרונים כראשונים". ולמעלה בהקדמה [ד"ה ועתה ראה] כתב: "בדורות הראשונים גבר כח השכלי על הגוף, והיה ידו על העליונה, עד שהיה להם לב רחב לקבל החכמה, ולא היה להם מונע מן הגוף". וראה שם בהערות 6, 20, 21. **ואודות מעלת** הדורות הראשונים הנובעת דוקא מפאת היותם ראשונים, ראה דבריו בגו"א בראשית פי"ד אות כא [ד"ה ומפני] שכתב: "יש חילוק והבדל בין הדורות כמו שהתבאר. פירוש, העולם יש לו התחלה ויש לו סוף, בכל הדברים אין התחלה וסוף שוים, וזהו שגורם שנוי בנמצאים, לפי קרבתם אל התחלה ואל הסוף. וזהו הראיה הגדולה שיש על חידוש העולם מה שהעינים רואות.... מסגולת ההתחלה שהוא יותר ראוי למציאות מדבר שהוא קרוב אל הסוף. שהרי ההתחלה נמצא ראשון, וההתחלה תנאי במציאות הסוף, שלא ימצא הסוף אלא אם קודם נמצא ההתחלה, ואין להתחלה שום תנאי. ודבר שנמצא בלי תנאי, מציאותו יותר מדבר שיש למציאותו תנאי. ודבר זה בעולם אחד ויש בו התחלה וסוף, אבל לעתיד בריאה חדשה יברא, והתחלה חדשה תהיה בעולם. ומפני שינוי הראש והסוף, יש שינוי לכלל צורת העולם, ומזה הגיע שינוי לצורת הנמצאים בעולם בהתחלה ובסוף, כמו שהתבאר. ונתחבר אל כל אחד ואחד חומר לפי עניינו הראוי לו; והדברים הקרובים אל הבריאה קרובים אל המציאות יותר, שהרי הם קודמים בבריאה, ודבר זה שהם נבראו קודם מורה שהם קרובים אל המציאות, וקדימת מציאתן - נמשך אחריו צורתו, והבדל שלהן - מצד צורתן, ולפיכך קדימת בריאתן נמשך אחריו הצורה. וזה שגורם אריכות מציאתן גם כן. והכל ימשך אחר הצורה... ולפיכך הנולדים קודם המבול היה חייהם ארוכים הרבה ביותר, כי היה להם קדימה לגמרי... ואותן שהיו קודם המבול היו קודמים... ולפיכך היה חייהם ארוכים הרבה מאוד, ודבר זה מבואר". וראה למעלה בבאר הראשון הערה 325, ולהלן בבאר החמישי הערה 170, ובבאר הששי הערה 1135.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:90)

(90) בהקדמה [ד"ה אך החכמים], שהביא שם את הגמרא [עירובין נג.] שאמרו שם "לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלא מחט נקב סדקית". ועוד אודות הפער שבין דורות ראשונים לדורנו, הנה אמרו בשבת קיב: "אם ראשונים בני מלאכים, אנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים, אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים". ובגו"א דברים פ"ו אות ז [ד"ה ובדורות] כתב: "כי נמשלנו כבהמות נדמו, ולא כמעולה שבבהמות, רק כבני חמורים... כי הראשונים אשר היה בערך אלינו כערך גלגל העליון לגרגר החרדל". ובהקדמה לתפארת ישראל [ה:] כתב: "דרך האמת רחוק משימצא, ומכל שכן בדורות אלו, שאבדה חכמה מבני אדם", וראה שם הערה 26, ולמעלה בהקדמה הערה 58. ובנר מצוה [ח"א] הערה 218.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:91)

(91) הנה כאן תלה את ריחוק דברי חכמים מאיתנו בהבדלי הזמן. אמנם למעלה בתחילת הבאר השני כתב: "כי אין ספק מה שנראה דברי חכמים רחוקים, בשביל חילוף מדריגת החכמה. כי חכמים ז"ל היה בידם מקובל דברי חכמה חכמת אלקית, ועל פי החכמה הזאת מיוסדים דרכיהם. ולפיכך האדם שאין בידו דרכים אלו, רק דרכים טבעיים ושכל אנושי, רחוק מהם דבריהם". וכן כתב בסוף הבאר הראשון, וז"ל: "מה שחושבין [בני אדם] עליהם [על חכמים] דבר זה [שדבריהם רחוקים], הוא כמו שנתבאר, כי החלוף במעלת החכמה הוא שגורם לזה. כי להם בפרט היה מקובל בידם חכמה אלקית מפי אדון כל הנביאים, וכמו שאמרו [אבות פ"א מ"א] משה קבל תורה מסיני ומסרה וכו". וכך היו מקבלים החכמה האלקית זה מזה דור אחר דור", ושם הערות 323, 325. הרי שנתן שלש סבות שונות לבאר מדוע דברי חכמים רחוקים מבני אדם; (א) ההבדל במעלת החכמה [חכמה אלקית לעומת חכמה אנושית, וכפי שכתב בסוף הבאר הראשון ובתחילת הבאר השני]. (ב) ריחוק הזמן בין דורות אחרונים לראשונים [דבריו כאן, ולמעלה בהקדמה (ד"ה הרי שהם)]. (ג) הדברים אצורים במשל ומליצה [דבריו כאן, ולמעלה בבאר השלישי ד"ה שהאדם יחשוב, ושם הערה 184, ולהלן תחילת הבאר החמישי]. ויש לעיין בזה מה הצורך בשלשה טעמים שונים. **ומלבד זאת**, דבריו כאן טעונים ביאור מיניה וביה, שפתח בכך שדברי חכמים "הם דברי משל ומליצה", ועבר אח"כ לדבר על ריחוק הזמן, וסיים "לכך מן הדין עלינו לומר שלא נבין **חדות חכמתם**. ואילו היו הם עמנו **בזמן אחד**, אז היה ראוי לנו לחשוב על דבריהם. אבל ההבדל והחלוק בין הזמנים עושה הבדל בין חכמתם ובין חכמתנו". הרי שחיבר לחטיבה אחת טעם הזמן עם טעם החידות. ומיהו זה ניתן ליישב, שכוונתו היא שהואיל וישנו ריחוק בין זמן החכמים לזמננו, לכך דברי חכמים הם בעבורנו בגדר משל ומליצה. ולכך הטעם השלישי [משל ומליצה] הוא פועל יוצא מהטעם השני [הבדלי הזמן]. אך עדיין נשארו בזה שתי סבות [(א) ההבדל בין חכמה אלקית לאנושית. (ב) הבדלי הזמן]. והנפקא מינה תהיה בדבריו שכתב כאן: "אילו היו הם עמנו בזמן אחד, אז היה ראוי לנו לחשוב על דבריהם", וכל זה הוא עפ"י הטעם של הבדלי הזמן. אך לפי טעם ההבדל במעלת החכמה [בין חכמה אלקית לאנושית], הרי אף אם היינו דרים עם חכמים בכפיפה אחת עדיין היה פער גדול בין חכמתם לחכמתינו, ומדוע כאן התעלם מסבה זו, והתייחס רק לסבת הבדלי הזמן. וצריך לומר, שדבריו כאן נוגעים רק לכך שדברי חכמים נאמרו במשל ומליצה. ועל כך ביאר שהלבוש הזה לדברי חכמים הוא מפאת הבדלי הזמן, שהואיל ו"החכמה לראשונים ולא לאחרונים", לכך דברי הראשונים הם משל ומליצה עבור האחרונים. ועד כמה שנוגע למשל ומליצה, אם היו האחרונים בזמן אחד עם הראשונים, אכן לא היו דברי הראשונים נתפסים אצלם באופן של משל ומליצה. אך בנוגע להבדלי מעלות החכמה בין הראשונים לאחרונים, בזה לא עסק כאן כלל, ובזה לא היה אומר שאם האחרונים היו בזמן אחד עם הראשונים היו משתווים בגדולה. והמשך דבריו בסמוך ["ועתה תראה כי רוב דבריהם הוא בדרך משל ומליצת החכמה"] מורה להדיא שעיקר דבריו כאן נסובים סביב הציר של משל ומליצה, ולא על הבדלי מעלות החכמה. וראה להלן בבאר החמישי [ד"ה ובדבר זה] שכתב שאף אצל "חכמי האומות הקדמונים מאוד, שגם הם היו דבריהם סתומים מאוד מאוד עד שהראו פירושים לדבריהם, ודבר זה נמצא למי שראה דבריהם בספריהם, אם כן למה ישימו אשמה בדברי חכמים". הרי תלה את סתימת הדברים של חכמי האומות בכך שהם "חכמי האומות הקדמונים מאוד". מוכח שמרחק הזמן גורם לסתימת הדברים, אף שלא מדובר בהבדלי מעלות החכמה בינם לבינינו, כי אידי ואידי הן חכמה אנושית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:92)

(92) הולך להוכיח מהגמרא בפרק הדר שרוב דברי חכמים הם משל ומליצה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:93)

(93) לשון הגמרא שם: "אמר רבא, בפניו אסור וחייב מיתה, שלא בפניו אסור, ואין חייב מיתה". והגמרא תקשה על סוף דבריו מברייתא שממנה לכאורה מוכח שאף שלא בפניו חייב מיתה, וכמו שמביא כאן מיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:94)

(94) "כך שמה" [רש"י ב"מ נט:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:95)

(95) ובביאור עונש זה, ראה דבריו בגו"א ויקרא פ"י אות ב, שכתב: "שלא היו [בני אהרן] מתים כל כך פתאום [ויקרא י, ב], אלא שהורו הלכה בפני רבם, שממהר לבא כפי מדתו, שהוא קופץ וממהר להשיב בפני רבו. ולפיכך אמר רבי אליעזר לאותו תלמיד שהורה הלכה בפני רבו שלא יוציא שנתו, כדאיתא בעירובין. והיינו מטעם זה כי ממהר לבא עליו הפורענות", ושם הערה 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:96)

(96) ולכך קשה מכאן על רבא שאמר שחייב מיתה רק כשהתלמיד הורה הלכה בפני רבו, הרי כאן לא היה בפניו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:97)

(97) "בפניו הוה, והאי דקתני רחוק ממנו, שהיה רחוק מקומו ממקום רבו שלש פרסאות. ומיהו כי אורי, קמיה אורי" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:98)

(98) "ואי הוראה לאו רחוק ממנו הוה, מאי אתא רבי יוחנן לאשמועינן" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:99)

(99) שהנך מבין שרבה בר בר חנה לא בא לומר פרטים בעלמא על אותו תלמיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:100)

(100) בסוף מאמרו של רבינו אברהם בן הרמב"ם [שנדפס בהקדמה לעין יעקב, וכן בהקדמה למדרש רבה דפוס ווילנא], כתב זה"ל: "ומצאנו להם ז"ל מאמר נכבד, מורה ומודיע כי ימצא חידות ומשלים ברוב דבריהם. שאמרו בעירובין 'שלא תאמר משל היה'. הורונו בזה שיש בדבריהם דברים רבים שאינם על פי פשוטם. והשב ראיה זו על לבך, ושים עיניך בה, כי היא פליאה נכבדה וראיה גדולה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:101)

(101) כאן מבאר להדיא שמתייחס לתלונות שנאמרו הן בכתב והן בעל פה, שהרי כתב "מה ששמענו וראינו בני אדם מתלוננים"; "ששמענו" מתייחס לדברים שבעל פה, "וראינו" מתייחס לדברים שבכתב. ואודות הדברים שבכתב, כבר נתבאר כמה פעמים שכוונתו לקונטרס נגד התלמוד שנדפס בחייו, וראה על כך במבוא לספר. וראה להלן הערה 1424.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 1:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/1:102)

(102) כן כתב למעלה בהתחלת הבאר השלישי [ד"ה התלונה השלישית], וז"ל: "ואנחנו נביא בזה היותר נראה רחוק ויותר קשה בדבריהם... מה שמצאנו בני אדם שהיו תמהים על דבריהם, שהם נראים רחוקים". וראה שם הערות 12, 179, ולמעלה הערה 22, ולהלן בבאר החמישי הערה 70.