## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:1)

(1021) "והראה לו למשה סדר תפלה" [המשך לשון הגמרא שם], והמכוון שהקב"ה הראה למשה י"ג מדות הרחמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:2)

(1022) כן הובאה תלונה זו בקונטרס נגד התלמוד, תלונה מספר שלשים ותשע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:3)

(1023) שהואיל והקב"ה "אינו גוף וגוייה, יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות... ולא ישיבה ולא עמידה" [לשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"א הי"א].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:4)

(1024) פירוש - הקריאה היתה צריכה להאמר מצד ישראל, ולא מצד הקב"ה. וראה גו"א שמות פ"כ אות כז, שביאר בהקשר אחר את דברי רש"י על דרך זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:5)

(1025) רש"י שמות לג, יט "וקראתי בשם ה' לפניך ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות. וכסדר שאתה רואה אותי מעוטף וקורא שלש עשרה מדות, הוי מלמד את ישראל לעשות כן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:6)

(1026) לשונו בנתיב התשובה פ"ו [ד"ה פירוש]: "פירוש, הא דכתיב 'ויעבור', על כרחך בא ללמד איך יתפלל. שאם בא ללמד אותו מה שיתפלל בלבד, הוי ליה ללמדו כך וכך תקרא, כמו שלמדו כל התורה כולה, ולא היה צריך לומר 'ויעבור ה' על פניו ויקרא'. אלא מלמד שהראה לו גם כן איך יהיה נוהג בתפלתו, ולפיכך לא היה די במה שילמד אותו התפלה, אלא שהראה לו סדר תפלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:7)

(1027) כי כך מצינו לגבי מעשה המנורה, "שהראהו הקב"ה [למשה] באצבע, לפי שנתקשה [משה] בה" [רש"י במדבר ח, ד]. ועל כך שואל כאן "וכי כל כך חמור הוא עד שיהיה צריך להראות לו המעשה אשר יעשה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:8)

(1028) לשונו בח"א לר"ה יז: [א, קטו:]: "כי מפני שאמר משה 'הראיני נא כבודך', בקש לעמוד על מדותיו הטובות של הש"י. ואמר לו הקב"ה שיהיה מראה לו טובו מה שאפשר לדעת, ולפיכך אמר לו אם יעשו לפני ישראל כסדר הזה, הרי אני מוחל להם [ר"ה יז:], וזהו מדת טובי. והראה לו איך מדת טובו יתברך מרחם ומחנן עליהם כאשר עושים לפניו כסדר הזה. ומאחר שבקש מרע"ה הראיה, לא היה אפשר לו רק במעשה, שהיה מראה לו כאשר עושין כסדר הזה יפתחו להם מדת טובו. וממילא מאחר שהראה לו סדר תפילה איך יתפלל, אם כן בודאי לגמרי הראה לו האיך יתעטף שליח צבור, דהא הראה לו אם יעשה כסדר הזה, וסדר הזה בכללו הכל. ופירוש זה עיקר, כי מרע"ה היה חפץ לדעת לראות איך מדת טובו נוהג בעולם... ולפיכך הראה לו על ידי ראיה, והכל נרמז בלשון 'ויקרא' הכתוב". וראה למעלה הערה 472, ובסמוך הערה 1038.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:9)

(1029) כמבואר למעלה [הערות 477, 478], קחנו משם. ובנוגע לענינינו, הפירוש הוא שהקב"ה הראה למשה את מדותיו ומעשיו, אך לא את עצמו יתברך, ועל כך אומרים "דימו אותך ולא כפי ישך וישווך לפי מעשיך" [שיר הכבוד]. ובשמו"ר ג, ו אמרו "אמר ליה הקב"ה למשה, שמי אתה מבקש לידע [בתמיה], לפי מעשי אני נקרא... כשאני דן את הבריות אני נקרא 'אלקים', וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא 'צבאות'... אני נקרא לפי מעשי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:10)

(1030) נקודה זו מבוארת היטב בדרוש לשבת תשובה [עט.], וז"ל: "כי ההדמות אל השם יתעלה במעשיו, מביא אל האדם הקירוב והדיבוק בו יתעלה שמו. ולהפך זה גם כן, הריחוק מן מעשיו יתעלה, הוא הגורם הריחוק ממנו. וזה התבאר לך פעמים הרבה ממה שאמרו בסוטה סוף פרק ראשון [יד.], אמר רבי חמא בר חנינא, מאי דכתיב [דברים יג, ה] 'אחרי ה' אלקיכם תלכו', וכי אפשר לאדם להלוך אחר השכינה, אלא הדבק במדותיו; מה הוא מלביש ערומים... כמבואר שם. וצוה הקב"ה שיהיה האדם הולך אחר מדות הקב"ה, מפני כי הדברים המתדמים יחד יש להם חבור ביחד. ואשר הם הפכים אין להם חבור ודבוק יחד. וכאשר יתדמה אל בוראו, אף שבודאי אי אפשר להתדמות אל בוראו ויוצרו, רק מה שאפשר להתדמות מן המדות הטובות והמשובחות, בזה יהיה לו דביקות וחבור בו יתעלה. ואשר הוא עושה הפכו, הוא מתרחק ממנו בתכלית הריחוק". ובנתיב גמילות חסדים פ"א [א, קמח:] כתב שדביקות זו נעשית רק במדות החסד, וכלשונו שם: "ובפרק קמא דסוטה [יד.], אמר רב אחא, מאי דכתיב 'אחרי ה' אלהיכם תלכו', וכי אפשר לאדם להלוך אחר השכינה... אלא הלוך אחר מדותיו; מה הוא מלביש ערומים... אף אתה הלבש ערומים. הקב"ה מבקר חולים... אף אתה בקר חולים. הקב"ה קובר מתים... אף אתה כך. הקב"ה מנחם אבלים... אף אתה כך, עד כאן. ומה שעל ידי המדה הזאת בפרט אפשר להתדמות לבוראו, מפני שזאת המדה היא מה שעושה האדם בעצמו. כי המשפט לא שייך לומר שהוא הולך בדרכי השם יתברך, כי ההולך הוא הולך מצד עצמו, ועושה מעצמו מרצונו ומדעתו, וזה נקרא שהוא הולך בדרכי השם יתברך, כאשר עושה דבר מדעתו. ואילו המשפט הוא מחויב לעשות משפט, ולא נקרא זה שהולך בדרכי הקב"ה. רק כאשר הוא עושה חסד לפנים משורת הדין, והוא עושה מדעתו ומרצונו, בזה שייך שהולך בדרכי השם יתברך. וכן הרחמים, כאשר יש עני ומרחם עליו ונותן צדקה, אין בכל זה שיאמר שהולך בדרכי ה' יתברך, כי אם לא היה העני בצרה, אפשר כי לא היה עושה. ולכך לא יאמר בזה שהולך בדרכי השם יתברך רק כאשר עושה חסד, שהחסד הוא עושה מעצמו, ואינו חייב בזה. ולפיכך על ידי המדה הזאת נאמר עליו שהולך בדרכי ה' והולך אחריו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:11)

(1031) פירוש - בקשת משה "הראיני נא את כבודך" היא בקשה שיתחבר אל ה', וה' השיב לו שלא יוכל להתחבר אל עצמותו יתברך, אך יוכל להתחבר אל מדותיו. ואודות שראיה היא חבור, ראה להלן בבאר החמישי הערה 675. ואודות שמדות ה' הם חיצוניים לעצמות ה', כן כתב בסוף דרוש לשבת תשובה [פה.], וז"ל: "כי המדות שהוא יתעלה מתלבש בהן נקרא מלבוש שלו". ובח"א לסנהדרין צט. [ג, רכג.] כתב: "שהוא יתברך מתואר במדותיו... שהם תוארים לו... ודבר זה נקרא אברים. כי כמו שהאברים פועל בם, כך הש"י פועל על ידי מדותיו, והם תוארים לו". ושם מעמיד זאת לעומת "אמתת עצמו". וראה למעלה הערה 706.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:12)

(1032) כי הדביקות במדות ה' מביאה לכך שה' נמצא אל האדם באופן שהאדם יכול להדבק בו, וכמו שהתבאר בהערה 1030. וכן כתב לגבי אמונה, בנתיב האמונה ס"פ ב [א, ריב:]: "כי עיקר האמונה שהוא מאמין בו יתברך שבכוחו כל, ולכך הוא מאמין בו יתברך. ובשביל זה, כאשר הגיע הזמן שהוא יתברך יתן הטוב [לעת"ל], אז יתן לו כפי מה שהוא היה מאמין בו, שכך גדול כוחו ויכולתו. אבל כאשר אינו מאמין בו, כאילו ממעט כוחו ויכולתו. ומפני כך לעתיד כאשר יגיע הזמן שיהיה השי"ת מראה כוחו ויכולתו, לא יהיה נודע לו רק כפי האמונה שהיה מאמין". ובגו"א במדבר פ"כ אות ז [ד"ה אמנם] כתב: "ודבר זה ידוע, כי מי שאינו מאמין ובוטח בו יתברך בבטחון גמור, הוא בכעס ובמכאובות... שעם כל אמונה שמחה, לפי שהוא בטחון בטובו יתברך". והובא למעלה בבאר השני הערה 494. וכן כתב לגבי בטחון בנתיב הבטחון ר"פ א [ב, רלא.], וז"ל: "כי כאשר בוטח בו יתברך... אז יעשה הש"י בקשתו... [אבל] כאשר האדם יחרד, מורה על מעוט בטחון אשר יש לו בו יתברך, ודבר זה יתן אליו מוקש... כי כאשר יחרד מורה כי אין לו בטחון כלל, ודבר זה מוקש אליו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:13)

(1033) כמו שנאמר [תהלים קמה, יח] "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:14)

(1034) כפי שפירש רש"י [שבת י.] "דיינין מתעטפין בטליתן כשפותחין בדין מאימת שכינה, ושלא יפנו ראשן לכאן ולכאן, ותהא דעתן מיושבת עליהם" [שמעתי מהגר"י עהרנפלד שליט"א].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:15)

(1035) וצרף לכאן את ההלכה שבתפלת שמונה עשרה נוהגין שהטלית תהיה מעוטפת באופן שהיא מכסה את הראש עד העינים [משנה ברורה סימן צא סק"ו]. כי ככל שהכוונה נצרכת יותר, כן העטיפה נצרכת להיות מקיפה יותר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:16)

(1036) וכמו שפירש רש"י [שמות כג, ו] "אביונך - לשון אובה, שהוא מדולדל ותאב לכל טובה". וכן כתב בדברים טו, ד, שם כד, יד. ובויק"ר לד, ו אמרו "שמונה שמות נקראו לעני; עני, אביון... שמתאב לכל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:17)

(1037) אמרו חכמים [ע"ז ז:] שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל ["שמונה עשרה" (רש"י שם)], שנאמר 'תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו', אין שיחה אלא תפלה". ופירש רש"י שם "כי יעטוף - עטיפת נפשו ודאגת לבו יתפלל תחלה, והדר 'לפני ה' ישפוך שיחו' שמונה עשרה. 'עטיפה' לשון כאב ופריחת לב מתוך צרה, כמו [איכה ב, יב] 'בהתעטפם כחלל'". ולפי דברי המהר"ל כאן דברי רש"י מחוורים, כי הואיל והעטיפה מורה שהאדם מסלק עצמו מכל המעכבים והטרדות, ומכוון עצמו לגמרי לנקודה שעליה הוא עומד, לכך צרה המלפפת את האדם לגמרי, וגורמת לו שלא יסיח דעתו ממנה, נקראת אף היא בלשון "עטיפה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:18)

(1038) כפי שנתבאר למעלה [הערה 1028] שמשה רבינו ביקש לראות את מדת טובו וחסדו של הקב"ה. וניתן להטעים יותר דבריו [שהדביקות היא במדת טובו], כי העמיד כאן "זה לעומת זה" האדם לפני ה', וכפי שהאדם נמצא אל ה', כך ה' נמצא אל האדם [ראה הערה 1032]. וכאשר אמיתת האדם עומדת לפני ה' ["קורא אל ה' מאמתות מחשבתו... קורא מאמתתו" (לשונו למעלה)] אזי כביכול הקב"ה נגלה לאדם באותו אופן, של גלוי אמתתו. ומדת החסד היא המדה המגלה זאת ביותר. וכן כתב בנתיב גמילות חסדים פ"א [א, קנ.], וז"ל: "ומפני מעלת החסד שהיה באברהם, אמרו במדרש [ב"ר יב, ט] 'אלה תולדות שמים וארץ בהבראם' [בראשית ב, ד], בזכות אברהם נברא העולם, עד כאן. ולמה בשביל אברהם נברא העולם יותר. אבל דבר זה כי אברהם היה בו מדת החסד, ודבר זה הוא ראשון וקרוב אל הש"י יותר מכל, וזה מפני כי הוא יתברך הטוב בעצמו, ולכך מדת החסד שהוא הטוב, קרוב אליו יותר מכל. וכאשר נברא העולם היה נברא בשביל דבר שהוא ראשון וקרוב אליו, ושאר דברים נבראים בשבילו. ולכך הכל נברא בשביל אברהם, שהיה מדתו החסד, והוא ראשון אל הכל". וראה תפארת ישראל פ"כ הערה 10, ולהלן הערה 1406.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:19)

(1039) יסוד זה נתבאר במקומות רבים למאוד. כגון, בנצח ישראל פ"ה [קכט:] כתב: "הדברים כדרך דברי חכמים, שכל דבריהם שכליים מופשטים מן הגשמות". וכן כתב בנצח ישראל פכ"ו [תקמט:], וז"ל: "כי אין חכמים מדברים מענין הגשמי כלל, רק מופשט מן הגשמי". ולהלן בבאר הששי [ד"ה וכאשר יאמרו] כתב: "כי לא דברו חכמים כלל מרוחק המורגש, רק כי כל דבריהם מופשטים מן הגשמיות, וכבר נתבאר זה פעמים הרבה". ולהלן בבאר הששי [ד"ה ואילו היו] כתב: "וכבר אמרנו לך פעמים הרבה מאוד, כי דברי חכמתם היו בחכמה ובהשכל, ואינם דברים גשמיים, ולכך נקראו 'דברי חכמים', שהם דברים שכליים בלבד, ולא היו דברי חכמים רק מן המהות הענין, ואין להם עסק בדברים החומרים הנגלים". ושם בהמשך כתב: "וכבר אמרנו לך, כי דברי חכמים רק מן המהות, לא מן הגשמי, וכאשר תקח הדברים בלתי גשמיים, הנה כל הדברים כפשוטם לגמרי... רק דברי חכמה הן". וראה למעלה הערה 658. וכן כתב בח"א לב"ב עג. [ג, פה.]: "וכל דבריהם שכליים, לא במוחש". וכן הוא בח"א לסנהדרין פב: [ג, קעג:]. וכן האריך לבאר בגו"א במדבר פי"ט סוף אות כ, ושם דברים פ"ד הערה 110. ובנצח ישראל פ"ו [קנח:] כתב: "ודבר זה כלל גדול בדברי חכמים, שהם הלכו אחר המהות המיוחד, ובארנו זה במקומות הרבה בחבור באר הגולה ובחבור גבורות ה'", וראה שם הערות 104, 105. ובספר המפתח לנצח ישראל ערך חז"ל [עמוד קט:] הובא יסוד זה עשר פעמים בספר הנצח. וראה הערה 1147, ולהלן בבאר החמישי 568, ובבאר הששי הערה 1172.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 4 12:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%204/r/12:20)

(1040) כמו שכתב כמה פעמים, וכגון בנצח ישראל פי"ח [תד.] כתב: "כלם דברים ברורים מאוד, רק שהדברים הם יותר עמוקים, ומה שאפשר לפרש פרשנו, והחכם יוסיף דעת ותבונה". ובתפארת ישראל פל"ח [תקעט:] כתב: "אין לכתוב במפורש יותר, רק החכם יבין מעצמו". וכן כתב שם ס"פ כג. וזה בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד" [משלי ט, ט], וכן "ישמע חכם ויוסף לקח" [משלי א, ה]. ובגו"א בראשית פ"א ריש אות נב כתב: "אציע מן המאמר הזה מה שאפשר שיקנה קצת הבנה בזה, ואולי יקנה יותר מעצמו". ושם פכ"ח סוף אות יז כתב: "כי הדברים אשר נתבארו למעלה... התחלה למבין קצת... כענין ברוך הנותן חכמה לחכימין", ושם הערה 99. ובגו"א שמות פט"ו אות כג כתב: "והנה אבינה קצת הטעם, ותבין יותר משכלך". וכן כתב בגבורות ה' ס"פ נז [רנו:], ובסמוך [ד"ה והתבאר לך].