## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:1)

(438) לפנינו בגמרא ובעין יעקב הגירסא היא "כלבים בוכים". וכן כתב בח"א לב"ק שם [ג, י:]. אמנם בח"א לב"ב יב: [ג, סז.] ובנצח ישראל פי"ח [תי:] כתב "כלבים צועקים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:2)

(439) לפנינו בגמרא הגירסא היא "אליהו הנביא". אמנם בעין יעקב הגירסא כדבריו כאן. ומצוי שהמהר"ל יביא כגירסת העין יעקב. וראה למעלה בבאר השני הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:3)

(440) "דהתם משום נקבה הוא דעבדי" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:4)

(441) כן מובא בקונטרס נגד התלמוד, תלונה ארבעים וחמש, וראה במבוא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:5)

(442) כי איך הכלב השפל ירגיש דברים שבקדושה. ובסמוך יבאר שפלות הכלב. ואודות שהשפלים אינם מרגישים בדבר שבקדושה, אמרו בב"ר נו, ב "אמר [אברהם] ליצחק, בני, רואה את מה שאני רואה [ענן קשור בהר (שם משנה א)], אמר לו, הין. אמר לשני נעריו, רואים אתם מה שאני רואה, אמרו לו, לאו. אמר, הואיל וחמור אינו רואה, ואתם אין אתם רואים, [בראשית כב, ה] 'שבו לכם פה עם החמור'". הרי ש"חמור אינו רואה", וכיצד כלב ירגיש באליהו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:6)

(443) פירוש - דבר שאינו מובן לאדם מחמת חסרון ידיעה, ולא מחמת שיש לו על כך קושיא או סתירה, אין בכך להורות על שאלה. ובכך שונה תלונה זו מקודמותיה, שאף לפי המתלוננים אין כאן שום דבר הנראה כגנאי או כיעור, אלא חוסר הבנה וידיעה גרידא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:7)

(444) אודות שהפער העצום הקיים בינינו לבין חז"ל הוא הסבה שדברי חז"ל נראים רחוקים מאתנו, ראה למעלה בבאר הרביעי הערה 91. ובנצח ישראל ס"פ ז [קצט.] כתב: "כי איך אפשר לחמורים כמונו לעמוד בסוד קדושים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:8)

(445) כפי שכתב בתחילת הבאר הרביעי [ד"ה וכאשר האדם], וז"ל: "וכאשר האדם שהוא בן דעת וחכמה מתבונן בדבריהם, נפלא בעיניו דבר זה, כי אין בדעת האדם להקיף על כל הדברים בכלל ובפרט, אם לא שקבלו החכמים הדברים מפי הנביאים. ומכ"ש פירוש המצות, שכל מי שיש לו לב להבין יודע, כי אם לא היה פירוש שלהם, לא היה אדם יודע מצוה אחת לפרשה; מה זה שנקרא חלב. ודם איזו מין אסור, כי בתורה לא כתוב רק לעוף ולבהמה, ומשמעותו ולא חיה. ובשר בחלב, שלא נאמר רק [שמות כג, יט] 'לא תבשל גדי בחלב אמו'. וכן בכל המצות, לא היה מצוה אחת, קטנה או גדולה, שנוכל לדעת פירוש המצוה, אם לא היה חכמתם הגדולה. ודבר זה נראה ונבחן לכל אדם משכיל. ואיך יבא בלב האדם לבוא על דבריהם ולומר, שנמצא ח"ו בדבריהם קטן או גדול, כמו שאומרים, כאשר יראו בדבריהם דברים זרים לפי הפשט, ויחשבו בדעתם כי המאמר הזה הוא סכלות. ובדבר זה הוא דברו סרה על ה'. ואם כן, איפה היא חכמתם הרמה הנראה בשאר דברים, אשר העמיקו במצולות ים. ראוי היה להם להשיב על לבם, כי הסתום נלמד מן המפורש. כי מאחר שנראה המפורש שבדבריהם דברי חכמה עמוקה... וכן פלפולם, שהכל דברי חכמה. ולמה יחשבו חטא ועון עליהם. והיה להם לדון עליהם, שאלמלא שטבחו טבח וערכו שלחן לפנינו, ועליו כל מיני מעדנים, ומי יתן והיה לנו פה לאכול. ודבר זה צריכים להעיד עליו הן חכמי ישראל הן חכמי האומות, שהם היו לנו לעינים בתורת משה, וזולתם היינו כעורים מגששים באפילה, והיינו נלאים למצא פתח מצוה על בוריה ועל אמתתה. ולא שלא היינו יודעים פירוש שום מצוה על אמתתה, אך היינו הולכים מהפך אל הפך, להבין דבר מצוה בהפך מה שכוונה התורה. ואם כן איך נחשוב עליהם שדברו בקצת מאמרים שנראים רחוקים מן הדעת". וראה שם הערה 52, ובבאר השני הערה 422.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:9)

(446) על שם הפסוק [תהלים יט, י] "משפטי ה' אמת צדקו יחדו". ובתפארת ישראל בהקדמה [כב.] כתב: "ואומר 'צדקו יחדיו', כי כל הדברים יש בהם אמת בצד מה, ו'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו', כלומר שכולם שוים באמיתות. וזה מורה שהם אמת לגמרי, לכך כולם שוים באמיתות. שאם לא כן, לא היו כולם שוים באמיתות, רק זה יותר מזה. אבל מפני שהם אמת לגמרי, לכך כלם שוים באמיתות". וכן משפטי חז"ל הם "אמת וצדק מאוד", לאמר שהם אמת גמורה. ולמעלה בתחילת הבאר הרביעי כתב: "הן ענין המשפטים, שבמשפטיהם ירדו עד עמקי תהום רבה", ושם הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:10)

(447) נראה שחסרות כאן מלות השלמה, וכוונתו היא שאם השאלה לא היתה נובעת מהעדר ידיעה, אלא מחמת סתירה וקושיא, אזי היה צורך להשיב על כך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:11)

(448) המלים שבסוגריים נראות כמשוללות הבנה, ושמא חסרות כאן מלים נוספות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:12)

(449) מקור הבטוי הוא בילקו"ש ח"ב משלי פרק ו רמז תתקלח, ששאלו שם שאלות רבות כיצד ידע שלמה שאין לנמלה מלך וקצין [משלי ו, ז], ולבסוף השיבו: "אלא סמיך אהימנותא דשלמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:13)

(450) כן כתב למעלה בריש הבאר השני [ד"ה פרק קמא דמכות], לגבי הקושיא על "כאשר זמם" [דברים יט, יט], ולא כאשר עשה [רש"י מכות ה:], וז"ל: "ועם כי לא היה צריך להשיב על זה, כי אין משפטי התורה נמוס בני אדם, אבל הם מצוה אלקית... ואין הולכים בזה אחר הסברא של אדם... מכל מקום האמת לא אחשה עד אשים כאור צדקם", ושם בהערה 60. וכן כתב גם בתפארת ישראל פ"ו [צח.] לגבי השאלה מהי התועלת במצוות, וז"ל: "ואף כי מן הראוי שלא להשיב על שאלתם כלל. כי דבר זה מה שרוצים לתת סבה מחייבת בכל הדברים, אילו היינו רואים שנתנו לנו סבה בכל הדברים הטבעיים הפחותים מאד, היה מוטל עלינו לתת לב על שאלתם. ועם כי הבדל יש כגבוה שמים מעל הארץ, כי הדברים הטבעיים הם בארץ, והתורה לא תמצא אף בשמים, כי אם מעולם העליון, מכל מקום היה מוטל עלינו לתת לב על השאלה. אך אין הדברים כך. כי הדברים הטבעיים, כמו הבעלי חיים, ואף הצמחים, אין נותנים לנו סבה וטעם. כי איך יעלה על הדעת שיתנו סבה מספקת לכל בעל חי; מספר גידיו ואבריו, לכל אחד סבה ותארו המיוחד, וכן לצמחים. ואל תשגיח ברופאים ובחכמי הטבע, שאם נתנו סבה - הוא לאחד מני אלף. ואף אשר נתנו - אין כן האמת הברור, כמו שידוע למי שיעיין בדבריהם. ואם הדבר הזה הוא בדברים הטבעיים, כל שכן בדברים אלקיים והם המצות האלקיות אשר חייב האדם לפעול, למה יעשה פעולה זאת ולא יעשה פעולה אחרת. כשם שלא נדע גופו ותוארו - אשר הוא קיומו בעולם הזה - לא נדע על השלמות. ואם לא היה נברא על זה התאר, לא היה לו חיותו ושלמותו הגופני שיהיה מקוים. ומכל שכן פעולות האלקיות המביאים את האדם אל החיים הנצחיים, אף אם לא נדע באיזה ענין ולמה הם בענין הזה, אין זה פלא. והנה לא היתה זאת שאלת החכמים שמחויבים אנחנו בתשובתה, אם לא שהיו נותנים לנו סבות בכל הדברים הטבעיים באדם ובצמחים, ודבר זה אינו נמצא. אבל דרכי החכמים יודעי התורה ומצפוניה לא נעלים, ובזה תעמוד על דרכי התורה". וכן כתב שם ר"פ נח: "מכל מקום לא נעלים להשיב תשובה נצחת לשאלה זאת". וראה להלן בבאר הששי הערה 137.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:14)

(451) כפי שכתב למעלה [ד"ה במה שדרך]: "במה שדרך חכמים לעסוק בציור העולם ובסדור שלו, איך הוא סדורו וקשורו זה עם זה, עד שהעולם מקושר ומסודר יחד, עד שהוא אחד", ושם הערה 86. הרי שחכמים טרחו לעמוד על הקישור והחיבור שיש בבריאה, ובע"כ שבטירחה זו מונחת ההכרה בחילוק שיש בבריאה [שמ"מ לבסוף יתאחד]. ובדר"ח פ"ג מי"ז [קנד:] כתב: "הדעת הוא שידע אמתת הדברים כפי מה שהם בהבדל הדברים... כי הדעת על ידו מבדיל בין דבר לדבר" [וחלקו הובא למעלה בבאר השני הערה 229]. וראה בתפארת ישראל פנ"ו הערה 116.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:15)

(452) כפי שכתב בתחילת הבאר הששי: "החכמות שאמרו עליהם [המתלוננים על חז"ל] שדברו בהם זרות, היא החכמה טבעית וחכמה לימודית. וכבר נתבאר לך, כי כל שהביאום [את המתלוננים] לדבר זה לחשוב על חכמים כך, זהו מה שמצאו בדבריהם שנתנו סבות לדברים טבעים שנתהוים בעולם, והיה נראה להם כי הסבות האלו הם רחוקים שיהיה דבר זה סבה טבעית, ובשביל זה אמרו עליהם שהיו רחוקים מהחכמות האלו. אבל אין האמת כך כלל, כי לא באו חכמים לדבר מן הסבה הטבעית, כי קטון ופחות הסבה הטבעית, כי דבר זה יאות לחכמי הטבע, או לרופאים, לא לחכמים. אבל הם ז"ל דברו מן הסבה שמחייב הטבע... שלכל דבר יש סבה טבעית מחייב אותו, ועל אותה הסבה הטבעית יש סבה אלקית, והוא סבת הסבה, ומזה דברו חכמים. כי לאדם אל צורתו ומספר אבריו יש סבה טבעית, שאין ספק כי יש לדבר זה פועל טבעי, ומכל מקום יש לאותה סבה סבה אלוקית, שעל סבת הסבה אמר [בראשית א, כז] 'ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו'. ולכך החושבים עליהם כי רצו הם ז"ל להעדיר הסבה הטבעית, ולכך לא רצו בסבה שנתנו הם ז"ל, דבר זה הוא שוא". וראה שם בהערות, ולמעלה בבאר הרביעי הערה 592, ולהלן הערה 568.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:16)

(453) כפי שכתב להלן בבאר הששי [ד"ה וקרא בנ"א]: "וזה כי האדם עומד בקומה זקופה, כמו העמוד הזה שהוא זקוף, מה שלא שתמצא בכל הנמצאים שאין אחד הולך זקוף, רק כולם הולכים שחוח. ודבר זה מורה על מדרגת האדם, שהאדם הוא מלך בתחתונים, וכלם משמשים אליו. ומפני זה האדם בלבד הולך בקומה זקופה, וכל שאר התחתונים אינם בקומה זקופה. ומורה על מדריגתו העליונה... וזה שאמר הכתוב [בראשית א, כז] 'ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו'... כי אם בא האדם לעשות דבר סימן המורה על הש"י שהוא מלך מושל על הכל, היה עושה דבר זקוף לסימן, כלומר מי מושל עליו, והוא אלקי הכל ויכול על הכל. ולא יעשה דבר שחוח לסימן, כי הוא יתברך מלך העולם, וראוי להיות זקוף. ודבר זה נקרא 'צלם אלקים'". ובתפארת ישראל פ"ד [עג:] כתב: "האדם הוא מלך, שהרי הכל נתן תחתיו. ומלכות האדם היא שהוא מוליך שלימות אל כל התחתונים, כי הכל נברא לעבוד האדם ולשמשו, ובזה הוא צורה אל כל התחתונים, ומוליך שלימות אל הכל, כמו המלך שהוא משלים את הכל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:17)

(454) כמו שיוכיח כן בסמוך ממקרא ומחז"ל, וראה הערה 465.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:18)

(455) פירוש - הכלב מרוחק ממדרגת האדם, כי האדם הוא מלך הנמצאים, והכלב הוא השפל שבנמצאים. אך מ"מ הכלב אוהב את אדונו ביותר, וכמובא בהערה 504.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:19)

(456) אין כוונתו לענין הכלב, כי דבר זה לא נתבאר למעלה. אלא כוונתו לכך שחז"ל לא עסקו בטבע של העולם, אלא בסדרו השכלי. והוא למעלה בבאר הרביעי [מד"ה בפרק הרואה ואילך], ושם הערה 592.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:20)

(457) מדובר שם על העתיד לבא, שהאריה יאכל תבן כבקר, "ולא יצטרך להשחית בבהמה" [רש"י שם], ולכאורה מוכח מכך שכל הבהמות נסקרות בסקירה אחת, ולפי זה אין מקום לחלק בין הכלב לשאר המינים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:21)

(458) פירוש - אף שיש בזה ממדת האמת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:22)

(459) שכולם "אינם מדברים" לעומת האדם המדבר, וכפי שכתב בדר"ח פ"ג מי"ז [קנד:]: "וידוע כי האדם גדרו שהוא 'חי מדבר', כי במה שהוא מדבר נבדל האדם מן שאר בעלי חיים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:23)

(460) "תכלית אחרון" פירושו עולם הבא, וכמו שכתב בתפארת ישראל ר"פ נז: "אמר יהודה בן בצלאל זלה"ה, הדבר אשר נבוכו בו הרבה מבני אדם הוא מה שלא נזכר בתורה עולם הבא, אשר הוא העיקר שהיה ראוי שיהיה נזכר, במה שהוא תכלית האחרון". ובנתיב התורה ר"פ א [א, ד.] כתב: "על ידי התורה מגיע האדם אל עולם הבא. ולכך ראוי לה דווקא לתורה שם 'תורה', שהוא לשון הוראה, שמורה לאדם תכליתו האחרון אשר ראוי לאדם להגיע אליו... השם יתברך הורה לאדם תכלית האחרון, איך להגיע את האדם אל העולם הבא". ובח"א לקידושין לט: [ב, קמ:] כתב: "כי תכלית האחרון שיהיה נשמת האדם צרורה עם השם יתברך". ועל כך כותב כאן שאין שלימות בעלי החיים מביאתן לעולם הבא. ועוד אודות שיש שלימות מסויימת לבעלי חיים, ראה להלן הערה 500, ובבאר השביעי הערה 94.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:24)

(461) כי אין עולם הבא לבעלי חיים, כי העוה"ב ניתן רק לבעלי צלם אלקים, וכפי שכתב בתפארת ישראל פי"ג [רח:]: "צלם אלקים שנברא בו האדם, ועל ידי זה יש בו המעלה האחרונה, היא עולם הבא". וראה שם הערות 62, 72, שלכך אין המלאכים בני עוה"ב, כי אינם נחונים בצלם אלקים, וק"ו לבעלי החיים. ונאמר [בראשית ב, ז] "וייצר ה' אלקים את האדם וגו"", ופירש רש"י שם "וייצר [שני יודין] - שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים [בב"ר יד, ה (מקור המאמר) אמרו "יצירה בעולם הזה, ויצירה לעולם הבא"], אבל בבהמה שאינה עומדת לדין, לא נכתב ביצירתה [בראשית ב, יט] שני יודין". הרי שאין הבהמות מגיעות לתכלית האחרון. וראה להלן בבאר השביעי הערה 95.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:25)

(462) הרמב"ן [בראשית ד, יג] הביא את דברי הב"ר [כב, יב] שהאות שה' שם לקין [בראשית ד, טו] היה כלב, וכתב על כך הרמב"ן שם: "הזכירו בו החכמים אות נבזה, כראוי לו". ומפשטות לשון המהר"ל כאן משמע שאין לכלב שום שלימות. אמנם בגו"א שמות פכ"ב אות לד ביאר את דברי רש"י שם [שמות כב, ל] שהכלב נכבד מהעובד ע"ז, וכתב לבאר זאת: "מה שהכלב הוא יותר טוב מן עובד עבודה זרה, כי הכלב נברא שאי אפשר להיות [יותר] טוב במינו, והוא שלימות הבריאה בזה המין. ולא כן עובד עבודה זרה, שהרי הוא אדם, ובמה שהוא אדם אינו שלימות הבריאה, רק העובדים השם, והם עמו" [הובא למעלה בהערה 119]. ובעל כרחך כוונתו כאן במה שכתב ש"הכלב הוא הפחות והשפל", שיש לכלב השלימות הפחותה והשפלה ביותר, אך לא שנעדרת ממנו שלימות מסויימת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:26)

(463) פירוש - אין בהמה שעשירה כפי החזיר. וביאר רש"י שם: "שכל מאכל ראוי לו ומוצא לאכול, ואף מאכילין לו הרבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:27)

(464) ואם תאמר, מדוע עניות הכלב מורה על שפלותו, הרי איירי בעניות מחמת העדר מזונות כפי הצורך, וכפי שביאר בגו"א בראשית פמ"ה אות ח: "שייך על עבדים ושפחות ובהמות [לשון עניות], כאשר אין להם מזונות כפי צורך שלהם, כמו שאמרו רז"ל [שבת קנה:] 'לית עתיר מחזיר'". ומדוע העדר מזונות וקושי השגתם מורה על שפלות הכלב. ונראה, שרש"י ביאר את עשירות החזיר גם משום ש"מאכילין אותו הרבה" [הובא בהערה הקודמת], וממילא עניות הכלב היא משום שאין מאכילין אותו. ויש בכך להורות על יחס הבריות לכלב, שמרחיקין אותו, ובהרחקה זו מונחת שפלותו. וכן בגבורות ה' פל"ב [קכא:] כתב: "הכלב הוא רחוק מן עיקר הנבראים, והכל מרחיקים את הכלב". ובנתיב דרך ארץ פ"א [ב, רמח:] כתב: "כי אין בבעלי חיים מי שאין לו כבוד כמו הכלב, והוא בריה פחותה משולל מן הכבוד, ואינו נחשב מן הנמצאים, ודבר זה בארנו בכמה מקומות. ולכך אמר הכתוב [איוב ל, א] 'מאסתים לשית עם כלבי צאני', וכן כתיב [ש"ב ג, ח] 'הראש כלב אנכי'. שכל זה יורה שהכלב הוא בריה פחותה כאשר ידוע". וכן הוא בח"א לקידושין מ: [ב, קמה.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:28)

(465) בח"א לשבת סג. [א, מא:] כתב: "הרי אמר הכתוב [ש"ב ג, ח] 'הראש כלב אנכי', 'אל הכלב המת אשר כמוני' [ש"ב ט, ח], 'למה יקלל הכלב המת' [ש"ב טז, ט], 'כי מה עבדך הכלב' [מ"ב, ח, יג], 'היה לשית עם כלבי צאני' [איוב ל, א], וכן הרבה מאוד. שמכל זה תראה כי הכלב רחוק מן הנבראים לפחיתותו, עד שהוא חוץ לעולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:29)

(466) לשונו בגו"א שמות פכ"ב אות לה: "הכלבים הרחוקים ממציאות העולם, שאינם נחשבים ממציאות העולם". ובנתיב הלשון פ"ז [ב, עח:] כתב: "וכבר התבאר פעמים הרבה, כי הכלב מיוחד מכל שאר הנמצאים שאינו בכלל הנמצאים להיות שוה ומשותף אל הנמצאים, אף כי הכלב הוא מן הנבראים, אבל שיהיה הכלב דומה אל שאר הנבראים - דבר זה אינו כלל, ודבר זה באו עליו כתובים הרבה, ומדרשים הרבה מאוד". ובנתיב גמ"ח פ"ה [א, קסז:], הביא שם את דברי הגמרא [שבת סג.] "כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מתוך ביתו... אף פורק ממנו יראת שמים", וכתב על כך בזה"ל: "דע, כי הכלב שהוא רע בעצמו, וכאשר יש [כלב] בתוך ביתו מתחבר אליו דבר רע מזיק, נראה שאין ביתו מוכן לחסד. כי כל הנבראים יש בהם הטוב והחסד, חוץ מן הכלב שאין בו טוב, שכך הוא עצם הכלב אצל הכל... כי הכלב שאין בו דבר טוב כלל אינו נחשב בכלל העולם, והש"י הוא עילה אל כלל העולם. ומפני שהש"י עילה אל העולם, לכך יש יראת שמים על העולם באשר הוא יתברך עילה אל העולם, והכלב שהוא מרוחק מן העולם... הוא פורק מעליו [מעל אדונו] יראת שמים" [והמשך דבריו שם הובא להלן בהערה 504]. וכן כתב בנתיב התורה פי"ג [א, נג.], גבורות ה' פל"ב [קכא:], ח"א לשבת סג. [א, מא.], ח"א לקידושין מ: [ב, קמה.], ח"א לסוטה ג: [ב, כט:], ובח"א לב"ק ס: [ג, י:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:30)

(467) לשונו בגו"א בראשית פי"ח אות יט: "כי האדם אשר הוא במעלה הגדולה, ואין לך בתחתונים יותר גדול מן האדם במדריגה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:31)

(468) כי הדיבור מורה על שייכות מסויימת בין המדבר לבין השומע, ולכך מצינו ש"כל זמן שהרשע [לוט] היה עמו [עם אברהם], היה הדבור פורש ממנו" [רש"י בראשית יג, יד], כי מציאות הרשע מפקיעה משייכות אל ה'. ולכך כאשר ה' מדבר עם האדם, נאמר [במדבר ז, פט] "וישמע את הקול **מידבר** אליו", ופירש רש"י שם "כמו מתדבר, כבודו של מעלה לומר כן, מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו". ובדר"ח פ"א מ"א [יח:] כתב: "וזהו דרך כבוד למעלה כאילו לא היה מדבר עם ההדיוט... כאילו היה מדבר עם עצמו וההדיוט שומע". ואם הדיבור לא היה מורה על חיבור מסויים בין המדבר לשומע, מדוע לא היה זה מכבוד מעלה לומר שה' דיבר עם משה. אלא על כרחך שהדיבור מורה על שייכות מסויימת בין המדבר לשומע, ולכך אין זה מכבוד מעלה לומר שה' דיבר עם ההדיוט. וכן בגו"א דברים פי"ח אות יג [ד"ה זה] הביא את דברי הספרי [דברים יח, טו] ש"כל הנביאים לא יהיו מתיראים", וכתב לבאר בזה"ל: "דכאשר לא ירא הנביא, ענין זה הוא מפני כי דבר רוח אלקים עליו, שהם דברי קודש, ומכח דברי קודש, שהוא נורא על כל בשר ודם, לא היה הנביא מתיירא מבשר ודם. וזהו הוראה על שנבואתו נבדלת אלקית, שהרי אינו מתיירא מבשר ודם, וזהו שנבואתו למעלה מבשר ודם" [ראה להלן בבאר הששי הערה 635]. הרי שרום מעלת ה' יתברך מתבטא באופן מסויים על הנביא. ולכך מדריגת האדם מגיעה לפסגתה כאשר ה' יתברך מדבר עמו. וצרף לכאן דברי המשנה בכתובות יג. "ראוה מדברת עם אחר", ובגמרא שם איתא "מאי מדברת... רב אסי אמר, נבעלה". הרי שדיבור הוא סוג של חבור. **ועוד אודות** שהנבואה מורה על המעלה העליונה של הנביא, כן כתב בתפארת ישראל פ"א [לד:], וז"ל: "הנבואה ורוח הקודש והשכינה היו מיוחדים בו העם אשר בחר בו השם יתברך מזולת שאר העמים עכו"ם. ואין ספק כי הנבואה הכנה בנפש האדם, ותמצא הכנה הזאת מיוחדים בה העם אשר בחר ה' יתברך. ומזה תראה כי העם הזה היה יותר נפשם אלקית מצד ההכנה הזאת". וכן כתב בגבורות ה' פע"ב [שכח.], והובא למעלה בבאר הרביעי הערה 1264. ובהספד [קעז] כתב: "משה דבר עם השם יתברך פנים אל פנים, והרי ישראל אמרו [שמות כ, טז] 'דבר אתה עמנו כו' פן נמות', כי צריך לזה כח גדול לדבר עם הגבורה... ואין למעלה מזה". וראה רמב"ם הלכות יסודי התורה ר"פ ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:32)

(469) נראה שמה שכתב "אבל כשהרוחנים לא נשלחו לדבר עם **האדם**, אין לומר בזה שהוא מקבל הרגשה וכו'", ולא כתב "ולא נשלחו לדבר **עמו**" [כפי שכתב במשפט הקודם "עד שהוא יתברך מדבר עמו"], בדוקא נקט לה, כי כאשר נשלחה נבואה לנביא מסויים, אף שאר הנביאים האחרים יודעים מזה, וכמו שאמרו [סנהדרין פט:] לגבי נביא הכובש נבואתו [שחייב מיתה] "מאן מתרי ביה [מי מתרה בו], אמר אביי, חבריה נביאי. מנא ידעי, אמר אביי דכתיב [עמוס ג, ז] 'כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו [אל עבדיו הנביאים]'". הרי שנבואה שנשלחה לדבר עם אדם מסויים, אף שאר בני אדם יודעים מכך [ראה רמב"ן בראשית יח, סוף פסוק טו]. ולכך כתב כאן "כשהרוחנית לא נשלחו לדבר עם האדם", לאמור שאין כאן דיבור לשום אדם, בזה אמרינן שהאדם אינו מקבל ההרגשה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:33)

(470) לשון רש"י שם: "ותרא האתון - והוא לא ראה, שהקב"ה נתן רשות לבהמה לראות יותר מן האדם, שמתוך שיש בו דעת, תטרף דעתו כשיראה מזיקין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:34)

(471) "ענין השטנה הוא התנגד לפעולת איזה פועל... והנה המלאך יצא להתנגד לבלעם, שיהיה בדרכו בלתי נכון לפניו" [ספורנו שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:35)

(472) לעומת המלאך, שאין לו צלם אלקים, וכפי שכתב בדר"ח פ"ג מי"ד [קמג:], וז"ל: "כי זה ההפרש שיש בין האדם למלאך; כי המלאך נבדל בעצמו, ומצד הזה הוא במדריגה יותר עליונה. אבל האדם הגשמי הוא מקבל כח נבדל, והוא הצלם הזה, שהוא אור זיו בלתי גשמי הדבק באדם... כי המלאכים מצד עצמם אינם נבדלים לגמרי... והאדם מקבל כח נבדל פשוט... הוא זיו העליון אשר הוא זורח עליו ומקבל אותו הניצוץ האדם", ושם מאריך לבאר ענין זה. וכן הוא בתפארת ישראל פי"ב [קפו:], ובגבורות ה' פמ"ד [קסז.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:36)

(473) רומז בזה שהאדם הוא עליון מהמלאך. וזהו יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. כגון, בתפארת ישראל פי"ב [קפה.] הביא את הדעה האומרת שהאדם שפל מהמלאכים, וכתב על כך: "וכבר התבאר בחבור גבורות ה' [פרקים מד (קסז:), סו-סט] כי אין רוח חכמים נוחה בזה, והוא הפך האמונה לגמרי. ולא תמצא דבר זה בדברי חכמים, רק ההפך, כמו שהתבאר בחבור גבורות ה'. וגלו דבר זה במקומות הרבה מאד ודרשו זה [ב"ר עח, א] מן הכתוב [תהלים צא, יא] 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך', מי הוא גדול, השומר או הנשמר. וזהו באמת דעת חכמים... ועם שהאדם הוא בעל חומר, הנה מצד צלם אלקים שנברא בו, יש לו מעלה מושגח מן העליונים". ושם בפל"ג [תפח:] כתב: "האדם הוא העיקר בעולם... שכבר אמרנו לך פעמים הרבה מאוד, כי אל תשגיח באנשים שאמרו כי הגלגלים והמלאכים הם יותר במעלה ממין האדם, שכבר בארו חכמים לא במקום אחד, רק בכמה מקומות, כי כל העליונים נבראו לשמש האדם. ולפיכך האדם עיקר בעולם הזה". וכן הוא שם להלן פל"ז [תקמח:]. ובדר"ח פ"ה מכ"ב [ערה.] כתב: "דעת חכמינו, שהם חכמי האמת, כי האדם הוא יותר במעלה מן השמים ומכל צבאיהם, וכמו שהארכנו בזה בכמה מקומות". וכן הוא שם פ"ג מי"ד [קמג:], נתיב האמת ס"פ ג [א, רה:], ח"א לשבת קנב: [א, פד.], ח"א לב"ב עד. [ג, קא:], ועוד. וראה גו"א בראשית פי"ח אות טו, ושם הערה 72.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:37)

(474) מעין זה מבואר ברמב"ן שם, שכתב: "ויגל ה' את עיני בלעם - מזה הכתוב נלמד שבלעם לא היה נביא, שאם היה נביא איך יצטרך לגילוי העיניים שבראיית המלאך, כאשר יאמר הכתוב במי שלא הגיע לנבואה, כנער אלישע [מ"ב ו, יז], והגר המצרית [בראשית כא, יט], ולא יאמר כך בנביאים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:38)

(475) דוגמה לדבר; בגו"א שמות פי"ב אות נ [ד"ה וקשה] כתב: "כאשר שר או חשוב של המלך פועל דבר מה, לא יתיחס הפעל אל המלך עצמו, ויאמר ששר הזה פעל דבר זה. אבל אם עבד אחד שהוא אצל המלך פעל על ידי צואת המלך, יאמר כי המלך בעצמו עשה הדבר". הרי שחשיבותו של השר היא הנותנת שהשר חולק מקום לעצמו, ואין לו התבטלות למלך. לעומת העבד, שדוקא מפאת שפלותו, אזי אין הוא חולק מקום לעצמו, אלא בטל לגמרי למלך. ראיה לדבר, שאומרים "עבד מלך - מלך" [שבועות מז:], ולא אומרים "שר מלך - מלך". וזהו שכתב כאן "כל עוד שהצורה היא יותר שלימה, יש התיחדות בה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:39)

(476) בא להורות באצבע שהגלוי לאתון לא נבע מיחוד האתון וחשיבותו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:40)

(477) כי קבלת הנבואה מחייבת שלמקבל תהיה נפש אלקית, וכמבואר בהערה 468. ומקורו בזוה"ק ח"ג רי. שאמרו שם "לית חילא בבעירי לאשראה עלייהו רוחא אחרא [בקדושה]... פוק ואוליף מהאי אתנא". [תרגום: אין כח בבהמות להשרות עליהן קדושה... צא ולמד מאתונו של בלעם.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:41)

(478) בנצח ישראל פכ"ו [תקמז.] הביא את המדרש [איכ"ר א, נא] ששור שהיה שייך לערבי הרגיש בחורבן המקדש ובלידת המשיח. וכתב לבאר זאת שם [תקמח.] בזה"ל: "פירוש המאמר, כי כבר בארנו בחבור באר הגולה אצל 'כלבים בוכים' ענין בעלי החיים שאינם מדברים, כי הם מקבלים הרגש מלמעלה יותר מן האדם. כי האדם, לחשיבת צורתו, אינו מיוחד לקבל הרגשה, כמו שהוא הבהמה, לפי פשיטותה ביותר, שהיא בהמה, לכך מרגשת יותר מן העליונים, יותר מן האדם שאינו פשוט כל כך. כי התחתונים הם קשורים עם העליונים, ולכך הם מקבלים קודם. ודמיון לזה אמרו [ב"ב יב:] מיום שחרב הבית נטלה הנבואה, וניתנה לתנוקות ולשוטים. וכל זה כי כל אשר הוא פשוט ואין בו דבר, הוא מיוחד לקבל מן העליונים. אבל האדם שהוא בר דעת, והוא לעצמו, אינו מוכן לקבלה. ולפיכך נתנה רשות לבהמה לראות יותר ממה שרואה האדם [רש"י במדבר כב, כג], כמו שתמצא אצל אתון בלעם. וכן תמצא שדברים הרבה שמקבלים הבעלי חיים שאינם מדברים, יותר ממה שמקבל האדם, כדאיתא בגמרא בפרק השולח [גטין מה.] גבי מעשה דרב עולש, הוי יתיב גבי חד דהוה ידע בלישנא דציפורא, אתא עורבא וקא קרי וכו' [מסופר שם על רב עיליש שנשבה לבית האסורים, וישב לידו אדם שידע בלשונות הצפורים, והגיעה יונה וקראה בקול, וביאר אותו אדם שהיונה מייעצת לעיליש שיברח, כי יתרחש לו נס שיאפשר לו לברוח בהצלחה, וכך אכן התרחש לבסוף]. הרי יש ידיעה לבעל חי, ולא תמצא זה באדם, לטעם שבארנו". **ואם תאמר**, כיצד דברים אלו [שחשיבות צורת האדם היא זו המפקיעה ממנו שם "מקבל"] משתלבים עם הטעם שכתב רש"י להנהגה זו, שרש"י [במדבר כב, כג] כתב: "ותרא האתון - והוא לא ראה, שהקב"ה נתן רשות לבהמה לראות יותר מן האדם, שמתוך שיש בו דעת, תטרף דעתו כשיראה מזיקין". ויש לומר, כי טירוף הדעת הזה אינו אלא בטוי להעדר ההכנה של האדם לקבל מן העליונים, שאילו היה מוכשר ומוכן לקבל מהעליונים, לא היתה נטרפת דעתו כשיראה מזיקין. וא"כ המהר"ל נקט בסבה להנהגה זו, ואילו רש"י נקט במסובב להנהגה זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:42)

(479) אודות ה"נפש המדמה", הנה בב"ב יב: אמרו שמיום שנחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים, וניתנה לשוטים ולתינוקות. וכתב שם בח"א [ג, סז.] לבאר: "כי הנבואה היא מן השמים, ומפני כך השוטה שאין לו דעת, ואין פועל בשכלו, לכך מקבל הדבר הנעלם מעליונים. אבל החכם מפני שפועל בשכלו, דבר זה מבטל מה שהוא מקבל מן עליונים. ומטעם זה ג"כ אמרו [רש"י במדבר כב, כג] שנתנה רשות לבהמה, זה מצד נפש המדמה, כמו שאמרו בב"ק אצל 'כלבים שוחקים אליהו בא לעיר, כלבים צועקים מלאך המות בא לעיר'. כי בעלי חיים מוכנים לקבל דברים כמו אלו מצד שהם תמימים, ולכך הם יותר מקבלים. וכן התינוק ג"כ שאינו פועל בשכלו, מקבל נפש המדמה שלו ידיעת העתידות מעליונים, מאחר שאינו פועל בשכלו, והוא תמים, מקבל נפש המדמה העתידות. אבל הפועל בשכלו, אין נפש המדמה פנוי לקבל הידיעה, כי הוא פועל בשכלו, וזה מבטל הקבלה". וראה להלן בבאר הששי הערה 1190.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:43)

(480) פירוש - אף שהמקבל אינו רואה זאת בחוש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:44)

(481) אף שאינו רואה הדבר. ועל פסוק זה מדניאל דרשו בגמרא [מגילה ג.] "וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעיתו, אע"ג דאינהו לא חזו, מזלייהו ["שר של כל אדם למעלה" (רש"י שם)] חזו". וכן הובאה גמרא זו בגו"א בראשית פי"ח אות י [לגבי לוט שהרגיש שהיו מלאכים], ושם פכ"ד אות טז [לגבי רבקה, שאליעזר עבד אברהם רמז לה באמצעות הנזמים לדברים עתידיים]. ואע"פ שמשם רואים שגם בני אדם מקבלים ומרגישים מהעליונים, ולא רק בעלי חיים. אין זה קשיא, כי כאן מעולם לא שלל מבני אדם את האפשרות להרגיש ולקבל מהעליונים, רק שקבע שבעלי החיים קודמים להרגיש יותר מבני אדם, וכלשונו למעלה "אדרבה, בעלי חיים קודמים [לאדם]". ולכך שפיר ניתן להוכיח מפסוק זה כיצד ניתן להרגיש ולקבל מהעליונים מבלי לראותם, אף שמדובר בבני אדם. ובח"א לשבת קנג. [א, פז.] ביאר כיצד הדברים שבני אדם אומרים על אדם שנפטר משקפים את מהות הנפטר, כיון שבעת מיתתו של אדם באה ידיעה מן העליונים לבני אדם אודות מהות הנפטר. ובפירוש הגר"א משלי [טז, ד] נכתב: "כשהיו נביאים, היו הולכים אצל הנביאים... והיה הנביא אומר על פי משפט הנבואה דרכו אשר ילך בה [האדם] לפי שורש נשמתו, ולפי טבע גופו... ומשבטלה הנבואה יש רוח הקודש בישראל, ואיש עצתו יודיענו [ישעיה מ, יג] איך להתנהג, ורוח הקודש יש לכל אדם ואדם". הרי שאף בני אדם מקבלים מהעליונים גם כאשר אינם מודעים לדבר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:45)

(482) הולך לבאר ענין נוסף שיש בכלבים. כי עד כה ביאר שהכלב מסוגל להרגיש ולקבל מהעליונים, מחמת שהוא הפחות והשפל מכל בעלי חיים. ומעתה יבאר שהכלב במיוחד ובמסוים מוכן ליללה וצעקה מחמת חסרונו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:46)

(483) וראיה לדבר שבספר נהר שלום לאר"י ז"ל [לח:] כתב על התנהגות בני אדם בר"ה ויוה"כ בזה"ל: "כולהון צוחין בצלותין ביומא דר"ה ויוה"כ ככלבין, הב לנא מזוני סליחה וכפרה, כתבנו לחיים, ואנון עזי פנים כו' ולית מאן דקרא ליה בתיובתא דיחזיר קב"ה שכינתא לגביה". הרי שכאשר רצה להשוות את צווחת בני אדם התובענית לאחד מבעלי החיים, ההשוואה נעשתה דוקא לכלב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:47)

(484) כי כבר נתבאר למעלה כמה פעמים [בבאר הראשון הערה 198, בבאר הרביעי הערה 1288, ולמעלה הערה 165] שההבדלה בין דברים היא מחמת הצורה. ולשונו בבאר הראשון שם הוא: "צורת הדבר הוא הבדל דבר מדבר". ולכך בהכרח שהדבר המבדיל את הכלב שאר בעלי חיים נובע מצורת הכלב, ולא מחומרו. וראה להלן הערה 570.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:48)

(485) כמו שאמרו [סנהדרין קד:] "כל הבוכה בלילה השומע קולו בוכה כנגדו", וכתב לבאר זאת בח"א שם [ג, רמג:]: "פירוש, שהלילה הוא חורבן ויללה, כי לכך נקרא 'לילה' על שם היללה, הפך היום שהוא כולה אור, והאור הוא שמחה... וזה שאמר ג"כ שכל הבוכה בלילה השומע קולו בוכה עמו. וכל זה מפני שהלילה בעבור שבו ההעדר האור, שהוא שמחה, עד שהלילה הוא מסוגל לבכיה. וכאשר שומע מי שבוכה הוא בוכה עמו, שהלילה מסוגל לבכיה. ולא כן היום, שהיום בשביל האור יש בו שמחה, ואין מוכן לבכיה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:49)

(486) כמו שאמרו [ע"ז כ:] "אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים, בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו, וטיפה של מרה תלויה בו", וביאר זאת בח"א שם [ד, נ:] בזה"ל: "ומה שאמר כי מלאך המות הוא מלא עינים, ר"ל כי העין הוא כח ממנו בא ההעדר לבריאה, כי זה ענין העין שהוא מביא ההעדר אל המציאות. ולכך אמר שהוא כולו מלא עינים... והפך זה הסמוי מן העין, שהוא הברכה [ב"מ מב.], שהוא הפך ההעדר. ומפני שהעין פועל, לכך אמרו בכל מקום [שבת לד:] 'נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות'... מפני כח הפועל אשר יש לעין על ההעדר. ואמר שיש בידו חרב, החרב הזה הוא הכח אשר מתחייב מאתו העדר התחתונים. וזה נקרא 'חרב', לפי שאין כח הזה רק לקצץ ולהפריד. ואמר 'וטפה של מרה תלויה בה', המרה הזה הוא ההעדר אשר מתחייב מאתו, וזה נקרא 'מרה', כי בודאי מר הוא, כדכתיב [עמוס ח, י] 'ואחריתה כיום מר'". ובתפארת ישראל פמ"ז [תשכט.] כתב: "מלאך המות הוא כח ההעדר, ראוי שיקרא 'חושך', מפני שהוא מבטל המציאות אשר נקרא בשם 'אור'", ושם הערה 31. ואודות שמיתה נחשבת לשנוי, ראה גו"א בראשית פ"א אות סז, ובתפארת ישראל פכ"ג הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:50)

(487) כי בדרך כלל המלאכים ממונים על שמירת האדם [כמבואר למעלה בבאר הראשון הערה 111], ולא על הפסדו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:51)

(488) שבת קנו. "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא". ורש"י שבת קכט: ד"ה דקיימא כתב: "מזל מאדים ממונה על החרב ועל הדבר ועל הפורעניות". ובאור חדש [קא.] כתב: "'המן' הוא גם כן נגד כח מאדים, שהרי מספרו 'מאדים', ולכן היה כחו להשמיד ולהרוג הכל, כי זה כח מאדים, שהוא לרע". וראה גו"א בראשית פ"ל אות יח, הערות 49, 52, שמות פ"י אות ח. ומקורו בתיקוני זוהר תיקון ע [קכה.], שמבואר שם ש"מאדים איהו למשפך דמא, ואיהו מכת חרב והרג ואבדן". ואף כאן היה מקום תמיה "כי העליונים שמירת התחתונים גם כן כמו שידוע" [לשונו בח"א לע"ז כ: (ד, נ:)], וכיצד ישנו כוכב הממונה על ההעדר וההפסד שבתחתונים. אלא מוכח שנמצא כדבר הזה. וראה בח"א לע"ז שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:52)

(489) והוא מלאך המות. וכן כתב בח"א לע"ז כ: [ד, נ.], וז"ל: "דעת חכמים ז"ל בענין מלאך המות, כי אין המיתה לאדם נמצא בעצמו. וזה כי הנפש שהיא צורה לאדם, מצד עצם צורה זאת ראוי לה העמידה והקיום. ואם כי שאר צורות טבעיות מגיע אליהם הפסד ושנוי, דבר זה שייך בצורה הטבעית שהיא חמרית לגמרי, אבל הנפש של אדם שיש לו חיות, אין ראוי שיגיע אליה ההעדר. רק ע"י כח עליון ממנו מגיע דבר זה, וכח זה נקרא מלאך המות, פירוש שממנו הפסד חיות הנפש. ואפילו אל הנפש הבהמית של האדם, כיון שיש לה רוח חיים, אין ראוי ביטול כח רוח החיוני, אם לא ע"י כח עליון שהוא כנגד האדם, ובשביל כך מקבל הפסד, והוא נקרא 'מלאך המות'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:53)

(490) פירוש - החסרון וההעדר דבק בבעלי חי הזה ביותר. ועוד אודות החסרון הדבק בכלבים, הנה נאמר [ישעיה נו, יא] "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה", ופירש רש"י שם "רוצים למלאות כריסם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:54)

(491) כמבואר בשבת קכט: שהימים ושעות היום מתחלקים על פי הכוכבים העליונים, ולכך יש זמנים שאין להקיז בהם דם. ומעין זה בשבת קנו. לגבי שהמזל שהיה בעולם בשעה שנולד האדם, משפיעה עליו לאורך חייו. ובתענית כג. ופסחים קיב: ביארו שבליל רביעי ובליל שבת לא יצא אדם יחידי, מפני שאז שולטים המזיקים. וראה בגו"א במדבר פכ"ב אות טז שביאר שיש שעה שהמבקש בה את מבוקשו מסוגל להשיג בה את רצונו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:55)

(492) בד"ה הקודם [ומעתה יש].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:56)

(493) בנצח ישראל פי"ח [תט.] הביא את דברי הגמרא [ברכות ג.] ש"שלש משמרות הוי לילה... משמרת ראשונה, חמור נוער. שניה, כלבים צועקים". ובהמשך שם [תי.] ביאר ששלש המשמרות הן כנגד שלשת חלקי הגלות, ועל החלק השני כתב: "חלק הב' מן הגלות היה דור של שמד, שהיו גוזרים עליהם מיתה ושמד. והוא כנגד משמרת השנייה, שכלבים צועקים. וכלבים צועקים הוא סימן מיתה, כמו שאמרו 'כלבים צועקים - מלאך המות בא לעיר'. כך היה חלק הב' מן הגלות, שהיו הורגין בהן וממיתין אותם. ולכך אמר 'משמרה ב' כלבים צועקים', שהוא סימן יללה ומיתה". וכן הוא בדרוש על התורה [מח:]. וראה הערה 505.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:57)

(494) כפי שכתב למעלה בהקדמה [ד"ה ולכך כאשר]: "כי מי שאינו יודע במעלה, אינו מכיר בחסרון". וכבר השריש המהר"ל ש"ידיעת ההפכים - אחת", וכפי שכתב בנצח ישראל ר"פ א: "הדבר הטוב נודע מהפכו ידיעה אמיתית, וכן כל הדברים נקנה הידיעה בהם מן ההפך, כי מן מראה השחור יכול לדעת מראה הלבן שהוא הפכו. וכן כל ההפכים, מן האחד נקנה הידיעה בהפך שלו. ומוסכם הוא כי ידיעת ההפכים הוא אחד. ובשביל זה אמרו בערבי פסחים [פסחים קטז.] בהגדה 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח'. ולמה מתחיל בגנות, רק שמפני שאין לשבח הכרה אמיתית רק מן ההפך". ובח"א לע"ז ב. [ד, יז.] כתב: "מצד כי ידיעת ההפכים אחד, וכאשר הם מעידים בעצמם [אומות העולם] שהם בעלי ע"ז, וידוע כי האומות הם הפכים לישראל, א"כ בזה מעידים על ישראל כי הם צדיקים". וראה בגו"א ויקרא פי"א הערה 15 שיסוד זה נתבאר שם בהרחבה. וכ"ה באור חדש [נ:, עב:], נתיב שם טוב פ"א [ב, סוף רמו.], וגבורות ה' פנ"ג [רלא:]. ובח"א לסוטה ט. [ב, לח.] כתב: "וההפכים הם תחת סוג אחד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:58)

(495) שהם הפכים להפסד. ולמעלה נקט ש"שלום וקיום" הם הפכים להפסד. הרי ששלום וחיים וקיום הם הפכים להפסד והעדר. והנה קיום וחיים שעומדים כנגד הפסד והעדר אינה צריך לפנים. ובביאור השלום, ראה דבריו בגו"א ויקרא פכ"ו אות ח שכתב: "השלום מעמיד את הכל", ושם הערה 29. ובנתיב השלום פ"א [א, ריג.] כתב: "השלום משלים המציאות עד שנמצא הדבר בשלימות בלי חסרון". ובגו"א בראשית פכ"ז סוף אות כה כתב: "'על חרבך תחיה' [בראשית כז, מ] הוא הפך מדת יעקב, אשר אתו השלום". הרי השלום מורה על הקיום, ולכך הוא עומד כנגד הפסד והעדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:59)

(496) אודות שאליהו עושה שלום, כן מבואר בעדיות פ"ח מ"ז, שאמרו שם: "לא [בא אליהו] אלא לעשות שלום בעולם, שנאמר [מלאכי ג, כג-כד] 'הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'". ובנצח ישראל פנ"ג [תתמ.] כתב: "ראוי שיהיה העולם בלב אחד, כמו אבות ובנים שהם אחד לגמרי, וזהו תכלית האחדות. ולפיכך אמר שיעשה אליהו שלום בעולם, לקרב את ישראל בחבור גמור. ולדברי הכל ענין אליהו זכור לטוב הוא הסדר והקישור שיהיה על ידו לישראל". וקודם לכן [תתלח:] ביאר שאליהו מקביל לאהרן הכהן ביצ"מ. ולכך ברי הוא שאליהו יעשה שלום, כפי שאהרן הכהן היה עושה שלום [אבות פ"א מי"ב]. ובגו"א במדבר פל"ה אות ח ביאר שהרוצח בשוגג גולה עד מות הכהן הגדול [במדבר לה, כה], "כי הרוצח הוא היפך הכהן הגדול, והוא ידוע, שכשם שלמעלה סמאל היפך מיכאל... כהן גדול של מעלה. ולפיכך הרוצח, המקבל מן שמאל, הוא היפך כהן גדול". וכשם שהכהן גדול הוא היפך הרוצח, כך אליהו [שהוא כאהרן הכהן] הוא היפך מלאך המות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:60)

(497) אודות שהחיים באים מאליהו, הנה ידוע שאליהו יבוא להחיות מתים [עיין רי"ף על ע"ז כ: (בדפי הרי"ף ו.), ובר"ן שם ד"ה ירושלמי זריזות].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:61)

(498) צריך עיון, כי דבריו כאן עומדים לכאורה כנגד דבריו בנצח ישראל פמ"ב [תשלו.], שכתב שם: "ומפני כי כאשר דבר אחד מסוגל לדבר מה, כאשר יבא לעולם דבר שהוא מסוגל אליו, הוא מתעורר אל זה בקול. והפך זה, כאשר דבר בא לעולם שהוא הפך להם, הם עצבים ודוממים". ואילו כאן מבאר שכאשר מגיע החיים אל אלו המיוחדים להפסד, "ימצא שחוק אצל המיוחדים אל יללה וצעקה", "כי הרגשת הפכים אחד, ומי שמרגיש בחום, מרגיש בקור" [לשונו למעלה]. וזו סתירה גלויה, וצע"ג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:62)

(499) פירוש - כל הדברים שעושים הכלבים אינם נובעים מחכמתם, אלא מסגולתם, שכך הם בטבעם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:63)

(500) בעירובין ק: אמרו "אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול". וכתב על כך בנתיב הצניעות פ"א [ב, קד:]: "בא לבאר כי נמצאו איזה דברים טובים אפילו בבעלי חיים שאינם מדברים לפי טבעם... כי הבעלי חיים יש מהם שיש להם דביקות בשלימות מה". וראה למעלה הערה 460.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:64)

(501) ולא רק שנמצא אצלם מצד "הרגשת הפכים אחד", אלא שהצחוק נמצא אצלם בסגולה כפי שהצעקה והיללה נמצאות אצלם בסגולה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:65)

(502) לפנינו הוא בפרק אף על פי [כתובות סא:], שהוא פרק חמישי בכתובות, ואילו פרק מציאת האשה הוא פרק ששי בכתובות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:66)

(503) פירוש - במשנה בכתובות נט: הביאו את דברי רבי אליעזר האומר שהבטלה מביאה לידי זימה, ואילו רבי שמעון בן גמליאל אומר שהבטלה מביאה לידי שעמום. ועל כך אמרו בגמרא [כתובות סא:] "איכא בינייהו דמיטללא בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר", ופירש רש"י שם "משחקת בכלבים דקים ושחוק... לידי זימה איכא, לידי שיעמום ליכא, דאין שיעמום אלא ביושב ותוהא ובטל לגמרי". ובב"מ עא. אמרו "ארמלתא [אלמנה] לא תרבי [תגדל] כלבא". וכך פסק הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פכ"ב אות טז: "אלמנה אסורה לגדל כלב מפני החשד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:67)

(504) לא מצאתי שביאר את שחוק הכלבים בשאר ספריו. אמנם בשני מקומות נוספים כתב לכאורה שתי הגדרות סותרות על הכלב; בח"א לב"ק ס: [ג, י:] כתב בזה"ל: "כי הכלב מיוחד [כ"ה במהדורת כשר שם (ח"ג עמוד יט)] והוא נבדל מכל הנמצאים, ובשביל שאינו משותף עם הנמצאים, לכך כאשר יש דבר שבא לעולם, הוא מרגיש תחלה, בעבור שאינו משותף עם שאר הנמצאים". הרי שביאר שהכלב אינו משותף עם שאר הנמצאים. ואילו בח"א להוריות יג. [ד, ס:] כתב: "הכלב מכיר קונו, כי כבר התבאר למעלה בפרק הכונס כי הכלב הוא בעל נפש, ולכך יש בו הכרה. ונקרא בשביל זה 'כלב', שהוא כולו לב... שהכתוב אומר [ישעיה נו, יא] 'והכלבים עזי נפש', ו'עזי נפש' מורה שהוא בעל נפש, ועזותו הוא הפלגת הנפש, ואחר הנפש נמשך דבר זה שמכיר קונו". הרי שהכלב הוא החיה היחידה המכיר את אדונו. ולכאורה יש כאן דבר והיפוכו [הכלב נבדל מכל הנמצאים, אך מכיר את בעליו]. וישוב לכך נמצא בנתיב גמילות חסדים פ"ה [א, קסז:], שכתב: "ונראה מפני כך הכלב אוהב אדון שלו, שהכלב הוא תחת האדם, ואינו בכלל העולם שהוא תחת השם יתברך, לכך אוהב אדונו ביותר מהכל, שנמשך אחר אדון שלו". הרי שדוקא מפאת שהכלב מרוחק מהנצאים, ואינו בכלל העולם, לכך הוא מכיר במיוחד את אדונו. ובח"א לקידושין מ: מהדורת כשר [חלק ראשון, עמוד צו], בהערה 14 נכתב: "הכלב אין לו מידת הכבוד העצמי שיש לשאר בעלי חיים, שבמהותו מתגלית ההתבטלות והחנופה המופרזת לבעליו, והעזות כלפי שאר אנשים. ולכן, אף שהוא מפותח בחוש הריח, ויש בו צורך לפעמים, אבל מצד עצם אופיו הוא משולל מן הכבוד העצמי, ולכן הוא בריה פחותה". לכך ברי הוא שהכלב מסוגל בו זמנית לצעקה ולשחוק. כי הצעקה מורה על חסרונו וריחוקו מהנמצאים, ואילו השחוק מורה על שייכותו המיוחדת לבני אדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Be'er HaGolah, Well 5 7:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Be%27er%20HaGolah/s/Well%205/r/7:68)

(505) פירוש - כאשר כח אחד מושל בעולם, יש בתחתונים שיתעוררו לעומתם. וכאשר כח זה יפסיק למשול בעולם, אזי אותם דברים בתחתונים ינוחו מהתעוררותם. ובנצח ישראל פמ"ב [תשלג:] הביא את דברי הגמרא [חולין סג.] שכאשר העוף רחם [ויקרא יא, יח] מצפצף, זה מורה על שבאים רחמים לעולם. וכתב לבאר זאת [תשלו.] בזה"ל: "ומפני כי כאשר דבר אחד מסוגל לדבר מה, כאשר יבא לעולם דבר שהוא מסוגל אליו, הוא מתעורר אל זה בקול... ומפני כי העוף הזה הוא מתייחס לרחמים, שנקרא 'רחם', לכך כאשר רחמים באים לעולם, אז מתעורר בקול", ושם הערה 112.