## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 11

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:1)

[1] כפי שביאר לעיל ריש פרק י, וזו הראיה הראשונה שהביא שם לבאר שהקשר שבין הקב"ה לישראל אינו בר ניתוק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:2)

[2] ותואר "בנים" מורה שישראל מושפעים מאמתת עצמו יתברך, ושהם ה"ראשית" שבבריאה, המאפשרת את הרבוי שיבוא בעקבותיהם, וכפי שיבאר בסמוך. וראה להלן פכ"ה הערה 129.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:3)

[3] פירוש - כל הנמצאים שבבריאה נבראו והושפעו מן הש"י, כי אין לנמצא דבר מצד עצמו, ולכך כל נמצא ונמצא מבטא קשר אל הש"י. וכן יבאר להלן בזה הפרק ד"ה הסבה השניה, וז"ל: "כי כל הנמצאים הם עלולים מאתו יתברך". וכן כתב בגבורות ה' פמ"ו [קעה:], וז"ל: "יש לעולם מדריגה אלקית, כי במה שהוא נמצא מושפע מאיתו יתברך, יש לו הצטרפות אל השי"ת... במה שהנמצאים הם מושפעים נמצאים מאתו - יש לעולם דביקות בו". וכן כתב שם בפס"ד [רצד.]: "הנמצאים הם מושפעים מאיתו". ובח"א לר"ה טז: [א, קט:] כתב: "כי עיקר החיים שבאים מן הש"י, שהוא יתברך נקרא 'מקור חיים' [תהלים לו, י], וממנו החיים". ובנתיב יראת השם פ"ג [ב, כט:] כתב: "החיות הם השפעה... שהם השפעה מן השי"ת... שהרי נאמר [תהלים לו, י] 'כי עמך מקור חיים', שהשי"ת הוא מקור החיים, מאתו משפיע החיים לכל חי". ובדר"ח פ"ו מ"ח [שז.] כתב: "ויש לך לדעת... כי הוא יתברך אחד בלבד ואין זולתו. ולפיכך המציאות והחיים שיש לאדם ולכל הנמצאים, מפני שהוא יתברך אלקים חיים, נותן חיים לדבקים בו, ואין לנמצאים מצד עצמם דבר, כי אם מה שמשפיע להם הש"י... וזה שאמר 'כי עמך מקור חיים באורך נראה אור', כי המקור אין לו הפסק כלל, והמקור הזה משפיע לכל הנמצאים". וראה לעיל פ"ז הערה 157, ולהלן ציון 203, פי"ג הערה 72, ופמ"ח הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:4)

[4] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמה, ראה בגו"א דברים פי"ד אות א שכתב: "ישראל הם מציאות אמיתי, שהרי הם עלולים מן השי"ת, ונקראים בשביל כך 'בנים' למקום, שהם נמצאים מאתו בעצם ובראשונה". ובנתיב אהבת השם פ"א [ב, לט:] כתב: האהבה שיש מן הש"י אל ישראל... כי ישראל נקראו 'בנים למקום', וידוע כי האב אוהב את בנו מפני שבא הבן ממנו, ודבר שבא ממנו מצורף אליו ביותר. וישראל הן מן הש"י נבראים, כי אע"ג שכל הנבראים הם מן הש"י, מ"מ אין דבר שבא ממנו בעצם ובראשונה כמו ישראל. כי שאר האומות הם טפילים בבריאה... וכל האומות הם בשביל ישראל, וא"כ הם [ישראל] בריאה שברא מן הש"י". ובח"א לסנהדרין צ. [ג, קעו:] כתב: "כי הם [ישראל] מעשה ידיו יותר מן האומות, כי ישראל נקראים 'בנים' אל השי"ת... ואע"ג כי כל הנבראים נאמר ג"כ עליהם 'מעשה ידיו' [מגילה י:]... הפרש יש, כי אין נקראים 'בנים' אל השי"ת... רק נבראו לשמש ישראל, אבל ישראל נבראו לעצמם, והם נקראו בשביל זה 'בנים'". ובתפארת ישראל פי"ז [נו.] כתב: "כל הנבראים הם אפשריים מצד עצמם, כי לא נבראו כי אם לשמש זולתם... [אך] ישראל הם מחויבים מצד העלה בעצמה... כי ישראל נקראו 'בנים למקום'... כי הבן אינו נברא לשמש את אחר, ולכך על ישראל משפט העלול שהוא מחויב מצד העלה". וכן כתב בגבורות ה' פמ"ז [קפו.], שם פס"ד [רצד.], שם פס"ז [שי:], באר הגולה באר השלישי [מב:], שם בבאר הרביעי [ס:], בהקדמתו לאור חדש [נו:] שם בהמשך [קעז:], דר"ח בהקדמה [יב:], שם פ"ג מי"ד [קמז:], בח"א ליבמות סד. [א, קמא:], קידושין לא. [ב, קלח:], ועוד. וראה הערות 281 , 204 , 66 , 51 , 28, ולהלן פכ"ב הערה 46, פכ"ה הערה 131, ופמ"ז הערה 30.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:5)

[5] בן [לעומת שם "בכור"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:6)

[6] דוגמא לדבר; במשנה באבות [פ"ו מ"י] אמרו "חמישה קניינים קנה הקב"ה בעולמו", וכתב שם בדר"ח [שטז.] לבאר: "כי אף שכל הדברים הם אל הקב"ה, כמו שכתוב [תהלים צה, ה] 'אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו', וא"כ הים והיבשה שניהם אל הקב"ה, וכן כתיב [חגי ב, ח] 'לי הכסף ולי הזהב נאום ה'', כי הם שניהם של הקב"ה, מ"מ אין על אחד סתם שם קנין... לפי שיש כאן ב' דברים, הים והיבשה, והכסף והזהב, ואין אחד בלבד מיוחד אל הקב"ה... כי הים והיבשה שני דברים... ואינם דבר אחד... וכן הכסף והזהב, כיון שהם שני דברים". וענין זה ממש יבואר בהמשך פרק זה. וכן כתב בגו"א בראשית פי"ד אות לב. וראה לעיל פ"ח הערה 61. ובח"א לנדרים לא: [ב, ה.] כתב: "הברית הגמור הוא לאוהב שהוא יחיד, ולא שייך ברית גמור לשני אוהבים... שאם יש לו ברית עם אחר אין כאן ברית גמור, כי אין חבור לשנים... ואין ברית גמור רק עם אחד". ובהקדמה לתפארת ישראל [ג] כתב: "כי אין האהבה לשנים, כי כל אהבה היא דבקות בנאהב, ואם דבק בזה - אינו דבק באחר". וכן יבאר יותר בהמשך פרק זה, וראה הערה 20. ובתפארת ישראל ס"פ מז [קמג:] כתב: "כי א"א שיהיה חבור גמור לשני דברים מחולקים שא"כ יהיו שני דברים ענין אחד, ודבר זה מבואר לכל מי שיש בו חכמה ומדע, כי דבר זה א"א... שא"א לומר שיהיה דבר אחד מצורף לשני דברים לגמרי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:7)

[7] כי רק הם נבראו לעצמם, ולא לשמש אחרים, וכמבואר למעלה בהערה 4.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:8)

[8] לשונו בבאר הגולה, באר השלישי [מב:]: "לא נקראו בשם 'בנים', המורה על התולדה והבריאה, רק ישראל, שבריאתם לא לשמש זולתם... ונקראו 'בני בכורי' מפני שהם מיוחדים ואין כמותם, כי אפשר שיהיו לאדם אחד בנים הרבה. ומפני שישראל הם אחד, שאי אפשר שיהיה אומה אחרת כיוצא בישראל, ולכך נקראו 'בני בכורי'". וראה גו"א שמות פ"א אות טז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:9)

[9] לאחר שהתבאר שישראל באים מאמיתת עצמו יתברך. ונקודת חידושו היא, שלא מבעי שתהיה אומה אחרת שתקרא "בכור" [שהרי אי אפשר שיהיו לאחד שני בכורים], אלא אף שם "בן" לא ינתן לאומה אחרת, אע"פ שאפשר שיהיו לאדם שני בנים, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:10)

[10] רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"א ה"ז: "אלוק זה אחד... שאין כיחודו מן האחדים הנמצאים בעולם... אלא אחד שאין יחוד אחר בעולם... וידיעת דבר זה מצות עשה, שנאמר [דברים ו, ד] 'ה' אלקינו ה' אחד'". ושם בפ"ב ה"י כתב: "הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד... הכל אחד". ובתפארת ישראל פ"מ [קכה.] כתב: "כי הוא יתברך הוא אחד ואין זולתו... שאי אפשר שיהיה דבר אחד זולת השי"ת". ובגו"א בראשית פ"ב סוף אות לד כתב: "הוא יתברך האחד האמיתי". וראה לעיל פ"ג הערה 45, ולהלן פי"ז הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:11)

[11] אותיות דר"ע נוסחה ב', עמוד 10, והובא בתוספות חגיגה ג: ד"ה מי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:12)

[12] לשונו בדר"ח בהקדמה [יד.]: "וכך אמרו במדרש שלשה מעידין זה על זה... הקב"ה והשבת מעידין על ישראל שהם עם אחד... ופירוש המדרש הזה, כי אין במציאות רק השי"ת ואשר נמצאים מאיתו... ויש לדעת כי הפעולה אשר נמצא מן הפועל מתדמה אל הפועל כאשר אותה פעולה היא עיקר ועצם פעולת הפועל. הלא תראה כי האש יפעול חום... וכן המים פועלים ליחות... ומפני כי ישראל הם עיקר פעולת השי"ת, ובשבילם נברא הכל, ראוי שתהיה מדמה הפעולה אל הפועל. וכמו שהוא יתברך אחד, כך הפעולה - שהם ישראל - הם גם כן אחד". וכן הזכיר מדרש זה בתפארת ישראל ס"פ מ [קכה:], נתיב העבודה ס"פ ז [א, ק:], ח"א לשבת קיח: [א, נו.], ודרשת שבת הגדול [קצז:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:13)

[13] כמבואר בהערה 4. וראה לעיל פ"י הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:14)

[14] כמבואר לעיל רפ"י "כי אי אפשר רק שיש בבריאה דבר שהוא ראשית, שהוא קודם וראשית אל הרבוי אשר הוא אחריו... ואל"כ היה קשה איך יבוא הרבוי מן השי"ת אשר הוא אחד... לכך אי אפשר רק שתהיה אומה אחת יחידה, והיא ראשית הרבוי מן האומות בעולם. ואל"כ, היה הספק הזה עומד במקומו, מאיזה צד יבוא הרבוי מן הסבה הראשונה, שהסבה הראשונה היא אחת". והואיל וישראל הם האומה ש"נבראה בראשונה מן הש"י", לכך היא האומה שבאה מאמיתת עצמו יתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:15)

[15] וכמבואר לעיל פ"י הערות 22 , 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:16)

[16] אודות שהבכור הוא ראשית - ראה דבריו בגו"א שמות פי"ב אות סא [ד"ה אמנם] בביאורו לכך שרק בכור מהאם קדוש, ולא בכור מהאב, שכתב: "לענין קדושה דוקא תלה הכתוב בפטר רחם [שמות יג, ב], שיצא לעולם ראשית, ובזה שייך קדושה. כי האשה מוציאה הבנים לאויר העולם, וראשית שפטר הרחם ויצא מן האשה - קדוש, כי זהו יש לו קדושה מצד המציאות בעצמו... במה שהוא ראשית המציאות... כי יש לתת אל השי"ת דבר שהוא ראשית המציאות, שעל ראשית המציאות חל קדושה". ובגבורות ה' פל"ח [קמג.] כתב: "כי ראשית המציאות יש בו קדושה תמיד, שהרי השי"ת הוא ראשית מציאות הכל גם כן, ולפיכך ראוי ליתן אליו ראשית המציאות... ובכור אם ראשית במציאות ובפועל". וראה לעיל פ"ג הערה 90, ופ"י הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:17)

[17] כפי שכתב לעיל פ"י סד"ה כאשר באדם: "כי בשביל ראשית התבואה אדם זורע כל התבואה, כך ישראל הם ראשית תבואתו, ובשבילם ברא את הכל". וראה שם הערות 24 , 23. ומה שכתב כאן "כמו שמחייב השכל" - בפשטות כוונתו להורות על כך ששאר הבריאה טפילה לאותה ראשית, כי למענה נברא הכל, ויש כאן עיקר וטפל; הראשית שהיא עיקר, ושאר הבריאה - שהוא טפל, וכפי שביאר לעיל רפ"י. ולפי ביאור זה שם "בכור" מורה על הראשית שבבריאה. ומעתה יוסיף לבאר ששם "בכור" מורה על האחד שבבריאה. וראה להלן פנ"ז הערה 62.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:18)

[18] כי מחמת שישראל הם ראשית המציאות - לכך הם עיקר המציאות, וכמבואר לעיל פ"י הערות 98 , 20. כי כבר התבאר פעמים הרבה שהעיקר מתגלה בהתחלה, וראה לעיל פ"ג הערות 104 , 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:19)

[19] לעיל בפרק ג ד"ה אך אנחנו, ושם הערות 31-38.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:20)

[20] כמבואר לעיל במקבילות שהובאו בהערה 6, שבכל המקומות האלו הדגיש סברה זו - שכאשר יש שנים, מה שיש אל האחד אין לשני, ולכך אין חבור לשנים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:21)

[21] אודות שאין שינויים אצלו יתברך - ראה דבריו בתפארת ישראל פנ"א [קנז:] שכתב: "כי הדבר שהוא מצד העילה... איך יהיה לדבר זה שינוי... כי הדבר שהוא מצד העילה - אין השתנות לו". ויסוד מוסד הוא בספרי המהר"ל כי רק דבר גשמי הוא בעל השתנות, אך לא כן הצורה [באר הגולה באר הרביעי (סד:), תפארת ישראל פ"נ (קנה:), ועוד]. ועל כך נאמר הפסוק [מלאכי ג, ו] "כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם", וכמבואר ברשב"ם ב"ב קטו: ד"ה אמר אביי. וראה לעיל פ"ה הערות 565 , 430, ופ"י הערה 24. וכן מבואר בארוכה בהקדמה שניה לגבורות ה' [ט-יא]. ולהלן פנ"ח [ד"ה ויש לך לדעת] כתב: "כי אין שנוי אצל השי"ת מצד עצמו, כי 'לא איש א-ל ויכזב וגו'' [במדבר כג, יט]". וראה הערות 207 , 93 , 31, ולהלן פמ"ז הערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:22)

[22] וצרף לכאן את דבריו בדר"ח פ"ג מי"ג [סוף קלט.] שכתב: "יש לך לדעת, כי כל אשר הושפע מן השי"ת אי אפשר רק שיהיה לו שתי בחינות; וזה שהוא ראוי שיהיה אחד, מצד שהושפע מן הש"י שהוא אחד, לכך כל דבר שבא ממנו הוא ג"כ אחד. והבחינה השנית מצד המושפע עצמו. שאי אפשר שיהיה אחד לגמרי בכל צד, כי אשר הושפע מן השי"ת נוטה מן האחדות אל הרבוי, כאשר הוא יתברך בלבד אחד. נמצא אשר מושפע מאתו נכנס במדריגת הרבוי, ואי אפשר שלא יהיה בו בחינת של אחדות ג"כ, כי הושפע מן הש"י שהוא אחד, והפעולה דומה אל הפועל שהוא אחד. ולפיכך אי אפשר רק שיהיה בדבר שהוא מושפע מן הש"י שתי בחינות; שיש בו אחדות מצד הפועל, ומתחלק מצד בחינת המושפע". והם הם הדברים אודות גדרם של ישראל, שהם האמצעי בין אחדות ה' לרבוי הקיים בבריאה. וראה לעיל פ"י הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:23)

[23] אתם קרויים 'בנים'. אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרויים 'בנים' [המשך לשון הגמרא שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:24)

[24] פירוש - מהו הצורך להוסיף שלשה פסוקים נוספים על הפסוק הראשון "בנים סכלים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:25)

[25] כשאין בהם אלא שטות הוא דמיקרו בנים, אבל כשהם רשעים דלית בהו הימנותא לא מקרו בנים [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:26)

[26] משחיתים - דהיינו עבודה זרה, כדכתיב [דברים ד, טז] 'פן תשחיתון ועשיתם פסל וגו'. [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:27)

[27] עוד לעולם [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:28)

[28] שמורה שנבראו לעצמם, ולא לשמש אחרים, וכמבואר לעיל הערה 4.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:29)

[29] וכסברת טורנסרופוס [ב"ב י.] "בזמן שאתם עושים רצונו של מקום - קרוים בנים, ובזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום - קרוים עבדים". כי "תולדותיהם כיוצא בהם" [ב"ק ב.], וכאשר אין התולדות דומות לאבות חסר כאן בשם "תולדה". ובב"ב צט. אמרו שבזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום אין פני הכרובים איש אל אחיו, וכתב שם בח"א [ג, קכב:] לבאר: "כי שני הכרובים היו בתואר עילה ועלול... והעלה עם העלול יש... הצרוף, כי העלה והעלול מצטרפים ביחד, כמו שתראה האב והבן שהם מצטרפים, ויש להם חבור ביחד [ראה להלן פכ"ב הערה 47]... רק בזמן שאין עושים רצונו של מקום אז העילה פונה מן העלול". הרי שכאשר אין ישראל עושים רצונו של מקום, בטל הבטוי ליחס של אב ובן. וזו כאמור שיטת רבי יהודה. וראה להלן תחילת הערה 39. דוגמה נוספת לדבר; בגו"א במדבר פכ"ו אות ו כתב: "כאשר היו חולקין על משה ואהרן עדיין נשאר שם 'ישראל' בשמם. שנקראים 'ישראל', והקב"ה שיתף שמו בשמם... אבל אצל 'בהצותם על ה'' [במדבר כו, ט], לא יתכן לקרוא אותם בשם 'ישראל'... כיון שבשם הזה שמו משותף בהם, וכאשר חולקים עליו איך יהיה שם ה' עליהם". ובגו"א ויקרא פ"ח אות ג כתב שכאשר ישראל פרוצים בעריות "הם מקלקלים מעלתם, ואין שם 'ישראל' עליהם". הרי ששם "ישראל" תלוי במעשי ישראל. והוא הדין והיא המדה לשם "בן". וראה להלן הערה 54. ומ"מ יתבאר בסמוך, שאף לרבי יהודה, נשאר לישראל בכללות שם "בנים", ורק שסובר שעל הפרטים כשחוטאים מתבטל מהם שם "בנים". וראה להלן פנ"ה הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:30)

[30] כמו שכל אב הוא סיבה לבנו, וכמבואר לעיל פ"ב הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:31)

[31] כי אין שינוי מצד העילה, אלא רק מצד העלול. וכן מבואר להלן סד"ה הסבה השניה שכתב: "כי מאחר שהיה הבחירה מצד השי"ת, אשר הוא העילה, אין בטול לדבר זה מצד חטא העלול כלל". ושם האריך לבאר נקודה זו, שאין חטאי העלול משפיעים על העילה. ואודות שאין שנויים מצד העילה, אלא מצד העלול המקבל - ראה הערות 60 , 39 , 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:32)

[32] ראה הערה 25. וברד"ק, ספר השרשים, שורש סכל כתב: "לשון טפשותא". ומלשון המהר"ל כאן משמע שהוא מהשרשים ההפוכים, ש"שכל" פירושו חכמה, ותיבת "סכל" מתפרשת שנעדרת החכמה שהיתה אמורה להמצא. וראה גו"א במדבר פכ"ד אות יד, ושם הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:33)

[33] כי אין העדרו של דבר יכול לבטל הויה הנמצאת, ולכך אין העדר קנין החכמה יכול לבטל מישראל שם "בנים". ומעין מה שכתב בח"א לשבת לב. [א, כא:] בביאור החילוק שבין חסרונה של האשה לעומת חסרונו של עם הארץ, וז"ל: "האשה... במה שהיא אשה יש פחיתות בבריאה שלה, אבל עם הארץ אין פחיתות בבריאה שלו, רק שיש בו העדר חכמה וחסרון קדושה". וכמו שחילק בעבר על מ"ע, לעבר על מל"ת [נתיב התשובה פ"ג (ב, קנו.)]; שבעבר על מ"ע חסר לו קנין מעלה, אך לא שדבקה בו טומאה ופחיתות. אך כשעבר על מצות ל"ת, הרי "נתרחק ממדריגתו הראשונה שהיה לו כבר, ויש בו פחיתות וטומאה בעצמו על ידי חטא, מה שאין כך כאשר הוא עובר מצות עשה" [לשונו שם], שאז נשאר במדריגתו הראשונה. וממילא בודאי שהעדר חכמה הוא בגדר דומה לעובר על מצות עשה, שנשאר במדריגתו הראשונה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:34)

[34] כי כאשר חטא בשוגג - לא חטא בדעתו ושכלו, אלא עשה פעולה בהעדר דעת ושכל, וכמבואר לעיל פ"ד הערה 10. וראה עוד שם שנתבאר, כי חטא הנעשה בשוגג אין בו להפקיע מחיבור האדם להשי"ת, כי החיבור נעשה דרך השכל [כמבואר לעיל פ"ג הערה 111], ואילו החטא נעשה ע"י החומר, ולא קרב זה אל זה. והם הם הדברים שכתב כאן לגבי תואר "בנים". ובדיוק כשם ששכינה שורה בישראל כשחוטאים בשוגג [לעיל פ"ד ד"ה ויש לך], כך תואר "בנים" נשאר בישראל כשחוטאים בשוגג. וראה להלן פי"ט הערה 20.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:35)

[35] כי כאשר חטא בזדון אזי חטא עם מחשבתו ודעתו. וכן ביאר להלן ר"פ יט ד"ה ובאור ענין. ובדר"ח פ"ד מ"ד [קסט:] כתב: "החוטא במזיד בודאי חטאו גדול, שהרי חטאו מצד השכל שהוא נבדל בלתי גשמי". וכן רמז לכך בגו"א שמות פט"ו אות ג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:36)

[36] בא להורות כיצד "בנים לא אמון" מורה על חטא הנעשה במזיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:37)

[37] מבאר בזה כהסברו הראשון של רש"י שם בדברים [לב, כ]: "לא אמון בם - אין גידולי ניכרים בהם, כי הוריתים דרך טובה, וסרו ממנה". ובע"כ מדובר בחטאי מזיד, שאם מדובר רק בחטאי שוגג, אך במזיד נזהרים לשמור את הדרך הטובה, כיצד ניתן לומר עליהם שסרו מהדרך הטובה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:38)

[38] כי חטא ע"ז הוא במיוחד ובמסוים כנגד הקב"ה, וכפי שכתב בגו"א בראשית פ"ו אות כז: "העובד ע"ז חטא בו יתברך, ולכך השם יתעלה נפרע ממנו בעצמו". ובבאר הגולה באר הרביעי [ריש עג.] כתב: "בע"ז... נמצא לשון 'חרון אף', וזהו כי הוא חטא שהוא מתנגד אל כבודו יתברך לעשות אלהים זולתו... וזהו התנגדות אל ה'... כי כאשר יעברו מצותיו - אף אם הוא מצות שבת - לא מתנגד רק אל המצוה". וראה לעיל פ"ב הערה 52, שנתבאר שם שע"ז היא בגדר "הרע הגמור", היוצא חוץ מהשי"ת. וראה עוד לעיל פ"ג הערה 111, שנתבאר שם שיצרא דע"ז בא לבטל הדביקות בה', והעובד ע"ז נקרא "רע לשמים" [לעיל פ"ה הערה 522]. וראה להלן פנ"ו הערה 103.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:39)

[39] לשונו בנר מצוה [יד.]: "כי אב ובן חלוקים הם כמו שאמרנו, ולכך יש הסרה כאשר ישראל אין עושים רצונו של הקב"ה... אילו לא היה חבור מצד אחר לישראל, רק מצד שהם בניו... אבל החבור והצירוף שיש לישראל אל הקב"ה הוא מצד אחר, והא חבור מצד העילה עצמה, וחבור שהוא מצד העילה אין לדבר זה - שהוא מצד העילה - יש לו שנוי, כי מצד העילה אין שנוי, רק ההשתנות הוא מצד העלול שהוא בעל שנוי... כי הוא יתברך עילה מחויבת לישראל, ודבר שהוא מצד העילה אין סילוק לזה כלל". ונקודה זו תתבאר להלן סד"ה הסבה השניה. וראה הערות 31 ,21 ולהלן פמ"ז הערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:40)

[40] וחטא וחסרון בני חדא בקתא אינון, וכמבואר לעיל פ"ב הערות 83 ,81, ופ"ה הערה 38, ועל כך הביא את הפסוק [בראשית לא, לט] "אנכי אחטנה מידי תבקשנה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:41)

[41] כמו שנאמר [קהלת ז, כט] "עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים", וראה רש"י שם שביאר שאדה"ר נברא שלא יחטא. ובבראשית ב, ז נאמר "ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה וגו'", ופירש רש"י שם, "נטל עפרו ממקום שנאמר בו [שמות כ, כד] 'מזבח אדמה תעשה לי', הלואי תהא לו כפרה ויוכל לעמוד". וביאר הגו"א שם אות כא: "שאם יקרא לו חטא יהא נקל שיוסר החטא, כי החטא הוא בעבור שהוא נוטה אל אחד הקצוות, ואחר שהאדם נברא מן המצוע, נקל הוא לשוב אל האמצעי, למקום שנברא, והוסר ממנו החטא". וישראל שהם הם הנקראים "אדם" [יבמות סא.], חוזרת ונשנית בבריאתם אותו מהלך שהיה בבריאת אדה"ר. ועוד צרף לכאן את דבריו בגו"א דברים פ"ח אות ג שכתב: "שלא בא דבר בלתי שלם מן השם יתברך". והרי אין לך חסרון יותר מן החטא [ראה הערה 40], וממילא שלימות הנברא מחייבת שיברא ללא חטא. וראה להלן פט"ז הערה 31, ופנ"א הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:42)

[42] פירוש - אף אם ישראל יחטאו, מ"מ ניתן לתקן פגם זה ע"י הסרת לב האבן מהם, וכמו שנאמר [יחזקאל יא, יט] "והסירותי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר". ובהמשך שם [יחזקאל לו, כו] נאמר "ונתתי לכם לב חדש וגו' והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". ובנר מצוה [לא:] כתב: "עד שיבוא משיח צדקינו ויסיר מאתנו לב האבן הזה". ושם בסוף הספר [לד:] כתב: "לכן יסיר השי"ת לב האבן מקרבינו, ויתן תורתו ויראתו בלבינו". ובח"א לשבת פח. [א, מו.] כתב: "כי החטא... הוא מצד הגשמיות... אבל כתוב 'והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר', שהש"י מסלק אותם מן הגשמית הרע, ואז יהיו מסולקים מן החטא לגמרי... וכך עוונות של ישראל... יש הסרה לחטא ישראל בזה שישראל מדריגתם בלתי גשמית... כי עיקר ישראל בלתי גשמי". ובנתיב כח היצר פ"א [ב, קכג:] ביאר ש"לב האבן" הוא היצה"ר. ועוד אודות שהואיל וחטאי ישראל הם במקרה, ולכך הם ניתנים לכפרה, כן מבואר בגבורות ה' פ"ח [מה:], והובא להלן בהערה 238.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:43)

[43] והעלול הוא בר שינויים, וכמבואר בהערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:44)

[44] מצד עצמם - מצד העצם שלהם. וצרף לכאן את דברי הרמב"ם הידועים בהלכות גירושין פ"ב ה"כ שמהני "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" [ר"ה ו.], כי "מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות את כל המצות... ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר 'רוצה אני', כבר גירש לרצונו", והובא בגו"א ויקרא פ"א אות לא. הרי שהיצה"ר אינו נידון כדבר שבעצם. וראה הערה 228.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:45)

[45] ו"מקרה" ו"עצם" הם הפוכים זה לזה, וכפי שנתבאר לעיל פ"ה הערה 560, ופ"ח הערה 77.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:46)

[46] כן כתב להלן בזה הפרק ד"ה הנה התבאר לך: "כי ישראל מעשיהם שעושים בידיהם מצד היצה"ר... אבל עצמם הם טהורים, רק שהיצה"ר מתגרה בהם... שהוא במקרה, שהמקרה יש שינוי לו, ואילו דביקות ישראל בו יתברך ענין זה דבר עצם". [ולא ידעתי מה שכתב "בפרק שאחר זה". כי הוא נמצא בפרקנו]. וראה להלן הערה 237.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:47)

[47] ואין דבר שבמקרה [היצה"ר] מבטל דבר שבעצם [שם "בנים"], וכמו שיבואר להלן ד"ה הנה התבאר לך. וראה לעיל פ"ח הערה 77, ולהלן פי"א הערה 225. ואודת שישראל נבראו בשלימות הגמורה - כן מבואר עוד להלן הערה 222.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:48)

[48] כן מבואר ברמב"ן בראשית כז, כט, שכאשר ישנה לברכה בראש ובסוף, אע"פ שיש קללה באמצע, נחשב הכל לברוך, עיי"ש. וכן רמז לסברה זו בנתיב האמת פ"ג [ב, סוף רג:]. וראה לעיל פ"א הערה 41 לגבי הוראת שעה שאינה סותרת לכלל ש"זאת התורה לא תהא מוחלפת". וכן הוא לקמן פכ"ד ד"ה ומעתה תוכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:49)

[49] דוגמה לדבר; באבות פ"ג מ"א אמרו "דע מאין באת ולאן אתה הולך", וכתב שם בדר"ח [קיא.]: "כי כאשר מסתכל מאין בא, מטפה סרוחה, שמצד תחלת האדם אינו נחשב לכלום. ולאן הוא הולך, שמצד סופו אינו כלום ג"כ, שהרי הולך למקום עפר רמה ותולעה. וכאשר מצד תחלתו וסופו אינו נחשב, הרי מבטל גבהותו לגמרי, כאילו אינו דבר... כאשר מצד תחילתו וכן מצד סופו אינו נחשב לכלום, כאילו אינו דבר לגמרי, ומפני זה יש סילוק יצה"ר לגמרי". וראה להלן פכ"ג הערה 51, ופכ"ד הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:50)

[50] שם אות א, ד"ה אבל נראה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:51)

[51] לשונו שם בגו"א: "כי ישראל הם מציאות אמיתי, שהרי הם עלולים מן השי"ת, ונקראים בשביל כך 'בנים' למקום, שהם נמצאים מאתו בעצם ובראשונה". והכונה בזה שהם נבראו לעצמם, ולא נבראו לשמש אחרים, ולכך יש להם מציאות אמיתית, וכמו שנתבאר לעיל הערה 4. וראה תחילת הפרק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:52)

[52] רש"י ירמיה כ, י ביאר ש"לא תתגודדו" הוא "לשון השחתה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:53)

[53] כפי שביאר שם בגו"א קודם לכן: "התורה לא דברה רק מה שדרך לעשות, והוא נקרא מעשה, ולפיכך אסרה תורה. אבל שלא על מת, שאין דרך לעשות, והעושה אותו בטל דעתו, לא הזהירה עליו". וכאן המהר"ל מבאר הטעם לדבר, שהיו נוהגים לעשות כן דוקא על מת כדי "לעשות השחתה בעצמם בשביל השחתה שהגיע למת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:54)

[54] לשונו בגו"א שם: "ולפיכך אמר שלא יתגודדו על מת לעשות השחתה בהם, כי השחתה [היא] לדבר שאין לו מציאות אמיתי, אבל לישראל, שהם נקראים בנים, לא שייך זה... כי מפני שהם בנים אל השי"ת, מציאותם מציאות אמיתי, לכך אין השחתה בהם... וישראל - במה שהם בנים אל השי"ת - אין ראוי זה בהם". וראה להלן פנ"ט הערה .115וצרף לכאן, כי הנה חטא עריות הוא בגדר השחתה, וכמבואר בארוכה בגו"א בראשית פ"ו אות כב, וישראל הם "גדורים בעריות, וקדושים ומובדלים מכל עריות... ישראל מובדלים מן הערוה ומן הזנות" [לשונו בגבורות ה' פ"ד (סוף כח:)]. והעומק שבזה הוא, שהואיל וישראל הם המציאות האמיתית, ממילא הם גדורים מדברים שהם להיפך מהם, וכגון מעריות המוגדרות כ"השחתה". וראה הערה 29 ששם "ישראל" בטל כאשר הם פרוצים בעריות. והם הם הדברים. וראה להלן פכ"ה הערה 105.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:55)

[55] שזו השחתה גמורה, שכונתם להורות שהשחתת המת תגיע להם, וכמו שביאר מקודם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:56)

[56] וכפי שכתב בח"א לסנהדרין צ. [ג, קעו:]: "אי אפשר שלא יהיה אל ישראל הנצחיות בעוה"ב, מפני כי הם מעשי ידיו יותר מן האומות, כי ישראל נקראים 'בנים' אל הש"י, ואם לא יהיה לישראל הנצחיות לעוה"ב ח"ו, יהיה חסרון במעשה ידיו, ואין חסרון במעשה ידיו". וזהו כונתו כאן שאם תעשה השחתה, אזי "כאילו היה הפסד בישראל", וזה לא יתכן, כי אין חסרון במעשה ידיו. וראה להלן פכ"ה הערה 93.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:57)

[57] ושם בגו"א הביא הסבר שני מדוע שם "בנים" שולל השחתה על המת, אך חזר וכתב "ופירוש הראשון יותר פשוט".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:58)

[58] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וכפי שכתב בדר"ח פ"ב מ"ד [עד:]: "החטא הוא בפרטים, אבל בכללי לא שייך חטא". וכן הוא בגו"א דברים פ"א אות לב, שם פי"ב אות ה [ד"ה ועוד]. ובדר"ח פ"ה מי"ח [רסב:] כתב: "'כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו', כי החטא הוא לאדם השתנות, שהוא משתנה מטוב לרע... [אך] הרבים הם כלל אחד, ואין שנוי לדבר זה, כי השנוי הוא לדבר מצד הפרטי, אבל הכללים הם עומדים, ולא שייך בזה השתנות... לכך אין חטא בא על ידו... כמו שהוא שייך לאדם הפרטי", ועיי"ש שמאריך בזה. וראה הערה 99, ולהלן פי"ג הערה .103ומה שכתב "כי כבר אמרנו לך", לא נתבררה לי בדיוק כונתו, ואולי כונתו לדבריו לעיל פ"ו ד"ה אמנם, שכתב: "הפרטי הוא מצד החומרי הגשמי", וראה שם הערה 114. וראה לעיל פ"ה הערה 567, ולהלן פכ"ב הערה 155, ופמ"ו הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:59)

[59] ולכך, אף לרבי יהודה הסובר ששם "בנים" אינו חל על החוטאים, מ"מ מודה הוא ששם "בנים" אשר הוא מצד העילה אינו בטל מהכלל, וכמו שמבאר. ועוד ראה גם כן להלן פי"ג הערה 153.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:60)

[60] וכמבואר בהערות 39 ,31 ,21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:61)

[61] פירוש - היה על הושע להתפלל לה' שירחם על ישראל, אך לא עשה כן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:62)

[62] המשך לשון הגמרא: "אמר הקב"ה, מה אעשה לזקן זה [הושע הנביא], אומר לו לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואח"כ אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח, אף אני אשלח את ישראל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:63)

[63] המשך לשון הגמרא שם: "א"ל הקב"ה להושע, לא היה לך ללמוד ממשה רבך, כיון שדברתי עמו פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה. אמר לו, רבש"ע, יש לי בנים ממנה, ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה. א"ל הקב"ה, ומה אתה שאשתך זונה, ובניך בני זנונים... כך, ישראל שהם בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:64)

[64] פירוש - הקב"ה אמר להושע שישראל הם אחד מארבעה קנינים שקנה בעולמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:65)

[65] אולי מקורו, כי בפסיקתא רבה מד, כג, אמרו "הושע ואליהו שהיו אכזרים", ושם דחו הו"א זו, אך מ"מ הושע הושוה לאליהו. ועל אליהו נאמר שהיה מקנא לה' בעוברי עבירה, וכמבואר בפרקי דר"א ס"פ כט "אמר לו הקב"ה לעולם אתה מקנא". וממילא אף הושע שונא החטא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:66)

[66] כפי שביאר כמה פעמים בפרק זה. ובח"א לחולין צא: [ד, קי.] כתב: "ישראל, במה שהם נקראים 'בנים', והבן מצטרף אל האב". וראה לעיל הערה 4. וכן ראה גו"א בראשית פמ"ט אות כד, ושם הערה 176, ולהלן פנ"ג הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:67)

[67] כפי שאמרו בגמרא [פסחים פז:] "מה אתה, שאשתך זונה... ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:68)

[68] המשך לשון הגמרא שם: "ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת". ומעתה יבאר את המשך דברי הגמרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:69)

[69] לשון הגמרא "בני בחוני". ואודות הנסיון שנעשה לאבות, ראה דבריו בדר"ח פ"ה מ"ג [רכב:] שכתב: "לפי דעת חז"ל כל האבות נתנסו, וכדאיתא בפרק חלק [סנהדרין קז.], רק באברהם פירש הכתוב [בראשית כב, א]. ודבר זה ענין מופלג, כי האבות במה שהם אבות, אינם אנשים כמו שאר אנשים טבעיים, רק הם אנשים אלקיים, ולפיכך נתנסו. כי כל לשון 'נסיון' מלשון נס, שכשם שהנס הוא בלתי טבעי, כך הנסיון הוא בלתי טבעי... ולפיכך א"א שלא יהיו האבות מנוסים, שאינם אנשים טבעיים, כמו שאר אנשים. ואם היו נוהגים בדרך הטבע, לא היו ראוים לאותה מדריגה עליונה... הנה הנסיון שייך לאבות בפרט, שהם אנשים אלקיים לגמרי, בלתי טבעיים. ואצלם שייך נסיון, ודבר זה מבואר". וראה להלן פכ"ד הערה 115.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:70)

[70] לשונו בדר"ח פ"ה מ"ג [רכא:]: "כי הנסיון שהקב"ה מנסה את הצדיק כדי שיהיה נמצא צדקתו בפועל נגלה, ולא שיהיה צדיק נסתר... ולפיכך נאמר אצל הנסיון [בראשית כב, א] 'והאלקים נסה את אברהם', כי הנסיון הוא שרצה הש"י שתהיה הידיעה בצדקתו של אברהם במדת הדין... ואין הידיעה במדת הדין רק כאשר נמצא נגלה בפועל לגמרי, ואז הידיעה בצדקתו הוא במדת הדין... ועל ידי הנסיון יש להשיב במדת הדין, כי הנסיון עושה הדבר נגלה לגמרי, עד שהדבר נמצא בפועל לגמרי". וזהו שכתב כאן "ועל ידי נסיון והבחנה **נגלה** הדבר מה הוא". וראה לעיל פ"ז הערה 67, ולהלן פכ"ג הערה 131.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:71)

[71] וטובה אמתית זו הונחלה לבניהם, כי הבנים באים מפנימיות האב, וכמבואר בגו"א במדבר פט"ז אות ד, ד"ה ואם תאמר. ואם השורש הוא טוב, ממילא אף הבנים טובים בעצם. וכן כתב הרמב"ן דברים כט, יז: "כי האב שורש הבן... כי משורש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד, ולא הרהר כלל בעו"ג - לא יוליד מודה בה". ועוד אודות שהאבות שורשי ישראל, ראה לעיל פ"ב הערה 5, ופ"י הערה 115.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:72)

[72] כי אז מתגלה שהטוב הוא בעצם, ואין שינוי לדבר שבעצם, וכמבואר לעיל פ"ה הערה 565, וכן לעיל הערות 47 , 31 , 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:73)

[73] וכן מצד שהם בני האבות, וכמו שביאר. וראה רש"י דברים כט, יב שכתב: "לפי שדיבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באומה אחרת... שאינו יכול להבדל מכם". וכפילות לשונו "דיבר לך" ו"נשבע לאבותיך" מורה על כפילות הטעמים שהוזכרו כאן; ישראל מעצמם הם בני ה' ["לפי שדיבר לך"], וכן הם בני האבות ["ונשבע לאבותיך"], וכתוצאה מכך "אינו יכול להבדל מכם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:74)

[74] בפסחים שם [פז:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:75)

[75] נמצא מאחד - פירוש נולד ובא מדבר אחד [כמו בן שבא מאביו].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:76)

[76] לשונו שם: "כי כל ישראל הם לה', אם מצד שהוציאם לפועל, כמו שהאב הוא סבה שיצא הבן לפועל, והש"י בעצמו היה הסבה שיצאו לפועל, וזה היה כאשר הוציאם ממצרים וכאילו נולדו... ומכל מקום אין הבן קנוי לו בעצמו, רק הוא סבה שיצא לפועל. והעבד קנוי לאדון בעצמו. והשם יתברך, עם שהוציאם לפועל, הם ג"כ קנויים לו בעצמם לעבדים... לכך אמר 'הלא הוא אביך קנך'". וראה שם הערות 39-46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:77)

[77] גו"א בראשית פי"ד אות לב, ודר"ח פ"ו מ"י [שטז.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:78)

[78] לשונו בדר"ח שם [שטז.]: "ויש לך לדעת, כי ה'קנין' נאמר על כמה דברים שהם קנין לאחד, אבל מה שנקרא 'קנין גמור' הוא כאשר נקנה לגמרי אל בעל הקנין, עד שא"א שיהיה נקנה לו יותר. וזה, כשנקנה לו במקצת, כמו העבד אשר נקנה לרבו למעשה ידיו, ולא נקנה לו קנין גמור, דבר זה אינו סתם קנין. וכן כל קנין שיאמר על הקנין שהוא נקנה לו בצד מה בלבד - אין זה קנין גמור. רק שיהיה הקנין הזה בכל צד, וזה נקרא עליו שם 'קנין'... כי סתם שהוא נקנה לו לגמרי, לא בצד מה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:79)

[79] כפי שכתב בתחילת הפרק, וראה הערות 20 , 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:80)

[80] ובגו"א בראשית פי"ד אות לב כתב שם כמעט אות באות כפי שכתב כאן. וכן כתב הדר"ח שם [שטז.]: "אין על אחר סתם קנין... לפי שיש כאן ב' דברים; הים והיבשה, והכסף והזהב, ואין אחד בלבד מיוחד אל הקב"ה... כי הים והיבשה שני דברים, ובזה שזה אל הש"י אין זה אל הש"י, וא"א שיהיה כל אחד קנין אל הש"י - שיהיה לגמרי אליו עד שאינו יוצא מבעל הקנין כלל - באשר יש אחד עימו. וא"א לומר שיהיו שניהם ביחד קנין אל הקב"ה, כי שני דברים הם, ואינם דבר אחד... ולפיכך אין על אחד מהם שם 'קנין' סתם. וכן הכסף והזהב, כיון שהם שני דברים... ובמה שהכסף אל הש"י אין הזהב אל הש"י... כי הם ב' דברים, כל אחד דבר בפני עצמו... ואין אחד ברשות הקונה לגמרי עד שלא יהיה נוטה ממנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:81)

[81] תורה, שמים וארץ, בית המקדש, וישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:82)

[82] כן כתב אות באות בגו"א בראשית פי"ד אות לב. ובדר"ח שם [שיז.] כתב: "ואמר 'תורה' קנין אחד, הרי התורה היא ענין אחד בלבד, ולכך היא קנין אל הש"י... כי התורה היא אחת לגמרי, שלכך פתח עשרת הדברות באל"ף ["אנכי" (שמות כ, ב)], והעולם נברא בב' ["בראשית", וראה ב"ר א, יד], לומר כי אין דבר יותר אחד כמו התורה. כמו שאמרו במדרש [ילקו"ש ח"א סוף רמז א] 'אני אחד והתורה היא אחת והאל"ף היא אחת'. כי התורה היא כוללת, והכל בה, וא"כ א"א שיהיה דבר זולתה, כי הדבר שהוא חלק בלבד אפשר שיהיה עוד דבר שהוא חלק השני. אבל דבר שהוא הכל, א"א שיהיה עוד אחר עמו. וכיון שהתורה היא אחת, והיא קנין לגמרי אל השי"ת. שלא תוכל לומר שאין התורה לגמרי אל הש"י כי יש עוד דבר עמה, כי אין עוד דבר עם התורה". ועוד אודות שהתורה היא אחת, ראה לעיל פ"י הערה 30, ולהלן פמ"ה הערה 29.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:83)

[83] לשונו בדר"ח שם: "וכן השמים והארץ הם מיוחדים, שאין שיתוף עמהם כלל, כי צבא השמים וצבא הארץ אין לצבאיהם שתוף כלל עמהם, כי צבאיהם נקראו, כדכתיב [ר' בראשית ב, ד] 'אלה תולדות השמים והארץ ויכולו השמים והארץ וכל צבאם', ובודאי אין חיבור להם עמהם, אבל השמים והארץ מיוחדים בעצמם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:84)

[84] לשונו בדר"ח שם: "ואין לומר הלא השמים והארץ בעצמם הם מחולקים, דבר זה אין קשיא, כי השמים והארץ הם מתחברים ביחד כמו העיגול והמרכז שבתוכה, שלכך אמרו חכמים [חגיגה יב.] שנבראו שמים וארץ יחדו, אין זה בלא זה... ולפיכך השמים והארץ מיוחדים הם. והדבר שהוא מיוחד שייך לומר שהוא קנין אל הקב"ה לגמרי, שהרי אין דבר עמהם שתוכל לומר כי עוד יש דבר עמהם". ובגבורות ה' פמ"ז [קצג:] כתב: "השמים והארץ הם חלקי המציאות, שכל המציאות ביחד הם שמים וארץ, כי השמים הוא חלק אחד, והארץ הוא חלק אחד... כל אחד אינו אלא חצי... שבכל מקום מחבר אותם ביחד, ובודאי אין זה בלא זה, כמו שאין העיגול בלא נקודה שבתוכה, ואין הנקודה בלא העיגול, ולפיכך הם מתחברים יחד". ובויק"ר לו, א אמרו "שמים וארץ כאלפס וכסוי". וראה בח"א לשבועות ט. [ד, יא.] במה שביאר ששמים וארץ נבראו יחד, כיון שהם שקולים. ובגו"א שמות פי"ח אות א כתב "השמים והארץ הם כל המציאות", וראה שם הערה 30. וראה להלן פנ"ו הערה 92, ופס"ג הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:85)

[85] לשונו בדר"ח שם [שיח:]: "כי אין ספק כי ביהמ"ק הוא אחד, ואין עוד מקדש בעולם, רק מקדש אחד יש לישראל, כי נאסרו הבמות מיד כשנבנה בית המקדש [מגילה י.], ולפיכך המקדש הוא אחד, ולפיכך גם ביהמ"ק ראוי שיקרא קנינו של הקב"ה". וראה לעיל פ"ח הערה 61, ולהלן פל"ג הערה 16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:86)

[86] לשונו שם בדר"ח [שיח:]: "ואמר שישראל קנין אחד, שהרי בודאי ישראל הם עם אחד, דכתיב [ש"ב ז, כג] 'מי כעמך ישראל גוי אחד', ולא ישתתף דבר עם ישראל, וכל דבר שהוא אחד הנה אפשר לומר שהוא קניינו של הקב"ה, כמו שהתבאר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:87)

[87] מצד עצמו - ולא בצירוף דברים אחרים, כגון כסף וזהב, ים ויבשה, וכיו"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:88)

[88] וכאמור, שכך כתב אות באות בגו"א בראשית פי"ד אות לב. וראה בדר"ח שם [שטז.-שיח:] שהאריך יותר בענין זה, וביאר מדוע בגמרא בפסחים אמרו "ד' קניינים", ואילו באבות פ"ו מ"י אמרו "ה' קניינים", וכן מיישב שם את הפסוק [תהלים קד, כד] "מלאה הארץ קניינך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:89)

[89] אודות חבורם של ישראל אל הקב"ה [שבזה עוסק פרק י כולו, וכן פרק יא].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:90)

[90] שהרי על הבריאה נאמר "כי טוב" [בראשית א, ד, ועוד], שפירושו הוא רצון בקיום, וכמבואר ברמב"ן שם ד"ה וירא, וכן שם בפסוק לא. ואודות שהטבע מקיים - ראה לעיל פ"י הערה 127, שצויינו שם מקבילות נוספות. ועל שמים וארץ נאמר "שהן קיימים לעולם" [רש"י דברים לב, א].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:91)

[91] רש"י דברים ל, יא "אמר להם הקב"ה לישראל, הסתכלו בשמים... שמא שנו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם... הסתכלו בארץ... שמא שנתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חיטים והעלתה שעורים". וכן האריך בענין זה בהקדמה שניה לגבורות ה' [ח-יב]. ובח"א לשבת לא: [א, יט:] כתב: "הטבע הולך תמיד, ואין אל הטבע שנוי כלל". ועל כך אמרו [סנהדרין מב.] "חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם", וכמבואר להלן הערות 164 ,144 ,143, פל"א הערה 119, ופמ"ו הערה 115. וכן הוא בתפארת ישראל פ"ד [סוף טו:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:92)

[92] כי הלא טבעי הוא במעלה יותר מהטבעי. כי הטבעי הוא חומרי, ואילו הלא טבעי הוא שכלי, ויש לשכלי מעלה על החומרי, וכפי שביאר בתפארת ישראל פ"ב [י:]: "מעשה האדם במה שהוא בעל שכל הוא יותר במעלה מן הטבע, שהרי הטבע הוא כח חמרי בלבד, ואילו האדם הוא שכלי". ועי"ש שהאריך לבאר את עליונות השכלי על פני הטבעי החומרי. וראה להלן פי"ט הערה 28, פ"ל הערה 35, פל"ב הערה 31, ופל"ה הערה 33. ולהלן סוף פרק מט כתב: "הדבר שהוא לפי הטבע החומרי הוא ענין אחד, שלא בטבע הוא כפל". וראה עוד להלן פמ"ג הערה 18. וכן כתב בנתיב העבודה פי"ז [א, קכט.]. וראה לעיל פ"ה הערה 314, שנתבאר שם שהגשמי הוא בגדר שפל, ואילו הקדוש הוא בגדר גבוה. וכ"ה להלן פי"ד הערה 73.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:93)

[93] נראה שחסרות כאן כמה מילים. אך כונתו ברורה, שאם הטבע השפל אינו משתנה, ק"ו שהעל הטבעי המרומם לא ישתנה. ואודות שהדביקות של ישראל בו יתברך הינה בלתי טבעית, ראה דבריו להלן ר"פ יב שכתב: "הדביקות שיש לישראל אל הש"י, אף כי נפלאה היא בעיני האדם הדביקות הזאת, שיהיה האדם דבק בבורא הכל", וראה שם בהערות. ובכתובות קיא: אמרו "וכי אפשר לדבוקי בשכינה, והכתיב [דברים ד, כד] 'כי ה' אלקיך אש אוכלה'". הרי מבואר שהדביקות בו יתברך אינה אפשרית במהלכי טבע רגילים. ובח"א לשבת קיט: [א, סה.] כתב: "בשביל שהוא יתברך אש אוכלה, הוא קדוש ונבדל מן כל התחתונים, אשר לא יתחברו אל האש". ובח"א לבכורות ח. [ד, קכא.] כתב: "אין שם יותר ראוי אל השכל מן 'אש', כי שם זה הונח אף להש"י... שתראה מזה כי הדבר הנבדל מן הגוף נקרא בשם 'אש'". וראה להלן פי"ד הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:94)

[94] שהרי כשכר על המצות נאמר [ויקרא כו, יא] "ונתתי משכני בתוככם וגו'", ופירש רש"י שם "זה בית המקדש". וכפורענות על העוונות נאמר [ויקרא כו, ל] "וגעלה נפשי אתכם", ופירש רש"י שם "זה סילוק שכינה". הרי שבדביקות ה' בישראל נמצאים בה עליות [ביהמ"ק] ומורדות [סילוק שכינה]. וראה להלן ציון 129.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:95)

[95] מה שנקט נח - יוסבר מיד בסמוך, ומה שנקט אדה"ר - כונתו לכאורה לומר, שאע"פ שכל ישראל יצאו ממנו, עם כל זה אין הוא בגדר אב לישראל, וממילא הוא נידון כפרטי. וכן כתב בגו"א שמות פל"ב אות טו לגבי נח ושם, וז"ל: "דאברהם יצחק ויעקב נקראים אבות לישראל, והם כמו שרשים שהאילן נסמך עליו... [אך] נח לא יקרא אב לישראל, אע"ג שכל ישראל יצאו ממנו, וכן שם [בנו של נח] לא נקרא אב, שלא נקראו אבות לישראל אלא אברהם יצחק ויעקב [ברכות טז:]". אמנם בהמשך דבריו כאן יזכיר רק את נח. וראה להלן הערה 265.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:96)

[96] כי נח לא נידון כאב של אומה, אלא כאדם פרטי, וכמו שיבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:97)

[97] כמו שאמרו חכמים [עדיות פ"ה מ"ז] "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:98)

[98] אודות שהאבות נחשבים ל"כלל" ולא לפרטי - ראה לעיל פ"ד הערה 74, ופ"ו הערה 114, שנתבאר שם שמחמת כלליותם לא היה שייך בהם יצה"ר. ובגו"א בראשית פל"ב סוף אות ב כתב: "כי צרכיהם [של האבות] לא היו צרכי אדם פרטי, אלא ענין כלל העולם, בעבור שהם יסודות העולם". וראה גם כן הערה .109ודע, כי אע"פ שהמהר"ל מדגיש כאן שהאבות הם בגדר כללי ולא פרטי, מ"מ אין הם נידונים כ"כלל" גמור, שהרי לא ניתנה להם התורה, וכפי שביאר בתפארת ישראל ספי"ז [נו:], וז"ל: "לישראל נתן המצות מצד כי התורה ראויה להם מצד עצמה... וראויה להם התורה התמידית הנצחית אשר אין לה שינוי כלל. ואיך יהיה ניתן הסדר התמידי, אשר אין לו שינוי, לאברהם ליצחק וליעקב. כי במה שהם פרטיים, והפרט יש לו שינוי, כי כאשר מת אברהם אין כאן אברהם, וכן יצחק, וכן יעקב, אין ראוי להם דרכי ה' אשר אין שינוי בהם כלל... כי אם היה לתורה שינוי למה לא ניתנה לאברהם ויצחק ויעקב... רק מפני שאברהם יצחק ויעקב הם פרטיים". ועל כרחך כונת המהר"ל כאן היא, שהאבות הם בגדר כלל "בכוח", שמהם תצא האומה הישראלית, אך אין הם נידונים ככלל "בפועל". ונקודה זו ממש מבוארת בפחד יצחק חנוכה מאמר ד, אות ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:99)

[99] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל, וכמבואר בתפארת ישראל ס"פ יז [נו:], והובא בהערה הקודמת, וכן בדר"ח פ"ה מי"ח [רסב:], והובא בהערה 58. וכן הוא שם פ"ב מ"ב [עג.], בנתיב אהבת ריע פ"א [ב, סוף נא:], באר הגולה באר הרביעי [ריש נו.], ועוד. וראה לעיל פ"ה הערה 565, פ"י הערה 66, ולהלן פל"ו הערה 72.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:100)

[100] ובדר"ח פ"ה מי"ח [רסג.] כתב על זה: "ואל יקשה לך, אם כן האיך מצאנו שהרבים עצמם חטאו... דבר זה אין קשיא כלל, כי כל אחד ואחד בתוך הכללי הוא פרטי בפני עצמו, ולפיכך שייך חטא בכלל, דהיינו לכל אדם ואדם בעצמו שייך חטא, כי בפרטי יש השתנות בודאי... אבל במזכה את הרבים, אין מזכה אותם מצד שהם פרטים, רק מצד שהם כלל. ומשה על ידו ניתן תורה לכל ישראל, והרי הוא זיכה את הכלל במה שהוא כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:101)

[101] אתה הוא ה' אלקים אשר בחרת באברם, והוצאתו מאור כשדים וגו' לתת את ארץ הכנעני וגו' [נחמיה ט, ז-ח], הרי שהבחירה באברהם החלה קודם הוצאתו מאור כשדים. ובבראשית טו, ז נאמר "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה". הרי הוציאה מאור כשדים היתה ע"מ לתת לו את א"י לרשתה. ועוד אודות בחירת האבות - ראה להלן פ"ל הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:102)

[102] כונתו לרמב"ן בפירושו לתורה [בראשית יב, ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:103)

[103] לשון הרמב"ן שם: "והנה זאת הפרשה לא בארה כל הענין, כי מה טעם שיאמר לו הקב"ה עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא היתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלקים או צדיק תמים... אבל להבטיחו בעבור יציאת הארץ - אין בו טעם". וכן הביא המהר"ל קושיא זו בדר"ח פ"ה מי"ז [רסב.], וגבורות ה' פכ"ד [קג:]. ובדרשה לשבת הגדול [רה:] ביאר שזאת קושית חז"ל בב"ר לט, א.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:104)

[104] דוגמה זאת מנח לא הזכירה הרמב"ן בשאלתו, אלא זו הוספתו של המהר"ל לקושית הרמב"ן. ובדר"ח שם [רסב.] כתב: "הנה תראה כי נגלה הדבור לנח, וכתב לפני זה 'ונח מצא חן בעיני ה'', ואח"כ כתב שנגלה אליו הדבור, ואצל אברהם שהיה אפשר לספר עליו צדקות הרבה, למה לא כתב לפני זה צדקתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:105)

[105] לשונו בגבורות ה' פכ"ד [קג:]: "לכך לא זכר אברהם וצדקתו קודם שבא אליו הדבור מן השי"ת 'לך לך מארצך', לומר כי לא בחר הקב"ה באברהם בשביל צדקתו, אלא הבחירה שבחר באברהם אינו תולה בשום דבר, רק בעצם אברהם בחר, כמו שנתבאר במקומו בספר הנצח". ובדר"ח פ"ה מי"ז [רסב.] כתב: "כי אברהם הוא ראש יחוסינו, ובו היה הבחירה אשר בחר הש"י בישראל, כדכתיב [נחמיה ט, ז] 'אתה האלקים אשר בחרת באברם וגו''... ור"ל לא בשביל שום צדקות בחר באברהם ובזרעו, רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם". ובדרשת שבת הגדול [רה:] כתב: "כי דבר זה היה להודיע כי הש"י בחר באברהם ובזרעו מצד עצמו, ולא בחר הש"י באברהם וזרעו אחריו מצד המעשים שגרמו... כי הבחירה באברהם ובזרעו היה מצד עצם אברהם ובזרעו מבלי מעשה, ודבר זה קיים לעולם מבלי שינוי כלל, כי דבר שבעצם אין לו שינוי. ובדבר זה שאמר 'לך לך מארצך וממולדתך' הוא התחלת הבחירה, שבחר באברהם ובזרעו. ולפיכך לא כתיב לפני זה צדקת אברהם, שהיה משמע כי בשביל המעשים בחר באברהם ובזרעו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:106)

[106] כמבואר בשבת נה., ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"א אמרו "זכות אבות לעולם קיימת". וכן "זכות אבותם מסייעתן" [אבות פ"ב מ"ב]. וראה שם בדר"ח [עג.], ולהלן פכ"ט ד"ה ובמכלתא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:107)

[107] ומכך משמע לכאורה שבחירת ישראל נובעת מחמת זכות אבות, ולא מחמת בחירה בעצם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:108)

[108] כי ארץ ישראל ניתנה לישראל רק בזכות אבות, וכמבואר לעיל פ"ד הערה 75, שהובאו שם מדבריו בדר"ח פ"ה מ"ט [רמז.], שכתב: "הש"י נתן הארץ לישראל בזכות ג' אבות... ואם לא היה שבועת אבות לא היה הארץ לישראל". וכן כתב בנתיב לב טוב פ"א [ב, ריא.]: "כי כאשר נתן הש"י הארץ לישראל, נתן להם הארץ בשביל זכות אברהם יצחק ויעקב. וכדכתיב בכתוב בפירוש [שמות ו, ד] 'וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ מגוריהם אשר גרו בה'". ובח"א לשבת נה. [א, לב.] ביאר שכל עוד שזכות אבות היתה קיימת לא היה הבית חרב, ולא היו ישראל גולים מא"י, [והובאו לעיל פ"ד הערה 81]. וראה לעיל פ"ט הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:109)

[109] צ"ע, כי הרי למעלה הוכיח מהבטחת הארץ שגדר האבות הוא כללי ולא פרטי, והביא את הפסוק [בראשית כו, ג] "לך ולזרעך אתן את הארצות האל וגו'", והסיק מהבטחה זו ש"דבר זה נקרא דביקות כללי" [ראה הערה 98], וכיצד ביאר כאן שענין הארץ הוא דבר פרטי. ונראה לומר, שדיוק לשונו כאן אינו מורה על שהארץ היא ענין פרטי, אלא "מה שהביא אותו הדור אל הארץ" הוא הוא הענין הפרטי. אך א"י עצמה, אע"פ שנתינתה מסתייעת מזכות אבות [כמבואר בהערה הקודמת], מ"מ אף היא נכללת בבחירת ישראל, וכשם שבחירת ישראל היא ענין כללי, ה"ה לנתינת א"י.
ומוכח כן מצירוף שני מקומות במדרש תנחומא. שהנה בפרשת האזינו אות ו אמרו: "כשבא הקב"ה לבלבל דור הפלגה, אמר הקב"ה למלאכים שרי כל האומות, בואו ונטיל גורלות, למי יעלו האומות... ואיזה יעלה לחלקי. הטילו גורלות ונפל ישראל לחלקו של הקב"ה, כדכתיב [דברים לב, ח] 'בהנחל עליון גוים וגו'', וכן הוא אומר [שם שם ט'] 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו'... והוא שאמרו חכמים [פסחים פז:] ישראל קנין אחד". הרי שבמדרש זה מדובר בבחירת ישראל, הנלמדת משירת האזינו "בהנחל עליון גוים וגו' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו". ובפרשת ראה אמרו שם בתנחומא אות ח: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה, אתה מוצא כשברא העולם, חילק הארצות לשרי האומות, ובחר בא"י. מנין, שכן משה אמר 'בהנחל עליון גוים', ובחר לחלקו ישראל, שנאמר 'כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו'. אמר הקב"ה יבואו ישראל שבאו לחלקי, וינחלו את הארץ שבאה לחלקי". הרי שמדרש זה לומד מאותם פסוקים שבשירת האזינו על בחירת א"י. הרי שבחירה זו מסתעפת מבחירתם של ישראל.
ונראה להוסיף בזה, שכשם שבחירתם של ישראל היא ה"קנין" של הקב"ה [כמבואר כאן בתנחומא, וראה לעיל הערה 86], כך גם ארץ ישראל היא ה"קנין" של הקב"ה. ומה שבגמרא [פסחים פז:], לא מנו את א"י מכלל קניניו של הקב"ה, זאת משום שא"י נכללת היא בקנין של ביהמ"ק שנזכר שם. וכמו שאמרו בתחילת המכילתא [שמות יב, א] "עד שלא נבחרה א"י היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה א"י יצאו כל הארצות... משנבחרה ירושלים יצאת א"י... משנבחר בית עולמים יצאת ירושלים". הרי שבחירת א"י מתומצתת בבחירת ביהמ"ק, שהוא אחד מהקניינים של הקב"ה. וכשם שבחירת ישראל מעניקה לישראל תואר "קנין" של הקב"ה, כך הוא המידה בבחירת א"י, ושניהם נידונים ככללי, המתעלה מעל הפרטי. וראה לעיל פ"א הערה 12, פ"ה הערה 57, ופ"ז הערה 138, שנתבאר שם שקדושת הארץ נובעת מהימצאות ביהמ"ק בתוכה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:110)

[110] דוגמה לדבר; בגבורות ה' פ"ז דן המהר"ל אודות הבטחה שעלולה להתבטל מחמת החטא, לעומת הבטחה שאינה מתבטלת מחמת החטא. וכתב שם בתוך דבריו [מ:]: "כי ההבטחה הוא מה שמבטיח הצדיק בשביל צדקתו, או בשביל שאהוב לפני ה'... ואין הנביא נבחן בדבר זה, כי בטל דבר בטל האהבה... ואפשר עוד דהבטחה לא שייך רק בצדיק יחיד, שהוא מבטיח אותו בשביל צדקותיו. ולא לרבים, שאין הבטחה שייך בהם, רק נבואה, וזה נראה בודאי". ומקודם לכן כתב: "כי הנבואה הוא מצד עצמה, דבר זה יהיה כך או לא יהיה כך, ואין תולה בשום הבטחה". והם הם הדברים שמחלק כאן בין בחירה כללית לבחירה פרטית. שהבטחה ליחיד נידונת כבחירה פרטית, ולכך היא צמודה לדרגתו של המקבל. אך הבטחה לרבים נידונת כהבטחה כללית, שאינה צמודה לדרגתו של המקבל. וראה הערה 130.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:111)

[111] לשונו בדר"ח שם [רסב:]: "כי מה שאמר כל אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בטילה לעולם, בא להודיע תקות ובטחון ישראל בגלות, שא"א שתהיה האהבה בטילה לעולם. שהרי האהבה שהש"י אהב ישראל לא היתה תלויה בדבר כלל, ומאחר שאין האהבה תלויה בדבר, אין האהבה בטילה... [ומביא את קושית הרמב"ן]... ואם כתב תחילה צדקות אברהם היה עולה על דעת אדם בשביל צדקות אברהם בחר בו ובזרעו אחריו, והיה האהבה תלויה בדבר, הוא הצדקות. ועכשו שבניו אינם צדיקים - בטלה האהבה. אבל עתה שלא הקדים לומר צדקות אברהם, ורוצה לומר לא בשביל שום צדקות בחר באברהם ובזרעו, רק שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר שהיה אפשר לומר שכאשר בטל אותו דבר בטלה האהבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:112)

[112] כמבואר בשבת נה., והובא לעיל פ"ד הערה 81, וראה להלן פל"א הערה 23.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:113)

[113] לשונו בדרשת שבת הגדול [רה:]: "כי הש"י בחר באברהם ובזרעו מצד עצמו, ולא בחר הש"י באברהם וזרעו אחריו מצד המעשים שגרמו, כי אם המעשים היו גורמים, אם היה זרעו ח"ו משנים מעשיהם מטוב לרע - כבר בטילה הבחירה הזאת, שהרי מתחילה לא בחר באברהם ובזרעו רק מצד המעשים... ודבר זה אינו, כי הבחירה באברהם ובזרעו היה מצד עצם אברהם ובזרעו מבלי מעשה... ולפיכך לא כתיב לפני זה צדקת אברהם, שהיה משמע כי בשביל המעשים בחר באברהם ובזרעו, והיה משמע כאשר אין המעשים בטל הבחירה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:114)

[114] ואודות שדברי חכמים הם דברים נאמנים, ונאמרו באמונה - ראה לעיל פ"ו הערה 22, ופ"ז הערה 314.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:115)

[115] ילקוט שמעוני ח"ב סוף רמז שיב, וראה קידושין סוף ע:


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:116)

[116] לשונו בדרשת שבת הגדול [רה:]: "ואצל בני נח המעשים גורמים [ומביא המדרש שהביא כאן]... הרי לך כי זה הפרש גדול אשר יש בין ישראל לבני נח; דאילו בני נח הם צריכים לקרב עצמם, ואז הש"י מקרב אותם. אבל ישראל הש"י מקדים אותם לקרב, אף שלא קרבו ישראל עצמם. כלומר אין תולה אהבת הש"י לישראל מצד צדקתם, ורק כי הוא יתברך בחר באומה זאת בעצם, שרוצה בהם והם בניו בעצמם, ואין הבן צריך לקרב עצמו אל האב, רק האב מקרב הבן. לכך יש לפרש שלא הקדים בתורה צדקת אברהם, לפי שקרבו השי"ת ואמר לו 'לך לך מארצך'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:117)

[117] ענין זה של בחירה כללית טעון ביאור, שכיצד תתכן בחירה שאינה תלויה במעשים טובים. אמנם נראה, שהנה ידוע מאמרם ז"ל ש"קודשא בריך הוא אורייתא וישראל - חד" [זוה"ק ח"ג עג.]. ומצאנו שהמהר"ל חידש שהן באורייתא והן בקודשא בריך ישנן שתי בחינות; בחינת הנותן, ובחינת המקבל. ונתחיל באורייתא; בתפארת ישראל פמ"ג [קלא:] כתב: "ראוי לך לדעת ההפרש שיש בין משנה תורה... ובין שאר התורה... כי התורה שנתן השי"ת לישראל יש בה שתי בחינות; הבחינה האחת מצד השי"ת אשר הוא נותן התורה. הבחינה השנית מצד ישראל המקבלים את התורה... ולפיכך התורה כולה חוץ ממשנה תורה שהוא חומש אחרון, ראוי שימצא בה הבחינה מצד הנותן, כי המקבל מקבל בסוף כאשר גמר הנותן את גזרת דבריו, ואז המקבל מקבל, ולפיכך נקרא משנה תורה כאילו היה דבר מיוחד שהוא מצד המקבל". [וראה גו"א שמות פי"ט הערה 262, ושם דברים פכ"ח הערה 26.] וראה להלן הערה 195, ופי"ד הערה .114וכן מצאנו לגבי קוב"ה, שיש בו בחינה כיצד שמתקבל אצל המקבלים, ויש בו בחינה לכשעצמו, וכפי שכתב בגו"א שמות פ"ג אות ב: "כאשר ישראל בצרה אין מלכותו בשלימות... וזהו פירוש 'עמו אנכי בצרה' [תהילים צא, טו], רוצה לומר שהוא עם ישראל בצרה, ומאחר שהוא עמהם בצרה אין מלכותו בשלימות... אכן ראוי לך לדעת כי כל ענין זה מצד העוה"ז, כי ישראל הם בעוה"ז... אבל עצם כבודו - 'ברוך כבוד ה' ממקומו' [יחזקאל ג, יב]". וראה לעיל פ"ט ד"ה ויש מתמיהים, ושם הערות 104-107.
וכאן מגיע חידושו של המהר"ל הקובע שאף בצלע השלישית [ישראל] יש בה את אותן שתי בחינות; יש "ישראל" מצד המקבלים, ויש "ישראל" מצד הנותן. וכאשר הקב"ה בחר בישראל, הרי בחירתו חלה על חלקו של הנותן הנמצא בישראל. חלק זה אינו תלוי במעשיהם של ישראל, אלא הוא חלק אלוק ממעל הנתון בישראל. ואע"פ שהחלק של המקבל בישראל קשור ואדוק במעשיהם של ישראל, מ"מ החלק הנותן בישראל הוא חלק כללי, המופקע ממעשיהם של ישראל. לפיכך, אין בחירת ישראל באה כתוצאה מזכויותיהם, אלא היא פועל יוצא של רצונו יתברך, בהתאם לחוקים שביקש להשליט בעולמו. מעתה מחשבתו והנהגתו של הקב"ה בבריאה, יתבטאו על ידי האומה שבחר לו שתשמש כנושא כליו בעולם, ושבאמצעותה תתבצע מטרת הבריאה. ועל אופן בחירה זה ביאר המהר"ל שהוא אינו חל בפרטים, אלא בכלליות כנסת ישראל. כי בחירה זו מופקעת ממעשה היחיד, מחמת שבחירה זו שייכת לקב"ה בינו לבין עצמו. וראה בסמוך הערות 195 ,130, ולהלן פי"ד הערה 114, ופי"ט הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:118)

[118] לשונו בגבורות ה' פכ"ד [קג.]: "רצו בזה שהקב"ה גלה קודם זה שהוא רואה שיחטאו לפניו, ולא יאמרו לא קבלם רק בשביל שיהיו צדיקים, ועל תנאי הזה, ואם יחטאו אינו נזקק להם, ולפיכך הודיע למשה את דרכיו, אע"ג שישראל חוטאים לפניו, אם הם קוראים אל הקב"ה, באותה שעה הקב"ה מציל אותם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:119)

[119] ואעפכ אני גואלם" [המשך לשון המדרש שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:120)

[120] לשון הפסוק שם: "והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך". ודברים אלו תואמים לדברי הר"ת [תוספות שבת נה. ד"ה ושמואל] שכתב "דזכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה". וכן הוא ברמב"ן בראשית ו, יח, ושם טו, יח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:121)

[121] פירוש - אם כאשר יחטא הדור תתבטל הברית, א"כ יצא מכך שהדורות הבאים שעדיין לא באו לעולם יפסידו את הברית שהיתה אמורה לחול אף עליהם, וזה לא יתכן, וכמו שמבאר. ולכך בין אם ישראל עושים רצונו, ובין אם לאו - השי"ת יגאלם, כי אין במעשה דור אחד או שני דורות לבטל את הברית הנתונה לכל הדורות. ובגבורות ה' פכ"ד [קג:] כתב על כך: "וכן כאשר גאל אותם אמר הקב"ה, אע"ג שבסוף יחטאו, עכ"פ הוא גואל אותם. וזאת המדה הגדולה לישראל, אשר יגאלם הקב"ה עכ"פ, ולא יביט אל צדקת ישראל, רק מפני שהוא חפץ בישראל בצד עצמם. ובאותו ענין אשר היתה הגאולה ראשונה כך יהיו ישראל לעולם נגאלים, לכך נאמר 'ראה ראיתי'". ואם עד כה דובר על הבחירה בישראל, מעתה ידובר על הברית והגאולה לישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:122)

[122] והמשך לשון הפסוק שם: "ואת אשר איננו פה עמנו היום", ופירש רש"י "ואף עם דורות העתידים להיות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:123)

[123] והרי אף קטן שנתגייר בקטנותו כשהגדיל יכול למחות ["ולומר אי אפשינו להיות גרים" (רש"י שם)], וכמבואר בכתובות [יא.], וק"ו במי שלא נולד כלל. וכן הקשה בגו"א דברים פכ"ט אות ט.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:124)

[124] לשון הפסוקים בריש פרשת נצבים: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך וגו' לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו וגו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:125)

[125] וכן כתב בגו"א שמות פי"ג סוף אות טז שכאשר חלה השבועה על הכלל, הרי שאף הדורות הבאים הם בכלל השבועה. ובפחד יצחק פורים, ענין יד כתב: "'כלל ישראל' נחשב הוא כקומה אחידה ויחידה. וכשם שכל יחיד ויחיד יכול לחייב עצמו על ידי קבלה, כמו כן יש בכוחו של כלל ישראל לחייב עצמו על ידי קבלה, וחלה החובה לקיים קבלה זו על כל יחיד ויחיד מישראל בכל הדורות ובכל הזמנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:126)

[126] פירוש - הברית לא היתה חלה על אלו הפרטיים שבאותו הדור מצד שהם פרטיים, אלא חלה עליהם מצד שהם חלק מהכלל, ואיך חטא אשר מתייחס לפרטים [ראה הערה 99] יבטל ברית השייכת לרבים. ובפחד יצחק פסח, מאמר לג כתב: "כלליות כנסת ישראל אין מובנה קובץ כל הפרטים של האישים היחידים מבני ישראל, אלא שהענין הוא להיפך, דכלליות כנסת ישראל היא יחידה אחת אשר האישים היחידים הם חלקים ממנה". ואלו דברי המהר"ל כאן. וראה לעיל פ"ד הערה 82. ולהלן פ"ט ד"ה ובאור הענין כתב: "ואין המעוט, שהוא הפרט, נחשב אצל הכלל", וראה שם הערה 23.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:127)

[127] כמו שמצאנו בסנהדרין סוף צז: שלדעת שמואל ורבי יהושע אף אם ישראל לא יעשו תשובה הן נגאלין, וראה להלן ס"פ ל"א שמחלוקת זו נתבארה שם. הרי שהגאולה הכרחית, ואינה תלויה במעשיהם של ישראל. וכן אמרו בסנהדרין צח. שבן דוד יבוא אף בדור שכולו חייב, וראה להלן פרק לט ד"ה ובפרק חלק שביאר גמרא זו. וכן ביארו בקידושין לו. שתואר "בנים" נאמר אף אם ישראל עובדים ע"ז, וכמבואר לעיל בד"ה ובארו בזה, וכן בד"ה וקאמר רבי מאיר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:128)

[128] אף שבדרך כלל כשמוסרת הסבה - מוסרת עמה אף המסובב [וכמבואר לעיל בהקדמה, ושם הערה 5, ופ"ה הערה 321], אך כאן אין צדקת ישראל הסבה לבחירת ישראל, וממילא אין כאן דיני סבה ומסובב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:129)

[129] כמבואר לעיל הערה 94.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:130)

[130] וכפי שנתבאר לעיל בהערה 117, שבחירת ישראל היא בעיקרה ע"ש העתיד, שמחמת שהנהגתו של הקב"ה בעולם מצריכה אומה שבאמצעותה הנהגה זו תבוצע, לכך אין בחירה זו תלויה במעשים, כי אין הבחירה בגדר מתן שכר על העבר, אלא קבלת עול לעתיד. וכשם שביאר בגבורות פ"ז [מ:] שישנו חילוק בין נבואה להבטחה "כי ההבטחה הוא מה שמבטיח הצדיק בשביל צדקתו... [ואילו] הנבואה הוא מצד עצמה... ואין תולה בשום הבטחה" כך בדיוק יש לחלק בין בחירת נח לבחירת ישראל; בחירת נח היא מעין הבטחה ומתן שכר על פועלו, ואילו בחירת ישראל היא כמו נבואה לעתיד, אשר איננה צמודה למעשים ולזכויות של העבר. וראה הערה 110.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:131)

[131] לשונו בגבורות ה' ר"פ סו [שה.]: "כאשר לכל דבר יבוקש תכלית, ולפי ענין שלו יש לו תכלית, שאם היה הפועל פועל חשוב וגדול, ראוי שיהיה לו ג"כ תכלית חשוב, שאין ראוי שיהיה תכלית פחות ושפל לפועל חשוב. ומכל שכן פועל הא-ל, שכל פעולותיו בחכמה והשכל, שכל פעולותיו ומעשיו הם הולכים לתכלית ראוי לפי הפועל". ועוד אודות שדבר ה' נאמר לצורך מסויים, ולעולם לא יאמר דבר ה' לתוהו - ראה דבריו להלן פכ"ד הערה 23. וראה לעיל פ"ח הערה 75.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:132)

[132] ושלש הסבות הללו אינן תלויות במעשיהם של ישראל, אלא או שהן תלויות ברצונו יתברך בסדר העולם, או שהן תלויות בתכונותיהן של ישראל, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:133)

[133] קודם שאמרו ישראל נעשה ונשמע [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:134)

[134] שמא לא יקבלוה, ויחזור העולם לתוהו ובהו כדריש לקיש [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:135)

[135] כשקבלוה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:136)

[136] מאי שנא דכתיב הא ביום גמר מעשה בראשית" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:137)

[137] הששי' משמע הששי המיוחד במקום אחר... אף כאן 'ויהי ערב ויהי בקר' של גמר בראשית תלוי ביום הששי, והוא ו' בסיון שניתנה בו התורה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:138)

[138] בפרקים טז, לב, וכן במקצת שם בריש פרק נח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:139)

[139] לשונו שם בפל"ב [צד.]: "כי התורה - כל העולם תלוי בה. ואם לא היתה התורה היה העולם חוזר לתוהו ובהו... כי איך תהיה התורה, שהיא שלמות כל המציאות... מפני שכל מעשה בראשית תלוים בקבלת התורה, שכשם שברא השי"ת כל מע"ב, ונתן לכל אחד טבעו אשר יהיה נוהג עליו, כך ראוי שיהיה לאדם השכלי הנהגה שכלית". ועיי"ש שמאריך בזה עוד לבאר את הצורך הגמור שתהיה תורה בעולם. ושם בפט"ז [נב.] כתב: "כי השי"ת הוא שמוציא שכל האדם אל הפועל... שהשי"ת השלים את הכלל בתורה... ואמרו [שבועות לט.] כי אף הדורות שעתידים לעמוד, וכל זה מפני כי התורה היא השלמת הכלל, כי אי אפשר זולת זה". ובגבורות ה' פמ"ו [קעז.] כתב: "כי התורה השלמת הנמצאים [ומביא שם את המדרש הנ"ל לגבי "יום הששי"]... כי תכלית שלימות העולם בתורה, ואם אין תורה אין כאן שלימות. ולפיכך אם לא יקבלו ישראל התורה יחזור העולם לתוהו ובוהו". וכ"ה בדר"ח פ"א מ"ב [כה:], שם בהמשך [כז:], ח"א לסנהדרין צט: [ג, רכט.], ודרוש על התורה [לג.]. ובדר"ח פ"ג מי"ז [קנג:] הביא ג"כ מדרש זה, והוסיף: "אם לא היתה התורה לא היה קיום לעולם... כי התורה היא השלמת הנהגת עולם הטבעי, ואין דבר עומד בלא הדבר שמשלים אותו". וראה הערה 145.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:140)

[140] שנתינת התורה מחייבת בחירה נצחית בישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:141)

[141] לשונו בתפארת ישראל פ"ו [כב:]: "אבל מדברי חכמים נראה שאין לומר כי המצות שנתן השי"ת בשביל המקבל שהוא האדם, רק הם גזירות מצד השי"ת הגוזר על עמו גזירות כמו מלך הגוזר גזירה על עמו. אף כי האמת ימשך מזה מצד שהוא מקיים הגזירה שגזר עליו הטוב וההצלחה שאין אחריה הצלחה. מ"מ אין התחלת הגזירה שניתנה לטוב אל המקבל. ומה שאמר הכתוב 'ויצונו ה' אלקינו לעשות החוקים האלה לטוב לנו', אין הפירוש שהוא יתברך צוה המצות בשביל להטיב לנו, שאין זה כך. רק הוא יתברך צוה עלינו כמלך הגוזר, רק שהגזירה הזאת היא לטוב לנו לחיותנו כיום הזה אם נקיים המצות, ולא שתחלת הגזירה הוא לטוב לנו... ודבר זה מוסכם בגמרא בכמה מקומות, והוא עיקר שורש גדול... שאמרו במקומות הרבה [עירובין לא., ר"ה כח.] מצות התורה לא ליהנות ניתנו, אלא בשביל גזרות ניתנו. ולפיכך אמרו [ר"ה כח.] המודר הנאה מן השופר מותר לתקוע בו... והטעם בכולם מפני שמצות התורה לא ניתנו ליהנות, רק לעול על האדם", ועיי"ש שמאריך בזה עוד. ושם בס"פ כז [סוף פג:] כתב: "אמנם מה ששואלים בני אדם, כי אם חג השבועות הוא בשביל שנתן לנו התורה, למה כתב [במדבר כח, כו] 'וביום הביכורים בהקריבכם מנחה', ולא כתב 'וביום מתן תורה' מאחר שעיקר היום הוא בשביל התורה... אין זה שאלה כלל, כי השי"ת נתן למועדים זמן אשר הם שמחת ישראל אשר זכו אל הטוב... ובחג השבועות, התורה שניתנה בו ניתנה מהשי"ת, והיא לעול על ישראל, והרי אומות העולם לא היו רוצים לקבל התורה [ע"ז ב:]... ואיך יכתוב בתורה 'זמן מתן תורה' שנתן השי"ת בגזרתו על האדם". וכן כתב בסוף ספר דר"ח [שכח:], ובח"א למכות כג: [ד, ה:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:142)

[142] בסוף ספר דר"ח תירץ שאלה זו בזה"ל: "אין הפירוש כי בשביל טובת ישראל עשה [ה'] זה, שרצה להטיב להם, שאם כן היו אומרים 'לא הן ולא שכרן' [ברכות ה:], וח"ו לומר כך. אבל הפירוש שהשי"ת רצה לזכות את ישראל [מכות כג:] בעל כרחם, מפני שהוא יתברך רוצה שיהיה האדם זכאי מאוד, ויהיה לו זכות הרבה, לכך הרבה להם תורה ומצות. ולכך א"א לומר 'לא הן ולא שכרן', שהשי"ת רוצה שיהיה זכאין על כרחם. ולא אמר 'רצה הקב"ה להטיב לישראל'... כי היה זה משמע שהיה עושה בשביל טובת ישראל... שאין הדבר כך, רק אמר 'רצה השי"ת לזכות את ישראל', כלומר שיהיו זכאים במעשים. כי הוא יתברך צדיק, וחפץ בזכאים וצדיקים... בשביל שהוא צדיק, ומבקש שיהיו בניו ישראל ג"כ צדיקים, כי 'צדיק ה' צדקות אהב' [תהלים יא, ז], ולכך הרבה להם תורה ומצות לזכותם ולצדקם". וכן כתב בח"א למכות כג: [ד, ה:]. ולפי"ז לכאורה כבר לא קשה שאלתו כאן "למה נתן עול תורה עלינו, ואין עול זה לטובת ישראל". אמנם לפנינו יתבאר שדברים אלו שכתב בדר"ח הם עומק כונתו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:143)

[143] כמבואר לעיל הערה 91, שהטבע אינו משתנה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:144
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:144](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:144)

[144] לשונו בדרוש על המצות [נא:]: "וברא [הקב"ה] חמה, שהיא ראש ועליון בצבא השמים... שס"ה ימים שבהם אינה עוברת חוק שנתן לה הש"י, כמו שאומרים 'חוק וזמן נתן להם וגו'', עד שמתוך כך האדם שדר בעולם תחת השמש... נמשך אחר זה ג"כ, שלא יעבור חוק שלו שנתן הש"י בשס"ה, דהיינו מצות לא תעשה. שאם החמה אינה עוברת שס"ה ימים שהם חוק שלה, איך יעבור האדם הדר תחת השמש חוק שס"ה שלו. כי האדם נמשך תמיד אחר המקום שהוא דר שם ומנהגו, כמו שאמרו [ב"מ פו:] אל ישנה האדם ממנהג המקום". הרי שהחוק של החמה מחייב את האדם שינהג כמוה. וכן ביאר בח"א למכות כג: [ד, ו:]. וראה להלן פי"ד הערה 38, ופל"ו הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:145
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:145](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:145)

[145] פרקים א-ד, שם פל"ב, שדן בהם להראות שסדר האדם הוא התורה ומצות, כי האדם הוא שכלי, ומתחייב שיהיה לו סדר שכלי. וחלקו הובא בהערה 139. ועיין שם בעיקר בפרק ד, שהאריך לבאר כיצד מצות התורה הן חוק וסדר שנתן השי"ת לאדם, וסיים דבריו שם [יז.]: "כלל הדבר, כי השי"ת נתן לאדם התורה, שיהיה לאדם המעלה היותר עליונה שהיא בעולם... שלא יסור מן אשר נברא עליו אל הרע ואל הפחיתות, ואם שיקנה השלמות היותר עליון על ידי מצוה עשה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:146
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:146](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:146)

[146] כן הוא לשון רש"י [בראשית א, לא] "'יום הששי', כולם תלויים ועומדים עד יום הששי, הוא ו' בסיון, המוכן למתן תורה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:147
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:147](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:147)

[147] ועוד אודות שהתורה היא סדר העולם - הנה זהו יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, ולדוגמה, ראה דבריו בנתיב התורה ר"פ א [א, ג.] שכתב: "דברי תורה תומכין כל העולם... כי לכך הוסיף ה"א בששי לומר כי כל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד ששי בסיון, אם יקבלו ישראל התורה - מוטב... וא"כ ד"ת מחזקים ותומכים הכל, עד שיש לעולם קיום. וכל זה מפני כי התורה היא סדר האדם, באיזה מעשה יהיה נוהג, ואיך יהיה נוהג, ואיך יהיה מסודר במעשיו, וזהו ענין התורה. וכמו שהתורה היא סדר האדם, כך התורה היא סדר של העולם, עד שהתורה היא סדר הכל, רק כי סדר האדם הוא נגלה ומפורש בתורה... אבל סדר העולם כולו ג"כ הוא בתורה, שאין התורה רק סדר המציאות העולם בכללו. וזהו שאמרו במדרש [ב"ר א, א] שהיה מביט בתורה וברא את עולמו, ר"ל שהתורה בעצמה היא סדר הכל. ולכך כאשר רצה השי"ת לברוא את עולמו ולסדר אותו, היה מביט בתורה, שהיא סדר הכל, וברא את עולמו... והסדר הוא מקיים הכל. ולכך אמרו שכל מע"ב היו תלויים ועומדים עד שהיו ישראל מקבלים התורה, שאז היו מקבלים בעולם התורה שהיא סדר הכל, ובה יהיה מתקיים הכל". וכן כתב בדר"ח פ"ג מי"ד [קמו:], שם פ"ה מכ"ב [ערה.], גבורות ה' פ"ע [שכב.], באר הגולה באר הרביעי [סט.], ועוד. וראה לעיל פ"ג הערה 56, ולהלן פי"ד הערות 19 ,15, פט"ז הערה 82, פכ"ג הערה 196, פכ"ד הערות 112 ,3, ופל"ה הערה 76.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:148
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:148](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:148)

[148] פירוש - אם אין כאן תורה, אע"פ שסדר הטבע עשוי להמשך, מ"מ סדר האדם השכלי יתבטל, וסדר שבטל מקצתו בטל כולו, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:149
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:149](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:149)

[149] נראה לבארו, כי כבר השריש בספר תפארת ישראל פל"ד [צח.] ש"כל סדר מקשר דבר עם דבר, עד שהכל נעשה אחד". ובנתיב התורה ר"פ א [א, ג:] כתב: "העולם מסודר יחד, עד שהעולם הוא אחד... וכאשר הדבר מקושר ומסודר יחד, אם אחד יוצא מן הסדר, דבר זה הוא ביטול הסדר להכל". ופירושו, שהואיל והסדר מעמיד את כל הנמצאים כחטיבה אחת, ברגע שחלק מהנמצאים אינם מסודרים, יש כאן פירוד בבריאה, וממילא אין הסדר משיג את יעודו - לקשר את כל הבריאה למציאות אחת. ואלו הם דבריו בנתיב התורה המובאים כאן. והוסיף שם [א, ד.]: "הרשעים, כאשר הם יוצאים מן התורה, ועוברים את הסדר שסדר השי"ת, בזה מחריבין כל העולם, כי כל העולם הוא אחר מקושר ומסודר, ושנוי הסדר שסדר השי"ת דבר זה הוא שנוי אל הכל". הרי שמשום שהסדר הוא אחד, לכך היוצא מהסדר מבטלו לגמרי, כי אין סדר במקצת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:150
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:150](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:150)

[150] ובסמוך יבאר שאי אפשר שהתורה תהיה נתונה לאומה אחרת, אלא לישראל. וממילא יש כאן שלשה שלבים המחייבים בחירת הקב"ה בישראל; (א) נתינת התורה היא הכרחית לקיום העולם. (ב) התורה יכולה להנתן רק לישראל [יבואר מיד]. (ג) ישראל נבחרו להיות אומתו של הקב"ה, כי הם היחידים המחזיקים בתורה המוכרחת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:151
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:151](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:151)

[151] לשונו בנתיב התורה פ"ו [א, כח:]: "כי אין השכינה עם ישראל רק בשביל כי נתן להם התורה שהיא אחת, לכך הקב"ה שהוא אחד הוא עם ישראל. ודבר זה תמצא במדרש בפרשת תרומה [שמו"ר לג, א] על 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' [שמות כה, ח]... כי השי"ת שהוא אחד, מתחבר עם התורה שהיא אחת... כי לכך השכינה בישראל בשביל שיש להם תורה אחת, כמו שהוא יתברך אחד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:152
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:152](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:152)

[152] בפרק מו [קמג.], וז"ל: "ואמר עוד [שמו"ר לג, א] כאשר נתן השי"ת התורה לישראל אי אפשר שיהיה פורש מן התורה, וכביכול הקב"ה בעצמו נלקח עם התורה... ולפיכך מיד אחר שניתנה התורה לישראל צוה [שמות כה, ח] 'ועשו לי מקדש', שיהיה לו חיבור מיוחד עם ישראל... ודבר זה הוא ג"כ אחד מן הדברים שהם יסוד ישראל, אשר נתן להם התורה, שהוא החבור הגמור לנצח נצחים, שאי אפשר שלא יוסר כלל". וכן כתב שם בפנ"ו [קסו:], וז"ל: "כי כאשר היה התורה עם ישראל, מיד היה השי"ת עמהם". וראה לעיל פ"ה הערה 409, פ"ט הערה 70, ולהלן פי"ח הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:153
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:153](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:153)

[153] ד"ה ובמדרש מצאתי, שקבלת התורה היא עצם החבור. ולפי דברי המהר"ל כאן יוסבר היטב מדוע בברכת התורה נכנס הוא עניין בחירתם של ישראל, שהרי נוסח הברכה הוא: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה". ולכאורה נתינת התורה לחוד, ובחירת ישראל לחוד. אלא הם הם הדברים. בחירת ישראל מהעמים היא פועל יוצא ישיר מכך שהתורה ניתנה לישראל. והואיל והבחירה נובעת מהנתינה - נכרכו שניהם יחד בברכת התורה. וראה פחד יצחק חנוכה, מאמר א.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:154
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:154](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:154)

[154] לשונו בדר"ח פ"ו מ"ז [שא:]: "הש"י סדר כל הנמצאים, ונתן שכל לכל אחד ואחד כפי מה שהוא ראוי... כמו שהוא יתברך ברא כל הנבראים, ונתן לכל אחד מהותו, כך נתן לכל אדם שכלו ודעתו". ושם בהמשך כתב [ריש שג.]: "שהשי"ת סדר לכל אחד ואחד דעתו, וחכמה מיוחדת". ובנתיב הכעס פ"ב [ב, רלח:] כתב לגבי חכמה נבואה וגדולה ש"אלו ג' יש לכל אחד סדר מיוחד עם הש"י כאשר תבין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:155
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:155](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:155)

[155] לשונו בדר"ח פ"ו מ"ז [סוף שא:]: "כל הלכה מיוחדת לאומרה, ולפיכך ראוי ליחס גם כל השגה בתורה אל מי שאומר השמועה, כי אותה השגה ראויה אליו. ואם לא יעשה כן, הרי הוא משנה בתורה מה שסידר לכל אחד, רק יש לתלות כל דבר באומרו, ואז אינו משנה בתורה... ויש במדרש [ספרי דברים יט, יד] כל מי שמשנה דברי ר"א לדברי רבי יהושע, ודברי ר"י לדברי ר"א כאילו החריב את העולם. והן הן הדברים אשר אמרנו, כי השגת ר"א מיוחדת לר"א, והשגת ר"י מיוחדת לר"י, שהם מחולקים בהשגתם. וסידר הש"י דעת זה לר"א ודעת זה לר"י. וכאשר משנה דבריהם הרי הוא משנה סדר התורה אשר סידר הש"י לחכמים, ודבר זה חורבן העולם כאשר יש שנוי הסדר בתורה". וראה דבריו בגו"א שמות פל"ח אות ה, שכתב שם: "כלל הדבר, למשה בא הידיעה בענין התלמוד, לפי שהוא ממונה אל הלימוד... ולבצלאל המיוחד על המעשה, בא אליו [הידיעה] איך יעשם, ולכך היה יודע בצלאל עשייתם". הרי שלכל אדם יש את הסידור שלו, ואין להחליפו בסידור חבירו. וראה להלן פט"ו הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:156
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:156](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:156)

[156] אודות שהתורה היא צורתם של ישראל, ו"בני ישראל" הוא בגימטריה 603, כמספר המצות מלבד עשרת הדברות - ראה לעיל פ"ט הערה 70 שנקודה זו התבארה שם. וראה לעיל פ"י הערה 31. ובתפארת ישראל פמ"ז [קמג:] כתב: "התורה היא דרכי ה' אשר סידר השי"ת את הנמצאים, ובפרט העם אשר בחר בו". ובבאר הגולה באר הרביעי [ריש עב.] כתב: "התורה היא סדר אלקי שנתן השי"ת לישראל", עיי"ש. ובנתיב הבושה פ"ב [ב, רא:] ביאר שישראל זקוקים במיוחד לסדר התורה, וכלשונו: "והתורה היא סדר העולם, וע"י התורה אין העולם יוצא מן השווי ומן היושר. ולכך קאמר [חגיגה יד.] מפני שישראל הם עזים שבאומות נתן להם התורה, שהיא סדר השוה, וע"י התורה אין האדם יוצא מן השווי ומן היושר". וראה להלן פי"ד הערה 56.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:157
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:157](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:157)

[157] פירוש - אע"פ שדתות אחרות של אומות העולם מודות שהתורה היא תורת אמת, וכידוע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:158
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:158](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:158)

[158] ודבריו יוטעמו עפ"י מה שכתב בגו"א דברים פ"ד אות י בביאור מילת "חלק", שבפסוק שם [דברים ד, יט] נאמר "ופן תשא עיניך השמימה וגו' כל צבא השמים וגו' אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים תחת השמים", וביאר שם הגו"א: "לשון 'אשר חלק' משמע חלוקה שחלק לאומות בלבד, כלומר שזה הוא חלקם, ולפיכך אין לפרש 'וכל העמים' אף ישראל, דלא שייך לשון 'חלק', דמשמע לשון חלק, שנתן להם חלקם בלבד ולא לאחר". הרי שלשון "חלק" מורה על בלעדיותו של המקבל, שנותן לו ולא לאחר. וזהו שכתב כאן שהתורה היא בלעדית לישראל, ולא שייכת כלל לאומה"ע, "כי אין התורה חלקם כלל", ואין לגוים שום תפיסה משלהם בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:159
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:159](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:159)

[159] אודות הביטוי "באמונתם" - ראה לעיל פ"ו הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:160
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:160](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:160)

[160] ספרי דברים לג, ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:161
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:161](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:161)

[161] פרק עב [שכח:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:162
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:162](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:162)

[162] פרק א [ט.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:163
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:163](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:163)

[163] לשונו בתפארת ישראל פ"א [ט.]: "בארו בזה הדברים אשר אמרנו, כי מצות התורה, שהם פעולות האלקיות, מתייחסות אל ישראל. שלפי מעלת נפשם הם מוכנים אל פעולות האלקיות... אבל עכו"ם מצד חסרונם ופחיתותם אינם ראויים לפעולות האלקיות, שהם המצות. וזהו שהיה מחזיר התורה על כל אומה ולשון, ועצם נפשם ממאן לקבל הפעולות האלקיות, כי אם ישראל היו מוכנים לתורה מצד מעלת נפשם... כי אין ראוי להם [לאומות העולם] התורה והמצות... שאין נפשם מוכן לזה, כי אם ישראל מצד נפשם האלקית... והנה אותם אשר יש להם נפש אלקית הם מוכנים לדברים אלקיים, כמו הנבואה ורוה"ק, ודבר זה לא תמצא רק בעם אשר בחר בו השי"ת". וראה לעיל פ"ה הערה 543, ולהלן פי"ד הערות 13, 12, פל"ב הערה 45, פנ"ז הערות 107 ,75.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:164
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:164](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:164)

[164] כמו שאמרו במדרש [שיהש"ר ה, על פסוק יא] "אם באים כל העולם להלבין כנף אחד מן העורב אינם יכולים". וראה בתפארת ישראל פמ"ט [קנב.] שהביא מדרש זה, וכתב: "אי אפשר לשנות המציאות אשר ברא השי"ת... כי אין לשנות הנמצאים אשר ברא השי"ת". וראה לעיל הערות 144 ,143 ,91.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:165
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:165](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:165)

[165] כי כל הבריאה תלויה ועומדת בנתינת התורה, וכמו שהתבאר עד כה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:166
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:166](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:166)

[166] בגבורות ה' פע"ב [שכח:] כתב בזה"ל: "צריך אל הדברים העליונים הכנה, לכך לא היה ראוי להם התורה, כי אם אל ישראל יש הכנה אל התורה... והנה הכנה הזאת אי אפשר שתהא לבטלה, שדבר זה אין בנמצא שיהיה אף בדברים הטבעים דבר לבטלה [שבת עז:], ומכ"ש בדברים החשובים האלקיים שתהיה הכנה הזאת שיש בישראל לקבל המעלה האלקית לבטלה... ואי אפשר לומר כי העם אשר הם בלתי הכנה יקבלו דברים אלקיים, שצריך לכל הדברים הכנה. ואם לא היה צריך אל הכנה, היה אפשר לומר ג"כ כי יהיה החמור מקבל שכל האנושי. ואם כך הוא בדברים הטבעיים, בדברים העליונים כ"ש שצריך להם הכנה מיוחדת... כי השי"ת סידר את הכל בחכמתו, ונתן הכנה למי שראוי להכנה, והרחיק מן הכנה מי שאינו ראוי לאותה הכנה. ולפיכך אי אפשר להיות שיקבל דברים אלקיים מי שאין בו הכנה, או שתהיה הכנה לבטלה במי שיש בו הכנה". ואלו הם דבריו כאן. וראה ציון 190, ולהלן פי"ח הערה 31, ופ"נ הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:167
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:167](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:167)

[167] כמו שיבאר בסמוך שדבר הכרחי אינו עומד להתבטל, ואם ההכרח גורם ליציאה לפועל - כ"ש שגורם שלא יתבטל, וכמבואר בהערה 175.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:168
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:168](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:168)

[168] תחת ההר ממש [רש"י שבת פח.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:169
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:169](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:169)

[169] קובא שמטילין בה שכר [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:170
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:170](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:170)

[170] שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם, יש להם תשובה, שקבלוה באונס [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:171
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:171](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:171)

[171] מאהבת הנס שנעשה להם [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:172
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:172](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:172)

[172] כן הקשה המדרש תנחומא פרשת נח אות ג, ותוספות שבת פח. ד"ה כפה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:173
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:173](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:173)

[173] ענין זה של כפית הר כגיגית מובא גם בגו"א שמות פי"ט אות כב, תפארת ישראל פל"ב [צד.], שם ס"פ נא, בהקדמה לאור חדש [מו.], בהקדמה לדרוש עה"ת [ד:], ובבאר הגולה באר הרביעי [סוף מג:]. והנה ברוב המקומות הנ"ל ביאר המהר"ל בהסברו הראשון שהתורה ניתנה בכפיה בכדי להורות לישראל את מעלה התורה, שהיא הכרחית לקיום העולם, "כי הדברים המוכרחים להיות הם חשובים במעלה יותר" [לשונו בגו"א שם]. והואיל והתורה עצמה היא בהכרח, לכך אף נתינתה נעשתה בהכרח, כדוגמת התורה עצמה [כ"ה באור חדש שם]. אמנם כאן דבריו מכוונים יותר להסברו השני שהביא במקומות הנ"ל, והוא - שכפית התורה מחייבת את נצחיותו של מתן תורה, שמתוך שנעשה בכפיה - ממילא אינו בר ביטול. וכלשונו בתפארת ישראל שם: "לכך כפה עליהם ההר כגיגית, שלא יאמרו ישראל כי יהיה ח"ו בטול לקבלת התורה, כי מרצונם קבלו ישראל, ואפשר להפטר מדבר כזה, שהרי לא נעשה בהכרח, רק היה אפשר לקבל, ואפשר שלא לקבל. ולכך כפה עליהם ההר כגיגית לומר שהם מוכרחים לקבל התורה. וכל דבר שהוא מוכרח ומחויב, אין כאן הסרה וביטול, אחר שהוא מוכרח". וכן כתב באור חדש [סוף מו.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:174
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:174](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:174)

[174] ובגו"א שמות פי"ט סוף אות כב כתב: "וכל דבר שהוא מוכרח - לא יסולק, אחר שכך מוכרח... ואע"ג דהקדימו נעשה לנשמע, עיקר החיבור הוא מוכרח, ובזה יהיה כאן חבור מוכרח". ופירושו, שישראל הסכימו לחיבור המוכרח, וכמו שבאנוסה הדין הוא שרק לדעתה תנשא למאנס, ולא בעל כרחה [כתובות לט:], כך היה צורך בהסכמת ישראל לחיבור ההכרחי. והדמיון למאנס יתבאר יותר בהמשך.
ובבאר הגולה באר הרביעי [סוף מג:] ביאור כדברים האלו בזה"ל: "כפה עליהם הר כגיגית, כי הראה להם כי הוא יתברך מלכם על אפם ועל חמתם... ודבר זה אינו מצד ישראל. כי דבר שהוא מצד המקבל - כל מקבל אפשרי מצד עצמו, וכיון שהוא אפשרי מצד עצמו אפשר שיהיה הסרה וסילוק. אבל דבר זה הוא מצד מעלה, הוא השי"ת, ולכך אין לומר שיהיה בדבר הזה שום צד אפשרות הסרה, כי לא היה זה מצד רצון ישראל, רק שכפה עליהם הר כגיגית... ובודאי לדבר הזה אי אפשר שיהיה הסרה לזה". וכן כתב בתפארת ישראל ס"פ נא [סוף קנז:]. וראה הערה 211 שהדברים הובאו בשלימותם, ולהלן פמ"ב הערה 42.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:175
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:175](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:175)

[175] פירוש - אם הכרח התורה מחייב שתנתן, ק"ו שאותו הכרח יחייב שהתורה לא תתבטל. כי אם טעם זה מועיל להוציא דבר מהכח אל הפועל, ק"ו שהוא יועיל להשאיר את הדבר על כנו, וימנע את בטולו. דוגמא לדבר; אין לאב רשות למכור את בתו נערה לאמה עבריה [כתובות מ:], ולמדים כן מק"ו; ומה מכורה כבר יוצאת בסימני נערות [קידושין יד:], זו שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר [ערכין כט:, ועיי"ש]. וראה באתוון דאורייתא כלל ט שדן בק"ו מעין זה בהרבה מקומות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:176
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:176](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:176)

[176] כן הביא מדרש זה בגו"א שמות פי"ט אות כב, תפארת ישראל פל"ב [צד:], ובאור חדש [מו:]. וראה בתורה שלימה פרשת יתרו סוף אות רכד, שלא נמצא מקומו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:177
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:177](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:177)

[177] ואילו המפתה אין בה שלא יוכל לשלחה [לשונו באור חדש סוף מו:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:178
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:178](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:178)

[178] מצד עצמו שאינו מחוייב ומוכרח, אלא נעשה מחמת עצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:179
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:179](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:179)

[179] לעיל הערה 153. ועוד אודות שמתן התורה גופא הוא עצם החיבור - ראה תענית כו: שדרשו על הפסוק [שיר השירים ג, יא] "ביום חתונתו" - "זה מתן תורה". ורש"י בשיר השירים שם ביאר שהכונה למתן תורה של ששי בסיון. ובגיטין לו: אמרו על חטא העגל "עלובה כלה שזינתה ביום חופתה", ופירש רש"י שם "בעוד שכינה וישראל בסיני עשו את העגל וכו'". הרי שמתן תורה נידון כחופה בין הקב"ה לישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:180
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:180](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:180)

[180] לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב: "לא שבא לומר כי יהיה כאן דין המאנס את הנערה שלא יוכל לשלחה כל ימיו, דאין ללמוד מדין בשר ודם המאנס את האשה, שזה פועל שעשה בחטאו. אבל הפירוש כך; התורה נתנה למאנס [דין] 'ולא יוכל לשלחה כל ימיו', ולא נתן לו עונש אחר, כי כל מעשה הכרחי הוא פועל יותר, ולא כן הפועל שנעשה ברצון המקבל... ומי שמאנס את האשה בהכרח עשה כאן חבור מוכרחי... אין כאן גירושין... וכך נאמר עשה הקב"ה חבור מוכרח; שהרי היה מכריח אותם, וכל דבר שהוא מוכרח - לא יסולק". ובתפארת ישראל פל"ב [צד:] כתב: "שמשפט האונס כפי מה שהיה המעשה. כי המאנס היה מכריח הבתולה על האישות, וכל דבר שהוא מוכרח הוא מחוייב. ולכך לא יוכל לשלחה, כפי אשר הוא עושה בעצמו האישות ההכרחי, לכך לא יסור כלל. ולכך כפה השי"ת עליהם ההר כגיגית להיות החבור הזה הכרחי. וכל זיווג וחבור הכרחי, אין סלוק והסרה. כמו שהוא אצל המאנס אשה". וראה להלן פמ"ז הערה 24, ופנ"ב הערה 42.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:181
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:181](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:181)

[181] ובהקדמתו לאור חדש [ריש מו:] הוסיף בזה: "לא אמר במדרש בשביל שיהיו אנוסים כפה עליהם, רק מה שהוא מתחייב מזה שהכריח אותם על התורה, שמתחייב מזה שאין הש"י מפריד מאתו ישראל. אבל עיקר הסבה שהיה מכריח אותם הוא הטעם אשר אמרנו [בהסברו הראשון שם], כי התורה בעולם היא הכרחית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:182
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:182](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:182)

[182] פירוש - למעלה התבאר שכתוצאה ממתן תורה נעשית בחירת עם ישראל לדבר שאין לו ביטול. וזהו מה שביארו כאן במדרש, שכתוצאה ממתן תורה ישראל הם בגדר אנוסה שלא ניתן לשלחה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:183
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:183](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:183)

[183] לשון תוספות: "ואע"פ שכבר הקדימו נעשה לנשמע, שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה, שיצתה נשמתן [שבת פח:]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:184
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:184](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:184)

[184] כמו שאמרו בשבת פט: "בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם 'בני בכורי' [שמות ד, כב]". הרי שתואר "בני בכורי" [המורה על מעלת ישראל, וכמבואר לעיל בריש הפרק] ניתן להם מחמת שהקדימו "נעשה" ל"נשמע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:185
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:185](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:185)

[185] לשונו בתפארת ישראל פל"ב [צד.]: "ולפי הנראה אין דברים האלו [של תוספות] ברורים, שנאמר כי ישראל יחזרו מקבלת התורה, אשר לא יסוף זכות זה מזרעם וזרע זרעם עד עולם, ומה זכות הוא זה, שמא אם לא כפה ההר היו חוזרים. ועוד, יכפה עליהם ההר כשיהיו חוזרין, ולא עתה. ועוד, אם לא היה כפית ההר רק שלא יהיו חוזרין, הא דאמרינן בע"ז [ב:] 'כלום כפית ההר עלינו', לימא להו - כלום אמרתם 'נעשה ונשמע' קודם כפיית ההר, שאילו אמרתם 'נעשה ונשמע' קודם - היה כופה עליהם ההר שלא יחזרו בשביל האש. אבל כיון שלא אמרו קודם זה 'נעשה ונשמע' אין לכפות ההר". וכן הקשה באור חדש [מה:], ובגו"א שמות פי"ט ריש אות כב. [ועיי"ש (באור חדש ובגו"א) שניסה ליישב את שיטת תוספות.] ולכך "נראה כי לא היו חוזרים בהם כלל" [לשונו באור חדש (ריש מו.)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:186
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:186](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:186)

[186] בא לבאר, שאם נתינת התורה לישראל מחייבת שתיעשה באופן של כפיה והכרח, מדוע מ"מ מצינו שישנו איזה שהוא פגם באופן זה, עד שישראל יוכלו לטעון על כך "מודעא רבא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:187
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:187](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:187)

[187] לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה ואם לא]: "כי קבלת התורה בהכרח, והדברים המוכרחים אינם בעצם... ויוכלו לומר כי אין התורה ראוי להיות לישראל בעצם, כי הדברים המוכרחים אינם בעצם, ואחר שהתורה אינה בעצם להם, אם כן אין התורה ראוי להם מצד עצמם, ואין חידוש אם יעברו התורה, שאם אין האבן עומד באויר - אין חידוש, מפני שאין טבעו לעמוד שם, והוא עומד לשם בכח ההכרח". וצרף לכאן את דבריו בדרוש על המצות [נז.] שכתב שם: "כל שהוא מוכן אל דבר - בקלות מגיע אליו, והדבר שאינו מוכן אל דבר - לא יבוא בקלות אליו". ומעין זה הוא בגו"א בראשית פל"ז אות לט. והואיל והתורה ניתנה לישראל דרך כפיה וקושי, הרי יש בכך להורות שאין ישראל מוכנים דיים לתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:188
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:188](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:188)

[188] כפי שביאר בדרוש על התורה [כז:]: "אולי יאמרו הנשים אין לנו שכר בלמוד תורה בשאינם לומדות אותה... לכך אמר... אדרבה... ששכרם הרבה מאוד יותר משל אנשים... וכדאיתא בברכות [יז.] גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים, שנאמר [ישעיה לב, ט] 'ונשים שאננות וגו''. אמר ליה רב לרבי חייא נשים במה זכיין, באקרויי בנייהו לבי כנשתא... כי יש לשאול למה ועל מה גדולה ההבטחה שהבטיח לנשים, ואם שכר הנשים גדול בשביל שמסייעים לבניהם ולבעליהם לתורה, כ"ש היה ראוי להיות יותר גדול שכר אנשים הלומדים אותה. אמנם יש לך להבין זה ממה שאמר הכתוב שהביא 'נשים שאננות', כי האיש במה שהוא גבר איננו שאנן והשקט מצד התגברותו והתפעלו, ולכן אינם מוכנים ג"כ כל כך אל השאנן והמנוחה, הוא העוה"ב, שהוא המנוחה בעצמו. אבל הנשים ראויים ומוכנים לה מצד עצמם, שאינם בני פעולה והתעוררות מצד עצם בריאתן... ובמעט הסיוע שמסייעים לתורה שכרם גדול מאוד, כאשר כבר הם מוכנים אל השאנן, וכן המוכן לדבר מה, בנקל ישיגו מצד תכונתו... [ולכך] ראוים לשכר יותר גדול". הרי שככל שההכנה מרובה יותר - השכר מרובה יותר, וזהו שכתב כאן שלולא הכפיה היתה הזכות של ישראל מרובה יותר.
ובתפארת ישראל פ"ה [יט.] כתב: "מה שישראל הם מוכנים אל התורה היא מדריגה בפני עצמה... ואם נתן להם מעט מצות לא היה הזכות שלהם כל כך כמו שיש להם זכות במה שיש להם תורה שיש בה מצות הרבה, ומוכנים אל הרבה מצות. ואם לא היה מעלת ישראל במה שהם מוכנים אל התורה, באיזה צד נוכל לומר שאותם שלא היו יכולים לקיים מצות התורה, שמתו כשהם קטנים, שיהיו בני עוה"ב. אבל הענין הוא במה שהם העם שיש להם התורה, ומוכנים לתורה ומצוה, ובשביל הכנתם לתורה יזכו לחיי עוה"ב... אבל במה שאנו בני תורה, ויש לנו הכנה אל התורה, יש לנו שכר בכל התורה כולה. ועל זה אמר רבי חנניא [מכות כג:]... כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל, ולפיכך הרבה להם מצות הרבה, והם מוכנים אל מצות הרבה מאוד, וזהו זכות ישראל כאשר יש להם מצות הרבה ביותר, ולכך שכרם גדול יותר". וראה להלן פי"ד הערה 12, שנתבאר שם שלישראל יש יותר שכר על מצוה קטנה שעושים ממה שיש לאומות העולם. וראה להלן פט"ו הערה 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:189
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:189](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:189)

[189] לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה ואפילו]: "'מכאן מודעא רבה לאורייתא', שהיה מכריח אותם לקבל התורה, אף על גב... [ד]לא חזרו מן 'נעשה ונשמע', סוף סוף בשעה שקבלו התורה היו מוכרחים, וכיון שהיתה קבלתם בהכרח, יש כאן מודעה רבה לאורייתא". וכן כתב בתפארת ישראל פל"ב [צה:], ובהקדמה לאור חדש [מו.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:190
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:190](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:190)

[190] וראה הערה 166, שהובאו שם מדבריו בגבורות ה' פע"ב [שכח:] שאי אפשר שיהיה עם שאינו מוכן לתורה - שיקבלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:191
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:191](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:191)

[191] פירוש - לפי הסברו של רש"י אין ב"הדר קבלוה" תיקון למפרע, אלא רק מכאן ולהבא. וא"כ ממתן תורה ועד ימי אחשורוש נשארת בתוקפה ה"מודעא רבה", וזה לא יתכן. ובאור חדש [מה:] כתב: "יש לשאול, כי אע"ג שחזרו וקבלו עליהם בימי מרדכי את התורה, מ"מ הדורות שהיו קודם שחזרו וקבלו בימי מרדכי איך נענשו על שלא קיימו את התורה, והרי יש מודעא רבה, ועדיין לא חזרו וקבלו את התורה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:192
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:192](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:192)

[192] כמבואר בשבועות לט. ש"קיימו וקבלו" נסוב על קבלת קריאת מגילה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:193
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:193](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:193)

[193] לשונו בתפארת ישראל פל"ב [צה:]: "כי בימי אחשורוש קיבלו מצוה אחת מרצונם... ומקרא מגילה היא ממצוה אחת שנתחדשה... שמזה נלמוד כי מקרא מגילה כמו תוספות כל התורה... ובזה היו מקבלים כל התורה מרצונם, שאם מצוה שהיא אחרונה לכל התורה, שהיא מקרא מגילה, קבלוה מעצמם, כי מי הכריח אותם לדבר זה, מכל שכן שאר מצות שהם קודמים למקרא מגילה, שכולם הם ברצון. ובזה כאילו היה תחילת קבלת התורה ברצון, כי הוכיח הסוף על ההתחלה". וכן כתב באור חדש [מז., רטז:]. ובגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה וקאמר] כתב: "וכיון דהם מעצמם הסכימו לעשות מצוה זאת, זהו קבלת כל התורה, שאיך יוסיפו עוד מצוה - אם הראשונים הם מוכרחים עליהם, לפיכך קבלת קריאת המגילה הוא קבלת התורה ברצון".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:194
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:194](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:194)

[194] בחידושי ההלכות שלו לשבת פח. הוסיף בנקודה זו: "כיון שקיבלו עליהם מקרא מגילה, שהוסיפו מצוה מחמת עצמם, א"כ לא נוכל לומר שהם אנוסים לקבלת מצות, שאם היו אנוסים לקבלת מצות מתחילה, למה היה להם להוסיף מעצמם. ודמי זה להא דתנן [ב"ב ד:] עמד נוקף וגדר את הרביעית מגלגלים עליו את הכל, מפני שבזה שהוסיף לגדור מחיצה רביעית גילה דעתו דניחא ליה, וא"כ הכל ניחא ליה, ובזה קיבלו עליהם כל התורה. ופירוש זה פשוט".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:195
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:195](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:195)

[195] ובגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה ואם לא] כתב: "ואע"ג שהיו מוכרחים תחלה, זה כמו שאמרנו למעלה, כי אי אפשר זולת זה, אבל התורה ג"כ מצד שישראל ראוי להם התורה מצד עצמם. הרי התורה לישראל מצד הנותן שרוצה בזה, ומצד המקבל שהם ישראל [ראה הערה 117]. וזה נראה כאשר קיבלו עליהם מקרא מגילה, הנה התורה להם מצד עצמם, ואין לומר שהתורה הוא אינו לישראל רק מצד הכרחי. והבן זה". וראה עוד בח"א לע"ז ב: [ד, כ.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:196
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:196](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:196)

[196] חוזר בזה לתחילת דבריו, שקבלת התורה נעשתה באופן של כפית הר כגיגית, וא"כ ישראל נידונים בזה כאנוסה, ואשר דינה הוא שאי אפשר לשלחה כל ימיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:197
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:197](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:197)

[197] ועד כאן הסיבה הראשונה לבחירת הקב"ה בישראל, וכן שבחירה זו אינה ניתנת לשנוי וביטול. ומעתה יביא עוד שתי סיבות לכך. וראה ציון 132.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:198
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:198](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:198)

[198] פרק ג, מד"ה אך אנחנו, עד ד"ה ודבר זה, וכן תחילת פרק י, ד"ה כאשר האדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:199
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:199](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:199)

[199] וראה לעיל פ"ג הערה 61, ופ"י הערות 22 ,14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:200
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:200](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:200)

[200] כמבואר בריש פרק י ד"ה כאשר האדם, וד"ה ואיך לא, שביאר שם מדוע ה"ראשית" של ישראל אינה ניתנת לתמורה ולביטול.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:201
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:201](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:201)

[201] כמבואר לעיל פ"א הערה 39, ולהלן ס"פ לח. וראה עוד להלן פי"ב הערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:202
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:202](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:202)

[202] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמה, בגבורות ה' פכ"ג [צט.] כתב: "הוא יתברך נקרא 'עלה' בפרט לישראל... כי אי אפשר להיות בלא ישראל, לפי שהם עלולים... שאין עלה בלא עלול... שלכל עלה צריך שיהיה לו עלול". ובדר"ח פ"ג מ"ו [קכז:] כתב: "דע, כי הוא יתברך רוצה להיות עם הנבראים, מצד כי אין עלה בלא עלול, לכך הש"י חפץ להיות עם אשר הוא עלה להם". וכן כתב בח"א ליבמות סד. [א, קמא:]: "הקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים [יבמות סד.], שהם יסודי עולם, כי התפילה היא התקשרות העלול בעלה... ודבר זה אינו שייך באחר כי אם בצדיק שהוא נחשב עלול, בפרט בישראל שנקראו 'בנים' למקום. כלל הדבר, כי הש"י רוצה וחפץ שיהיה העלול נתלה בעלה, ולא יהיה נפרד מאתו. והתפילה היא התקשרות עלול בעלה... וכל אשר מתפלל הוא עלול אל הש"י [ראה להלן פי"ג הערה 139, ופכ"ג הערה 11]... ולכך אמר שהוא יתברך מתאוה לתפילתן של צדיקים, וזה מפני כי אין עלה בלא עלול כלל". וראה לעיל פ"י הערה 113, ובפרק זה הערות 216 ,4, ולהלן פי"ג הערה 154.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:203
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:203](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:203)

[203] כמבואר לעיל בהערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:204
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:204](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:204)

[204] למעלה בתחילת הפרק, ושם הערה 4.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:205
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:205](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:205)

[205] בפרק י ד"ה ואיך לא, ובתחילת פרק זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:206
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:206](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:206)

[206] וא"כ השם "עלול" שחל על ישראל מחייב שבחירת ישראל תשאר נצחית; הן משום שישראל הם העלול הראשון ושאר האומות הן תוספת, והן משום שהעילה זקוק כביכול לעלול. ולכך שני הטעמים שהזכיר בדיבור זה [ישראל הם העלול הראשון, וכן שאין עלה בלא עלול] משתייכים לסבה אחת, והיא - שם "עלול" שחל על ישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:207
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:207](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:207)

[207] וכמבואר בהערות 39 ,31 ,21, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:208
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:208](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:208)

[208] אודות ביטוי זה ["באמונתם"] - ראה גם כן לעיל פרק ו הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:209
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:209](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:209)

[209] פירוש - הקב"ה עונה לכנס"י ששכחה זו היא מן הנמנע, כשם שמן הנמנע הוא שאשה תשכח עולה. ובגמרא שם ביארו "אמר הקב"ה, כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:210
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:210](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:210)

[210] כי אין שכחה לדבר שבעצם, וכפי שביאר להלן פכ"ג [ד"ה אלא] את הפסוק [תהלים קלז, ה] "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", וז"ל: "כי ירושלים היא עצם ועיקר העולם... ואין שכחה בדבר שהוא עיקר". ובבאר הגולה באר השלישי [מב.] כתב: "כי השכחה שייך בדבר שאינו חשוב, ואינו שם על לבו אותו דבר, ומסלק אותו ממנו ושוכח אותו". ובנר מצוה [יג.] כתב: "דבר שהוא עיקר ועצם אין שכחה, כי דבר שאינו עיקר והוא מקרה בלבד יש בו שכחה, לפי שהוא במקרה". וכן רמז ליסוד זה בגו"א שמות פל"ח אות ה, ושם הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:211
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:211](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:211)

[211] שהאריך שם בבאר השלישי [מא:-מד:], ובתוך דבריו כתב שם: "אבל 'ואנכי לא אשכחך', ופירוש דבר זה, מה שהוא מצד הש"י, שנקרא שמו על ישראל, והוא יתברך מלך עליהם, דבר זה אין בו שכחה ואין הסרה לזה, כי הוא יתברך ויתעלה אלקים של ישראל... ודבר זה אינו כלל מצד ישראל, כי דבר שהוא מצד המקבל, כל מקבל אפשרי מצד עצמו... אבל דבר זה הוא מצד מעלה, הוא השי"ת. לכך אין לומר שיהיה בדבר זה שום צד אפשרות הסרה, כי לא היה זה מצד רצון ישראל, רק שכפה עליהם הר כגיגית... ובודאי לדבר זה אי אפשר שיהיה הסרה לזה... ואתה הבן וראה, כי בדבור הראשון כתוב [שמות כ, ב] 'אנכי ה' אלקיך', לא אמר 'תקבל אותי לאלקים', שאז היה דבר זה תולה בישראל, אבל אמר 'אנכי ה' אלקיך', על כרחך ועל אפך". וראה הערה 174.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:212
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:212](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:212)

[212] ובנר מצוה האריך ג"כ לבאר מאמר זה, ובתוך דבריו כתב שם [יד.]: "החבור והצירוף שיש לישראל אל הקב"ה הוא... חבור מצד העילה עצמה, וחבור שהוא מצד העילה - אין לדבר זה, שהוא מצד העילה... שנוי, כי מצד העילה אין שנוי, רק ההשתנות הוא מצד העלול. וזה מפני שאין לישראל דבר בעצמם - עד שיהיה הסרה שייך בהם, רק השי"ת בחר בם, ודבר זה הוא מצד העילה... כמו שמוכיח הלשון שאמר 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים' [שמות כ, ב]... כי לא נזכר כאן שום מצוה, והיה לו לומר 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים לכך אהיה לך לאלקים'... אבל עיקר פירוש זה, שאם אמר 'אנכי ה' אלקיך לכך אהיה לך לאלקים', א"כ היה זה משמע שהוא יתברך אלוה להם תולה בישראל, והיה זה מצד העלול... וא"כ [עכשו שנאמר "אנכי" בלי קבלה מישראל] א"כ שיהיה סילוק לזה דבר שהוא מצד העילה... ודבר שהוא מצד העילה אין סילוק לזה כלל. ולכך אמרו ישראל 'נעשה ונשמע' [שמות כד, ז], ואילו אמרו 'נשמע ונעשה' היה להם דעת עצמם, כמו כל בריה שיש לו דעת עצמו, ולא היה להם דבר זה, רק כי הם נמשכים אחר השי"ת, הוא העילה. והכל הוא מצד העילה... וכאילו אינם דבר מעצמם, ולפיכך הקדימו נעשה לנשמע, ולא היו תולים בדעת עצמם, רק כל אשר יגזור עליהם השי"ת יעשו... ודבר שאינו מציאות לעצמו, רק הוא תולה בו יתברך, לא שייך סילוק והסרה מאתו. וזה שנאמר [ישעיה מט, טו] 'ואנכי לא אשכחך'". וכן הזכיר ענין זה להלן פי"ג ד"ה המעלה שהוא, ושם הערות 6 ,5. וראה שם במה שנתבאר שעם כל זה היה צורך בכפית הר כגיגית, להורות את החיוב והכפיה של תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:213
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:213](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:213)

[213] כ"ה בילקו"ש ח"ב רמז שנט, ואינו בויק"ר שלפנינו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:214
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:214](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:214)

[214] כמבואר ברש"י ויקרא כב, יא "וכהן כי יקנה נפש - עבד כנעני שקנוי לגופו", ונאמר שם בפסוק "הוא יאכל בו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:215
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:215](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:215)

[215] בתמיה, הרי ברור שיצא מרשותו, וכמו שאמרו בגיטין יג. "דאי בעי שקיל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:216
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:216](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:216)

[216] ראה הערה 202.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:217
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:217](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:217)

[217] כפי שפירש רש"י בבמדבר [טו, מא] "שלא יאמרו ישראל, מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר - על כרחכם אני מלככם, וכן הוא אומר [יחזקאל כ, לג] 'אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם'". ובתפארת ישראל פל"ב [צה.] הביא מדרש זה, וכתב: "הרי במדרש זה ביארו כי היו רוצים הרשעים לפרוק עול, שהיו חושבים כי חבור זה אינו מוכרח רק אפשרי שיהיה ואפשר שלא יהיה. והשיב להם יחזקאל כי חבור זה מוכרח, כי הוא יתברך מכריח אותם על זה. ולפיכך כפה עליהם ההר כגיגית במה שהחבור הזה הכרחי, ואינו דבר שאפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה". וכן הזכיר בקצרה בבאר הגולה באר השלישי [מג:]. וכן ראה בגבורות ה' פל"ח [קמב:], ובתפארת ישראל פל"ז [קו.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:218
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:218](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:218)

[218] כפי שביאר בבאר הגולה באר השלישי [מג:], והובא בהערות 211 ,174. וראה הערות 60 ,39 ,31 ,21. ובנר מצוה [יד.] כתב: "כי מצד העילה אין שנוי, רק ההשתנות הוא מצד העלול, שהוא בעל שנוי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:219
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:219](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:219)

[219] שהרי המסובב אדוק בסבתו, וכל היכא שהסיבה נמצאת - נמצא המסובב עמה. וראה לעיל בהקדמה הערה 5, וכאן הערה 128. ומאידך גיסא, בהסתלק הסבה - יסתלק המסובב, וכמבואר לעיל פ"ה הערה 321, ולעיל הערה 128.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:220
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:220](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:220)

[220] לבחירת הקב"ה בישראל. וכמו שכתב למעלה [ד"ה ואם יאמר]: "אבל דבר זה נראה מדברי חכמים, כי יש שלש סיבות אשר הם היו מחוייבות הבחירה הזאת אשר בחר השי"ת בישראל, והסבות האלו אין להם תמורה כלל, ולא בטול כלל". ועד עכשיו התבארו שתי סבות: (א) מפאת התורה שנמצאת בישראל. (ב) מפאת היותם של ישראל עלולים בעצם, ואין עילה ללא עלול, ולכך הבחירה נעשתה מצדו של העילה. ועוד אודות הטעם השני, ראה עוד בגבורות ה' פס"ז [שי:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:221
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:221](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:221)

[221] כמבואר להלן, ראה הערה 250. ובגו"א בראשית פל"ג סוף אות טז כתב שמדריגת יעקב השלימה מחייבת שהאבנים שהיו מתחת לראשו יהפכו לאבן אחת שלמה [רש"י בראשית כח, יא], ובתוך דבריו כתב שם: "ראיה לזה, שהזכיר השם מלא על עולם מלא ואחד". וכונתו לדברי הב"ר יג, ג "מזכיר שם מלא על עולם מלא". וביאר שם היפ"ת "פירוש, דהזכיר 'ה' אלקים', שם מלא, רק כשנברא העולם במלאו [בראשית ב, ד "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים"], להראות לנו כי ברא אותו בשלימות". ובח"א לע"ז ג: [ד, כג:] כתב: "אין הש"י מתחבר אל דבר שהוא חסר, וזה אמרו ז"ל במדרש... שם מלא על עולם מלא, כי אין אל הש"י חיבור אל דבר חסר". וראה לעיל פ"ז הערה 253. וכן הוא בבאר הגולה באר הרביעי [ע.], ובנתיב יראת השם פ"ג [ב, כח.]. וראה עוד בח"א לע"ז יז: [ד, מב:]. וראה להלן פי"ב ד"ה בפרק ד, ושם הערה 23. ובנתיב התורה פי"ח [א, עה:] כתב: "אין שכינה שורה רק מתוך שמחה [שבת ל:]... מפני כי אין השי"ת מתחבר רק אל השלם, כמו שהוא יתברך שלם בתכלית השלימות". וכ"ה בח"א לשבת ל: [א, יד:], ושם בקד. [א, מז:]. וראה להלן פכ"ג הערה 23, ופל"ג הערה 93.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:222
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:222](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:222)

[222] כמו שיבאר בסמוך כי ישראל באו מהאבות והאמהות הקדושים, ולכך "עצם בריאתם בשלימות גמור", ללא חסרון, ולכך "טהורים הם מן החטא בעצמם" [לשונו בסמוך]. ועל טהרה זו מן החטא כתב כאן ש"עצם בריאתם בשלימות הגמור". וראה לעיל ד"ה ומפני כי שכתב ג"כ "שכך נבראו [ישראל] מן הש"י בשלמות". וראה שם הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:223
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:223](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:223)

[223] כי החטא נחשב למקרה, ואינו יכול לבטל מעלה שבעצם, וכמו שיבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:224
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:224](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:224)

[224] שלימותם זו של ישראל מבוארת יותר בגבורות ה' פמ"ד [קסז.], שכתב: "שעם שכל בני אדם משותפים בצורה זאת, מ"מ יש חילוק, כי כמו שהאדם נבדל משאר בעלי חיים במה שהאדם הוא שכלי ושאר בע"ח הם בלתי שכלי, כך יש בין האומות ג"כ הבדל; שיש אומה נוטה אל החומר יותר... [ואילו ישראל] הם נבדלים מן החומר... וכמו שתמצא בעלי חיים והם כמו אמצעי בין האדם ובין שאר בע"ח, כמו הקוף שהוא אמצעי... בין האדם ובין שאר בע"ח... כך יש אדם, ואינו אדם בשלימות. ולכך אמר אשר הוא אדם בשלימות, אשר אינו נוטה לחומרי יותר מדאי - הם ישראל, בעבור שיש בהם הצורה השלימה מבלי נטיה חומרית. והרי אצל האומות בטל הצורה אצל החומר, כאילו אינם אדם, שהחומר עיקר והצורה טפילה. וכל דבר שיש עיקר ועימו טפל, הטפל בטל אצל העיקר. ואצל ישראל הוא הפך זה, כי הצורה עיקר והחומר טפל, ובטל הטפל אצל העיקר". הרי שלימותם של ישראל באה לידי בטוי בכך שהם נבדלים מהחומר. וראה לעיל פ"ח הערה 24, ולהלן הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:225
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:225](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:225)

[225] ואין המקרה מבטל את העצם והעיקר, וכמבואר לעיל פ"ח הערה 77, ולעיל הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:226
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:226](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:226)

[226] מה שקרא לאבות ואמהות "צורים" הוא עפ"י הנאמר [במדבר כג, ט] "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו וגו'", ופירש רש"י שם "אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שרשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו, על ידי אבות ואמהות". וראה עוד ישעיה [נא, א-ב], שנאמר שם "הביטו אל צור חצבתם וגו' הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו וגו'". וראה להלן פנ"ז ד"ה ובמדרש כי מראש. ובגבורות ה' פ"ו [לח.] כתב: "קרא אברהם 'צור', בשביל שהיה אברהם כמו הצור הזה אשר הוא יסוד חזק שעליו נבנה הכל". וכן כתב שם בפ"ז [מב:]. וראה להלן פ"ג ציון 34, פי"ט הערה 15, פכ"ה הערה 12, פ"מ הערה 98, ופנ"ו הערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:227
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:227](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:227)

[227] אודות שהחטא נחשב למקרה - ראה לעיל פ"א הערה 29, פ"ה הערה 560, ולהלן פל"א סד"ה וכאשר תבין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:228
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:228](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:228)

[228] וצרף לכאן את דברי הרמב"ם הידועים בהלכות גירושין פ"ב ה"כ שמהני "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" [ר"ה ו.] כי "מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות את כל המצות... ויצרו הוא שתוקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר 'רוצה אני' כבר גירש לרצונו". הרי שאמיתות ישראל היא השאיפה לקיים כל המצות, ואילו העבירות נידונות כדבר שאינו עצמי. ולכך מועילה הכפיה לגלות את אותה עצמיות המסתתרת בתוככי האדם. וראה הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:229
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:229](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:229)

[229] אחת שהיה לה שפחה [מתנו"כ שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:230
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:230](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:230)

[230] במדרש הוסיפו כאן "ידיה מפוחמות שעה אחת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:231
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:231](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:231)

[231] מונין - מלשון אונאה וטענת דברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:232
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:232](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:232)

[232] בעצמה - בעצם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:233
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:233](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:233)

[233] שידיה של אשת האדון מפוחמות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:234
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:234](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:234)

[234] בתמיה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:235
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:235](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:235)

[235] בא לבאר מדוע הידים מסמלות את מקריות החטא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:236
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:236](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:236)

[236] פירוש - הידים מורות על מעשה ידים, והן מורות על ה"חוץ" של האדם, וכלשונו בבאר הגולה באר ראשון [יד.]: "הידים הם מקבלים טומאה יותר משאר אברים, וזה הדבר מפני שהם כלי הנגיעה, וממשמשין הכל בחוץ... דרשו במסכת נדה [מג.] מה ידיו אבראי אף כל מאבראי... שהידים יותר ראוים לטומאה מכל שאר הגוף, לטעם אשר אמרנו לפי שהם מיוחדים לנגיעה בחוץ". וראה לעיל פ"ה הערה 130 שנתבאר שם שהידים מתפשטות החוצה, "ושאין לך דבר חוצה יותר מן הידים שמתפשטות לחוץ" [לשונו באור חדש (קיג.)]. וראה לעיל פ"ז הערה 64. ובגבורות ה' פמ"ד [ריש קסט.] כתב: "לא תמצא דבר שהוא מתפשט מן האדם כמו הזרוע". וכן הוא בגו"א במדבר פכ"א אות לג ד"ה ובמדרש. הרי ש"ידים" מסמלות היציאה מגוף ועצם האדם. ולכך "ידים" לחוד, ו"עצמם" לחוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:237
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:237](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:237)

[237] וכפי שכתב לעיל בפי"א ד"ה ומפני כי: "ואם הלכו אחר יצרם - אין זה מצד עצמם, רק הוא דבר מקרה". וראה שם הערות 228 ,44-46. וזו הדגשתו כאן, שחטאי ישראל אינם נובעים מעצמם, אלא ממקרה [יצה"ר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:238
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:238](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:238)

[238] לשונו בגבורות ה' פ"ח [מה:]: "כי ישראל מעלתם שהם נבדלים מן הפחיתות לגמרי, והחטא שמקבלים אין זה רק מקרה, ודבר שהוא מקרה בלבד אפשר הסתלקות... כיון שבעצם הם טהורים, ואין חטא להם בעצם, והוא דבר מקרה, ואין דבר שהוא במקרה מבטל עצם ישראל... שהחטא אין מתייחס להם, ועיקר עצמם בלא חטא, לכך ראויים אל הכפרה, לטהר את עצמם מן החטאים". וראה לעיל פ"ב הערה 103, וכאן הערות 227 ,225 ,42. וכן הוא להלן פכ"ה הערה 91, פל"א הערות 161 ,123, פמ"ט ד"ה כבר אמרנו, ופנ"ז הערה 24.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:239
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:239](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:239)

[239] לעיל הערות 93 ,3. ולעיל בפ"ה הערה 340 נתבאר שדביקות במקרה אינה דביקות כלל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:240
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:240](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:240)

[240] כמבואר לעיל פ"ח הערה 77, ופרק זה הערות 238 ,225 ,47. וראה להלן פנ"ו הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:241
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:241](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:241)

[241] כפי שביאר לעיל בד"ה אמנם אם, שסדר התורה אינו אפשרי לעם אחר, ועיי"ש בהערות 155-166. ובתפארת ישראל פל"א [צב:] הביא את המדרש [תנחומא שמות אות כה] שכאשר אומות העולם שמעו קול ה' בסיני - מתו, וכתב על כך: "כי התורה היא מן השי"ת, ומי שיש בו תורה יש בו דביקות עם השי"ת... אבל מי שירצה להתקרב אל הש"י שלא כראוי, הרי המתדבק לדבר שהוא נבדל ואין ראוי הדיבוק אליו - הוא ממית אותו... כי איך יתחבר קול אלקים חיים אל עכו"ם שהם חומריים, ודיבוק הזה אין ראוי להם, ולכך מתו". וכן הוא בדר"ח פ"א מי"ג [מט:]. וראה להלן פי"ד הערה 121.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:242
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:242](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:242)

[242] כי חטאי אומות העולם נובעים ממהותם [לעומת חטאי ישראל הנובעים מיצרם הרע], וכפי שכבר התבאר לעיל פ"ב הערות 114 ,105 ,103, פ"ה הערה 564. וכן הוא להלן פי"ב הערה 14, ופמ"ט הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:243
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:243](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:243)

[243] פירוש - כי כבר נתבאר למעלה [הערה 224] ש"אצל האומות בטל הצורה אצל החומר... שהחומר עיקר והצורה טפילה, וכל דבר שיש עיקר ועמו טפל, הטפל בטל אצל העיקר" [לשונו בגבורות ה' פמ"ד (קסז:)]. ולכך בהכרח הוא שהטוב שימצא בהם הוא במקרה, כי הוא נובע מהחלק הטפל שבהם. ואודות השויון שבין טפל למקרה, ראה דבריו בנתיב התורה פ"ד [א, יח:] שכתב: "כי המקרה הוא טפל אצל דבר שהוא בעצם". וראה להלן פכ"ד הערה 26, ופל"ו הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:244
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:244](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:244)

[244] והתוצאות של החטא יגרמו להתרחקות תמידית בין ה' לישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:245
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:245](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:245)

[245] שהמקרה לא יתמיד [לעיל פ"ב ד"ה ולא יספיקנו, ושם הערה 53, ופ"ט הערה 6]. ולהלן פל"א [ד"ה וביאור ענין זה] כתב: "אין ראוי שיהיה דבר זה תמידי דבר שהוא מקרי, ואין זה דבר שבעצם". וכן הוא בגבורות ה' פי"ב [סה.], שם פע"ב [שכז:], תפארת ישראל פט"ז [נ.], נתיב העבודה פ"ד [א, פו.], וגו"א שמות פ"א אות ה, ושם הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:246
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:246](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:246)

[246] כי המאפיין את המקרה הוא ארעיותו, והמאפיין את העצם הוא תמידותו, וכמבואר לעיל בפ"ה הערה 560. וראה לעיל פ"א הערות 41 ,18, שנתבאר שם שהנס הוא ארעי לעומת תמידיות הטבע. והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:247
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:247](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:247)

[247] (א) מחמת נתינת התורה. (ב) מחמת שישראל עלולים בעצם. (ג) מחמת שישראל שלימים בעצם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:248
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:248](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:248)

[248] לפנינו במשנה ליתא להוספה "שבו נברא העולם". ומקור הוספה זו מהב"ר א, א "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה", ולמדו כן מהפסוק [משלי ח, ל] "ואהיה אצלו אמון", והובא בדר"ח פ"ה מכ"ב [ערה.]. ובתפארת ישראל פס"ז [רט.] כתב: "כי בתורה ברא הקב"ה עולמו, שנאמר 'ואהיה אצלו אמון'... שהיה מסתכל בתורה וברא עולמו". וכ"ה בדרוש על המצות [נא:]. ומה שהכניס זה לתוך דברי המשנה, כן עשה גם בדר"ח שם [קמו:], וז"ל: "חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם... אמר 'כלי חמדה' מפני שהעולם נברא בתורה... הנה התורה הוא כלי שבו נברא העולם... וזה שאמר כי התורה היא כלי חמדה שבו נברא העולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:249
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:249](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:249)

[249] לשונו בדר"ח שם [קמד.]: "ענין הצלם הזה שהוא אור וניצוץ אלקי נבדל דבק באדם... הוא נבדל לגמרי... לכך עיקר הצלם בא על הפנים דוקא, כי מציאות האדם בפנים שלו, שבו הוא ניכר האדם, ונמצא מה שהוא, וזהו מציאותו, ומזה הצד האור והזיו של אדם הוא אור המציאות, יותר מן המלאכים, כי המלאכים אין להם אור המציאות בעולם... כי מצד שהאדם נברא בצלם אלקים, שהוא מורה על שיש לו בעולמו המציאות, שאין עליו כמוהו לבד הש"י... שהאדם בתחתונים מלך, ואין עליו כי אם השי"ת, לכך יש לו אור וזיו המציאות ביותר מכל, אף מן המלאכים כמו שבארנו... כלל הדבר, כי האדם מצד שאין עליו בתחתונים נקרא אור, וזיו הצלם שלאדם שהוא בצלם אלקים, כי האור והזיו שהוא מורה על המציאות הוא כמו אור המציאות של השי"ת... ועל זה אמר שברא אותו בצלם אלקים מצד מעלת המציאות שיש לאדם... הנה מדריגת צלם אלקים הזה ואור מציאותו של אדם מצד העולם הבא". וזהו שכתב כאן ש"אין שלימות יותר מזה כאשר נברא בצלם אלקים", שע"י הצלם האדם מתרומם מעל שאר הבריאה, ונהיה כמלך שמציאותו איתנה ומושרשת בעוה"ב. וראה לעיל פ"ד הערה 33, שנתבאר שם שאור הפנים נוצר ממקום המקדש, וכן הוא להלן פט"ז הערות 47, 17, פי"ט הערה 105, ופנ"א הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:250
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:250](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:250)

[250] בעצמו - בעצם, והשלם ראוי אל השלם, וכמבואר בהערה 221. ובדר"ח שם [קמו:] כתב: "ואמר לשון 'חביב האדם' ולא אמר 'גדול אדם', כי מעלה זאת בפרט גורם חבה, כי מה שנברא האדם בצלם אלקים ובדמותו, כדכתיב [בראשית א, כו] 'כדמותנו', והדומה יאהב את הדומה בטבע, ולכך חביב האדם שנברא בצלם אלקים". וראה הערות 285 ,269 ,268, להלן פי"ב הערה 24, פי"ד הערה 118, ופכ"ב הערה 66.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:251
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:251](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:251)

[251] מכאן ואילך דבריו כאן הם כמעט אות באות כדבריו בדר"ח שם [קמו.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:252
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:252](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:252)

[252] וראה לעיל פ"י הערה 48 בביאור מאמר זה. וכן הזכירו להלן פי"ד ציון 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:253
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:253](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:253)

[253] כפי שביאר למעלה "כי האדם הוא הבריאה השלימה שבכל הנמצאים". ואודות שכל העולם נברא בשביל האדם - ראה לעיל פ"י הערות 54 ,49.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:254
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:254](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:254)

[254] כפי שכתב למעלה פ"י ד"ה ועוד תבין; "הנה אין צריך ראיה כי ישראל הם עיקר המציאות בעוה"ז, כאשר ישראל בפרט נקראים 'אדם'". וראה שם הערה 48, ולהלן פל"ו הערה 68, שנתבאר יסוד זה. וכן הוא בגבורות ה' פ"ד [ל.], שם פל"ט [קמז.], שם פמ"ד [קסז.], שם פס"ז [סוף שיא:], דר"ח פ"ג מי"ד [קמו.], תפארת ישראל פ"א [סוף ט:], שם פי"ב [מא:], שם פי"ז [נה.], שם פכ"ד [עג.], ועוד ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:255
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:255](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:255)

[255] רק בלשון המהר"ל הוא כמו "אלא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:256
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:256](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:256)

[256] ולא אמר 'חביבין ישראל' [לשונו בדר"ח שם (קמו.)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:257
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:257](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:257)

[257] חביבין ישראל שנקראו בנים למקום... חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:258
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:258](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:258)

[258] שאין האומות נקראות "בנים", ואינם בין מקבלי התורה, וכמבואר כל זאת בפרק הזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:259
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:259](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:259)

[259] לשונו בנר מצוה [י:]: "'אתם קרוים אדם ואין האומות קרוים אדם', מ"מ יש להם צורת אדם ג"כ במה". ובבאר הגולה באר הששי [קכא.] כתב: "ובודאי כל האומות הם מתחברים אל ישראל במה שהם כולם בני אדם, רק שיש לישראל מעלה יותר עליונה במה שיש להם התורה. ואלו שני מדרגות זכר אותם התנא זה אחר זה; 'חביב אדם שנברא בצלם', ודבר זה כולל כל מין בני אדם, ואח"כ אמר 'חביבין ישראל שניתנה להם כלי חמדה וכו''". ובדר"ח שם [קמו.] כתב: "מ"מ יש צורת אדם באומות ג"כ".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:260
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:260](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:260)

[260] כפי שכתב בגבורות ה' פס"ז [סוף שיא:]: "שכל מין האדם נברא בצלם אלקים". ובדר"ח שם [קמו.] כתב: "מ"מ נמצא הצלם הזה אצל שאר האומות". וראה עוד בנר מצוה [י:]. ובח"א לע"ז ב. [ד, כ:] כתב: "בודאי גם האומות נקראים 'אדם'... אבל ישראל הם אדם גמור, ולאפוקי האומות שאין הם 'אדם' גמור". וראה עוד ח"א לחולין צ: [ד, קג:]. ובבאר הגולה באר הששי [קכא.] כתב: "והצלם הזה כולל כל בני אדם, הן ישראל הן אומות, הכל יש לו צלם אלקים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:261
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:261](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:261)

[261] לשונו בגבורות ה' פס"ז [שיב.]: "והעכו"ם שהם חומריים ביותר, הצורה הזאת בטילה אצל החומר, ונעשית הצורה חומרי". וכן כתב להלן פי"ד ד"ה אך: "אצל האומות הוא... כאילו היה הנפש בטל אצל הגוף, וכאילו היה כולו גוף וחומר בלבד". ובנר מצוה [י:] כתב: "כי האומות יש להם צלם שהוא מוטבע בגשמי". וראה הערות 243 ,224, ולעיל פ"ח הערה 24, ולהלן פי"ג הערה 73, פ"ד הערות 117 ,52, ופמ"ט הערה 54.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:262
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:262](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:262)

[262] ועוד אודות שהצלם בטל אצל החומרי, ראה דבריו בח"א לשבת קנא: [א, פא.], שכתב: "אין על האדם צלם אלקים... רק כאשר הוא אדם באמת, ואינו עושה מעשה בהמה. וכאשר הוא עושה מעשה בהמה אין נחשב הצלם האלוקי הזה אצלו, והוא בטל אצל החומר... ובטל כח הצלם הזה ומוראו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:263
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:263](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:263)

[263] פירוש - מבחינה מסויימת יש לאומות העולם את הצלם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:264
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:264](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:264)

[264] לאדם הראשון - שנאמר עליו [בראשית א, כז] "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו וגו'". ולנח - נאמר לו [בראשית ט, ו] "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים עשה את האדם". ואודות אדם הראשון - ראה לעיל בהקדמה הערה 17, וכן להלן פט"ז הערה 29, ופנ"א הערה 59.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:265
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:265](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:265)

[265] וראה לעיל הערה 95, שנתבאר שם שאין אדה"ר ונח בגדר אבות לישראל, אע"פ שבפועל ישראל יצאו מהם. ובב"ר סג, ג ביארו שאברהם יצחק ויעקב נקראו בשם "ישראל", ומוכח מכך שקודם להם [כגון אדה"ר ונח] לא נקראו בשם "ישראל". ובתפארת ישראל פנ"ו [קסח.] ביאר ששם "ישראל" לא החל אלא משעה שקבלו התורה. והנה זמנה של תורה החל מימי אברהם אבינו [ע"ז ט.], ולכך בע"כ שאדה"ר ונח אינם יכולים להקרא בשם "ישראל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:266
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:266](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:266)

[266] דברים אלו מבוארים יותר בבאר הגולה, באר הרביעי [פא:], וז"ל: "מתחילה היו בעולם האומות, והם היו המציאות של עוה"ז כאשר לא היה עדיין העם אשר בחר בו הש"י. וכאשר היו ישראל לא היו נבחרים העכומ"ז, ושוב לא יחשבו מציאות כלל... ודבר זה רמזו חכמים... אמרו בפרק ר"ע [שבת פט:] א"ר אבהו 'הר חורב' שמו [שמות לג, ו], שממנו ירד חורבן לעכומ"ז. וביאור זה, כי כאשר בחר בישראל שוב נחרב שאר עכומ"ז, שנאמר [ירמיה נ, ב] 'אחרית גוים מדבר ציה וגו'', שאינם נחשבים לדבר. וזה תמצא מבואר, כי קודם שעמדו ישראל היו נביאים באומות, כמו בלעם אליפז וצופר הנעמתי [ב"ב טו:] וכיוצא בהם, וכאשר עמדו ישראל לא היו נביאים באומות, והדברים האלו מבוארים, וזה נקרא שנחרבו העכומ"ז". וכן כתב בתפארת ישראל ס"פ כו [פא:]: "כי קודם מתן תורה היו האומות עיקר המציאות בעולם, וכאשר היה מתן תורה היו חרבים כל האומות שהיו, וכאילו חרב כל העולם, לפיכך נקרא 'חורב'". וראה ברבנו בחיי שמות יא, ב, בביאור הפסוק "ושאל איש מאת רעהו וגו'", שביאר שקודם מ"ת היו אף האומות בגדר "רעהו". וכחלק מחורבנם של אומה"ע בודאי נכללת התמעטות הצלם אצלם. וראה גו"א בראשית פ"ד הערה 119, ושם פמ"ו הערה 49. וראה להלן פכ"ב הערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:267
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:267](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:267)

[267] לשון המשנה שם "חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:268
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:268](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:268)

[268] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל, וכגון ראה בגו"א דברים פכ"א אות כ שכתב: "הצורה המשותפת עם הקב"ה... שהוא צלם אלקים... ואין דבר בעולם שיש לאדם שיתוף עם השי"ת רק בצורה, שנאמר [בראשית א, כז] 'בצלם אלקים ברא אותו'". וכן כתב בדר"ח פ"ג מי"ד [קמו.], שכאמור דבריו שם הם אות באות כדבריו כאן בנצח ישראל. וראה לעיל פ"ב הערה 36, ושם פ"ג הערה 111, שנתבאר שם שדביקות האדם בה' נעשית על ידי השכל. ובלשונו של המהר"ל "שכל" הוא כנוי לנפש האלקית, וכמבואר לעיל פ"ג הערה 111, ונפש זו היא היא הצלם אלקים. וראה להלן פי"ד הערה 118.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:269
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:269](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:269)

[269] כפי שכתב בסמוך "שהרי נברא בדמותו, והדומה אוהב ומצורף לדומה לו". וראה הערה 250. וכן ראה לעיל פ"ה הערה 434 שהקב"ה אוהב את מי שאינו כועס, כי אהבה תיפול בין דומים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:270
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:270](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:270)

[270] ובדר"ח שם [קמו.] כתב: "כי מי שיש לו חבור עם אחד, אי אפשר שלא יהיה נודע לו". ושם הוסיף עוד טעם, לבאר החילוק בין אהבה מוסתרת לאהבה שאינה מוסתרת, ויובא בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:271
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:271](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:271)

[271] אע"פ שהוא קדום בתורה, וכן הוא עוסק בבריאת אדם, לעומת הפסוק "כי בצלם אלקים עשה את האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:272
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:272](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:272)

[272] לשונו שם בדר"ח [קמו:]: "כי לא מצאנו כי דבר זה של 'ויברא אלקים את האדם בצלמו' נודע החבה לאדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:273
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:273](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:273)

[273] כפי שביאר לעיל בד"ה ואמר הכתוב, ושם הערות 50-57. ובדר"ח שם הוסיף: "ודבר זה עושה רושם מצוה זאת דוקא, והנה נודע להם החבה, ולפיכך מה שנודע לו החבה הוא עצם החבור בין שני אוהבים, אשר צריכין שיהיה החבור ביניהם, וע"י שנודע לו האהבה, הוא החיבור".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:274
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:274](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:274)

[274] בא לבאר הסבר שני להדגשה של "חבה יתירה **נודעת** לו", שהרי קשה "מה בא להוסיף שאמר 'חבה יתירה נודעת לו', בודאי מאחר שנברא בצלם אלקים דבר זה נודע לו" [לשונו בדר"ח שם סוף קמא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:275
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:275](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:275)

[275] לשונו בדר"ח שם [קמו.]: "האהבה הנודעת הנגלית אל הנאהב, כבר יצאה לפועל עד שהיתה הגלוי. ובודאי הדבר שהוא בפועל יותר נחשב מן הדבר שהוא בכח ולא יצאת לפועל [ראה להלן פכ"ג הערה 198]. וזה עצמו מה שאמרנו, כי האהבה שהיא בפועל הנגלה, האהבה הזאת הוא חבור גמור כאשר האהבה הוא בפועל". ועוד אודות שהאהבה היא חבור בעצם - ראה לעיל פ"ה הערה 413. ובדר"ח שם הוסיף: "ועוד יש הפרש בין חבה נודעת לו ובין חבה שאינה נודעת לו, כי החבה הנודעת מודיע לו החיבה לפי שמבקש אהבתו, ואם לא היה מבקש אהבתו - לא היה מודיע לו החבה. אבל מי שמודיע החבה לאוהבו, לכך הוא מודיע לו החיבה, שאומר אני אוהב אותך כדי שגם הוא יתקרב עצמו אליו ויאהב אותו. ולכך אמר 'חבה יתירה נודעת לו', כלומר שהחבה היא יתירה כ"כ עד שהיא נודעת אל הנאהב. ואינה אהבה מוסתרת, מפני שהש"י רוצה שיהיה ג"כ ישראל אוהבין אותו, ולכך היה מודיע להם החבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:276
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:276](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:276)

[276] ועד כה ביאר המהר"ל את הסיבה הראשונה [שמוזכרת במשנה] לבחירתם של ישראל, והיא שלימותם, וכפי שביאר למעלה בד"ה הסבה הג'. ומעתה יבאר את הסבה השניה, הקשורה למתן תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:277
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:277](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:277)

[277] כונתו לסיפא דמשנה, שאמרו שם "חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה, חבה יתירה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה, שנאמר [משלי ד, ב] 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:278
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:278](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:278)

[278] לשונו בדר"ח שם: "כי השכל בלבד הוא שנחמד, מפני כי הדבר שהוא נחמד הוא נחמד למראה... והתורה חמודה לראית השכל. וכך קראו את התורה בכל מקום 'חמדה גנוזה' [זבחים קטז.]... והכל נאמר על שהוא חמדה למראה השכל המביט בתורה". וכן כתב בהקדמתו לתפארת ישראל [ה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:279
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:279](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:279)

[279] כן כתב בדר"ח שם [קמז.], וז"ל: "כי דבר זה שנתן להם התורה, שהיא כלי חמדה, הוא גורם שהש"י יש לו חבור של אהבה עם האדם, והוא שיצאת החבה אל הפועל, כאשר נודע האהבה אל הנאהב... ועוד, כי כאשר נודע לו האהבה הוא מבקש אהבתו, כמו שהוא אומר לאחד - הנה עשיתי לך טובה זאת, ראוי שתאהב אותי בשביל זה, והנה הוא חפץ ומבקש אהבתו, וזהו חבה על חבה כאשר הוא מבקש אהבתו גם כן. ומפני זה אמרו [שבת י:] הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. וזה מפני כי כל מתנה שנותן לאחר ראוי שיהיה [המקבל] אוהב את מי שנותן לו המתנה, ולפיכך יש להודיע אליו שנותן לו המתנה, ויהיה שלום בין הנותן ובין המקבל. ומפני כך אמר 'חבה יתירה נודעת לו', שהש"י הודיע להם החבה כדי שיהיה אוהב אותו גם כן, שהש"י חפץ באהבתן של ישראל גם כן. אך פירוש ראשון הוא עיקר אם תבין מה שאמר חבה יתירה נודעת לו". ולפי זה, מובן היטב מה שאומרים ישראל בתפילת ערבית "אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת, תורה ומצות חוקים ומשפטים אותנו למדת", לאמור שהאהבה מתבטאת בכך שנתן לנו כלי חמדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:280
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:280](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:280)

[280] חוזר בזה לבבא האמצעית של המשנה. [וצריך ביאור מדוע לא נקט כסדר המשנה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:281
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:281](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:281)

[281] בתחילת הפרק, וראה הערות 4 ,3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:282
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:282](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:282)

[282] לשונו בדר"ח שם [קמז:]: "ואמר 'חביבין ישראל שנקראים בנים למקום', כי ישראל נקראו 'בנים' בשביל שהם נבראים בשביל עצמם שיהיו אל הש"י, כמו הבן שהוא בשביל עצמו והוא אל אביו... ואף המלאכים נבראו לשמש את העולם, וכולם נקראו עבדים, כמו העבד שנברא לשמש את העולם. אבל ישראל, כל העולם נברא בשבילם, ולכך נקראו ישראל 'בנים', שהם אינם רק בשביל עצמם... ודבר זה גורם החבה, כמו חבת בן לאב, והדביקות לגמרי בו". וראה לעיל הערה 4. וכן כתב בנתיב אהבת השם פ"א [ב, לט:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:283
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:283](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:283)

[283] כפי שביאר למעלה ד"ה הסבה השניה, וד"ה ודבר זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:284
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:284](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:284)

[284] דבריו צ"ב, כי לכאורה היה לו לסיים ולומר "ודבר זה נודע להם שבשביל זה שנקראו בנים למקום", או לומר "שבשביל זה נאסר להם להתגודד על מת", ומאי האי שכתב "שבשביל זה הוציא אותם ממצרים", דבר שלא נזכר כלל במשנה. זאת ועוד, שלכאורה כונתו לנאמר בתחילת שליחות משה למצרים שנאמר שם "ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את בני ויעבדוני וגו'" [שמות ד, כב-כג], שמשם משמע שתואר "בנים" של ישראל מחייב את שילוחם ממצרים [ראה חזקוני שם], אך הרי על זה כבר ביאר למעלה שפסוק זה לא הובא במשנה "כי לא מצאנו שנודע לישראל החבה הזאת", וכיצד חוזר לבאר שהחיבה הזאת נודעת ע"י יצ"מ. ומלבד זאת יש להעיר על החידוש שבדבריו כאן, שהנה בכמה מקומות אמנם ביאר שתואר עבדות של ישראל ["כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים וגו'" (ויקרא כה, נה)] הוא המפקיע את ישראל משיעבודם של מצרים [גו"א שמות פי"ב אות יב, גבורות ה' פ"ס (רסב:)], אך כאן מתבאר שתואר "בנים" של ישראל הוא הגורם להוצאתם ממצרים, וזה חידוש גדול שלכאורה לא נתבאר בשום מקום אחר בספריו.] וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:285
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:285](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:285)

[285] כמבואר בהערות 269 ,250. וכן מבואר בנתיב אהבת השם פ"א [ב, לח:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:286
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:286](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:286)

[286] פרקים טז, לב, נח. וראה ציון 138.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:287
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:287](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:287)

[287] ד"ה אמנם אם תאמר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:288
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 11:288](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/11:288)

[288] ובדר"ח שם [קמז.] כתב: "ותבין כי הזכיר התנא ג' דברים... אלו הם ג' מדריגות עליונות כאשר ידוע, וכבר בארנו כי מעלת הצלם הוא מצד התחתונים... כאשר האדם הוא מלך בתחתונים כמו שהש"י בעליונים ובתחתונים. ויותר מזה שנתן לאדם התורה מן העולם העליון... ויותר מזה המעלה השלישית שנקראו ישראל 'בנים' אל השי"ת, שזאת המעלה על הכל, כי בשביל זה נותנים ישראל כתר בראש מלך מלכי המלכים, כדאיתא בפרק אין דורשין [חגיגה יג:] כי סנדלפון עומד מאחרי המרכבה וקושר כתר לקונו מתפלתן של ישראל. ודבר זה בשביל כי הם בנים של הקב"ה... הרי אלו ג' מדריגות זו על זו עד המעלה הזאת שהיא על הכל".