## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 16

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:1)

[1] לפנינו בגמרא שם "עוד אחרת יש להם ברומי", ופירש רש"י שם "עוד איד [חינגא] אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה". ובח"א לע"ז שם [ד, לז.] גרס "עוד אחת יש ברומי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:2)

[2] כנגד עשו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:3)

[3] כנגד יעקב צולע על יריכו, כלומר עדיין עשו שולט על יעקב [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:4)

[4] והן בגדי חמודות שהיו לעשו [בראשית כז, טו] [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:5)

[5] כהן גדול ומהרוגי מלכות היה, ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר, והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון, שתהא מקויימת ולא ישתנה, ועדיין מונח בגינזי רומי [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:6)

[6] דפיזא - פז, והוא אבן יקרה עד מאוד, ואינו מצוי בעולם [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:7)

[7] חשבון הקצין כזב הוא, נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית הימים, שסופן ליגאל כזב הוא. 'סך' - חשבון, 'קירי' - קיצין [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:8)

[8] אחיו של אדונינו עשו זייפן הוא, יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גבור לאחיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:9)

[9] דחמי חמי - הרואה בשמחה זו עכשו - רואהו, ומי שאינו רואה עכשו לא יראה עוד, דעד ע' שנה אינה נעשית [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:10)

[10] מאי אהני לרמאה - ליעקב שרימה את עשו, ולקח את ברכתו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:11)

[11] ווי לדין - לעשו, כד יקום דין - כשיקום יעקב [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:12)

[12] ודע, שדברים אלו מופיעים בח"א לע"ז שם [ד, לז.],וההבדלים ביניהם יובאו בהמשך בהערות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:13)

[13] בח"א שם כתב: "כי שבעים שנה הם חיי האדם כמו שיתבאר בסמוך ענין זה". וענין זה יתבאר להלן בד"ה וקאמר שתולים, ושם הערה 60.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:14)

[14] פירוש - היחס שבין עשו ליעקב הוא "כשזה קם זה נופל" [רש"י בראשית כה, כג], ויחס זה מחייב שעשו ירכב על יעקב, וכמו שמבאר. וראה בגו"א בראשית פכ"ה אות לג שחידש שרק מבחינת ישראל ניתן לומר "כשזה [ישראל] קם זה [עשו] נופל", אך מבחינת אדום אי אפשר לומר "כשזה [אדום] קם זה [ישראל] נופל", וניתן רק לומר לחד גיסא "כשזה [אדום] נופל, זה [ישראל] קם" ועיי"ש בטעמו. אמנם מדבריו כאן משמע שגם מבחינת עשו ניתן לומר "כשזה קם, זה נופל". ויל"ע בזה. וראה הערה 70, ולהלן פמ"ד הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:15)

[15] פירוש - הנושא אינו יכול לקום, כי מוטל עליו משקלו של הרוכב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:16)

[16] בא לבאר מדוע יעקב נחשב לחיגר, וכיצד מומו של יעקב מאפשר לעשו לרכוב עליו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:17)

[17] לשונו בגבורות ה' שם [שיב.]: "מעלת יעקב שהיה קדוש... ולפיכך אמרו בפרק השוכר את הפועלים [ב"מ פד.] שופריה דיעקב מעין שופריה דאדה"ר. כי עיקר הצלם האלקי הזה חל על הפנים של אדם, כי זה צורתו בודאי... שהיה יעקב נבדל במעלתו מענין החומר... היה מקבל הצלם האלקי בשלימות... לא נתבטל הצלם האלקי שלו בחומרי, לכך היה מתאבק המלאך עמו, שהיה מתנגד הוא אל המלאך... מפני שהיה [יעקב] קדוש, היה כאן התגברות, והיה מתאבק המלאך עמו... שנעשה יעקב מתנגד אל המלאך לגמרי, מה שלא תמצא בכל שאר הנבראים... ולכך לא יכול לו המלאך חוץ ממקום אחד, שהוא הפך הפנים; כמו שהפנים שם הצורה, שהוא צלם אלקים עיקר, והחומר בטל אצלו. והירך הוא להפך, שהצורה אינו עיקר לשם, והצורה בטילה אצל החומר אף ביעקב... ומה שהירך הוא הפך הפנים, כי הפנים הוא בגלוי... והירך הוא בסתר... מקום חושך, וזהו ענין החומר שאין לו מציאות בפועל, וענינו חושך וסתר, ולא אור. ולכך שם היה [המלאך] יכול לו. כי שם הצורה בטילה אצל החומר אף אצל יעקב". וא"כ צליעתו של יעקב נובעת רק משום שאין מעלת יעקב מתפשטת על כל קומתו, וכך נשאר הירך כמקום אחיזה לשרו של עשו. וראה להלן פמ"ד הערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:18)

[18] ומפאת נגיעת כף יריכו של יעקב ניתן לעשו לשלוט על ישראל, וכמו שמבאר והולך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:19)

[19] היינו שנגע בצדיקים ובצדקניות שעתידים לצאת ממנו בדורו של שמד, דהיינו אלה שיעמדו בנסיונות של המרת דת בשעת השמד. וממילא אתה למד כי תקיעת כף הירך, שהוא שיור בנצחון זה ד'לא יכול לו' [בראשית לב, כו], היינו אלה שלא עמדו בנסיון, ונפלו ונכשלו במעשי מומרות של העברה מעל הדת [לשון הפחד יצחק חנוכה ה, ד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:20)

[20] שאינו צולע על יריכו, לעומת יעקב הצולע על יריכו [בראשית לב, לב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:21)

[21] ובביאור צליעתו של יעקב, ראה פחד יצחק חנוכה מאמר ה אותיות ג, ד, שהטעים כיצד אלו שלא יעמדו בנסיונות של גזירות שמד מאפשרים לעשו לשלוט ביעקב, וז"ל: "מדריגת שלימותו של יעקב היא במניעת ניתוקו של החוט של קדושת ישראל... ישראל אע"פ שחטא -ישראל הוא [סנהדרין מד.]... אבל דוקא בעטיה של שלימות זו כרוכה היא אי השלימות של מציאותם של מומרי ישראל. שהרי בלעדי השלימות הזו... אין מציאות בעולם למומר ישראל, דכל ישראל שהמיר היה ממילא מתפרש ונעשה לאינו בן ברית. כל זמן שישנה בעולם הופעה של מומרות בישראל, עדיין אתה אומר בשלימות זו של יעקב אבינו כי תקנתה היא קלקלתה. וזו היא תקיעת כף יריכו של יעקב בשעת המאבק עם שרו של עשו". ופירושו, שאם ישראל היו בגדר של "ועמך כולם צדיקים" בפועל, לא היה שייך שתהיה לעשו שליטה על ישראל, ורק מפאת שנמצאים בישראל אלו שאינם עומדים בנסיון, נמצא לעשו מקום להתגדר בתוך יעקב גופא. וזהו שנאמר [בראשית כז, מ] "והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך", ופירש רש"י שם "כשיעברו ישראל על התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עולו וגו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:22)

[22] כמבואר לעיל פרק טו, שיעקב נטל העוה"ב ועשו נטל העוה"ז. ובריש הפרק כתב ש"במאמר זה באו לגלות ולבאר ענין כח מלכות רביעית עם ישראל". וכעת ביאר "כי כל המאמר הזה בא לפרש כי היה לעשו עוה"ז... היה ליעקב רק עולם הנבדל מן הגשמי". והם הם הדברים. כי שליטתה של המלכות הרביעית נובעת מכך שלעשו יש את העוה"ז, וליעקב יש רק העוה"ב. וראה להלן פי"ח הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:23)

[23] נראה להטעים דבר זה, כי הנה חגר הוא מום הפוסל בכהונה [ויקרא כא, יח "איש עור או פסח וגו'" ותרגם אונקלוס שם "גבר עויר או חגיר"]. ובדר"ח פ"ד מי"ד [קפח:] ביאר כי מומים הם פוסלים בכהונה משום שהכהונה מורה על קדושת הגוף, "ולפיכך המומים פוסלים בכהנים... מפני כי הכהן יש לו קדושת הגוף, וכאשר יש מום בגוף פסול לעבודה" [לשונו שם]. והואיל ועניני עוה"ז הם עניני גוף [ראה לעיל פי"ג הערה 90, ופט"ו הערות 29 ,26], דין הוא שעשו - השולט בעוה"ז - יהיה נטול מומים, ואילו יעקב יהיה בעל מום, כי אין לו את העוה"ז [הגוף] בשלימות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:24)

[24] בגבורות ה' פס"ז, והובא לעיל בהערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:25)

[25] ואודות שמעלת יעקב היא מעלת הצלם, ראה לעיל פט"ו הערה 45, וכאן הערה 17. ובח"א לע"ז יא: [ד, לז.] כתב: "ויש לך לדעת כי יעקב נקרא 'אדם' מפני שהיה לו צלם אלקים אשר הוא לאדם, דכתיב [בראשית ט, ו] 'כי בצלם אלקים עשה את האדם'. ודבר זה היה ליעקב, שכן אמרו בפרק הפועלים [ב"מ פד:] שופרא דיעקב מעין שופרא דאדם הראשון, ודבר זה ביארנו בחבור גבורות ה' [פס"ז] באריכות, ע"ש. וכן עשו אמרו במדרש [שו"ט תהלים יח] שהיה קלסתר פניו דומה ליעקב". ובדר"ח פ"ג מי"ד [קמג.] כתב: "כל דבר שיש לו צלם ודמות יש לו זיו, והוא עיקר הצלם והדמות, דהיינו האור וזיו של הצלם... כי דבק בפניו שלו זיו וניצוץ עליון... ודבר זה הוא צלם אלקים. ובזה מיוחד האדם מכל הנבראים בזיו ואור הצלם. ואין האור הזה אור גשמי כלל, אבל הוא אור וזיו נבדל אלקי שדבק באדם... וכמו שמקבל האדם הנשמה העליונה עם הגשם, כך מקבל האדם הגשמי הזיו והניצוץ העליון הזה". ובהמשך שם [קמה.] כתב: "האדם הוא גוף ובשר מקבל האור והניצוץ העליון, ועומדים בנושא... וזו ההאבקות שהיה ליעקב עם המלאך, כי היה ליעקב מעלת הצלם הזה". וכן הזכיר בקצור בתפארת ישראל ס"פ יט [סא:], ובח"א לחולין צא. [ד, קד:], ושם צא: [ד, קח.]. וראה להלן פי"ט הערה 105, פ"כ הערה 33, ופמ"ד הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:26)

[26] לשונו בגבורות ה' פס"ז [שיג:]: "ומה שהירך הוא הפך הפנים, כי הפנים הוא בגלוי, וזה מפני שהפנים יש בו הכרתו של אדם מה שהוא, וזהו ענין הצורה, שהצורה בה הכרתו של הנמצא מה שהוא. ולפיכך הפנים הוא בגלוי ביותר מכל, מפני כי הצורה משימה הנמצא נגלה בפועל מה שהוא לגמרי. והירך שהוא בסתר, כמו שאמרו חכמים [סוכה מט:] 'חמוקי ירכיך' [שיר השירים ז, ב], מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר. הרי כי הירך הפך הפנים, שהפנים הוא בגלוי, לפי שהפנים עיקר הצורה שהיא משימה הנמצא בפועל מה שהוא, והירך הוא בסתר מקום חושך. וזה ענין החומר, שאין לו מציאות בפועל, וענינו חושך וסתר, ולא אור. ולכך שם היה יכול לו, כי שם הצורה בטילה אצל החומר אף אצל יעקב". וכן כתב בח"א לחולין צא. [ד, קד:], וז"ל: "ומפני גודל מעלת הצלם שהיה ביעקב, לא היה המלאך יכול לו, שהיה מתגבר במדריגתו. אך בכף הירך היה יכול לו, ומפני ששם אין צורה נבדלת כלל, בעבור שהוא בסתר, ואין שם ענין הצורה. שכל ענין הצורה שהיא בגלוי, כמו שהוא הפנים. והירך הוא בסתר... ודבר שהוא בסתר אין בו צלם אלקים, שהוא הגלוי, ושם היה יכול לו". וראה ציון 73, ולהלן פכ"ב הערה 73, ופל"ו הערה 72.
וא"ת כאן נתבאר שענין הצורה הוא בגלוי, והסתר הוא ענין החומר, ואילו במקומות אחרים ביאר ממש להיפך, ולדוגמה, בח"א לערכין טו: [ד, קלה.] ביאר ש"כל שכלי הוא בפנים, וכמו שהתבאר במסכת סוכה [מט:] אצל מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר... וכל דבר שהוא גשמי הוא נגלה. ולפיכך אל הלשון - שהוא כלי אל שכל הדברי - ראוי שיהיה בפנים". וכן כתב בנתיב הלשון פ"ג [ב, סט:], וז"ל: "וכן מה שהוא [הלשון] מבפנים ושאר האיברים מבחוץ, מורה על מעלתו העליונה, כמו הנשמה שהיא בפנים". וכיצד דברים אלו תואמים לדבריו שבגבורות ה', שהירך הוא בסתר ואינו נגלה, כי זהו "ענין החומר שאין לו מציאות בפועל, וענינו חושך וסתר". וכן כתב בגו"א שמות פ"ב ריש אות כג שהדבר המתגלה לחוץ נמצא במדירגה תחתונה וחיצונה. ומיניה וביה יש להקשות כן, שהרי דברי תורה נמשלו לירך, ואם הירך הוא "מקום חושך... חומר... צורה בטילה אצל החומר", כיצד נמשלו דברי תורה לדבר מעין זה.
ושמעתי מחכ"א לבאר שאמנם יש שני סוגי הסתר והעלם; ישנו הסתר של הפנמת האור, וישנו הסתר מחמת שאין שם אור מעיקרו. כאשר דברי תורה בסתר הכונה היא להסתר הראשון, בבחינת האור הגנוז, וזהו הסתר הדומה בדיוק לנשמה. אמנם ירך לכשעצמה מבטאת את ההסתר הנובע מהחושך ומהעדר האור, ועל הסתר מעין זה ביאר כאן המהר"ל שזהו ההסתר שיש לעשו אחיזה בו, כי ענינו חומרי. וראה להלן פט"ז הערה 85.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:27)

[27] שתהיה לו מידת הצלם בשלימות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:28)

[28] לשונו בח"א לב"מ שם [ג, לה.]: "כי האדם [הראשון] נברא בצלם אלקים, ומפני כך היה לצלמו יופי והדר, דכתיב אצל צלם של אדם [תהלים ח, ו] 'הוד והדר תעטרהו'.. וכל נוי והדר הוא אור, וזהו אור הפנים שהיה לאדה"ר, שהיה אור פניו שלו מאירים בשביל שנברא בצלם האלקים. ואור זה שייך ליעקב ג"כ ביותר. כי לדבר שהוא בלתי גשמי שייך אור [ראה אודות כך לעיל פרק ה הערה 319, ופרק ז הערות 304 ,302 ,242]. שכל אשר נבדל מן הגשמי מתייחס לאור... ולפיכך יעקב שמעלתו ומדריגתו שהיה נבדל מן הגשמי, לכך היה לו פנים מאירים, וזה אמרם שופריה דיעקב מעין שופריה דאדה"ר". וכן ביאר בגבורות ה' פס"ז [שיב:], ח"א לע"ז יא: [ד, לז.], דר"ח פ"ג מי"ד [קמד.], תפארת ישראל פנ"ב [קס:], ח"א לחולין צא. [ד, קד.], וגו"א בראשית פל"ז אות ז, וראה להלן פמ"ד הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:29)

[29] ראה למעלה בהקדמה [הערה 17], שהובאו שם דבריו שבדר"ח פ"ג מי"ד [קמד.] שאור הצלם אצל אדה"ר הגיע עד עקביו, "שהוא סוף שפלות, שהרי הוא רחוק מן הפנים שהוא עיקר הצלם", ולכך שני עקביו של אדה"ר היו כשני גלגלי חמה [ב"ב נח.]. ושם השוה ניצוץ זה למעלת יעקב אבינו, שאף הוא "היה קרוב אצל האור הזה כאשר ידוע למבינים". וממוצא דבר התבאר שאף אצל יעקב אבינו הגיעה מעלת הצלם עד עקביו, ולכך שמו "יעקב". ועל כרחך לומר כאן, שהירך שונה מהעקב. ואע"פ שמדריגת הצלם הגיעה עד לעקבו של יעקב, אך לירך היא לא הגיעה. וט"ב באיזו בחינה הירך יותר מרוחקת מהפנים מאשר העקב.
ועכ"פ שמעתי מחכ"א לבאר, שזה שכתב המהר"ל שלעשו ישנה אחיזה בירך יעקב - אין כוונתו שאין מדריגת הצלם חלה על הירך לגמרי, שהרי ליעקב אבינו לא מצטרף דבר שאינו במדריגת הצלם, ולא שייך שימצא אצלו דבר שאין שם "יעקב" חל עליו, וכמבואר בגו"א בראשית פכ"ח אות יז ד"ה ודע כי, ושם הערה 87. אלא הירך שייכת לצלם מדין אחר, שהנה השריש המהר"ל שהקומה זקופה של האדם היא ביטוי למעלת הצלם [דר"ח פ"ג מי"ד (קמב.), שם פ"ה מכ"א (רעד:), תפארת ישראל פט"ז (נג:), באר הגולה באר הששי (קכ:), דרוש לשבת תשובה (עז.), וח"א לסנהדרין לח: (ג, קנא.)]. וקומה זקופה זו נעשה באמצעות ירכו של אדם, שעומד על רגליו. אך הואיל וסו"ס אין האור של הצלם מגיע לירך, לכך יש לעשו אחיזה בירך. ודפח"ח. וראה להלן פכ"כ הערה 71, פכ"ג הערה 175, פכ"ח הערות 60 ,57, ופנ"ט הערה 131.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:30)

[30] כמבואר לעיל פט"ו הערות 84 ,46, שכל ענינו של עשו אינו אלא בעולם הגשמי בלבד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:31)

[31] כמו שיבאר בסמוך. ובח"א לסנהדרין צ: [ג, קעח:] כתב: "כי המלבוש הוא שייך לאדם, והוא כגופו, שהרי כאשר נברא אדם, כמו שהשי"ת ברא גוף האדם, כך כתיב 'ויעש אלקים כתנות עור וילבישם'. וא"כ המלבוש שייך לגוף האדם, והוא כמו גוף האדם". וצרף לכאן, כי אף מאכלו של אדה"ר [קודם שחטא] נעשה בידי שמים, וכמו שאמרו [סנהדרין נט:] "אדה"ר מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין". וכאשר המאכל בידי שמים הוא, אף הבגדים נעשים בידי שמים, וכמבואר בגו"א בראשית פכ"ח אות לא. ושם דברים פ"ח אות ג כתב לגבי דור המדבר: "כמו שהקב"ה נתן להם המזון, והיה ענין אלוקי... כך היה מלבושיהם ג"כ דבר אלקי, ולא על ידי בשר ודם... שלא בא דבר בלתי שלם מן השי"ת, שאחר שסיפק צרכיהם במדבר באכילה ושתיה, היה מספק כל צרכם אף במלבושיהם". ועוד אודות מעלת הלבוש - ראה בח"א לסנהדרין צ: [ג, קעח.] בביאור שהצדיקים יעמדו בתחה"מ בלבושיהם. ובפסחים נד: אמרו שבגדו של אדה"ר נברא בער"ש בין השמשות, ופירש רש"י שם "ואני שמעתי בגדיו של אדה"ר היינו כתנות עור שהיו לו". וראה בדר"ח פ"ה מ"ו [רלח:], ובח"א לשבת קמ: [א, עו:], ובסמוך הערה 34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:32)

[32] אודות שהכבוד והלבוש הם נראים לעינים, הנה נאמר [בראשית כ, טז] "כסות עיניים", ותרגם אונקלוס שם "כסות דיקירי". הרי שהכבוד של הכסות הוא נראה לעינים. וכמה פעמים נתבאר שכבוד נקרא בשם "לבוש" [דר"ח פ"ד מ"א (קסג:), באר הגולה באר הרביעי (ס.)]. ושם בבאה"ג הוסיף: "דבר שהוא כבודו נקרא 'לבוש'... כי הכבוד אצל הזולת, ואין שייך כבוד רק אצל אחרים שרואים כבודו, ועל ידי המלבוש הוא נראה אצל אחרים, לכך הכבוד נקרא 'מלבוש'. וכמו שהכבוד נקרא מלבוש, כך המלבוש - שבו נראה אצל הזולת - נקרא כבוד". הרי שהצד השוה לכבוד ומלבוש הוא - ששניהם נראים בעינים. וכן כתב בח"א לשבת כג: [א, ז:]. וראה גו"א שמות פכ"ה סוף אות יז, ושם הערה 169, ולעיל פ"ו הערה 83.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:33)

[33] ולעיל פ"ז ד"ה תרי מתקלי כתב: "חשיבות אדום הוא מצד הנהגתם, והם מחשיבים עצמם, וחשיבות ישראל מצד עצמם", וראה שם הערה 260, ולהלן פכ"ה הערה 90.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:34)

[34] כן מבואר בזוה"ק ח"א לו: שפסוק זה נאמר על בגדי אדה"ר. וכן למד המורה נבוכים ח"א פ"ב. ובח"א לע"ז יא: [ד, לז:] כתב: "ופירוש 'בגדי אדם הראשון', כאשר ברא הש"י את האדם, ברא אותו בשלימות, ונתן לו כבוד, וכמו שאמר הכתוב 'ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו', ודבר זה נקראר מלבוש.... והכבוד הזה לא ירש יעקב, כמו שירש הצלם האלקי". וראה ח"א לב"מ פד. [ג, לה.] אודות ההוד וההדר של הצלם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:35)

[35] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמה, בנתיב העבודה פי"ח [א, קלד.] כתב: "כאשר האדם מעוטף בבגדו הוא דרך כבוד, כמו שהחשוב שיושב מעוטף בבגדו דרך כבוד... וכדקרי למאני מכבדתיה, ודבר זה א"צ לפרש". וכן הוא בגבורות ה' פס"ה [ש:], דר"ח פ"ד מ"א [קסג:], נר מצוה [ל.], באר הגולה באר הרביעי [ס.], ח"א לשבת כג: [א, ז:], שם קמ: [א, עו.], ח"א לכתובות קה: [א, קסב:], ח"א לגיטין סח: [ב, קכט.], ח"א לב"ב נז: [ג, פב.], שם עד. [ג, קג.], ח"א למנחות מג: [ד, עט.], גו"א בראשית פ"ט אות טז, ושם דברים פ"ח אות ד. וראה לעיל פ"ה הערה 200, ובסמוך ציון 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:36)

[36] לשונו בח"א לע"ז יא: [ד, לז:]: "יעקב הוא מתדמה כאדם, שהוא אדם באמת, ועשו הוא מתדמה בלבושו, ויש לו תואר של אדם, כי הלבוש הוא תוארו של אדם, ואינו אדם, רק שהוא תואר של אדם... כי יעקב הוא האדם באמת... ועשו הוא מלבוש האדם... כי היה ליעקב צלם אדה"ר, וכמו שמעלת יעקב הוא הצלם האלקי באמת שהיה לאדה"ר, וזה ירש יעקב ממנו, כך ירש עשו את בגדי אדה"ר... וע"י הבגדים מתדמה כאדם, אף כי אינו אדם באמת". ובנר מצוה [יח:] ביאר שעשו נמשל לחזיר [ויק"ר יג, ה], כי מלכות רביעית אין לה סימן טהרה בנסתר רק בנגלה, כי החבור שיש למלכות הרביעית אל השי"ת שכך מראים עצמם כאילו הם טהורים... ואין דבר זה עצמי אל המלכות, רק שמראה עצמו כאילו הוא טהור ולכך סימן טהורה הוא בטלפיו, אשר הם נגלים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:37)

[37] ופסוק זה נאמר על מלכות אדום, וכמבואר שם ברש"י. ובויק"ר יג, ה, וראה להלן פי"ז ציון 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:38)

[38] כן ביאר לעיל פ"י ד"ה ועוד תבין, וראה שם הערה 61, שהובאו מדבריו בנר מצוה [י.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:39)

[39] לא ברור כיצד הפסוק "ותקח רבקה את בגדי עשו וגו'" מורה שעיקר מעלת עשו נעוץ בבגדיו. ואולי מחמת שעל ידי שרבקה נתנה בגדים אלו ליעקב, נתאפשר ליעקב להחשב כעשו בעיני אביו, הרי שהגדרת עשו נמצאת בבגדיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:40)

[40] ענין זה [שמלכות רביעית גוזלת מישראל] לא נתבאר להדיא עד כה בספר הנצח, אך נמצא בספר גבורות ה' פ"ח [מח:], והובא לעיל בפ"ז הערה 255.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:41)

[41] כן מבואר בפסחים מב:, והובא לעיל פ"ו הערה 25.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:42)

[42] פרק ו ד"ה אתרנגולא, ושם הערה 25, שהובאו מדבריו בח"א לגיטין נז. [ב, קיב.], עיי"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:43)

[43] בח"א לע"ז יא: [ד, לח.] כתב עד כאן כמעט אות באות, אך במקום ליחס את היופי לכה"ג, יחסו אל ישראל, וכלשונו: "ולפיכך אמר שלובשין קרקפילו של רבי ישמעאל, שדבר זה ראוי בפרט לישראל, כמו שאמרנו שופריה דיעקב מעין שופרא דאדה"ר [ב"מ פד.], דכתיב [איכה ד, ב] 'בני ציון היקרים המסולאים בפז'". וראה לעיל פ"ז [ד"ה וזה מה שאמר] אודות יופי הפז. אמנם כאן יחס יופי זה לכה"ג. והוא מתבאר יותר בסמוך. וכן הוא לעיל פ"ז ד"ה ושמה צפנת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:44)

[44] לשונו בח"א שם: "ואז נטלו מהם יופי הצלם והתואר, ומתלבשת עצמה בזה". ועוד אודות יופי הצלם, ראה דבריו בח"א לב"מ פד. [ג, לה.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:45)

[45] שהרי הפאר [שהוא יופי והדר] "ראוי לראש, שהוא הדבר הנכבד באדם. ולפיכך קרא הכתוב המלבוש שהוא לראש 'פארי מגבעות' [שמות לט, כח]. ולפיכך בתפארת שיוצא לזולתו... ראוי שיהיה פאר זה על הראש" [לשונו בגבורות ה' פמ"ד (קסח:)]. וראה לעיל פ"ז הערה 39, ולהלן פכ"ג הערה 112. והרי עשו ירש את בגדי אדה"ר [ראה הערה 36], ולכך בכלל זה יורש גם יופי והדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:46)

[46] ועוד אודות יופיו של רבי ישמעאל - ראה מדרש אלה אזכרה, שאמרו עליו שהיה אחד משבעה אנשים יפים בעולם. וכידוע המעשה בבתו של קיסר שבקשה רשות לפשוט עור פניו, מחמת יופיו. ובגיטין נח. אמרו עליו שכאשר היה ילד הוא היה "יפה עינים וטוב רואי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:47)

[47] ובב"ב ד. אמרו שבית המקדש הוא "אורו של עולם", וכתב שם בח"א [ג, נז:] לבאר: "יש לך לדעת הטעם מה שנקרא ביהמ"ק אורו של עולם. והוא מבואר ממדרש חכמים שאמרו [ב"ר ג, ד] האורה מהיכן נברא... ממקום ביהמ"ק... כי ביהמ"ק הוא נבדל מן הגשמי, וכל הנבדל הוא מתייחס לאור, כי האור אינו גשמי כלל. ולפיכך ביהמ"ק אורו של עולם, ומשם התפשט האור בבריאה". וכן כתב בנר מצוה [כד.]. וראה לעיל פ"ד הערה 33, פ"ז הערה 304, ופ"ח הערה 92. וכאן מוסיף לבאר שאף אור הפנים נוצר ממקום המקדש. וראה לעיל פי"א הערה 249, וכאן הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:48)

[48] לעיל ס"פ ז, ד"ה ושמה צפנת, שכתב שם בתוכ"ד: "וכן מה ששמש הכהן לפני ולפנים, שלכך היתה נקראת 'בת פניאל' [גיטין נח.]. והכל מורה כי היופי שלה בא ממקום פנימי עליון נסתר, וזה מורה על תכלית ההוד והיופי. ותבין זה... כי כל אשר נוטה אל החומרי יש בו עכירות, והמסולק מן החומר יש בו הזיו והאור. ומפני שהיתה בתו של כה"ג המשמש לפני ולפנים, והוא בתכלית הקדושה נבדל מן החומרי. ולכך היתה בתו כ"כ ביופי. ומזה תבין הכתוב שאמר [תהלים נ, ב] 'מציון מכלל יופי'". וראה שם הערות 299-304.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:49)

[49] ליופי הנבדל מעכירות הגשמי. וצרף לכאן, שעל התורה נאמר [משלי ג, טו] "יקרה היא מפנינים", ודרשו על כך חכמים [הוריות יג.] "מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים". הרי שמילת "פנינים", המתפרשת לפי פשוטו כמוסבת על אבנים יקרות ויפות [רד"ק ספר השורשים, שורש פנן], נדרשת לכה"ג הנכנס לפני ולפנים. כי בכניסתו לפני ולפנים נמצא אף הוא במדרגת היופי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:50)

[50] ובחולין קכג. אמרו "קרקפלו של רבי ישמעאל מונח בראש מלכים". ולפי דברי המהר"ל הדברים מחוורים, כי רצו שאור הפנים יחול עליהם, ולכך קרקפילו של רבי ישמעאל כה"ג היה מונח בראש מלכי רומי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:51)

[51] בח"א לע"ז יא: [ד, לח.] כתב משפט זה כך: "וקאמר שתולים בצווארי אותו אדם השלם ד' זוזי... הוא מורה על מדריגה אחרת עוד, הוא החשיבות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:52)

[52] כפי שנתבאר למעלה ד"ה והיה לאדם, ושם הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:53)

[53] שזה מדה אחרת [הוספתו בח"א שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:54)

[54] לעיל פ"ז ד"ה תרי מתקלי, שכתב שם בתוך דבריו: "כי אדום נוהגים בחשיבות יותר... וחשיבות אדום הוא מצד הנהגתם, והם מחשיבים עצמם... שהיו מתיקרים מאוד, וזהו יופי שלהם". וראה שם הערה 260.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:55)

[55] בח"א שם הוסיף: "שאין דבר חשוב ביותר מן פיזא". כי "פיזא" הוא "פז, והוא אבן יקרה עד מאוד, ואינו מצוי בעולם" [רש"י ע"ז יא: ד"ה דפיזא].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:56)

[56] ובסמוך יבאר את חשיבות המקום, וכיצד הוא מצטרף לאדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:57)

[57] לשונו בח"א שם [ד, לח:]: "והנה תבין, שכל אלו דברים אשר יש להם, כולם אינם אמיתות הצלחה בעצם. כי קרקפילו של רבי ישמעאל אינו עצמי להם, רק גזלו וחמסו מהם [מישראל], ואפשר החזרה למקומו. וגם אין זה רק לתאר עצמם בו, ואין זה להם מצד עצמם. וכן המלבושים הם כבוד נראה, ואינו דבר בעצם. וכל כבוד אפשר הסרה, כמו שאפשר שיוסר המלבוש מן האדם. וכן מתקלי ד' זוזי פיזא הוא חשיבות נראה, ואינו דבר בעצם, וכל דבר שאינו עצמי יש לו הסרה. רק דבר שהוא בעצם הוא עומד, ואין הסרה לו. וכן מה שמחפין השווקים באינך, הוא דבר אינו עצמי, רק דבר נראה, ויש לו הסרה. וכאשר יוסר אין לו חזרה לעולם". וראה לעיל פ"ה הערה 565, שנתבאר שם שאין ביטול ושינוי לדבר שבעצם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:58)

[58] וכן הדגיש בגו"א בראשית פכ"ה אות לא, בביאור דברי רש"י שם [בראשית כה, כג] "שני גוים בבטנך - 'גיים' כתיב, אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת וכו'". וכתב שם בגו"א: "ונראה לא שהיה זה מרמז על אנטונינוס ורבי בלבד, אלא על כללות שתי האומות מרמז...יש בשתי אומות דבר זה שהם מיוחדים בחשיבות... ומרמז על כלל ישראל ואדום שיש להם ענין מיוחד, שהם גיים". וראה לעיל פ"ז הערה 259. וכן כתב בח"א לע"ז יא. [ד, לז.], וז"ל: "לא בא הכתוב לרמוז על אלו שני בני אדם, שאין הכתוב מדבר רק מן כלל האומה... כי כל ישראל בני מלכים [שבת סז.], ונוהגים עצמם בחשיבות יתירה. וכן אדום ידועים שהם מסוגלים בזה ביותר מכל האומות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:59)

[59] פירוש - היחידה הקטנה ביותר של כלל היא דור אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:60)

[60] נראה כונתו, שהנה בתפארת ישראל פל"ח [קטז.] כתב בביאור שהקב"ה מעניש עד ד' דורות [שמות כ, ה], בזה"ל: "וטעם ד' דורות יש לפרש כפי פשוטו, כי ראוי לפקוד עוון אבות על בנים - אותן בנים שהם עם החוטא בעולם אחד. ולכך פוקד עון אבות על בנים, ואפשר שיהיו ארבע דורות מיוצאי חלציו עמו בעולם, כסתם חיי אדם. שהרי אם הוליד בן י"ד, כי א"א שיוליד פחות מבן י"ג וט' חודשים לעיבור, הרי י"ד שנים. וכאשר יוליד בן, זהו דור אחד. וכן יוליד בנו, וזהו דור שני. וכן יוליד בן בנו בן, שכל אחד מוליד כאשר הוא בן י"ד, וזהו דור ג'. וכאשר הרשע בן נ"ו, אז בן בן בנו מוליד בן, זהו דור ד'. וכאשר בן בן בן בנו מוליד בן, אז הוא בן שבעים, וכבר כלו שנותיו. נמצא שלא יוכל להיות עמו בעולמו, רק עם ד' דורות. ולכך פוקד עון אבות עד ד' דורות ולא יותר". ובנתיב התורה פ"ז [א, עד:] כתב: "עד ארבעה דורות מתחברים יחד, וכאילו היה דור אחד לגמרי, אבל יותר מארבעה דורות שוב אינו שייך לו". וראה להלן פמ"ו ד"ה ומי שאמר, ושם הערה 89. וכן כתב בנתיב הזריזות ס"פ ב [ב, קפח:], וז"ל: "נחשבו הדורות עד דור רביעי כמו אחד". וא"כ "דור אחד" הוא הכלל, ואילו "דור שלם" הוא ע' שנים, כי בע' שנה נכללים ארבעה דורות הנחשבים כמו דור אחד. וראה הערה 13.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:61)

[61] ובח"א לע"ז יא: [ד, לח.] כתב ביאור אחר לשבעים שנה, וז"ל: "כי שבעים שנה הם חיי האדם, ועשו אשר הוא מתדמה כאדם, לכך עושה כל זה אחת לשבעים שנה, שהם חיי האדם, ובזה יש לו מה שראוי שיהיה לאדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:62)

[62] כנגד אור הפנים של רבי ישמעאל [הדרת פנים], לבוש של אדה"ר [מלבוש], מתקלי פיזא [תכשיט].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:63)

[63] כי אלו שלשה הם כבודו של אדם, והכבוד מצטרף לאדם. ואודות הכבוד שמונח בהדרת פנים - ראה דבריו בבאר הגולה באר הרביעי [עח.], ובח"א לסנהדרין צה: [ג, ר:] שנתבאר שם שזקן הפנים הוא הדרת הפנים וכבודו. ואודות המלבוש שקשור לכבוד - דבר זה נתבאר בארוכה בזה הפרק [ראה הערה 35]. ואודות התכשיט שמשתייך לכבוד - ראה בגבורות ה' פל"ט [קמו:] שביאר שם הענין של "תכשיט של כבוד". וכן הוא בדר"ח פ"ו מ"ו [רצב:], שדיבר שם על "תכשיט של כבוד". ובדר"ח פ"ו מ"ח [שח.] כתב: "וכל תכשיט... מורה על מדריגה נבדלת... והדבר שהוא נבדל... יש לו קשוט וכבוד, ודבר זה מבואר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:64)

[64] אודות צירוף אדם למקומו - ראה לעיל פ"ח הערה 85. אמנם כאן כונתו שהמקום מצטרף לכבודו של אדם, ולכך נקט "מקום חשוב". וכן כתב בגו"א בראשית פי"ב סוף אות ג: "אין אדם מכובד אלא בביתו".
ובפחד יצחק פסח מאמר פא, ב כתב: "הנה הדרך הוא מהדברים הממעטים את השם [רש"י בראשית יב, ב]... כשאדם נכבד קבוע במקומו, שמו נמצא במזל של גידול ועליה, ככתוב [תהלים כט, ט] 'ובהיכלו כולו אומר כבוד', אבל כשהוא מצטרך להיות נע ונד ממקומו, הרי טבעם של טלטולי הדרך הוא להמעיט את השם". וזהו שכתב כאן "כל אדם יש לו מקום מיוחד", והיחוד והכבוד הם שני צדדים של אותה מטבע, וכמבואר בפחד יצחק שבועות מאמר טז אות י, וז"ל: "תאות הכבוד היא תאות ההתיחדות. האדם חש עלבון כשמתיחסים אליו יחס אל אדם בכלל... כל מה שאתה מכללו יותר, אתה מחללו יותר. ולאידך גיסא, כל מה שאתה מיחדו יחוד ע"ג יחוד, יותר אתה משביע את תאות הכבוד שלו". ובשיהש"ר ב, טז אמרו "מקומו של אדם הוא מכבדו". ואילו בתענית כא: אמרו "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו". הרי שלכו"ע מקום וכבוד עומדים צפופים יחד. ובדר"ח פ"ג מ"ד [קכב.] ביאר שיש לכל אדם מקום מיוחד. וכ"ה שם בפ"ד מ"ג [קסה:]. ובתפארת ישראל פכ"ד [עג.] כתב: "אחר שיש לאדם מקום מיוחד לעצמו, מורה זה על חשיבות מיוחד שיש לו... אבל כאשר יש לו מקום מיוחד מורה על מעלה מיוחדת, כי נזכר שם מקום על המעלה בכל מקום". וכ"ה בהקדמה לדרוש על התורה [ז:]. וראה להלן פנ"ו הערה 89. ובגבורות ה' ר"פ ע [שכ.] כתב: "שכל הדברים לפי ענינם ולפי מעלתם מעצמם יש מקום להם, ובשביל כך שם מקום הונח אל המעלה, כמו שאמר [שבת נא.] 'ממלא מקום אבותיו', כי המקום מורה ברוב על המעלה של העומד בו. שאם הדבר חשוב, יש לו מקום חשוב לפי ענינו". וכן הוא בח"א לשבת קיג: [א, נא:].
ודע, שלשונו כאן מורה שכוונתו לד' חלקים שיש באדם, והם: גוף, נפש, שכל, ודבר רביעי שהוא כולל כל השלשה. [לדוגמא ראה נתיב הלשון פ"ו (ב, עו.)]. והדרת פנים היא מעלת הגוף, והלבוש כנגד הנפש, והתכשיט כנגד השכל [ראה הערה 63], והמקום כולל הכל, ולכך הוא הרביעי. [ר' לעיל פ"ח הערה 65]. וצרף לכאן שהואיל ומקום הוא הרביעי, לכך מקום שייך למספר ארבע, וכמבואר לעיל פ"ז הערות 128 ,127. וראה להלן פי"ז הערה 115, ופל"ט הערה 26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:65)

[65] מעין מה שכתב הרמב"ן בבראשית כה, לד "ומה שאמר [יצחק לעשו] לברך אותו אחר עשות לו המטעמים [בראשית כז, ד], אינו שכר האכילה ושוחד בהם. אבל רצה ליהנות ממנו, שתהיה נפשו קשורה בנפשו... ויברך אותו בחפץ מלא ורצון שלם". וכן כתב שם להלן [שם] שרבקה רצתה ש"יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה". הרי שהברכות חלות ע"י הדבקת המברך במתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:66)

[66] לשונו בח"א שם [ד, לח:]: "אבל מפני שהוצרך לקבל הברכות דרך תחבולה, היה בטול לברכות שאינם שלמים, כמו שהיו הברכות שלמים אילו נתן יצחק הברכות מתחילה ליעקב". וכן בגו"א בראשית פל"א סוף אות יג ביאר שברכותיו של יצחק חלו רק מפני הדין ש"קללת חכם אפילו בחינם היא באה" [ברכות נו., מכות יא.] ולכך אף ברכתו של חכם, היא באה בחינם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:67)

[67] וביטול זה הוא ש"כאשר חטאו ישראל - בטלה הברכה מהם, ואז עשו רוצה לקום ולרשת הברכה של יעקב" [לשונו לעיל ר"פ ו, וראה שם הערות 25 ,24]. וראה עוד בזוה"ק ח"א קמג: והרמב"ן כז, ז כתב שאם עשו היה המתברך, אזי הברכה "תתקיים בו בזרעו לעולם, ואין לך עמידה לפניו". אך מעתה שהברכות נתקיימו ביעקב, לא אמרינן שאין לעשו עמידה בפני יעקב. אלא שהם הם הדברים. הברכה לעשו היתה ניתנת ברצון וללא תחבולות, משא"כ הברכות שהגיעו ליעקב. וראה להלן פנ"ט הערה 158.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:68)

[68] בח"א [ד, לח:] כתב: "כי מאחר שרוכבין עליו, דבר זה מורה ממשלה גדולה אשר יש להם על ישראל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:69)

[69] בשבת קנב. אמרו "על סוס - מלך", ופירושו מי שרוכב על סוס דומה למלך. ובגו"א בראשית פמ"ט אות יב כתב: "לפי שהאדם רוכב ומושל עליו [על הסוס], וזהו שאמרו דעל סוס מלך, כי דומה הרוכב למלך, מפני שהוא רוכב על הבהמה, כמו המלך שהוא רוכב על העם". ובגבורות ה' פכ"ט [קיד:] כתב: "דע, כי כל רכיבה היא מורה על שהרוכב נבדל מן אשר רוכב עליו, ומתעלה עליו. כי מאחר שהוא רוכב עליו - מתנשא עליו, ואינו מצורף עם אשר הוא רוכב עליו". וכן כתב בח"א לסנהדרין צה. [ג, סוף קצה.], ושם [ג, קצז.]. ובהקדמה ראשונה לגבורות ה' [ד] כתב: "כל רוכב, במה שהוא רוכב עליו הוא נבדל מן אשר רוכב עליו... ובזה שהוא נבדל מהם - מנהיג אותם, כמו הרוכב המנהיג אשר רוכב עליו. וכמו הנשמה שבאדם, שהיא נבדלת מגוף האדם, ובמה שהיא נבדלת מן הגוף - מחיה אותו ומנהיגו". ובבאר הגולה באר הששי [ריש קל.] כתב: "הרוכב על הדבר הוא נבדל ממה שהוא רוכב עליו...והוא דבר ידוע ופשוט הוא מאוד". וראה להלן פ"מ הערה 32 אודות שהרכיבה על הסוס מורה שתי נקודות; התרוממות המלך מהעם, ושלטון המלך על העם. וראה שם עוד הערות 52-57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:70)

[70] לשונו בח"א שם [ד, לח:]: "אם עומד יעקב אשר הם רוכבין עליו, בזה נראה המעלה העליונה שיהיה ליעקב שיהיה עומד מרכיבה זאת... ובזה יהיה מאבד אותו לגמרי. ודבר זה כי יעמוד יעקב בכח קדוש שלו, וכח זה הוא אש ולהבה לעשו, כדכתיב [עובדיה א, יח] 'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש'. ותבין שנקרא בית עשו 'קש', כי כל זה מדריגת עשו, כי גם הקש והמוץ כולם הם מלבוש לפרי, וזהו ירושת עשו". ובגו"א בראשית פכ"ה אות לג כתב: "דלגבי ישראל - כשזה [ישראל] קם, זה נופל, שהרי הקב"ה מקים את ישראל, ואדום יפלו". וראה הערה 14. וראה להלן פ"ס [ד"ה ואמר אוי מי] שביאר שם שכאשר הקב"ה יתחבר אל ישראל יהיה בכך החורבן למלכות הרביעית, וכמו שאמרו חכמים [סנהדרין קו.] מי מטיל כסותו בין לביא ולביאה, עיי"ש. ועוד אודות שעשו נמשל לקש - ראה להלן פס"ב ד"ה ולכך אמרו. וצרף לכאן, שדוקא עשו היה מרמה את אביו על ידי ששואלו "היאך מעשרין את התבן" [רש"י בראשית כה, כז], וראה גו"א שם אות מא. והתבן הוא הוא הקש. וכן ראה אור חדש [כד.] אודות שעמלק נמשל לקש, ואחר שהוציא התבואה - משליך הקש לאבדון. וראה לעיל פ"י הערה 19, להלן פמ"ד הערות 6 ,5, ופ"ס הערה 62.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:71)

[71] ראה הערה 57 בביאור ענין זה, וכן כתב לעיל פ"ה סד"ה והבן מה, וז"ל: "וחשיבות רומי אינו אלקי, אבל יש להם חשיבות גדול".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:72)

[72] כפי שכתב למעלה ד"ה והיה לאדם: "ירש יעקב מעלת הצלם שהוא אלקי, כדכתיב 'כי בצלם אלקים וגו''...ירש עשו מעלת הלבוש. כי מעלת הצלם הוא מעלה אלקית, ומעלת הלבוש אינה אלקית". ולמעלה פ"ז סד"ה הוה קא כתב ש"קדושת ירושלים לא לקחו רומי... כי אין ראויים לקדושתה שיקחו מהם... אשר הוא שייך לישראל". וראה שם הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:73)

[73] כמבואר למעלה הערות 26 ,17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:74)

[74] ראה ציון 18.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:75)

[75] כל זה נתבאר בריש הפרק, סד"ה בפרק קמא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:76)

[76] אודות שהרגל מיוחדת בכך שיש בה פחיתות - ראה לעיל פ"ה הערות 265 ,254, ולהלן פכ"ב ד"ה וכן בשתים. ובח"א לב"ב עג: [ג, צו:] כתב: "הרגל הוא פחיתות האדם בכל מקום". וכן הוא בגבורות ה' פס"ד [רצה.], בהקדמתו לנתיבות עולם [א, א], נתיב העבודה פ"ו [א, צא:], שם פט"ז [א, קכו.], נתיב השתיקה פ"א [ב, קא.], נתיב כח היצר פ"א [ב, קכג.], וח"א לסנהדרין מט. [ג, סוף קסא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:77)

[77] כפי שביאר בגבורות ה' פ"ה [לו.]: "לא יתכן להיות המקבל הפעולה שלימה, לכך נמשך אל העלול חסרון... כמו שתמצא האדם אשר ברא הקב"ה, ויש בחלק ממנו דבר נכבד, הוא השכל. ואין עליך לשאול למה לא בראו שכלי בלא חומר, כי אין מדריגת האדם נותן שיהא שלם כל כך שיהא כולו שכלי, ואמנם בחלק ממנו ימצא זה". וכן חזר וכתב שם בפס"ז [שיא.]: "לא תמצא בבריאת האדם שלא יהיה באדם דבר פחות". וראה לעיל פ"ז הערה 258, ולהלן פי"ח הערה 62, ופנ"ט הערה 87.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:78)

[78] נראה להטעים נקודה זו, שכל תחילת לידתו של עשו היא משום הפסולת שעלולה היתה להמצא ביעקב, וכפי שכתב בגבורות ה' פס"ז [שיא.]: "לא נבראו שאר עכו"ם רק בשביל...לברר וללבן חלק השי"ת, כמו שנולד עשו עם יעקב, כי לא נטהר ונברר הזרע, כי אברהם היה בו פסולת ויצא ממנו ישמעאל, ויצחק היה בו פסולת ויצא ממנו עשו. ואם היה נולד יעקב בפני עצמו, לא היה טהרה מן הפסולת כמו כאשר נולד עמו [עשו], אז נברר הזרע". וראה לעיל פ"י הערה 18. וראה לעיל פט"ו הערה 79 שמחמת כן גופא עשו נולד ראשון. והואיל ולידת עשו היא בכדי לברר הפסולת מיעקב, דין הוא שתהיה לו תפיסה בכל פחיתות שתמצא ביעקב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:79)

[79] שאחז בירך יעקב מחמת שבירך לא נמצאת מעלת הצלם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:80)

[80] ואז נתרפא יעקב מצלעתו, וכמבואר ברש"י שם "ויזרח לו השמש - לצרכו לרפאות את צליעתו, כמה דתימר [מלאכי ג, כ] 'שמש צדקה ומרפא בכנפיה'". ומעתה יבאר כיצד רפואת יעקב טמונה בזריחת השמש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:81)

[81] תלה את סדר השמש בכך שהשמש מושלת בעולם. וכן מבואר בתפארת ישראל פ"ד [טו:], וז"ל: "המציאות התחתון, הוא בכללו מסודר תחת השמש, והשמש כולל אותו. כי השמש מלך עולם הטבע, ועולם הטבע מסודר תחתיו, וכמו שתמצא מבואר מן הכתוב, שכאשר ירצה להזכיר כל העולם יאמר 'תחת השמש', וכדכתיב [קהלת א, ג] 'מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש'... והשמש היא שמירת סדר עולם הטבע במהלכה ובתנועתה במה שהיא מושלת בעולם הטבע. וכמו המלך שהוא השומר את הסדר לבלתי יצא אחד מן הסדר הראוי, כך השמש, שהוא המושל על העוה"ז, וכדכתיב [תהלים קלו, ח] 'את השמש לממשלת היום', והוא השומר סדר העולם לבלתי יחליף וימיר את סדר הראוי ויעמוד על עמדו, ודבר זה ידוע מאוד, ואין ספק בזה". וכן כתב שם בהמשך [יז.]: "השמש הוא מושל ומלך ושומר הסדר שלא ישתנה, כמו שהוא ענין המלך". וכן נגע בענין זה בבאר הגולה באר הרביעי [עג.]. וראה להלן פי"ז הערות 46 ,33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:82)

[82] כי הסדר מרפא, וכמו שמבאר והולך. ובנתיב התורה פ"א [א, ה.] ביאר את כח הריפוי שבתורה מחמת שהתורה היא סדר הכל, וכלשונו: "אם יש לאדם חולה בגופו, שכל אשר הוא חולה יוצא מן הסדר, יעסוק בתורה שהיא סדר העולם, ואז האדם אשר היה מקבל חולי, שהוא שנוי, יחזור אל הסדר, שהוא בריאתו... כי אל סדר התורה נמשך הכל... התורה היא רפואה כללית... כאשר האדם היה מקבל שינוי, התורה מחזרת אותו אל הסדר". וכן כתב בתפארת ישראל פס"ב [קפח.]. וראה לעיל פי"א הערה 147 שנתבאר שם שהסדר הוא מקיים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:83)

[83] לכאורה כונתו לומר שכאשר יעקב צולע על יריכו יש לעשו שליטה עליו [כמבואר לעיל סד"ה בפרק קמא], ושליטה זו היא שינוי בסדר העולם, וכמבואר לעיל פ"א ד"ה ועוד כי, וז"ל: "לפי סדר המציאות אין ראוי שתהיה אומה משעבדת באחרת להכביד עול עליה... ולפי סדר המציאות ראוי שכל אומה ואומה... לא תהא רשות אחרים עליה. ואם היה נשאר דבר זה תמיד... ויד האומות מושלים על ישראל, היה דבר זה... שנוי סדר העולם". וראה להלן פכ"ד הערה 51. [וכן להלן ס"פ לו כתב בסתמא "בפרקים".]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 16:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/16:84)

[84] לשונו בח"א לע"ז יא: [ד, לט:]" "ענין יעקב... בעצם, והלקיחה מהם... הוא דבר מקרה. ומה שיעקב חיגר מורה דבר זה, כי כל מכה וכל חולי כמו זה הוא מקרה, והעצם דוחה מה שבמקרה, והוא חוזר לברייתו. וכמו שהיה ליעקב ויזרח לו השמש לרפאותו מצלעתו, וזה כאשר עבר את פניאל [בראשית לב, לב]... ועבר פני הכעס של הש"י, שהיה יושב בחושך, ואז יזרח לו השמש".