## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 2

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:1)

[1] כמו אי שמירת שביעית [ויקרא כו, לה], עבודה זרה [דברים יא, טז-יז], גלוי עריות [ויקרא יח, כז], ועוד. ובתפילת מוסף של שלש רגלים אומרים "מפני חטאנו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו". וכל ספר ירמיה מלא מזה. וראה להלן פל"א הערות 160 ,155 ,143 ,121, ופנ"ו הערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:2)

[2] פירוש - מה הסיבה שישראל עשו כ"כ הרבה חטאים, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:3)

[3] לשון רש"י דברים ל, יט: "שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים [בתמיה]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:4)

[4] עפ"י ישעיה יד, כט "משורש נחש יצא צפע". וכוונתו כאן שצפע ונחש דומים זה לזה, ולכך מצוי הוא שאחד יצא מהשני, אך כאשר אין דמיון בין שני המינים - לא תמצא שאחד יצא מהשני. ובגמרא אמרו [ב"ק ב.] "תולדותיהן כיוצא בהן". וראה להלן פי"ט הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:5)

[5] אודות שהאבות נחשבים לשורש ישראל - כן כתב בגו"א שמות פ"ג סוף אות ט, וז"ל: "ג' אבות הם שורשי ישראל, ובהם ראוים להיותם אומה לעצמה, ולהיותם נבדלים מן האומות, כי מן אברהם יצחק ויעקב ואילך הוא התחלת ההבדל, ובהם נבדלים". ושם פל"ב אות טו כתב: "אברהם יצחק ויעקב אבות לישראל, והם כמו שורשים שהאילן נסמך עליו, כמו שיסמוך הכסא על הרגלים". וכן כתב בגבורות ה' פט"ז [עו.]. ובכלליות קבע כמה פעמים שהאב הוא שורש הבן [גו"א בראשית פ"ט הערה 61, שם פל"ח הערה 71, ויקרא פט"ו הערה 145, ועוד]. וראה הערה 9, להלן פ"ז הערה 114, פ"י הערה 115, פי"א הערה 71, פי"ג הערה 32, פכ"ה הערה 74, ופל"ב הערה 75.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:6)

[6] לשון הרמב"ן דברים כט, יז: "משורש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד, ולא הרהר כלל בע"ז, לא יוליד מודה בה". וראה להלן פ"ז הערה 110, ופי"ט ציון 17. אמנם בח"א למנחות נג: [ד, פג:] כתב שפעמים דוקא צדקותו של האב היא סיבה לרשעותו של הבן, והובא להלן פי"ט הערה 18, וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:7)

[7] וכגון, שאמרו [ע"ז ע.] "רובא גנבי - ישראל נינהו", ובביצה טו. אמרו "רוב ליסטים - ישראל נינהו", וכמו שאמר ירמיה [ב, י-יא] "כי עברו איי כתים וראו וגו' ההימיר גוי אלקים והמה לא אלקים ועמי המיר כבודו בלא יועיל", ובסמוך יביא פסוק זה. ולהלן פכ"ה [ד"ה וכבר נשאלנו] ביאר שהמחלוקת מצויה בישראל יותר מהאומות. וראה להלן פי"ד הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:8)

[8] שהרי אמרו [ירושלמי יומא פ"א ה"א] "כל דור שאינו נבנה [ביהמ"ק] בימיו, מעלין עליו כאילו הוא החריבו". ובילקוט תהלים [רמז תתפו] הוסיפו בזה: "מאי טעמא, לפי שלא עשה תשובה". וראה להלן פכ"ג הערה 184. והואיל וחורבן בית שני נמשך כל כך הרבה זמן, הסיקו שם בירושלמי שדורות אחרונים אינם במדריגת דורות ראשונים. וכן הוא ביומא ט: והרי ימי החורבן ארוכים בהרבה מימי הבנין, שימי הבנין היו שמונה מאות ושלושים שנה בלבד [רש"י ב"ב ריש ג:].
ובסוכה מח: אמרו "ראיתי בני עליה - והן מועטין", ופירש רש"י שם "רואה אני לפי מעשה הבריות שבני עלייה, כת המקבלין פני שכינה, מועטים הם".
ומה שכתב שאצל אומה"ע "פעמים יוליד צדיק, ופעמים יוליד רשע", אין כונתו שישנם יותר צדיקים באומה"ע מאשר בישראל, אלא שבאומה"ע מצוי יותר "תולדותיהן כיוצא בהן", וכפי שהאב צדיק - כך בנו, וכמו שמבאר. וראה להלן פי"ד הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:9)

[9] כפי שכתב בגו"א בראשית פל"ב אות ב: "שאין אבות העולם רק אותם שהם התחלה, ומהם נתייסד העולם... שממנו נתייסדו ישראל". ושם פכ"ד אות טז כתב: "האבות, שהם יסוד ועמודי העולם". ובגבורות ה' פט"ז [עו.] כתב: "האבות הם יסוד העולם, וראוי לבאר היסוד על מה הוטבע העולם". וראה הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:10)

[10] שמכירים טובה למיטיבהם, וכמו שמבאר. וביבמות עט. אמרו "ג' סימנים יש באומה זו, רחמנין, וביישנין וגומלי חסדים". וכתב שם בח"א [א, קמד:]: "כי ירשו אלו ג' סימנים מן האבות, כי בא להם מידת הרחמים מן יעקב... וכן ירשו מדת הבושה מן יצחק... גמילות חסדים מן אברהם... ולפיכך מי שיש בו ג' סימנים הללו ראוי לדבק באומה זו". הרי שתכונותיהם של האבות הונחלו לישראל, וא"כ קשה טובא מדוע לא נתקיים בהם "תולדותיהם כיוצא בהם" לגבי היותם צדיקים וטובים. וראה להלן פ"ה הערה 351, ופ"ז הערה 133.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:11)

[11] לשון הפסוק שם: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:12)

[12] כלפיו יתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:13)

[13] שהוא - השור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:14)

[14] בעל השור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:15)

[15] והרגשת תלות זו יוצרת יראה, המקבילה ליראת העונש. וכלשון הרמב"ם בספר המצות מ"ע ד "שציונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו... נירא ביראת עונשו בכל עת". וזאת משום שהרגשת תלות זו יוצרת התבטלות אצל התלוי, וההתבטלות היא השורש ליראה, וכמבואר בנתיב יראת השם פ"א [ב. כא.]. וכן שם בפ"ה [ב, לה:] כתב: "הירא מן אחר מבטל עצמו לגמרי נגד אותו מי שהוא ירא ממנו, שמחשיב אותו, והוא אינו נחשב לכלום. שאל"כ, לא היה ירא ממנו כלל. אבל יראתו מורה שהוא מבטל עצמו". וראה גו"א בראשית פמ"ו הערה 4, ולהלן פכ"ג הערות 33 ,18, פכ"ט הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:16)

[16] חגיגה יג: "מלך שבחיות - ארי, מלך שבבהמות - שור". ובגבורות ה' פמ"ז [קפז:] כתב: "כי השור יש לו חוזק ביותר ממה שיש לכל שאר בעל חי, ואם שיש לארי כח וטורף הכל, אין זה מדת החוזק והקיום, כי הקיום היא מידה אחרת לגמרי. ולפיכך השור בעל עבודה רבה, וזהו מורה על החוזק, ויש לו קיום שיכול לעמוד במלאכה קשה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:17)

[17] מכאן משמע שהיות השור מלך הבהמות הוא סיבה שלכאורה לא יכיר את אדונו. אמנם בהמשך דבריו משמע שדוקא מחמת היותו מלך, לכך יש בידו להכיר באדונו המושל עליו. וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:18)

[18] מדגיש בזאת מילת "קונהו" שנאמרה ביחס לשור ולא ביחס לחמור, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:19)

[19] לשונו בגבורות ה' פכ"ט [קטו.]: "אין בריאה יותר פשוטה מן החמור, שהוא כולו חומר... שלא קיבל צורה". וכן בגו"א שמות פ"ד אות יד [ד"ה וקאמר] כתב: "החמור נוטה אל הפשיטות... שהוא חומרי ביותר". ועיי"ש שביאר שדוקא מחמת כן נמצאת קדושת בכורה בחמור. וכן הוא להלן פל"א ד"ה ואמר שהיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:20)

[20] ובח"א לע"ז ה: [ד, לב.] כתב על שור וחמור: "כנגד יצר ע"ז זכר שור, שהוא מוכן לע"ז... ואמר חמור, הוא יצר ערוה, שהוא מעשה חומרי, כמו שרמזו ז"ל [סוטה ט.] מפני מה קרבנה של סוטה שעורין, מפני שעשתה מעשה חמור". ולפי דבריו כאן הענין מחוור. כי השור הוא "יודע", ולכך היצה"ר שלו מכוון כנגד ע"ז, שהוא כח שכלי, ואילו החמור הנמשך אחר הערב, הוא מסמל יצה"ר דעריות. וראה להלן ספ"ג שענין זה מבואר שם.
וצרף לכאן, שנאמר [שמות כא, לג] "וכי יפתח איש בור וגו' ונפל שמה שור או חמור". ודרשו [ב"ק כח:] "שור ולא אדם, חמור ולא כלים". ולמה לא אמרו להיפך "שור ולא כלים, חמור ולא אדם". אלא הם הם הדברים, שהרי "דומיא דכוותיה ממעט" [וכמבואר בגו"א ויקרא פט"ז ריש אות כג. ובמדבר פ"ה אות יט כתב "ובודאי דכוותיה ממעט", נראה שם הערה 107]. ולכך ה"כוותיה" של שור - הוא אדם, שיש בו דעת, וה"כוותיה" של חמור הוא כלים, שבשניהם אין חכמה כלל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:21)

[21] שנאמר [בראשית לב, כט] "ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל". ופירש רש"י שם: "לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמיה, כי אם בשררה ובגלוי פנים". וראה בגו"א במדבר פכ"ו הערה 21, ולעיל בהקדמה הערה 18, ולהלן פי"ד הערה 94.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:22)

[22] דה"י א, כט, יב "והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל". וכונתו, שהיה לישראל להבין ששררתם נובעת משררת הקב"ה, וכלשונו בדר"ח פ"ד מ"ד [קעא.]: "כל שררה היא מן השי"ת, ומן גדולתו הוא נותן לאדם, וכמו שאמרו ז"ל בפרק הרואה [ברכות נח.] הרואה מלכי ישראל אומר 'ברוך שחלק מכבודו ליראיו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:23)

[23] ישראל לא ידע **עמי** לא התבונן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:24)

[24] ולא מצד מעלתם ורוממות מדריגתם. וראה רש"י במדבר יא, א שכתב "אין 'העם' אלא רשעים". ובגו"א במדבר פכ"ו אות ו כתב: "נקראים 'ישראל' על שם חשיבות... [ואילו] 'העם' לשון שפלות הוא". ובבמד"ר [כ, כג] אמרו "כל מקום שנאמר 'העם' לשון גנאי הוא, וכל מקום שנאמר 'ישראל' לשון שבח הוא". וראה רמב"ן שמות יד, י. ובישעיה ה, יג נאמר "לכן גלה עמי מבלי דעת וגו'", ולדברי המהר"ל הפסוק מחוור ביותר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:25)

[25] דברים לב, ז "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור וג'", ופירש רש"י שם: "לא נתתם לבבכם על שעבר [על הטובות - רא"ם שם]. בינו שנות דור ודור - להכיר להבא שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:26)

[26] לשונו בח"א למכות כג. [ד, ד:]: "השור מכיר קונהו אשר מושל עליו בכח, ומחמת היראה הוא מכיר אדון שלו. והחמור מכיר את אדון שלו מחמת הטובה אשר הוא מקבל ממנו אכילה ושתיה. כי החמור שאין בו דעת כלל, ומכיר את הטוב שהוא האבוס... והשור יש בו דעת יותר, וידע כי האדון רודה בו בכח, ומפני כך יש לו יראה ממנו. והאדם היה לו להכיר הטוב שהש"י עושה עמו, ומזה היה ראוי שיהיה לאדם האהבה... כי לא היה ראוי שיהיה גרוע מן החמור שמכיר הטוב של אדון... והיה לו להכיר הרע שהש"י מביא עליו אם עובר מצות בוראו, ולא היה ראוי שיהיה פחות מן השור שמכיר קונהו וירא ממנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:27)

[27] לפנינו בגמרא אין הגירסא כך, אלא: "מנין לרצועה שהיא של עגל, דכתיב [דברים כה, ג] 'ארבעים יכנו', וסמיך ליה [שם שם ד] 'לא תחסום שור בדישו'... ושתי רצועות של חמור, כדדריש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא 'ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו'', אמר הקב"ה יבוא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו". הרי שלהדיא למדו מהפסוק "וחמור אבוס בעליו וגו'" לרצועה של חמור, ואילו לרצועה של שור למדו מפסוקים אחרים. והמהר"ל שם בח"א [ד, ד.] הביא את הגמרא כפי שהיא לפנינו, וכתב שם "לכך ילקה באלו שניהם... ולכך היו רצועות של שור ושל חמור". וכך נפסקה ההלכה [רמב"ם הלכות סנהדרין פט"ז הלכה ח]. ואילו כאן גורס בגמרא שהיו מלקין אותו רק ברצועה של עגל, ולא ברצועה של חמור,וכי כך למדו מהפסוק "ידע שור וגו'". וצ"ע. וראה בעל הטורים לדברים [כה, ד] שלמד כמהר"ל כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:28)

[28] כרך המהר"ל את העבירה על מצות לא תעשה בהעדר יראה. והדבר מבואר עפ"י דברי הרמב"ן [שמות כ, ח], שכתב שם: "מצות עשה - יוצא ממידת האהבה... ומצות לא תעשה והוא למדת הדין, ויוצא ממדת היראה. כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני אדוניו - ירא אותו. ולכן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה, כמו שהאהבה גדולה מהיראה. כי המקיים ועושה בגופו ובממונו רצון אדוניו, הוא גדול מהנשמר מעשות הרע בעיניו. ולכך אמרו [שבת קלב:] דאתי עשה ודחי לא תעשה". וכן כתב בנתיב אהבת השם פ"א [ב, מה.], וז"ל: "כי האהבה סבה לעשות כל מצות עשה, כי האוהב את אחד הוא חפץ לעשות רצונו. אבל מדת יראה היא הסבה שלא יעבור על מצות לא תעשה, כי מניח לעבור [נמנע מלעבור] מפני היראה. והנה בעל האהבה עושה הטוב מפני האהבה, ובעל היראה מניח הרע מפני היראה". וכן רמז לכך בגו"א ויקרא פי"ט ריש אות י, ושם הערה 32. וראה להלן פכ"ג הערה 18.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:29)

[29] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמה, בגו"א בראשית פמ"ו אות ה [ד"ה אבל] כתב: "דוקא במצות עשה יש על זה שכר, אבל מצות לא תעשה אין קבול שכר... והחילוק שיש בין עשה ובין לא תעשה ידוע לכל משכיל, כי מצות עשה הוא קנין מעשה, מפני שהוא קנין... אבל מצות לא תעשה אין המצוה קנין המעשה, רק שישב ולא יעשה, ואינו קונה שום דבר, ועיקר המצוה שלא יעבור רצון הבורא יתברך שאסר עליו... וראיה לזה, שאמרו חכמים [ברכות יח.] לא ילך אדם בבית הקברות וציצית שלו נגררת על הקבר, דהוי לועג לרש. ואילו לענין כלאים אמרו חכמים [פסחים מ:] שמותר לעשות מהם תכריכים, ולא הוי זה לועג לרש, אלא דשאני מצות ל"ת דאין לועג לרש, כיון שלא נצטווה במצות, ואינו חסר קנין מצוה. אבל מ"ע, הוי לועג לרש, אע"ג שהמת פטור מן המצות, סוף סוף חסר לו קנין מצוה". וכן כתב בתפארת ישראל פ"כ [סג.], דר"ח פ"ב מ"א [סז.], ח"א לקידושין לט: [ב, קמ:], ובח"א לחולין צא. [ד, קה.] וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:30)

[30] לשון הגמרא שם: "כל העושה מצוה אחת מטיבין לו. עשה אין, לא עשה - לא. ורמינהי, ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה". ופירש רש"י שם "ההוא ישב ולא עבר עבירה דקאמר נוטל עליה שכר - בעבירה שבא לידו, וכפה יצרו ולא עבר, אין מצוה יתירה מזו".
וזה לשונו בתפארת ישראל פ"כ [סג.]: "במצות לא תעשה... אין בזה קנין מעלה, רק אם באה עבירה לידו וניצול מקבל על זה שכר כדאיתא בפרק קמא דקידושין [לט:], מ"מ בעצם מצות לא תעשה אין בהם שכר... שאין מקבלין על לא תעשה שכר כעושה מצוה רק אם באה עבירה לידו, ובשום מקום לא מצינו שיש שכר כאשר מקיים מצות לא תעשה". ודברים אלו של המהר"ל תואמים לשיטת רבינו יונה בשערי תשובה [שער ג אות ט] שביאר ג"כ שאין מתן שכר בשמירת מצות לא תעשה, ורק כשבאה עבירה לידו מקבל שכר על קיום מצות עשה של יראת שמים. אמנם הרמב"ם בפירושו לפרקי אבות [פ"ב סוף מ"א] כתב שיש מתן שכר על שמירת מצות ל"ת מצד ההנהגה של "מדה טובה מרובה ממידת פורעניות". וברש"י ויקרא ה, יז מבואר להדיא שיש מתן שכר בקיום מצות לא תעשה של אי אכילת פיגול נותר. וראה בכלי חמדה, פרשת ויגש, אות ד.
ובח"א לקידושין לט: [ב, קמ:] כתב בזה"ל: "כי בשב ואל תעשה עומד על ענין הראשון, ולא קנה שום דבר, [אך] כשבא לידו עבירה ונצול... כאשר גובר על יצרו כאילו קנה מדריגה, שהרי היה גובר על יצרו, ולא הלך אחריו, ונצח אותו, וזהו קנין מעלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:31)

[31] פירוש - רק שתי עבירות עשו, ולא עשרים וארבע עבירות [המפורטים ביחזקאל כב, ב-יג], ומדוע מניחים להם על העשרים ושתים העבירות האחרות. וראה להלן פ"ט הערה 91.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:32)

[32] רש"י בבראשית [יח, ד] כתב שאברהם אבינו חשש שהאורחים שלו הם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם. ועל כך העיר בגו"א בראשית פי"ח אות יט: "יש שמקשים, איך היו עושים אלהות אבק שברגליהם... כי הערבים נוסעים ממקום למקום, ואין להם חניה וישוב, רק הם יושבי אוהלים, ולפיכך הם הולכי דרכים, ויש להם אבק ברגליהם תמיד, ולפיכך הם משתחוים לאבק, שהערביים היו אומרים שהם נתונים תחת שר הדרך, שהרי הם הולכי דרכים תמיד, ולפיכך היו הערביים משתחוים לאבק שברגליהם, שהוא אבק דרכים. וכמו שהעובדים למזל טלה היו עובדים לבהמות... כך הערביים מפני שהיו עובדים למזל הדרך, לכך היו משתחווים לאבק דרכים שברגליהם". וראה להלן פ"ג הערה 24.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:33)

[33] לשונו בגו"א שמות פי"ח אות א: "כי ידוע כי העובדים ע"ז מייחסים אל הע"ז כוחות פרטיות, שזה ממונה על האש, וזה ממונה על המים, וזה על דבר זה, וזה על דבר אחר, ואין אחת שאומרים עליה שהיא כללית". והעדר הכלליות הוא משום שמלכתחילה הע"ז נבחרה כדבר התואם לחלקה של אותה אומה, וכל "חלק" הוא מופקע מכלליות. וראה עוד גו"א דברים פכ"ט הערה 83, ולהלן פ"ח הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:34)

[34] וכן כתב בגו"א במדבר פי"ט אות כז [ד"ה אמנם]: "כי גם בעלי ע"ז אומרים כי העגל הוא עלול, מכל מקום היו אומרים שהאדם יש לו לעשות אותו התחלה אליו. וזהו כל הטועים אחר ע"ז, שמודים שהוא יתברך התחלת הכל, רק שאומרים שיש לעשות התחלה אל האדם". ועוד אודות טעותם של עובדי הע"ז, ראה רמב"ם בריש הלכות עכו"ם, ובמו"נ א, לו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:35)

[35] וסוף סוף פירושו שלמרות הכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:36)

[36] מה שמדגיש כאן כמה פעמים שעבודה זרה חלה במחשבה, כי אמרו חכמים [קידושין מ.] ששונה חטא ע"ז משאר כל עבירות שבתורה, שבו הקב"ה מעניש אף על המחשבה גרידא. ושם בח"א [ב, קמ.] ביאר זאת בזה"ל: "כי הוא יתברך הכל, וגם המחשבה ברשותו של הקב"ה, וכאשר הוא מחשב על ע"ז, הרי הוא יוצא מרשות הקב"ה, ולפיכך חייב על המחשבה, כי השכל יש לו קישור בו יתברך, ואם השכל יוצא מן רשות הקב"ה להיות דבק בע"ז, הרי הוא עובד ע"ז". וראה גו"א שמות פכ"ה הערה 25, ולהלן פ"ג הערות 111 ,109, ופ"ד הערות 22 ,10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:37)

[37] כמו שביאר הרמב"ן בויקרא יח, כה, וז"ל: "שאמר [דברים לב, ח-ט] 'בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים וגו' כי חלק ה' עמו וגו'', והענין כי השם הנכבד ברא הכל... ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע כאשר נודע באצטגנינות. וזהו שנאמר [דברים ד, יט] 'אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים'... אבל א"י אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל... וזהו שאמר [שמות יט, ה] 'והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ', וכתיב [ירמיה יא, ד] 'והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים', לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל". וכן כתב בגבורות ה' פ"ס [רסד:], והובא לעיל פ"א הערה 29, וכן הוא שם פס"ז [שי:]. ובדברים [ד, יט-כ] נאמר "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים וגו' אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה". וראה גו"א שם אות י. וכן הוא בגבורות ה' ספ"ה [לו.]. וראה להלן הערה 86.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:38)

[38] ראה הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:39)

[39] וכמו שכתב בהקדמה שאין האב סיבה לקיום הבן, אך האב הוא "סיבה אל זריעת הזרע... כי אם אין האב, אין כאן זריעת זרע". ובהקשר לזה משתלבים לכאן דבריו על כך ששמו של עמרם לא הוזכר בתורה קודם לידת משה [אלא נאמר "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (שמות ב, א)], שכתב בגו"א שמות פ"א אות יט בזה"ל: "לומר לך כי משה היה מתוקן לגאולה מו' ימי בראשית... לכך לא היו אבותיו עיקר אצלו, ואילו נתן שם לאביו קודם לידת משה היה משמעות הענין שהעיקר היה האב... כמו כל אב שהוא בפרט סבה לבן. לכך לא הזכיר שמו, כי אצל לידת משה לא היה האב סיבה מיוחדת... וכל שאר בנים - אם לא היה זה האב לא בא הבן לעולם, וזה אינו במשה... [כי] אם לא היה עמרם - היה אחר, כי משה מתוקן מששת ימי בראשית". וראה להלן פי"א הערה 30.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:40)

[40] לשונו בדרשת שבת הגדול [רלב.]: "קודם שירדו למצרים לא היה אפילו שבעים נפש... וכאשר יצאו ממצרים כאילו נולדו, שלא היו קודם נחשבים עם". ובתפארת ישראל פי"ז [נו:] כתב: "כאשר יצאו ממצרים אז שם ישראל עליהם... כאשר יצאו ממצרים אז היו לעם". וראה לעיל בהקדמה הערה 14. ומה שמדגיש כאן "והש"י **בעצמו** היה הסבה שיצאו לפעל", יוסבר עפ"י דבריו בגבורות ה' פנ"ב [רכו.], שכתב: "ומה שלא היו יכולים לצאת [ממצרים] כי אם על ידי הקב"ה, הוא דבר עמוק... כי כל דבר שהוא בכח ויוצא לפועל, אין יציאתו לפועל כי אם על ידי הקב"ה, שהוא בלבד בפועל הגמור, וזהו מפני שהוא יתברך נבדל מן החומר, שכל ענין החומר הוא בכח [ראה להלן פ"כ הערה 40]. וכל אשר יש לו צירוף גשמי, אי אפשר שיהיה בפועל הגמור. לכן הוא יתברך נבדל לגמרי מן החומר, והוא בלבד בפועל הגמור. ולא כך המלאכים, כי אף שאינם גשמיים, מ"מ יש להם יחוס וקירוב אל הגשם, ולכך אינם בפועל הגמור, ר"ל שאין מדריגתם בתכלית השלימות, כי הנמצא שהוא חסר ואינו שלם בתכלית - אינו בפועל... ולפיכך הדברים שכולם הם יציאה לפועל הגמור, אי אפשר שיהיה רק ע"י השי"ת, שהוא בפועל הגמור... ומפני כי יצ"מ... הויה גדולה, והוא שלימות העולם בודאי... לכך יציאת דבר זה לפועל [הוא] ע"י השי"ת, המוציא הכל אל הפועל... וכאשר היו ישראל במצרים, והוציאם הקב"ה אל הפועל להיות יוצאים מרשותם [של המצרים], הרי היו דומים בודאי לעובר הנולד... והיו ישראל יוצאים ונחשבים עם נולד, מתחדש עתה, לכך לא אפשר יציאתם רק ע"י הקב"ה... שכאשר היו במצרים לא היו עדיין עם, ושם נתגדלו ופרו ורבו כעובר המתהוה במעי אמו, ולא יצאו עדיין אל הפועל, ולכך נחשב יציאתם הויה לפועל לגמרי... כי אי אפשר שיהיה יצ"מ כי אם על ידי הקב"ה". ונתבארו דבריו כאן. וראה להלן פ"ג הערה 98, פ"ח הערה 81, פי"ג הערה 135, פי"ז הערה 77, פמ"ה הערה 6, פמ"ז הערה 60, ופנ"ו הערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:41)

[41] לא ברורה כונתו מה רצה להוכיח מפסוק זה. ואולי כונתו כמו שכתב להלן פ"י [סד"ה ועוד אם]: "כי ישראל לא היו לעם כלל קודם שיצאו ממצרים, כדכתיב [דברים כו, ה] 'וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב', ואז השי"ת הוציא אותם משם, **והיו אל השם יתברך**". ולכך כוונתו גם כאן, ש"שלח את בני ויעבדני" מורה שההוצאה היתה בכדי להיות לעבדיו של הקב"ה. וכן מבואר בגבורות ה' פס"ו [שה.] שתכלית יציאת מצרים היתה על מנת שהקב"ה יהיה להם לאלקים. וראה להלן פ"ח הערה 75, פ"י הערה 37, פ"ל הערה 38, פנ"ח הערה 36, ופנ"ט הערה 103.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:42)

[42] כמו שדרשו [יבמות סו.] שעבד כנעני אוכל בתרומת אדונו הכהן, כי הוא בכלל "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו" [ויקרא כב, יא]. [אמנם עבד עברי אינו אוכל בתרומה, וכמבואר ברש"י ויקרא כב, י-יא, שכתב שם: "בא הכתוב ולמדך כאן שאין גופו (של עבד עברי) קנוי לאדוניו... עבד כנעני קנוי לגופו"]. וישראל הם עבדי ה', כעבד כנעני הקנוי לאדונו, ולא כעבד עברי שאינו קנוי לאדונו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:43)

[43] כן הוא ברמב"ן שמות [כ, ב] בביאור הדיבור "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", שכתב: "שהיו עומדים במצרים בבית עבדים שבויים לפרעה, ואמר להם זה, שהם חייבין שיהיה השם הגדול והנכבד והנורא הזה להם לאלקים, שיעבדוהו, כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים, כטעם 'עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים' [ויקרא כה, נה]". והואיל ויצאו מעבדות פרעה, נכנסו במקום זאת להיות עבדי ה'. ולפי מהלך זה מתבאר שיצ"מ היא סיבה להיותנו עבדים. [וכ"ה בנתיב העבודה ס"פ ח (א, קב:).] אמנם בגו"א שמות פי"ב סוף אות יב ביאר להיפך, שמחמת שנעשינו לעבדי ה' על ידי הקרבת קרבן פסח ומילה במצרים, לכך זכינו ליצ"מ, וכלשונו שם: "אבל אותו שהוא רשום לעבדות [ע"י ברית מילה], והוא עובד [ע"י קרבן פסח], זהו עבודה גמורה, ואז נקרא 'כי לי בני ישראל עבדים', ולא עבדים לעבדים [קידושין כב:], וגאלם הקב"ה מן עבדות של פרעה". וכן כתב בגבורות ה' פ"ס [רס"ד:]. ובאור חדש [קמ.] כתב כן בהקשר אחר. ובדר"ח פ"ו מ"י [שיח:] כתב: "'עם זו קנית' [שמות טו, טז]... מפני כי גאלם ממצרים שייך בזה 'קנית'". וראה להלן פ"י הערה 39, ופכ"ה הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:44)

[44] והמשך הפסוק שם "עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים". הרי שעל ידי היציאה מארץ מצרים נעשינו לעבדיו יתברך, וזה נעשה בליל טו ניסן, בשעה שהקב"ה פסח על הדלת והמזוזה. אמנם לא ברור מה ראה להביא לכאן את הגמרא מקידושין כב:, דמה איתא שם יותר מאשר הנאמר בפסוק גופא, שיצ"מ היא סיבה להיותנו עבדיו יתברך, וכפי שלמד הרמב"ן מפסוק זה [ראה הערה קודמת].
ונראה, שכונתו להורות באצבע כיצד יצ"מ מכשירה אותנו להיות עבדיו יתברך. שהנה בגמרא בקידושין שם ביארו שלכך רציעת אוזנו של עבד עברי נעשית ליד הדלת והמזוזה [שמות כא, ו], משום "דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות, ואמרתי 'כי לי בני ישראל עבדים', ולא עבדים לעבדים... והלך זה וקנה אדון לעצמו - ירצע בפניהם". וכתב שם בח"א [ב, קלב.] לבאר: "ולפיכך אמר דלת ומזוזה שהיו עדים שישראל הם עבדים של הקב"ה, וזה שנרצע מורה על פחיתותו שמקבל אדנותו של אדם, ולכך יפחת אוזן, שהוא בית קיבול שלו, שנחשב כמו גולם. כי העבד הוא חומרי". ופירושו, ההוצאה מעבדות מצרים מורה על שקנינו מעלה אלקית, ומפאת כן הננו מופקעים ממדריגה חומרית גשמית. והפקעה זו היא המחייבת את רציעת אוזנו של העבד, כי על ידי הרציעה העבד מאבד את מעלתו האלקית, ושב להיות חומרי, כראוי לעבד. ולכך, עצם היציאה מורה על שייכותנו להקב"ה, כי היציאה מורה על מעלתנו האלוקית. ובהקשר לזה משתלבים לכאן דבריו בגבורות ה' פמ"ה, וכמובא בהערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:45)

[45] וז"ל שם [קעא.]: "בדברות השניות נתן טעם למה ישראל נצטוו דוקא על השבת, ולא אומה אחרת [דברים ה, טו], לכך אמר 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו', כי ראוי השבת לישראל בפרט, כי כבר אמרנו כי היציאה מבית עבדים הוא מורה על הפרישה ועל ההבדלה מן דבר הגשמי, כי העבד... הוא ענין חומרי, שאין משועבד ומתפעל רק החומר... והפרישן מן החומרי מה שהיו עבדים, וזה מורה על מעלה נבדלת מן הגשמית. ולפיכך ראוי שישמרו הם השבת, כי הדבר שהוא מתנועע תמיד מבלתי מגיע אל התכלית, אז נדע כי זה הנמצא חסר שלימות בעצמו. שאם היה בעל שלימות, היה מגיע אל המנוחה שהוא השלמה. אבל התנועה אין בה שלימות גמור... ולפיכך 'וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' וגו'', כלומר שסילק הקב"ה אותך מן העבדות... מורה שיש בישראל השלמה, לכך צוך יום השבת". וראה להלן פ"ז הערה 282, פ"י הערה 140, ופכ"ג הערה 181.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:46)

[46] אביך - כנגד שהקב"ה הוציאם לפועל בהוציאם ממצרים, כמו אב שהוא סיבה להולדת בנו. "קנך" - כנגד שהקב"ה קנה את ישראל לעבדים על ידי נסי יציאת מצרים. וכן ביאר בנתיב העבודה פ"י [א, קז.], ולהלן פי"א ד"ה ואמר עוד, ושם הערה 76.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:47)

[47] ובדפוס ראשון של רש"י איתא על "הוא עשך ויכוננך" - "הוא עשך בגוף ואברים מחותכים. 'ויכוננך' - שם בך כונניות, הם קרבים ובני מעיים". ומקורו מהספרי שם. והם דברי המהר"ל כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:48)

[48] ופירש רש"י שם "הוא עשך - אומה באומות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:49)

[49] כרך שהכל בו, ועל כנסי נאמר, שכל מושליהן מהן, ולא מעם אחר" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:50)

[50] לשונו בח"א שם: "פירוש, כי לא היו חסרים דבר, גם לא יקבלו מלך ושרים מאומה אחרת. על זה ציוה הכתוב [דברים יז, טו] 'שום תשים עליך מלך מקרב אחיך', כל משימות שאתה משים לא יהיו רק מקרב אחיך [קידושין עו:]. ולפיכך ישראל אינם חסרים דבר, והשלמתם בעצמם. שאם היו מקבלים מן אחרים השלמה, היו חסרים בעצמם. וכל חסר נוטה אל ההעדר, ובסוף בא אל ההעדר. אבל הש"י השלים את ישראל, והשלמתם בעצם, מורים על שאינם נוטים אחר ההעדר, ודבר זה מבואר". וראה להלן פ"ז הערה 225, פנ"א הערה 37, ופנ"ו הערה 65.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:51)

[51] פירוש - הקב"ה עשה לישראל דברים שלא עשה לשום אומה אחרת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:52)

[52] שהוא עבודה זרה. ובגו"א בראשית פ"ב אות לד כתב: "כי מלת 'לא טוב'... נאמר על כל דבר שהוא רע ויוצא חוץ מהשם יתברך, כמו ע"ז שהוא אינו טוב, כי הוא יתברך הוא הטוב האמיתי, ויאמר דבר זה אינו טוב - לפי שהוא מעשה אלוה אחר". וזהו שכתב כאן שע"ז היא "רע הגמור". וראה עוד להלן פי"א הערה 38.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:53)

[53] כפי שכתב בגבורות ה' פי"ב [סה.]: "שלא נוכל לומר שדבר זה במקרה... כי סיבה מקרית אינה תמידית, ודבר זה תמיד היה". ושם בפרק עב [שכז:] כתב: "כי דבר שהוא במקרה אינו תמידי". ובתפארת ישראל פט"ז [נ.] כתב "המקרה לא יתמיד". ובנתיב העבודה פ"ד [א, פו.] "שאין המקרה מתמיד". וכן הוא בגו"א שמות פ"א אות ה, ושם הערה 52, ולהלן פ"ט הערה 6, פי"א הערה 245, ופל"א הערות 150 ,126. והוא יסוד נפוץ בספרי המהר"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:54)

[54] אשר הוא - אשר מעלתם היא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:55)

[55] לשונו בנתיב כח היצר פ"ד [ב, קל:]: "היצר הזה מגרה באדם ויותר בישראל, כי היצר מבקש להפיל הנמצא עד שיהיה בלתי נמצא. וכמו שמורה עליו השם, שנקרא 'רע'. ובודאי יותר מגרה היצה"ר בישראל ובת"ח, שמבקש להפיל בית בנוי ולבטל אותו, כי ישראל הם עיקר המציאות, והם בית בנוי, ממה שמגרה וחפץ לבטל בית מהורס בעצמו. וזה אמרם בפ"ק דברכות [ה.] לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר... יזכיר לו יום המיתה... ומה ענין יום המיתה לזה שיבטל בזה יצה"ר. אבל הפירוש הוא כי יצה"ר שהוא מגרה באדם לבטל את המציאות כאשר אמרנו, וכאשר יזכיר לו המיתה, שהוא בטול האדם, אין כאן עוד יצה"ר. ולכך יצה"ר לפי מעלת הדבר - מתגרה בו יצה"ר". ונקודה זו תתבאר יותר בהמשך. וראה הערות 89 ,76. ובדר"ח פ"ג מ"א [קט:] כתב: "יצה"ר מתגבר באדם מכח גבהות הלב... וזה מפני שיצה"ר מסית האדם עד שהוא מביא את האדם לידי אבוד, לכך אין גירוי והסתה רק כאשר יחשוב האדם עצמו במדריגה עליונה מאוד, ואז יצה"ר מסית אותו עד שהוא מפיל אותו ומאבד אותו לגמרי. אבל כאשר רוחו ולבו נשברה בקרבו, אין כאן יצה"ר שיהיה מסית את האדם להפילו ולאבדו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:56)

[56] ב"ב טז. "א"ר שמעון בן לקיש, הוא שטן, הוא יצה"ר, הוא מלאך המות". ושם ביאר זאת בח"א [ג, עא:] בזה"ל: "פירוש יצה"ר כמשמעו, 'הוא שטן' שהוא נגד האדם, שמונע האדם ממה שרוצה לעשות, ואל תתמה [על] זה שיהיה שטן בעולם שיהיה מונע האדם מעבודת הש"י, כי לפי סדר הנהגת העולם אי אפשר שיהיה רק שיש כח ממנו בא היצה"ר שבאדם, וממנו השטן לאדם, וממנו ההעדר לאדם... וכולם מתאחדים". הרי ששאיפת היצה"ר היא לההעדיר את האדם, וזאת הנקודה המרכזית שבדבריו כאן, ולכך הביא לכאן שהשטן הוא היצה"ר. וכן כתב בגו"א במדבר פכ"ח אות י"א [ד"ה והנה לאיש], וז"ל: "הוא השטן הוא מלאך המות, שהוא העדר הנמצאים". וראה להלן פ"ד הערה 85.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:57)

[57] לשונו בתפארת ישראל פמ"ח [קמח:]: "שאחר שקבלו ישראל התורה, והגיעו למדרגה העליונה הזאת, היה היצה"ר והשטן מגרה בהם לחטא, על דרך שאמרו ז"ל [סוכה נב.] 'כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו', והדבר הזה מפני שהגיעו למדרגה העליונה שלא הגיעו שאר נבראים, ולכך היצה"ר, הוא השטן, מבקש להפילם ממדרגתם. כי יותר דבק ההעדר כאשר יש מדרגה העליונה לאדם במה שאין ראוי לכל אדם מדרגה זאת, ממה שהוא דבק ההעדר במדרגה הפחותה השפלה, שהיא נמצאת לכל, וכמו שאמרו שם ג"כ 'ובישראל יותר מהכל', ודבר זה ביארנו בחבור נצח ישראל, ע"ש ותמצא מבואר". וראה להלן פכ"ג הערה 138, ופכ"ה הערה 77.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:58)

[58] ויש כאן גובה על גבי גובה; יצ"מ עצמה מעידה על מעלתם האלוקית של ישראל [ר' הערות 43-45], ולאחר מכן היתה קבלת תורה, שאז ישראל הגיעו לרום מדריגתם. וראה להלן פנ"ו הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:59)

[59] ע"ז ה. "בואו ונחזיק טובה לאבותינו ["עושי העגל" (רש"י שם)], שאלמלא הן לא חטאו אנו לא באנו לעולם ["שהיו כמלאכים ולא הולידו בנים" (רש"י שם)], שנאמר [תהלים פב, ו] 'אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם', חבלתם מעשיכם [בעשית העגל] 'אכן כאדם תמותון וגו''". ובתפארת ישראל פמ"ז הקדיש את הפרק כולו לבאר את מעלת ישראל העליונה שקנו כאשר קבלו התורה, ובתוך דבריו כתב שם [קמד.]: "כאשר ניתנה תורה לישראל, אשר התורה אין לה צירוף וחבור כלל אל החומר... אין ההעדר דבק בה... מזה תדע כי התורה השכלית היא גוברת על ההעדר... שאין ההעדר דבק בתורה... והתבאר לך בזה מדרגת ישראל העליונה שהגיעו אליה בקבלת התורה". וראה הערה 81, ולהלן פ"ג הערה 54, ופ"ה הערה 257.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:60)

[60] הנה "נתינת התורה" שבכאן היא נתינת הלוחות ביום י"ז תמוז, שהוא היום שנעשה בו העגל [תענית כו.]. וצריך ביאור איזו "נתינת תורה" נוספת יש במתן לוחות יותר ממתן תורה שנעשה בששי בסיון. וראה דבריו בתפארת ישראל פל"ה [קכ:] שכתב על ענין זה: "לגודל מעלת הלוחות הראשונות - נשתברו, וזה כי לא ראוי לעוה"ז דבר שהוא 'מעשה אלקים' [שמות לב, טז]. וזה, כי כאשר ניתנה תורה לישראל, לא היו ישראל במדריגת בני אדם, רק במדריגת המלאכים, וכדאיתא בפ"ק דע"ז [ה.]... ומפני כך, כאשר ניתנו להם לוחות הראשונות היו במעלה הזאת... שהיו ישראל במדרגת המלאכים כשקבלו התורה". וראה להלן פ"ח הערה 55. ובפחד יצחק שבועות מאמר ט כתב: "חז"ל אמרו כי חטא העגל אירע ברגע שקיבל משה למעלה את הלוחות [ירושלמי תענית פ"ד ה"ה], וכתב על זה המהר"ל [תפארת ישראל פמ"ח (קנא.)] דהכונה בזה היא דלאחר שהיו הלוחות בידיו של משה לא היה שייך החטא, כי אז היה המאור שבתורה מחזירן למוטב. מדברים הללו למדים אנו כי על ידי מתן לוחות התעצם כח החזרה למוטב הגנוז בדברי תורה". ועיי"ש שמבאר שכוחה של תורה להחזיר למוטב נמצא בסילוק המחיצה שבין עליונים לתחתונים שנתחדש בשעת מתן תורה בששי בסיון. אמנם סילוק מחיצה זו נעשה ביתר שאת וביתר עוז על ידי מתן הלוחות, כי הלוחות מחברים את העלול לעילה [תפארת ישראל פל"ה (קא.)], "וזו היא תוספת העילוי של מתן לוחות בדרגא של מתן תורה, כי נקודת החידוש של סילוק מחיצה בין עליונים ותחתונים הגנוזה בתוכן הפנימי של מדריגת מתן תורה, באה היא לידי גילוי בחוש ובגשם בגופם של הלוחות... והלא סגולת ההחזרה למוטב הגנוזה במאור שבתורה יונקת היא מכוחו של סילוק המחיצה שירד לעולם בשעת מתן תורה, וקליטתו והתעצמותו של כח זה בנפשה של כנס"י נשלם דוקא על ידי מתן לוחות" [לשון הפחד יצחק שם]. וראה עוד גו"א שמות פל"ב אות יח, ושם הערה 77.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:61)

[61] לפנינו הוא בירושלמי תענית פ"ד ה"ה. וכן בתפארת ישראל פמ"ח [קמט:] הביא כן בשם הירושלמי דשקלים. אמנם בירושלמי בשקלים פ"ו סוף הלכה א איתא "אורכן ששה טפחים ורחבן ששה טפחים", וזה כדבריו כאן. ואילו בירושלמי דתענית אמרו "ארכן ששה טפחים ורחבן שלשה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:62)

[62] אודות שיעור זה, ראה דבריו בתפארת ישראל ס"פ לה [קד.] שכתב: "כל ענין הלוחות היה לפי מה שראוי אל דבר שהוא מעשה אלקים. וכן שיעורן בעצמם, שהיו ו"ט על ו"ט, כי ששה טפחים אמה שלמה, בלי תוספת ובלי מגרעת, ודבר זה מבואר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:63)

[63] חטא העגל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:64)

[64] הקבה משבחו ואמר יהא שלמא לידי דגברה יותר ממני" [קרבן העדה שם, שגרס "על ידה דגברת עליה מינאי"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:65)

[65] שהיו במדריגת מלאכים, וכמבואר בהערה 60. ובתפארת ישראל פמ"ח [קמט:] כתב: "הנה התבאר לך ענין החטא הזה, שהמעשה הזה [של העגל] בשביל הקטרוג במדרגת ישראל העליונה, שלא היה כדאי לעולם הזה... ולפיכך כתיב [שמות לא, יח, ושם לב, א] 'ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע אלקים וירא העם כי בושש משה וגו''. הרי סמך החטא לנתינת הלוחות, אשר הם מעשה אלקים [שמות לב, טז]. שזהו מדריגת ישראל העליונה, ומזה בא ענין זה שחטאו בעגל. ובירושלמי עוד סמכי הדבר שחטאו בעגל בעת הנתינה ממש, לא לפני זה ולא אחר זה, וכן אמרו בירושלמי" [והולך ומביא שם את הירושלמי שהביא כאן].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:66)

[66] לשונו בתפארת ישראל פמ"ח [קנ:]: "כי התורה היא החבור בין השי"ת, שהשפיע התורה, ובין האדם, הוא המקבל את התורה". ועוד אודות שעל ידי התורה יש לישראל דביקות להקב"ה, ראה תפארת ישראל פ"ט [לב:] שכתב: "התורה היא מלמדת ומורה לך דרך החיים, שהאדם יקנה ההצלחה האחרונה, היא הדבקות בו יתברך, שנפשו תהיה צרורה בצרור החיים את ה', ודבר זה שיבוא אל הדבקות הזה הוא על ידי עשיית התורה. וזהו ההפרש שיש בין התורה ובין שאר החכמות; כי שאר החכמות אינם מביאין את האדם אל הדבקות הזה, אף כי בודאי על ידי החכמה ג"כ האדם הוא שכלי, מ"מ מה שקונה מן השכל אינו כדאי שיהיה דבק עם השי"ת, שהוא נבדל לגמרי מהכל. אבל מה שמביא האדם אל הדבקות היא התורה, שהיא מורה הדרך אל השי"ת, שעל ידי זה יהיה דבק בו יתברך... שהאדם יש לו חיבור אל השי"ת באמצעות התורה". ובגו"א במדבר פט"ו אות יח כתב: "והחבור שהוא אל אדם עם בוראו היא התורה, שהיא אמצעי בין האדם לבוראו". וראה שם הערה 61. וכ"ה בדרשה לשבת תשובה [סח.]. וכן הוא לקמן פ"ט ד"ה ובמדרש. ובדרוש על התורה [לג.] כתב: "התורה היא הגורמת חבור בין עליונים ותחתונים, באשר היא מן העליונים וקבלוה התחתונים, שהוא החבור שיש לעליונים ותחתונים כאילו הם דבר אחד". וכ"ה בהספד הנדפס בסוף גו"א במדבר הוצאת ב"ב, עמוד קצ.
ודביקות זו נעשית ביתר שאת ועוז על ידי הלוחות, וכמבואר בהערה 60. ובתפארת ישראל פל"ה [קא.] כתב: "כי אלו עשרת הדברים, במה שיש גזרה ומצוה מן העילה אל העלול, ולא יהיה העלול ברשות עצמו... כי עשרת הדברות הם חבור העילה והעלול. ולכך היו שני לוחות, האחד כנגד העילה, והשני כנגד העלול", ועיי"ש שמאריך בנקודה זו. וראה להלן פ"ה הערה 409, ופ"ט ד"ה ובמדרש, ושם הערות 77 ,76 ,64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:67)

[67] לשונו בתפארת ישראל פמ"ח [קנא.]: "והיה חטאם בזמן הנתינה, כי אם לא נתן להם כלל לא היה השטן מגרה בהם, כי עיקר הגרוי מצד עצם הנתינה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:68)

[68] לשונו בתפארת ישראל פמ"ח [קנ:]: "כי בשעה שעשו העגל, כבר התחיל קבלת התורה, ולא היה עדיין גמר קבלת התורה, והתחלת הדבר אינו עיקר הדבר, וכן גמר הדבר אינו עיקר הדבר. ועיקר קבלת התורה התחיל לצאת אל הפועל, ולא יצא אל הפועל לגמרי. וזה שאמר כי היו שני טפחים ביד הקב"ה, אותן שני טפחים העליונים שהם גמר הקבלה, אותם היו ביד הקב"ה, שלא היה גמר הנתינה. ושני טפחים ביד משה הם שני טפחים התחתונים, והם התחלת הקבלה, שכבר היה התחלת הקבלה. ולפיכך היו שני טפחים ביד משה. ושני טפחים האמצעים הם עיקר הקבלה, מפני שאלו שני טפחים אמצע הלוחות, ואין זה התחלה וגמר הקבלה, רק עיקר הקבלה... כלומר שמפני שהתחיל לצאת לפעל, הנה אין זה ביד הקב"ה, ועדיין לא יצא לגמרי אל הפעל, ולכך אין נחשב שהם ביד משה המקבל. ולפיכך שני טפחים אינם ביד הקב"ה ואינם ביד משה. והנתינה בעצמה היא שהלוחות הגיעו מן ידי הקב"ה אל ידי משה, אי אפשר שלא יהיה נחלק קצת על מה שממנו, וקצת על מה שאליו, וקצת על אמצע שאינו מה שממנו ואינו מה שאליו, כמו שידוע. ולכך אמר כי שליש מן הלוחות הגיעו לידי משה, דהיינו מה שאליו, ושליש ביד הקב"ה, דהיינו מה שממנו, ושליש ביני וביני, ואם כן זה עצם הנתינה. והיה חטאם בזמן עצם הנתינה. כי אם לא ניתן להם כלל לא היה השטן מגרה... ואם כבר ניתנו הלוחות להם **לא היה שולט בהם**, אבל כאשר היתה עצם הנתינה, היה שולט השטן". ומדבריו מבואר שלאחר הנתינה לא היה בידי השטן האפשרות לשלוט בישראל.
אמנם מדבריו כאן משמע שבתום הנתינה תהיה ירידה במעלה לעומת שעת הנתינה, שכתב כאן שבתום הנתינה "אין כאן דביקות של הש"י, כי עיקר הדביקות כאשר נותן להם, בזה מתחבר להם". וצריך לומר שאמנם מבחינת הדביקות של ישראל בה', בודאי שבתום הנתינה ישנה ירידה בדביקות זו לעומת שעת הנתינה. אך מבחינת מעלת ישראל, מעלתם גדולה יותר בתום הנתינה מאשר בעיצומה של הנתינה. ודבריו בתפארת ישראל נסובים על מעלת ישראל, ודבריו כאן נסובים על דבקותם של ישראל בה'.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:69)

[69] ויש כאן יחס של נותן ומקבל, שזהו החיבור שיש בתורה. וכן כתב בתפארת ישראל פמ"ח [קנ:]: "כי התורה היא החיבור בין השי"ת שהשפיע התורה, ובין האדם, הוא המקבל את התורה". וזאת ועוד, כי יחס הקב"ה לתורה הוא מצד שהוא משפיע אותה, ויחס האדם לתורה הוא מצד שהוא מקבל אותה, וכמו שיבואר בסמוך. ואודות ההבדל בין קבלת משה את הלוחות לבין קבלת משה את התורה - ראה גו"א שמות פכ"ה סוף אות כא, ושם הערה 218.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:70)

[70] כהסבר הר"ת [ב"מ ב. ד"ה ויחלוקו] שהחלוקה של טלית היא משום "דחשיב כאילו כל אחד יש לו בה בודאי החצי, דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא". ואע"פ שבמשנה מדובר בתפוסים בכרכשתא [ב"מ ז.], צריך לומר שהואיל ותפוסים בכרכשתא, ועם כל זה חולקים בשוה, חשיב כאילו תפוסים כל אחד בחציה [ר' עין יהוסף שם]. ודעת המהר"ל היא, שכאשר כל אחד נוטל עד מקום שידו מגעת, א"כ ביחס למקום הפנוי, נחשבת נטילה זו כמו המשנה שכל אחד תפוס בכרכשתא, שעל כך ביאר הר"ת שיש כאן מוחזקות ודאית דמאי דתפיס - דידיה הוא. וא"כ בנוגע לחלק הפנוי נחשבים שניהם כשותפים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:71)

[71] לשונו בתפארת ישראל פמ"ח [קנ:]: "ואמר כי שני טפחים חלק, ואותם שני טפחים משותפים בהם השי"ת הנותן והאדם המקבל. ודבר זה מורה החבור הגמור שיש אל האדם עם השי"ת על ידי התורה, כי הכי קיימא לן לענין שנים אוחזים בטלית, מה שהוא ביד כל אחד הוא שלו, והשאר חולקים בשוה, ושניהם משותפין בו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:72)

[72] ועוד אודות חלק נותן וחלק מקבל בתורה, ראה דבריו בגו"א שמות פל"ב סוף אות ט, שכתב: "התורה היא בין השי"ת ובין האדם, משלמת רצון השי"ת, ונותנת לאדם שלימות, עד שהתורה היא שלימות כוללת בין השי"ת ובין האדם... שהתורה היא כוללת בין הנותן ובין המקבל". וראה שם הערות 50 ,51. ובתפארת ישראל פמ"ג [קלא:] כתב: "כי התורה שנתן השי"ת לישראל יש בה שתי בחינות; הבחינה האחת מצד השי"ת, אשר הוא נותן התורה. הבחינה השנית מצד ישראל המקבלים את התורה. ואם היה אחד נותן לחברו דבר, והם שוים במדריגה, אין כאן רק בחינה אחת, כי שניהם שוים במעלה. אבל כאשר השי"ת, שהוא על הכל, נתן התורה לישראל, והם בארץ, אי אפשר שלא יהיה כאן בחינה מיוחדת מצד הנותן, ובחינה אחרת מצד המקבל". ועיי"ש שביאר לפי"ז שארבעה החומשים הראשונים הם מבחינת צד הנותן, ואילו חומש משנה תורה הוא מצד המקבל. וראה גו"א דברים פ"א הערה 17. וראה הערה 74.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:73)

[73] ולא היה חלק שלישי פנוי ביניהם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:74)

[74] על מנת לבאר יותר נקודה זו, ראה דבריו בתפארת ישראל פל"ה [קא.] שהגדיר שם היטב את צד הנותן בתורה, ואת צד המקבל בתורה, וז"ל: "כי התורה מן שמים מתחייב מצד... שלא יתכן כלל שלא יבוא גזירה ומצוה מן השי"ת אשר הוא העילה אל האדם שהוא העלול, שאל"כ יהיה האדם ברשות עצמו, ודבר זה לא יתכן, כי אם שיקבל עליו עול העילה, ויהיה ברשות העילה... המופת השני, שלא יושלם האדם, כי צריך הוא השלמה על כל פנים... שיהיה האדם מושלם". וא"כ בנתינת התורה יש השלמת רצונו יתברך [שהעלול יקבל על עצמו עול העילה], וכן יש בה השלמת האדם המקבל. ואם הלוחות היו נתפסים חציים בידי הקב"ה וחציים בידי משה, היה מקום לומר ששני צדדים אלו לא יפגשו, כי ישנן מצות שנועדו להשלמת רצונו יתברך, וישנן מצות אחרות שנועדו להשלמת האדם. [וכפי שביאר בפירושו הראשון בתפארת ישראל פמ"ח (קנ.), ששני הטפחים שבידי הקב"ה הם כנגד החוקים הנעלמים והנסתרים לגמרי מבני האדם, ואילו שני הטפחים שבידי משה הם כנגד המשפטים, שאף אם לא נאמרו - דין הוא שיהיו נאמרים, כמו כבוד אב ואם, גניבה ורציחה וכיו"ב]. אך לא היינו תופסים שאף בחוקים ישנה השלמת האדם, ואף במשפטים ישנה השלמת רצונו יתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:75)

[75] ושני הטפחים האמצעיים מגלים על ארבעת הטפחים החיצוניים, שכל התורה כולה היא חיבור שבין הקב"ה לישראל. וכן משמע לשונו למעלה ששני הטפחים האמצעים מורים על כל הטפחים, שכולם מחברים ומדבקים את ישראל אל השי"ת, שכתב "אבל כאשר היו טפחיים ביד הקב"ה, וטפחיים ביד משה... וטפחיים חלק, זה החיבור הגמור". הרי "החיבור הגמור" נאמר על כל ששת הטפחים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:76)

[76] שהרי ככל שבבנין בנוי יותר - מתגרה השטן בו להורסו, כי מטרתו היא לההעדיר את הנמצאים, וככל שהנמצא הוא בעל מציאות חזקה יותר, כן רצון השטן להפילו גדול יותר, וכפי שכבר שנתבאר בהערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:77)

[77] לשונו בתפארת ישראל ס"פ מח [קנא.]: "ואמר שגברה ידו של משה על ימינו, כי משה היה בכח לקבל התורה, ולפיכך גברה ידו של משה במה שהכח אשר יש לו לקבל דבר ולצאת אל פועל המציאות, הכח הזה הוא יותר במה שהוא לצאת אל המציאות, שהמציאות יותר נחשב... ולפיכך גברה ידו של משה, במה שכח משה להוציא התורה אל המציאות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:78)

[78] אודות שהקב"ה משפיע תורה - ראה גו"א דברים פ"ה אות ח שנקודה זו התבארה שם. והרי "אין דבר שהוא קרוב אל השם יתברך כמו התורה" [לשונו בנתיב התורה פ"ד (א, סוף יח:), וראה עוד בגו"א שמות פ"כ אות ג, ושם הערה 19], וכן "הדבר שהוא קרוב אל השם יתברך, הוא יתברך משפיע אותו תמיד" [לשונו בנתיב התורה פי"ד (א, נח.)], וממילא ברור הוא שהקב"ה משפיע תורה תמיד. וראה להלן פ"ט הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:79)

[79] ובדרוש על התורה [יב.] ביאר ענין זה [שהתורה משלמת את האדם, ולכך ניתנה לו], וז"ל שם: "וזהו אמרם בשבת [פח:] 'אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע מה לילוד אשה בינינו, אמר להם, לקבל תורה בא. אמרו לפניו חמדה גנוזה שגנוזה לך מששת ימי בראשית... אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, 'מה אנוש כי תזכרנו וגו' תנה הודך על השמים' [תהלים ח, ה]. אמר לו הקב"ה למשה חזור להם תשובה... מה כתיב בה 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים' [שמות כ, ב], אמר להם, למצרים ירדתם, לפרעה נשתעבדתם, תורה למה לכם... מה כתיב בה 'לא תרצח' 'לא תגנב' [שם שם יג-טו], קנאה ביניכם יצה"ר יש ביניכם... כי בא לומר שבשביל שהאדם הוא נחשב כמדבר זה החסר, ניתנה לו תורה מן השמים להשלימו, כי אין ראוי לבריאה כזאת... שתהיה חסירה... כי עיקר החלטת נתינת התורה לו הוא כדי להשלים חסרונו". ובדיוק כשם שבמתן תורה משה ניצח את המלאכים על ידי שהראה שהתורה שייכת אליו מחמת השלמתו, כך בדיוק חטף את הלוחות מידי העליונים בכך שהראה שהתורה שייכת אליו מחמת השלמתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:80)

[80] דוגמה לדבר, מעין מה שאמרו [פסחים קיב.] "יותר ממה שהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להניק, ומי בסכנה והלא עגל בסכנה". הרי שאע"פ שהרצון להשפיע גדול יותר מהרצון לקבל, מ"מ הקבלה היא חיים בעבור העגל, ואילו ההשפעה אינה בגדר דומה בעבור הפרה. כך גם בנידון דידן, אע"פ שהקב"ה קשור לתורה כמשפיע, מ"מ התורה קרובה יותר למקבלים, כי בעבורם היא חיים ממש, המשלמת את חסרונם. וראה בבאר הגולה באר הרביעי [עא:] שכתב על גמרא זו "כי המשפיע יותר חפץ להשפיע ממה שהמקבל חפץ לקבל... והוא יתברך חפץ במקבל דוקא, שהוא מקבל גמור. וזהו החבור הגמור ג"כ כאשר המקבל חפץ ומשתוקק אל המשפיע שיקבל ממנו, והמשפיע חפץ ומשתוקק להשפיע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:81)

[81] כגון, בגו"א שמות פ"ב אות כב כתב: "המתדבק בתורה מתדבק במדריגה אשר אין שם חסרון, רק שלימות". וכן הוא בתפארת ישראל פמ"ז [קמד.], והובא לעיל בהערה 59. ובח"א ליבמות סג: [א, קלט.] כתב: "כי כל חטא ועון הוא מלשון חסרון, כדכתיב [בראשית לא, לט] 'אנכי אחטנה' מלשון חסרון... וכאשר האדם נושא אשה שהיא השלמתו - עוונותיו מתפקקין, כי עונותיו הוסרו מאתו... כי אין החטאים דבקים כ"כ אצל האדם לגמרי, כי האדם החסר דבק בו החטא, שהוא ג"כ חסרון, אבל כאשר יושלם האדם - יוצא מן החסרון ומסלק החטא". וכן הוא בנתיב הבטחון פ"א [ב, רלא:], והובא להלן פ"ה הערות 38 ,37, פי"א הערה 40, פל"ו הערה 101, פמ"ו הערה 7. ופמ"ח הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:82)

[82] מצד מה - מבחינה מסויימת, והיא - העדר השלימות הוא גופא החסרון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:83)

[83] לשונו בדר"ח פ"א מי"ז [נה:]: "חסרון לאדם להיות נמשך אחר כח הדברי לגמרי, שהוא אינו שכלי לגמרי, ולכן נחשב זה חסרון כאשר נמשך אחריו, ואחר חסרון נמשך עוד חסרון, כי כל חסרון גורר עוד חסרון... ולפיכך המרבה דברים בא לידי חטא וחסרון... והוא חסרון שימשוך אחר זה עוד חסרון". ובנתיב היסורין פ"א [ב, קעד.] כתב: "כי החטא בודאי ראשון אל היסורין וקרובים אל החטא, שהחטא הוא חסרון באדם... וכאשר האדם חטא והוא חסר, ראוי שיבואו עליו היסורין שמחסרים האדם". ובגו"א דברים כ, א, אות א, ביאר מדוע אין מחוסר אבר יוצא למלחמה, וז"ל: "כי כאשר מחוסר אבר, נראה שהוא מוכן לחסרון בגופו, ויש לחוש שיהיה ניזוק במלחמה בגופו, כיון שהוא מוכן להיות חסר בגופו". וראה להלן פ"ה הערה 264, ופמ"ח הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:84)

[84] שאילו היה להם אותה מעלה עליונה בשלימות היו מלאכים לגמרי [לשונו בסמוך]. וז"ל בנתיב כח היצר פ"ב [ב, קכד:]: "כי בת"ח הוא מגרה ביותר מהכל, דבר זה ידוע למבינים, כי אף כי הת"ח הוא שלם, שהרי הוא שכלי, אל יקשה לך דבר זה, כי אדרבה, הת"ח במה שנכנס למעלה השכלית, ועם כי השכל במה שהוא שכל הוא דבר שלם, אבל לא ימצא שלימותו בכל. וזה, כי אין העולם הכל שכלי... כלל הדבר, הת"ח וישראל אין להם שלימות אשר ראוי להיות להם, כי הת"ח הוא שכלי, והשכל שיש לאדם אינו בשלימות כלל, אבל יש לו השכל הזה בחסרון. וכן ישראל יש להם המעלה העליונה האלקית, ומעלה זאת אין להם בשלימות, כי א"א שתהיה להם המעלה העליונה בשלימות בעולם הזה, ולפיכך דבק בהם בעוה"ז החסרון ג"כ, כפי עילוי מעלתם וגודל מדריגתם. ולפיכך היצה"ר מתגרה בהם יותר ויותר". וראה הערה 100, ולהלן פל"ג הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:85)

[85] לשונו בתפארת ישראל פט"ז [נא:]: "כל הדברים אשר בראם השי"ת הכל הוא בשלימות, ולא נמצא דבר חסר בעולם. ודבר זה מעיד עליו החוש... וכמו שארז"ל ג"כ [ר"ה יא.] כל מעשה בראשית בצביונם נבראו, בדעתם נבראו... הנה ענין השלמה שאין בו תוספת וחסרון כלל... והאדם הוא חסר, כי מעלת האדם מצד השכל, ומצד הזה האדם חסר, שהוא חסר השכל... ואף אם הוציא שכלו אל הפועל, עדיין אין כאן שלימות, כי תמיד הוא בכח יותר לצאת אל הפועל... כי תמיד אפשר לו להוסיף על שכל". וזהו כונתו כאן "כל הנבראים יש בהם השלימות". וזה לשונו שם בנתיב היצר [ב, קכה.]: "כי בשאר אדם ובשאר אומות אין לומר עליהם כ"כ שהם חסרים, כי אין להם רק המעלה הקטנה. אבל הת"ח מה שיש להם המעלה העליונה, שיש לו השכל, וא"א שיהיה לו המעלה הזאת בשלימות. וכן ישראל... ולפיכך ישראל, כאשר נתן הש"י אליהם לוחות הברית, והיא המעלה על הכל, אז היה מתגרה בהם היצה"ר. והיה החטא של ישראל בחצי היום [שבת פט.], כי היה מעלתם בחצי, ולא בשלימות הגמור... כי עיקר היצר דבק באדם מצד החסרון, ות"ח שיש לו המעלה העליונה ביותר, וכן ישראל... אין להם אותו מעלה בשלימות, ולפיכך יצה"ר מגרה בהם ביותר, וכל אשר יש לו מעלה יותר עליונה יש לו להשמר מן יצר הרע". וראה בתפארת ישראל ס"פ מג [קלד.] שהזכיר סברה זו. וראה להלן פל"ז הערה 55, ופמ"ו הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:86)

[86] כפי שביאר למעלה [סד"ה ובפרק] שישראל הם לחלקו יתברך, ואילו שאר האומות הם לחלק השרים והמזלות, וראה שם הערה 37, והמהר"ל ציטט כבר פעמיים את הפסוק האומר "בני אלוקים אתם". ובדברים יד, א, נאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם וגו'". ובנתיב אהבת השם פ"א [ב, לט:] כתב: "וכן האהבה שיש מן הש"י אל ישראל... כי ישראל נקראו 'בנים' למקום, וידוע כי האב אוהב את בנו מפני שבא הבן ממנו, ודבר שבא ממנו מצורף אליו ביותר. וישראל הן מן הש"י נבראים. כי אע"ג שכל הנבראים הם מן הש"י, מ"מ אין דבר שבא ממנו בעצם ובראשונה כמו ישראל, כי שאר האומות הם טפלים בבריאה". וראה גו"א דברים פי"ד הערות 27 ,26. וראה להלן ראש פרק יא שהאריך בנקודה זו שרק ישראל נקראים "בנים" לה', ולא שאר האומות. וראה להלן פ"ג הערה 59.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:87)

[87] ומעין דבריו בדר"ח פ"ד מי"א [קפב:]: "הגורם החטא הוא החומר, ואם לא היה חומר היה האדם כמו מלאך, ולא היה בו חטא כלל". וראה להלן פ"ח הערה 257. וזו כוונתו כאן, שמעלת ישראל בשלימות מחייבת סילוק החומר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:88)

[88] בגו"א בראשית פ"ח אות כד ביאר לפי"ז מדוע אין יצה"ר לעובר במעי אמו, ורק משננער לצאת יש בו יצה"ר [סנהדרין צא:], וז"ל שם: "שאין יצר [הרע] אלא לדבר השלם והנגמר, אבל דבר שהוא מתנועע אל השלמה - אין לו יצר הרע... כי אין יצה"ר... רק באשר הוא שלם במה, ויש באותה שלימות חסרון. אבל דבר שאין לו מציאות בשלימות, כמו כאשר הוא בבטן אמו... כיון שהוא בבטן אמו הוא חסר, וכך הוא בטבעו ראוי להיות, ולא שייך חסרון בדבר שראוי שיהיה בלתי שלם. אבל כאשר יוצא מבטן אמו, והוא נשלם בדבר של מה... והיצה"ר ג"כ מתגרה בדבר שהוא שלם מה, ודבר זה ידוע, ורמזו אותו חכמים ז"ל [סוכה נב.] 'כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו', וכל אלו דברים ברורים ונאמנים מדברי חכמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:89)

[89] אודות שיצר הרע נקרא "רע", ראה בנתיב כח היצר פ"א [ב, קכג:], שהביא שם את דברי הגמרא [סוכה נב.] שהקב"ה קרא ליצר הרע בשם "רע", וכתב לבאר: "ראוי שיהיה הקב"ה קורא אותו רע, במה שהוא יתברך הוא הטוב האמיתי, וקרא היצה"ר 'רע' שהוא הפך הטוב. וראוי שיקרא הקב"ה את יצה"ר 'רע', כי הוא יתברך נמצא מחוייב המציאות, והמציאות הוא טוב, כמו שכתוב בכל נמצא 'וירא אותו כי טוב' [בראשית א-ד, י, יב ועוד], והיצה"ר הוא הפך זה, שהוא העדר, לכך נקרא 'רע' אל מי שהוא מחויב המציאות, ולכך קראו 'רע'". וראה הערה 55, ולהלן פ"ה 526, פי"ב הערה 16, ופל"ז הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:90)

[90] ביותר מכל - פירוש היצה"ר דבק בישראל ביותר משאר האומות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:91)

[91] שהיצה"ר דבק בישראל; (א) מי שהוא יוצא מהשיעור במדריגתו, היצה"ר מתגרה בו, שהיצה"ר מבקש להפיל הנמצא עד שיהיה בלתי נמצא. ויותר מתגרה היצה"ר בבית בנוי מאשר בבית הרוס [ר' הערה 55]. (ב) הואיל ומדריגת ישראל הרוחנית אינה יכולה להיות בשלימותה בעוה"ז, בהכרח שבמעלה זו ימצא בה חסרון, הגורר חסרון נוסף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:92)

[92] שהצד השוה לשני ההסברים הוא שהיצה"ר עצמו הוא כח ההעדר. וכתוצאה מכך הוא שואף להרוס דבר קיים [לפי הסבר א], וכן הוא נמשך לחסרונות שבבריאה, כי חסרון מושך חסרון [לפי הסבר ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:93)

[93] בישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:94)

[94] כפי שכתב כאן בריש הדיבור "כי הדבר שהוא שלם הוא מסולק מן החסרון". וכתב כן כאן בכדי לבאר את המשך המאמר [סוכה נב.], וכמו שמביא מיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:95)

[95] צרף לכאן את דבריו בתפארת ישראל פנ"ח [קעה.] בישוב השאלה מדוע לא נזכר בתורה שכר העוה"ב, ורק נזכר בה שכר העוה"ז, וז"ל: "כי אין ספק שהתורה שנתן השי"ת הוא תקון עוה"ז, ובשביל תקון עוה"ז ליישר בני אדם אל תכלית הטוב, שיהיו טובים בעוה"ז, ויהיה מציאות עוה"ז כמו שראוי להיות, לכך נתן לנו תורה. וזה כי השי"ת ברא את העוה"ז, והעוה"ז הוא בעל חסרון בודאי, ובו ברא יצה"ר... ולכך נתן התורה... הכל לסלק הרע מן העולם, כדי שיהיה הבריאה בשלימות... אבל עוה"ב הוא בשלימות מצד עצמו, ואין בו חסרון, ואין התורה תועלת אל עוה"ב לתקן אותו, ולכך לא נזכר עוה"ב בתורה. כי מה שנזכר שכר עוה"ז בתורה, כי התורה היא באה להשלים את העולם לסלק את חסרון עוה"ז... ואם אתה אומר שיהיה מזכיר בתורה עוה"ב כדי להיישיר האדם אל העוה"ב, א"כ לא היה די בעוה"ז להיישיר את ברואיו רק כאשר מבטיח להם עוה"ב, א"כ היה נברא העוה"ז בעל חסרון, ולא היה שלם בצד עצמו... ודבר זה אינו, כי השי"ת השלים מעשיו מהעוה"ז מצד עצמו... מאחר שהוא עולם בפני עצמו, כל אחד שלמותו בעצמו, ולכך לא נזכר בתורה רק טובת עוה"ז... עולם בפני עצמו ושלמותו בעצמו, ולא מצד אחר". וזהו שכתב כאן שלעתיד לא יהיה בעוה"ז חסרון, ויהיה שלם בפני עצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:96)

[96] כפי שביאר בנר מצוה [ז:], וז"ל:. אי אפשר שיהיה העולם, שהוא עלול מן השי"ת, שיהיה העלול הזה בלא חסרון, רק נמצא עמו חסרון... והחסרון הוא מצד חסרון העולם שהוא עלול, ומזה ימשך החסרון".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:97)

[97] כי "ציה" פירושה מדבר [רד"ק ספר השורשים, ציה], שהוא מקום שמם מבני אדם. ואודות החסרון שיש במדבר, ראה דבריו בדרוש על התורה [יא:], שכתב: "כי האדם... כאשר אין לו תורה נחשב כמדבר שאין בו עשב וצמח האדמה... כל זמן שלא קבל התורה הרי הוא כמו מדבר, שהוא מקום בור בלא פרי". ובגו"א שמות פי"ד ריש אות כב כתב: "המדבר אינו יישוב העולם", וראה שם הערה 129, ולהלן פ"ה הערה 53. ואע"פ שבהרבה מקומות ביאר שמעלת המדבר היא שאינה מקום ישוב, ולכך התורה ניתנה בו, כי המדבר אינו מקום לדברים גשמיים [גבורות ה' פכ"ב (צה:), שם פ"מ (קמח:), תפארת ישראל פכ"ו (פ:), ועוד], זהו נאמר ביחס לעוה"ז שהוא גשמי, שלעומתו המדבר הוא בעל מדריגה יותר. אך לכשיתוקן עוה"ז, והגשמי לא יהיה מקור לחטא וחסרון, הרי אז המדבר יחשב כמקום חסר לעומת מקום ישוב של בני אדם. ודו"ק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:98)

[98] כי "אחר החסרון ימשך ההעדר והחסרון לגמרי" [לשונו בתחילת הדיבור].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:99)

[99] ועוד אודות מעלת המקום שיש שם בני אדם, ראה דבריו בנתיב התורה פ"א [א, ד:], שכתב: "הדרכים הם בחזקת סכנה, כי הדרכים אין שם ישוב בני אדם, ודבר כמו זה הוא נבדל מן עיקר העולם, כי עיקר העולם הוא הישוב, ודבר זה יוצא מן הישוב, ולפיכך שולטים שם הפגעים אשר הם מתנגדים אל העולם, ולכך יש לחוש שישלטו בו פגעים אשר אינם מסדר העולם... וכשיש אצלו בני אדם נחשב זה כאילו היה בישוב העולם, ואין נקרא זה שפורש מן הישוב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:100)

[100] כלשונו להלן פל"ד רד"ה וביאור ענין: "העולם הטבעי הוא מתנגד לדבר אלקי... רמזו עליו חכמים [פסחים מט:] שאמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור. כי ע"ה שאינו שכלי, רק טבעי חומרי, והוא מבטל השכלי הנבדל מן החומר לגמרי". וראה שם בהערות. ולהלן פי"ט [ד"ה ואמר עלי] כתב: "שלימות עוה"ז אינו רק עד שבע, כי העוה"ז הוא עולם הטבע, שנברא בשבעת ימי בראשית". וראה שם בהערה 117. וראה להלן פ"ה הערה 543, פ"ז הערה 42, פי"ט הערות 117 ,76 ,27, פכ"ב הערה 41, פכ"ח הערה 66, פכ"ט הערה 35, פל"ב הערות 28 ,25, ופנ"ט הערות 105 ,92.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:101)

[101] כמו שנאמר [ש"א כד, יג] "מרשעים יצא רשע". ואמרו [שבת לב.] "מגלגלין זכות ע"י זכאי, וחובה ע"י חייב". וראה להלן פ"ה הערה 839, ור"פ ח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:102)

[102] כאשר - מחמת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:103)

[103] לשון הרמב"ם הלכות גירושין פ"ב ה"כ: "מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו... אין זה אנוס ממנו, אלא אנס עצמו בדעתו הרעה... ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר רוצה אני, כבר גרש לרצונו". הרי שהרע בא מחמת היצה"ר, ולא מחמת עצמו. וכן כתב להלן פמ"ט ד"ה כבר אמרנו. וראה להלן פי"א הערות 238 ,44, פכ"ה הערה 91, פל"א הערות 162 ,161 ,123, ופנ"ז הערה 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:104)

[104] דוגמה לדבר; עשו בבטן אמו פירכס לצאת כשרבקה עברה ליד בית ע"ז [רש"י בראשית כה, כב]. והקשה שם הגו"א [אות כה]: "וא"ת... והלא אין יצה"ר באדם אלא מעת שנולד [סנהדרין צא:]... ולא בעודם בבטן. ונראה דהיינו דוקא שאין האדם חוטא ביצה"ר... שאין יצה"ר בא אלא אחר הלידה... אבל כאן מה שעשה עשו - לא [היה] בשביל יצרו, אלא מפני שהיה עשו רוצה לצאת אל מינו וטבעו, שכל דבר מתעורר אל טבעו... ולא משום יצרו הרע". וראה הערה 55, להלן פ"ה הערה 564, פט"ו הערה 49, פמ"ט הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:105)

[105] הבדל זה בין חטאי ישראל לחטאי אומה"ע, מבואר היטב בסוף דרוש לשבת תשובה [פג.], וז"ל: "מעלת נפש ישראל, אשר יש לנפש שלהם הסרה מן הגופניות... וא"כ החטא בישראל אחר שנפשם קדושה וטהורה אינו מצד עצם הנפש... אבל החטא בשביל גרוי השטן אשר הוא מתגרה בישראל, ומצד הזה בא החטא... א"כ החטאים שישראל עושים הוא מיצה"ר שהוא השטן, לא מצד עצמם... אבל עשו היה בעל שער, מפני שהשער יש בו תוספת, וחסרון השערות שהם גדלים תמיד... ולא שייך בהם השלמה", ועיי"ש בדבריו הנפלאים. ונקודה זו תתבאר להלן פ"ה ד"ה אסקוהו בנגידא, ושם הערה 564, ולהלן פי"א הערה 242, פי"ב הערה 14, פמ"ט הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:106)

[106] מעין סברה זו כתב בגו"א שמות פ"ב אות כג, שכאשר ישראל מגלים סוד יש בכך להביא עליהם שעבוד, ואילו כאשר אומה"ע מגלים סוד אין בכך להביא עליהם שעבוד, וכלשונו: "מפני שמדריגתם [של האומות] מדריגה גלויה בעצמה, אין זה כמו הדלטור שהוא מגלה הדבר הפנימי", עיי"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:107)

[107] הולך למשול משל כיצד החסרון הדבק בישראל נובע דוקא מפאת מעלתם, ואינו מורה על חסרונם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:108)

[108] כונתו כאן למחשבת האדם, ולכוח עיונו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:109)

[109] כפי שכתב בתפארת ישראל פי"ג [מה.]: "המחשבה היא מדריגה היותר עליונה, היא מדריגת עולם הבא". ובנתיב התורה פ"ט [א, מ.] ביאר שהדעה באדם מקבילה לקודש הקדשים שבמקדש. וכן הוא בדר"ח פ"ה מכ"א [ערב.]. ובגו"א ויקרא פ"א סוף אות לג כתב: "החוטא במזיד הוא חוטא כשהוא בדעתו ושכלו, שהוא כולו קודש לה'". והטעות הבולטת של המחשבה היא עבודה זרה, [ראה לעיל הערה 36], הנובעת מחלק השכל שבאדם [דרשת שבת תשובה (עח.), תפארת ישראל ס"פ כח (פו.), ונתיב הלשון פ"ו (ב, עו.)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:110)

[110] אמנם בכמה מקומות ביאר לא כן, אלא שאף כח הראיה הוא כח שכלי. וכגון, בגו"א בראשית פכ"ז אות א כתב: "הראיה היא יותר קדושה בעבור שהראות ענין שכלי". ובדר"ח פ"ב מ"ט [צג:] כתב: "כח הראות הוא כח נפשי נבדל יותר מכל שאר החושים. וכבר הביאו ראיות ברורות על זה [ר' ראב"ע שמות ג, ו] איך כח העין הוא כח נבדל, שאל"כ, לא היה רואה בעין - שהוא קטן - השמים הגדולים, רק בודאי מקבל כח הראות את המראה הנבדל מן הגשם". אמנם בע"כ כונתו, שביחס לשכל כח הראות הוא טבעי, אך ביחס לחושים האחרים - הוא נבדל יותר מהם. וכן מדוייק מלשונו להלן פ"ה ד"ה ודע כי, שכתב: "וכבר נתבאר שיש בעין קצת כח נבדל", וראה שם הערה 127. וראה להלן פ"ט הערות 24 ,23, שנתבאר שם שהראיה תלויה בנפש. והם הם הדברים. וראה עוד להלן פ"ט הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:111)

[111] פירוש - אין הטעות שבשכל מורה על חסרון הנמצא בשכל, שהרי לא ימצא בו חסרון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:112)

[112] שהם רחמנים ביישנים וגומלי חסדים [יבמות עט.], בעלי ענוה [חולין פט.], בעלי צניעות וגדורים בעריות [גו"א במדבר פל"א אות יח], ועוד. וראה להלן פ"ה הערה 125.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:113)

[113] פירוש - ביחס למה שישראל היו אמורים להיות - נידון מצבם של היום כחסרים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 2:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/2:114)

[114] ואף בגירוי היצה"ר גופא מצאנו מעין החילוק שחילק כאן בין חטא ישראל לחטאי האומות, וכלשונו בנתיב כח היצר פ"ד [ב, קל:]: "במדרש [ב"ר כ, ז]... אין תשוקתו של יצה"ר אלא לקין וחבריו, שנאמר [בראשית ד, ז] 'ואליך תשוקתו'... ולפי"ז יש להקשות, כי דברי חכמים אינם כך, שהרי אמרו [סוכה נב.] כי מניח כל העולם ומגרה בישראל. אבל דבר זה אינו קשיא... בודאי יותר מגרה היצה"ר בישראל ות"ח, שמבקש להפיל בית בנוי ולבטל אותו... אבל דביקות היצה"ר הוא ברשעים, כי הרע דבק במי שמוכן לזה, והם הרשעים... אבל מה שמתגרה יצה"ר, הגירוי הוא בחשובים ובעלי מעלה ביותר הוא לפי שעה, כאשר השעה מוכנת לזה, אבל שיהיה לו דביקות תמיד בו - זה אינו, רק אצל הרשעים יש לו דבקות תמידית עמו". ומעין חילוק זה הוא החילוק שבין ישראל לאומות. ורק שם בנתיב כח היצר חילק ביצה"ר גופא [בין יצה"ר של צדיקים ליצה"ר של רשעים], ואותו חילוק עצמו קיים בין חטאי ישראל [הנובעים מיצה"ר] לחטאי אומה"ע, שאינם נובעים מיצה"ר, אלא ממהותם. ולכך אף טרם לקריאתו של היצה"ר, הגוים כבר עוסקים בחטאים ובעבירות. ["טרם יקרא היצה"ר" - פירושו בטרם שהיצה"ר התגרה בהם - "והם יענו", האומות חוטאות מעצמן. ונלקח מהפסוק (ישעיה סה, כד) "והיה טרם יקראו ואני אענה"]. וראה להלן פ"ה הערה 564, פי"ב הערה 15, ופל"ז הערה 54.