## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 46

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:1)

[1] כמבואר כמה פעמים למעלה שע"י המשיח יושלם העולם עד שלא יהיה בו חסרון [לעיל פכ"ז הערה 57, ושם נסמן]. וראה ציון 45, וציון 66.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:2)

[2] שהיה בו חסרון, וכפי שכתב בנר מצוה [ז:]: "אי אפשר שיהיה העולם, שהוא עלול מן השי"ת, שיהיה העלול הזה בלא חסרון, רק נמצא עמו חסרון... החסרון הוא מצד חסרון העולם שהוא העלול, ומזה ימשך החסרון". וראה לעיל פ"ב הערה 96, פ"ג הערות 39, 41, 51, ופי"ג הערה 143.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:3)

[3] וכבר נתבאר כמה פעמים שעולם המשיח יהיה "עולם חדש" [פל"ה הערה 52, פל"ו הערה 7, ופל"ט הערה 27], וכן שביאת המשיח היא בגדר התחדשות הויה [פל"ב הערות 21, 62, פל"ה הערה 52, פל"ו הערה 111, ופל"ט הערה 9]. אמנם כאן הדגשתו שההנהגה של עולם המשיח תהיה שונה מזו של העוה"ז, וכמו שמבאר והולך, וראה הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:4)

[4] לא דבר לזכות בו, שכולם עשירים [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:5)

[5] לאמץ לב ולקפוץ יד [רש"י שם]. ולהלן בזה הפרק המהר"ל יחלוק על פירוש רש"י זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:6)

[6] כפי שכבר נתבאר לעיל שהשלם לא יתהוה [פכ"ב הערה 36, פכ"ג הערה 133, פכ"ו הערה 21, ופל"ה הערות 55, 105]. ולשונו לעיל [פכ"ג ד"ה וקאמר] הוא: "הדבר שהוא שלם אין עומד לקבל הויה, באשר הוא שלם קודם זה, ואיך יתהוה... כי השלם לא יתהוה". וראה להלן הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:7)

[7] לשונו בח"א לשבת קנא: [א, פא:]: "השלם לא יקנה עוד שלימות, ולא יקבל חסרון. לא כמו שהוא בעוה"ז, שאין האדם שלם, ומקבל מעלה יותר ומקבל חסרון, כמו כל דבר שאינו שלם, שמקבל מעלה ומקבל חסרון". ומלשונו כאן נלמד, שהחטא הוא חסרון [כמבואר לעיל פ"ב הערות 81, 83, פ"ה הערה 38, פי"א הערה 40, פי"ד הערה 9, ופל"ו הערה 101], וכן שהחטא הוא שנוי [כמבואר לעיל פי"א הערות 58, 99, פכ"ח הערה 155]. ובח"א לערכין ל: [ד, קמג:] כתב: "החטא הוא שנוי לאדם". וכן הוא בדרוש לשבת תשובה [פג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:8)

[8] פירוש - כאשר האדם קונה מעלה בכך הוא יוצא אל הפועל, וכפי שכתב לעיל פכ"ב ד"ה ויפה אמרו, וז"ל: "המלאכים אי אפשר להם שיקנו מעלת עוה"ב, שאין למלאכים קנין מעלה יותר, שהם נשארים כמו שהם נמצאים בפעל, ואין קונין מדריגה יותר גדולה". וראה שם הערה 35. ובתפארת ישראל פ"ג [יג.] כתב: "ולפיכך אמר 'אדם לעמל יולד' [איוב ה, ז], והעמל הוא היציאה אל הפעל". וראה לעיל פ"כ הערה 40, ובהערה הבאה, ובהערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:9)

[9] כפי שכתב בתפארת ישראל פ"ס [קפב.], וז"ל: "העוה"ז הוא עולם ההויה, ראוי שיהיה עשיית המצות - והוא קנין שלמות ויציאתו אל הפעל - בעוה"ז... אבל בעוה"ב אין שם הויה ויציאה אל הפעל, שכל ענין זה שייך אל העולם הגשמי, אבל העולם הנבדל הוא בפעל, ולפיכך אין שם קנין שלימות ויציאה אל הפעל". וראה הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:10)

[10] לשונו בח"א לשבת קנא: [א, פא:]: "אבל לימות המשיח לא יקבל האדם מעלה וחסרון, מפני שיהיה האדם כאשר ראוי שיהיה האדם, ולא יקבל זכות ולא יקבל חובה. ומפני שיהיה האדם שלם, לא יהיה כאן יצה"ר, כי היצה"ר הוא מצד החסרון. ודבר זה מבואר". וראה להלן הערה 47. ועוד אודות שבעוה"ז אין האדם נמצא בפעל, ואילו לעת"ל יהיה בפעל - ראה דבריו בח"א לסנהדרין ק. [ג, רל:], דר"ח פ"ד מי"ח [קצג.], ולהלן הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:11)

[11] וכן הצדיק לא יוכל לשנות מעשיו להיות רשע, וכמבואר בהמשך דבריו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:12)

[12] אבל אם כבר הוא צדיק, בודאי אפשר שיקנה שלימות ומעלה יותר [לשונו בסמוך], כי אין בכך "יציאה אל הפעל". וראה להלן פ"נ הערה 7, ופנ"א הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:13)

[13] מעין מה שכתב לגבי העוה"ב, וכלשונו בדר"ח פ"ד מי"ח [קצז.]: "התשובה, שהאדם משנה דבריו מרע לטוב, הוא שייך בעוה"ז דוקא, כאשר האדם הוא בעל חומר, ושייך בו השנוי והתמורה. אבל העוה"ב, שהוא נבדל מן החמרי, לא שייך בו תשובה כלל, כי התשובה הוא השנוי, ואין שייך בדבר שהוא בלתי חמרי, כמו שהוא עוה"ב". ואע"פ שבסמוך יחלק בין ימות המשיח לבין העוה"ב, מ"מ בנקודה זו הם שוים, שאין שנוים שייכים אלא בעוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:14)

[14] אשר אינם מתעלים ממדריגתם שעליה נוצרו, וכמבואר לעיל פכ"ב הערה 35. וכן הוא בגו"א בראשית פ"א אות נב, ד"ה וראה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:15)

[15] חידוש גדול למדים אנו מדבריו כאן. שהנה בגמרא שם אמרו [שבת קנא:] שברייתא זו אינה כשמואל הסובר "אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד". ובודאי לפי שמואל בימות המשיח יהיה "עולם כמנהגו נוהג" [כמבואר ברמב"ם הלכות מלכים פי"ב ה"א]. אך המהר"ל כאן מחדש שאף לפי הדעה החולקת על שמואל [והיא ברייתא דידן], גם כן יהיו אוכלים ושותים בימות המשיח. ודבר זה צ"ב מנין לומר כך. ותו, שהרי גם בסנהדרין צט. הובאה דעת ריו"ח החולקת על שמואל, וכתב שם בח"א [ג, רכג:] בזה"ל: "לדעת ריו"ח יהיה נוהג בזמן ההוא בדברים יוצאים חוץ ממנהגו של עולם הטבעי... ולא יהיה נוהג עולמו על פי מנהג הטבע, רק שלא על פי הטבע". ובפשטות אף אכילה ושתיה הן בגדר "מנהג הטבע" שלא יהיה נוהג בימות המשיח. ואם כך פני הדברים לריו"ח, מהיכי תיתי לומר שלברייתא דידן [החולקת אף היא על שמואל] יהיו אוכלים ושותים בעולם המשיח. וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:16)

[16] שעל העוה"ב אמרו חכמים [ברכות יז.] "אין בו לא אכילה ולא שתיה". והואיל ובימי המשיח יאכלו וישתו, יש בכך להורות שעדיין אין האדם אז בגדר השלם המוחלט. ולכן כשם שיש בו אכילה ושתיה - יש בו ג"כ קנין מעלה. וכלשונו בגו"א בראשית פ"א אות נב [סד"ה וראה]: "לא שייך אכילה רק באדם, ולא במלאכים. וזה כי האדם בעבור שהוא מן התחתונים, והאדם בריאה חסירה שאפשר להשלים, ולפיכך האכילה היא לאדם להשלים מה שחסר". והואיל ואין האדם בגדר שלם, עדיין שייך בו קנין מעלה נוסף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:17)

[17] מבאר טעם נוסף מדוע אין תשובה מועילה לימות המשיח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:18)

[18] מעין מה שאמרו [יבמות כד:] ש"אין מקבלים גרים לימות המשיח", כי אז חוששין שהתגיירו משום הטובה של ישראל, ו"כל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" [רמב"ם הלכות איסורי ביאה פי"ג הט"ו]. וה"ה לתשובה. ויובא להלן בד"ה וכהאי גוונא. אמנם סברה זו כוחה יפה רק לבאר מדוע א"א לשנות המעשים מרע לטוב, אך אין היא מסבירה מדוע לימות המשיח לא יוכל להחליף מעשיו מטוב לרע. [ולהלן ד"ה אמנם מה יקשה כן על עצמו, ומחמת כן יחזור לבאר כסברתו הראשונה, שאין שום שינוי אפשרי בעולם שהוא בשלימותו.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:19)

[19] נראה לבאר נקודה זו עפ"י דברים שכתב המכתב מאליהו, כרך ב [עמוד 77], וז"ל: "לא תתכן תשובה על ידי שלא לשמה, כי התשובה צריכה לבוא מתוך הכרות אמיתית בפנים בלב... בהרבה דברים נאמר 'לעולם יעסוק אדם... שלא לשמה' [פסחים נ:], אבל תשובה אינה נכללת בהם. פעולת ה'שלא לשמה' היא לשמש כסיוע לנקודה הפנימית, בהסירה את המניעות ואת העיכובים בדרך התפתחותה אל הלשמה הגמור. אבל התעוררות התשובה היא היא עצם הנקודה הפנימית ממש, ואם אין היא המניע הרי אין זו תשובה אמיתית כלל... כי התשובה אינה אלא הפעלת הנקודה הפנימית בבחירה מדעת ובכוונה מלאה, ובלי פנימיות לא תתכן תשובה. הרי שהתשובה היא מצוה שאין שייך לעשותה שלא לשמה כלל". ולכך תשובה בימות המשיח הנעשית שלא לשמה, "אין נקרא תשובה כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:20)

[20] לשון הרמ"א בשו"ע אור"ח סימן תקכז, ס"א: "פירוש ענין העירוב הוא שיבשל ויאפה מיו"ט לשבת עם מה שבשל ואפה כבר מעיו"ט לשם שבת, ונמצא שלא התחיל מלאכה ביו"ט, אלא גמר אותה". וראה עוד בבאר הגולה באר הראשון [טו.] שביאר את עומק ההיתר של ערוב תבשילין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:21)

[21] שבת אחד מששים לעוהב" [ברכות נז:]. וראה לעיל פי"ט הערה 93, שנתבאר שם ששבת היא מעין עוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:22)

[22] כן אמרו בע"ז ג. בקשר לבקשת אומות העולם לעת"ל, שיבקשו "תנה לנו [את התורה] מראש ונעשנה". ועל כך השיב הקב"ה: "שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת". ופירש רש"י שם "בערב שבת - בעולם הזה". וראה לעיל פט"ו ד"ה ובפרק החולץ, שכתב שם: "ובעוה"ז צריך האדם לתקן עצמו אל עוה"ב", וראה שם הערה 15. ובח"א לע"ז ג. [ד, כא.] כתב: "כי העוה"ז הוא עולם הגשמי, אשר הוא בכח תמיד. ולפיכך בעוה"ז שייך מצות ומעש"ט [ראה הערה 9] ... לפי שהעולם יוצא אל הפעל, כאשר הגשמי הוא בכח ויוצא אל הפועל. אבל בעוה"ב האדם שם הוא בפועל, ולא שייך שם יציאה אל הפועל כאשר אינו גשמי, ולפיכך העוה"ב הוא שביתה מנוחה, ואין שם יציאה אל הפעל, שאין זה מנוחה [ראה לעיל פל"ו הערה 84]. ולפיכך אמר, מי שטרח בער"ש, הוא יום המעשה, ואז יאכל בשבת, כי השבת הוא יום המנוחה, ובלתי יציאה אל הפעל, רק הכל במנוחה, ולפיכך המצות אינם שייכים רק לעוה"ז בלבד". וראה הערה 9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:23)

[23] חידוש גדול למדים אנו מדבריו, שכשם ששבת היא מעין עוה"ב, כך יו"ט הוא מעין ימות המשיח. ויש בזה הטעמה מיוחדת, שהרי מקודם ביאר ש"אין ימי המשיח... כמו עוה"ב" מחמת שאוכלים ושותים בימי המשיח לעומת העוה"ב [ראה הערות 15, 16]. וחילוק זה קיים ממש גם בין יו"ט לשבת. שביו"ט הותר להכין אוכל נפש [ביצה לו:], ובשבת הדבר נאסר [שם]. הרי שהיחס של ימי המשיח לחיי עוה"ב הוא היחס שבין יו"ט לשבת. ולכך דין הוא שכשם ששבת היא מעין עוה"ב, כך יו"ט הוא מעין ימי המשיח. וצרף לכאן את דברי הפחד יצחק שבת [מאמר ג, אות טז], שכתב "כל המאורעות המשמשים מקור לקדושת יו"ט אינם אלא בגדר ראיה על העתיד... דיצ"מ היא ראיה על הגאולה העתידה... וכל זמן שאנו משתמשים עוד בראיות, עדיין אנו נמצאים בתחום הרבותא... כי כל השגה הנתפסת בתורת פשטות, הרי היא מופקעת מרשותה של הראיה וההוכחה, כדרך שהשגת החוש הגשמי אינה מזקקת להוכחות וראיות... עצמיותה של שבת הוא מעין יום שכולו שבת, ואילו עצמיותו של יו"ט אינה אלא ראיה ליום שכולו שבת. כלומר, באספקלריא של שבת נתפס הוא 'היום שכולו שבת' בתורת פשיטות. ואילו באספקלריא של יו"ט אין 'היום שכולו שבת' נתפס אלא בתורת רבותא". והרי כבר נתבאר לנו לעיל [פכ"ח הערה 15, ופל"ו הערה 105] שימי המשיח הם השלב המעבר שבין עוה"ז לעוה"ב. וא"כ שוב עולים לפנינו הקוים המקבילים שבין יו"ט לימות המשיח, ובין שבת לעוה"ב, ודו"ק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:24)

[24] פירוש - היום טוב [הסמוך לשבת] הוא משל לימים טובים שיש לאדם. ולאדם יש ימים טובים באופנים שונים; או ימי המשיח, או שאר ימים טובים, שבהם יש לאדם רוב טובה וברכה, וכמו שמבאר בסמוך לגבי איוב, ולגבי אברהם [ראה הערה 38].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:25)

[25] אין זה כלום - פירושו שאין בזה להקנות לו שלימות בעוה"ב, אך בודאי שיש בעשיית מצות שלא לשמה גם כן מעלה, וכפי שהעידו חכמים [פסחים נ:] "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אע"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". ויעויין בספר מכתב מאליהו כרך א [עמודים 16, 107, 289] שטרח לבאר שהשכר של עוה"ב ניתן רק על מצות הנעשות לשמה, ולא על המצות הנעשות שלא לשמה. והואיל וכאן עסוק המהר"ל בזכיה בעוה"ב, לכך כתב שכאשר מצות נעשות שלא לשמן - אין בהן להעניק לבעליהן שכר של עוה"ב, כי אין הן מעידות על הנקודה הפנימית שבאדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:26)

[26] פירוש - אין בכך להורות על פנימיותו האמתית של האדם, ולכך הותר לשטן לנסות את איוב בכדי לגלות את פנימיותו האמתית של איוב. וראה בפחד יצחק יוה"כ [מאמר כד אות ג] שביאר שם את כוחו של השטן לתבוע בירורים וגלויים של דברים המוסתרים, וכלשונו שם: "ענינו של בירור הוא לגלות את האמת הנעלמת והמסתתרת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:27)

[27] פירוש - לא מחמת הטובה הגדולה של יו"ט הוא מבשל לשבת. ובנמשל - אין הוא מקיים מצות רק מחמת טובת ימות המשיח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:28)

[28] כמבואר בדברי הרמ"א, והובאו בהערה 20. ולכך אם אדם החל להיות צדיק קודם בוא ימי הטובה - בודאי שהוא ימשיך לעלות במעלות יתירות אף לכשיבואו ימי הטובה [ימי המשיח], בדיוק כשם שאם החל להכין לשבת בערב יו"ט - רשאי להמשיך להכין אף ביו"ט עצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:29)

[29] ומביא את המאמר כפי שהובא בעין יעקב שם. וזהו דרכו של המהר"ל, וראה להלן פנ"ב הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:30)

[30] אודות שאברהם אבינו קיים כל התורה כולה - ראה בתפארת ישראל פרקים יט, כ, שביאר מדוע אברהם מסוגל לקיום כל התורה יותר מיצחק ויעקב, וקישר זאת למידת החסד שלו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:31)

[31] כפי שכתב בגו"א שמות פ"ד אות יד [ד"ה והצדיקים]: "אברהם כל ימיו בגדולה והתרוממות, כמו שאמרו [ב"ר מג, ה] 'עמק שוה' [בראשית יד, יז] שהושוו בו כל העולם והמליכו את אברהם למלך". ובנתיב העבודה פ"ח [א, קלט:] כתב: "כי אברהם היה נחמד בעיני הכל... שהושוו כל העולם והמליכו אברהם למלך, ולא בכח ובחזקה מלך עליהם, רק שהיה נחמד ומקובל על בריות". וכן רמז בקצרה בגו"א בראשית פט"ו אות יח. וראה עוד לעיל פ"י הערה 150, ופמ"א הערות 5, 18. וכן הזכיר בקצרה בח"א לסנהדרין קו: [ג, רנא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:32)

[32] לשונו בח"א לסנהדרין קו. [ג, רמז:]: "יצחק היה בעל יסורין, כמו שאמרו במדרש [ב"ר סה, ט] יצחק חידש יסורין". וכן הזכיר בקצרה בגבורות ה' פל"ו [קלו.], שם פ"ס [ערב:], דר"ח פ"ה מ"ד [רכה:]. ובנתיב הענוה פ"א [ב, ד:] כתב: "יצחק היה בעל יסורין, ולא נמצא כמוהו ביסורין, דכתיב [בראשית כז, א], 'ותכהין עיניו מראות', ואמרו במדרש - יצחק חידש יסורין". וכ"ה בנתיב אהבת ריע פ"א [ב, נה:], בח"א לשבת פח: [א, מה.], ובח"א לב"ב טז. [ג, עא.]. וראה לעיל פל"ג הערה 29. ובח"א לסנהדרין קו: [ג, רנא:] כתב: "יצחק נתנסה ביסורין שהוא בגופו, שהרי כהו עיניו, ונחשב היה כמת, כי כל סומא נחשב כמת [נדרים סד.]... ולפיכך על הנסיון [פירוש - בנוסף לנסיון] הזה שעקד נפשו על המזבח, שזה היה פעם אחד בלבד, היה זה בו שהיה סומא, ודבר זה לא סר ממנו עד מותו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:33)

[33] לשונו בגו"א שמות פ"ד אות יד [ד"ה והצדיקים]: "כי יעקב... תמצא שהיה כל ימיו בצרה גדולה למאוד... כי לא שקט מנעוריו". וכן כתב בדר"ח פ"ה מ"ד [רכה:], וז"ל: "ויעקב... רוב ימיו היה בצער... וכמו שאמר לפרעה [בראשית מז, ט] 'ימי שנותי מעט ורעים'". וראה לעיל פמ"ד הערה 10. וכ"ה באור חדש [קמה:], שכתב: "הצרות קרובות ליעקב... ולכך אמר ג"כ [תהלים כ, ב] 'יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב'. ואמרו במדרש [ילקו"ש ח"ב רמז תרפ] לא אמר 'אלקי אברהם', כי יעקב היה מיוחד לצרה". וכ"ה בח"א לגיטין נו. [ב, קג.], והובא לעיל פ"ה הערה 233, ובח"א לסנהדרין קו: [ג, רנא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:34)

[34] וצרף לכאן דבריו בח"א לגיטין נו. [ב, קג.], שכתב: "בברכת אברהם כתיב [בראשית כה, ח] 'זקן ושבע', מה שלא נאמר ביצחק, שלא נאמר בו רק 'שבע ימים' [בראשית לה, כט], לא סתם 'שבע'". והובא לעיל פ"ה הערה 233.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:35)

[35] לא מצאתי איפה שהאריך בזה שם, אלא שהזכיר כן בקצרה וברמיזה, וכמו שם בפל"ו [קלו.], ושם בפס"ט [שיח:]. אמנם בדר"ח פ"ה מ"ד [רכה:] האריך בזה, והשוה את הטובה שהיתה לאברהם לעומת יסורי יצחק וצרות יעקב. וכ"ה בח"א לסנהדרין קו: [ג, רנא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:36)

[36] לשונו בדר"ח פ"ה מ"ד [רכה:]: "אברהם היתה התחלתו בצער, שהיה נרדף מנמרוד, ואחר כך היה כל ימיו בטוב ובברכה. רק בעת ילדותו היה בצער, קודם שלקח השי"ת את אברהם. אבל מזמן שלקח השי"ת את אברהם היה בטוב כל ימיו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:37)

[37] וכמה נסיונות נתנסה - קודם שלקח השי"ת את אברהם [ראה הערה קודמת]. וכמבואר בדר"ח פ"ה מ"ג [רכג.] שעשרת הנסיונות הם: "תחלה ביקש נמרוד להרגו ונחבא בקרקע י"ג שנה. שוב השליכו לכבשן האש באור כשדים. הגלהו [הקב"ה] ממולדתו. הביא הקב"ה רעב בימיו וכו'". הרי שג' הנסיונות הראשונים היו קודם שנלקח אברהם ע"י הקב"ה. [ואף הגלות ממולדתו היתה, קודמת לבחירת אברהם, שהרי אברהם קודם יצא מאור כשדים עד חרן, ולאחר מכן הקב"ה אמר לו שיתרחק עוד ויבוא לא"י ושם יבחר בו (רש"י בראשית יב, ב)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:38)

[38] כי כבר נתבאר שה"ימים טובים" מקבילים לימות המשיח, וכן לשאר ימים טובים שיש לאדם [ראה הערה 24]. וכשם שאברהם אבינו קנה שלימותו אף לאחר שהגיעו אליו הימים הטובים, כך הצדיקים יקנו שלימותם בימות המשיח. ובגו"א בראשית פי"א סוף אות ב כתב: "כי הליכת אברהם אל ארץ כנען, שאז קנה אברהם תחילת מעלתו". וראה שם הערה 57. א"כ לא רק אברהם אבינו המשיך בקנית שלימותו בא"י [שאז ימיו היו בטובה], אלא שמבחינה מסויימת תחילת מעלתו לא היתה אלא בא"י. וכל זאת בא לו כי קודם לכן נתנסה בנסיונות שונים - ועמד בכולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:39)

[39] הבא להתגייר יגור אפס מאותי, בעוד שאין אני עמכם יתגייר, דהיינו בזמן הזה. [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:40)

[40] מי גר בעניותך כאשר אמרת, עליך יפול - לעוהב יפול" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:41)

[41] וכפי היסוד שהשריש הרבה פעמים - שהעיקר מתגלה בהתחלה [לעיל פ"ג הערה 47, וש"נ]. ולכך אם ההתחלה נעשתה בימי הצער - מוכח שעיקר עבודתו להשי"ת היא אמתית ופנימית, ועל סמך התחלה זו תינתן לו האפשרות להתעלות אף בימים טובים. אך אם ההתחלה היא בימים טובים, א"כ תחילת העבודה נעשתה מחמת גורמים חיצוניים, ואין בה לאפשר לו המשך עליתו בימים טובים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:42)

[42] כטעם שני זה [ראה הערה 17] שהטובה של ימות המשיח מונעת שרשעים יעשו אז תשובה אמיתית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:43)

[43] בטעם הראשון, וכפי שיחזור ויבאר כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:44)

[44] מה שנקט "לדעת הברייתא", כי בסמוך יביא את המשך הגמרא שם בשבת, שברייתא זו חולקת על שמואל. וא"כ דעה זו בברייתא אינה דעת כו"ע, אלא "דעת הברייתא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:45)

[45] כמבואר בהערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:46)

[46] כמבואר בתחילת הפרק. והמילים "למה יחטא" מורות שאין שום גורם לחטא, וכמו שיבאר מיד בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:47)

[47] כמבואר בהערה 10. ולעיל פ"ב [ד"ה ועוד יש] כתב: "דבר שאינו בשלימות, דבר זה נחשב חסרון, ואחר זה נמשך חסרון לגמרי, הוא היצר המביא אותו אל הרע". וראה שם הערות 85, 88, שנתבאר שם שהיצה"ר כוחו נמצא רק מצד החסרון שיש בעולם. וכן נתבאר כך לעיל פי"ב הערה 17, ופט"ו הערה 96. וכן גם נתבאר לעיל [פי"ט הערה 90, ופל"ז הערה 49] שנראה שיש חסרון בעולם מחמת שנמצא בו היצה"ר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:48)

[48] וכן מבואר יותר בהמשך הפרק. וראה עוד לעיל פי"ט הערה 119, ופל"ז הערות 62 ,49, שגם שם נתבאר שבימות המשיח תבוטל השניות שבעולם. ומכלל זה הוא סילוק היצה"ר. וכן הוא להלן ר"פ נ.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:49)

[49] וכן פירש הרמב"ן שם, וז"ל: "לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי, ולא יחפוץ בו כלל, והיא המילה הנזכרת כאן, כי החמדה והתאוה ערלה ללב, ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה, וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדה"ר, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות... שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי... וזהו שאמרו רבותינו [שבת קנא.], 'והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ', אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה, כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ, אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי". וראה להלן פ"נ הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:50)

[50] לקבולי אגרא - שנכוף אותו ונקבל שכר [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:51)

[51] וז"ל הרמב"ן [דברים ל, ו]: "מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע... כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע... ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ". וראה עוד בדר"ח פ"ה מכ"ב [רעו.] שביאר גמרא זו ביומא עפ"י הכלל שהשכר הוא לפי הצער.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:52)

[52] בא לבאר כי אע"פ שהטעם השני של הברייתא [טובת ימי המשיח מונעת תשובה מלהיות אמיתית] נדחה, מ"מ כשם שלפי הטעם השני [שנדחה] נתבאר שאף לימות המשיח יתאפשר לצדיקים להמשיך ולהתעלות במעלתם [כל עוד שהיו צדיקים בעוה"ז], כך אף לפי הטעם הראשון של הברייתא [שלימות העולם מונעת תשובה] יתאפשר להתעלות במעלה אף לימות המשיח, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:53)

[53] ואין שום שיעור וגבול למעלה שאדם יכול להשיג בעוה"ז. וכלשון הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ה ה"ב "כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:54)

[54] וזה - קנית מעלה "כפי אשר סדר השי"ת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:55)

[55] העמיד כאן המהר"ל קניית מעלה ע"י קיום המצות ועשיית רצונו יתברך [לימות המשיח] לעומת קניית מעלה שישנה בעוה"ז ["יקנה כל אשר ירצה"]. ובודאי שדבר זה צ"ב, שהרי אף בעוה"ז קניית המעלה אפשרית לכאורה רק דרך קיום המצות ועשית רצונו יתברך. ובמה שונה, איפוא, קניית מעלה בעוה"ז מקניית מעלה לימות המשיח, שהאחרונה נעשית "בקיום המצות ועשית רצונו יתברך", ואילו הראשונה נעשית ע"י "שיקנה מה שירצה". אמנם נראה לבאר עפ"י מה שביאר המכתב מאליהו [כרך א, עמודים 27-24] שישנה עליה הבאה בהדרגה, וישנה עליה הבאה בקפיצה, וכלשונו שם: "הצדיקים עולים בעצמם ונוצחים את יצרם בכל דרגא... אבל הרשעים, בעלי מום, אשר לא יוכלו להתגבר על יצרם כלל... הם לא יוכלו לעלות אפילו דרגא אחת קטנה בשום אופן. מה יעשו הם, המה קוראים אל ה' והוא מרחם עליהם ויעלם למעלה בלי דרגות; אם לבם ישבר בקרבם, ויתחרטו על תועבותיהם ופשעיהם באמת, ויתפללו אל ה', ימצאו את עצמם למעלה, ותחת אשר הצדיק יעמול שנים הרבה להכניס את רוח הקדושה אל לבו, נאמר בבעלי תשובה 'ורוח חדשה אתן בקרבכם' [יחזקאל לו, כו]... וזהו ענין 'יש קונה עולמו בשעה אחת' [ע"ז י:]... אבל הצדיק עמל הוא כל ימי חייו לעלות מדרגא לדרגא". [ועיי"ש שמאריך לבאר יסוד זה.] עמוד והבט כיצד דברי המהר"ל כאן מדוייקים ומחוורים עפ"י דברי המכתב מאליהו; בעוה"ז העליה נקבעת עפ"י הרצון, ואילו לימות המשיח העליה נקבעת ע"י קיום מצות "לפי מעלתו ומדרגתו". והם הם הדברים. וראה שם במכתב מאליהו בביאור שתי מדריגות אלו, ויוסבר לפי"ז היטב מדוע אכן בעוה"ז ההנהגה היא גם של "קונה עולמו בשעה אחת", ואילו לימות המשיח אין מקום להנהגה זו, אלא רק להנהגה של "מדרגה לדרגה". ועוד אודות שהמצות הן "סדר השם יתברך", כן כתב הרבה פעמים, ולדוגמה בתפארת ישראל פ"ט [לא:] כתב: "המצות כולם שכליות אלקיות, שכך סידר השי"ת... בחכמתו". וכן כתב קודם לכן ספ"ז [כח.]. ומה שחילק לשנים "קיום המצות" ו"עשית רצונו יתברך" - ראה בקובץ שיעורים ח"ב, קונטרס דברי סופרים סימן א סק"ג, ובאור שמח ריש הלכות קריאת שמע ד"ה לכן, שביארו שרצון ה' מחייב אף כאשר הוא לא נאמר במסגרת מצות. וכן רמז ליסוד זה הגו"א בבראשית פמ"א סוף אות מד [ושם הערה 133], שמות פי"ט הערה 121, ובמדבר פכ"ב הערה 97. וראה להלן פנ"ז הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:56)

[56] נראה להטעים דברים אלו, עפ"י מה שכתב בתפארת ישראל פ"ג [יב:], וז"ל: "נקרא 'אדם' על שהוא עפר מן האדמה. ועתה יש לשאול, וכי כל שאר הנמצאים אינם מן האדמה... אבל ענין האדם מתייחס ביותר אל האדמה... שהיא בכח ויש בה יציאה לפעל... אשר יוצאים ממנה צמחים ואילנות ושאר כל הדברים... וזהו ענין האדם שהוא בכח ויוצא שלימותו אל הפעל... והבהמה נקראת... ע"ש בה מה, ר"ל כי שלימות דבר שנברא עליו נמצא בה". [וראה לעיל פ"ז הערה 61]. ולכך לא יתכן שיהיה אדם "ולא יהיה... כח להוסיף על מה שנברא עליו לקנות מעלה יותר", כי זו מדריגת הבהמה שנמצאת בה ה"שלימות דבר שנברא עליו". באופן, שא"א שתהיה בחינת אדם, מבלי שתתלוה לה הצמיחה של אדם. וראה להלן פנ"א הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:57)

[57] והובא בהערות 4, 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:58)

[58] כי זהו חסרון בהיכי תמצא [שלא יהיו עשירים], אך לא שיש כאן מציאות חדשה וימים אחרים אשר אין חפץ בהם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:59)

[59] ברייתא זו הסוברת שלעת"ל תשתנה המציאות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:60)

[60] ומכך משמע כרש"י שהענין שעליו נסובה הסוגיא הוא מצות צדקה, כי פסוק זה נאמר לגבי צדקה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:61)

[61] לשונו בח"א לשבת קנא: [א, פא:]: "וקאמר דפליג אדשמואל... שנאמר 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ', וא"כ יש כאן חסרון בעולם, ואם היה הכל בשלימות - לא היה עני". וראה לעיל פי"ט הערה 90.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:62)

[62] שאמרו שם [קודם לכן] בגמרא בשבת קנא: "תניא, רשב"א אומר, עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך, ועודך בידך. ואף שלמה אמר בחכמתו [קהלת יב, א] 'וזכור את בוראיך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה' אלו ימי הזקנה וכו'". ורש"י שם פירש לשיטתו, שהמימרא של רשב"א עוסקת במצות צדקה, וכלשונו: "עשה - צדקה, עד שאתה מוצא - למי לעשות, ומצוי לך - ממון. ועוד בידך - עודך ברשותך קודם שתמות". והמהר"ל לשיטתו יבאר שמימרא זו אינה עוסקת במצות צדקה, אלא בכל המצוות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:63)

[63] ומעין זה ביאר גם בח"א לשבת שם [א, פא.]. רק בעוד שכאן ביאר ש"ועודך בידך" בא לאפוקי מימי זקנה, הרי שם ביאר ש"ומצוי לך" בא לאפוקי מימי הזקנה, וכלשונו: "ומצוי לך - דהיינו קודם שיבוא ימי זקנה, ואז אין מצוי לך לעשות מצוה". ואילו את הבבא השלישית והאחרונה של המאמר ["ועודך בידך"] ביאר שבא לאפוקי לאחר מיתה, "דהיינו כי לא תוכל לקיים מצוה כלל, ולפיכך תעשה המצוה כאשר אתה מוצא לעשות, ומצוי בידך, שמא מכח זקנה לא תוכל לעשות, ועוד בידך לעשות, כל זמן שאתה בחיים בידך לעשות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:64)

[64] ופסוק זה עוסק בזמן המשיח, וכמבואר ברמב"ן שם, והובא בהערה 49. וראה להלן פ"נ הערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:65)

[65] כנראה שכונתו לפסוק שהובא למעלה [דברים טו, יא] "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ וגו'", כי פסוק זה שנקט כאן ["אפס כי לא יהיה בך אביון וגו'"] פירשו רש"י שם "בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אביונים באחרים ולא בכם", הרי שפסוק זה שולל עניות מישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:66)

[66] כמבואר בהערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:67)

[67] כפי שביאר בתחילת הפרק, וז"ל: "ענין המשיח וההנהגה שתהיה בעולם, שיהיה העולם בשלימות. לא כמו שהיה בעוה"ז, רק הויה אחרת". וראה הערה 3. וכן כתב להלן ר"פ נ, וז"ל: "כבר בארנו כי אף למ"ד אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות, שאין דעתו לומר שלא יהיה דבר יותר רק שלא נהיה אנחנו... משועבדים ולא יותר, כי דבר זה אין לומר כלל, אבל לא יהיה העולם מוטבע בחומרים כאשר הוא עתה... ויטו הבריות לב אחד לעבוד את יוצר הכל... שיהיו הכל צדיקים". וראה לעיל פי"ט הערה 119, ופל"ז הערות 49, 62, ובסמוך הערה 129.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:68)

[68] כפי שיבאר מיד בסמוך, ובסוף הפרק כתב: "כי ימות המשיח עולם בפני עצמו, ולכך הוא שקול כמו מן בריאת עולם עד המשיח... דכל אחד נחשב עולם בפני עצמו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:69)

[69] אקוט בדור - אקח ישראל ואמלוך עליהם... שהוא משונה מדורות שלפניו, ומסתמא היינו משיח, ששינויין גדולים יהיו בדורו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:70)

[70] מיוחד - חשוב [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:71)

[71] כלומר, בהדי משיח, שכתוב בו [תהילים עב, יז] 'לפני שמש ינון שמו', ייראוך ישראל, 'ולפני ירח' לפני מלכות בית דוד שנמשל כירח, כמו כן ייראוך דור דורים, 'דור' אחד, 'דורים', ב', הרי ג' [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:72)

[72] אלא הקבה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" [רש"י שם]. וראה הערה 97.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:73)

[73] ימחול לו הקבה שאמר דברים אשר לא כן" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:74)

[74] ולאו היינו זכריה בן יהוידע הכהן שניבא בבית ראשון, אלא זכריה בן ברכיה שהיה במלכות דריוש [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:75)

[75] דכתיב 'כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה', ליום נקם של מרגלים... מהיום נקם של מרגלים שנה אחת בכל יום, כדכתיב [במדבר יד, לד] 'יום לשנה יום לשנה וגו'', כך שנת גאולה באה שנה ליום [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:76)

[76] כמשוש חתן - שבעת ימי המשתה, כן ישיש עליך שבעת ימים, ויומו של הקבה אלף שנה" [רש"י שם]. וראה הערה 126.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:77)

[77] ולא עמדו בארצם כל כך, אבל עתידין לעמוד כשיבוא משיח [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:78)

[78] כמו כימי נח, כחשבון השנים שנמצא בידו... 'כן נשבעתי' כפי אותו חשבון... לאחר שיבוא משיח עד שיכלה זה הזמן [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:79)

[79] שימי המשיח הם ארבעים שנה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:80)

[80] נראה לבאר זאת, כי כבר כתב לעיל ר"פ כח ש"לפי אותם שאומרים שאין מלכות המשיח נמשך כל כך [ראה שם הערה 8]... ימי המשיח אינו רק שעל ידה יזכו למדריגה יותר עליונה. כי אי אפשר שיזכה האדם ממדריגה הפחותה, הוא העולם הזה, למדריגה עליונה, הוא מדריגה תחיית המתים ועוה"ב... ולכך תחילה יקנו המעלה הזאת, שהוא ימי המשיח, ואח"כ יקנו המדריגה היותר עליונה. וזהו ענין המשיח להעלות המציאות ממדריגה למדריגה, לא זולת זה". הרי שביאר שלפי דעת רבי אלעזר ודעמיה אין המשיח מטרה לעצמו, אלא הוא משמש כאמצעי בין הבירא עמיקתא לאיגרא רמא. והוא הדין ביחס של גלות וגאולה; המשיח משמש כאמצעי ביניהן. ולכך תפקידו הוא להוציא את ישראל מהבירא עמיקתא [גלות], ולאחר שדבר זה נעשה - תסתיים בכך עבודתו, ומעתה ואילך המשך העליה לאיגרא רמא נעשה בידי השי"ת בעצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:81)

[81] כמו שמצאנו לגבי תפילת משה, שאמר להקב"ה "אשר אמרת לי 'הנה אנכי שולח מלאך' [שמות כג, כ]. אין זו הודעה, שאין אני חפץ בה... כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה" [רש"י שמות לב, יב-טו], והקב"ה השיבו "לא אשלח עוד מלאך, אני בעצמי אלך" [רש"י שם פסוק יד]. ועל כך השיב משה "בזו אני חפץ" [רש"י שם פסוק טו]. הרי שהנהגה שהיא על ידי השי"ת בעצמו היא יותר במעלה מהנהגה שע"י מלאך ושליח. וראה עוד בגבורות ה' פנ"ה [רמד.] שביאר כיצד פעולה הנעשית ע"י הקב"ה בעצמו היא בעלת מעלה יותר מאשר פעולה הנעשית ע"י מלאך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:82)

[82] כהמשך הפסוקים שם "ארבעים שנה אקוט בדור וגו' אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי" [תהלים צה, י-יא]. הרי שארבעים שנה הן הזמן עד שמגיעים אל המנוחה. ונראה ביארו, כי נמצא כמה פעמים שמספר ארבעים מורה על השלב של ההכנה לקראת מעלה נשגבת. וכמו משה רבינו שקיבל את הלוחות לאחר ארבעים יום [דברים ט, ט-י], וכן הנשמה ניתנת בולד ביום הארבעים ליצירתו [גו"א דברים פכ"ה אות ג, ד"ה אמנם]. דוגמה נוספת; מה שאמרו חכמים שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו עד ארבעים שנה [ע"ז ה:]. פירושו הוא שהשלב העובר מזמן שמיעת הדברים של הרב - עד עמידה על סוף דעתו של הרב - הוא ארבעים שנה. כי זהו הזמן הנצרך כהכנה לקליטת דברים מרוממים יותר. והואיל ומדבר סיני שימש לישראל כשלב המעבר וההכנה לקראת א"י, וכן המשיח ישמש כן לקראת תחה"מ ועוה"ב [כמבואר לעיל ר"פ כח], לכך דין הוא שזמנם של אלו יהיה ארבעים שנה. וראה בגו"א בראשית פכ"ו אות כא [ד"ה ויש] בביאורו שיצחק נשא אשה בהיותו בן ארבעים, ושדבריו שם מאוד שייכים ליסוד האמור כאן [וראה להלן פנ"ב הערה 12]. וכן ראה עוד בנתיב היסורין פ"ג [ב, קעט:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:83)

[83] ולשון הפסוק כאמור הוא "והיה ביום ההוא ונשכחת צור שבעים שנה כימי מלך אחד וגו'". והפסוק עוסק בחורבן צור ש"היא תשכח מאין סוחרים ותגרים... לפי שתהיה חריבה" [לשון רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:84)

[84] מעין מה שהעיר רש"י שם בישעיה "ואיני יודע מהו הסימן הזה הניתן כאן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:85)

[85] בח"א לסנהדרין צט. [ג, רכב.] הוסיף כאן: "וכך יהיה נשכחת צור. ומ"מ למדנו מקרא כי המשך המלכות שראוי אל המלך ראוי שיהיה שבעים שנה". ופירושו, שהפסוק אומר שצור תהיה נשכחת לזמן של שבעים שנה, שזה הזמן הראוי למלך, שמלכותו נמשכת כדבעי. [ועוד אודות "המשך מלכות" - ראה הוריות יב. "אין מושחים את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותם".]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:86)

[86] כי "סתם מלכות הארץ מתנגד למלכות שמים" [לשונו בגו"א בראשית פ"י סוף אות כ], "ולכך לא היה חפץ הוא יתברך שימליכו ישראל עליהם מלך" [לשונו שם]. אך מלך המשיח מאחד את העולם לעבודתו יתברך, וכמבואר לעיל פמ"ב ד"ה ובספרי, ושם הערה 44, ועל ימי המשיח נאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" [זכריה יד, ט]. ולכך "אין מי שראוי למלכות כמו מלך המשיח", כי מלכותו היא ללא שום פגם וחסרון המתלוה בדרך כלל למלכות הארץ. וכל זה מקופל בדברי רש"י בבראשית [מט, י] "שילה - מלך המשיח שהמלוכה שלו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:87)

[87] כי "אחד" פירושו "מיוחד", וכמבואר למעלה. וכן "כמעט שכב אחד העם" [בראשית כו, י], פירש רש"י שם "אחד העם - המיוחד בעם, זה המלך". וכן "כאחד שבטי ישראל" [בראשית מט, טז], פירש רש"י שם "כמיוחד שבשבטים". וראה גו"א שמות פ"י אות טו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:88)

[88] וכל ענין המשיח עומד הוא בענין השלימות, וכמבואר בתחילת הפרק, ומן הנמנע הוא שימצא איזה שהוא חסרון במלכותו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:89)

[89] כפי שכתב בנתיב התורה פי"ז [א, עד:]: "בנו ובן בנו ובן בן בנו נחשב כמו דור אחד". וראה לעיל פט"ז הערה 60, ששם נתבאר שעד ארבעה דורות כאילו היו דור אחד לגמרי. ויל"ע בזה מהו ההבדל בין האחדות של ג' דורות לזו של ד' דורות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:90)

[90] כי עד ג' דורות מלכות אחד [לשונו בח"א לסנהדרין צט. (ג, רכב.)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:91)

[91] ועל הפסוק [בראשית כא, כג] "אם תשקור לי ולניני ולנכדי וגו'" פירש רש"י שם "עד כאן רחמי האב על הבן". ולפי דברי המהר"ל הדברים מחוורים, כי גדרה של רחמים הוא האחדות והחבור [כמבואר לעיל פ"ה הערה 352, וש"נ], והואיל ועד ג' דורות הוי כמו דור אחד, ולכך עד לשם מגיעים הרחמים של האב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:92)

[92] שהרי בגמרא שם [סנהדרין צט.] מובא שרב יוסף אמר על דברי הלל "שרי ליה מרי לרבי הלל", שפירושו "ימחול לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן" [רש"י שם], ואם הלל לא כפר במשיח, מהו הצורך במחילה זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:93)

[93] כגון בברכות כה. שגניבא בשם רב אמר דין מסוים, ורב יוסף כל כך תמה על דבריו שאמר: "שרא ליה מריה לגניבא", ופירש רש"י שם "מחול לו רבונו, דודאי שקר העיד משמיה דרב". וכן הוא בעירובין כט. "שרא ליה מריה לרב מנשיא... אנא אמריתא ניהליה אמתניתין, והוא אמרה אברייתא". וכן בסוכה לב: אמרו כן לגבי דין מסויים של רבי טרפון, שרבא תמה עליו מיניה וביה, ואמר "שרא ליה מריה לרבי טרפון", ופירש רש"י שם "ימחול לו רבונו, כלומר צריך הוא לבקש מחילה על דבריו". הרי שהבטוי "שרא ליה מריה" נאמר על דברים שיש בהם תמיהה גלויה, אך לא שמורה שיש בדברים אלו משום כפירה וחטא חלילה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:94)

[94] בא להוכיח, שלא רק הלל, אלא כו"ע מודו שבמוקדם או מאוחר השי"ת יגאל את ישראל בעצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:95)

[95] עפ"י הפסוק [יואל ג, א] "והיה אחרי כן אשפוך על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו'". וכתב שם הרד"ק: "והוא לימות המשיח, שנאמר [ישעיה יא, ט] 'כי מלאה הארץ דעה את ה'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:96)

[96] כפי שביאר שם הרד"ק ביואל [ג, א]: "ו'רוחי' היא רוח דעה והשכל... שיזדכך שכלם ויגבר במקצתם כח הדברי עד שיתנבאו". ולכך לא יצטרכו את הנהגת המשיח דוקא. ועיי"ש ברד"ק שדייק מהפסוק שם ששפיכת הרוח תהיה על כולם ["על כל בשר"], אך הנבואה לא תחול על כולם. ומתאים לכך לשון המהר"ל, שכתב שכולם ידעו את התורה, שזה נכלל ב"רוחי" שתחול על כולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:97)

[97] א"כ מה שאחרים אומרים שיתרחש לאחר זמן מסוים [לאחר ארבעים שנה או ג' דורות] - לדעת רבי הלל יתרחש מיד, והוא שהשי"ת יגאל את ישראל, ואין רבי הלל מחדש מושג חדש, אלא רק מקדים את הזמן של המושג שכו"ע מודו לו. וכן פירש רש"י שם בגמרא את דברי רבי הלל, והובא בהערה 72. וראה הערה 103.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:98)

[98] שהרי לשון רבי הלל הוא "אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה". ובשבת קיג: הביאו את הפסוק [רות ב, יד] "ותאכל ותשבע ותותר", ופירשו שם "'ותשבע' בימי חזקיה", ופירש רש"י שם "לשון עושר הוא". ושם בגמרא הביאו דעה נוספת "'ותשבע' לימות המשיח". הרי שישנו דמיון ושויון בין ימי חזקיה לימות המשיח. וראה שם בח"א [א, נב.] בביאור הדבר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:99)

[99] כפי שהזכיר בח"א לשבת קיג: [א, נב.]: "בימי חזקיהו... כבר התחיל מלכות בית דוד לחסור, מ"מ לא עזב הש"י מלכות בית דוד ליפול, ועשה נסים בימי חזקיה להעמיד מלכות בית דוד... מ"מ אין זה עיקר, שלא היה מלכות בית דוד במדריגתו". וראה ברמב"ם הלכות מלכים פי"א ה"א שגם שם ביאר שההבטחות המופלגות אודות המשיח טרם התקיימו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:100)

[100] לשונו בח"א לסנהדרין צט. [ג, רכב.]: "כי מעלת משיח מעלה מיוחדת מצד המלכות, שיהיה מלך שהשם יתברך מפיל שונאיו לפניו". הרי שהדגיש שהפלת השונאים לפניו שייכת למלכותו. וכן הרמב"ם בהלכות מלכים פרקים ו-ח עסק בדיני מלחמה. הרי שענין המלחמה קשור ביחוד למלכות. וראה לעיל פ"ו הערה 32. ויש בזה הטעמה מיוחדת. כי לעיל פל"ב ד"ה ובמדרש כתב: "דוד היה ההתחלה לענין זה, שהיה לוחם באומות המתנגדים". וכן בח"א לשבת קיג: [א, נב.] כתב: "היה דוד עושה מלחמה באומות, והיה מנצחם". וכבר השריש לנו לעיל [ר"פ לג] אודות דוד המלך "שדומה היה מלכותו לזמן מלך המשיח". וראה שם הערה 11. ולכך מעלת מלך המשיח היא ללחום באומות המתנגדות אליו. וראה להלן פנ"ט הערה 56. והביאור בזה הוא, שכבר נתבאר שהמשיח יאחד את העולם כאשר לכל העולם יהיה הוא המלך היחידי [לעיל פכ"ז הערה 55, וש"נ]. ואחדות זו מחייבת בטול כח האומות [כמבואר לעיל פל"ב הערה 175], ולכך מעלת מלך המשיח היא בטול כח האומות. ובגו"א דברים פ"כ אותו כתב: "שהאחד מורה על שאין מבלעדו, ומאחר שאין מבלעדו, נמצא כי הוא גובר על כל... וישראל דבקים באחד, לכך הם גוברים על האומות". וראה לעיל פל"ח הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:101)

[101] בח"א לסנהדרין שם [ג, רכב.] הוסיף בזה: "כי חזקיה היה מלך שהיה מפיל שונאיו לפניו, אבל השי"ת יגאל אותם בעצמו, ולא יהיה על ידי מלך". והביאור בזה, כי כבר נתבאר ש"ענין המשיח להעלות המציאות ממדריגה למדריגה, וממעלה למעלה, לא זולת זה" [לשונו לעיל פכ"ח סד"ה יש לך, ושם הערה 15]. והואיל וישראל כבר הגיעו למעלה זו [של הפלת השונאים לפניהם] בימי חזקיה, שוב אין המשיח צריך לעסוק בכך, אלא הקב"ה בעצמו יעשה כן. ולפי"ז לשון "אכילה" שנאמרה פה אינו מלשון הפסד וכליון, אלא מלשון "ואכלת את כל העמים" [דברים ז, טז], ש"אין הפירוש שישמיד העמים... דא"כ היה לו לכתוב 'והשמדתם את כל העמים'... [אלא] שהם [ישראל] ירשו את מדריגתם... וישראל יושלמו באותה מדריגה... והוא אכילתם בודאי" [לשונו בח"א לב"ב עד. (ג, קה.), והובא לעיל פ"ה הערה 548]. ואף כאן, ישראל הושלמו בימי חזקיה במדריגה זו של אכילת העמים, ולכך מכאן ואילך הפלת העמים תיעשה ע"י ה' יתברך בכבודו ובעצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:102)

[102] שהמשיח יהיה לארבעים שנה או לשלשה דורות, ולאחר שיכלו ימיו יהיה השי"ת מנהיג ישראל [כמבואר למעלה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:103)

[103] והביאור כנ"ל, שכשם שלשאר התנאים [שהוזכרו בגמרא] לאחר שיגיעו ישראל למעלתם ע"י המשיח, שוב לא תהיה ההנהגה ע"י המשיח [כי תפקידו יגמר בכך שישראל הגיעו למעלתם הגבוהה], כך סובר רבי הלל גם כן. אלא שלדעתו ישראל כבר הגיעו למעלתם [בנוגע להפלת השונאים] בימי חזקיה, ולכך אף בתחילת הגאולה תהיה ההנהגה ע"י הקב"ה בעצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:104)

[104] פירוש - בגמרא בסנהדרין מובאות דעות שונות אודות אורך זמן המשיח [ארבעים שנה, ג' דורות, ארבע מאות שנה, עד שיש אומרים שבעת אלפים שנה]. ולאחר שהגמרא הביאה את שתי הדעות הראשונות [ארבעים שנה, או ג' דורות] הובאה דעתו של רבי הלל הסובר ש"אין להם משיח לישראל". ולאחריו הובאו שאר הדעות אודות אורך זמן המשיח. ולכאורה אין דעת רבי הלל שייכת לרשימת התנאים שנקבו בזמנים שונים לזמן המשיח, ומדוע דעתו הובאה כאן - בין אלו האומרים שזמן המשיח הוא לתקופה קצרה, לבין אלו האומרים שזמן המשיח הוא לתקופה ארוכה. אמנם על פי המבואר כאן דבר זה מחוור למדי, כי מתוך סמיכות הדברים נדע לעמוד על כונתו של רבי הלל. שכשם שברור שלפי שתי הדעות הראשונות, המקצרות בזמן המשיח, לאחר מכן ההנהגה תעבור לידי ה' יתברך, כך היא גם דעת רבי הלל, שאין הוא חלילה בא לשלול את הגאולה העתידה, אלא שהוא בא להקדים את המועד שבו ההנהגה תהיה מסורה בידי הקב"ה בעצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:105)

[105] ולמ"ד זה ימות המשיח ארבע מאות שנה, כנגד הענוי שהיה במצרים לארבע מאות שנה. ומעתה בא לבאר מנין שסתם "ימות עניתנו" מוסבים על גלות מצרים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:106)

[106] לא ברור מדוע בקשת "שמחנו כימות עניתנו" חייבת לעסוק בעינוי קצוב, ולא בבקשה שהיא בסתמא, שכנגד ימי הענוי [יהיו כמה שיהיו], שמחנו כנגדם. ואולי משום שהענוי כאן נתלה בימים, ואם מדובר בענוי שאינו קצוב, אין הוא תלוי בימים, ואז היה צריך לומר "שמחנו כעניתנו", מבלי שהוזכר כלל ענין הזמן של הענוי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:107)

[107] יומא ט: "אחרונים לא נתגלה עוונם ["בני מקדש שני רשעים היו בסתר (רש"י שם)], לא נתגלה קצם". וראה לעיל ס"פ ד, ור"פ מד. ויעקב אבינו ראה את עליתה של מלכות הרביעית, אך לא את נפילתה. וכמבואר פי"ז הערות 14-16, ופי"ח הערה 74. וא"ת, שמא הכונה לגלות בבל, שעליה אמרו בגמרא [יומא ט:] "נתגלה קצם", והביא רש"י שם את הפסוק [ירמיה כט, י] "לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם". וי"ל, שהואיל וגלות מצרים היא ארבע מאות שנה [בראשית טו, יג], מהיכי תיתי שבקשת השמחה כנגד הענוי תצטמצם רק לשבעים שנה, בעוד שרשאים אנו לבקש יותר. אך עדיין קשה, שמא המכוון הוא לארבע מאות ושבעים שנה [צירופם להדדי של גליות מצרים ובבל], ששתי גליות אלו היו קצובות מראש, ומדוע נאמר שהשמחה המתבקשת כאן היא רק כנגד גלות אחת, ולא כנגד כמה גליות. וכן פירש רש"י שם בתהלים "שמחנו לימות המשיח כמנין ימות שעניתנו בגליות". וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:108)

[108] כמו שנאמר [ירמיה מג, ג] "ולהגלות אותנו בבל", וכן [ירמיה כט, ד] "אשר הגליתי מירושלים בבלה". ועל גלות מלכות אדום נאמר [יחזקאל לט, כח] "בהגלותי אותם אל הגוים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:109)

[109] מה שענין הענוי היה רק במצרים, ולא בשאר גליות, יוסבר עפ"י דבריו בגבורות פ"ג [כז:], וז"ל: "היו המצרים גוברים על ישראל מצד עיקר צורתם... וגם גוברים עליהם... במדריגת החומר... וכאשר היו ישראל במצרים היו תחת רשותם, והיו עבדים למצרים, זהו דבר אחד. והיו מוסיפין עליהם עינוי, זה ענין שני. הנה העבדות... בא להם מצד החמרי שבהם... ומצד הצורה, ר"ל מה שהיו עם מיוחד... מזה הצד יבוא להם העינוי". ושם בפס"א [רעד.] כתב: "יש מקשים, מה הועיל לנו היציאה, הרי אנו משועבדים בשאר מלכיות... ודברי הבאי הם, כי כאשר יצאו ישראל ממצרים קבלו הטוב בעצם, עד שהיו ראוים בעצמם להיות בני חורין מצד מעלתם... כי עדיין על ישראל המעלה הזאת שהם בני חורין בעצם... ולפיכך אומרים חכמי ישראל [שבת קיא:] כל ישראל בני מלכים הם, אף בגלותם, וזה מצד המעלה והחשיבות, שקנו ישראל בעצם... ולא יגרע כחם מה שהם עבדים במקרה". ומצירוף דברים אלו להדדי עולה בבירור, שענין הענוי [החל רק על הצורה] שייך רק בגלות מצרים, כי לאחר שיצאנו ממצרים בלתי אפשרי לומר שיהיו המלכיות "גוברות על ישראל מצד עיקר צורתם". כי זכינו ביצ"מ בחרות עולם מצד הצורה שלנו. ומשם ואילך אמנם ניתן לאומות לשעבד את ישראל, אך זהו רק מצד גופם בלבד. וראה לעיל פ"ח הערה 77, ולהלן פ"נ הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:110)

[110] וזה מן הנמנע, שהרי "מדה טובה מרובה ממדת פורענות" [רש"י שמות כ, ו], וק"ו שהטוב לא יכול להיות פחות מהרע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:111)

[111] מה שמדגיש שעינוי מצרים הוא "כדכתיב מפורש" כי שלמה המלך צווח ואומר [קהלת ח, יב-יד] "אשר חוטא עושה רע מאת ומאריך לו כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלקים אשר ייראו מלפניו וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל וגו' יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים וגו'". ומבואר ברש"י שם שהצדיקים יקבלו טובתם בעוה"ב, וכן הרשעים יענשו שם. אך אין הנראה בעוה"ז משקף שהצדיק מקבל שכר יותר מהרשע. וא"כ מהיכי תיתי לומר כאן שהטוב בעולם מחוייב להיות כמו הרע בעולם [ומחמת כן ימי המשיח הם ת' שנה], שמא הטוב יתאזן עם הרע רק בעוה"ב בלבד, ולא בעוה"ז. וכן כתב לעיל [פי"ט ד"ה ועל דבר] כי השלמה של הבריאה תהיה רק בעוה"ב, ושם יתוקן החסרון של "צדיק ורע לו". וראה שם הערה 91. וכנגד זה מדגיש המהר"ל "כדכתיב מפורש". וכמבואר בפחד יצחק, פסח, מאמר נב, שלמד מדברי המהר"ל בגבורות ה' פי"ז [פ.] ש"מה שנתגלה בתורה בפנים של פשט, הרי הוא מאורע של פשט בעולם הפשט. ומה שנתגלה בפנים של רמז הרי הוא מאורע של רמז בעולם הרמז". [לשונו שם. וראה עוד גו"א שמות פ"ג סוף אות י, ושם הערה 110]. והנה הכלל של "מדה טובה מרובה ממדת פורעניות" נוהג הוא בכל העולמות. אלא שצרות פרטיות של כל צדיק וצדיק, אשר אינן מפורטות להדיא בקרא, שייכות הן ל"סוד" של העולם, ותיקון זה יעשה בעוה"ב. אך מה שמבואר להדיא בקרא שייך למתרחש בעוה"ז, ולכך בהכרח שהתיקון הנצרך יעשה אף הוא בעוה"ז. והואיל וימות המשיח שייכים לעוה"ז [כמבואר לעיל פכ"ח הערה 11], לכך באמצעותם יעשה התיקון המתחייב מארבע מאות שנות עינוי, שהוזכרו בתורה להדיא. וראה דבריו בגבורות ה' פס"א [רעו.] בביאור הגמרא [שבת קיח:] "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף", ותראה שזו כוונתו שם. וכן ראה בגו"א בראשית פל"א אות יג, ושם פל"ב אות כט, ולהלן פמ"ח הערה 42.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:112)

[112] כמבואר בנתיב העבודה פי"ג [א, קיט.], וז"ל: "הירח הוא בפרט קרוב אל האדם... ומפני כך ימצא בירח מה שלא ימצא בשאר הכוכבים, שהוא מתמעט וחוזר ומתחדש, כמו בני אדם שמתמעטים ומתחדשים". וראה גו"א ויקרא פי"א הערה 32, שם במדבר פכ"ח אות יא, ושם הערה 57. וכן הזכיר בקצרה בח"א לר"ה כה. [א, קכח:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:113)

[113] מעין מה שאמרו במדרש [שמו"ר כג, יא] ש"כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות, לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת, וחוזרת ויולדת, כך הן הצרות באות עליהן... לכך עמדו בבל ומדי ויון ואדום ושיעבדו את ישראל". והובא לעיל פמ"ג הערה 32. ועוד אודות "חושך של גלות" - ראה לעיל פכ"ט הערה 8. וראה להלן פמ"ז הערה 56.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:114)

[114] כמו שאמרו במדרש הנ"ל [שמו"ר כג, יא]: "אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו, שנאמר [ישעיה סה, טז] 'כי נשכחו הצרות הראשונות', וכתיב [ישעיה לה, י] 'ששון ושמחה ישיגו וגו'', באותה שעה אומרים שיר לשון זכר, שנאמר [תהלים צח, א] 'שירו לה' שיר חדש'". וראה לעיל פמ"ג הערה 31, ולהלן פמ"ז הערה 59.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:115)

[115] וצרף לכאן דברי רש"י בדברים ל, יט: "אמר להם הקב"ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שינו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, שנאמר [קהלת א, ה] 'וזרח השמש ובא השמש'". וראה לעיל פי"א הערות 144 ,91, ופל"א הערה 119.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:116)

[116] שהם שס"ה ימים לשנים [מכות כג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:117)

[117] שהמאפיין את הלבנה הוא שמאירה ולאחר מכן מאפילה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:118)

[118] פירוש - עוד אפילו לפני שיצאו ממצרים, כבר רמז להם השי"ת ענין זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:119)

[119] והמדרש שם מפרט את השלושים דורות מאברהם אבינו עד צדקיהו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:120)

[120] המשך לשון המדרש שם: "בא יצחק אף הוא האיר... בא יעקב והוסיף אור... ואח"כ יהודה, פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בועז, עובד, ישי, דוד. כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה... ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין, ובן שלמה רחבעם, ובן רחבעם אביה... כיון שבא צדקיהו... חסר אורה של לבנה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:121)

[121] שהרי תמיד נמצאת במהלך של שנוי, ולכך כל יום ויום נדון בפני עצמו. מה שאין כן החמה, שאינה משתנית לעולם, לכך אין אורה מתחלק לפי ימים, כי מאירה תמיד באופן שוה. ובא לבאר מדוע המקביל לימי הלבנה הוא דורות [שלושים דורות כנגד שלושים ימי הלבנה], ואילו המקביל לימי החמה הוא שנים [שס"ה שנים כנגד שס"ה ימות החמה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:122)

[122] פירוש - המקביל לימי הלבנה הוא דורות, שכשם שכל דור שונה מרעהו [שהרי בכל דור יש אנשים אחרים], כך אור הלבנה שונה כל יום מרעהו. אך אין השנים שונות בעצם אחת מרעותה, ולכך אינן מקבילות לימי הלבנה. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:123)

[123] פירוש - המקביל לימות החמה הוא שנים, שכשם שימי החמה שוים הם זה לזה [כי אין החמה משתנית], כך המקביל להם הוא שנה. וכשם שבימים כל יום ויום חולק מקום לעצמו, כך המקביל להם צריך לחלוק מקום לעצמו. ואלו הן השנים, שכל שנה שוה לרעותה בזמן ובשאר דברים, אך מ"מ "כל שנה ושנה בפני עצמו יש בו הויה מיוחדת, כאילו בכל שנה ושנה יש בה בריאה בפני עצמה" [לשונו בגבורות ה' פמ"ו (קעה:)]. וראה גו"א דברים פכ"ו אות ח, ושם הערה 50. וראה עוד לעיל פ"ג הערה 98, ולהלן פס"ב הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:124)

[124] לשונו בתפארת ישראל פ"ל [צ.]: "ראויה השמחה לחתן, כי כשם שהאבל הוא בהפסד ובהעדר, כך ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם. ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה. כי האדם... לא יהיה מציאות שלם עד שישא אשה אליו... וכאשר יש להם זיווג ביחד, הרי הוא שלם ע"י זיווג שלהם... ולפיכך ראוי השמחה בזיווג שלהם, המורה על המציאות, הפך האבל המורה על ההפסד". ובנתיב גמילות חסדים פ"ד [א, קסא:] כתב: "זיווג חתן וכלה... יש בזיווג שלהם כאשר הם מתחברים הויה שלימה עליונה, והיא הויה אלקית... וראוי לפי זה השמחה, כי השמחה היא בשביל הויה שלימה, ואז מתחדש שמחה שלימה. כמו שההפך הוא כאשר מתחדש הפסד, ואז יש אבל. ובפרט כאשר יש כאן הויה אלקית עליונה... וראוי לזה שמחה". וראה לעיל פי"ז הערה 132, ופכ"ג הערה 108.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:125)

[125] שכל שבעה הוא מספר שלם [לשונו בסמוך].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:126)

[126] כן מבואר ברש"י לסנהדרין שם, והובא בהערה 76. ועוד אודות שיחס הקב"ה לישראל הוא כיחס איש לאשתו - ראה גו"א במדבר פ"ה אות י, ושם הערה 65. וראה לעיל פכ"ב הערה 15, ולהלן פנ"ד הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:127)

[127] כמבואר לעיל פ"ז הערה 41. ובדר"ח פ"א מכ"א [רעד:] כתב: "שבעה הוא מספר שלם בימים ובשנים, שהוא חוזר חלילה תמיד, ולפיכך... שבעה מלשון שביעה, שכל אשר הוא שבע הוא שלם". וראה לעיל פ"ה הערות 189, 464. ובגבורות ה' פס"ט [שיח.] כתב: "מספר שבעה הוא השלם, שהוא נגד שש קצוות והאמצעי ביניהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:128)

[128] ימות המשיח כמיום שנברא העולם ועד עכשיו [לשון הגמרא בסנהדרין שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:129)

[129] כי לפי דעת הכל, יהיה לימות המשיח הויה חדשה שלא מענין עוהז... כי ימי המשיח הוא כמו עוה"ז, לפי שהוא עולם בפני עצמו" [לשונו לעיל סד"ה ואפילו לשמואל. וראה הערות 67, 68].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:130)

[130] כי אם המשיח הוא לגמרי מענין עוה"ז, אין מקום להעמידו לעומת העוה"ז ולומר "אין בין עוה"ז לימות המשיח". ובח"א לסנהדרין שם [ג, רכג.] הוסיף כאן: "ולפיכך ימות המשיח כמו עוה"ז עד ימות המשיח, וכך יהיה ימי המשיח, שהוא עולם בפני עצמו". וראה לעיל פל"ו הערה 105. אמנם נקודה זו צ"ב, דמדוע המתחייב מהיות המשיח "עולם בפני עצמו" הוא שויון זמנו לזמן עוה"ז עד בוא המשיח. והרי בודאי אף העוה"ב הוא "עולם בפני עצמו", ולא מצאנו שימי העוה"ב יהיו כזמן העוה"ז. וכן אף על נח אמרו חכמים [מדרש תנחומא נח, אות ה] שהוא ראה "שלשה עולמות... ראה עולם בישובו, וראהו בחורבנו, וחזר וראהו בישובו". ואין שלשה עולמות אלו שוים בזמניהם; עולם ראשון ראה שש מאות שנה [בראשית ז, ו], עולם שני - למשך שנה אחת בלבד [עדיות פ"ב מ"י], ועולם שלישי ראה שלש מאות וחמישים שנה [בראשית ט, כח]. הרי שעולמות שונים הם בעלי זמנים שונים. ומדוע עולם המשיח חייב להיות שקול לזמן עוה"ז. וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:131)

[131] שימות המשיח יהיו כמו מימי נח עד בא המשיח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:132)

[132] לשונו בגו"א בראשית פי"ד אות כא [ד"ה ולפיכך]: "אחר המבול היה עולם חדש". וכן הזכיר קודם לשם בפ"ו אות ה, ושם הערה 30. וכן הוא ברמב"ן בראשית י, ח. ומקור הדברים הוא בב"ר ל, ח שנח "ראה עולם חדש", והובא בגבורות ה' פכ"ב [צה.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 46:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/46:133)

[133] פירוש - המשיח נחשב "עולם בפני עצמו" ביחס לעולם שקדם לו, וממילא הוא שוה לאותו עולם.