## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 5

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:1)

[1] מפחד - דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת [רש"י שם]. [ודע, שיש כמה הבדלים בין המובא בדברי הגמרא למובא בדפוס ראשון, אך השארנו בפנים את לשון הגמרא, כפי שנהגו המדפיסים המאוחרים יותר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:2)

[2] כך שם שני יהודים [שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:3)

[3] דופן של מרכבת נשים... והיא כעין עגלה [שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:4)

[4] אוהבו היה שמו קמצא [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:5)

[5] ובעל פלוגתא שלו היה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:6)

[6] אותו אדם [שהיה קמצא אוהבו ובר קמצא בר פלוגתא שלו] עשה סעודה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:7)

[7] אותו אדם אמר לשמשו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:8)

[8] מצאו הבעה"ב שבר פלוגתא שלו [בר קמצא] יושב בסעודתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:9)

[9] בר קמצא לבעל הסעודה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:10)

[10] הואיל וכבר הגעתי -הנחני להשאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:11)

[11] בעל הסעודה לבר קמצא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:12)

[12] אמר ליה לא שבקינא לך [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:13)

[13] בר קמצא לעצמו [לאחר שנזרק בבושת פנים מהסעודה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:14)

[14] הואיל וישבו בסעודה תלמידי חכמים ולא מיחו בבעל הסעודה שלא יגרשני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:15)

[15] איכול קורצא - מלשינות [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:16)

[16] בר קמצא לקיסר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:17)

[17] קורבנא - קרבן להקריב עג המזבח, דקיימא לן 'איש איש' [ויקרא כב, יח], לרבות את עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל [חולין יג:]" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:18)

[18] בריא וטוב [תוס' שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:19)

[19] שפה העליונה [רש"י שם]. ופירושו, שבר קמצא הטיל בבהמה מום בשפתה העליונה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:20)

[20] ויש אומרים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:21)

[21] להקריב לגבוה בבמה דידהו, אלא מחוסר אבר [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:22)

[22] סברו חכמים להרוג את בר קמצא, בכדי שלא יאמר לקיסר על אודות סירובם להקריב את קרבנו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:23)

[23] שיהו סבורין שבשביל שהטיל מום בקדשים, ועבר על 'מום לא יהיה בו' [ויקרא כב, כא], נהרג [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:24)

[24] סבלנותו, שסבל את זה ולא הרגו [רש"י שם]. וראה הערה 141.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:25)

[25] פירוש - קיסר רומי שלח את נירון קיסר על ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:26)

[26] לקסום קסם כשהיה סמוך לירושלים [רש"י שם]. פירוש, עשה קסם ע"י ירית החץ, וירה אותו לכיוון מזרח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:27)

[27] פירוש - החץ בא ונפל לבסוף בכיוון ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:28)

[28] פירוש - נירון קיסר עשה לעצמו עוד גורל אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:29)

[29] פירוש - נירון קיסר אמר לעצמו שהקב"ה מעונין להחריב את ביתו, ולבסוף יקנח כביכול את ידיו במחריב [נירון עצמו], וכוונתו שלבסוף נירון יענש על מה שעולל לירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:30)

[30] שנאמר [משלי כח, יד] "אשרי אדם מפחד תמיד", הרי שדבר טוב הוא לפחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:31)

[31] וקשה, הואיל והפסוק עוסק בדברי תורה, כיצד הוא משתייך למעשה של קמצא ובר קמצא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:32)

[32] וז"ל: "והכא נמי מייתי ליה אהני עובדי שבטחו על רוב טובתם ושלותם לבייש את בר קמצא... והיה להם לפחד ולדאוג מן הפורענות, ולא דמי לאדם המתפחד בחנם". ולפי תירוץ זה הפסוק "אשרי אדם וגו'" עוסק בשני דברים שונים; בדברי תורה, ובדאגה מן הפורענות. והפסוק רק שולל המתפחד בחנם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:33)

[33] ומדוע העמידו את הפסוק בדברי תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:34)

[34] פירוש - אין שום קושי בדבר שהגמרא בברכות העמידה את הפסוק ["אשרי אדם וגו'"] בדברי תורה, ומ"מ בגיטין מעמידים את הפסוק על קמצא ובר קמצא. ואדרבה, מתוך שהפסוק עוסק בד"ת ניתן ללמוד מכך לקמצא ובר קמצא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:35)

[35] המשך הפסוק [ישעיה לג, יד] "פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:36)

[36] ואין הפסוק "אשרי אדם וגו'" רק בא לשלול המתפחד בחנם, אלא הפסוק עוסק ביראה מאוד מוגדרת, והיא יראה בדברי תורה, ויראה זו היא דוגמא ליראה הצריכה ללפף אדם הדר בדור חוטאים, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:37)

[37] לשונו בנתיב הבטחון פ"א [ב, רלא:]: "כי המפחד הפך הבוטח בו יתברך, שהבוטח בו יתברך אינו ירא, כמו שאמר שלמה [משלי כט, ד] 'חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב'... כי הכלי אשר הוא שלם וחזק בעצמו אין צריך שיהיה יראה מן השבירה כאשר הוא חזק, אבל כאשר הוא רע, קל הוא השבירה. וזה שהוא מפחד, מוכח שאינו שלם, והוא כמו כלי רעוע". וראה לעיל פ"ב הערה 81 שהדבר שהוא שלם מסולק מן החסרון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:38)

[38] ובהרבה מקומות ביאר המהר"ל שמילת "חטא" גופא פירושה חסרון. ולדוגמא, בגו"א במדבר פכ"ח אות יא [ד"ה אין ספק] כתב: "לשון 'חטא' פירושו חסרון, כדכתיב [בראשית לא, לט] 'אנכי אחטנה מידי תבקשנה', 'קולע אל השערה ולא יחטא' [ר' שופטים כ, טז], 'והיה אני ובני שלמה חטאים' [ר' מ"א א, כא]". וכן כתב בקיצור בגו"א שמות פ"ה אות יג, ובדר"ח פ"א מי"ז [נה:]. ובנתיב הצדקה פ"ו [א, קפג.] כתב: "כי האדם על ידי חטא דבק בהעדר, וכך הוא לשון 'חטא', שהלשון הזה מלשון חסרון". וכן כתב בנתיב התשובה פ"א [ב, קמט:], שם פ"ז [ב, קסז:], נתיב היסורין פ"א [ב, קעד:], אור חדש [סה.], ובבאר הגולה באר הרביעי [נה.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:39)

[39] כמבואר לעיל פרק ב [דיבור המתחיל ועוד יש], שכתב: "ואחר חסרון ימשך ההעדר והחסרון לגמרי", וראה שם הערות 83 ,81.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:40)

[40] לשונו בנתיב הבטחון פ"א [ב, רלא:]: "ומוקי ליה בדברי תורה. ודבר זה יש לו טעם מופלג מאוד, כי כאשר הדברים הם שייכים לאדם עצמו אין ראוי להפסיד, כי אם מצד החטא, ובודאי אין ראוי לפחד שאין האדם עומד לפורעניות, אלא א"כ היה גורם החטא, שאז הוא כלי קרוב לשבירה, ולפיכך אמר 'חטאה את', שאל"כ לא היה לו פחד כלל. ולא כן התורה, שכבר נתבאר במקומות הרבה כי אצל התורה נחשב האדם שבור... והטעם בארנו בפרקים [דר"ח פ"ג מי"ג (קלח:)] כי קשה על האדם לקנות דבר שאינו שייך אל האדם, כי תורת ה' היא, לא תורת האדם... ולפיכך קשה לקנות התורה... כי לא יתחבר השכל עם האדם, שהוא גשמי, חבור גמור. ולכך בדברי תורה יש לאדם לפחד תמיד, כי בדבר הזה שהוא התורה נחשב האדם כלי שבור, והוא נוח להשתבר, ולכך יש לו לפחד תמיד, מפני שהוא קרוב אל השבירה". וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:41)

[41] לשונו בנתיב הבטחון שם: "לפיכך אמרו בפרק אין דורשין [חגיגה טו.] 'לא יערכנה כסף וזהב וכל כלי פז' [ר' איוב כח, יז], אלו דברי תורה, שקשים לקנות כזהב, ונוחים להשתבר ככלי זכוכית". ובגבורות ה' פע"ב [שכז.] כתב לבאר: "הדברים האלקיים הם נבדלים מן הדברים הטבעים, ובמעט דבר יוסרו הדברים האלקיים. ומשל זה האדם, שהוא מקבל השכל, אע"ג שאין הפסד בשכל מצד עצמו, יש בו שכחה והסרה בקלות מצד המקבל. ובפרק אין דורשין... וביאור ענין זה, שהתורה היא שכל האלקי, קשה לקנות ככלי זהב ופז, שמפני שהם [כלי זהב] יקרים, ואינם נמצאים עם האדם, קשים לקנותן, כך דברי תורה קשים לקנותן מפני שרחוק לאדם, שהוא טבעי, השכל, ובשביל זה נוח לאבדן ג"כ ככלי זכוכית, שכיון שהשכל נבדל מן האדם הטבעי, לכך נקל הוא הסרה ביותר". ובדרוש על התורה [לד:] כתב: "כי מצד שהתורה היא השכל הנבדל, קשה היא לקנות כי אם ע"י העמל הגדול... ואל זה צריך האהבה... ונוסף על זה ג"כ מצד שהוא השכל הנבדל היא קלת ההסרה וההסתלקות מן האדם, ואל זה צריך היראה, שיירא מלאבדה". ומעין זה כתב בתפארת ישראל פנ"ו [קע.], וז"ל: "השכל אשר אינו מתייחס אל האדם - אין לו קיום אצל האדם, ובפרט התורה שהיא שכל עליון אלקי על הכל, ובשביל כך אין דבר קל להיות נאבד מן האדם כמו התורה". וכן כתב בנתיב התורה פ"ד [א, כב.]. ובדר"ח פ"ד מ"ז [קעו.] כתב: "האדם נחשב גר בתורה, כי התורה היא מעולם הנצחי... וכאשר האדם מתחבר לשעה אל התורה הנצחית דבר זה נקרא 'גירות' בודאי. הרי לך כמה האדם יחשוב עצמו שאינו יודע כלום בתורה... בשביל עומק המושג... העמוקים מני ים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:42)

[42] ומעין סברה זו כתב בנוגע ליחס שבין אדם לממונו, וכלשונו בנתיב העשירות פ"ב [ב, רכח.]: "העושר הוא זולת האדם, ובזה אינו דומה לשאש מעלות. ותוכל לדעת ולהבין מה שאמר הכתוב [קהלת ה, ט] 'אוהב כסף לא ישבע כסף'. וכן תבין מה שאמרו [חולין מו.] עשירין מקמצין... כי העשיר מוכן הוא למידת העושר... ואינו שבע, שאילו היה העושר עומד באדם... אז היה שבע ממנו, אבל אין העושר עומד בו, ולכך אינו שבע ממנו. כי דבר שאינו עומד בו לא יקבל שביעה ממנו כלל. ועל שם זה נקרא 'כסף', כי תמיד אצלו שהוא נכסף, ואל ישבע ממנו". ובזה עושר ותורה שוים. וכן רש"י בקהלת שם פירש "אוהב כסף - אוהב תורה אינו שבע בה". כי גם תורה וגם עושר הם זולת האדם. וכן מבואר בנתיב העושר פ"א [ב, רכב.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:43)

[43] בויקרא ד, כב נאמר "אשר נשיא יחטא וגו'", ופירש רש"י שם "לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרתו על שגגתו". וביאר שם הגו"א אות יט, וז"ל: "וא"ת, מ"ש בנשיא דכתב, הוא הדין אחר - אשריו מי שנתן לב על שגגתו... ואין זה קשיא, דאין לומר 'אשרי לו' בשביל שחטא, אבל 'אשרי הדור' שהם לא חטאו, ויש להם נשיא שאם הוא חוטא - מתחרט על שגגתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:44)

[44] חוזר בזה אל דברי הגמרא שפתח בהם את הפרק, שמהפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד" [העוסק בד"ת] למדו מכך לקמצא ובר קמצא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:45)

[45] ובח"א לגיטין נה: [ב, צח.] שאל מחורבן טור מלכא, וכאן שאל מחורבן ביתר, וכנראה שחד מנייהו נקט.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:46)

[46] שהיא הכרך הגדול, ושאר מקומות טפלים לה. ומעין מה שכתב רש"י בבראשית יח, כו "לפי שסדום היתה מטרפולין וחשובה מכולם, תלה בה הכתוב". ואולי כוונתו, שחורבן ירושלים הוא חורבן ביהמ"ק [ראה הערה 57], וביהמ"ק הוא הלב של הבריאה שממנו מקבלת שאר הבריאה חיות והשפעה [דר"ח פ"ה מ"כ (ער:), גבורות ה' פ"ח (נא:), ושם פע"א (שכה:)], וכאשר הלב לוקה - הכל לוקה [גו"א שמות פי"ד אות כז, שם פי"ח אות א, ד"ה וא"ת דהשתא]. וראה להלן הערות 112 ,99, פכ"ב הערה 141, ופכ"ו הערה 26. וראה פ"ו הערות 145 ,144, ובפ"ז הערה 131, שנתבאר שם שהכל משתייך לחורבן ירושלים. וכן כתב להדיא להלן פ"ז ד"ה והיינו דאמר, שכל זמן שביהמ"ק קיים היתה בכך הגנה על א"י. וראה להלן פכ"ג הערה 202.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:47)

[47] שפירושו "הרי המלך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:48)

[48] כי דברים גדולים אינם במקרה, וכמבואר לעיל פ"ד הערה 6, ולהלן הערה 171, ופ"ו הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:49)

[49] אודות קדושת ירושלים - ראה להלן פרק נא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:50)

[50] כי שכינה מביאה לברכה, וכמו שנאמר [בראשית לט, ג] "וירא אדוניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". ובברכות מב. אמרו "תכף לתלמידי חכמים - ברכה". ופירש רש"י שם "תכף לת"ח - המקריבו אליו ומארחו בביתו, ברכה בביתו". וביאר זאת בנתיב התורה פי"א [א, מט:] בזה"ל: "כי הת"ח הוא הכנה שעל ידם תבוא הברכה לעולם, וזולת זה אין העוה"ז ראוי לברכה, כאשר הברכה הוא מעולם העליון הנבדל. ולכך ע"י ת"ח שיש בו השכל הנבדל, ויש לו דביקות בעולם העליון, מביא הברכה לעולם". וראה להלן הערה 574, פכ"ב הערה 177, פל"א הערה 56, פל"ה הערה 57, פל"ט הערה 22, פמ"א הערה 25, פ"נ הערה 43, ופנ"ב הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:51)

[51] ודרישה זו מוסבת על גשמים [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:52)

[52] בח"א לגיטין [ב, צח:] הוסיף כאן: "ועיקר היישוב כאשר יש שם כרכים גדולים ותקיפים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:53)

[53] שהוא מקום בעל חסרון והעדר, הפך מברכה. וראה לעיל פ"ב הערה 97.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:54)

[54] ואף רישא דקרא "וראיתם את הארץ מה היא" נדרשת לגבי תושבי הארץ, וכמו שפירש רש"י שם "יש ארץ מגדלת גבורים, ויש ארץ מגדלת חלשים, יש מגדלת אוכלוסין, ויש ממעטת אוכלוסין". וראה גו"א שם אות ט.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:55)

[55] ורש"י שם פירש "הטובה היא - במעינות ותהומות טובים ובריאים". ולדעת המהר"ל, טובה זו משתייכת לדבר השלישי שיש בישוב הארץ, והוא ש"היא מיושבת בכרכים גדולים", לאמר שיש בארץ את הנדרש ליושביה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:56)

[56] וצרף לכאן שבברכת יצחק ליעקב נאמר [בראשית כז, כח] "ויתן לך אלקים מטל השמים ומשמני הארץ רוב דגן ותירוש", ואילו בברכתו לעשו [שם שם לח] אמר יצחק "הנה משמני הארץ יהיה מושביך וגו'". ופירש רש"י שם "זו איטליא של יון". וביאר שם הגו"א [אות כז]: "מפני שכתוב כאן 'מושבך', פירוש המקום יהיה מטל השמים ומשמני הארץ, והוצרך לפרש איזה מקום. אבל ביעקב הברכה היא מאת השי"ת, שיהיה להם תמיד פירות שמנים ע"י ברכת הש"י לא בשביל המקום". וזה שכתב כאן ש"ומה הארץ השמינה היא - נגד זה שיש בה ברכת הש"י".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:57)

[57] כאן מוכח שכאשר מוזכר "חורבן ירושלים" - כונתו לחורבן ביהמ"ק. וראה הערה 46, ולהלן פ"ז הערה 208, ופי"א הערה 109. וכן כתב בנתיב העבודה פי"ח [א, קלו:]. והנה בגו"א בראשית פל"ב סוף אות א כתב: "קדושת הארץ הוא ירושלים", ואם קדושת הארץ היא ירושלים, א"כ קדושת ירושלים היא קדושת ביהמ"ק. והביאור בזה הוא, דבמשנה בכלים פ"א מ"ו נזכרו שעשר קדושות הן, וקדושת א"י היא מתבטאת בכך שמביאין ממנה העומר ושתי הלחם. וכבר תמהו האחרונים, מדוע לא הוזכרו במשנה גם תרו"מ, שאף היא מבטאת את קדושת א"י. וביארו, דכונת המשנה היא דעשר מדריגות שונות הן בקדושת המקדש, כי עיקרה ושורשה הוא בקודש קדשים, ולמטה מזה ההיכל, עד שמגיעים למדריגה התחתונה שבקדושת המקדש, והיא כל א"י המקודשת בקדושת המקדש בזעיר אנפין. ונפק"מ מזה שמביאין מא"י העומר ושתי הלחם. אך תרו"מ לא שייכות לזה, כי הן תלויות בארץ מפאת קדושת הארץ, ולא מפאת קדושת המקדש המשתרעת בהדרגה על כל א"י [אוצר הספרי להגר"מ זמבא הי"ד]. ולכך קדושת הארץ היא קדושת ירושלים, וקדושת ירושלים היא קדושת בית המקדש.וראה הערות 314 ,98 ,46, פ"ז הערה 139, פ"ח הערה 53, פכ"ו הערה 23, ופנ"ב הערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:58)

[58] משנה שם: "מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות... אף ניטל שומן הפירות". ובביאור משנה זו, וכיצד ביהמ"ק הוא מביא ברכה לעולם, ראה להלן פכ"ב ד"ה ובפרק בתרא. ובנתיב העבודה פי"ח [א, קלו:] כתב: "הברכה באה מלמעלה למטה, אשר המעלה והמטה נבדלים זה מזה, וצריך שיהיה כאן אמצעי אשר הוא שייך למעלה ושייך למטה, שעל ידו הברכה באה למטה, וזה בית המקדש... שהוא כמו סולם שיורדים בו מלמעלה ועולים בו מלמטה, דהיינו שמחבר עליונים ותחתונים". וראה להלן הערה 404, פ"ז הערה 210, פ"ט הערה 118, פכ"ב הערות 179 ,153 ,144, פכ"ג הערה 189, פל"א הערה 101, פנ"ב הערה 3, ופנ"ט הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:59)

[59] כפי שביאר בסוף ההקדמה הראשונה לגבורות ה' [ה], וז"ל: "ראוי לחקור כבוד המלך אשר הוא מולך על העם. והטעם, שזהו כבודו של מלך, כי 'ברוב עם הדרת מלך', הרי המלך כאשר יש לו עם הם כבודו, וכאשר אתה חוקר על ההנהגה ההיא איך מנהיג אותם, הוא כבוד למלך במה שיש לו עם והוא מנהיג אותם". ובהלכות מלכים קיי"ל ש"אין מלך בלא עם" [גבורות ה' ס"פ מז (קצד.), תפארת ישראל פכ"א (סה.), באר הגולה סוף באר רביעי (פו.), אור חדש (סז:), ודרוש עה"ת (כז.)]. וככל שיש ריבוי "עם" - כן יש ריבוי "מלך". וראה גם כן להלן פ"י הערה 97, פל"ג הערה 59, פנ"ז הערה 116.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:60)

[60] כי "כרך" הוא לשון חוזק, שהוא עיר המוקפת חומה, וכמבואר להלן פ"ז הערה 121.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:61)

[61] וזהו הענין של קמצא ובר קמצא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:62)

[62] כמו שמבאר, שהאיחוד נעשה ע"י מזבח אחד. ובפשטות לפי"ז מה שירושלים נעשים בה כל ישראל כאיש אחד, הוא מחמת כח האחדות של המקדש, וכמבואר בהערה 57. וצרף לכאן, שאמרו בחגיגה כו. על הפסוק [שופטים כ, יא] "ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים", שבשעת עליה לרגל "הכתוב עשאן כולן חברים". ובירושלמי חגיגה פ"ג ה"ו אמרו "'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' [תהלים קכב, ג], עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים... בשעה ששם עלו השבטים". והואיל ונתבאר שכח האחדות של ירושלים נובע מביהמ"ק, לכך דין הוא שירושלים תאחד את ישראל רק בשעה שעולים לרגל, ודו"ק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:63)

[63] עפ"י חגיגה כב. "שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:64)

[64] וכמבואר לעיל פ"ד הערות 13 ,12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:65)

[65] אודות שביהמ"ק תובע את אחדותם של ישראל - ראה לעיל פ"ד הערה 27.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:66)

[66] והמעשה של קמצא ובר קמצא היה בימי בית שני, והמלכות השלטת אז היתה של רומי, וכמבואר בגמרא שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:67)

[67] ובכך מפריד את הקמיצה מהמנחה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:68)

[68] קומץ מהכל - פירושו הפרדה מהכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:69)

[69] שהוא מין ארבה [רד"ק ספר השרשים, שורש חגב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:70)

[70] בהם - בארבה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:71)

[71] כן הוא בספר השרשים לרד"ק, שורש רבה, בסופו. וכ"ה בראב"ע ויקרא יא, כב "נקרא 'ארבה' מלשון ריבוי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:72)

[72] כפי שביאר בגו"א בראשית [כח, יא, אות יז] את דברי רש"י שם: "התחילו מריבות [אבני יעקב] זו עם זו... מיד עשאן הקב"ה אבן אחת". וכתב שם בד"ה עלי, וז"ל: "דבר שהוא קדוש ונבדל הוא דבר שלא יתחלק, והוא אחד... וידוע כי יעקב עיקר האחדות... כי דבר שהוא נבדל הוא אחד מכל צד, ולא יצטרף אליו רבוי כלל... ואין חלוק ורבוי בשכלי, רק אחדות גמור... ובשביל כך היתה מריבה, כי היה כאן רבוי גשמיים, הם האבנים... כי הדבר השכלי יש בו אחדות ואין בו רבוי, וכאן מפני רבוי האבנים היה מחלוקת". ועוה"ז, נקרא מחד גיסא "עולם הריבוי" [גבורות ה' פ"ס (רסט):], ומאידך הוא נקרא "עולם הפירוד והחילוק" [גו"א בראשית פמ"ח אות יב, ולהלן ר"פ לג]. וראה להלן פל"ג הערה 1, ופל"ד הערה 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:73)

[73] כי הריבוי מורה על החילוק, ובלשון תורה נקרא ע"ש הריבוי, ובלשון תרגום ע"ש החילוק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:74)

[74] כמבואר לעיל פ"ד הערה 58, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:75)

[75] ובדרוש שבת הגדול [רז:] כתב: "הארבה, מצד רבויים... נקרא 'ארבה', כי יש להם רבוי ביותר... כי הכתוב אומר [משלי ל, כז] 'מלך אין לארבה'. ונראה הפירוש כי שאר מינים יש להם כח קשור, עד שכל המין נחשב אחד. אבל הארבה אין להם דבר זה, רק יש להם הרבוי, כמו שנקראו... ואין להם הקשור הזה. וזהו 'מלך אין לארבה', כי המלך מקשר ומאחד כל העם, והם אחד על ידי המלך שהוא אחד, אבל הארבה אין לו דבר זה, רק נקרא 'ארבה' ע"ש הרבוי... ואילו שאר מינים נחשבים כמו אחד, ואין בהם הרבוי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:76)

[76] שמסופר שם שנעשה נסיון להורות שאכן אין לנמלים מלך וקצין, עיי"ש. ובח"א שם [ד, צה.] כתב: "כי הש"י ברא המינים, ונוהגים עניניהם אחר המושכל הראוי, ולא שידעו ויבינו... רק כי הטבע שהוטבע בהם נמשך אחר המושכל. וכמו שאמרו ז"ל [עירובין ק:] למדנו גזל מנמלה... ואין דבר זה מצד החכמה או יר"ש, רק כי הטבע שהוטבע בהם נמשכים אחר מדה זאת, היא הרחקת הגזל... ודבר זה ג"כ, כי המלך מסדר המין שלא יצאו מן הסדר הראוי, לפי שהמין הוא ראוי אל הסדר... ואין הפירוש שיש להם מלך ממש מולך עליהם, רק שהטבע שבהם נמשך אחר מלכות, שכמו שהמלך מסדר בני אדם, כך המין בטבע נמשך אחר זה... ונמצא שיש להם מלך מצד הטבע שהוא מנהיג אותם כמו שראוי". וכן כתב בריש נתיב הזריזות פ"א [ב, קפב.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:77)

[77] ואגדה זו נתבארה באריכות בגו"א ס"פ חוקת [במדבר פכ"א אות לג], וראה שם הערה 137. ושם בגו"א פי"ג אות כז כתב: "דרך לקראות למי שהוא קטן 'נמלה', ע"ש קטנות שלה, כי אין בריה כמו נמלה". ועוד אודות קטנות הנמלה, ראה דב"ר ה, ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:78)

[78] א"כ גם הארבה וגם הנמלה נקראים "קמצא" מחמת החילוק שיש בהם. אך סיבת החילוק אינה שוה בהם; בארבה החילוק נובע מחמת הריבוי העצום שיש בהם. ובנמלה החילוק נובע מחמת קטנותם. ובגו"א במדבר פי"ג אות כז ביאר שהנמלה קטנה מהחגב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:79)

[79] דוגמא לדבר; נאמר בבמדבר כג, י "מי מנה עפר יעקב וגו'", ופירש שם הגו"א אות ט: "אין לומר שנקראים 'עפר' מפני שהם רבים כעפר... דאף חלק אחד קטן יקרא 'עפר', נמצא כי העפר הוא עפר מפני הדקות... שהם קטנים כמו עפר". ושם הגו"א ממשיך לבאר מדוע לקטנים דוקא אין מספר. וראה להלן פנ"ז הערה 71.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:80)

[80] ושם של אדם מורה על מהותו, וכפי שכתב בגו"א בראשית פ"ט אות יז: "כי השם בא על העיקר ועל עצם הדבר". ושם בפי"ד סוף אות כ כתב: "שהשם מורה על עצם צורתו". וכן ביאר בגבורות ה' פכ"ה [סוף קו:], אור חדש [קי.], ח"א לר"ה טז: [א, קח.], ועוד ועוד, כי הוא יסוד נפוץ מאוד בספריו. וראה הערה 200. ולהלן פי"ג סד"ה הרי התבאר כתב: "כי השם הוא בא על עצם הדבר ומהותו". וכן פי"ד הערה 93, פכ"ב הערה 128, פכ"ו הערה 94, פל"א הערה 65, פ"מ הערות 84 ,72, פמ"א הערה 12, פמ"ד הערה 50, פנ"ג הערה 46, פנ"ו הערה 101, ופס"ב הערה 34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:81)

[81] והרי המריבה היתה בין בעל הסעודה לבין בר קמצא, וקמצא לא היה נוכח כלל בסעודה, ובמה חטא. וכן מדוע נקרא בשם "קמצא" המורה על הפירוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:82)

[82] פירוש - בדור שנגוע בשנאת חינם, א"כ גם האהבה הקיימת בין האנשים אינה אהבה, אלא אף היא ניזונת משנאת החינם המצויה בכל עבר, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:83)

[83] בעל הסעודה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:84)

[84] פירוש - פירוד וחילוק יכולים להופיע בשני אופנים; באופן של בעל מחלוקת, ובאופן של התחברות והתקשרות בכדי לחלוק על אחרים. ו"קמצא" משתייך לאופן השני, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:85)

[85] ו"בר קמצא" מתפרש כ"איש קמצא", וכמו ש"בר פלוגתיה" [ב"מ לז:] מתפרש "איש פלוגתיה", וכן "בר סמכה" [יבמות סד:] מתפרש כ"איש סמכה", ועוד. או "בר קמצא" יתפרש כראוי לקמצא, וכמו "בר ביאה" פירושו הראוי לביאה [רש"י סנהדרין סט:]. וכן "בר שביתה" פירושו מי שראוי לשבות בו [רש"י סנהדרין סוף נח:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:86)

[86] במקדש ראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:87)

[87] כי עשרת השבטים [ישראל] נחלקו בימי ירבעם בן נבט משבטי יהודה ובנימין [מ"א יא, לא - פרק יב]. אך בימי בית שני לא מצאנו שנחלקו כך. ולהלן ר"פ לג כתב: "ואחר דוד היה ראוי שיהיה נחלק, רק מפני כי שלמה בנה ביהמ"ק שהוא אחד, לכך היה מלכותו ג"כ אחד". וראה לעיל פ"ד הערה .14ואם תקשה, הרי שם בר"פ לג ביאר שהפילוג שנוצר בעטיו של ירבעם בן נבט היה מחוייב המציאות, "כי העוה"ז אין ראוי שיהיה העולם אחד, עד זמן המלך המשיח... ויהיה העולם אחד בלא שום חילוק ופירוד. ומפני כך ישראל... היתה מחולקת לשתים, ושבט יהודה ועשרת השבטים לבד, ומלך לכל אחד ואחד... מפני שאין עוה"ז מסוגל לאחדות גמור, היה לישראל חלוק המלכות" [לשונו שם], וא"כ מדוע בימי בית שני אכשרא דרא, וישנה אחדות בישראל.
ואולי י"ל שבלא"ה בימי בית שני לא היו כל ישראל על אדמתם, כי עשרת השבטים נשארו בגלותם, וא"כ לא היה מדובר באחדותם של כלל כנס"י, אלא רק באלו שעלו בימי עזרא. שהרי על עשרת השבטים נאמר "ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה" [מ"ב יז, כג]. ורק חזרו ארצה שבטי יהודה ובנימין, והם בגדר "מקצת ישראל בלבד, ולא הכל" [לשונו להלן פל"ד ד"ה ובפרק]. וראה להלן פי"ח הערה 70, ופל"ג הערה 9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:88)

[88] כפי שביאר בר"פ ד, וראה שם הערה 8.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:89)

[89] כל זה מבואר בר"פ ד, ושם הערות 9-11.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:90)

[90] בח"א לגיטין נה: [ב, צט:] הוסיף כאן: "כך היה במקדש שני מעלתו שיהיו ישראל אחד. וכמו במקדש ראשון שהיה השכינה ביניהם, היה היצה"ר מגרה בהם לסור ממעלתם זאת ולעבוד ע"ז, כן במקדש שני, שהיו ישראל עם אחד, היה היצה"ר מגרה בהם לעשות חלוק ופירוד ביניהם על ידי מחלוקת, ודברים אלו יקרים וברורים מאוד". ומעין דברים אלו נתבאר כבר בפרק ד למעלה, בהסברו הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:91)

[91] לפני חתן וכלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:92)

[92] ברכות נז. "הרואה תרנגול בחלום יצפה לבן זכר. תרנגולים - יצפה לבנים זכרים". ובברכות כב. אמרו "שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנוגלים". ובשבת ל: אמרו "עתידה אשה שתלד בכל יום... בא ואראך דוגמתן בעוה"ז, נפק אחוי ליה תרנוגלת". הרי שתרנגולים "פרים ורבים מאוד". ולהלן ר"פ ו כתב "התרנגול מרבה להוליד יותר מכל", וראה שם הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:93)

[93] וכאשר הילד היה נעשה לאיש ונושא אשה, היו קוצצים מהאילן ועושים מענפיו חופה [גיטין נז.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:94)

[94] עפ"י ישעיה לג, ב "חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן אוהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח וגו'", ופירש הרד"ק שם: "אוהל שלא יורד, ולא יהיה מצע לעולם, אלא לעולם יהיה פרוש ונטוי". ובח"א לגיטין [ב, צט:] הוסיף כאן: "כי הוא יתברך 'מושיב יחידים ביתה'" [תהלים סח, ז]. ופירושו שחוזק הזוג הוא מחמת שהקב"ה מושיבם יחד. ובגמרא סוטה ב. למדו מכך ש"קשה לזווגן כקרי"ס", ופירש רש"י שם "מושיב יחידים ביתה - אדם יחיד ואשה יחידה, והוא מזווגם יחד, ומיישב מהם בית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:95)

[95] שם בח"א כתב: "ויהיה הזוג הזה תקיף בארץ בבית נאמן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:96)

[96] שם בח"א כתב: "וידוע כי לפי גודל האילן הנטיעה יותר חזקה, וכדכתיב [במדבר כד, ו] 'כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים', ולכך היו נוטעים ארז כאשר נולדו הבנים". וכל "נטיעה" היא השרשת הדבר, והפיכתו למוצק ואיתן, וכמו שכתב בהקדמה לדר"ח [ז:]: "התורה היא נטיעה חזקה, כמו העץ הזה שהוא נטוע בחוזק ויש לו שורשים גדולים", וראה להלן פ"ט הערה 9, וגור אריה בראשית פכ"א הערה 128.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:97)

[97] לשונו שם בח"א: "ומפני כי ביתר הוא כרך חזק ותקיף, לכך על ידי שבאו לקחת הארז שנטעו, חרב ביתר והכרך הנטוע והמיושב בחוזק... הרי לך שכל אחד כפי מה שהיה מעלתו - היה חורבן שלו, כמו שאמרנו". ופירושו - כי מעלת ירושלים היא בכח האחדות שבה, ולכך נחרבה ע"י שנאת החינם של קמצא ובר קמצא. ומעלת טורא מלכא היתה בכח הפריה ורביה שבה, ולכך נחרבה ע"י לקיחת התרנגול והתרנגולת. ומעלת כרך ביתר היתה בחוזקה, ולכך נחרבה כאשר המלכות באה לקחת את חוזק הארזים. כללו של דבר, החורבן היה כאשר ניטל מהמקום את מעלתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:98)

[98] תנחומא קדושים אות י: "א"י נתונה באמצע העולם... וירושלים באמצעיתה של א"י, וביהמ"ק באמצע ירושלים". וראה גו"א בראשית פ"ב אות כ. ובכל הפרק הזה ההתיחסות לירושלים היא כהתיחסות לביהמ"ק, וכמבואר בהערות 57 ,46. וראה להלן פ"ו הערות 145 ,143, ופל"ד הערה 108.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:99)

[99] כן כתב בח"א לשבת קיח: בקוי הדמיון הקיימים בין לב ליום השבת, וז"ל: "הלב באמצע האדם, והשבת היא באמצע הימים". ובגו"א בראשית פ"ו אות לו כתב: "לעולם האמצעי יותר טוב לשמירה, כמו הלב שהוא נתון באמצע האדם לשמירה". ולהלן פל"ז ד"ה בפרק בתרא כתב: "ויוסף תמיד הוא באמצע, כנגד הלב, שכן תמצא בנשיאים נשיא אפרים באמצע [במדבר ז, מח], דומה ללב שהוא באמצע האדם", וראה שם הערה 28. וראה לעיל הערה 46 שביהמ"ק דומה ללב הבריאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:100)

[100] חוזק ימין - הוא כח הנתינה וההתפשטות לאחר [נתיב התורה פט"ז (א, ע.)]. ולהלן פנ"ה ד"ה ובית המקדש, כתב: " ביהמ"ק נקרא 'אריאל', בשביל הכח הגדול אשר היה לו... כוחו הימין, ולכך אמרו [יומא כא:] אש של מזבח רבוצה כארי", וראה שם בהערות. וראה להלן פ"ו הערה 29.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:101)

[101] כפי שכתב לגבי תורה, בהקדמה לדר"ח [ז:]: "התורה היא נטיעה חזקה, כמו העץ הזה שהוא נטוע בחוזק, ויש לו שורשים גדולים, אשר אם כל הרוחות בעולם באים, אין מזיזין העץ הזה ממקומו, כך התורה היא נטיעה חזקה... ואם כל באי עולם באים לעקור התורה אינם יכולים לזוז אותה אף בדבר אחד". וראה להלן פ"ז הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:102)

[102] כמו [יהושע יז, ז] "והלך הגבול אל הימין", שהוא דרום, וכמבואר שם. ובתהלים [פט, יג] נאמר "צפון וימין אתה בראתם". וביחזקאל [י, ג] נאמר "והכרובים עומדים מימין לבית". ועל הפסוק [בראשית יג, ט] "אם השמאל ואימנה", תרגם שם אונקלוס: "אם את לציפונא אנא לדרומא". ועוד אודות שדרום הוא ימין, כן כתב להלן ר"פ ו ד"ה ואמר, ושם הערה 28, פי"ז הערה 137, פכ"א הערה 15, פל"ד הערות 48 ,47, ובגבורות ה' פמ"ז [קפז:]. וראה גו"א בראשית פכ"ד הערה 134.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:103)

[103] כפי שכתב להלן פ"ח סד"ה ומפני: "יד ימין שהוא התחלה... יד שמאל היא שניה, והיא גמר", וראה שם הערה 58. וכן להלן פכ"ב הערה 99.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:104)

[104] והתחלת הריבוי היא עיקר הריבוי, וכמו שביאר לגבי מספר שנים בדר"ח פ"ג מ"ג [קיט:], וז"ל: "כי שנים הם מחולקים... ולפיכך לא תמצא מספר שנקרא לגמרי על שם ריבוי כמו 'שנים', במ"ם הריבוי, ולכך יבוא מילת 'שנים' במ"ם הריבוי". וכן כתב מעין זה בגו"א דברים פכ"ז אות ט. ובתפארת ישראל פל"ד [צט.] כתב, שאף שלאחר השנים יש יותר ריבוי [שלש, ארבע] "מ"מ הב' הוא התחלת הריבוי", והרי העיקר מתגלה בהתחלה [ר' לעיל פ"ג הערה 47], ולכך התחלת הריבוי הוא עיקר הריבוי. וראה הערה 193. וראה להלן פ"ו הערה 58, ששם נתבאר שמספר שלש הוא התחלת הרבוי. וראה עוד להלן פמ"ה הערות 23 ,22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:105)

[105] וזה יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמא, ראה גו"א בראשית פי"ב אות ה, שכתב: "הברכה היא מכח יצחק יורדת לעולם, 'הרוצה להעשיר יצפין', והוא ידוע למבינים". ובנתיב העבודה פ"ג [א, פה:] כתב: "הצפון כח נסתר, שאין אור השמש נגלה לשם, והעושר והברכה הוא מכח נסתר, שאין הברכה אלא בדבר הסמוי מן העין [ב"מ מב.]... כלומר כי מצד הצפון כח הברכה נסתרת, ומשם הברכה". וראה להלן פ"ז הערה 298. ובגבורות ה' פע"א [שכו.] ביאר: "הברכה יורדת לעולם באה במידת הדין לעולם... שכל התגלות לפועל הוא בדין, וזה מפני שכל יציאה לפועל הוא שינוי, וכל שינוי צריך אל זה כח וחוזק המשנה הדבר, וכל כח וחוזק הוא במידת הדין". וראה להלן פ"ו הערה 26, ופ"ט הערה .36ובתפארת ישראל ס"פ כו [פא.] כתב: "נקרא 'מדבר פארן' שפרו ורבו עליו [שבת פט.]. פירוש כאשר רצה השי"ת להרבות את ישראל... לא היה ראוי לזה רק המדבר, ודבר זה ידוע למבינים בחכמה, כי המדבר הוא מיוחד למידת הדין [ר' להלן פכ"ג הערה 138, ופנ"ו הערה 53]... וכל הוצאת תולדות הוא בכח גבורת מידת הדין... שכאשר היה מידת הדין כנגדם היו פרים ורבים ביותר, וכמו שתמצא בכל הבריאה שיצאת לפועל בכח שם 'אלקים' שהוא מידת הדין [ר' להלן פל"ו הערה 83]... ולפיכך מידת הדין הוא מיוחד לריבוי התולדות". וכן כתב בגו"א בראשית פכ"א סוף אות ב כי הלידה היא במידת הדין. וראה הערה 215, ולהלן פ"ו הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:106)

[106] שאין בו ענין של רבוי, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:107)

[107] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל, שהרוחני והשכלי הוא אחד בלתי מתחלק. ולדוגמה, רש"י בשמות [כ, א] ביאר שהקב"ה אמר את עשרת הדברות בדבור אחד. וכתב על כך הגו"א [שם אות ג] בזה"ל: "[דבר זה] מורה על המעלה הגדולה של תורה... שכל עוד שיתרחק הדבר מלמעלה ויבוא לעולם התחתון - יתפרד ויתחלק, כי העולם העליון נקרא עולם האחדות, וכל שקרוב אל השי"ת... הוא יותר באחדות... והתורה ניתנה מפיו יתעלה, ואין דבר קרוב אל האחד רק התורה, ולפיכך ניתנה מפיו בדיבור אחד לגמרי... לפי מדריגת מעלתה". ובגבורות ה' פמ"ג [קסג.] כתב: "וזה כבר התבאר פעמים הרבה... כי החילוק הוא דבר גשמי, והאחדות הוא ענין אלקי, כי האחדות הוא שייך אל ענין נבדל מגשם, והחילוק והפירוד תמיד לגשמי". וצרף לכאן, כי כאן התבאר שהעולם העליון נקרא "עולם האחדות", ולעיל [פ"ג הערה 80] נתבאר שהעולם העליון הוא "עולם השכלי". הרי שהשכלי הוא אחד. ובגו"א בראשית פכ"ח ריש אות יז כתב: "דבר שהוא קדוש ונבדל הוא דבר שלא יתחלק, והוא אחד, כאשר ידוע לחכמים". ובתפארת ישראל פל"ט [קיט.] כתב: "המהות השכלי - אשר אין השכלי פרטי, רק כללי". וראה הערה 440, וכן גם להלן פ"ו הערה 30, פי"ג הערה 85, פכ"ב הערה 186, פכ"ה הערה 99, פל"ב הערה 31, פל"ד הערה 4, פל"ז הערה 35, פ"מ הערה 75, פמ"ד הערה 20, פנ"א הערות 58 ,48, ופנ"ו הערה 15. וצרף לכאן שהמשך דברי הגמרא שם הוא "וסימניך שלחן בצפון, ומנורה בדרום", והרי המאפיין את המנורה הוא שהיא "מקשה אחת" [שמות כה, לו]. והיא הכלי היחידי מכל כלי המשכן שנעשה ע"י הקב"ה [רש"י במדבר ח, ד], ולכך דין הוא שהמנורה תיעשה מקשה אחת לרום מדריגתה, ודין הוא שאותה מנורה תשמש לסימן ש"הרוצה להחכים - ידרים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:108)

[108] פשוט - שאינו מורכב מחלקים שונים, אלא "אחד פשוט". וצרף לכאן דבריו בגו"א בראשית פ"מ אות יא ש"לא שייך מנין באחד בלבד, דאחד אינו נמנה". ובגו"א במדבר פ"ג אות ה כתב ש"לא שייך מנין באדם פרטי". וכ"ה בתוספות קידושין ב. ד"ה היבמה "דבחדא מילתא אין לשנות מניינא". וראה להלן פ"י הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:109)

[109] פירוש - ע"י בר קמצא נתגלגלו סיבות אחרות [הקרבת קרבן, הטלת מום] שהביאו בסופו של דבר לחורבן הבית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:110)

[110] פירוש - אין מעלות ירושלים והמזבח מועילות רק לישראל, אלא לכל העולם, וכמו שמבאר. ולהלן פכ"ג ד"ה אלא כתב: "כי ירושלים הוא עצם ועיקר מעלת העולם". ולהלן בפכ"ו [ד"ה ובזה יתורץ] שאל: "איך אפשר לומר... מאחר כי ביהמ"ק הוא עיקר פאר העולם, א"כ לא היה ראוי שיהיה שמו יתברך נקרא על העולם לומר 'אלקי העולם', כאשר היה ביהמ"ק חרב בעונינו". וראה להלן פכ"ב הערה 18, פכ"ג הערה 93, פכ"ו הערה 26, פל"ד הערה 108, פנ"ב הערות 50 ,42, פס"א הערה 16, ופס"ב הערה 27.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:111)

[111] מעין זה אמרו בבמדבר רבה א, ג "אילו היו אומה"ע יודעים מה היה המקדש יפה להם, קסטריות [מבצרים] היו מקיפים אותו כדי לשומרו, שהיה יפה להם". ובסוכה נה: אמרו: "אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו. בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר עליהן , ועכשיו מי מכפר עליהן". וזהו שכתב כאן ג"כ "מזבח", כי הכפרה הגנוזה במזבח מועילה גם לאומות העולם. ובגו"א בראשית פ"ד אות י מביא את המדרש [ב"ר כב, ז] שקין והבל נחלקו על ביהמ"ק. וביאר שם בזה"ל: "היה שותפם בביהמ"ק, כלומר שהיו מחוברים בדבר שעיקרה הצלחת נפשם להם, והוא בבית המקדש, ובו היו משותפים". וראה להלן פנ"ב הערה 42.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:112)

[112] דוגמה לדבר, בע"ז ב: אמרו שהקב"ה החזיר את התורה על כל האומות [ורק ישראל הסכימו לקבלה], וביאר שם בח"א [ד, ב.] בזה"ל: "כי התורה היא מצד הש"י, לכך היא שייכת לכל, כי התורה היא החכמה העליונה ושייכת לכל האומות, רק מצד המקבל שייכת לישראל דוקא, אבל מצד התורה עצמה - אין גבול אליה, והיא מונחת לפני הכל... אם יש כאן מקבל". וכן כתב בדר"ח פ"ה מכ"ב [ריש רעז:], וז"ל: "כי כ"כ מדריגת התורה עליונה כוללת הכל, עד שהכל משותפים בה, כי כוללת הכל אף האומות... מפני מדריגת ומעלת התורה העליונה שהיא על הכל והיא אל הכל... מצד נותן התורה היא שייכת אל הכל". ובגו"א שמות פ"כ אות ז כתב: "אבל נתינת התורה שייך לכל האומות, והקב"ה החזיר את התורה על כל האומות... כיון שהתורה שייכת אל כל האומות". וכשם שהדברים הללו אמורים לגבי תורה, כך כוחם יפה לגבי המקדש, וכפי שכתב בדר"ח פ"ה מ"ב [ער:]: "ביהמ"ק והתורה הם עיקר העולם, כי כמו שבאדם הלב והמוח עיקר האדם... כך בכלל העולם יש בהם ביהמ"ק והתורה שהם עיקר העולם... ולפיכך ביהמ"ק והתורה צמודים יחדיו... דהיינו ביהמ"ק והתורה ענין אחד, שתי מדריגות זו על זו". ועיי"ש שמאריך בזה. ובגבורות ה' פ"ח [נב.] כתב כך, והוסיף: "ולפיכך על אלו שני דברים אומרים תמיד 'יהי רצון שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך'". [וראה למעלה הערות 99 ,46]. ובגבורות ה' פ"ע ופע"א ביאר שהמקדש הוא שלימות העולם. וראה הערה 543, ולהלן פ"ז הערה 221, פנ"ב הערה 42, ופס"א הערה 16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:113)

[113] ויקרא כב, יח "דבר אל אהרן וגו' איש איש מבית ישראל וגו' אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם וגו'" ודרשו בגמרא [נזיר סב.] "לרבות את העובדי כוכבים שהן נודרים נדרים ונדבות כישראל". וחידושו של המהר"ל כאן הוא, שקבלת הקרבנות מאומה"ע מתאפשרת רק משום שיש לאומה"ע שייכות לביהמ"ק, אך אם שייכות זו לא היתה קיימת - אף הקרבת קרבנותיהם היתה נשללת מהם. וזהו שהנביא אומר [ישעיה נו, ז] "והביאותים אל הר קדשי וגו' עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים". וראה הערה 122.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:114)

[114] פירוש - מוכיח בזה שאין אומה"ע מתנגדות לבית המקדש, כי אם היו מתנגדות - לא היה המקדש עומד שעה אחת כשיד האומות תקיפה על ישראל. ואם לדוגמא, לכל משך ימי גלות יון עמד המקדש על מכונו, מוכח מכך שאין האומות מתנגדות לבית המקדש, כי היה בידם להחריבו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:115)

[115] אודות התנגדות האומות לישראל - ראה דבריו בנר מצוה [יח:] שכתב: "ערך ארבע מלכויות אל מלכות ישראל כערך החיה אל האדם, וכמו שהחיה כוחה הוא מצד גופה... ואין האדם יכול לעמוד נגד החיה מצד כח גופני הגדול אשר יש לחיה. וכך האומות, אם אין לישראל מעלתם האלקית הנבדלת - אין ישראל יכולים לעמוד נגדם... וכאשר הגשמי גובר על השכל, יש בטול אל השכל". וענין זה יתבאר יותר להלן בפי"ד ד"ה וכאשר תבין. וראה גם כן לעיל פ"א הערות 28 ,27, ולהלן פ"ז הערה 47, פ"ח הערה 111, פי"ד הערה 85 ,84, פל"ב הערות 170 ,27, פנ"ח הערה 59, ופ"ס הערה 53.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:116)

[116] וא"ת, בית ראשון נחרב ע"י בבל. אמנם תשובתך להלן בהמשך הפרק [ד"ה דע כי טיטוס] שביאר שם שנבוכדנצר לא היה מתנגד אל קדושת בית אלקינו, והחריב את הבית רק מחמת שישראל מרדו כנגדו, וסרבו להיות כפופים לו, עיי"ש, ושם הערה 395.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:117)

[117] בח"א לגיטין נה: [ב, ק:] הוסיף כאן: "כמו בר קמצא שנחלק מישראל, והוא שגילה אל המלכות כי אין ישראל תחת רשות האומות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:118)

[118] בח"א שם הוסיף כאן: "ואף כי יש צד בחינה שביהמ"ק הוא משלים כל העולם, אף האומות כמו שאמרנו, מ"מ יש בחינה ג"כ שישראל הם על האומות מצד שיש להם ביהמ"ק. וכדי שיהיה נראה בחינה זאת אמר למלך וכו'". וראה הערה 112, שנתבאר שם שכשם שמצינו בתורה שמבחינתו של הנותן היא שייכת לכל העולם, אך מבחינת המקבל רק ישראל ראויים לה [ראה תפארת ישראל פ"א (ט:)], כך הוא גם בנידון ביהמ"ק; מצד הנותן הוא שייך לכל העולם, אך מצד המקבל אין הוא שייך אלא לישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:119)

[119] בח"א הוסיף כאן: "ואינם תחת רשות האומות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:120)

[120] בר קמצא. [ועוד אודות "חכם להרע" - ראה בגבורות ה' פנ"ג (רלא.), נתיב שם טוב (ב, רמה:), תפארת ישראל פ"י (לו.), ובח"א לסנהדרין קו: (ג, רמט:)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:121)

[121] אודות יסודו החוזר ונשנה כאן שע"י ביהמ"ק יש לישראל מעלה עליונה, ראה דבריו בגבורות ה' פע"א [שכד.] שכתב שם: "התבאר לך כי ביהמ"ק הוא שלימות אחרון לעולם... ולכך כאשר אמרו [בהגדה של פסח] 'כמה מעלות טובות למקום', מספר המעלות זו אחר זו עד המעלה האחרונה 'ובנה לנו בית הבחירה לכפר על כל עונותינו'... שבאותה מדריגה ומעלה אחרונה הגיעו ישראל אל הדביקות בו לגמרי במה שיהיה שכינתו ביניהם בקביעות". וסיים שם את הפרק [שכו:] בזה"ל: "כלל הדבר, שביהמ"ק היה המדריגה האחרונה והצלחה אחרונה לישראל, ושלימות הכל". וע"י ביהמ"ק ישראל הם בגדר "עבדי הם ולא עבדים לעבדים" [ב"מ י.], כי הם הדביקים בו יתברך ע"י המקדש, ולכך "ישראל אינם תחת רשות האומות מצד ביהמ"ק" [לשונו למעלה]. וצרף לכאן דבריו בגו"א שמות פט"ו אות כב, שכתב: "ואמר על מקדש של מטה כי בשם אדנות הכין אותו, כי מקדש של מטה במה ששכינתו למטה עם הנמצאים, מצטרף הוא יתברך אל הנמצאים, והוא אדון להם, לכך אמר 'מקדש [אדנות] כוננו ידיך' [שמות טו, יז]... כי האדון מצטרף אל העבד". הרי שמקדש של מטה מגדיר את היחס שבין הקב"ה לישראל כיחס של אדון לעבדו, ולכך יחס זה הוא הוא המפקיע את ישראל מרשות האומות. וראה להלן פכ"ג הערה 16, ופכ"ז הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:122)

[122] פירוש - הקרבנות המובאים לביהמ"ק מורים על מהות בית המקדש ויחסו אל מקריב הקרבן. כי הקרבנות ראוים לביהמ"ק, ואינם קרבים אלא שם [שהרי הבמות נאסרו מבנין המקדש (מגילה י.)], ולכך יש בהם לבטא את הקשר לביהמ"ק. וכשם ששייכותם של העכו"ם למקדש מתבטא בקרבנות שהם מביאים בו [ר' הערה 113], כך באותה מידה בדיוק אי שייכותם למקדש תתבטא בקרבנות שלא יתקבלו מהם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:123)

[123] בח"א לגיטין נה: [ב, ק:] הוסיף כאן: "[כי האומות כולם מתייחסים לגוף] ולחומר, ואין להם מעלת הצורה השלימה". וזהו יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, ולדוגמא; רש"י בבראשית טו, י כתב "שהאומות נמשלו לפרים ואילים ושעירים... וישראל נמשלו לבני יונה". וכתב שם הגו"א [אות טו]: "ומה שהאומות נמשלו לבהמות... כי הבהמה יש לה גוף עב וגס, וכזה הם האומות. והעוף יש לו חומר דק, ולפיכך הם פורחים באויר. ולפיכך ישראל נמשלים בהם, שגם אין להם חומר גס ועב". ולהלן פי"א [ד"ה ועל] כתב: "אצל האומות צורת האדם בטילה אצל הגוף, כי מצד הגוף החומרי נתבטל הצלם האלקי הזה שהוא לאדם, וכאילו היה הכל חומרי, ואין כאן צלם האלקי הזה, מ"מ נמצא הצלם הזה אצל שאר אומות, רק שהוא בטל, ואינו נחשב לכלום". ועיי"ש בהערות שהובאו שם מקבילות נוספות מספרי המהר"ל. ואבוהון דכולהו הוא מאמרם ז"ל [יבמות סא.] "אתם קרויים 'אדם', ואין אומה"ע קרוים 'אדם'". וראה עוד להלן פ"ח הערה 42, פ"י הערה 48, פי"ד ד"ה אך, ושם הערות 47 ,46 ,45, פ"כ הערה 20, פכ"א הערה 42, ופנ"ה הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:124)

[124] כי הקרבן צריך להתאים למדריגתו של המקריב, וכפי מדריגת המקריב - כן נראית קרבנו. ולדוגמה, מנחת סוטה באה משעורים ולא מחיטים [במדבר ה, טו], משום "שהיא עשתה מעשה בהמה, לכך קרבנה מאכל בהמה" [רש"י שם]. וזהו יסוד ידוע בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בדרשת שבת הגדול [ריט.] כתב: "הקרבנות מיוחדים כפי מה שהוא מקריב". ובדרוש עה"ת [יא.] כתב: "כפי מה שהוא האדם ייחד לו הש"י ציווי ההקרבה שיהיה מקריב אליו". ובגו"א שמות פכ"ט אות ב כתב: "דכל שבעת ימי המילואים היה משה המקריב את הקרבן, ולפי מעלתו היו הקרבנות שהקריב משה". ולכך קרבן האומות תואם למדריגתם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:125)

[125] כמבואר בהערה 123. וראה לעיל פ"ב הערה 112, ושם פ"ג הערה 116.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:126)

[126] לאומות העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:127)

[127] כונתו לדבריו שכתב בדר"ח פ"ב מ"ט [צג:], וז"ל: "כח הראות הוא כח הנפשי נבדל יותר מכל שאר החושים. וכבר הביאו ראיות ברורות על זה איך כוח העין הוא כח נבדל, שאל"כ לא היה רואה בעין שהוא קטן - השמים הגדולים, רק בודאי מקבל כח הראות את המראה הנבדל מן הגשם [ר' ראב"ע לשמות ג, ו]... ועוד ראיה מהכתוב כי כח הראות הוא כח נבדל קרוב אל השכל, כי משתתף השכל עם הראות בלשון 'ראה', שכשם שיבוא לשון 'ראה' על העין, יבוא לשון 'ראה' על השכל... וכתיב [קהלת א, טז] 'ולבי ראה', ומזה מוכח כי כח הראות כח נבדל". וכן כתב בגבורות ה' פס"ד [רצא:], ובגו"א פי"ז אות א, ושם פכ"ז אות ב, ושם שמות פכ"א אות ד. וראה לעיל פ"ב הערה 110 שנתבאר שם שביחס לשאר החושים - נחשב כח העין לכח נבדל, אך ביחס לשכל נחשב כח העין לכח טבעי. וזה שכתב כאן "שיש בעין **קצת** כח נבדל". וראה להלן פ"ט הערות 24 ,23.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:128)

[128] וצרף לכאן דבריו בגו"א ויקרא פכ"ב אות כו בביאור הפסוק שם [ויקרא כב, כב] "עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה לה' וגו'", שכתב: "ונראה טעם הדבר שכתב 'עורת' שם דבר, מה שלא כתב 'שבור או חרוץ', מפני כי השבר הוא בגוף הבהמה, שהיא שבורה... ושייך בזה 'שבור או חרוץ'. וכל היכי שאין המום בגוף הבהמה... והראות הוא שחסר, לכך כתב 'עורת'... כי הבהמה היא בעלת גוף, וכאשר לא נעשה מעשה בגוף הבהמה, אין נופל עליה שם תואר. ובאדם שאינו גופני כמו הבהמה, יבוא שם תואר אף בדברים שלא נעשה שום מעשה בגוף ["איש עיור" (ויקרא כא, יח)]. אבל 'שבור' 'חרוץ' כתב בלשון שם התואר, שנעשה מעשה בגוף הבהמה, שעש[א]ה שבורה, ושייך בזה יותר שם התואר לבהמה עצמה". והם הם דבריו כאן לגבי כח הראות של בהמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:129)

[129] זו הדיעה השניה שהובאה בגמרא [גיטין נה:] לגבי המום שהטיל בר קמצא בבהמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:130)

[130] כמבואר בגו"א במדבר פכ"א אות לג [ד"ה ובמדרש], וז"ל: "ובמדרש [תנחומא בשלח, ט] למה נמשלו ישראל לתולעת, מה תולעת אין כוחו אלא בפיו, כך כח יעקב אינו אלא בפיהם, שנאמר [בראשית כז, כב] 'הקול קול יעקב והידים ידי עשו'. וביאור ענין זה כי התולעת לקטנותו אינו פועל בגופו, שהוא גשמי, כי אין כוחו בו. ומפני שאין גופו גדול - כוחו בפיו, ושם יוצא הקול והרוח הבלתי גשמי. כך ישראל, אין כוחם כח גופני... רק כוחם בלתי גשמי, הוא הקול והרוח שהוא בלתי גשמי... כי יעקב סגולתו הקול, והוא הרוח, והוא בלתי גשמי... שהם דבקים בו יתברך שאינו גוף". ובאור חדש [קיג.] כתב: "יעקב יש לו כח הקול, שהוא יוצא מפנימית האדם, ועשו יש לו הידים, שאין לך דבר חוצה יותר מן הידים שמתפשטים לחוץ". וראה להלן פי"א הערה 236, פי"ז הערה 33, ופנ"ט הערה 61.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:131)

[131] ושניהם - כח הפה וכח הראיה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:132)

[132] לשונו שם [רצא:]: "וזכר חסרונם [של הפסלים] מתחיל בגדול ובקטון כלה. מתחיל בתחילה בדבר שהוא החשוב יותר, והוא הדיבור שלא נמצא רק לאדם, ולא למין בהמה. ומפני זה חשוב [האדם] על הכל, והוא קרוב אל השכלי יותר. ולפיכך הולד לא יוכל לדבר בעת שנולד, מפני שאינו בן דעת. ואח"כ זכר העינים, שהוא הראות שהוא כח בלתי גשמי אחר הדבור, והוא יותר נכבד מן השמיעה, שהאדם רואה יותר ברחוק ממה שהוא שומע", ועיי"ש עוד שמאריך בזה. ועוד אודות שדיבור הוא שכלי [ולכך התינוק אינו מדבר], ראה דרוש עה"ת [י:], ובגבורות ה' פכ"ח [קיב:]. אמנם שם בגבורות ה' בריש הפרק כתב לכאורה להיפך, שז"ל שם: "אין כח בלתי נבדל מן החומרי כמו הפה והלשון, שכח הראיה והשמיעה אין פעולתם בתנועה רק במנוחה, כמו שהוא לאוזן ועין, שפעולתם במנוחה. וזה ענין שכלי, כי הגשמי פועל בתנועה... ואם קשה מה שיתבאר לקמן [פס"ד]... ששם משמע כי הפה הוא עיקר האדם, אין דבר זה קשיא למבין, כי הדבור בעצמו אין ספק כיון שהוא ע"י תנועה הוא פועל גשמי, אבל הוא ע"י שכל, שיודע לצרף הדבור". ויל"ע בזה. וראה להלן פ"ז הערה 142.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:133)

[133] לשונו בגבורות ה' פס"ד [רצא:]: "אין הפה בעצם רק לדבור, ואין להם [לפסלים] הדיבור". ובברכות לא: אמרו "עינים - לראות, ואזנים - לשמוע, חוטם - להריח, פה - לדבר". וראה להלן פ"ט הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:134)

[134] לשונו בגבורות ה' פכ"ח [קיב:]: "פועל הדיבור... אי אפשר זה בלא נשמה שכלית... כי התינוק שאין לו שכל אינו מדבר, וכן הבהמה יש לה כלי הדיבור ואין בה דבור, כי הבהמה אין לה נשמה שכלית". וראה להלן פ"ז הערה 61, ופ"ט הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:135)

[135] מצד ביהמק" פירוש שמעלת ישראל תשתקף באמצעות המקדש, כי באמצעותו יתברר לכל שישראל במדריגה גבוהה יותר מאומה"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:136)

[136] נקודה זו מבוארת יותר בח"א לגיטין נה: [ב, ק:], וז"ל: "ועוד יש לך לדעת, כי הדבור הוא מן הנפש, כי הנפש של בעל חי מוציא הקול, ואין מום זה חומרי. ומאן דאמר בדוקין שבעין הוא מום שכלי... ושני דברים אלו אינם גוף. ובזה היה נראה שישראל אינם משתתפים עם האומות, ויש כאן חילוק שאין לאומות ביהמ"ק כמו שיש לישראל. שאף שבבהמ"ק היו מקריבין ישראל קרבנות האומות, אין מקריבים שם הקרבה הראויה לאומות, רק הקרבה המיוחדת לישראל. ולכך פסול לישראל דוקא דוקין שבעין וכן מום שפתיים. וזהו מרידה עצמה שישראל מורדים באומות, שאינם תחת רשות האומות מצד הקרבה זאת, שהם יותר במעלה מצד הזה. אשר מתחילה לא היה נגלה דבר זה, רק היה מקובל אצל האומות כי ביהמ"ק שלימות האומות ג"כ. וע"י שנאת חנם ומחלוקת נגלה כי ישראל הם על האומות מצד ביהמ"ק. וכאשר ישראל יותר במעלה מן האומות, ואינם תחת רשות המלך שבאומות, היה מחריב ביהמ"ק, כי מלך שבאומות היה רוצה שיהיה הכל תחת רשותו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:137)

[137] וצרף לכאן שפרעה השביע את יוסף שלא יגלה שהוא [יוסף] יודע בע"א לשונות [גם בלשון הקודש], ואילו פרעה ידע רק בשבעים לשונות [סוטה לו.]. ובגו"א בראשית פ"נ אות ג ביאר שידיעת לשון הקודש ע"י יוסף מורה שמלכותו באה מצד השי"ת, ואילו מלכות פרעה באה מחמת שמשל על כולם, ולכך ידע רק בע' לשונות, אבל לא בלשה"ק, שאינה מתייחסת אליו כלל. וזה עומק דבריו כאן ש"המלך שבאומות רוצה שיהיה הכל תחת רשותו". כי מלכותו באה מהתחתונים, וכפי שמושל - כך הוא מולך. משא"כ מלך ישראל, שמלכותו באה מהעליונים, ולכך אין היא תובעת "שיהיה הכל תחת רשותו". וידיעת לשון הקודש ע"י יוסף - ומעלת ישראל מחמת ביהמ"ק - הם שני צדדים של מטבע אחת, ששניהם מורים על דביקותם בהשי"ת, וממילא יש בכך הפקעה ממלכותא דלתתא. וראה להלן פכ"ח הערה 63, ופל"ה הערות 29 ,28.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:138)

[138] עד כאן שאלתו, ומכאן ואילך תשובתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:139)

[139] בח"א לגיטין נה: [ב, קא.] הוסיף כאן: "והנה זה היה כעס וחימה של הקיסר, ומזה הטעם מה ששלח הקרבן הוא סבה עצמית לחורבן ירושלים והמזבח, ששם מקריבים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:140)

[140] כי "לפי הדין היה מותר להקריב בעל מום וקרבן בזה הענין שהיה סכנה לכלל ישראל... ועיין מג"א אור"ח סי' תרנו סק"ח שכתב ג"כ... דמותר לעבור על לא תעשה מפני אימת המלכות" [לשון המהר"ץ חיות שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:141)

[141] סבלנותו, שסבל את זה ולא הרגו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:142)

[142] ענותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו, ובא לבאר מהי הענוה של רבי זכריה כאן, וכפי שתמה שם המהר"ץ חיות: "לא ידעתי מה ענוה היתה בזה... והיה לו לש"ס לומר 'צדקתו' או 'חסידותו' של רבי זכריה, אבל לא לשון 'ענותנותו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:143)

[143] פירוש - מן הראוי היה שהחכמים יעמדו על נפשם ויהרגו את בר קמצא, "שאם היו הורגין את בר קמצא היו עושין ג"כ כדין, מפני שרדף אחר כלל ישראל, והבא להורגך השכם להורגו" [לשון מהר"ץ חיות שם], או שהיה מותר להם להקריב את הקרבן במומו, וכמבואר בהערה 140.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:144
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:144](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:144)

[144] ושליחותו של רבי זכריה לעשיית רצונו יתברך [אף שנעשה שלא מדעת מיוחדת] נקראת היא ענוה, וכפי שפירש רש"י בבראשית כב, א "'הנני' - כך היא ענייתם של חסידים, לשון ענוה הוא ולשון זימון". וכן פירש בבראשית לז, יג "'הנני' לשון ענוה וזריזות". ולשונו בנתיב הענוה פ"א [ב, א:]: "כי בעל ענוה משפיל עצמו לפני כל, ואיך לא ישפיל עצמו לפני השי"ת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:145
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:145](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:145)

[145] פירוש - לאיזה כיון יהיה מכוון ראש החץ. ובח"א [ב, קא:] הוסיף כאן: "[יפול ראש החץ] שם ילכו לעשות מלחמות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:146
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:146](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:146)

[146] בא לבאר מדוע לאחר שירה החץ לכיוון מזרח, חזר וירה אותו לכיון מערב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:147
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:147](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:147)

[147] כאשר ידוע [הוספתו כאן בח"א]. ובגו"א בראשית פ"ל אות כ כתב: "כי 'ניחוש' נקרא דבר שאינו תולה באותו דבר עצמו, רק בענין אחר". וענין אחר הוא המזל. וכן כתב שם קודם לכן, בפכ"ד אות טו, וז"ל: "ואין איסור ניחוש רק כאשר בלא הניחוש אין כאן שום טעם לדבר ההוא". וניחוש שאינו מבוסס על המזל, אלא על הקב"ה, אינו ניחוש וכפי שביאר בגו"א ויקרא פי"ט אות מו, וז"ל: "עסוקים במצוה [ועושים ניחוש] - א"כ היה דעתם להקב"ה, וכאילו אמרו בפירוש שהקב"ה יראה להם הדרך לבוא ולקיים המצוה... ובזה לא שייך ניחוש, שהרי הקב"ה הוא נותן לו סימן". אך סתם ניחוש אינו מהקב"ה, אלא עפ"י המזל. וראה להלן פנ"ח הערה 49 שביאר שם שהניחוש נעשה מכוחות הטומאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:148
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:148](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:148)

[148] כי הניחוש תלוי בצדדים, משום שכבר נתבאר שהניחוש הוא על ידי מזל, "שהוא כוח גופני גשמי" [לשונו בגו"א במדבר פכ"א אות לג, ושם הערה 113], והגשם מתאפיין על ידי רוחקים וצדדים, וכפי שכתב בתפארת ישראל פ"מ [קכב.]: "העוה"ז הוא גשמי, וכבר ידוע כי הגשם יש לו חלופי צדדים". ובגבורות ה' בהקדמתו השלישית [יט] כתב: "מפני כי הצדדים... יש להם רוחק, וכל רוחק הוא גדר גשם, אשר יש לו רחקים". וכן כתב להלן פ"כ ד"ה ופירוש סוד, ושם הערה 19, פכ"א הערות 17 ,13, פל"א הערה 66, ופנ"ז הערות 95 ,87.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:149
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:149](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:149)

[149] בשבת קנו. אמרו שאין מזל לישראל. ובח"א שם [א, פט.] ביאר: "אין מזל לישראל, פירוש שאפשר להכריע את המזל על ידי מצות... כי כלל ישראל מצד עצמם יש להם מדריגה עליונה נבדלת... ודבר זה הוא על המזל". ושם הוסיף לבאר: "ואין הפירוש שלא ישלוט עליהם המזל כלל... כי אם המזל כנגד ישראל מאוד צריכים ישראל זכות גדול להכריע את המזל... ומ"מ אין המזל לישראל שיהיה שולט לגמרי עליהם... וזה משמעות 'אין מזל לישראל' שיהיו לגמרי תחת המזל כמו שהם שאר האומות... וכאשר ישראל כפי המדריגה הראויה להם... אפשר להם לנצח המזל... אבל אם אין ישראל במדריגתם אשר ראוי להם, שולט המזל בהם". וראה גו"א שמות פ"י אות ח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:150
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:150](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:150)

[150] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין נו., ועד כאן עסק בחלק הראשון של הגמרא שם, ומכאן יעסוק בדברי גמרא שלא הובאו עד כה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:151
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:151](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:151)

[151] פירוש - הקיסר שברומי שלח על ירושלים את אספסיינוס קיסר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:152
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:152](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:152)

[152] פירוש - היו בה, בירושלים, שלשה עשירים אלו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:153
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:153](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:153)

[153] נקדה לו חמה - זרחה בשבילו [חמה], במסכת תענית [כ.] [רש"י שם]. וראה הערה 199.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:154
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:154](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:154)

[154] שלא היה הולך ברחוב על הארץ, אלא מפאת עשירותו היו שמים לפניו כסתות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:155
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:155](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:155)

[155] לשון רש"י שם: "בין ציצית שמו, ולמה נקרא שמו 'הכסת', שהיתה כסתו - כסא שלו - מוטלת בין גדולי רומי, כשהיה הולך ברומי להקביל פני קיסר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:156
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:156](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:156)

[156] פירוש - עשירים אלו התנדבו לעזור, ואחד מהם אמר לחבריו שהוא יזון את בני העיר בחיטים ושעורים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:157
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:157](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:157)

[157] בגמרא שלפנינו "בדחמרא ובדמלחא ומשחא", שהם: יין, מלח, ושמן. אך המהר"ל כנראה לא גרס "ובדמלחא", וכמו שמוכח מדבריו בהמשך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:158
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:158](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:158)

[158] בדציבי - בעצים, שיספק לבני העיר עצים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:159
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:159](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:159)

[159] פירוש - שבחו רבנן את אותו עשיר שהתנדב לספק עצים, שזו הוצאה גדולה מאוד. והגמרא הולכת להראות כיצד עצים נחשבים להוצאה מרובה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:160
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:160](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:160)

[160] פירוש - כל המפתחות של ביתו היה רב חסדא מוסר לשמשו, חוץ מהמפתח של מחסן העצים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:161
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:161](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:161)

[161] פירוש - מחסן אחד של חיטים מצריך ששים מחסנים של עצים כדי לאפות אותם כראוי. הרי שיש צורך גדול בריבוי עצים. וראה הערה 202.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:162
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:162](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:162)

[162] רש"י שם: "הוו להו - להנך תלתא עתירי חיטי ושערי וחמרא וציבי למיזן כל בני העיר עשרים וחד שתא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:163
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:163](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:163)

[163] בריוני - אנשים ריקים ופוחזים למלחמה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:164
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:164](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:164)

[164] פירוש - רבנן אמרו לאלו הבריונים שנצא ונעשה שלום עם הרומאים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:165
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:165](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:165)

[165] פירוש - הבריונים לא הניחו לרבנן לעשות שלום עם הרומאים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:166
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:166](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:166)

[166] פירוש - הבריונים אמרו לחכמים שנצא ונעשה עם הרומאים מלחמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:167
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:167](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:167)

[167] לא מסתייעא מילתא - לנצח [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:168
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:168](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:168)

[168] פירוש - עמדו הבריונים, ושרפו את המחסנים הללו של החיטים והשעורים, ועשו זאת כדי להכריח את אנשי העיר לצאת למלחמה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:169
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:169](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:169)

[169] והיה רעב שלש שנים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:170
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:170](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:170)

[170] לעיל ר"פ ד [וראה גם כן שם הערה 6], ולעיל הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:171
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:171](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:171)

[171] כי דברים גדולים אינם במקרה, וכמצויין בהערה הקודמת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:172
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:172](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:172)

[172] פירוש - אם אחד כבר מפרנסם ביין, מדוע שלא יפרנסם גם בבשר, כי הבשר נצרך יותר מהיין. כי בשלמא מהעשיר שפרנסם בחיטים ושעורים לא קשה, כי אלו נצרכים יותר מבשר, וכמבואר ברש"י שמות טז, ח: "אי אפשר לו לאדם בלא לחם, אבל בשר... אפשר להם בלא בשר" [ויבואר בסמוך]. ובשר נצרך יותר מיין, כי אף שאדם צריך לאכול ולשתות , אך יכול לשתות מים במקום יין [גו"א בראשית פי"ד סוף אות לא], אך אין תחליף לבשר. וראה הערות 210 ,208.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:173
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:173](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:173)

[173] בלשון המהר"ל "רק" הוא כמו "אלא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:174
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:174](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:174)

[174] שבת פח. "בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי ["תורה נביאים וכתובים" (רש"י שם)], לעם תליתאי ["כהנים לוים וישראלים" (שם)], על ידי תליתאי ["משה תליתאי לבטן, מרים אהרן ומשה" (שם)], ביום תליתאי ["לפרישה" (שם)], בירחא תליתאי". ובגו"א במדבר פכ"א אות לג ד"ה ולפיכך כתב: "כי השלשה יורה על מעלת ישראל, שהם מובדלים מן הגשם, וכוחם בלתי גשמי. ולפיכך היה יעקב, שנקרא 'קדוש', דכתיב [ישעיה כט, כג] 'והקדישו את קדוש יעקב'... הוא היה שלישי לאבות... וזהו שרמזו ז"ל בפרק רבי עקיבא [שבת פח.] 'בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי לעם תליתאי'... וביאור זה, שר"ל כי התורה היא שכלית, ולפיכך התורה היא תליתאי, נתן אותם לעם תליתאי. שישראל יש להם מעלה אלקית נבדלת... ולכך נבחר לו מספר תליתאי, שהמספר הזה מורה על בלתי גשמי. וזה כי שני קצוות הוא התפשטות הגשם, אמנם האמצעי בין שני הקצוות הוא השלישי, אין לו התפשטות הגשם. תראה מזה מעלת ישראל, שמעלתם שהם נבדלים מן הגשם". וראה להלן פ"ח הערה 159, ופנ"א הערה .79ובתפארת ישראל פי"א [לז:] ביאר שמעלת השלשה היא שיש בו היושר, וכלשונו: "כל דבר המשולש הוא שיש בו היושר בעבור השלישי, שהוא באמצע, אין נוטה מן היושר לא לימין ולא לשמאל. וכאשר יש ב' בלא ג' אין כאן יושר, שאין כאן האמצעי שהוא היושר... ומפני כי יעקב היה שלישי לאבות, נקרא יעקב 'ישורון' [ישעיה מד, ב], מלשון ישר, שהוא אמצעי בין אברהם ובין יצחק. וישראל שהם עם תליתאי, מורה שיש בהם היושר, ונקראים ישראל 'ישרים' [במדבר כג, י], וגם 'ישורון' [דברים לג, ה]". ובתפארת ישראל ס"פ נ [קנו:] ביאר ששני ביאורים אלו למספר שלשה [נבדל מן הגשם, ויושר] הם "ענין אחד, הכל הוא מסגולת השלישי, וענין אחד הוא למבין". וראה עוד בדרוש עה"ת [כד:], אור חדש [קנח.], ח"א לב"מ פה. [מהדורת כשר, חלק א', עמוד קמו], דר"ח פ"א מ"ב [כט.], וגבורות ה' פ"ט [נח:]. וראה גם כן להלן פ"ח הערה 163, וכן פרק לב הערה .111ולהלן פ"ז [ד"ה ומה שאמר ארבעים] ביאר שמספר שלשה מורה על האחדות, וכן פירש להלן פי"ז ד"ה אבל מספר. וצרף לכך את דבריו בנתיב העבודה פ"א [א, עח.] שהאבות היו שלשה [ברכות טז.],"כי השלשה הם רבים... ויש להם הקשור ביחד... הרי כי האבות הם רבוי מקושר". וכ"ה להלן פ"ו הערה 64, פי"ז הערה 52, פכ"א הערה 54, ופמ"ה הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:175
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:175](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:175)

[175] ופירש רש"י שם: "'יעקב חבל נחלתו' - והוא השלישי באבות המשולש בשל זכויות; זכות אבי אביו, וזכות אביו, וזכותו, הרי שלשה, כחבל הזה שהוא עשוי בשלשה גדילים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:176
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:176](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:176)

[176] מקורו בספרי דברים לב, ט "'יעקב חבל נחלתו' ... מה חבל זה משולש, כך היה יעקב שלישי לאבות וקבל שכר כולם...מהו אומר, 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק'". וכן ביאר בנתיב העבודה פ"א [א, עח.], והובא בסוף הערה 174. ובדרשת שבת הגדול [ריב.] כתב: "ומפני זה מצות אזוב [בקרבן פסח] שלשה גבעולין [סוכה יג.], כי ישראל הם עם תליתאי, ומצד שפלותם מגביה הקב"ה אותם עד אבותיהם, שהם אברהם יצחק ויעקב, ועל ידיהם הם עם הקב"ה, כי האבות הם עם הקב"ה". [ראה לעיל פ"ד הערה 74.] וראה להלן פנ"ו הערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:177
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:177](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:177)

[177] פירוש - היה מספיק שלשה שבועות, ולא היה צורך בשלש שנים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:178
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:178](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:178)

[178] הצורך הראשוני בג' שנים. [ואולי צ"ל "ולא היה זה התחלה לכבישה"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:179
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:179](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:179)

[179] ואודות רעיונו החוזר ונשנה כאן, שבכדי להתגבר על חוזק ישראל יש להלחם בישראל בשלשה [שלש שנים מצור, שלשה שבועות מהבקעת העיר], כן מבואר בברכות נד: שכך חשב לעצמו עוג, שאמרו שם: "אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל, גמרא גמירי לה, אמר, מחנה ישראל כמה הוי, תלתא פרסי, איזיל ואיעקור טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו". ובגו"א במדבר פכ"א אות לג כתב: "כי השלשה יורה על מעלת ישראל [הובא בהערה 174]... והיה סבור [עוג] כי כוחו הוא נגד ישראל, כמו שכח ישראל כח בלתי גשמי, כך כח עוג גשמי... לכך כח עוג הגשמי היה כ"כ... ויזרוק ההר של ג' פרסה על ישראל". ומעין זה כתב להלן פ"ו ד"ה ובזה יתבאר, ושם הערה 62. וראה להלן פ"ט הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:180
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:180](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:180)

[180] וראה להלן פ"ח ד"ה אבל הזמן שכתב: "ושבעה עשר בתמוז הוא התחלת הקצה, וט' באב הוא תכלית הקצה, ולפיכך אלו שני זמנים מיוחדים אל כוחות המתנגדים אל ישראל", ועיי"ש בהערות. וזהו שכתב כאן שהזמן שבין יז תמוז לט' באב מוכן לממשלת האומות על ישראל. וראה להלן הערה 584, ופנ"ה הערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:181
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:181](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:181)

[181] כפי שהיה בחטא המרגלים [במדבר יד, לד]. ובר"ה ב: אמרו "יום אחד בשנה חשוב שנה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:182
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:182](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:182)

[182] וא"כ אין לומר שבתום עשרים ואחת שנה תוסר הסכנה, אלא אדרבה, בתום זמן זה תוגבר הסכנה, כי אז האומות יתגברו על מעלת ישראל. ועד כאן שאלתו, ומכאן ואילך תשובתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:183
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:183](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:183)

[183] רש"י שם "משל הדיוט, שב שני הוי כפנא, ואבבא אומנא לא חליף, על פתח מי שיודע אומנות ובעל מלאכה לא עבר הרעב". ופירושו, שאף רעבון גמור אינו פוגע במי שהוא בעל אומנות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:184
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:184](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:184)

[184] פירוש - כל אחד מהעשירים היו בו הכח להפקיע אף מרעב גמור. והואיל ורעב גמור נמדד לשבע שנים, ממילא ההפקעה מרעב כזה הוא ג"כ לשבע שנים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:185
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:185](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:185)

[185] שליש פרנסה - למשך עשרים ואחת שנה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:186
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:186](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:186)

[186] במקומו - בתמורה למשחא וחמרא וציבי שנתנו לו חבריו לאותן שבע שנים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:187
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:187](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:187)

[187] פירוש - מה שחסר לעשיר המפרנס חיטי ושעירי [שמן ויין ועצים] - הוא ישלים לחבריו על ידי שיתן בתמורתם עוד חיטים ושעורים לארבע עשרה השנים האחרות. כי לכל עשיר יש כדי לתת לתושבי ירושלים מרכושו שבע שנים ראשונות, וכן יש לו לתת לארבע עשרה שנים הבאות "עודף" ותוספת רכוש. והרכוש העודף [המשתרע על פני ארבע עשרה שנה] ישמש כתשלום על מה שחבריו השלימו את החסר למשך השבע השנים שהוא היה ממונה עליהן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:188
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:188](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:188)

[188] בח"א לגיטין נו. [ב, קב.] הוסיף כאן: "ולכך נקרא עשיר גמור כאשר יש בעושר של כל אחד לפרנס ז' שנים על ידי צירוף האחרים, וזה מבואר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:189
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:189](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:189)

[189] לשונו באור חדש [צג.]: "'ביום השביעי כטוב לב המלך ביין' [אסתר א, י], וקשה למה הוצרך לכתוב 'ביום השביעי'... כי השביעי ראוי שיהיה טוב לב המלך... כי שביעי הוא מלשון שביעה, מפני שמספר הזה יש בו שביעה, ואין בו חסרון... כי הגוף הגשמי יש לו ששה צדדין, הם המעלה והמטה וד' רוחות, ועדיין אינו שבע, כי עוד יש בו שביעי, והוא כנגד נקודה האמצעי, ואז המספר הזה שבע, שהוא נגד ששה צדדין והאמצעי ביניהם, ואין עוד חסרון. ולכך הש"י השלים את עולמו ביום הז', שאז היה העולם שבע ושלם, ולא היה עוד חסרון". וכ"ה בדר"ח פ"ה מכ"א [רעד:], נתיב העבודה ר"פ ז [א, צה:], שם פי"ח [א, קמב.], נתיב כח היצר ס"פ א [ב, קכד:]. ונאמר [תהלים טז, יא] "שובע שמחות את פניך", ודרשו חכמים [ערכין יג:] "כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר 'שובע שמחות'... אל תקרי 'שובע', אלא שבע". וראה להלן הערה 464, פ"ז הערה 11, ופמ"ו הערה 127.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:190
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:190](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:190)

[190] לשונו בנתיב העושר פ"ב [ב, רכד.]: "ויש לך לדעת, כי כל אלו חכמים הסכמה אחת להם, כי העושר הוא כאשר הש"י נתן אליו קנין עד שאין האדם חסר, כי זהו ענין העושר... שאם אין בעושר הרצון ונחת רוח אין זה נכנס בגדר העשיר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:191
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:191](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:191)

[191] למשך עשרים ואחת שנה. אמנם בתום תקופה זו היו האומות יכולות לכבוש את ישראל, כי בזה השוו את כוחם כנגד מעלת ישראל, הוא מספר שלשה, וכמו שביאר למעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:192
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:192](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:192)

[192] הבריונים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:193
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:193](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:193)

[193] כי ברכה ענינה ריבוי, ואותיות ב.ר.ך. הן האותיות השניות של האל"ף בי"ת, וכמבואר להלן ר"פ פמ"ה ד"ה וביאר ענין, וראה שם בהערות. וראה למעלה הערות 105 ,104. והרי סתם ברכה הוא בממון [גו"א בראשית פי"ב אות ג, ושם הערה 13]. וראה דבריו בח"א לב"מ נט. [ג, כו.] שגם שם ביאר "כי העושר הוא ברכה", עיי"ש. והרמב"ן בבראשית כה, לד כתב: "והברכה תוספת בעושר ובנכסים וכבוד". וראה הערה 203, ולהלן פ"ו הערה 51, פכ"ו הערה 108, פמ"ג הערה 37, ופנ"ט הערה 117.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:194
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:194](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:194)

[194] בח"א כתב כאן: "שזוכה לפרנסה כדי שישבע", ופירושו, שהקב"ה גזר עליו מזונות מרווחים, ולא שיזון ממים צר ולחם לחץ, ולכך מחמת השובע במזונותיו יהיה עשיר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:195
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:195](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:195)

[195] לשון הרמב"ן [בראשית כה, לד]: "ואם יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים בענין העושר, אין זה באותם שנתברכו מפי הקב"ה, כי 'ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה' [משלי י, כב], אבל היו האבות כולם כמלכים, ומלכי גוים באים לפניהם וכורתים עמהם ברית", ושם מאריך להוכיח את עושר האבות. ובאברהם אבינו נאמר [בראשית יד, כג] "אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' ולא תאמר אני העשרתי את אברם", ופירש רש"י שם "שהקב"ה הבטחני לעשרני, שנאמר [בראשית יב, ב] 'ואברכך וגו''", וראה גו"א שם אות לט. וגבי יצחק נאמר [בראשית כו, יב] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'". וכתב על כך בנתיב העושר פ"ב [ב, רכה.]: "כי עושרו מן הש"י, כדכתיב אצל יצחק 'וימצא יצחק מאה שערים ויברכהו ה'', ודבר זה ידוע למביני מדע, ותבין זה ממה שחייב האדם לברך בכל יום מאה ברכות" [מנחות מג:, וראה בנתיב העבודה ס"פ יד (א, קכב.)]. וביעקב נאמר שלבן נתעשר מחמת "ויברכני ה' בגללך" [בראשית ל, כז], ק"ו שיעקב עצמו נתעשר מחמת ברכת ה'. ויעקב מעיד על עצמו [בראשית לג, יא] "קח נא וגו' כי חנני אלקים וכי יש לי כל וגו'". וכן כתב באור חדש [פב.], ושם [קע:]. וראה הערה 205.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:196
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:196](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:196)

[196] נראה לבאר כוונתו עפ"י דברים שכתב בנתיב יראת ה' פ"ג [ב, כט:], וז"ל: "בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא. ורצה לומר, כי אלו השלשה בפרט הם השפעה מהשי"ת, אם הבנים אם החיים ואם **העושר**. כל אלו הם השפעה שמשפיע השי"ת אל האדם, הן חיים, הן הבנים, הן העושר. ואין אלו ג' תלויים בזכותא, אלא במזל, כי כן מלת 'מזל' שהוא מלשון שפע בלבד מן המשפיע, ולכך אין זה תולה בזכותא. כי המשפיע משפיע מצד עצמו לכל, ומי שהוא מוכן לקבל השפע הזה מן המזל שעל ידו ההשפעה, הוא מקבל. ולכך, בני חיי ומזוני, שהם השפעה, לאו בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא, ויש להבין את זה מאוד".
והמבואר מדבריו ש"מזוני" הוא אופן של השפעה הנגדרת ב"מזלא", וממילא ישנה אפשרות שתתלוה ל"מזוני" עשירות, כי אין המזוני דבר בפני עצמו, אלא אופן של השפעה מהשי"ת, ולכך פתיך בהשפעה זו ענינה של עשירות. ולכן, אע"פ שהגמרא נקטה "בני חיי **ומזוני**", מ"מ המהר"ל תרגמו ל"בנים חיים **ועושר"**. וכן בנתיב הצדקה ספ"ג [א, קעה:], ובדר"ח פ"ד מ"ט [קפ.] ביאר את "מזוני" כדבר השייך לעשירות ועניות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:197
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:197](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:197)

[197] בח"א לגיטין [ב, קב.] הוסיף כאן: "כי העושר הוא הכבוד, כמו שאמרו [קדושין מט:] על מנת שאני עשיר, כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עושרו, כי אין כבוד וגדולה בלא עושר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:198
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:198](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:198)

[198] ובנתיב הנדיבות פ"א [ב, רמג]. כתב: "מדת הכילות היא מדה מגונה... כי העושר הוא כבוד האדם, וכמו שאמר הכתוב [בראשית לא, א] 'ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד', וכמו שאמרו במסכת קידושין [מט:] איזהו עשיר, כל שמכבדין אותו מפני עושרו. הרי העושר הוא כבוד האדם. והעושר נראה בויתור, כאשר הוא מוציא ממון, כי מה בין העשיר ובין העני כאשר הממון הוא בביתו, אבל מעלת העושר נראה בהוצאה... העושר שבו הכבוד כאשר נראה העשירות שלו לאחרים שהוא ותרן להם, וזהו הכבוד שהוא בעושר". וכן כתב באור חדש [פ:, פב:,] ויובא בסמוך. וכן כתב בדר"ח פ"ד מ"א [קסג:]. ובח"א לשבת קיט. [א, ס:] כתב: "העושר הוא הכבוד, והכבוד הוא העושר, כמו שבארנו פעמים הרבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:199
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:199](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:199)

[199] לשונו בח"א בגיטין שם [ב, קב:]: "נקדימון בן גוריון שנקרא 'נקדימון' שנקדה לו חמה בעבורו, וזה ראיה שהשי"ת נותן לו עושר, כי מאתו יתברך הברכה". והכונה, שבתענית [כ.] מסופר שנקדה חמה בעבור נקדימון בן רוגל בכדי להצילו מהפסד ממוני גדול. א"כ מוכח להדיא שעשירותו היא באה לו כברכה מהשי"ת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:200
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:200](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:200)

[200] וג' חלקי עשירות אלו מובארים גם באור חדש [פא:], וז"ל שם: "'בהראותו את עושר כבוד מלכותו' [אסתר א, ד], דברי רבי ינאי ורבי חזקיה תרוויהון אמרי ששה ניסין [אוצרות] היה פותח ומראה להן בכל יום... רבי יהודה ברבי סימון אמר סעודת א"י הראה להן. ר' לוי אמר בגדי כהונה גדולה הראה להם [אסת"ר ב, א]... מה שהראה להם שש אוצרות, ר"ל כי 'ברכת ה' היא תעשיר' [משלי י, כב], כמו שתמצא אצל הרבה צדיקים שנתברכו בעושר, וכך נראה שהוא דעת רבי ינאי ורבי חזקיה... ולדעת רבי יהודה בר סימון, סעודת א"י הראה להם, ירצה לומר כי גם מיני יצאותיהם אין ראוי שיהיה נקרא 'כבוד עושרו'... רק זהו 'כבוד עושרו' מה שהראה לו סעודת א"י, וזהו 'עושר כבוד מלכותו' כאשר לו שלחן מלכים מפרנס הכל... והוסיף רבי לוי כי הראה בגדי כהונה להם, כי עיקר מעלת העושר היא הכבוד... והכבוד הוא ע"י מלבושי כבוד, כמו שאמר רבי יוחנן 'מימי לא קריתי לבגדי רק מכבדותי' [שבת קיג.]". וברור שג' שיטות אלו מקבילות לג' סוגי עשירות שיש בעולם; מצד ברכת ה', מצד פרנסה ומזונות, ומצד כבוד וחשיבות. וראה להלן פט"ז הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:201
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:201](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:201)

[201] כי שם מורה על מהות, וכמבואר בהערה 80.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:202
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:202](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:202)

[202] כמו שאמר שם רב חסדא, וראה הערה 161. והמהר"ל מגלה לנו בזה, כי נקדימון בן רוגל הוא העשיר שרצה לספק עצים, וציצית הכסת רצה לספק השמן והיין, וכלבא שבוע רצה לספק את החיטים והשעורים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:203
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:203](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:203)

[203] כי ברכה פירושה ריבוי, וכלשון רש"י [סוטה י. ד"ה במה ברכו] "כל ברכה שבמקרא לשון ריבוי הוא, דבר המרבה ומצוי בו שובע, פוייש"ן בלע"ז". וכן כתב רש"י בשמות טז, ה, משלי יא, כה, יבמות סג. ד"ה ברכה, וב"מ מב. ד"ה אין ברכה. וראה הערה 193, ולהלן פ"ו הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:204
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:204](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:204)

[204] בח"א לגיטין שם כתב: "ולפיכך שבחוהו רבנן לדציבי, שזה מפרנס ברבוי, והחסד נחשב לפי רבוי הטוב שהוא נותן לאחרים". ופירושו, שאם נותן הרבה לאחרים זה מורה שהשי"ת נתן לו הרבה, כי רק לאחר שהנותן מרגיש שיש לו כדי סיפוקו - יכול הוא לתת לאחרים. וכן כתב בגו"א בראשית פי"ב אות ג, וז"ל: "שכ"כ תהיה מתברך, שתהיה יכול לברך אחרים כשתרצה". וכן כתב שם בפכ"ד סוף אות מג: "שהיה ברכה עד שיהיה מברך אחרים, ומי שבירך את אחר - הוא עצמו ברכה שאינו פוסק". וכן רמז שם בפכ"ה אות ט. וא"כ מה שכתב כאן "לפי הרבוי שהוא יתברך נותן לו" - ומה שכתב בח"א "לפי רבוי הטוב שהוא נותן לאחרים" - הם שני צדדים של מטבע אחת, כי הברכה המאפשרת שיתן לאחרים מעידה על שהוא בעצמו קבל ברכה. וכן כתב בגו"א שמות פכ"ה אות ד [ד"ה ואם], וז"ל: "מי שיש לו לב טוב ונותן בעין יפה, זהו עשיר, שהרי יש לו הרבה, שנותן ומשפיע לאחרים, וזהו מפני הרבוי שנמצא אצלו". וכן ביאר בנתיב הצדקה פ"א [א, קסט:], ושם פ"ב [א, קעב:]. וראה להלן פנ"ב הערה 9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:205
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:205](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:205)

[205] רש"י בראשית כו, יג "שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך". וראה גו"א שם אות יא. ויצחק הוא נתברך בברכת ה', וכמבואר בהערה 195. ובאור חדש [קע:] כתב: "הש"י בירך אותם [את האבות] בכל... כי כמו שהיה ליצחק העושר, כדכתיב [בראשית כו, יב] 'ויזרע יצחק בשנה ההיא ויברכהו ה'', ופירשו ז"ל [ב"ר סד, ז] עד שאמרו זבל פרדותיו של יצחק, ולא כספו וזהבו של אבימלך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:206
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:206](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:206)

[206] ולכן נקדימון בן רוגל רצה לספק את העצים. ולשונו בח"א שם: "ועל זה אמרו ושבחו רבנן לדציבי, ודבר זה יורה על ברכת ה', שנתן לו רבוי ושפע, והבן דבר זה, כי דבר זה חכמה עמוקה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:207
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:207](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:207)

[207] לשונו בח"א שם: "בן ציצית הכסת רצה לפרנס אותם בדמשחא וחמרא, הוא דבר חשוב, כי השמן והיין הוא בא על שולחן מלכים לחשיבות יין ושמן מכל המשקין, ולפיכך ראוי היה לציצית הכסת לפרנס אותם בדבר זה". וראה נזיר לא: אודות חשיבות היין והשמן. ובתוספתא שבת פ"ח מ"ח אמרו "ממשיכין יין ושמן בצנורות לפני חתנים ולפני כלות". וראה להלן פנ"ט הערות 47 ,46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:208
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:208](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:208)

[208] לשונו בח"א שם: "כלבא שבוע רצה לפרנס אותם בחטים ובשעורים, שזהו מזון האדם, שיפרנס האדם בשובע". ולפי ביאור זה, לכאורה עדיין יקשה, מדוע לא נקט בשר, שהוא ג"כ מאכל חשוב כמו יין ושמן, וכמבואר ברש"י בראשית יח, ז, וגו"א שם אות כד, ושם הערה 112.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:209
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:209](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:209)

[209] אך משמע, עכ"פ, שעל הלחם יחיה האדם, רק "לא על הלחם **לבדו** יחיה האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:210
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:210](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:210)

[210] שהרי אמרו "אפשר לעולם בלא יין, ואי אפשר לעולם בלי מים" [ירושלמי הוריות ג, ה]. אמנם לגבי שמן אמרו במדרש [דב"ר ז, ג] "מה השמן הזה חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם", ופירש שם המהרז"ו: "חיים לעולם - לכל מיני מאכל, ולרפואות, ומלאכות, ולסיכת כל הגוף". אך לק"מ, כי אע"פ שהשמן הוא חיים לעולם, מ"מ "אין חיות האדם תלוי בו", ואפשר לאדם בלא שמן, משא"כ לחם, הרי "אי אפשר לו לאדם בלא לחם" [רש"י שמות טז, ח]. וראה הערה 172.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:211
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:211](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:211)

[211] ב"ר יא, ו "כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשיה; כגון החרדל צריך למתוק, התורמסים צריך למתוק, החיטין צריכין להטחן". ובתפארת ישראל פ"ב [יא.] כתב: "כי בודאי פועל הטבע הוא חסר ג"כ, כמו שתראה כי התינוק יוצא עם הטבור והאם צריכה לחתכו [תנחומא תזריע, ה], עד שתראה מזה כי הטבע אין בו השלמה... וכל זה מפני כי אין פועל הטבע בעל השלמה בעצמו אל האדם שיש בו השכל, שהוא על טבע... ולפיכך כל אשר נברא בששת ימי בראשית אין השלמה בו אל האדם". ושם מבאר הצורך בהסרת הערלה במילתו של אדם. וכן נגע בענין זה שם בפס"ט [רטז:], והסביר עפי"ז שחכם עדיף מנביא [ב"ב יב.], כי החכמים הם תיקון והשלמה לתורה, שהכל צריך תיקון על ידי האדם השכלי, ובכלל זה אף התורה. וכן הזכיר בקצרה בגו"א ויקרא פי"ט אות לה. וראה לעיל פ"ג הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:212
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:212](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:212)

[212] לכאורה גם לפי הסברו הקודם יקשה ג"כ מדוע ציצית הכסת רצה לפרנסם בדמשחא וחמרא [מפאת חשיבותם], ולא רצה לפרנסם בבשר ג"כ, וכמבואר בהערה 208. אמנם מלשונו משמע שמקשה כן רק לפי פירושו השני. וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:213
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:213](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:213)

[213] לשון הפסוק שם "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'". ונראה ביארו עפ"י דברים שכתב הרה"ג ר' יונתן דיוויד שליט"א בדברי פתיחתו ל"אוצר מפרשי התלמוד" כרך חלה, שהביא שם את דברי הגמרא [שבת לא.] "אמר ריש לקיש, מאי דכתיב [ישעיה לג, ו] 'והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמת ודעת וגו'', 'אמונת' זה סדר זרעים". וכתבו שם התוספות "מפרש בירושלמי שמאמין בחי עולמים וזורע". וכתב שם לבאר: "הפירוש של דברי הירושלמי [מפי מו"ח אדמו"ר זצ"ל] הוא שאין לך דבר שאדם עושה בטבע, שכ"כ מופקע הוא מהשגת יד שלו ויכלתו - כמו זריעה. זריקת הזרוע לתוך העפר היא בעצם מהותה מעשה של אמונה, שמוסר ממונו - את הזרע הנזרע - אל מקום שאין בו שלטון למה שיעשה בו, וסומך על חי העולמים שגנז כח החיות הזה בעולם... ודוקא מתוך כך, נמצא בזריעה סגולה של התרבות לאין ערוך אל ההשקעה, כיון דנפיק מתחום 'גבולות' כח אדם אל כח הבלתי גבול של חי העולמים... וזריעה היא בעפר, שכל כולו הוא 'בכוח' [פוטנציל]. ולכן מופקעת היא מגבול ומספר 'מי מנה עפר יעקב' [במדבר כג, י]. הלא תמצא שדוקא יצחק אבינו, שאצלו נזכר ענין הזריעה 'ויזרע יצחק', בו נאמר ביחוד הברכה 'ואברכך' [בראשית יב, ב, ורש"י שם], 'ויברכהו ה'". וראה עוד בנתיב העושר פ"ב [ב, רכט.] אודות כח העפר המוכן להתרבות. וכן הוא בגו"א בראשית פל"ב אות יח, ובמדבר פכ"ג סוף אות ט. וזהו שכתב כאן כי "רק דבר שגדל מן הקרקע שייך בו ברכה, וכדכתיב 'ויזרע יצחק וגו'". וראה להלן פל"ט הערה 14, ופנ"ז הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:214
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:214](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:214)

[214] והולך לבאר שיש ג' סוגי ברכה; מצד החסד, הדין, והרחמים. וראה בגו"א בראשית פי"ח אות יד שהזכיר שלש מידות אלו, ועפי"ז ביאר את החלוקה של ג' המלאכים שנשלחו לאברהם אבינו [רש"י בראשית יח, ב]. ולשונו "בכל הברכות" הוא רמז לברכת האבות שהיא ברכה שלמה של "בכל מכל כל". והרי מידת אברהם היא חסד, ומידת יצחק היא דין, ומידת יעקב היא רחמים [וכמבואר להלן ר"פ נב], ולכך ג' ברכות אלו הן "כל הברכות". וראה אור חדש [קע:], ויתבאר יותר מזה בהערה 233.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:215
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:215](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:215)

[215] בח"א לגיטין [ב, קב:] הוסיף כאן: "ולכך היה העושר הזה עצים, שהם מושפעים מצד החסד, ודבר זה ידוע למביני מדע". וא"כ גם כאן כשכתב "למביני מדע" כונתו ליסוד זה, שהעצים מושפעים מצד החסד. וראה הערה 218.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:216
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:216](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:216)

[216] כמו שאמרו [ב"ב כה:] "הרוצה להעשיר - יצפין", וכמבואר למעלה ד"ה אמנם יש לך, ושם הערה 105, וכן הערות 205 ,195. וראה באור חדש [קע:] שביאר שגדולה, עושר וכבוד הם כנגד אברהם יצחק ויעקב, הרי שברכת העושר שייכת במיוחד ובמסויים ליצחק. וצרף לכאן שעשיר נקרא "גביר", לשון גבורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:217
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:217](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:217)

[217] ובברכה ראשונה של ברכת המזון אמרינן "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים", וכתב על זה בנתיב העבודה פי"ח [א, קלז:]: "כי פרנסת הש"י את העולם הוא מצד ג' פנים; כי יש שראוי לו הפרנסה מצד הדין, והם הצדיקים שהם בעולם. וזהו שאמר 'הזן את העולם בחן', ר"ל שהוא מפרנסו מפני שהוא נושא חן בעיני הש"י... ויש שמפרנסו הש"י מצד החסד, והם בני אדם שהם כמו בהמות, ואין להם דעת, ופרנסתם מצד החסד. ויש אשר פרנסתם מצד הרחמים, והם הקטנים אשר לא ידעו מאומה, ויש לרחם עליהם, כמו אלו פרנסתם מצד הרחמים". וראה להלן הערה 342, פל"א הערה 40, פמ"א הערה 19, ופמ"ז הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:218
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:218](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:218)

[218] לשונו בח"א לגיטין [ב, קב:]: "כי העצים אין בהם טעם אכילה, ומתיחסים העצים שאין בהם [טעם] למידת החסד, כי אין לשאול על מדת החסד למה נתן לאדם זה דבר זה, כי אין לזה טעם, כי החסד הוא בלא טעם". והכונה, שהנה להלן פמ"ז ד"ה וביאור ענין כתב: "החילוק שיש בין חסד ורחמים, החסד הוא הטוב שהוא משפיע לעולם אף שאין הכרחי כ"כ לעולם... והרחמים כאשר התחתונים בצרה וצריכים לרחמים, מרחם עליהם". וכל שפע המגיע לתחתונים אף שאינו הכרחי כ"כ לעולם - בע"כ שהוא נידון כשפע בלא טעם. וגם דבריו כאן יוסברו עפי"ז, שהואיל ואין העצים אלא לתקן האוכל, הרי שאין להם טעם לעצמם, ולכך הם נידונים כחסד. וראה להלן פנ"ב הערה 9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:219
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:219](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:219)

[219] בב"ב י. אמרו שהחונן דלים נעשה מלוה להקב"ה, וביאר זאת בנתיב גמ"ח פ"ד [א, קס:]: "שמאחר שאין הלוואה שייך אצל העני, שהרי אין לו לשלם, רק נחשב הלואה זאת אל הש"י... כי הש"י משלים חסרון כל הנבראים, ועל השי"ת להשלים את החסר לאדם, ולכך הלואה זאת אל הש"י, שעליו להשלים מה שחסר לאדם". וכן כתב בנתיב הצדקה פ"ד [א, קעז.], וז"ל: "כי על הש"י להשלים את כל העולם שהוא בראו, והוא ברא את העני וצריך לפרנסו, ולפיכך מי שיחונן את הדל הוא מלוה אל הקב"ה". וראה גו"א דברים פי"א אות יד, ושם הערות 59 ,58. וזהו שכתב כאן, שחיטים ושעורים, שא"א זולתם, הרי מידת הדין מחייבת שהם ינתנו לבני אדם. וראה להלן פי"ג 146, ופ"כ הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:220
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:220](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:220)

[220] ולכך אין הם מושפעים ממידת הדין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:221
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:221](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:221)

[221] ויש בהם צורך לבריות. וכל דבר הניתן כמענה לצורך הבריות נחשב כמושפע מרחמים, וכמבואר בהערה 218. וראה בתפארת ישראל פנ"ה [קסה:] אודות שיש נתינה של חסד, ויש נתינה של דין, ויש נתינה ממוצעת ביניהם. וכן כתב בנתיב החסד פ"ג [א, קנו:], בנתיב האמונה פ"ב [א, ריא:], ובנתיב הצניעות פ"א [ב, קג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:222
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:222](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:222)

[222] דע, שבח"א לגיטין [ב, קב:] פירש בנקודה זו להיפך, שהשמן והיין מושפעים ממידת הדין, ואילו החטים והשעורים מושפעים ממידת הרחמים, וז"ל: "העושר השני במשחא וחמרא, שהם מושפעים ממדת הדין. ולדבר זה יש טעם, כי כל דבר שהוא בדין יש לו טעם, כמו משחא וחמרא, כאשר ידוע. והעושר השלישי הוא בחטים ושעורים, והוא מצד הרחמים, שהקב"ה מפרנס את העולם ברחמים שלא יהיה האדם חסר. ואלו שני דברים, שהם חטים ושעורים, הם חיי נפש האדם, והם פרנסת האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:223
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:223](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:223)

[223] ותכלת מורה על חשיבות, וכמו שיבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:224
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:224](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:224)

[224] פירוש - לעומת הפירוש הראשון ששמו "ציצית הכסת" שכסאו מוטל בין גדולי רומי, הרי הפירוש השני מדגיש את חשיבתו מצד ישראל, וזאת נעשה באמצעות מצות ציצית שיש בה תכלת, וכמו שיבאר מיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:225
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:225](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:225)

[225] מדובר שם שהיה בים ארגז שהיו נמצאים בו אבנים טובות ומרגליות, ואדם אחד ירד לים ע"מ לקחת את אותו ארגז, ויצאה בת קול שאמרה מה לכם עם ארגזה של אשתו של ר"ח בן דוסא, שעתידה להטיל תכלת לצדיקים לעת"ל. ושם בח"א [ג, קג.] כתב: "דע, כי בא לבאר במאמר הזה ג"כ אשר הים הוא מיוחד שיוצא ממנו כל דבר שהוא יקר. וכן נמצא בו התכלת, כי התכלת הוא יקר, וכמו שהאבנים טובות ומרגליות שהם דברים החשובים ביותר הם תולדות הים [ר' להלן פנ"א הערה 50], וכן התכלת הוא תולדות הים ג"כ. ויותר מזה, שהרי תכלת דומה לים, והים דומה לרקיע, והרקיע דומה לכסא הכבוד [סוטה יז.], ולכך ציוה בתורה לעשות תכלת בבגד, כי הבגד בעצמו הוא כבוד ויקר האדם, כדרבי יוחנן דקרי למאניה מכבדותיה [שבת קיג.]. וציוה להדר וליקר הבגד שהוא כבוד האדם בתכלת [ר' להלן פמ"ט הערה 28]... כי התכלת הוא כבוד האדם כאשר יש במלבוש שלו תכלת, וכדכתיב [אסתר ח, טו] 'ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו''. לכך אמר כי אין העיקר והכבוד ראוי בעוה"ז, שהוא עולם שפל ופחות, כי הכבוד לצדיקים כאשר ראוי - אי אפשר שיהיה בעוה"ז, רק עיקר הכבוד הוא לעולם הבא, שהוא עולם שכולו כבוד, לא בעוה"ז... ומיוחד לזה מצות ציצית ביותר, בעבור כי הציצית, ובפרט תכלת במלבוש, הוא כבוד האדם. ולכך זוכין בעלי המצוה הזאת לעוה"ב, אל הכבוד העליון". ועיי"ש שמאריך בהמשך ביאור המאמר. ועכ"פ מבואר כי חשיבות ישראל ע"י ציצית מעידה על קדושתם ושייכותם לעוה"ב. וזה לעומת חשיבות רומי, וכמבואר בהערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:226
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:226](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:226)

[226] וז"ל בח"א לגיטין נו. [ב, קב:]: "להך לישנא שהיה ציצית שלו על כרים, היה לו יקר וחשיבות ישראל. וללישנא שהיה כסאו מוטל בין גדולי רומי היה לו מן חשיבות רומי... אשר יש להם חשיבות גדול. ואין ספק כי יש חלוף בין חשיבות ישראל ובין חשיבות רומי, כי חשיבות ישראל הוא יותר בקדושה. ולכך נקרא חשיבותם בשם מצות ציצית, שהיא מצוה קדושה יקרה כאשר מורה התכלת שיש במצות ציצית, שהוא דבר חשיבות, כדכתיב [אסתר ח, טו] 'ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וגו''. וחשיבות רומי אינו בקדושה, אבל יש להם חשיבות גדול... ופליגי הנך תרי לישנא בחשיבות בן ציצית הכסת. ואפשר כי מר אמר חדא, ומר אמר חדא, ולא פליגי". וכן יבאר כאן מיד בסמוך. וחשיבות זו שייכת למידת הדין, וכמו שיבואר בהערה 233. וצרף לכאן, שכאן הדגיש שתכלת מורה על חשיבות, ובנתיב העבודה פט"ו [א, קכד.] הדגיש שתכלת מורה על העונש. וכ"ה בח"א למנחות מג: [ד, עט:], ובדרשה לשה"ג [רי.]. והואיל וחשיבות היא מידת הדין, וכמו שיתבאר, ולכך שניהם [חשיבות ועונשים] נרמזים בתכלת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:227
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:227](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:227)

[227] פירוש - לפי הסבר זה החשיבות שבציצית היא לאו דוקא מחמת התכלת שבה, אלא שהציצית גופא מורה על החשיבות, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:228
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:228](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:228)

[228] לשון הגמרא לפנינו: "כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים, שנאמר [זכריה ח, כג] 'כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'". ופירש רש"י שם: "בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון, הרי שבע מאות לשבעים לשון, וארבע כנפות, הרי אלפים ושמונה מאות". ובנר מצוה [ל.] כתב: "אמרו [שבת כג:] כי הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, כי לזמן התחיה יעמדו בלבושיהן... ויהיה האדם כולו כבוד, לכך יעמדו בלבושיהן, ולא יהיו ערומים, וזה מורה על הכבוד לגמרי... רק יהיה האדם כולו כבוד, ולכך אמר הזהיר בציצית... שהוא כבודו, יש בו מצוה אלקית, הם הציצית, ובשביל כך כבוד הזה הוא כבוד אלקי. והחוטין הם ל"ב, כמספר 'כבוד'. לכן אמר הזהיר במצות ציצית זוכה לטלית נאה. הטלית הנאה הזה הוא לתחיית המתים, שיעמדו בלבושיהן... וכן אמרו [שבת לב:] אמר ריש לקיש, כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו ב' אלפים וח' מאות עבדים... וכל זה מפני כי זוכה לכבוד על ידי מצוה זאת". וראה גו"א בראשית פ"ט סוף אות יז לגבי הכבוד הגנוז במצות ציצית, ואשר מחמתה זכה שם בן נח למצוה זו מחמת שכיסה את אביו [רש"י בראשית ט, כג]. וראה עוד בח"א למנחות מג: [ד, עט.], ודרשת שבת הגדול [רי.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:229
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:229](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:229)

[229] שאף הכרים והכסתות מורים על כבוד, "שלא היה מהלך [על הארץ] אלא על גבי מילת [בגדים יקרים]" [רש"י גיטין נו.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:230
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:230](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:230)

[230] בח"א לגיטין הוסיף כאן: "אשר מכל לשונות הגוים משמשים אליו", וראה הערה 228.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:231
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:231](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:231)

[231] בח"א הוסיף כאן: "הוא חשיבות גדול מאוד, כמו שהוא מורה שם של 'רומי', שהוא מורה התרוממות, ועוד יתבאר אצל תרי מתקלי פיזי [גיטין נח. (ב, קכ:), ולהלן פ"ז ד"ה תרי], והבן הדברים האלו". וכן ביאר שם "רומי" בגו"א בראשית פל"ו תחילת אות יב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:232
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:232](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:232)

[232] פירוש - אבל היקר והחשיבות של רומי אינו אלוקי, למרות שהוא חשוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:233
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:233](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:233)

[233] פרק ז ד"ה תרי, ופרק טז ד"ה וקאמר. ודע, שמה שכתב בדיבור זה, מיישך שייכי לדבריו שבד"ה אמנם, שחלוקת העשירים בכאן היא עפ"י מידות החסד, הדין, והרחמים, וחשיבות הציצית מבטאת את מידת הדין. וכפי שהאריך בזה בח"א בגיטין [ב, קב:], וז"ל: "ותבין ג"כ בשמות אלו ג' העשירים, כי האחד נקרא 'כלבא שבוע', כי במדת החסד הכל שבע, ואין חסרון במקום זה. ו'בן ציצית הכסת', שהיה ציצית בגדו מוטלת על כרים, או שהיה כסאו מוטל בין גדולי רומאי, וזה כי ממדת הדין החשיבות והיקר, כאשר ידוע למי שמבין דברי חכמים. ולהך לישנא שהיה ציצית שלו על כרים היה לו יקר וחשיבות ישראל... [והובא בהערות 224-231]. ושם השלישי 'נקדימון בן גוריון', שנקדה לו חמה בעבורו. שעשה הקב"ה נסים עמו, כי הנסים באים לעולם מצד מידת הרחמים, ודבר זה ידוע ג"כ אם יש לך לב להבין, כי לא מצאנו נס בעולם רק כאשר היו ישראל בצרה, והש"י מרחם עליהם, כאשר תמצא בכל הנסים. כי אין הקב"ה משנה הטבע שלא לצורך, רק שהוא לצורך, ודבר זה ממדת הרחמים. ודע לך, כי אלו ג' עשירים נתברכו בברכת האבות, אשר נתברך כל אחד במדה מיוחדת. ותמצא אצל אברהם שנתברך במדת החסד, שהיא מדתו, [ראה להלן פ"י הערה 148, פל"ג הערה 50, ופל"ו הערה 42]. וכבר אמרנו כי במדה הזאת השובע. ולכך בברכת אברהם כתיב [בראשית כה, ח] 'זקן ושבע', מה שלא נאמר ביצחק, שלא נאמר בו רק 'שבע ימים' [בראשית לה, כט], לא סתם 'שבע'. [ראה להלן פמ"ו הערה 34]. ויצחק נתברך במדתו, ולכך יצא ממנו יעקב ועשו, אשר עליהם נאמר [בראשית כה, כג] 'שני גוים בבטנך', ועיין בחבור גור אריה בפרשת תולדות [בראשית פכ"ה אות ל"א], שם נתבאר. והנה יעקב ועשו, יעקב - חשיבות ישראל, ועשו ניתן לו חשיבות רומי. ולכך אל יעקב בפרט נעשו נסים, שזרחה לו השמש [בראשית לב, לב], ושקעה לו השמש [בראשית כז, יא], כי במדתו של יעקב נעשו הנסים בפרט, וזה מפני כי יעקב הוא היה בעל צרה ביותר, כמו שאמר הכתוב [בראשית לה, ג] 'לאל העונה אותי ביום צרתי', והוא אמר 'מי שאמר לעולם די יאמר לצרתי די' [רש"י בראשית מג, יד], שהיה לו צרת לבן, צרת עשו, צרת דינה, צרת רחל, צרת יוסף [שם]. [וראה להלן פמ"ד הערה 10, ופמ"ו הערה 33]. ולכך אלו ג' עשירים, נקדימון בן גוריון, נעשה לו נס שנקדה לו חמה. כלבא שבוע, שהכל שביעים בביתו. בן ציצית הכסת, שהיו ציצית בגדו על כרים וכסתות. כל אחד נתברך בברכה מיוחדת". וראה לעיל הערה 214, ולהלן 351, ופמ"א הערה 19.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:234
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:234](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:234)

[234] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין נו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:235
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:235](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:235)

[235] פירוש - היתה אשה ושמה מרתא בת בייתוס, שהיתה מעשירות ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:236
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:236](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:236)

[236] פירוש - שלחה לשלוחה, ואמרה לו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:237
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:237](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:237)

[237] הבא לי סולת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:238
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:238](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:238)

[238] עד שהלך השליח, בינתים נמכר הסולת מפאת הרעב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:239
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:239](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:239)

[239] חיוורתא - פת נקייה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:240
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:240](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:240)

[240] גושקרא - פת קיבר [שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:241
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:241](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:241)

[241] פירוש - היתה חולצת נעל ואמרה, אצא ואראה אם אמצא דבר לאכול.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:242
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:242](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:242)

[242] פרתא - פרש של גללי בהמה [רש"י שם]. ופירושו, שהתיישב לה גלל ברגלה, ומתה "מחמת איסטניסותה" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:243
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:243](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:243)

[243] לשון הפסוק: "הרכה בך והעגונה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרוך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:244
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:244](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:244)

[244] מאותם שנשארו לרבי צדוק, שמצץ את מימיה, ומצאתה היא ואכלתה לרעבונה, ומריח החולי של רבי צדוק שנכנס בגרוגרת - טעמה, ומתה באסטניסות [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:245
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:245](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:245)

[245] בגרונו [רש"י שם]. פירוש, שרבי צדוק כ"כ רזה מתעניתו, שכאשר היה אוכל דבר היה נראה בליעת המאכל בולט מבחוץ.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:246
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:246](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:246)

[246] מפני שלא היה יכול לבלוע דבר עבה, והיה מוצץ את מימיהן ומשליך הגרוגרות [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:247
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:247](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:247)

[247] כאשר מרתא בת בייתוס נטתה למות. וכן כתב בח"א כאן: "כי מה שנזכר כאן שמתה, לא שמתה לגמרי, אלא שהתחיל בה החולי, וממנו הגיע המיתה, ודבר זה מבואר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:248
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:248](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:248)

[248] הוציאה את כל זהבה וכספה, וזרקתם לשוק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:249
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:249](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:249)

[249] פירוש - אלו [הזהב והכסף] - למה אני צריכה להם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:250
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:250](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:250)

[250] כפי שביאר בגו"א בראשית פי"ד אות טו, שהתורה מדגישה שם שארבעת המלכים נצחו את חמשת המלכים [בראשית יד, ט], ופירש רש"י שם "נצחו המועטים, להודיעך שגיבורים היו". וכתב שם הגו"א אות טו: "שהו"א שד' המלכים במקרה נצחו את החמשה מלכים... לכן אמר [הפסוק] כי חדוש היה שנצחו ארבע מלכים החמשה, א"כ לא נצחו אלא משום גבורה שבהם. דאי משום מקרה - אין חדוש לדבר המקרה שיאמר הכתוב אעפ"כ נצחו הארבע מלכים, אחר שבמקרה נצחו. ומאחר שאמר אעפ"כ נצחו... ש"מ דמשום גבורה הוא דהוה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:251
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:251](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:251)

[251] ויש כאן גזירת ה' מכוונת מלמעלה שהשליח לא יקבל את מבוקשו. וההבלטה הזאת נעשית בכך שהמאכל היה נמצא בעולם כל עוד שהשליח לא רצה בו. ורק מרגע שהשליח שינה את שליחותו, ורצה במאכל האחר - רק אז נעדר אותו מאכל. אך אם מעיקרא השוק היה ריק ממאכלים שונים, לא היתה בכך הבלטה שיש כאן גזירה מיוחדת ומסויימת למנוע המאכל מאותו שליח. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:252
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:252](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:252)

[252] בח"א [ב, קג:] הוסיף כאן: "לרדוף אותם בגזירתו". ופירושו, שכאשר אין השליח מעונין במאכל האחר, אין בסילוקו של אותו מאכל משום עונש על השליח, שהרי בלא"ה לא היה מעונין בו. לכך, סילוק המאכל נחשב לעונש אך ורק מאותה שעה שהשליח חפץ באותו מאכל. ובכדי להודיע שסילוק המאכלים מהשוק נעשה כעונש וגזירה, לכך היה צורך שמאכלים אלו יעדרו רק משעה שהשליח יחפוץ בם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:253
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:253](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:253)

[253] הולך לבאר את שתי הלשונות שבגמרא אודות גרימת מותה של מרתא בת בייתוס. ללישנא קמא היא מתה מחמת שרפש בהמה דבק בה, וללישנא בתרא היא מתה מחמת שמצאה גרגורת של רבי צדוק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:254
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:254](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:254)

[254] שהוא ברגלים. וכמו שביאר בח"א לגיטין סח: [ב, קכט.]: "ברגל, הוא מקום שיש חסרון ופחיתות". ובח"א לנידה כד: [ד, קנה.] כתב: "והשוקיים הם רחוקים מן מדריגת האדם, כמו שידוע". וכן כתב להלן ספט"ז, וראה שם הערה 76. ובפרק כב [ד"ה וכן בשתים] כתב: "הרגל הוא הדבר הפחות והשפל". וראה עוד הערה 265.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:255
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:255](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:255)

[255] כמבואר ברש"י שם, שהריח של הגרגורות המית את מרתא בת ביתוס, והובא בהערה 244.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:256
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:256](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:256)

[256] בדרוש על המצות [נו:] כתב: "בפרק בן סורר ומורה [סנהדרין ע.] אמר רבא חמרא וריחני פקחין. כי היין אינו כמו שאר משקין, שהם לגוף בלבד, אבל היין מפקח השכל. וכן הריח ידוע מה שאמרו ז"ל [ברכות מג:] 'כל הנשמה תהלל יה' [תהלים קנ, ו], איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו, ולא הגוף, הוי אומר זה הריח". וראה להלן פל"ב הערה 177, ופמ"ד הערה 70.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:257
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:257](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:257)

[257] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בדר"ח פ"ד מי"א [קפב:] כתב: "הגורם החטא הוא החומר, ואם לא היה חומר היה האדם כמו מלאך, ולא היה בו חטא כלל". ובנתיב התשובה פ"ד [ב, קנז:] כתב: "כי מצד הגוף החומרי הוא החטא... אבל מצד הנשמה - אין מצד הנשמה החטא". ובגו"א בראשית פ"א אות לג כתב: "ודבר החומרי הוא סבה לחטא", וראה שם הערה 130. וכן כתב שם בדברים פ"ג אות יח, ושם הערה 66. ושם פכ"ה אות ג, ושם הערה 13. וכ"כ בח"א לסנהדרין לח. [ג, קמט.], ועוד. וראה לעיל פ"ב הערה 87, ולהלן הערות 559 ,321. ובח"א לגיטין נו. [ב, קג:] הוסיף כאן: "והגוף מסית אותו לחטא". וראה להלן פי"ט הערה 24.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:258
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:258](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:258)

[258] פירוש - הואיל והגוף סיבה לחטא - שהוא [החטא] סיבה למיתה - לכך הגוף ראוי לקבל דבר הגורם למיתה. ועוד אודות שהחטא הוא הממית, הרי אמרו חכמים [ברכות לג.] "אין הערוד ממית, אלא החטא ממית". וכן ביאר בדר"ח פ"ו מ"ח [שז.]. וראה בגור אריה שמות פרק כ אות כט, וכן שם הערות 248 ,245.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:259
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:259](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:259)

[259] כפי שכתב בגו"א שמות פי"ד סוף כא: "עיקר הפעולה הוא הנשמה, לא הבשר". ובדר"ח פ"ד מי"ד [קפח:] כתב: "אין הגוף פועל, גם השכל אינו פועל, רק הפועל הוא הנפש הפועלת". ובנר מצוה [יא.] כתב: "כי הכח הנפשי הוא כח פועל יותר כאשר ידוע. ולמטה ממנו כח הגופני, שאינו פועל כל כך". וראה לעיל פ"ד הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:260
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:260](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:260)

[260] וכמו שנאמר [ויקרא ד, ב] "נפש כי תחטא", הרי החטא מתייחס לנפש. ובגו"א במדבר פי"ז אות ד כתב: "כל חוטא - חוטא בנפשו, שעשו בנפשם החטא, דכתיב 'ונפש כי תחטא'". וראה שם הערה 8, ולהלן פ"ט הערה 109.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:261
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:261](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:261)

[261] וראה בגו"א בראשית פ"ו אות יא, בביאור דברי רש"י שם [בראשית ו, ו] "וינחם ה' - נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים, שאילו היה מן העליונים היה ממרידן", שכתב שם: וא"ת, מה אשמועינן בזה שלא בראה מן העליונים, דסוף סוף לא נבראה בעליונים. ויראה, שהאדם יש בו נשמה מן העליונים וגוף מן התחתונים, ובא הכתוב לומר כי החטא בא ג"כ מן הנשמה, אע"ג שאין יצה"ר בנשמה, מ"מ נפש רשע רע בעצמה, בלא יצה"ר. ולפיכך אמר שאם היה בעליונים בלא גוף - היה מחטיא אותם. ויש מי שסובר בב"ר [כז, ד] שאילו עשאו מן העליונים לא היה חוטא, וסבירא ליה שלעולם אין חטא בא לאדם כי אם על ידי הגוף. אף כי נפש רשע רע, היינו כשהוא בגוף ג"כ". אמנם כאן כו"ע מודו שהחטא בא רק ע"י הגוף, ורק פליגי מי מוכן יותר לקבל מיתה; הגוף המסית, או הנפש בעלת המעשה. וראה להלן הערה 559.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:262
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:262](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:262)

[262] לפנינו בגמרא "כצפור". ובח"א שם [ג, קפ.] פירש: "מאחר שהדין הוא כאשר חייב לגמרי, וזה נקרא 'דין'. והגוף אין עליו עונש גמור, שהרי אם לא היה הנשמה עמו לא חטא. וכן הנשמה אין עליו דין גמור, שהרי הוא בלבד לא היה יכול לחטוא, רק אם נתחבר הגוף עמו, ואין על אחד דין גמור". וראה להלן הערה 561.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:263
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:263](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:263)

[263] בח"א הוסיף כאן: "כי לחשיבות הנפש אינו מוכן לקבל קלקול".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:264
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:264](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:264)

[264] כפי שכתב לעיל פרק ב דבור המתחיל ועוד, וזה לשונו: "כי הדבר שהוא שלם הוא מסולק מן החסרון. אבל דבר שאינו בשלימות, הנה יש בו חסרון מצד מה... ואחר חסרון ימשך ההעדר והחסרון לגמרי". וראה שם הערה 83.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:265
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:265](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:265)

[265] כמבואר בהערה 254. ואודות יסודו החוזר ונשנה כאן שהגוף הוא פחות ושפל [לעומת הנפש], הנה כתב כן בהרבה מקומות. ולדוגמה, בגבורות ה' פמ"ה [קעד:], וז"ל: "הגוף הוא בצד ימינו של הקב"ה, ואל"כ לא היה קיום לגוף לשפלותו, אבל יש לו קיום על ידי חסד, שנאמר [תהלים מח, יא] 'צדק מלאה ימינך'. והפך זה הנפש, הוא בשמאלו של הקב"ה... והטעם מבואר, כי הנפש לפי מעלתה יכולה לעמוד בדין ובמשפט, שהוא ג"כ ביד שמאל". וראה להלן פ"ח הערה 56. ובח"א לסנהדרין מט. [ג, קסב:] כתב: "הגוף הוא פחות ושפל... הגוף אצל הנפש כמו ערך אשה לאיש... כי האשה והאיש - והגוף והנפש ערך אחד". וראה להלן פ"ו הערה 32, ופ"ז הערה 311.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:266
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:266](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:266)

[266] שום קלקול.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:267
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:267](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:267)

[267] דוגמה לדבר; איסור יין נסך, שנאסר בנגיעתו של גוי [שבת יז:]. וביאר הדבר בדרוש על המצות [נז.] בזה"ל: "כי היין אינו כמו שאר משקין שהם לגוף בלבד, אבל היין מפקח השכל... ומפני שהוא רוחני בלתי גשמי... לכן תיכף בנגיעת העכו"ם היין נאסר... ובעכו"ם דבק בכח שלו, הוא ע"ז, ואף בלא כונתו לנסך נמשך היין אל דבר רוחני, הוא אלהים אחרים... ודוקא היין, משום שהיין מוכן אל אלהות ביותר". הרי שדוקא מחמת שהיין הוא משקה רוחני, לכך קלקלתו מצויה בנגיעת עכו"ם. משא"כ פת ושמן, שאינם רוחניים כיין [וכמבואר שם בדרשה], לכך אין הם מתקלקים בנגיעת העכו"ם. וראה להלן פל"ט הערה .44דוגמא נוספת: דבריו בנתיב האמת פ"א [א, קצו.] לגבי שריפת קדשים, וז"ל: "קודש שנטמא הוא בשריפה, וחולין שנטמאו אינן בשריפה. וזה, כי כאשר הדבר הוא קודש ונטמא הוא מקולקל יותר ויותר, לפי שאין ראוי שיהיה בקודש דבר קלקול". וראה גו"א בראשית פל"ח סוף אות יט שרמז לזה. וראה הערה 399.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:268
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:268](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:268)

[268] זהו המשך ביאור דברי הגמרא בגיטין נו., וכ"ה בח"א שם. "ואבא סיקרא - כך שמו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:269
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:269](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:269)

[269] רבי יוחנן בן זכאי לאחיינו, אבא סיקרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:270
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:270](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:270)

[270] בוא בחשאי אלי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:271
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:271](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:271)

[271] רבי יוחנן בן זכאי לאבא סיקרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:272
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:272](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:272)

[272] עד מתי אתם עושים כך, והורגים את העולם ברעב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:273
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:273](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:273)

[273] השיב אבא סיקרא לריב"ז, מה אעשה, שאם אומר להם [לחברי הבריונים] דבר - יהרגו אותי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:274
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:274](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:274)

[274] והחזק עצמך כחולה, הוציא קול שאתה חולה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:275
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:275](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:275)

[275] הבא "דבר מסריח כגון נבילה, והשכב במטתך עמך, שיאמרו מת הוא, ומסריח כבר" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:276
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:276](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:276)

[276] וליעיילו בך תלמידך - יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת, ולא יניחו אחרים לשאת [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:277
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:277](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:277)

[277] פירוש - אל ישאו אותך הבריונים, כי הם יודעים שהחי משקלו קל מהמת, וידעו שאינך מת אלא חי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:278
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:278](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:278)

[278] בעו הנך בריוני למדקריה ברמחים, שמא מערים הוא [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:279
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:279](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:279)

[279] אבא סיקרא לבריונים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:280
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:280](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:280)

[280] יאמרו הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:281
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:281](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:281)

[281] פירוש - הבריונים רצו במקום זאת - לדחוף את ריב"ז, "אולי יצעק" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:282
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:282](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:282)

[282] פתחו לו את השער והוציאו את ריב"ז מחוץ לירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:283
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:283](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:283)

[283] רבי יוחנן ב"ז לאספסינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:284
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:284](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:284)

[284] אספסינוס לריב"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:285
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:285](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:285)

[285] מחוייב אתה שתי מתות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:286
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:286](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:286)

[286] מלך אתה עתיד להיות [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:287
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:287](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:287)

[287] שמלבין עונותיהן של ישראל [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:288
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:288](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:288)

[288] כך היה לכם להשחית חומת העיר ולשורפה באש, כדי להשליך אותן בריוני מתוכה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:289
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:289](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:289)

[289] שתק רבי יוחנן, ולא ענה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:290
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:290](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:290)

[290] פירוש - היה לרבי יוחנן לענות שלוקחים אנו צבת ונוטלים אנו את הדרקון, והורגים אותו, ואת החבית משאירים אותה, "ותהיה העיר קיימת, ונשלים עמך" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:291
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:291](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:291)

[291] בינתיים, בתוך כדי שיחתם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:292
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:292](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:292)

[292] בא שליח אליו מרומי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:293
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:293](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:293)

[293] השליח לאספסינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:294
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:294](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:294)

[294] ומתכוונים אותם חשובי רומי להושיבך בראש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:295
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:295](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:295)

[295] היה אספסיינוס נעול נעל אחת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:296
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:296](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:296)

[296] רצה לנעול את האחרת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:297
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:297](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:297)

[297] לא נכנסה רגלו לנעל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:298
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:298](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:298)

[298] רצה לחלוץ את הנעל האחרת שהיה נעול בה, ולא יצאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:299
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:299](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:299)

[299] רבי יוחנן לאספסינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:300
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:300](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:300)

[300] שיבוא אדם שלא נוחה דעתך ממנו, ויעבור לפניך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:301
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:301](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:301)

[301] וכאשר תכאה רוחך מחמת השונא - תיבש העצם שלך [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:302
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:302](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:302)

[302] עשה כן, ונכנסה רגלו לנעל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:303
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:303](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:303)

[303] אספסינוס לרבי יוחנן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:304
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:304](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:304)

[304] רבי יוחנן השיב על כך, וכי לא אמרתי לך כבר [שהיו בריונים בעיר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:305
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:305](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:305)

[305] פירוש - אספסינוס השיב שאף אני אמרתי לך מה שיש בידי לומר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:306
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:306](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:306)

[306] פירוש - אספסינוס אמר לריב"ז שהולך אני לרומי לקבלת תפקיד הקיסר, ואדם אחר אשלח במקומי להמשיך במצור על העיר, אך בקש ממני דבר שאתן לך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:307
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:307](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:307)

[307] משפחת הנשיא, שלא תהרגם, שלא תכלה שולטנות בית דוד [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:308
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:308](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:308)

[308] רופאים, תן לי לי מאנשיך שירפאו את רבי צדוק. שלא היה יכול לבלוע אוכל, לפני שנתקצרו מעיו בתעניתו. [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:309
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:309](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:309)

[309] פירוש - הם סברו שהיה לריב"ז לבקש שיניח להם לגמרי בפעם הזאת, ויסיר את המצור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:310
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:310](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:310)

[310] והוא - וריו"ח עצמו סבר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:311
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:311](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:311)

[311] כולי האי - דלישבק לירושלים ולא עביד ליה, ואשתכח דאפילו הצלה פורתא לא עבדי. הלכך בעינא מיניה הא, דתיהוי הצלה פורתא [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:312
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:312](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:312)

[312] חוזר בזה לפרש את ריש הדברים, שמפסוק זה למדו שביהמ"ק ימסר ליד מלך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:313
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:313](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:313)

[313] ופירש רש"י בחומש שם "ההר הטוב הזה - זו ירושלים. והלבנון - זה בית המקדש".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:314
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:314](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:314)

[314] וז"ל בגו"א דברים פ"ג אות יח: "נקרא ירושלים 'ההר הטוב', וביהמ"ק 'לבנון'. כי כמו שההר הוא נבדל בגבהותו ורוממותו משאר הארץ, כן ירושלים ניכר רוממותו בין שאר ישוב הארץ". וא"כ שם המהר"ל עוסק ביחס שבין ירושלים לשאר חלקי א"י, וכאן הוא עוסק ביחס שבין א"י לשאר ארצות. אמנם ראה לעיל בהערה 57, שנתבאר שם שקדושת א"י נובעת מהיותה הארץ שבו נמצא המקדש. וא"כ עד כמה שנוגע לעניינו כאן - ירושלים וא"י נידונות בחדא מחתא. ולגבי מעלת א"י על שאר ארצות, ראה דבריו בח"א לקידושין סט. [ב, קמז:] שכתב: "א"י גבוה מכל הארצות... וזה כי א"י קדושה מכל הארצות... ודבר שהוא קדוש - עליון הוא, והחומרי הוא השפל. לכך אף אם תאמר כי כל הארץ הוא ככדור... מתייחס אל א"י הגובה, דהיינו שיש להניח ראש הכדור א"י, עד שתהיה א"י בגובה... מפני מדריגת קדושתה, שהוא מתעלה על שאר הארץ. ומפני זה יאמר כאשר הולך אל א"י שהוא 'עולה'... שכל הדברים אשר אין להם קדושה נקרא שפלים, והקדושים נקרא גבוהים". וראה להלן פי"א הערה 92, פי"ד הערה 73, פט"ו הערה 76, פי"ט הערה 46, פנ"א הערה 83, ופנ"ב הערה 40. ובתפארת ישראל פס"ד [קצד:] כתב: "כי כל חוצה לארץ מיוחס לחומרי, וא"י מיוחס אל השכלי, וכמו שאמרו ז"ל [קידושין מט:] עשרה קבין של חכמה ירדו לעולם, תשעה נטלה א"י, ואחד כל העולם". וראה גו"א דברים פי"א אות ו, שנתבאר שם שהיחס הקיים בין ישראל לאומות העולם - הוא הוא היחס הקיים בין ארץ ישראל לחוצה לארץ, וראה שם הערה 19, ולהלן פ"ו הערה 89, ופי"ז הערה 140.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:315
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:315](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:315)

[315] אודות שא"י אינה נבדלת לגמרי, אלא נידונת כקדושה תחתונה, ראה דבריו בנתיב התורה פ"י [א, מה:] בביאור דברי הגמרא [פסחים קיג.] שאמרו שם "שלשה הם נוחלי עוה"ב, הדר בא"י, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבת". וכתב שם לבאר: "דע, כי העוה"ב הוא נבדל, וזהו עצם עוה"ב... ואלו שלשה דברים האדם העושה אותם נוטה להיות נבדל מן הגשמי, ולפיכך ראוי שיהיה בן עוה"ב. כי הארץ הקדושה, הדר בה הוא דר במקום שיש לו קדושה, וכמו שאמרו [ב"ב קנח:] אוירא דא"י מחכים, שכל ענין א"י ומעלתה שהיא נבדלת מן הגשמי, שהרי היא קדושה. והמגדל בניו לת"ת... והמקדש על היין וההבדלה על היין במוצ"ש... והנה אלו שלש קדושות זו למעלה מזו. כי קדושת א"י היא קדושה תחתונה, שהיא לארץ שהיא בעלת חומר, ואינה קדושה נבדלת לגמרי". ושם בהמשך דבריו משוה את קדושת א"י לקדושת הגוף שבאדם [לעומת הנפש והשכל]. והרי כבר נתבאר למעלה [פ"ד הערה 38], כי "גוף" הוא הצד התחתון שברוחניות. וראה להלן פ"ו הערות 92 ,89, פ"ט הערה 97, ופ"מ הערה 88.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:316
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:316](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:316)

[316] לשונו בגו"א דברים פ"ג אות יח: "וביהמ"ק מדמה ל'לבנון', שהוא מקום על הר, מוציא אילנות, והאילנות הם נקראים 'לבנון', והם נבדלים מן הארץ לגמרי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:317
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:317](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:317)

[317] שהרי אמרו [קידושין סט.] שביהמ"ק גבוה מכל א"י, וא"י גבוה מכל הארצות. ומי שבא לביהמ"ק נקרא ג"כ "עולה", שהרי נאמר [דברים יז, ח] "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך". והרי לשון עליה נאמר ביחס שבין מקום שאינו כ"כ מקודש למקום מקודש יותר, וכמבואר בהערה 314.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:318
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:318](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:318)

[318] וכן כתב בגו"א דברים פ"ג אות יח. וברכה שניה בברכת המזון היא ברכת הארץ. וברכה שלישית היא ברכת בונה ירושלים והמקדש [ברכות מח:]. ובנתיב העבודה פי"ח [א, קלו:] כתב: "והארץ... היא השלמה רוחנית אלקית ג"כ... ודבר זה א"צ לבאר. אמנם אף כי השלמה הזאת מה שנתן להם את הארץ היא השלמה אלקית, אין זה דבר אלקי לגמרי כמו ביהמ"ק... שהוא בית אלקי, הוא השלמה אלקית לגמרי. ולכך אמרו [אבות פ"ה מ"ה] עשרה נסים נעשו בביהמ"ק, כי כל ביהמ"ק מעלתו אלקית לגמרי". וראה להלן פ"ט הערה 97.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:319
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:319](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:319)

[319] וז"ל שם [שכד.]: "ביהמ"ק... מפני שיש לו מעלה אלקית נבדלת, ראוי שיהיה נקרא בשם 'לבנון', שהוא לשון לבון. כי דבר שהוא חומרי, בעבור עכירת החומר אין מתייחס אל הלבון, כי הלבון יש בו זוהר, אבל דבר שיש בו עכירות אין בו זוהר. ולכך דבר שהוא נבדל מן הגשם ראוי שיהיה נקרא על שם לבון, שהוא מורה על הבהירות... ולפיכך ביהמ"ק נקרא 'לבנון', כי ביהמ"ק עיקר שלו אינו העצים והאבנים, שהם טפלים אצל עיקר המקדש, שהוא המדריגה הנבדלת שיש במקדש, כמו שטפל הגוף של אדם אצל הנשמה". הרי שבעוד שכאן ביאר שביהמ"ק נקרא "לבנון" ע"ש שנבדל מן החומר כעצים הנבדלים מהארץ, הרי שם ביאר שנקרא "לבנון" מחמת האור המלובן הזוהר בו. וראה לעיל פ"ד הערה 33 שביהמ"ק נקרא "אורו של עולם" [ב"ב ד.]. וראה להלן פ"ז הערה 242, פ"ח הערה 94, פט"ז הערות 48 ,28, פי"ט הערות 107 ,40, ופכ"ו הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:320
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:320](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:320)

[320] פירוש - ביהמ"ק נקרא "לבנון" משום שתי סיבות: (א) מורה על מדריגתו הנבדלת מהחומר [וכמו שבאר כאן ובגבורות ה' פע"א]. (ב) שמלבין עונותיהם של ישראל, וכמו שמבאר מיד בסמוך. ועכשיו בא להורות כי שני הסברים אלו הינם שני צדדים של מטבע אחת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:321
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:321](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:321)

[321] כפי שביאר בגו"א דברים פ"ג אות יח: "פירוש, כי מפני זה נקרא 'לבנון', על שהמקום הזה הוא נבדל בקדושתו ממקום הארץ, שהארץ היא חומרי ביותר [ר' להלן פנ"א הערה 80]. לכן ביהמ"ק מלבין עון ישראל. שהאדם שחטא, שנטה אחר יצר של חומרו [ר' הערה 257], המקום הזה שהוא נבדל בקדושתו מן הארץ, שלכך נקרא 'לבנון' ע"ש שהוא נבדל מן הארץ החומרית ביותר, ולכך הוא מלבין עונותיהן, שכאשר יעבדו במקדש - שהוא קדוש אלקי - יסולק מהם החטא שהוא לאדם החומרי, ופירוש זה ברור". ובגבורות ה' פע"א [שכד.] כתב: "ולפיכך [ביהמ"ק] הוא ג"כ מלבין עונותיהן של ישראל... כי החטא הוא בגשם, וכל דבר הבלתי גשמי הוא מסולק מן החטא, ולפיכך ישראל, שיש להם ביהמ"ק, יש להם כפרת חטא, במה שהבית הזה נבדל, וכל ענין נבדל - הסתלקות החטא". וראה גו"א במדבר פ"כ אות ב שביאר שם שלכן מיתת צדיקים מכפרת [רש"י במדבר כ, א], וכן יוה"כ מכפר, שכאשר יסולק הגוף - ישנה כפרה לחטא, כי החטא נגרם ע"י הגוף, ובהסתלק הסבה - ממילא מסולק המסובב. וכן ביאר בנתיב היסורין פ"א [ב, קעה:] שלכך יסורין מכפרים, כי ע"י יסורין הגוף מתמעט, ובכך יש כפרה מהחטא. וראה להלן פ"ח הערה 153, פ"ט הערה 109. פי"א הערות 219 ,128, פי"ד הערות 124 ,104 ,30, פל"ב הערה 160, פל"ו הערה 54, ופמ"ד הערה 53.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:322
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:322](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:322)

[322] לשונו בגו"א שמות פי"ז סוף אות יג: "כי המלכות ג"כ הוא אחדות, שהמלך הוא נבדל מן העם אשר מולך עליהם, והוא מיוחד בעמו, שהרי לא תמצא שני מלכים משתמשים בכתר אחד [חולין ס:]". ובח"א לשבועות ט. [ד, יא.] כתב: "כי המלך, במה שהוא מלך על הכלל, צריך שיהיה מלך אחד... כי הכתר נבדל מבעל הכתר... ולכך ראוי הכתר למלך, שהרי המלך הוא נבדל מן הכלל ג"כ... ולכך יש למלך בשביל זה מעלה אלקית... שהמלך מושל על הכלל, והכלל הוא נבדל, כי הגשמי פרטי". ובח"א לזבחים קיח: [ד, עב:] ביאר שהנבדל זוכה למלכות. ובגו"א בראשית פמ"ט אות יב ביאר שיחס המלך לעמו הוא כיחס הרוכב לסוסו. וראה כאן הערה 440, וכן גם להלן פ"ו הערה 114, פי"ב הערה 39, פי"ג הערה 103, פכ"ט הערה 51, פמ"ד הערה 57, ופרק נט הערות 90 ,44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:323
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:323](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:323)

[323] ראיה זו משמן המשחה הביא המהר"ל בח"א לב"ב ג: [ג, נז.], ח"א שבועות ט. [ד, יא:]. ובח"א לסוטה י. [ב, מב.] כתב: "כי המלכים יש להם מעלה נבדלת מן הגשמי, שהמלך נבדל משאר עמי הארץ [כ"ה הגירסא במהדורת כשר], ולכך היו המלכים נמשחים בשמן המשחה, כמו כהן וכלי קודש". ואודות מעלתו הקדושה של שמן המשחה, ראה הוריות יא: שאמרו שם שכמה ניסים נעשו בשמן המשחה. וכתב שם בח"א [ד, נח:]: "ראוי הוא שיהיו ניסים נעשים בשמן המשחה, כי כל דבר שהוא קדוש ראוי לנס, כי הנס הוא מעולם העליון הנבדל הקדוש, ושמן המשחה, שבו היה מקדש הכל, ובזה נראה שהוא קדוש יותר מהכל, ולפי קדושתו ראוי שיהיו נעשים נסים". ובגו"א שמות פ"ל אות כ האריך מאוד לבאר קדושת השמן המשחה. וראה להלן פ"ח הערה 83, פי"ט הערה 38, פכ"ח הערה 35, פל"ז הערה 42, ופנ"ט הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:324
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:324](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:324)

[324] ריו"ח לאספסינוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:325
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:325](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:325)

[325] בח"א לכ"ב ד. [ג, נח.] הביא את הגמרא מגיטין שביהמ"ק נמסר רק בידי מלך, וכתב שם: "נתלה בנין ביהמ"ק במלכות דוקא [סנהדרין כ:]... כי לא נמסר ביהמ"ק רק ביד מלך, כי ביהמ"ק נבדל מכל העולם, וזהו ענין מלכות... כי המלך יש לו מעלה נבדלת. ולפיכך אין ראוי לבנין ביהמ"ק, וכן לענין נפילתו, רק המלך. כי איך ישלוט הדיוט בביהמ"ק שהוא נבדל מכל העולם, ואין ההדיוט מגיע עד שם. אבל המלך שהוא נבדל מגיע עד שם". ולפי דברי המהר"ל מחוור מאוד לשון הפסוק "והלבנון באדיר יפול", שהואיל וכאן מדובר על נפילת המקדש, מוזכר המקדש דוקא בלשון "לבנון". כי הואיל והמקדש נבדל מהכל, [והבדלה זו מתבטאת בתיבת "לבנון"], לכך אינו נמסר אלא ביד מלך. כי ה"לבנון" שבו מחייב שימסר ל"אדיר". ודו"ק. וראה להלן פ"ח הערה 168, שרמז שם לדבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:326
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:326](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:326)

[326] לא מצאתי מקורו. ובח"א [ב, קד:] כתב "יש תמיה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:327
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:327](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:327)

[327] בח"א, במקום לכתוב "מדשן עצם האדם", כתב "מדשן כח הנפשי שבאדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:328
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:328](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:328)

[328] בח"א כתב: "רוצה לומר כח שבאדם, שהוא עצם האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:329
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:329](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:329)

[329] ואף עצמותיו של אדם נקראות בשם "עצם", כי הן חוזקו ועצמו של אדם, וכפי שכתב בנתיב לב טוב ספ"א [ב, ריב:]: "כי העצמות הם עיקר בנין האדם, שנותנים לאדם מציאות, והם חוזק האדם". ובנתיב התורה פ"א [א, ה.] כתב: "העצמות... הם בנין האדם, שעליו נבנה האדם". וכ"כ בתפארת ישראל פס"ב [קפח:], בגבורות ה' פ"ס [סוף רסג:], ובדרשת שבת הגדול [קצז:].
ויש כאן הטעמה מיוחדת. שבעוד שכאן כתב "עצמו של אדם", הרי בח"א כתב "כח הנפשי שבאדם" [ר' הערה 327]. והנה כח הנפשי שבאדם הוא הכח המולך והמושל באדם [כמבואר לעיל פ"ד הערה 58, ולעיל הערה 259]. וממוצא דבר ילפינן ש"עצם" מקביל למלך. והם הם דבריו בגו"א במדבר פכ"ד אות ח, שנאמר שם [במדבר כד, ח] "יאכל גוים צריו ועצמותיהם יגרם וגו'", ואונקלוס תרגמו "ובביזת מלכיהון יתנפקון", וכתב שם הגו"א: "'ועצמותיהם יגרם', כי העצם עיקר שעומד עליו האדם, והוא רמז על המלכים, ולכך תרגם 'ובביזת מלכיהון יתפנקון'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:330
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:330](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:330)

[330] סגנון הוא מלשון הליכה, וכמו שאמרו [כתובות סב.] "לא אימצו עובד כוכבים לסגויי בהדי ישראל". ואף תיבת "סוגיא" פירושה הליכה, וכמבואר ברש"י שבת ריש סו: ובערוך, ערך סג [הרביעי], על דברי הגמרא [סנהדרין ו.] "וסוגיין דעלמא אליבא דחד מינייהו, ואזל איהו ועבד כאידך" כתב: "פירוש, הליכת שמעתא כחד מינייהו, כלומר מקשי ומפרקי אליבא דחד מינייהו, ואזיל הוא ופסק דינא כאידך, דלא סוגיא דשמעתא כוותיה... 'במרוצתם' [ירמיה ח, ו] תרגמו 'כולהון מסגן ברעות נפשיהון'". וכונת המהר"ל כאן "שינוי בסגנון שלו" הוא כדאמרי אינשי שינוי ב"הלוך ילך" שלו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:331
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:331](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:331)

[331] אודות ההבדל בין שמועה שבאה לאדם באופן פתאומי, לבין שמועה הבאה אליו שלא בפתאומיות, ראה דבריו בנתיב הבטחון [ב, רלא:] שביאר ששמועה הבאה פתאום - הוא בלא זמן, ולכך "אינו בהנהגת עוה"ז, כי עוה"ז הוא תחת הזמן... ואינו דומה למעשה שנעשה בזמן, אבל השמועה שישמע האדם - שהוא בלא זמן, רק בפתע פתאום". ולכך פירש כאן "שמועה טובה **פתאום**, כי כל "שמועה" פירושה "פתאום", והואיל ואין היא שייכת למערכת העוה"ז, לכך היא גורמת שינוי ובלבול אצל השומע. וראה להלן פ"ו הערה 81, פ"ח הערה 33, ופכ"ז הערה 11.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:332
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:332](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:332)

[332] לשון הרמב"ן בראשית מה, כו: "'ויפג לבו' [שם] שנתבטל לבו, ופסקה נשימתו, כי פסקה תנועת הלב והיה כמת, וזה הענין ידוע בבוא השמחה פתאום, והוזכר בספרי הרפואות, כי לא יסבלו זה הזקנים וחלושי הכח, שיתעלפו רבים מהם בבוא להם השמחה בפתע פתאום, כי יהיה הלב נרחב ונפתח פתאום, והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף, ויאפס הלב בהתקררו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:333
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:333](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:333)

[333] והשינוי בהילוך דעתו מתבטא בכך שנעל נעל אחת בלבד, שזהו שינוי באופן הליכתו של אדם, הנועל בדרך כלל שתי נעלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:334
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:334](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:334)

[334] פירוש - אם היה מצליח לנעול נעל שניה, היה גם בכך סילוק ממצבו הקודם, כי מצבו הנוכחי היה מתאזן לעומת מצבו הקודם [שנעל נעל אחת]. וכמו כן אם היה מצליח לחלוץ מרגלו את הנעל הראשונה, גם בכך היה סילוק ממצבו הקודם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:335
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:335](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:335)

[335] בדבריו כאן לא ביאר הבדל מהותי בין "בעי למסיימא לאחרינא", ל"בעי למשלפיה לאידך", שבשניהם הכונה אחת - רצון לסלק עצמו מאחיזת השמועה. אמנם בח"א לגיטין נו: [ב, קד:] ביאר יותר, וז"ל: "'לא הוי מצוי למשלפי', ר"ל לסלקו מדעתו עד שיהיה מסולק מזה, וזה נקרא דלא הוי מצי למשלפיה. וגם לא הוי מצי ליישב הדברים על לבו לגמרי, וזה נקרא 'דלא מצי לסיים את מסאניה', שלא היה מיושב בדעתו לגמרי. וזה נקרא מסיים חד מסאני בעי למסיימא לאחרינא. שאילו היה קודם זה מיושב בדעתו, ואף אם היה מגיע אליו שנוי כמו זה פתאום, אינו גורם לו שנוי. אבל קודם זה לא היה מיושב בדעתו, ולא היה סוגיות דעתו כראוי, ובא אליו שנוי פתאום כמו זה, ודבר זה היה גורם בו שנוי דעת, עד שלקח ממנו סוגיות הליכת דעתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:336
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:336](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:336)

[336] בח"א הוסיף כאן: "ודע, כי יאמר סוגיא והליכה על הדעת כמו שאמר על הליכת רגל 'סגי', ולכך כל דבר זה נאמר על סוגיות הלוך דעתו, עד שהיה חושב כי יש בו שנוי דעת, ועל זה אמר לו רבי יוחנן אל תצטער, ודי בזה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:337
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:337](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:337)

[337] תן לי יבנה וחכמיה, ושושילתא דרבן גמליאל, ואסוותא דרבי צדוק. וראה גם כן לעיל הערות 308 ,307.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:338
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:338](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:338)

[338] כמסופר בגמרא קודם לכן [גיטין נו.] שרבי צדוק התענה ארבעים שנה בכדי שלא תחרב ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:339
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:339](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:339)

[339] באבות פ"ג מ"ה אמרו "כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ". ובדר"ח שם [קכג.]. כתב: "כי על ידי התורה יש לו [לאדם] דביקות עם השי"ת, ומפני כך אמר [שם באבות] המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. יש לך לדעת כי ההנהגה שצריך האדם לנהוג לפי מנהגו של עולם, לחרוש ולזרוע... ועוד יש הנהגה בלתי טבעית, והיא הנהגה האנושית אשר מתחדשת מן הבחירה... הנהגה נימוסית שהיא על ידי המלכות, מה שירצה ומה שלא ירצה... והאדם הוא משועבד ג"כ להנהגה הזאת, שהוא משועבד אל המלך... וההנהגה השלישית הוא הנהגה אלקית, שסידר השי"ת בעולם איך יהיה נוהג על ידי התורה... עד שהם שלשה הנהגות; הנהגה טבעית, הנהגה נימוסית, הנהגה אלקית בלתי טבעית. ואמר כאשר מקבל עליו עול תורה, אז הוא עם השי"ת, ואז מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, כי הנהגה השלישית הזאת היא הנהגה אלקית, עד שהאדם עם השי"ת, ואז הוא יוצא מן עול מלכות ומן עול דרך ארץ. שאלו שניהם הם מצד עוה"ז, ואשר הוא משועבד אל הש"י א"א שיהיה משועבד אל המלכות ואל הטבע. וזה אמר ג"כ בפרק קמא דע"ז [ה.], אמר רבי יוסי לא קבלו ישראל את התורה אלא שלא יהא מלאך המות ואומה ולשון שולטת בהן... ומה שאמר שאין מלאך המות שולט בהן - זה הנהגת הטבע... ואומה ולשון הוא הנהגה האנושית... והעוסק בתורה הוא יוצא ממדריגת עוה"ז... כי אז הוא אל השי"ת לגמרי, ומתעלה מן עוה"ז... כי בבית המקדש שלחן בצפון [ב"ב כה:], והשולחן הוא שולחן מלכות [רש"י שמות כה, כד], הוא כנגד הנהגת מלכות. ומנורה בדרום [ב"ב כה:], שיש בה שבע נרות, הם כנגד שבעה ימי בראשית, שהם שבעה ימי הטבע... ואילו התורה במדריגה יותר עליונה, שאלו שנים הם בהיכל, שהוא כנגד עוה"ז [ראה להלן פ"י הערה 97], ואילו התורה היא בארון, שהוא בבית קודש הקדשים, שהוא כנגד מדריגת העליון". וזהו שכתב כאן שע"י התורה לא ישלטו שונאיהם של ישראל בישראל. וכן רמז בתפארת ישראל פל"ה [קב:]. ובנתיב הבטחון ס"פ א [ב, רלה.] הביא דברי הגמרא בגיטין ז. שהמשכים והמעריב לביהמ"ד, איוביו כלין מאליהן. וביאר שם בזה"ל: "בשביל שיהיה משכים ומעריב לביהמ"ד... הקב"ה ילחום מלחמתו... ואין זה רק בשביל שהוא מלחמת ה'... [כי] הוא אל השי"ת... כי דבר זה נקרא מלחמת ה', כאשר ירצה להרע אל מי שהוא אל השי"ת לגמרי... [כי] הוא חלקו של הקב"ה לגמרי כאשר משכים ומעריב לבית המדרש... ואז מלחמתו מלחמת השם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:340
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:340](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:340)

[340] בברכות ז: אמרו "כל הקובע מקום לתפילתו איוביו נופלים תחתיו". ובנתיב העבודה פ"ד [א, פו.] כתב: "התפילה היא דביקות בו יתברך, שהאדם מתדבק בתפילתו בו יתברך, ואם הדביקות הזה היא במקרה בלבד, אינו נחשב דביקות כלל [ראה להלן פי"א הערה 239]... ועל זה באה האזהרה שיקבע מקום לתפילתו... כי קביעות המקום מורה שאין התפילה שלו במקרה, כי המקרה אין לו קביעות... וזה הקובע מקום לתפילתו, יש לו נטיעה ודבוק אצל השי"ת לגמרי, אז הוא יתברך חזקו ותקפו, וה' צורו אשר יחסה בו... כי מצד הדביקות המיוחד אשר יש לו עם השי"ת מסולק ממתנגד שלו... ולכך איוביו שהם הפכים ומתנגדים אליו נופלים לפניו... שהוא [הקובע מקום] מתדבק לגמרי עם השי"ת". וראה להלן פ"ל הערה 47 לגבי מי שסומך גאולה לתפילה שאינו ניזוק באותו יום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:341
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:341](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:341)

[341] וצרף לכאן דבריו בגו"א בראשית פי"ב אות כז שכתב: "אין דרך לעשות רע לחשוב, ומפני זה אמרו [ע"ז כט.] שהמסתפר מגוי יהיה רואה במראה, שיהיה נראה חשוב, ולא יזיק לו הגוי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:342
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:342](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:342)

[342] בח"א שם [ב, קד:] כתב: "כי כונת ריו"ח היה, כאשר אלו שלשה נגד ג' מדות שהקב"ה מנהיג עולמו בהן, והיה רוצה ריב"ז שיהיה עמהם כל מדותיו של הקב"ה. וזה שהקב"ה נוהג עולמו על ידי החסד שעושה עם בריותיו, והשני - מידת היושר והדין, והשלישי - מידת הרחמים לרחם על ברואיו". ועוד אודות חסד, דין, רחמים - ראה לעיל ד"ה אמנם אם אתה, ושם הערות 214-217. וראה להלן פמ"ז הערות 6 ,4, אודות דביקות בכל מדותיו יתברך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:343
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:343](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:343)

[343] יבנה וחכמיה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:344
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:344](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:344)

[344] זהו המשך דרשת הגמרא בחגיגה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:345
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:345](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:345)

[345] עד כאן דרשת הגמרא בחגיגה. ובח"א כאן הוסיף: "רוצה לומר, לכך יצוה הקב"ה חסדו, שהתורה נקראת תורת חסד". ובנתיב התורה ר"פ ד [א, טז.] כתב: "המאמר הזה בא להודיע כי עיקר הנהגת המציאות היא ביום, שבו האור, אבל בלילה, שהוא חושך, הכל בטל. ולכך ראוי הלילה לתורה [מקודם לכן כתב: "כי הלילה הוא הסתלקות העוה"ז הגשמי, ועיקר העוה"ז הוא ביום, אבל בלילה כאילו העוה"ז בטל, ולכך מיוחד הלילה אל התורה"]. ולכך אמרו כאשר הוא עוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, כי בזה נראה כי הוא עוסק בתורה בזמן שראוי לתורה. כי התורה עיקר שלה הוא החסד... כי התורה היא הטוב הגמור... ולכך אמר שמושך עליו חוט של חסד, כי היום שהוא כולו אורה ראוי שיהיה נמצא בו החסד. ולכך הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום... כי עיקר התורה כאשר האדם נמשך אחר השכלי, וגובר על הגוף הגשמי ומסלק אותו, ובזה נעשה האדם שכלי... כאשר מבטל גופו הגשמי". וראה להלן פ"ח הערות 93 ,91, פ"ט הערה 38, פ"י הערה 71, פי"ט הערה 107, פכ"ה הערה 132 ,130, פל"ו הערה 88, ופנ"ז הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:346
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:346](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:346)

[346] בנתיב התורה פ"ד [א, טז.] כתב בזה: "כי התורה עיקר שלה הוא החסד, וכדכתיב 'ותורת חסד על לשונה', ואמרו ז"ל [סוטה יד.] התורה תחלתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים... ולכך היא 'תורת חסד', הוא הטוב הגמור". ובנתיב גמילות חסדים פ"א [א, קנ.] כתב: "ראוי שתהיה תחלת התורה חסד וסופה חסד, מפני שעיקר התורה הוא הטוב. ואם לא שהיה אדם צריך לדין ומשפט לא היה כאן דין כלל. כי אם לא היה האדם חוטא לא היה צריך לארבע מיתות בית דין. ולכך הדין אינו עיקר התורה, רק הטוב והחסד, והוא התחלתה של תורה, מפני שזהו עיקר כונת התורה שיהיה הכל בטוב... ולא יהיה שום רע בעולם... והרע יהיה בסוף מסולק, עד שיהיה הטוב נמצא, לא הרע. לכך אף אם נזכר בתורה ד' מיתות ומלקות וכמה עונשים, הכל כדי שיהיה סוף טוב כאשר הרע מסולק מן העולם ע"י מיתות בי"ד ושאר עונשים... ולכך התחלת התורה גמ"ח, כי גמ"ח בפרט הוא הטוב. וכן הסוף הוא גמ"ח, מפני שזהו תכלית התורה לסלק הרע ולהיות טוב". וכן כתב בח"א לסוטה יד. [ב, נח:]. ובתפארת ישראל פ"כ [סב.] ביאר לפי"ז מדוע מידת אברהם היא מידת התורה, ובתוך דבריו כתב: "כי כל ענין התורה כדי להעמיד הטוב שיהיה בעולם, לפיכך התחלתה גמ"ח, שהוא עשיית הטוב לבני אדם, ותכלית התורה הטוב הגמור... ומפני זה אברהם, שהיה מדתו חסד, ראוי מצד עצמו אל התורה, שהתורה היא תורת חסד, וזהו מידתו של אברהם". ובשמו"ר א, כו אמרו "'ותקרא שמו משה' [שמות ב, י], מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים. אע"פ שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה". וכתב בגבורות ה' פי"ח [פב:] בזה"ל: "ונראה לפרש, כי התורה... נקראת... 'תורת חסד'... ולפיכך השם שקראה לו בתיה, שהיתה גומלת חסד, הוא עיקר בתורה". וראה גו"א דברים פל"ג אות ד. וצרף לכאן ש"אין עם הארץ חסיד" [אבות ב, ה], וביאר שם בדר"ח [עח.] שע"ה מופקע מחסידות וטוב, והובא להלן הערה 523.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:347
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:347](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:347)

[347] במסכת כריתות [ו:] אמרו "כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית, שהרי חלבנה ריחו רע, ומנאו עם סממני קטורת [שמות ל, לד]". וכתב בנתיב התשובה פ"ז [ב, קסח.]: "ופירוש דבר זה, כי הקטורת הוא למדת הדין, דכתיב [דברים לג, י] 'ישימו קטורה באפך'. ולכך הקטורת היא מן הבשמים שיש להם ריח, כי הריח הוא שייך למידת הדין, ודבר זה ידוע לנבונים... ולפיכך התענית, שהוא ג"כ למדת הדין, צריך שיהיו שם פושעים אשר הם גוברים על כח יצרם הרע כאשר מתחברים עמהם בתענית... לכך בתענית צבור, שהתענית היא במדת הדין, צריך לצרף אליהם הפושעים, שהם גוברים על יצרם, אשר דבר זה נקרא 'ריח', והוא שייך אל התענית, שהיא למדת הדין". וכן כתב בח"א לכריתות ו: [ד, קמה.]. ובקשר ליסודו שהתענית מכוונת אל מידת הדין, ראה ההערה הבאה. וכן הוא בח"א לסנהדרין לז. [ג, קמה:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:348
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:348](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:348)

[348] ואודות שתי בקשותיו הראשונות של ריב"ז, צרף לכאן את שאמרו חז"ל על הפסוק [אסתר ה, א] "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות", שדרשו [אסת"ר ט, ב] "באיזה זכות, רבנן אמרי בזכות ביום השלישי של מתן תורה [שמות יט, טז], ורבי לוי אמר בזכות יום השלישי של אברהם [בראשית כב, ד]". וכתב באור חדש [קנח.] בזה"ל: "דבר זה הוא עמוק ומופלג... וזה שיש לישראל דביקות אל הש"י... וחולקים מצד מה הדביקות בו יתברך יותר. כי למר הדביקות הזה הוא מצד התורה שהיא שכלית, ומצד זה הדביקות בו יתברך, ובודאי היו בעלי תורה, והיו לומדים תורה בתמידות, ולכך הוציאם השי"ת מן הצרה הזאת. ולמר הדביקות בו יתברך הוא מצד שהיו מתענין ומתפללין אל הש"י. וכל אחד יש לו טעם מופלג מאוד, כי למר בזכות מתן תורה, שהתורה היא שכלית, וראויה שיהיה מצד זה הדביקות הגמור בו יתברך. ולמר ראוי זה העקידה, לפי שיצחק מסר נפשו אל הש"י לגמרי, וזהו הדביקות הגמור, ובאותו זמן היו מתענין וממעטין נפשם ודמם, וזהו ענין העקידה, שכמו שיצחק מסר נפשו אל השי"ת, גם כן נחשב זה [התענית] כאילו הקריבו נפשם אל השי"ת, ומחלוקת שלהם ענין מופלא מאוד מאוד". [וראה לעיל פ"ד הערה 76, ולהלן פי"ג הערה 56 אודות דביקות יצחק להשי"ת]. ובקשר לשויון שבין תענית לעקידה, ראה ברכות יז. שרב ששת כשהיה יושב בתענית היה מתפלל "רבון העולמים, גלוי לפניך בזמן שביהמ"ק קיים אדם חוטא ומקריב קרבן... ועכשיו ישבתי בתענית ונתמעט חלבי ודמי. יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח, ותרצני". וכנגד הדביקות של תורה ותעניות - הזכיר ריו"ח את יבנה וחכמיה, ותעניותיו של רבי צדוק, שהם הנהגות של חסד ודין. וראה להלן פי"ד הערה 122.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:349
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:349](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:349)

[349] שהרי נאמר [דברים יז, טו] "מקרב אחיך תשים עליך מלך וגו'", ופירשו בגמרא [ב"ק פח.] "ממובחר שבאחיך". ובהלכות מלכים פ"א ה"ד פסק הרמב"ם: "ולא למלכות בלבד, אלא לכל שררות שבישראל... ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל". ולכך ברור ששולשלת נשיאות היא זרע שאין בה פסול. ועוד אודות ש"זרע אמת" פירושו ללא פסול - ראה להלן פכ"ט הערה 6, ופל"ב הערה 115.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:350
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:350](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:350)

[350] שהמיוחד באבהות יעקב אבינו הוא שמטתו שלמה [תו"כ ויקרא כו, מב]. ובפסחים נו. אמרו "אמר [יעקב לבניו], שמא ח"ו יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, וכאבי יצחק שיצא ממנו עשו, אמרו לו בניו... כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בלבנו אלא אחד". ובגבורות ה' פ"ט [נח:] כתב: "מידת אברהם חסד... מידת יעקב אמת, כי האמת אין לו נטיה לא לימין ולא לשמאל... וכל זרע יעקב אמת, שלא היה פסולת בזרעו, אבל אברהם ויצחק היה פסולת בזרעם". וראה להלן פכ"ט הערה 6, ופמ"ד הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:351
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:351](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:351)

[351] אודות שכך היא מידתו של יעקב - ראה להלן ר"פ נב, וראה הערות 233 ,214. וכן הוא בגו"א בראשית פכ"א אות טז, ושם הערה 83, ובגבורות ה' פס"ט [שיח:]. ובח"א ליבמות עט. בביאור דברי הגמרא כי ישראל הם רחמנים ביישנים וגומלי חסדים, כתב שם [א, קמד:]: "כי בא להם מידת הרחמים מן יעקב, שמידתו מידת הרחמים, שכך כתיב אצלו [בראשית מג, יד] 'ואל שקי יתן לכם רחמים'". וראה לעיל פ"ב הערה 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:352
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:352](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:352)

[352] בח"א לגיטין נו: [ב, קה.] הוסיף בנקודה זו: "ודבר זה תבין, כי מפני שמרחם על אחד הוא דבק בו לגמרי, והוא אחד עמו. וזה שאמרו [ברכות לג.] כל שאין בו דעת אסור לרחם עליו... וזה כי כאשר אין בו דעת אין להתחבר דעתו עמו. ולכך שושלתא דר"ג, שהם זרע מיוחס ואין בהם פסולת, אז השי"ת מרחם עליהם, כי הם עם הקב"ה כאשר הם זרע כשר בלי פסולת, ודברים אלו יש לך להבין". ועוד אודות שמידת הרחמים היא הדבוק בעצם לגמרי - ראה להלן פ"ז הערה 133, פכ"ה הערה 101, פמ"ב הערות 118 ,103, פמ"ו הערה 91, ופנ"ב הערה 16. וצרף לכאן את מאמרם ז"ל [קידושין ע:] "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל", וכתב שם בח"א [ב, קמט:] לבאר: "כי הש"י משרה שכינה על אשר הם משתלשים ממנו, ועליהם משרה הש"י השכינה. אבל אשר נולדו בפסול, לא נקרא שהם משתלשלים מן השי"ת מקדושתו, שהרי נולדו בפסול, והם זרים, ולכך אין משרה שכינתו עליהם...כי העיקר מתייחס אל הענפים היוצאים ממנו בלא עירוב, רק בסדר השתלשלות, והעילה הוא מעיד על העלול, ולכך השי"ת מעיד על השבטים שהם העלול, וכאשר יש דבר זר שהורכב באילן, אין העיקר מתיחס אליו, ולכך אין משרה שכינתו עליהם גם כן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:353
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:353](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:353)

[353] וההצלה תיעשה ע"י "שיעשה הש"י עמהם החסד, ויעשה דין בשונאיהם, וירחם עליהם שלא ישלטו בם שונאיהם" [לשונו למעלה]. ומעין גאולת מצרים, שנאמר [ישעיה יט, כב] "ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא", ודרשו [זוה"ק ח"ב לו.] "נגוף למצרים ורפוא לישראל". וכן כתב להלן פנ"ח [ד"ה ואמר כתועפות]: "כאשר הוציא אותם מארץ מצרים, היה שומר ישראל שיהיה מקויימים, והיה מזיק ומאבד את מצרים". וראה גו"א שמות פ"ג אות י, ד"ה ויש לדקדק, ושם הערה 86.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:354
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:354](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:354)

[354] חוזר בזה לפרש את המשך דברי הגמרא בגיטין נו:


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:355
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:355](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:355)

[355] פירוש - הלך אספסינוס, ובמקומו שלח את טיטוס הרשע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:356
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:356](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:356)

[356] את הפסוק הזה דרשו חכמים על טיטוס הרשע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:357
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:357](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:357)

[357] כשכבש את המקדש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:358
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:358](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:358)

[358] תחתיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:359
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:359](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:359)

[359] ודקר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:360
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:360](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:360)

[360] עצמו - כינוי כלפי מעלה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:361
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:361](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:361)

[361] בבית שאתה מתוועד בו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:362
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:362](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:362)

[362] אמרו שסימניהון סימן, דם זה של מי הוא אם לא שהרגנו את עצמו. [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:363
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:363](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:363)

[363] מתאפק [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:364
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:364](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:364)

[364] שאתה נוהג כאילם ושותק לגידופך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:365
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:365](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:365)

[365] מה עוד עשה טיטוס הרשע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:366
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:366](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:366)

[366] סל גדול [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:367
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:367](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:367)

[367] שמקבצים ואוספים דברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:368
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:368](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:368)

[368] יש אומרים שאין צורך לשנות את הפסוק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:369
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:369](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:369)

[369] מטמון ממונם של ישראל [רש"י שם]. פירוש, שאף דברים שטמונים ניגלו להם, ומצאו את כל הכלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:370
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:370](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:370)

[370] עוד מסופר על טיטוס הרשע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:371
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:371](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:371)

[371] נחל קישון גרפם [רש"י שם], וכמבואר בשופטים ה, כא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:372
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:372](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:372)

[372] פה להכניס מאכל [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:373
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:373](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:373)

[373] מוצא, דרך בית הרעי [רש"י שם], שאינה מוציאה רעי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:374
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:374](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:374)

[374] יום אחד עבר טיטוס על פתח בית הנפח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:375
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:375](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:375)

[375] שמע היתוש את קול הקורנס, והשתתק, שנח היתוש "מפני קול הקורנס" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:376
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:376](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:376)

[376] טיטוס לעצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:377
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:377](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:377)

[377] יש תקנה לכאבי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:378
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:378](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:378)

[378] כל יום היו מביאים נפח והיו מכים לפניו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:379
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:379](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:379)

[379] פירוש - לגוי נפח היה טיטוס נותן לו ארבעה דינרים בשכרו, ולנפח ישראל היה טיטוס אומר לו, דייך שאתה רואה שונאך מתייסר כך, ולא נתן לו דבר בשכרו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:380
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:380](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:380)

[380] משהרגיל היתוש ולמד בקול הקורנס - הכיר בו, ולא הניח ניקורו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:381
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:381](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:381)

[381] של אותו יתוש. [בגמרא שלפנינו הזכירו רק פיו וצפרניו, ולא הזכירו גם רגליו. ואף בביאורו להלן (ד"ה נקטינן) לא הזכיר רגליו, אלא פיו וצפרניו].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:382
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:382](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:382)

[382] כאשר מת טיטוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:383
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:383](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:383)

[383] שישרפו את האיש הזה, כלומר טיטוס אמר כן על עצמו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:384
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:384](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:384)

[384] ושיפזרו את אפרו על פני שבעה ימים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:385
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:385](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:385)

[385] כדי שלא ימצא אותו אלקי היהודים ויעמידנו לדין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:386
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:386](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:386)

[386] בח"א [ב, קה.] הוסיף כאן: "שאילו דקר ושרף, י"ל שזה דרך מלכים, אבל דבר זה גנאי ומאוס".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:387
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:387](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:387)

[387] ברכות נח. "עביד רחמנא ניסא לשקרי [בתמיה]". והוא יסוד שהוזכר בגו"א פעמים רבות וכגון; בראשית פי"ד אות יח, ושם הערה 44, שם פכ"א הערה 125, שמות פ"ד הערה 40, ועוד. ושם בדברים פ"ח אות ג כתב: "ולא מצאנו נס בחנם". והענין מבואר, שהרי ביאר בח"א לגיטין נו. [ב, קב:] ש"ניסים באים לעולם מצד מידת הרחמים... כי לא מצאנו נס בעולם רק כאשר היו ישראל בצרה, והש"י מרחם עליהם... כי אין הקב"ה משנה הטבע שלא לצורך, רק שהוא לצורך, ודבר זה ממדת הרחמים" [והובא בהערה 233]. וא"כ, ברי הוא שאין הקב"ה עושה נס לחינם, כי אין מידת הרחמים פועלת אלא לצורך מסוים, ולא בלא תכלית ומטרה, כי זהו ההבדל בין רחמים לחסד [כמבואר בהערות 233, 218].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:388
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:388](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:388)

[388] מה ששאל דוקא ממיתת נדב ואביהוא, כי בגו"א ויקרא פ"י אות ב ביאר שמתו מיד, ולא לאחר זמן, הואיל "ונכנסו שתויי יין, ודבר זה גורם מיתה פתאום, כי אין המקדש סובל השכרות, לפי שהוא הפך הקדושה". והרי בודאי שמעשהו של טיטוס הוא הפך הקדושה ביותר, ומדוע לגבי טיטוס לא היתה ההנהגה של "אין המקדש סובל... הפך הקדושה". זאת ועוד, בני אהרן הכהן נכנסו להיכל להקטיר על מזבח הזהב, [רשב"ם ויקרא י, א], ואילו טיטוס נכנס לתוך קדש הקדשים, המקודש יותר, וק"ו שיאמר על קה"ק שאינו סובל הפך הקדושה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:389
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:389](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:389)

[389] שהרי "מגלגלין חובה על ידי חייב" [שבת לב.] , ואין לך "חובה" כחורבן בית אלקינו, ומכך מוכח שאין לך "חייב" כטיטוס הרשע. וראה גו"א במדבר פל"א אות ט, ולהלן ר"פ ח. ולעיל פ"ב כתב "כי מרע יצא רע", וראה שם הערה 101.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:390
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:390](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:390)

[390] ראה יוסיפון פרק פו [עמוד של"ו בהוצאת הומינר], וז"ל: "ויעש טיטוס כן, כי נכמרו רחמיו על ישראל". וכן הוא שם סוף פרק פח [עמוד שמו]. וראה שם פצ"ה [עמוד שצב], ושם הערה יט. וראה עוד שם בפרק צז [עמוד תד], שנכתב שם "ויהי טיטוס איש צדיק וישר, וכל משפטיו היו בצדק, ועל דרך אונס החריב והשחית בירושלים". וראה במבוא לספר "יוסיפון" מהדורת הומינר,ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:391
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:391](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:391)

[391] כפי שביאר בגו"א בראשית פ"ח אות טז, שהעורב לא היה מוכן לעשות שליחותו של נח ולהודיע לו אם קלו המים [רש"י בראשית ח, ז], כי "העורב הוא אכזרי... ומפני שרצה נח לשלוח העורב לדבר טוב, להגיד לו כי קלו המים, והוא ישוב הארץ, ואין העורב מוכן לשליחות טוב כזה לבשר טובה בעולם... ומצאנו כי לעולם איש טוב מבשר טוב, שכן אמר דוד [ש"ב יח, כז] 'איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא'". וצרף לכאן את יסודו שאין דבר רע יורד מן השמים [גו"א בראשית פ"ג אות כו, דברים פי"א סוף אות כט, שם פכ"ח אות ז, ד"ה ובזה. גבורות ה' פ"ז [(מ.), ועוד]. שהואיל והקב"ה הוא הטוב האמיתי, אין רע יורד ממנו. וראה להלן פי"ד הערה 30, פכ"ה הערה 93, פכ"ו הערה 127.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:392
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:392](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:392)

[392] כמבואר בפרק רביעי ד"ה ויש לך לשאול, ושם הערה 8, שהשכינה שרתה יותר במקדש ראשון מאשר במקדש שני, והשראת השכינה היא היא קדושה. וכן ביאר בגו"א בראשית פכ"ד ריש אות מג שהשראת שכינה מישך שייכי לקדושה וטהרה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:393
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:393](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:393)

[393] כמסופר בגיטין נה: שלאחר שהוטל בבהמה מום לא רצו להקריבו, וכמובא כאן בריש פרק ה, ובד"ה ומעתה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:394
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:394](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:394)

[394] שהרי אספסינוס נתמנה במקומו, וכמבואר בגיטין נו: ובח"א [ב, קה:] הוסיף: "ועוד, הרי בא ריב"ז אליו, אע"ג שלא תירץ אליו ריב"ז שמניחין החבית ושוקלין הדרוקון בצבתא, מ"מ הוא היה יכול להשיב לעצמו תשובה זאת, ולא השיב". הרי רואים שריב"ז לא מעוניין למרוד כנגד שלטונות הרומיים. ואע"פ שלא השיב לשאלת אספסינוס אודות מרידת הבריונים, אין בשתיקתו הודאה שהסכים למרידה, וכמו שביאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:395
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:395](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:395)

[395] בח"א הוסיף כאן: "ולפיכך כאשר ראה דניאל מלכיות אלו, ראה נבוכדנצר שהיה זהב, ואמר [דניאל ב, לח] 'אנת רישא דדהבה', כלומר שאתה כמו הזהב, שרוצה אתה להיות חשוב כמו הזהב שהוא חשוב, ובשביל שמרדו בו היה מחריב ירושלים. אבל מלכות הרשעה הרביעית, ראה אותה ברזל [שם שם מ], שהוא מקצץ ומשחית ומחבל, כי אין כוונת המלכות הרשעה רק להשחית, כמו המשחית שהוא מקלקל בלא טעם כלל". [וראה לעיל הערה .]116ובנר מצוה [טז:] כתב: "[מלכות] הרביעי, כוחו היה על ההשחתה, ולפיכך נמשל לברזל, אשר הוא מחתך ומשחית הכל". ושם בהמשך [יז.] הוסיף: "אמנם מלכות רביעית, מפני שרואה עצמה שהיא כל ואין זולתו, לכך היא רוצה שלא יהיה נמצא אחר, ולכך הוא משחית הכל... ולכך ראה דניאל את החיה הזאת שיש לה שנים של ברזל [דניאל ז, ז], כי הברזל הוא משחית ומקצץ את הכל... שכל ענין מלכות זה רק להשחית, וכמו ששרפה בית אלקינו והשחיתו אותו... ואף כי מלכות הראשון ג"כ שרפה בית אלקינו, דבר זה מפני שהיו רוצים לכבוש את ישראל תחת ידיהם. ולא היה זה משום השחתה, רק בשביל כי המלכות הזאת רוצה שיהיה מתנשא על הכל... ולפיכך היו כובשים ישראל. ומפני שהיו רוצים בכבוש גמורה, היו כובשים ושורפים את הכל. אבל מלכות הרביעית, שכבר היו תחת ידם מקודם... ולא היה דבר זה רק להשחיתם, ומצאו עילה להשחית אותם". ועיי"ש עוד, שמאריך לבאר ענינים אלו. וראה להלן פכ"א הערה 109. וכן כתב בח"א למכות יב. [ד, ג:] שמלכות רביעית מתייחסת לברזל המשחיתה ומקצצת הכל. ועוד אודות כח הברזל - ראה להלן ספי"ז. וראה הערות 476 ,470, ולהלן פכ"א הערה 109, פכ"ח הערה 54, ופ"ס ד"ה ובפרק חלק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:396
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:396](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:396)

[396] כ"ה בספר יוסיפון, פרק תשעים ושלשה, ובהוצאת הומינר [עמוד שפה] נדפס: "וירץ טיטוס בכל כוחו למען אשר יכבה את האש מעל קדש הקדשים... ויצעק טיטוס עליהם [על הגוים השורפים] לבלתי עשות כן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:397
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:397](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:397)

[397] ב"מ פז. "רשעים אומרים הרבה, ואפילו מעט אינם עושים". ובתהלים עח, לו-לז נאמר "ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו וגו'". וכן כתב בגו"א במדבר פכ"ב אות נג: "דרך רשעים מדברים הרבה ואפילו מעט אינם עושים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:398
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:398](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:398)

[398] ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו [ברכה שלישית בברכת המזון]. ונאמר "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' וגו' לשום את שמו שם וגו'" [דברים יב, ה]. ובמ"א ח, מג נאמר "כי שמך נקרא על הבית הזה". ובדה"ב כ, ט נאמר "כי שמך בבית הזה". ובירמיה ז, י נאמר "בבית הזה אשר נקרא שמי עליו", ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:399
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:399](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:399)

[399] וכל קדושה שנטמאת - נשרפת, וכמבואר בהערה 267, קחנו משם. וכן הוא בח"א לנידה ל: [ד, סוף קנט:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:400
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:400](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:400)

[400] בבאר הגולה, באר הששי, האריך מאוד במאמר זה של חז"ל. ובתוך דבריו כתב שם [קלח:]: "ולא נאמר המאמר בזה בדרך המצאה, רק חכמה גדולה ועמוקה, וכל דבור ודבור ממנו הוא סתרי חכמה. דע, כי טיטוס הוא אשר החריב ושרף והשחית את בית אלקינו, ואין אדם כמוהו בעולם שהיה מתנגד אל השי"ת כמו זה הרשע. וזהו אף כי נבוכדנצר הרשע החריב את בית אלקינו, אינו דומה לזה, כי מפני שהיו מורדים בו היה מחריב, ולא היה עיקר דעתו להחריב את בית אלקינו. ולא היה אדם כמו טיטוס שלא היה דעתו כי אם לשי"ת ויתעלה. ודבר זה העידו עליו חכמים באמרם... שחירף וגידף כלפי מעלה כמו שמסופר עליו. והנה בדבר זה היה יוצא מכלל כל המלכים אשר היו מורדים בו יתברך, היה מיוחד זה הרשע להתנגד אל השי"ת בעצמו. ואולי ישיב אדם, שהרי נמצא בספר יוסיפון כי אדרבא, טיטוס היה מוחה בהם שלא לשרוף. אף כי נודה לדברי יוסיפון, הן חכמי האמת יודעים באמתת התורה, הם היו יודעים שלא היו דברים אלו רק להעמיד ביהמ"ק להיות בידו למלאות רצונו וחירופו וגידופו בו. והוא יתברך אשר ידע לבו, נתן ביהמ"ק לשריפת אש למען לא יתעולל בו הרשע בחירופו וגידופו כאשר עשה, כי לא היה כונתו רק להתנגד אל הש"י. ואם לא כן, לא היה נעשה על ידו מעשה זה שנשרף בית אלקינו, ודבר זה אין נעשה רק על ידי מי שמוכן לזה. ולפיכך כל דבריו אשר נוטים שהיה רוצה שלא יהיה בית אלקינו נשרף, הכל עשה לחלל כבוד המקדש בתועבותיו". ועוד ראה גם כן להלן פ"ז הערות 117 ,116.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:401
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:401](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:401)

[401] בח"א הוסיף כאן: "כי שדר עלייהו נירון קיסר, שהוא לא היה בתכלית הרשעות, וכבר היה מצות קיסר עליו שיהיה מחריב ירושלים, א"א שלא יהיה בענין אחר, רק שיתגייר... וזה דבר נראה בחוש ובטבע, שכאשר בא דבר על האדם להכריח האדם חוץ לטבעו של אדם, שהטבע יותר מתקומם עליו ומתחזק כנגדו יותר. ולפיכך היה מתחזק נירון קיסר ונתגייר לגמרי, שלא היה מוכן נירון קיסר אל מעשה זה". וצרף לכאן את דברי הר"ן בנדרים מא. שחולה והבריא הוא מתחזק בטבעו יותר מאחר שלא חלה מעיקרא, וכלשונו: "אחר שחלה ונתרפא, מתחזק בטבעו להיות יותר בריא ממה שהיה קודם חוליו". והביאור כנ"ל, שהואיל והמחלה רצתה להוציא את האדם מטבעו, הרי תגובת הגוף לכך היא התחזקות בכפלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:402
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:402](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:402)

[402] ובברכות יב: אמרו "דתניא 'אחרי לבבכם' זו מינות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:403
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:403](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:403)

[403] ובח"א הוסיף כאן: "היא ע"ז, כוחות החיצונות". ועוד אודות שע"ז משולה לזונה, ראה דבריו בגו"א שמות פל"ח אות ד: "כי כאשר ישראל עשו את העגל, היו כמו אשה מזנה תחת בעלה, דבקו באלהי נכר", ועיי"ש שמבאר יותר את הענין. וברמב"ן שמות כ, ג, מבואר ש"קנאה" כלפי מעלה נאמרת רק כאשר ישראל עובדים ע"ז, וז"ל: "ולפי דעתי, שיזכיר קנאה בעבודת גלולים בישראל בלבד. וטעם הקנאה כי ישראל סגולת השם הנכבד אשר הבדילם לו... והנה אם העם שלו משרתיו, פונים אל אלהים אחרים, יקנא בהם ה', כאשר האיש מקנא באשתו בלכתה לאחרים". וצרף לכאן שלאחר חטא העגל נאמר [שמות לג, כ] "וישק את בני ישראל", ופירש רש"י שם "נתכון לבדקן כסוטות". ובתפארת ישראל פל"ח [סוף קטו:] כתב: "כי העבודה זרה הוא שעושה שניות אל השי"ת, והוא דומה אל אשה שמתחברת אל אחר שאינו אישה, וכתיב [במדבר ה, יד] 'וקינא את אשתו'. ולכך כאשר הוא מתחבר לע"ז נאמר קנאה [שמות כ, ה], שמקנא אל אלהים אחרים... כי שייך קנאה דוקא בעבודת אלילים". וראה להלן פכ"ב הערות 167 ,16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:404
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:404](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:404)

[404] מעין מה שכתב בגו"א בראשית פכ"ח אות כג, ד"ה ועוד, וז"ל: "אמנם בית המקדש שהוא בית ועד השכינה, ושם יבוא האדם לעבוד את ה', יש בו שני צדדים; מתייחס לעליונים ותחתונים, והכל שוה בו. ולא יאמרו עליונים לנו הוא זה, במה שרשות בני אדם בו. ולא יאמרו בני אדם לנו הוא זה, במה שהוא מקדש ה'... [כי] בית המקדש כלול משניהם". וראה להלן פכ"ב הערה 143.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:405
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:405](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:405)

[405] לשון הרמב"ן בר"פ תרומה [שמות כה, א]: "עיקר החפץ הוא במשכן מקום מנוחת השכינה, שהוא הארון, כמו שאמר [שמות כה, כב] 'ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת', על כן הקדים הארון והכפורת בכאן, כי הוא מוקדם במעלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:406
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:406](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:406)

[406] שנאמר [שמות מ, כ] "ויקח ויתן את העדות אל הארון וגו'", ופירש רש"י שם "את העדות - הלוחות", וראה גו"א שמות פכ"ה אות כא. והמילים "לוחות הברית" נאמרו בדברים ט, ט-יא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:407
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:407](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:407)

[407] ע"מ לבאר מה הם "לוחות הברית" ו"ספר הברית", ראה פחד יצחק שבועות, מאמר מא, אותיות ה, ו, שכתב: "הנה מתחלקים הם הדיבורים [עשרת הדברות] לחצאין, חמש דברות בין אדם למקום, וחמש דברות בין אדם לחברו. חצי לגבוה וחצי לאומה... חלוקת חצי - חצי היא היא מעשה של כריתות ברית... וזה הוא מה שאנו מוצאים בתורה שהלוחות חולקים הם שם 'ברית' לעצמם, אע"פ שכל התורה כולה היא ספר הברית. מפני שבאמרנו שהתורה היא 'ספר הברית', הכונה היא שהדברים של הספר הזה, הם הם דברים שעליהם ועל קיומם נכרתה הברית. כלומר, הדברים האלה מהוים את תוכן הברית. אבל אורו של מעשה כריתות הברית גנוז הוא אך ורק בשני לוחות הברית. באופן שהמושג 'ברית' כשהוא בא במאמר 'ספר הברית', ומושג 'ברית' כשהוא בא במאמר 'לוחות הברית' הרי הם מתפרשים באופן שונה". [ועוד ראה שם במאמר כו, אות ט]. וראה כמה מדוייק לשון המהר"ל עפ"י דברים אלו; שלגבי הלוחות כתב "לוחות הברית **שכרת** עם ישראל", ולגבי ספר הברית כתב "שהקב"ה יש לו חיבור עם ישראל", אך לא הזכיר כריתת ברית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:408
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:408](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:408)

[408] ולהלן פ"ט ד"ה ובמדרש הוכיח שהתורה והלוחות הם ברית, משום שהארון עצמו נקרא "ארון ברית ה'" [דברים י, ח], וכן "ארון הברית" [יהושע ג, ו]. ולפי דברי המהר"ל כאן הדברים מאירים, כי חלות שם "ברית" היה על הארון, הנושא בתוכו את ספר הברית ולוחות הברית, וכמבואר בגו"א שמות פכ"ה אות כה, שהארון עשוי רק ללוחות. ולכך בבית שני שלא היו לוחות [יומא כא:], ממילא לא היה ארון, כי אין ארון אלא ללוחות. וראה להלן פ"ט הערה 60. ועוד אודות ש"ברית" פירושה חיבור בין שני צדדים, ראה גו"א בראשית פי"ח ריש אות ז, נתיב העבודה פי"ח [א, קמא.], ח"א לנדרים לא: [ב, ו:], ותפארת ישראל ס"פ יט [ס:]. וכן מבואר להלן פ"ט ד"ה ובמדרש, ושם הערה 56.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:409
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:409](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:409)

[409] אודות שהחיבור של הקב"ה עם ישראל - דרך התורה הוא נעשה, ראה דבריו בנתיב התורה פ"ו [א, כח:] שכתב: "כי אין השכינה עם ישראל רק בשביל כי נתן להם התורה שהיא אחת, לכך הקב"ה... עם ישראל". וכן הוא בגבורות ה' פנ"ד [רמ.], שכתב: "נתן להם הקב"ה תורה ומצות, ואח"כ היתה שכינה מתחברת לישראל בשכון שכינתו ביניהם, כדכתיב אחר מתן תורה [שמות כה, ח] 'ועשו לי מקדש וגו'". וכן ביאר בתפארת ישראל פ"ט [כולו], שם פמ"ו [קמב.], ושם פנ"ו [קסו:]. וכן הוא לעיל הערה 66, ולהלן פ"ט ד"ה ובמדרש, וד"ה ובפרק, וראה שם הערות 70 ,61, ולהלן פי"א הערה 152, ופי"ח הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:410
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:410](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:410)

[410] כזכר ונקבה החבוקים בזרעותיהן... לשון אחיזה ודיבוק כזכר המעורה בנקבה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:411
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:411](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:411)

[411] לשון הגמרא ביומא נד. "בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה, ואומרים להן, ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:412
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:412](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:412)

[412] ורש"י שם בשיר השירים [ג, י] פירש הפסוק על פי המדרש "'רפידתו' - משכבו ומשכנו על הכפורת שהוא זהב. 'מרכבו ארגמן' - זה הפרוכת שהיה תלוי ורוכב על כלונסות מעמוד לעמוד. 'תוכו רצוץ' - סדור ברצפת אהבה ארון וכפורת וכרובים ולוחות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:413
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:413](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:413)

[413] בח"א הוסיף כאן: "כי החיבור עצמו, שהוא האהבה, הוא תוך הארון" [עפ"י מהדורת כשר]. ועוד אודות שאהבה פירושה חיבור, ראה לקמן ר"פ נב שכתב "האהבה היא דיבוק וחבור בעצם, שכאשר דבק נפשו, כמו האב לבן והאם לבנה, מרחם עליו". וראה שם בהערות. ועוד ראה גם כן להלן פי"א הערה 270.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:414
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:414](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:414)

[414] מה שמדגיש "מקום", הוא משום שבבית שני לא היה ארון ולוחות [יומא כא:], וא"כ בבית שני היה רק מקום הארון, אך לא ארון עצמו, וטיטוס החריב בית שני. וראה לעיל פ"ד הערה 16 שנקודה זו נתבארה שם. וראה לעיל פ"ד הערה 31, אודות שישנם מקומות בעולם המיוחדים לקדושה אלקית ביותר. וכן הוא להלן פ"ז הערות 130 ,62, ופכ"ח הערה 34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:415
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:415](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:415)

[415] בח"א הוסיף כאן: "כי היה [טיטוס] בא לרשת וליקח מדריגת ישראל, ולכך במקום אשר יש לישראל החבור עם השי"ת, נכנס הוא עם הזונה שלו, כמו שהתבאר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:416
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:416](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:416)

[416] שהוא הוא החיבור שלו לעבודה זרה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:417
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:417](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:417)

[417] פירוש - הואיל ומקום הארון הוא מקום החיבור שבין ישראל לקב"ה, וטיטוס נכנס למקום הארון בכוחו, שהוא כוח ע"ז, הרי המצאותו של כח ע"ז במקום החיבור שבין קוב"ה וישראל - המצאות זו היא בגדר שבא לשם עם זונה. והואיל והחיבור נעשה על ידי התורה, לכך נחשבת כניסתו לקה"ק - כביאת זנות על גבי ס"ת. ואין להקשות מדוע נקטה הגמרא בתורה ולא בלוחות, כי הואיל ומדובר בבית שני, שלא היו בו לוחות [יומא כא:], נקטה הגמרא שבא על ספר תורה. ואע"פ שמדובר במשל, מ"מ אף המשל צריך להתאים לפשוטם של דברים, והואיל ובפועל הלוחות לא היו בנמצא, נקטה הגמרא במשל שבא על ספר תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:418
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:418](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:418)

[418] הרי שטרח טיטוס להסתיר את מהותו המרושעת, ולכך קשה לומר שינהג מעשה זנות בפרהסיא. ובכך ישב את קושיתו הראשונה, כיצד יהיה מלך נוהג בדבר שהוא גנאי ומאוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:419
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:419](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:419)

[419] ומתוך שהגמרא השוותה בין טומאת קדשים לשפיכות דמים, משמע ששתיהן שייכות להדדי, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:420
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:420](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:420)

[420] שהיא ביטול הנשמה הקדושה, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:421
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:421](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:421)

[421] חידוש גדול למדים אנו בדבריו כאן. כי בהרבה מקומות טרח לבאר שנשמת אדם נמצאת בדרגה גבוהה יותר מהמלאכים. ולדוגמא, בדר"ח פ"ד מי"ד [קמג.] כתב: "המלאכים, אף שהם נבדלים מן הגשם, אין נבדלים לגמרי. אבל האדם, מה שמקבל האדם הוא כח נבדל לגמרי, אף שהוא עם נושא, ולא נמצא בלא נושא, יש לדבר הנבדל המקבל האדם פשיטות יותר". וכן כתב שם בדר"ח פ"ה מכ"ב [ערה.], תפארת ישראל ר"פ יב [מ:], ושם פל"ג [צו:]. [וראה גו"א בראשית פי"ח הערה 72]. וכיצד יוסברו דבריו כאן, שהפרוכת היא במדריגה יותר אלוקית מן הנשמה, וממילא אף במדריגה גבוהה יותר מן המלאכים. ואולי כונתו, שדבר קדוש הוא בגדר דבר שקדושתו כבר נקבעה בו, ובכך הדבר הגיע ליעודו. מה שאין כן נשמה, אע"פ שטהורה היא, מ"מ קדושתה וטהרתה תלויות במעשיו של אדם, ועדיין לא נקבע מהי מדריגתה הסופית. שהרי אדם שחוטא, נשמתו מאבדת מזכותה, ובכך מעידה עליו שחטא [דרוש לשבת תשובה (ע:), גו"א בראשית פכ"ה אות יג]. והואיל וקדושתו של דבר קדוש הוא בבחינת ודאי, ואילו קדושתה של נשמה מתליא תלי, לכך דבר קודש הוא יותר אלוקי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:422
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:422](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:422)

[422] כמבואר בגו"א דברים פ"י אות ג, בביאור דברי רש"י שם [דברים י, ז] "קשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות", וז"ל: "כמו הלוחות שהם מעשה אלקים [שמות לב, טז]... כן נפש הצדיק, נשמתו אלקית בלתי גשמית, והדברים אלקיים אין ראוי שיהיה הפסד להם". וראה שם הערה 11, שזהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וזהו שכתב כאן. וראה להלן פל"ה הערות 94 ,37. ובדר"ח פ"ה מ"א [ריז.] כתב בתוך דבריו: "ההורג ומפסיד בהמה אין עליו עונש, וההורג אדם שנברא בצלם אלקים חייב מיתה, מפני שיש באדם ענין אלקי". וזהו שאמרה תורה [בראשית ט, ו] "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים עשה את האדם". ופירש שם הרד"ק: "כי הוא [האדם] נבדל מכל הנבראים... כי אם יהרגהו, הנה השחית מעשה הא-ל... והוא [הקב"ה] עשה אותו בצלמו, והוא [הרוצח] השחיתו, הנה עשה כנגד הא-ל לבטל מעשיו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:423
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:423](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:423)

[423] בדרוש עה"ת [מ]. כתב: "ומה שנשתברו [הלוחות] נקרא נשפך דמם, שכל בטול דבר קדושה נקרא שפיכות דמו, כמו שאמרו בגיטין [נו:] בטיטוס נטל סייף וגידר את הפרוכת, נעשה נס והיה הדם יוצא ומבצבץ, מפני שהיה מבטל דבר הקדושה. כי קדושתו הוא לו כנשמה מן השמים לגוף שהיא קדושה... רק מה שקרא שם לזה נס, שאמר 'ונעשה נס וכו'', זהו בעבור שהיה דם יוצא באמת בפועל, וזה היה נס. אבל בלי פועל נסיי, יקרא בטולו [של קדושה] שפיכות דמו בכח, 'כי הדם הוא הנפש' [דברים יב, כג], הטהורה והקדושה". ובפחד יצחק שבועות, מאמר ח, אות טו, כתב: "ובא על זה ביארו של המהר"ל כי ענינה של שפיכות דמים הוא הבדלת הנפש מן הגוף. לשון הכתוב הוא 'כי הדם הוא הנפש'. אין אנו יודעים את סוד הקשור של נפש וגוף, אבל לשון הכתוב הוא 'כי הדם הוא הנפש', משמע שההתחברות הוא בענין דם, א"כ שפיכות דמים היא סילוק והפרדת התחברות זו. ובסמיכות זו מביא הוא המהר"ל את דברי הגמרא בגיטין כי טיטוס תקע חרבו בפרוכת, ויצא ממנה דם. הכונה היא, מכיון שנתחללה קדושת הפרוכת, על כן יש כאן לשון של יציאת דם. סילוק הצורה מן החומר זו היא שפיכות דמים". וראה לעיל פ"ד הערה 24, ולהלן פ"ז הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:424
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:424](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:424)

[424] לשון רש"י שמות כו, לא: "פרוכת - לשון מחיצה הוא... דבר המבדיל בין המלך ובין העם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:425
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:425](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:425)

[425] לשונו בח"א לגיטין שם: "וכל דבר שיש לו גדר והבדל, בביטול הגדר שלו נחשב **אליו** ביטול לגמרי, כאשר ביטול גדר הדבר". ופירושו, דבר שמעיקרו נעשה ע"מ לשמש כמחיצה, הרי בביטולו יש כאן חילול ע"ג חילול; החילול הראשון הוא במחיצה עצמה שקדושתה נתחללה, ובזה היא שוה לשאר קדשים שנתחללו. החילול השני הוא לדבר שהמחיצה שימשה בעבורו. וכגון בפרוכת, יש כאן חילול גם לקודש הקדשים, שהיתה נגדרת ונבדלת ע"י המחיצה, שהיא הפרוכת. ובסילוק הפרוכת וחיללו, יש כאן גם חילול למקום שנגדר ע"י הפרוכת, והוא קודש הקדשים. וחילול שני זה, הוא מיוחד לחילול פרוכת, ואינו שייך לשאר חילולי קודש.
וצרף לכאן את הפסוק [קהלת י, ח] "ופורץ גדר ישכנו נחש". ובבאר הגולה, באר הראשון [יז:], כתב לבאר: "ועוד יש בדבר זה מה שאמר [עירובין כא:] כי העובר על דבריהם חייב מיתה ענין מופלג מאוד. וזה, כי... גזירות דרבנן הם נקראים גדר לתורה, וכמו שהגדר הוא מבדיל וחוצץ בין דבר לדבר, כך מצות דרבנן הם מבדילים ומפרישים את האדם מן החטא... ודבר זה נחשב כמו צורה והשלמה לדבר, כי צורת הדבר הוא הבדל דבר מדבר. וכאילו היו מצות דרבנן... נחשבים כמו צורה והשלמה לגוף המצוה, מאחר שעל ידם הוא ההבדל מן החטא. וכאשר חוטא ומבטל הגדר, דבר זה הוא בטול הצורה וההשלמה, ואין לך העדר כמו זה כאשר מבטל דבר שנחשב צורה והשלמה לדבר. ולכך בא עליו ההעדר והמיתה ג"כ... וזה שאמר [קהלת י, יח] 'פורץ גדר ישכנו נחש', כלומר מי שפורץ דבר שהוא גדר, דהיינו דבר שהוא מבדיל בין דבר, שזהו ענין הגדר, ומפני שמבטל דבר שהוא כמו צורה, שהוא הבדל דבר מדבר, ודבר זה בודאי נחשב העדר, ולפיכך ישכנו הנחש, שהוא ההעדר שהביא הנחש - ההעדר והמיתה לעולם". וראה להלן פ"ו הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:426
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:426](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:426)

[426] שתמצית קדושה זו מצויה בקודש הקדשים, וכמבואר במשנה בכלים פ"א מ"ט. ובכך מתורצת קושיתו השניה למעלה [מהו הצורך בנס זה שיצא דם בפועל], ועל כך תירץ "להראות קדושת המקדש".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:427
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:427](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:427)

[427] ראה הערה 360.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:428
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:428](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:428)

[428] כח בגשם - שכוחו נמדד על פי מושגים גשמיים, וכפי שכתב בגו"א במדבר פכ"א אות לג, ד"ה אמנם, וז"ל: "כי כח עוג [מלך הבשן]... היפך כח ישראל... כי עוג כל כוחו היה גשמי... וכח ישראל הוא נבדל מן הגשמיות, כי הם דביקים בו יתברך. ולכך נתייחד עוג בסגולה שהוא לגשם, שהוא התפשטות שמסוגל בו הגשם, שיש לו רחקים, וזה לעוג. כמו שסיפר הכתוב [דברים ג, יא] על שעור גדלו. ובא לומר לך כי כח עוג כח גשמי, לכך הוא מתואר בסגולת הגשם, שהוא הרוחק והגודל. אבל ישראל הם היפך זה לגמרי, כי סגולתם בלתי גשמי". ועיי"ש שמאריך לבאר נקודה זו. ואף טיטוס חשב שהוא יתברך כוחו בגשם, ולכך שייך אצלו דם. וראה הערה 431.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:429
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:429](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:429)

[429] בא ליישב את קושיתו השלישית, מדוע הקב"ה שתק לרשע, ולבני אהרן - לא שתק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:430
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:430](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:430)

[430] כפי שביאר להלן, פכ"ה ד"ה וכן שאר, וז"ל: "כי החומר הוא שמקבל התפעלות, ואינו דבר מקוים... אשר בעל החומר בלבד מתפעל", וראה שם בהערות. ובנתיב התורה פי"ג [א, סוף נד:] כתב: "החומר מתפעל בקלות, והשכל קשה אינו מתפעל". וראה להלן פי"א הערה 21, פי"ד הערה 54, פי"ז הערה 149, פי"ט הערה 59, פכ"ב הערה 61, פל"ו הערה 55. פל"ט הערה 23, פ"מ הערה 81, ופמ"ח הערה 20.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:431
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:431](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:431)

[431] כמבואר ברמב"ם בפיהמ"ש בהקדמה לחלק, היסוד השלישי: "האחד הזה שזכרנו, אינו גוף ולא כח בגוף". וראה דבריו בהלכות יסודי התורה פ"א ה"ט. וצרף לכאן את דבריו מנתיב הפרישות פ"א [ב, קיג], שכתב שם: "כי השי"ת נבדל לגמרי, והם ג' מדריגות; האחד, שאינו גשם. השני, שאינו כח בגשם. והשלישי, שאין לו שום חיבור כלל אל הגשם. ותדע כי הם שלשה מדריגות, שהגוף - הוא הגשם, והנפש יש לו כח בגשם, והשכל יש לו הקשר עם הגשם... ולפיכך אומרים 'קדוש קדוש קדוש' [ישעיה ו, ג]. קדוש הראשון - שאינו גשם. קדוש השני - שאינו כמו הנפש, שהוא כח בגשם. קדוש השלישי - שאינו כמו השכל, שהוא קשור אל הגשם, אבל השי"ת נבדל לגמרי". וזהו שכתב כאן שהקב"ה "קדוש ונבדל מכל עניני הגשם", כנגד המדריגה השלישית. וראה להלן ציון 448, פ"ט הערה 104, פי"ב הערה 42, פכ"ב הערה 70, פכ"ו הערה 16, ופנ"א הערה 79.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:432
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:432](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:432)

[432] כפי שכתב להלן פכ"ה ד"ה וכן שאר "הדבר שהוא נבדל אינו מתפעל לקבל שינוי, רק עומד. ולפיכך ישראל ממאנים לקבל תוכחה, ויש בהם קושי עורף... הכל בשביל שאינם חומריים... [כי] ישראל שהם רחוקים מן החומרי, אינם מתפעלים, רק עומדים בתכונתם". ובנתיב התורה פי"ג [א, סוף נד:] כתב: "החומר מתפעל, והשכל קשה - אינו מתפעל, לכך ארץ ישראל, שהיא קדושה, האבנים שבה קשים כברזל, ואינם בעל חומר, שקרוב להתפעל. ומזה תבין כי אשר רחוק מן החומר קשה ביותר... כי התלמידי חכמים שהם בא"י הם ג"כ קשים כברזל, ואינם בעלי חומר שהוא מתפעל". וראה הערה 440, ולהלן פל"ה הערה 112, פל"ט הערה 23, ופמ"ח הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:433
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:433](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:433)

[433] רש"י במדבר כה, יא "כל לשון 'קנאה' הוא המתחרה לנקום נקמת דבר, אנפרימנ"ט בלע"ז". ו"מתחרה" הוא מלשון חרון וכעס. וראה גו"א שם אות יג, ושם הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:434
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:434](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:434)

[434] ואודות שכעס נחשב למתפעל [וממילא הוא משתייך רק לחומרי], ראה דבריו בריש נתיב הכעס [ב, רלו.], שכתב שם: "בספר משלי [יד, כט] 'ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת', שלמה המלך ר"ל כי האדם שהוא קשה לכעוס הוא רב תבונה, וזה כמו שאמר שלמה בספר קהלת [ז, ט] 'וכעס בחיק כסילים ינוח'. וזה מפני כי הכעס הוא התפעלות האדם, וכל התפעלות הוא לגשם, שהוא מתפעל, ולפיכך אמר 'וכעס בחיק כסילים ינוח', שהכסיל הוא רחוק מן השכלי. אבל מי שהוא בעל ארך אפים, והוא קשה לכעוס, דבר זה מורה על שהוא רב תבונות, מפני שהוא שכלי אין בו התפעלות, לכך הוא קשה לכעוס... ובפרק ערבי פסחים [פסחים קיג:], ג' הקב"ה אוהבן, מי שאינו כועס... כי באלו מדות מתדמה אל בורא הכל, והדומה יאהב את הדומה. [וראה להלן פרק י"א הערות 269 ,250]. ותדע, כי הש"י אינו גשם, ואין לו מדות הגשם, כי הוא יתברך אינו מתפעל כמו הגשם שהוא מתפעל, או שהוא כח בגשם שהוא ג"כ מתפעל... ולפיכך אמר מי שאינו כועס, הרי אינו מתפעל כמו הגשם... כי מי שהוא ארך אפים הוא שיש לו שכל נבדל לגמרי, ולכך מי שאינו כועס נבדל מן הגשמי, ובזה יש לו דמיון אל הש"י, שאינו כח בגשם... וכאשר אינו כועס, שאינו מתפעל, אינו כמו דבר שהוא כח בגשם, שהדבר שהוא כח בגשם מתפעל בהתפעלות הגשם". ועוד אודות התפעלות, ושהיא אינה נאמרת כלפי מעלה, ראה גו"א בראשית פ"ו אות יב, שהאריך בזה מאוד, ובעיקר בד"ה והנה, ושם הערה 52. וראה להלן פכ"ט הערה 23.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:435
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:435](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:435)

[435] לשונו בח"א לב"ק נ. [ג, ט:]: "לפי שהוא יתברך שופט תקיף, לכך סביביו יש סער ואימה מכח משפט הש"י, כי מי יצדק לפניו, ומי יעמוד לפניו. לכך מי שהוא סביביו יהיו בלא חטא לגמרי, כי לפי קורבתו אל הש"י - עושה בו משפט יותר, ומדקדק עמו, כאשר סביביו נסערה מאוד". וכן הזכיר בקצרה בגבורות ה' פמ"ז [קפ:]. ועוד אודות כך, ראה בבאר הגולה, באר הראשון [יז.], שביאר שם שבעוה"ז הגשמי, העובר על דברים אלוקיים אינו נענש מיד, אך העובר על דברים טבעיים, כגון נותן ידו באש, יענש מיד, כי עונשו נמצא במקום חטאו. וראה להלן פי"ג 157. והם הם הדברים שכתב כאן, רק לאידך גיסא; הצדיקים נענשים מיד בחטאים רוחניים, ושאר בני אדם נענשים מיד בחטאים טבעיים. ולהלן ר"פ יד ביאר טעם אחר לכך שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, עיי"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:436
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:436](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:436)

[436] כמו שנאמר [תהלים ה, ה] "לא יגורך רע". ושם טו, א-ב נאמר "מי יגור באוהלך וגו' הולך תמים ופועל צדק וגו'". וראה להלן פ"ט הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:437
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:437](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:437)

[437] של הקב"ה, ששומע ושותק, וכפי שהתבאר. ובח"א כתב כאן: "אבל השי"ת אינו מתפעל וזהו גבורתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:438
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:438](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:438)

[438] אם העונש אכן היה ניתן מיד, בעוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:439
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:439](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:439)

[439] אך לא היה מעניש את הנפש עצמה. כי עוה"ז הוא עולם הגשמי, ולכך העונשים שינתנו בו חלים רק על הגוף, ולא על הנפש. ועוד אודות שעוה"ז הוא מקום לעניני גוף, ראה דבריו בגו"א ויקרא פ"ב אות ל, שכתב: "כי העוה"ז הוא עולם הגשמי, ואשר יותר מושל בו ומצליח בו, הוא מצד שהוא מתייחס אל עוה"ז". ושם בפי"ט אות ג כתב: "ענייני עוה"ז, שהוא גוף". וכן האריך להלן בפט"ו ד"ה והנה בארו [וראה שם בהערות]. ועוד ראה שם שביאר שמחמת כן גופא, כל מי שהוא גשמי, מקבל שכרו בעוה"ז הגשמי, ולא בעוה"ב הנבדל. וכן הוא בגבורות ה' פ"ס [רסה.]. וראה הערה 547.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:440
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:440](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:440)

[440] נראה לבארו עפ"י צירופם של שני יסודות להדדי; יסוד ראשון - כל חילוק הוא לגשמי. ויסוד שני - כל גשמי הוא חלוש. בקשר ליסוד הראשון, ראה בגבורות ה' פמ"ג [קסג.], שכתב: "וזה כבר התבאר פעמים הרבה... כי החילוק והפירוד תמיד לגשמי". ושם פמ"ז [קצג:] כתב: "השמים והארץ חלקי מציאות, שכל המציאות ביחד הם שמים וארץ... כל אחד אינו אלא חצי... ולכך הם גשמיים, כי הגשם שייך בו חילוק". [ראה להלן פי"א הערה 84.] ובח"א לחולין צא: [ד, קו:] כתב: "כי הנבדל לא יתכן בו חילוק, והחילוק הוא לגשם". ובגו"א דברים פ"ד אות כא, ד"ה ועוד כיון, כתב: "אין דבר אלקי חלק בלבד, כי החלק הוא לגשם שמתחלק", וראה שם הערה 151. ובנתיב התורה פי"ח [א, עה:] הסביר מדוע המתחיל במצוה אומרים לו גמור [רש"י דברים ח, א], משום "כי המצוה היא אלקית בלתי גשמי, והדבר שהוא בלתי גשמי לא יתחלק, כי הדבר הגשמי הוא מתחלק... ולפיכך כאשר התחיל במצוה אומרים לו גמור". וכן חזר וכתב בגו"א דברים פל"ד אות א, שלכך משה פסע מערבות מואב אל הר נבו את הדרך בפסיעה אחת [רש"י דברים לד, א], "כי דבר זה מורה על המדריגה הגדולה שהיה למשה לאחר מיתתו, שהיה בא למדריגה אשר אין שם חילוק כלל... וכל דבר שיש בו חילוק - גשם או כח הגשם". וראה הערות 322 ,107, ולהלן פ"ו הערה 114, פנ"ט הערה .90בקשר ליסוד השני; בח"א לערכין ל: [ד, קמג:] כתב: "כל שני פעמים לחזק הדבר... כי דבר זה ידוע מענין הצורה שיש לה מדריגה שניה, כי החומר יש לו מדריגה ראשונה, ואין מדריגת החומר מדריגה חזקה, ורק מדריגה חלושה". וכן הזכיר ברמיזה להלן פמ"ח ד"ה במדרש זה, ופמ"ט ד"ה ובמדרש חטאה בכפלים. וראה גו"א דברים פי"א אות י, ושם הערה 36. וראה הערה 432, שנתבאר שם שהרוחני חזק כאבן, והחומרי חלש ומתפעל. וכן הוא בח"א לסנהדרין צו: [ג, רח.], וכלשונו: "החומר הוא חלש מאוד", והובא להלן פל"ה הערה .112ומצירופם של שני יסודות אלו למדים אנו שדבר שהוא נחלק - אין לו כח גדול. כי חלוקתו מפקיעה אותו מגדר רוחני, וגדרו גשמי, ולגשמי אין כח גדול. וראה להלן פנ"ז הערה 89.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:441
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:441](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:441)

[441] וצרף לכאן את דבריו בח"א לקידושין לט: [ב, קמ.], שכתב בביאור מאמרם ז"ל ש"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא" [שם], וזה לשונו: "כי לגודל השכר... אין שכרם בעוה"ז. שאין לומר שיהיה משלם מקצת שכר מצות בהאי עלמא, ומקצת לעוה"ב. שזה אינו, **כי אין תשלומין למחצה**, ולכך שכר מצוה בהאי עלמא ליכא". וראה בגו"א ויקרא פכ"ו הערה 47 בביאור מרגניתא זו. וראה להלן פי"ט הערה 73.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:442
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:442](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:442)

[442] בח"א [ב, קז.] כתב כאן: "אבל שמור לרשע להאביד את נפשו בגיהנום, שהוא אבוד לגמרי". ועוד אודות שהגיהנום הוא ההעדר הגמור, ראה דבריו בדר"ח פ"ה מי"ז [רס:] בביאור מאמרם ז"ל שהגיהנום והמחלוקת נבראו ביום שני למע"ב [ב"ר ד, ו], וז"ל: "ענין הגיהנום וענין המחלוקת דבר אחד הוא. וידוע כי הגיהנום שם הוא הפסד האדם, ומי שראוי אליו ההפסד - מקומו הוא הגיהנום, שתראה כי הגיהנום הוא ההפסד בעצמו. וכן הוא בעצמו המחלוקת, שאין המחלוקת רק ההפסד... כמו כלי אחד שנחלק לשנים, אין ספק כי דבר זה הוא הפסד ושבירה, וקיומו כאשר הוא אחד". ובאותו ענין כתב בנתיב השלום פ"א [א, סוף ריח:]: "כי עצם המחלוקת הוא שיורד למטה לשאול, הוא הגיהנום... המחלוקת הוא ההעדר... ואין דבר שהוא ההעדר רק הגיהנום, שהוא ההעדר בעצמו". וראה מכתב מאליהו כרך א [עמוד 301] בביאור ההעדר שבגיהנום. וראה הערה 471, ולהלן פי"ז הערה 70, פי"ח הערה 57, פכ"ה הערה 7, פ"ל הערה 62, פל"ג הערה 64, פל"ו הערה 49, ופ"ס הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:443
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:443](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:443)

[443] ומה שמצאנו שנאמר לשון כבישת כעס כלפי מעלה, וכמו "יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך" [ברכות ז.], ובב"ר מט, ח אמרו "בשר ודם - חימה כובשתו, אבל הקב"ה כובש את החימה". וכן ביומא סט: "גבורתו, שכובש את כעסו", צריך לומר ש"דברה תורה בלשון בני אדם", והדברים הללו נראים כך מצידנו, ולא מצדו יתברך. וכן מבואר [בהקשר אחר] להלן פ"ט ד"ה ויש מתמיהים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:444
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:444](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:444)

[444] לשון הערוך, ערך אלם [השני]: "'זה אומר של אבותי... כל דאלים גבר' [כ"ב לד:]... תרגום 'חזק ואמץ' [יהושע א, ו] 'תקיף ואילם'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:445
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:445](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:445)

[445] רש"י במדבר כ, יב, "ומה סלע זה שאינו מדבר וכו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:446
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:446](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:446)

[446] בח"א כתב כאן: "כי מי שאינו יכול לדבר היטיב נקרא 'כבד פה וכבד לשון' [שמות ד, י], ומי שאינו יכול לדבר כלל נקרא 'אלם', כלומר קשה כמו אבן להוציא ממנו הדבור". ועד כה השוה בין אילם לאלימות. וכאן ישוה בין אילם לא-ל הנאמר כלפי מעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:447
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:447](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:447)

[447] רש"י בראשית לא, כט "יש לאל ידי - יש כח וחיל בידי... וכל 'אל' שהוא לשון קודש, על שם עזוז ורוב אונים הוא". ובשמות טו, יא, כתב "באלים - בחזקים, כמו 'ואת אילי הארץ לקח' [יחזקאל יז, יג], 'אילותי לעזרתי חושה' [תהלים כב, כ]". וכן הבהמה שנקראת "איל" - פירשה רש"י [ויקרא ה, טו] "לשון קשה, כמו 'ואת אילי הארץ לקח', אף כאן קשה, בן שתי שנים". וביומא סז: אמרו "'עזאזל' קשה שבהרים, וכן הוא אומר 'ואת אילי הארץ לקח'". וכן הוא ביבמות כא. ובגו"א בראשית פ"ב אות יד כתב "לשון 'אלקים' מלשון חוזק. כמו 'ואת אילי הארץ לקח'". וכן כתב שם בראשית פל"א אות טו, גבורות ה' פמ"ז [קפ.], ושם [קצ:]. וכן הוא להלן פמ"ח הערה 14, ופנ"ה הערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:448
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:448](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:448)

[448] כמבואר בהערה 431.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:449
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:449](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:449)

[449] כמבואר בהערה 432 שת"ח בא"י קשים כברזל. וכן בהערה 440 מבואר שהחומר הוא מדריגה חלושה, והצורה היא מדריגה חזקה. ובנתיב התורה פ"ד [א, כא:] כתב: "כי דבר זה מתייחס אל השכל, שהוא קשה". ובנתיב הלשון רפ"ה [ב, עג.] כתב: "השכלי דומה לאבן בשביל חוזק השכל... ומפני כך נכתב התורה על לוחות אבן... מפני שהשכל דומה לאבן שאין לו שינוי כלל, אבל הוא דבר מקויים". וזהו שכתב כאן "כל נבדל הוא תקיף וקשה". וראה גו"א שמות פי"ט סוף אות ו, ושם הערה 97, שם במדבר פכ"ג אות כד, ושם הערה 100. וכן הוא בנתיב התורה פ"ח [א, לז.], ושם בפי"ג [א, נה.]. ובבאר הגולה, באר השני [לא.] כתב: "ודע, כי מה שנאמר על השי"ת כי הוא 'אל קנא ונוקם' [נחום א, ב], ונוטר ובעל חמה, ח"ו שיהיה אצלו מן המדות האלו, רק הכל נאמר שהוא יתברך רחוק בתכלית מן הגשם, ונבדל ממנו לגמרי. וכל אשר הוא נבדל מן הגשם אינו מוותר. והיינו כאשר אין ראוי לוותר. ואם השכל נותן שיש לוותר, הנה ג"כ דבר זה שכלי, שיש לוותר. אבל הוויתור כאשר אין השכל מחייב - אין זה פועל שכלי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:450
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:450](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:450)

[450] ולכך שותק למחריפים אותו. ועוד אודות שהקשה והתקיף אינו מתפעל - ראה להלן פכ"ה הערות 12 ,10, ופמ"ח הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:451
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:451](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:451)

[451] כי גם שתיקתו של הקב"ה וגם שתיקתו של האילם נובעות מחוזק ותקיפות; אצל הקב"ה, חוזק זה הוא שאינו מתפעל, ולכך אינו כועס מעיקרא. ואצל האילם, חוזק זה שקשה להוציא ממנו הדיבור כשם שקשה להוציא דיבור מהאבן הדוממת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:452
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:452](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:452)

[452] וצרף לכאן מאמרם [יומא סט:] שהקב"ה נקרא "גבור" בעת החורבן, משום "שכובש את כעסו, שנותן ארך אפים לרשעים". הרי שבשתיקתו של הקב"ה ישנו ענין של גבורה. והם הם דבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:453
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:453](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:453)

[453] שדרשו בגמרא על הפסוק [קהלת ח, י] "ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו ממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו", "אל תקרי 'קבורים' אלא 'קבוצים'. אל תקרי 'וישתכחו', אלא 'וישתבחו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:454
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:454](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:454)

[454] שהכונה למקבצים ואוספים דברים, כשם שטיטוס קיבץ ואסף את כלי המקדש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:455
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:455](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:455)

[455] וממקום קדוש הלכו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:456
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:456](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:456)

[456] לשונו בח"א כאן [ב, קז.]: "ולפיכך דרש 'אל תקרי קבורים', ור"ל מפני שהם נקבצים לשבח עצמם, מכנה אותם הכתוב לגנאי שהם קבורים, שהם הפך זה, שהקבורה גורם לו שכחה, ואין זה שבח להם". ועוד אודות שהקבורה גורמת לשכחה, ראה דבריו בח"א לשבת קנב: [א, פו:], שכתב: "בעת התחיה יוציא הש"י את המתים לפועל, לפי שהם עתה בכח בלבד, נסגרים בתוך קברם, כי נבדלים מן העוה"ז, והם נקברים. ודבר זה כי מתו, ונסתלקו מעוה"ז... ומפני ההעדר הזה סגורים הם בקברים, כי כאשר נסגר במקום אחד הוא נעדר מן העולם. ולפיכך המתים אשר הם נעדרו מן העולם, הם נסגרים בקברם, ונעדרים מן העולם". ועיי"ש שמבאר שלכך תחיית המתים נקראת פתיחת הקבר [יחזקאל לז, יב]. וראה להלן פל"ד הערה 88.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:457
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:457](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:457)

[457] לשונו בח"א שם: "שהכתוב מכנה אותם לגנאי, שהם היו משבחים עצמם לקנות שבח לדורות, והכתוב מכנה לגנאי, וישתכחו בעיר אשר כן עשו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:458
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:458](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:458)

[458] כמו שמצאנו בדור המבול, בטביעת פרעה בים, ובטביעת סיסרא בנחל קישון. [וראה הערה 371]. וכן בימי אנוש ובני קין עלה אוקיינוס והציף שליש העולם [רש"י בראשית ו, ד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:459
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:459](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:459)

[459] לשונו בח"א כאן: "לפי שהמים הם מוחים הצורה... שהקב"ה ברא ויצר האדם, וכתיב אצלו [בראשית ב, יט] 'ויצר אלקים', שנתן לו הצורה. והקב"ה ע"י מים מוחה הצורה, שהוא עיקר יצירת האדם". ורש"י בבראשית ז, ג, ביאר שה' המטיר גשם למשך מ' יום "כנגד יצירת הולד, שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:460
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:460](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:460)

[460] פירוש - הואיל ומטרת העונש על הרשע היא לכלותו לגמרי, באופן שלא ישאר ממנו זכר כלל בעולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:461
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:461](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:461)

[461] אודות שרשעים נידונים לכליון, הנה הפסוק אומר [משלי י, ז] "זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב". הזכיר "זכר" אצל צדיק, ו"שם" אצל רשע. וכתב על כך בנתיב הצדק פ"ב [ב, קלח:], וז"ל: "שבא לומר, כי הרשע שמו אשר הוא בא על עצמו, כי השם בא על עצם הדבר [ראה הערות 201 ,80], ירקב, עד שיהיה בעצמו נפסד לגמרי. ולא לקללה בלבד, אבל ירקב עד שהוא נפסד בשמו. והצדיק, לא די כי שמו לברכה, אלא זכר של הצדיק בלבד יהיה לברכה". וכן כתב בגבורות ה' פס"ד [רצג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:462
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:462](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:462)

[462] אודות שמים מוחים צורה - ראה להלן פ"ז ד"ה ושערו, ושם בהערות 57 ,50. ובגבורות ה' פי"ד [ע.] כתב: "כי הצורה דבר מקוים, ובמים אין קיום, כאשר הם נגרים ארצה. ומפני מיעוט צורתם לא נאמר במים בריאה ויצירה בפרשת בראשית, וזה ראיה על מיעוט היצירה בהם... ולפיכך תמיד היה הקב"ה מאבד רשעים, כמו דור אנוש ודור המבול וסיסרא ופרעה - במים, לפי שהמים הם העברת צורת המציאות, וכאשר יש חטא בעולם, הקב"ה מעביר את הצורה... כי העברת מציאות הצורה על ידי מים". וראה להלן פל"ט הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:463
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:463](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:463)

[463] בח"א כאן [ב, קז:] הרחיב בנקודה זו, וז"ל: "ולא כן האש, אע"ג שהאש שורף והצורה בטלה, ומ"מ זהו במקרה, כי ע"י האש שורף הדבר שהוא הנושא את הצורה, ועל ידי זה בטלה הצורה מעצמה, ומ"מ אין האש מבטל עצם הצורה. אבל המים הם מבטלים וממחים הצורה. ואל יקשה לך שדבר זה שייך בצורה המצויירת בכותל, דשייך מחוי בצורה על ידי המים, ולא כן צורת האדם. דאין זה קשיא למבין, דמ"מ אבוד המים - מחוי נקרא, ובצורה שייך מחוי. וכאשר גוזר הקב"ה אבוד לרשעים, מביא עליהם דבר שהוא מחוי אל הצורה, שזהו איבוד לעצם שלהם... ודע, כי הרשע יש לו כח וזרוע ביותר, ונמסה ונשפך כח זרוע שלו במים עד שכוחו נמס כמים הנגרים ונשפכים ארצה. ולכך מאבד הקב"ה כח זרוע רמה של רשעים במים דוקא. והרשע הזה היה סבור כי הוא יתברך כוחו במים בלבד, ולכך מאבד הכל במים". ובדרוש על התורה [לב:] כתב: "אבל לפעמים הש"י מחריבם [את הרשעים] ושוטפם לגמרי... המים השוטפים את הכל, עד שלא נשאר שריד ופליט, כאשר אירע בדור המבול, פרעה, וסיסרא...ולכך אמרו ז"ל כי הש"י נפרע מן הרשעים במים, וכמו שאמר טיטוס הרשע 'אין כוחו אלא במים'... והאמת הוא כי הוא יתברך נפרע מן הרשעים במים, כי המים שוטפים ומחריבים הכל". ושם הפנה את הלומד שיעיין בדבריו באבות פ"ב מ"ו "אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים וכו'", שכתב שם בדר"ח [פ:]: "שראה שנשטף אחד, שעקרו אותו מן שורשו, עד שלא נשאר לו שם וזכר בעולם... כי המים מתייחסים לשטיפה, והגולגולת הוא בראש, הוא דומה באדם כמו העיקר באילן... [ר' להלן פ"ז הערה 214]... שהמים בפרט הם השוטפין... כח השטיפה, שהוא מאבד ומביא את האחד אל ההעדר", ועיי"ש שמאריך בזה טובא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:464
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:464](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:464)

[464] וכמו [ויקרא כו, כא] "ויספתי עליכם מכה שבע כחטאותיכם", "מזוקק שבעתים" [תהלים יב, ז], "ישלם שבעתים" [משלי ו, לא], "ואור החמה יהיה שבעתיים" [ישעיה ל, כו], [וראה רמב"ן בראשית ד, כג]. "שבע ביום הללתיך" [תהלים קיט, קסד]. וראה לעיל [הערה 189] ש"שבע" הוא מלשון שביעה. ובישעיה יא, טו, נאמר "והכהו לשבעה נחלים", והובא באור חדש [עד:]. וראה להלן פ"ח הערה 106, פי"ד הערה 109, ופל"ב הערות 34 ,26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:465
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:465](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:465)

[465] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בגו"א במדבר פכ"ג אות ג כתב: "כי השבע כולל כל החלקים, כי זה המספר נאמר על רבוי החלקים, כמו 'בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך'". ובנתיב העבודה פ"א [א, עח.] כתב: "וכבר התבאר בכל מקום, כי שבעה יש בהם הריבוי, שכל מקום שרוצה להזכיר ריבוי - מזכיר שבעה, כמו 'שבע יפול צדיק וקם'". וכן כתב באור חדש [עד:], גבורות ה' פמ"ז [קפד:], תפארת ישראל ר"פ ל"א [צא.], ודר"ח פ"ו מ"ט [שט:]. וכן הוא לקמן פי"ד ד"ה ולכך, ופל"ב ד"ה ובמוצאי. וראה להלן פ"ח הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:466
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:466](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:466)

[466] לשונו באור חדש [צג.]: "כי שביעי מלשון שביעה, מפני שמספר הזה... אין בו חסרון... כי הגוף הגשמי יש לו ששה צדדין, הם המעלה והמטה וד' רוחות, ועדיין אינו שבע, כי עוד יש בו שביעי, והוא כנגד נקודה האמצעי, ואז המספר שבע, שהוא נגד ששה צדדין והאמצעי ביניהם, ואין עוד חסרון. ולכך הש"י השלים את עולמו ביום השביעי, שאז היה העולם שבע ושלם, ולא יהיה עוד חסרון". וכן כתב בתפארת ישראל פ"מ [קכב.], ובגבורות ה' פ"ע [שכא:]. ובח"א לר"ה כא: [א, קכב:] כתב: "והנה הריבוי הוא בשבעה... ולפיכך נברא העולם בשבעה ימי בראשית". וראה עוד בדר"ח פ"ה מט"ו [רנו.] שנגע שוב בששה קצוות ובהיכל הקודש, וז"ל: "מספר ששה הם חול, והם כנגד ששה קצוות הגשם, שהוא חול. ואילו השביעי הוא כנגד היכל הקודש שהוא השביעי, והוא באמצע, ודבר זה ידוע. והרי השביעי הוא מצטרף אל השישי בכל מקום... כי כאשר יש שבעה יש כאן חבור הקודש אל הגשמי". וא"כ השבעה הוא ריבוי, כי כולל את ששה הצדדים, וכן את היכל הקודש שבאמצע. [וכן הוא בספר היצירה פרק ד]. וראה גם להלן פי"ב הערה 38.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:467
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:467](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:467)

[467] של טיטוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:468
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:468](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:468)

[468] בח"א הוסיף כאן: "כי לשתי הלשונות היה ביתוש מספר שנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:469
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:469](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:469)

[469] בח"א הוסיף כאן: "ואין מדתו מדת האחדות, כי הקציצה והשחתה מפרידים הדבר שהוא אחד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:470
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:470](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:470)

[470] בבאר הגולה, באר הששי [קלח:] כתב: "כי זה הרשע אמר כי מפני שאין כח ממשלת האדם במים, כי האדם נברא שיהיה בישוב ושם כח האדם. [ראה להלן פל"ט הערה 48]. ולפיכך אין כוחו יתברך על האדם רק במים. וזה שהיה אומר שיעלה ביבשה, כי כח האדם הוא בישוב, והיה סובר כי בישוב ששם כח האדם, לא יוכל לו הש"י. וכאשר אחד רוצה להתגבר על מי שהוא מתנגד לו... אז מתגבר עליו אשר לו הכח לגמרי. כי אם אדם שפל מרד במלך, אינו בא עליו בכל חילו, שא"כ אף אם היה מתגבר על מתנגדו, היה אומר כי המורד הוא עצום גם כן. רק שהמלך, מפני שהוא יותר עצום בחיל שלו נצחו. ולפיכך שולח עליו אחד מעבדיו, וגובר עליו בגבורה. וגבורה זאת שמתגבר עליו הוא בתכלית הגבורה, שהרי אחד מעבדיו הקטנים גבר עליו. ומפני כך... לא היה ראוי שיתגבר עליו [על טיטוס] רק דבר קטן, ולפיכך היתוש הוא דבר שראוי שיתגבר על המתנגד הזה. וקאמר שהוא כצפור דרור משקל ב' סלעים, ולברייתא משקל ב' ליטרא. לא היה זה בחינם, שלפי דברי הכל היה בו שנים. או משקל ב' סלעים, או משקל ב' ליטרא... ר"ל שבכוחה ההריגה, שכל הריגה הוא חילוק, ולפיכך אמר משקל ב' סלעים או משקל ב' ליטרא, שכל שניות הוא חילוק ופירוד... כי היתוש הוא דבר קטון, וכל דבר קטון מחלק ומפריד ביותר... וכל זה מפני שהשחית טיטוס בית אלקינו, והוא היה ראש המשחיתים, בא עליו השחתה והפרדה גמורה. ודבר זה ביארנו בחבור הנצח, עיי"ש. והכל נאמר על המהות... כי כן ראוי לחכמים לדבר מן איכות ומהות הדבר, ואין מדבר מן הגשמי, רק המהות המופשט מן הגשמי... כלל הדבר... כי מפני שטיטוס השחית את בית אלקינו, שעל ידי הבית הזה היה לישראל חבור לאביהם שבשמים, ועל ידו היה חיבור כל העולם אל הש"י, והיה העולם אחד, והוא [טיטוס] היה הוא משחית ומקצץ חבור זה, עד שהיה כאן פירוד וקיצוץ, לכך המכה שבאה עליו היה כח מקצץ ומפריד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:471
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:471](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:471)

[471] ב"ר ד, ו "למה אין כתיב בשני 'כי טוב', רבי יוחנן תני לה... שבו נבראת גיהנום... רבי חנינא אומר שבו נבראת מחלוקת". וראה הערה 442. וביבמות סב: אמרו שכל אדם שאין לו אשה שרוי בלא טובה. וכתב שם בח"א [א, קלד.]: "כי המחלוקת לא נאמר בה 'כי טוב', אבל האחדות והחבור הוא הטוב עצמו. ודבר זה יש להבין מן מה שהחילוק שהיה ביום השני כאשר נברא העולם לא נאמר בו 'כי טוב', ממילא הזכר והנקבה דכתיב [בראשית ב, כד] 'והיו לבשר אחד' הוא הטוב".
ובנתיב השלום ס"פ ב [א, רכה.] כתב: "מפני שנברא בו המחלוקת, כי המחלוקת ראוי שיהיה נברא ביום ב, כי השני הוא מחולק, וראוי שיהיה נברא בו המחלוקת, שהוא חילוק דברים. ולכך לא נאמר בו 'טוב', כיון שאחד הוא ביטול השני, אין זה טוב". וראה עוד בתפארת ישראל פי"ח [נח:], דר"ח פ"א מ"ב [כד:]. וראה להלן פ"ז הערה 230, פ"ח הערה 162, ופל"ו הערה 49.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:472
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:472](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:472)

[472] לשונו כאן בח"א: "ולכך, כמו שהיה כח טיטוס כח ההשחתה, היה ג"כ השחתה פועלת בו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:473
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:473](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:473)

[473] לשונו כאן בח"א: "ומה שאמר כצפור דרור... או כגוזל בן שנה... כלומר שהיה כח חזק ושלם פועל בו, לכך אמר שהיה כצפור דרור, שהיא בריה שלימה גם כן, או כגוזל בן שנה, ר"ל כח שלם בזמן, כאשר הוא בן שנה. ואמר שהיה משקלו ב' סלעים או משקלו ב' ליטרין, שר"ל שהיה כוחו על החילוק ועל הפירוד לגמרי, לכך היה משקלו ב' ליטרין או ב' סלעים, וזה על ההשחתה שהוא פירוד. ומה שהיה בן שנה זה מורה על שלימות הכח".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:474
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:474](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:474)

[474] וא"כ יש כאן ב' שלימויות: שלימות כבריה שלימה, ובנוסף לכך שלימות אף מבחנית הזמן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:475
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:475](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:475)

[475] בבאר הגולה, באר הששי [קלח:] כתב כאן עוד נקודה: "ולפי שניהם היה בו [ביתוש] ג"כ שלימות, או כמו צפור דרור שלימה, או כגוזל בן יונה, שהיא שלימה בשנתה. כי ר"ל שהיה מן השי"ת המלחמה הזאת, ומפני זה היתה היתוש הזאת מוכנה למלחמה, שהיה לה כח שלם. כי מה שהוא צפור דרור או כגוזל בן שנה, זהו כח שלם, כי צפור דרור הוא דבר שלם, וכן גוזל בן שנה שלם בשנתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:476
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:476](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:476)

[476] כמבואר בהערות 470 ,395.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:477
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:477](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:477)

[477] ובח"א [ב, קח.] הוסיף כאן: "וזה שאמרו כצפור דרור משקל ב' סלעים, או כגוזל בן שנה משקל ב' ליטרין, והבן זה היטב". ואולי כוונתו, שאם היה מדובר ביתוש גשמי [והגמרא מספרת לנו על גודלו הטבעי], לשם מה הצורך להשוותו לצפור דרור או לגוזל, ומדוע לא סגי לומר שמשקלו ב' סלעים, או ב' ליטרין. אלא ודאי לא מדובר ביתוש גשמי, ולכך משוים את כוחו לדברים המצויים בפועל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:478
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:478](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:478)

[478] בבאר הגולה, באר השישי [קכו:] כתב: "והיה ראוי לסיים דברינו, לולא הגיע לידינו ספר אחד שחבר אחד מבני עמנו. והובא הספר לפני ואמרו ראה זה חידושי דברים. וכאשר ראיתי, שמחתי לקראתו כשמחת חתן לקראת כלה. ובקראי בו נקרע לבבי ונשפך רוחי בקרבי, ואמרתי אוי לעיני שכך ראו ואוי לאוזני שכך שומעים דברים כאלו... איש אשר לא ידע להבין דברי חכמים, אף דבר אחד מדבריהם הקטנים וכ"ש הגדולים, וכ"ש דבריהם העמוקים, איך לא ירא לדבר בחכמים, וידבר עליהם כאילו הם אנשים בדורו חבריו, דבר זה לא היה בישראל עד הדור הזה". ושם בהמשך [קלז.] הביא מדבריו [בספר מאור עינים פרק יז], וז"ל: "עוד אסף מן המאמרים להראות איך חכמים דברו דברים זרים, והם כמו המצאה. והוא המאמר בפרק הנזיקין אצל טיטוס שנכנס יתוש במוחו ונקר בתוכו ז' שנים והיו פוצעין מוחו... והקשה על זה כי איך ידומה כ"כ ריקות [מקום פנוי] בין המוח והגולגולת להכיל גוזל בין שתי שנים, שלא יכבד על המוח ויפחיתהו... ובסוף דבריו, וזה לשונו - וכן מעשה טיטוס אני יכול לומר, ורשאי לומר, כי ספורו אינו רק המצאה, ואופן לימוד זה היה נוהג אצל תמימי דעת למסור בלב ההמון... [ע"כ] תורף דברי אותו האיש... כי יהיו דברי חכמים בשקר". ועיי"ש כיצד דוחה המהר"ל בתקיפות את דעתו של עזריה מהאדומי, ומבאר שלש מדובר ביתוש מוחשי, אלא בכח יתוש, וכפי שביאר כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:479
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:479](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:479)

[479] בבאר הששי [קלז.-קלט:]. 479אעפ"י הפסוק [איוב לה, טז] "ואיוב הבל יפצה פיהו", וראה להלן פל"ד הערה 69.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:480
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:480](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:480)

[480] לשונו בח"א כאן: "ואיך צריך לומר שהיה זה יתוש ממש גשמי, שא"צ לומר כך, רק שהיה פועל בו מקצץ ומשחית, כי אין הדברים שהם פועלים באדם שוים, כי יש פועל כח קציצה והפרדה, ויש פועל כח חמימות וכיו"ב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:481
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:481](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:481)

[481] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, שחז"ל עסקו במושג ולא במוחש, וכפי שכתב בבאר הגולה באר הששי [קטו:]: "כי לא דברו חכמים כלל מרוחק המורגש, רק כי כל דבריהם מופשטים מן הגשמיות, וכבר נתבאר זה פעמים הרבה". וכן כתב בח"א לב"ב עג. [ג, פה.]: "וכל דבריהם שכליים, לא במוחש". וכן הוא בח"א לסנהדרין פב: [ג, קעג:]. וכן האריך לבאר בגו"א במדבר פי"ט סוף אות כ, ושם דברים פ"ד הערה 110. וכן כתב להלן פכ"ו ד"ה ולפיכך כאשר, וז"ל: "כי אין חכמים מדברים מענין הגשמי כלל, רק מופשט מן הגשמי". ובבאר הגולה באר הששי [קלז:] כתב: "וכבר אמרנו לך פעמים הרבה מאוד, כי דברי חכמתם היו בחכמה ובהשכל, ואינם דברים גשמיים, ולכך נקראו 'דברי חכמים', שהם דברים שכליים בלבד, ולא היו דברי חכמים רק מן המהות הענין, ואין להם עסק בדברים החומרים הנגלים". ושם בהמשך [קלח.] כתב: "וכבר אמרנו לך, כי דברי חכמים רק מן המהות, לא מן הגשמי, וכאשר תקח הדברים בלתי גשמיים, הנה כל הדברים כפשוטם לגמרי... רק דברי חכמה הן". וראה ציון 500, ששם נקבצו מקורות נוספים לזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:482
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:482](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:482)

[482] וראה בבאר הגולה, באר הששי [קמא.] שכתב על ספר מאור עיניים: "כי זה האיש הוציא מפיו דברים נגד קדושים עליונים, ולא הבין פשט מדבריהם... ולכן ספר זה הוא בכלל ספרים החיצונים אשר אסור לקרות בהם. וכל איש בעל דת תורת משה ומאמין בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ, יהא ספר זה בבל יראה ובלא ימצא, ולא יביט אליו, ולא יסתכל בו, לא ראיה שכלית ולא ראיה חושית... והוא יתברך יודע, כי לא לבזות ולא לחרף כתבנו אלו הדברים, רק כי קנאת ה' וקנאת תורתו עשה זאת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:483
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:483](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:483)

[483] וז"ל בבאר הגולה שם [קלז:]: "כי מה שאמר כאן שנכנס היתוש בחוטמו, הענין הזה כי לכל בעל חי יש מהות מיוחד בפני עצמו שבו הוא מה שהוא, ודבר זה נכנס בחוטמו מהות היתוש והיה פועל בו, כי היתוש הוא כח פועל. ודבר זה נכנס בחוטמו כח פועל, וזהו מהות היתוש. ומה שאמר כאשר שמע קול הפטיש מן הנפח אשתוק. דבר זה ידוע, כי שנוי כמו זה [קול הפטיש] שהיה במוחו, היה פועל עד שאינו שנוי עוד. וכאשר הוא מורגל [בשינוי של קול הפטיש], שוב לא יפעל עוד, וזה שאמר 'כיון דדש - דש'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:484
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:484](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:484)

[484] פירוש - הברזל יותר קשה מנחושת לגבי לסרט ולהפריד. ועוד אודות שהברזל הוא כח משחית - ראה לעיל הערה 395, ולהלן הערה 489.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:485
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:485](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:485)

[485] מה שפיו של היתוש מנחושת, ואילו צפרניו מברזל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:486
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:486](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:486)

[486] לשונו בח"א שם: "כח הזה שהיה פועל בו, היה לו טבע הנחושת שהוא קשה, שנאמר [ישעיה מח, ד] 'ומצחך נחושה'. ור"ל שהיה כח הזה כח קשה, שאז פועל שלו מה שהיה פעל השחתה בטיטוס הוא קשה ביותר... כי כח זה היה לו טבע כח נחושת, ור"ל כי כח שלו היה פועל בקושי, והיא נחושת מופשט".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:487
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:487](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:487)

[487] כפי שהביא בבאר הגולה, באר הששי [קלז.] שאלה זו: "כי איך יתילד במקום ההוא נחושת וברזל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:488
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:488](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:488)

[488] וזהו "פיו של נחושת". וצרף לכאן דבריו בנר מצוה [טז.]: "והמלכות השלישית ראה אותו [דניאל בחזונו (דניאל ב, לט)] נחושת, על ידי שהוא עז וזריז לילך ולכבוש ארצות למרחוק. ולכך מלכותו שהוא תקיף ועז כמו נחושת שהוא עז, וקרא אותו נמר, שהוא עז פנים... וכך בשביל העזות שיש במלכות שלישית, ראה מלכות שלישית של נחושת, מפני שהיא עזה".
ובנתיב הבושה פ"ב [ב, רב.] כתב: "המצח שהיא עזות דומה לנחושת, שנאמר 'ומצחך נחושה' [ישעיה מח, ד]. ולפיכך השמים שעל ראשך יקויים בהם מה שכתוב [דברים כח, כג] 'והיו שמיך אשר על ראשך נחושת'. ויש לדעת, כי המצח באדם שהוא בגובה הראש, דומה לשמים אשר על הארץ. והעינים אשר בו רואה האדם, דומה אל השמש והירח. ולפיכך, בשביל עזי פנים שמצחם נחושה, נעשים השמים כמו נחושת מלהוריד טל ומטר, ויש בהם המדה הזאת, דהיינו העזות והקושי מלהוריד מטר. כי כאשר המטר בא לעולם כתיב [דברים כח, יב] 'יפתח ה' לך את אוצרו הטוב', ושייך בזה פתיחה. וכל פתיחה צריך שלא יהיה שם קושי, כי הקשה אינו מתפעל, ואין כאן פתיחה... וכך השמים שהם משמשים להוריד מטר, הם אל האדם כמו נחושת, ואינם מקבלים התפעלות, דהיינו פתיחה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:489
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:489](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:489)

[489] והם הצפרנים מברזל. ועוד שברזל קוצץ, ראה רש"י ס"פ יתרו [שמות כ, כב] שכתב: "אם הנפת עליה [על המזבח] ברזל - חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך". הרי שברזל מקצר ומקצץ.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:490
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:490](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:490)

[490] הרי שיש כאן ימין של חוזק ["נאדרי בכח"], ויש ימין של קציצה ופירוד ["תרעץ אויב"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:491
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:491](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:491)

[491] לשונו בח"א: "ומה שאמר שנכנס יתוש בחוטמו, היינו כח אחד, כי היתוש בעצמו אינו בריאה, שהרי אין בו עצם, ואינו חי י"ב חודש [חולין נח. וראה באר הגולה (קלז.)]. וכל ענין זה היה ראוי לטיטוס המחריב והמשחית, שיבוא עליו משחית ומקצץ שהיה בא לו כח קשה. כי ההשחתה הוא על ידי שתי פנים; האחד, שהוא מכה ודוחה האחר להפסידו. והשני, הוא הקציצה שלו. ואלו שני דברים ידועים. ולפיכך כנגד זה אמר כי היה פיו של נחושת, שהוא קשה ומורה על כח קשה. וכנגד הקציצה אמר 'וצפרניו' - שהוא מסרט ומפריד בו - ברזל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:492
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:492](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:492)

[492] וז"ל בבאר הגולה, באר הששי [קלז:]: "'פיו נחושת וצפרניו ברזל', הכל הוא על מהות המיוחד שהיה לו. וביאור זה, כי היתוש מצד שני דברים הוא פועל באחר; האחד, מצד שהוא מכה ומנקר, והפועל הזה ע"י הכאה שהוא מנקר בו. וכל שהוא יותר קשה ויותר חזק, הוא פועל יותר. ופועל שני, מצד החדות הוא מחתך ופועל באחר, ופועל זה ע"י הצפרנים שהם חדים, ובהם מחתך ומסרט, וכל שהוא יותר חד - יותר פועל. ואצל טיטוס נכנס כח פועל, הן מצד הקושי, הן מצד החדות. לכך אמר כי נכנס בו כח חזק לפעול בתכלית, עד שמהות הכח הקשה הזה מהות קושי של נחושת, שאין לך דבר יותר קשה כמו נחושת. וזה שאמר 'פיו היה נחושת', כי פעולת הקושי מתיחס לפה של עוף, שהוא קשה. ועוד היה לו החדות בתכלית עד שהוא מהות... הברזל, וזהו 'צפרניו היו של ברזל', ר"ל מהות החדות שלו היתה מהות חדות הברזל. ואל תאמר כי פירוש זה יוצא מן פשט דברי חכמים, שהפשט הוא על יתוש גמור חומרית, וכל הדברים כמשמען... כי כל דבריהם הם בענין המהות, כי החומר משותפים בו כל הנמצאים, רק המהות הוא עצם הדבר". וראה להלן פ"נ הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:493
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:493](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:493)

[493] ועשה כן בכדי "דלא לשכחיה אלהא די יהודאי ולוקמיא בדינא", וראה הערה 385.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:494
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:494](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:494)

[494] כי המשך הגמרא הוא שלאחר מות טיטוס, אונקלוס העלה אותו באוב, וטיטוס סיפר לו שדינו הוא "במאי דפסיק אנפשיה", שכל יום אוספים את אפרו ודנים אותו, ושוב שורפים את אפרו, ומפזרים אותו על פני שבעה ימים. ולשונו בח"א: "והגזירה הזאת אינו גזירה בפה ממש, רק שכל אחד גוזר עצם מדתו על עצמו, כמו שהיה בחייו משחית, גם עתה גוזר על עצמו החבול וההשחתה הזאת. וטוב לעצמו של רשע שיהיה לו השחתה וכליון, ויתפזר קטמיה אשב ימי, שלא יהיה נדון. ולכך גוזר הרשע על עצמו כך, כמו שאמר שגזר דלתפזור קטמיה אשב ימי, דהיינו כליון גמור, שלא ימצא אותו לדין, וזה נקרא דפסק אנפשיה". ובבאר הגולה, באר הששי [קלט.] כתב: "ומפני שהיה הרשע הזה מוכן אל הקיצוץ, ולכך כאשר מת, צוה לקבץ את קטמו ולפזר אותו על שבע ימים... כי כפי מעשה הרשע בחייו כך גזר על עצמו שיהיה נעשה בו אחר מותו. וזה נקרא שציוה לעשות לו כך אחר מותו, אף כי לא ציוה זה בפירוש".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:495
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:495](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:495)

[495] בא לבאר כיצד נעשו לטיטוס לאחר מותו שני דברים; מחד גיסא, אפרו נתפזר על פני שבעה ימים. ומאידך גיסא - כל יום אפרו היה נצבר מחדש ונידון באותו יום שאפרו ישוב ויתפזר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:496
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:496](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:496)

[496] פירוש - למרות שמהותו של טיטוס היא ההעדר והשחתה, מ"מ יש בו גם בחינה מסויימת של מציאות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:497
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:497](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:497)

[497] לשונו בח"א: "אך מפני מציאותו שהיה לרשע טיטוס, כמו שיש לכל הנבראים, מצד הזה יש לו בחינה מיוחדת שאין הרשע מיוחד לדבר זה". פירוש, יש בטיטוס בחינה השוה לכל הנבראים, ואינה מיוחדת ומוגדרת לו, והיא שהוא בריה שנבראה ע"י הקב"ה, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:498
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:498](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:498)

[498] בח"א כאן הוסיף בזה: "וזהו דין הרשעים בגיהנום, שיש להם בחינות הפכים. כי יש להם בחינות מצד רשעתם, שהוא הפך הבחינה שיש להם מצד עצמם, ולכך הם נידונים... ולכך מבדרין לרשע קטמיה כמו שהם מעשיו, וכמו שגוזר על עצמו, וחוזרין ומאספין אותו כמו שראוי מצד עצמו, וזה דין הרשע". וא"כ מה שאמר שכשישרף לא יעמוד בדין לפני השי"ת, לא היתה כונתו שאי אפשר יהיה למוצאו, אלא שמציאותו תתבטל, וממילא בכך יפטר מהדין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:499
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:499](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:499)

[499] בח"א הוסיף: "ומה שאמר לבדריה קטמי אשב ימי. כי כאשר העפר מתפזר על הים אז נעשה בו אסיפה מוחלטת, מפני שהמים מבטלים ומפסידים הצורה. והרשע הוא נדון בבטול הצורה והפסדה שיהיה בטל לגמרי... וענין אלו שב ימי, ר"ל אפיסה מוחלטת לגמרי, כי הפיזור על שב ימי הוא אפיסה מוחלטת, שאין עוד כאן צד קיום. מצד דחלוק הגמור אשר מורה עליו מספר שבעה, שהוא רבוי כמו שהתבאר, והמחוי גמור המורה עליו המים, עד שיש לו אפיסה מוחלטת. ואין ספק שראוי לרשע בזה מיחוי צורה וחלוק לגמרי, שהוא ראש המשחיתים... רק כי מצד הבריאה... שברא השי"ת אותו, **ולא היה רשע עדיין**, אין ראוי לאדם דבר זה [אפיסה מוחלטת], ולכך היה דינו על ידי שניהם, הפיזור שהוא אפיסה... ודבר זה הוא גוזר על עצמו. והשני, מצד הבריאה שברא אותו השי"ת, ומצד הזה ראוי לאסיפה, ודבר זה הוא דין טיטוס". וראה להלן פי"ד הערה 110, פכ"ה הערה 6, ופנ"ו הערה 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:500
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:500](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:500)

[500] שחכמים דברו על המושג, ולא על המוחש, והוא יסוד ידוע בספרי המהר"ל, וכמבואר בהערה 481, ולהלן פ"ו הערה 113, פ"ז הערות 274 ,273 ,128, פכ"ו הערה 85, פכ"ח הערות 95 ,50, פ"נ הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:501
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:501](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:501)

[501] מה שביאר כאן שטיטוס מצד מעשיו ראוי לפיזור, אך מצד שנברא מהקב"ה ראוי לאסיפה, כן ביאר בח"א למכות יב. [ג, ב:] אודות שרוצח בשגגה חייב גלות [פיזור], אך יכול להקלט בערי מקלט [אסיפה], וז"ל: "התורה נתנה עונש זה [גלות] כפי הראוי אל ההורג... שהמיתה הוא קצוץ והפרדה כמו העץ שנקצץ מן השורש, אמרה התורה שיהיה הרוצח ג"כ נקצץ ממקומו, ויגלה ולא יחזור אל מקומו... ואמרה תורה שיגלה אל עיר מקלטו, כי הוא צריך קליטה אחר שנטה אל הקציצה וההפרדה... והש"י הוא שקולט את הכל, במה שהוא יתברך העיקר אשר הכל עומד בו, כמו שכל האילן עומד בעיקר שלו, והעיקר קולטו... כי הוא יתברך העיקר שקולט הכל". וראה גם כן לעיל בהקדמה, ושם הערה 11, ולהלן פ"ט הערה 8, ופי"ב הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:502
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:502](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:502)

[502] הלך והעלה את טיטוס באוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:503
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:503](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:503)

[503] אונקלוס לטיטוס.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:504
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:504](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:504)

[504] מי חשוב בעולם ההוא שאתה בו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:505
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:505](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:505)

[505] מצוותיהם מרובות, ולא תוכל לקיים אותן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:506
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:506](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:506)

[506] פירוש - טיטוס הציע לאונקלוס הצעה אחרת, והיא שיתגרה בהם מלחמה בעולם הזה, ובכך הוא [אונקלוס] יהיה לראש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:507
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:507](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:507)

[507] אונקלוס שאל את טיטוס עוד, במה דינו של אותו האיש [טיטוס].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:508
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:508](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:508)

[508] במה שפסק טיטוס דין על עצמו ["מיקלי, ובדורי קיטמא" (רש"י שם)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:509
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:509](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:509)

[509] כל יום אוספים את אפרו ודנים אותו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:510
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:510](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:510)

[510] ושורפים אותו ומפזרים על פני שבעה ימים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:511
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:511](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:511)

[511] הלך אונקלוס והעלה את בלעם באוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:512
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:512](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:512)

[512] אונקלוס לבלעם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:513
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:513](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:513)

[513] מדה כנגד מדה, שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב [רש"י שם, וראה במדבר כה, א, ורש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:514
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:514](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:514)

[514] אונקלוס העלה באוב את ישו הנוצרי. [כ"ה מפורש בגמרא לפני השמטת הצנזורה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:515
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:515](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:515)

[515] פושעי ישראל - ישו [רש"י שם בהעדר הצנזורה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:516
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:516](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:516)

[516] בלעם, שהשכינה נגלית עליו, והרשיע לדבר. [רש"י שם]. שבלעם שהיה נביא כך יעץ, וישו הנוצרי, שהיה מפושעי ישראל, דיבר בטובתם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:517
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:517](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:517)

[517] בסיכום הסיפור שסופר שמחמת קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:518
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:518](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:518)

[518] שנתבייש בסעודה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:519
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:519](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:519)

[519] טיטוס, בלעם, ישו הנוצרי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:520
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:520](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:520)

[520] ביומא לח: דרשו על הפסוק [משלי י, יז] "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב" - "צדיק מעצמו ורשע מחבירו". ופירש רש"י "צדיק מעצמו - על ידי מעשיו נזכר לטובה. רשע אף על ידי חבירו נזכר לרעה. שם רשעים - ולא כתיב שם רשע". וכתב לבאר בנתיב הצדק פ"ב [ב, קלז:]: "כי הצדיקים הם שוים, כי מה שנקרא 'צדיק' היינו שאינו יוצא מן הצדק ומן היושר, שהיושר הוא אחד, והנטיה מן היושר הוא הרבה מאוד. כי הקו שהוא ביושר הוא אחד, והנטיה מן היושר הן הרבה מאוד. ולפיכך כתיב 'זכר צדיק לברכה', שצריך שיהיה הצדיק מעצמו... כי הוא בפני עצמו... אבל הרשעים, מפני שזה הוא רע בענין זה, וזהו רע בענין אחר, עד שהם רעים ביחד בכל... כי צדיק אחד כמו השני, וא"כ אין על ידי אחד נזכר השני, וברשעים יזכר האחד על ידי השני, כי זה רשע בדבר זה, והאחד הוא רשע בדבר אחר". וראה להלן פ"ח הערה 163, ופנ"ה הערה .103ומעין זה כתב ביחס שבין אמת לשקר, בנתיב האמת פ"א [א, קצו.]: "האמת הוא אחד, ואי אפשר שיהיה האמת שנים. שאם תשאל על האדם - מה זה, הנה אם אתה אומר שהוא בהמה או חיה או עוף... הכל שקר, והם רבים עד שאין קץ ואין תכלית אל השקר, ואילו האמת הוא אחד, שהרי הוא אדם, ולא דבר אחר". וראה להלן פל"ב הערה 114.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:521
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:521](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:521)

[521] כהקדמה לדבריו כאן, ראה דבריו בדר"ח פ"א מ"ב [כה.] בביאור המשנה שהעולם עומד על שלשה דברים; על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. ובתוך דבריו כתב שם: "האדם צריך שיהיה בו הטוב, ואז ראוי אליו הקיום... וצריך האדם לקנות מעלת הטוב... היינו כשהוא טוב בעצמו... הבחינה השנית שראוי שיהיה טוב לשמים... ויהיה עובד אליו ועושה רצונו. השלישי, שראוי שיהיה טוב אל זולתו, לבני אדם אשר הם נמצאים עמו... ולכך התחיל התנא הזה דבריו לומר על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח. כי כאשר יש באדם התורה, הוא נחשב בריאה טובה בעצמו כאשר יש בו התורה השכלית. אבל אם אין בו התורה אין האדם בעצמו נחשב טוב...והוא נמשל כבהמה נדמה... כי בודאי שפלות בריאת האדם כאשר הוא נוטה להיות כמו בהמה, ומעלת הבריאה באשר הוא נבדל מן הבהמית, ואין זה רק על ידי תורה השכלית, שבזה נחשב בריאה שלימה טובה בעל מעלה מצד עצמו כאשר הוא בעל שכל... והפך זה הדבר שהוא חומרי, הוא רע גמור [ר' להלן פכ"ה הערה 64, ופ"ל הערה 35]... ואח"כ אמר על העבודה... שהיא עבודה בעצם ובראשונה, היא עבודת הקרבנות, ואין דבר יותר ראשון מזה... שמזה יחשב האדם שלם וטוב אל מי שבראו כאשר הוא עובד לו, וצריך שיהיה האדם שלם וטוב לבוראו. וכנגד הג', צריך שיהיה האדם שלם וטוב עם זולתו, וזהו על ידי גמילות חסדים, כאשר הוא עושה לזולתו חסד חנם, הנה אין ספק שבזה הוא טוב לזולתו... והנה התבאר לך כי ראוים אלו שלשה שיהיו עמודי העולם, כאשר אלו שלשה דברים משלימים האדם עד שהוא טוב בכל ג' בחינות". וראה להלן פל"ו הערות 40 ,39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:522
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:522](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:522)

[522] אמנם רש"י בקידושין מ. ביאר ש"רע לשמים" הוא "מגלה עריות מבזה מועדים אוכל חלב". ולא כתב עבודה זרה [כפי שכתב כאן המהר"ל], וכתב במקום זאת גילוי עריות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:523
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:523](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:523)

[523] כפי שכתב בדר"ח פ"א מ"ב [כה:]: "כי בודאי שפלות בריאת האדם כאשר הוא נוטה להיות כמו בהמה... כי הדבר שהוא שכלי נבדל מן החומר לגמרי הוא טוב גמור, ולכך התורה היא טוב גמור בפרט, והפך זה הדבר שהוא חומרי, הוא רע מאוד... כי החומר דבק בו הרע". ובתפארת ישראל פי"ב [מב.] כתב: "לשון 'טוב' מורה על הדבר שהוא נבדל מן החומר, וזה ידוע לפי שדבוק בחומר ההעדר והחסרון שהוא רע". ובדר"ח פ"ב מ"ה [עח.] כתב: "כי הטוב הוא שייך בדבר הנבדל מן החומר, וזה שאמר 'ולא עם הארץ חסיד', כי אין חסידות בכל מקום רק מדת הטוב, שמדה זו לא שייך בעם הארץ שהוא בעל חומר גס, [ר' להלן פל"ה הערות 112 ,59], ואין לו זכות החומר, רק גסות ועבות החומר". [וראה לעיל הערה 346 שנתבאר שם שרק ת"ח הוא בגדר גומל חסד]. וצרף לכאן דבריו בדר"ח פ"ה מי"ט [סוף רסה:] שבבלעם הרשע דבקו המידות הרעות [עין רעה, רוח גבוהה וכו'] מפאת חיבורו אל החומריות, ולכך היה חסר ובעל העדר. וראה להלן פ"י הערה 150, ופכ"ה הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:524
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:524](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:524)

[524] אודות שההולך אחר זנות הרי הוא כבהמה חומרית - ראה לעיל פ"ג הערה 114, פ"ד הערות 64 ,23 ,7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:525
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:525](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:525)

[525] ראיה זו ממנחת סוטה הביאה המהר"ל בהרבה מאוד מקומות בספריו, ואי אפשר לפרטם כי רבים הם. ורק ננקוט דוגמאות מספר: בנתיב הענוה פ"ד [ב, י:] כתב: "כי מידת העריות מעשה חומרי מתועב, ודבר זה נתבאר הרבה, ואין צריך להאריך בזה... שלכך אמרה תורה שתהא קרבנה של סוטה מאכל בהמה". ובדר"ח פ"א מ"ב [כו:] כתב: "מעשה הזנות הוא מעשה בהמה. ובמסכת סוטה, מפני מה קרבנה של סוטה מאכל בהמה, שהוא מן השעורים, אמרה תורה היא עשתה מעשה בהמה, ולפיכך קרבנה מאכל בהמה. ולדבר הזה א"צ ראיה כי הזנות מעשה בהמה חומרית". ובדר"ח פ"ה מ"ט [רמו.] כתב: "ודבר זה ביארנו הרבה מאוד, שאין ענין קדושה רק שהוא נבדל מן החומרי. ורמזו זה חכמים במה שאמרו ז"ל למה קרבנה של סוטה שעורים... היא עשתה מעשה בהמה... הרי לך כי הזנות מעשה חומרית. ודבר זה ידוע כי הזנות הוא חומרי גופני". וכ"ה להלן ספ"ז ד"ה מעשה ברבי יהושע. ובגבורות ה' פ"ד [כט.] כתב: "וידוע כי הנמשך אחר הזנות הוא נמשך אחר החומר, ולפיכך אמרה תורה במנחת סוטה שיהא קרבנה שעורין לפי שהיא עשתה מעשה בהמה". ושם בפס"ו [שז.] כתב: "ג"ע הוא... מחמת יצרו שבגוף המתאוה לעריות, ודבר זה מבואר בכמה מקומות שחטא עריות הוא לגוף, וכמו שאמרה תורה בסוטה שיהא קרבנה שעורים, שהיא עשתה מעשה חמור, כך קרבנה יהא מאכל חמור, הרי כי חטא הערוה הוא ענין חומרי גופני". וכן כתב בגו"א ויקרא פי"ט אות ג, וז"ל: "מי שהוא נוטה אחר זנות, יאמר על זה שהוא מעשה בהמה, כמו שפירש רש"י בפרשת נשא [במדבר ה, טו] אצל קמח שעורים, לפי שהזנות ענין גופני, וזה ענין הבהמה שהיא כולה גוף וחומר". ובבאר הגולה, באר הששי [קח:], כתב: "כל זנות הוא מצד הגוף, ודבר זה בארנו בכמה מקומות, ורמזו ז"ל בענין הסוטה, היא עשתה מעשה בהמה, אף קרבנה שעורים, שהוא מאכל בהמה, ודבר זה ידוע כי כל זנות הוא חומרי, שנמשך אחר תאותו החומרית, וא"צ ראיה". ובדרוש לשבת תשובה [ריש עח.] כתב: "העריות הם מכח גוף האדם, ולפיכך נמצא דבר זה ביותר בכל בעלי חיים, כי פועל זה מתייחס אל הגוף החומרי. ואמרו חכמים ז"ל אצל סוטה, למה קרבנה שעורים, היא עשתה מעשה בהמה, לכך קרבנה מאכל בהמה". וכן כתב בח"א לזבחים פח: [ד, סח.], וז"ל: עריות וזנות חטא הזה הוא בגופו, כאשר אדם עושה מעשה זנות, מעשה הזה הוא מעשה בהמה, ולכך קרבנה של סוטה שזנתה, שעשתה מעשה בהמה, קרבנה שעורים, שהוא מאכל בהמה ממש". וראה בדרוש עה"ת [יא.], ובהערה הבאה. וכ"ה בח"א לע"ז ה: [ד, לב.], ועוד ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:526
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:526](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:526)

[526] בח"א לגיטין [ב, קט:] כתב בזה: "והשני הוא ג"ע הוא רע לעצמו, כי כאשר דבק בג"ע, והוא הלך אחר יצרו בזנות, זה רע לעצמו ואין כמותו, כי אין דבר רע כמו יצה"ר, ובעל ג"ע דבק ביצה"ר, ומכ"ש מה שיש בו פחיתות וגנות הזנות, וזהו רע לעצמו... שאין דבר שנקרא פגם בעצמו של אדם כמו ג"ע. ואילו ע"ז, אף שהוא רע, וכן שפ"ד, אין זה פחיתות גנאי ופגם, רק מי שהולך אחר זנות, שהוא נחשב פגם בעצמו, שהוא כמו בהמה. כמו שאמרו ז"ל אצל מנחת סוטה היא עשתה מעשה בהמה... וכבר התבאר זה בכמה מקומות". וראה גם כן לעיל פ"ב הערות 89 ,55, להלן פי"ב הערה 16, ופל"ז הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:527
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:527](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:527)

[527] לשונו בדר"ח פ"א מ"ב [כו:] "ומן הדברים אשר בארנו [שיש לאדם להיות טוב לעצמו, לעילתו, ולזולתו] יש לך להבין מה שאמרו ז"ל [סנהדרין עד.] כי כל העבירות שבתורה יעבור ואל יהרג, חוץ מע"ז ג"ע ושפ"ד... אבל טעם דבר זה, כי אלו ג' עבירות הם הפך אלו ג' דברים שהעולם עומד עליהם. כי אין ספק כי ע"ז הפך העבודה שהיא אל הש"י. ושפ"ד היא הפך גמ"ח... וג"ע הפך התורה... שאין דבר שעל ידו האדם נבדל מן החומרי רק ע"י התורה השכלית... והפך זה ג"ע שהולך אחר זנות, שהיא ג"ע, ובזה הולך אחר החומרי... ולפיכך הזנות של ג"ע הוא הפך מדריגת התורה... ולפיכך באלו ראוי שיהיה נהרג ואל יעבור, כיון שקיום האדם על שלשה דברים השנויים כאן... ואם ירצה לעבור ואל יהרג הוי עכ"פ נחשב כאילו אין לאדם מציאות, ומוטב שימות זכאי ואל ימות חייב, כי כאשר הוא הפך הטוב כאילו אין לו מציאות כלל. ואע"ג שהוא באונס, מ"מ כיון שאלו דברים נוטים מן המציאות לגמרי לא שייך לומר 'וחי בהם' [ויקרא יח, ה] 'ולא שימות בהם' [יומא פה:], כי באלו עבירות הוא עצם המיתה וההעדר, ואין בהם מציאות, שהוא החיות כלל, ודבר זה מבואר". והובא לעיל פ"ד הערות 25 ,7. וראה הערה 594.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:528
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:528](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:528)

[528] בח"א לגיטין [ב, קט:] הוסיף כאן עוד הסבר: "ועוד, כי ג"ע הוא לגוף, שנמשך אחר הגוף להיות כמו בהמה. והע"ז היא אל השכל לעבוד ע"ז, והרי אין דבר שחוטא במחשבתו רק ע"ז, ועליו אמר הכתוב [יחזקאל יד, ה] 'ולמען תפוס את בני ישראל בלבם'... שנתפס האדם אף על המחשבה [קידושין מ.], ושפ"ד הוא לנפש. הרי אלו ג', לשלש חלקים שהם באדם. והם ג"ע, שפ"ד, וע"ז. ג"ע לגוף האדם, שפ"ד לנפש האדם, ע"ז לכח השכלי". וענין זה התבאר לעיל פ"ד ד"ה אמנם לפי, ושם הערות 21-25, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:529
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:529](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:529)

[529] בח"א לסנהדרין קה. [ג, רמו.] כתב: "כי בלעם יש לדמות בכח טומאה שלו - לאברהם, שנאמר אצלו [בראשית כב, ג] 'ויחבוש את חמורו'. רק שאברהם היה נבדל מן החמור. ואילו בלעם היה מצורף אל החמור. וזה שאמרו שבא על אתונו. ולכך נאמר אצל אברהם 'ויחבוש את חמורו', כי החמור היה זכר, וא"כ הרכיבה הזאת עליו רכיבה נבדלת, כי אין מתחבר לזכר. אבל אצל בלעם היה אתון, אשר האתון היא נקיבה, ויש חבור אל הנקיבה, כי היה כח בעולם מוטבע ומחובר אל החומר". וכ"כ בדר"ח פ"ה מי"ט [רסה.]. ועוד אודות שבלעם דבק בזנות וערוה - ראה להלן ס"פ נז, שגם שם הביא את הגמרא שבלעם בא על אתונו משום "שהיה דבק בערוה ובזנות ובטומאה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:530
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:530](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:530)

[530] אודות שהנצרות נחשבת לע"ז, ראה ברמב"ם הלכות עכו"ם פ"ט ה"ד [בדפוסים שלא הושמט העין], ופיהמ"ש [מהדורת קאפח] נזיקין, עמוד רכה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:531
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:531](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:531)

[531] נראה לבארו, שכבר ביאר בגו"א ויקרא פכ"ד אות יג [ד"ה אבל הסמיכה] שהמברך את השם חמור מעובד ע"ז, כי ה"מברך השם, אי אפשר שתהיה עבירה יותר חמורה, שהרי הוא פוגם בעיקר... לא כמו ע"ז שמוסיף אלוה, ומ"מ בעיקר אינו פוגם" [לשונו שם]. וכן כתב בנתיב הענוה פ"ד [ב, י.]: "העובד ע"ז, אף שהוא עע"ז... אינו אומר שאין כאן אלוה, רק שאינו תחת העלה... ומתדבק בע"ז". וראה להלן פ"ז הערה 150. אמנם המבזה תלמידי חכמים הוא אפיקורוס [סנהדרין צט:], וביאר זאת בתפארת ישראל פט"ו [מט.]: "כי האפיקורוס הוא מי שאינו מאמין שיש כאן עלה וסבה ראשונה, ולפיכך נקרא אפיקורוס מלשון הפקר, כי אין עליו עול השי"ת, שהוא סבה הראשונה, וזהו ע"י מינות. ומה שאמרו ז"ל [סנהדרין צט:] איזה אפיקורוס זה המבזה את החכם... ר"ל כי אין צריך שיהיה כופר לגמרי בעלה ובסבה הראשונה, רק אם אין יראת ה' על פניו... זהו אפיקורוס, ודבר זה פריקות עול הסבה הראשונה. כי אילו היה עול שמים עליו היה נכנע מן העלה ומן חכמיו, ולא היה מבזה הת"ח". וראה ח"א לסנהדרין צט: [ג, רכד:]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:532
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:532](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:532)

[532] בח"א לגיטין שם [ב, קי.] הוסיף: "והשחית ושפך דם ישראל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:533
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:533](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:533)

[533] ראה הערות 476 ,400 ,389.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:534
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:534](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:534)

[534] לשונו בח"א שם: "אחר שהיה כל אחד מיוחד בגודל החטא, והוא מורה על הדבוק בכוח טומאה מאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:535
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:535](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:535)

[535] אודות שנאתו של בלעם לכח הקדושה של ישראל - ראה להלן פנ"ז הערה 37. וראה עוד להלן פ"ח הערה 28.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:536
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:536](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:536)

[536] כפי שביאר בר"פ ד ש"אין השי"ת שורה בתוך טומאתם", וראה שם הערה 9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:537
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:537](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:537)

[537] כפי שבלעם עצמו אמר על היחס שבין הקב"ה לזרעם של ישראל, שאמרו [נידה לא.]: "מלמד שהקב"ה יושב וסופר את רבעיותיהם של ישראל, מתי תבוא טיפה שהצדיק נוצר הימנה. ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע. אמר, מי שהוא טהור וקדוש, ומשרתיו טהורים וקדושים, יציץ בדבר זה [בתמיה]". וראה להלן ס"פ נז שהביא גמרא זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:538
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:538](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:538)

[538] וראה רש"י ויקרא א, א שכתב "אבל לנביאי האומות נגלה [הקב"ה] עליהן בלשון עראי, בלשון טומאה, שנאמר [במדבר כג, ד] 'ויקר אלקים אל בלעם'". הרי טומאת בלעם נאמרת בלשון "ויקר", שהיא טומאת ש"ז. וכן כתב רש"י בבמדבר שם "לשון עראי, לשון גנאי, לשון טומאת קרי". וראה תפארת ישראל פכ"א [סה:] שהאריך לבאר כיצד נבואת בלעם דבוקה בכח הטומאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:539
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:539](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:539)

[539] לשונו בח"א כאן: "שהיה דבק בלעם בעריות, ולפיכך אמר כי דיניה בש"ז רותחת, ופירוש זה כי הש"ז הוא טמא... והיה נדון בלעם בדין זה שהיה דבק בכח הטומאה אשר הוא רחוק ונבדל מן השי"ת. ומה שאמר 'רותחת', רמז כי הטומאה דבק בה ענין גיהנום שהוא אש, כמו שאמרו בכל מקום [ר' חגיגה כז.] 'אש של גיהנום'". ובברכות נז: אמרו "אש - אחד מששים לגיהנום". וראה עירובין יט. שאין אור של גיהנום שולטת בפושעי ישראל. ואודות עשנו של גיהנום - ראה שם בעירובין. ובזוה"ק ח"א לג. אמרו "גיהנום... איהו נורא דדליק". וכן כתב בגבורות ה' פמ"ז [קפג.]. וראה להלן פס"א הערה 10 לגבי אש של גיהנום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:540
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:540](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:540)

[540] וצרף לכאן, שבסנהדרין קח: אמרו על דור המבול "ברותחין קלקלו [בש"ז] - וברותחין נידונו". ופירש שם בח"א [ג, רנו:]: "שהזרע יש בו מים ויש בו אש ג"כ, כי הוא חם. וברותחין נידונו, ובזה נדונו באש ובמים, כאשר ברותחין נדונו... החטא שלהם בדבר שהוא כלול מאש ומים, דהיינו הזרע, כי הזרע כלול מאש ומים כאשר ידוע למבינים". וכאן הוא מוסיף שהואיל ונאמר "ש"ז רותחת" בע"כ איירי ברתיחה נוספת שהיא מחוץ לש"ז, כי אל"כ היה סגי לומר ש"ז, ובלא"ה נדע שהיא בגדר "רותחין", וכגמרא בסנהדרין. ולכך ביאר שרתיחה זו באה מאש של גיהנום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:541
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:541](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:541)

[541] ראה הערה 505.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:542
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:542](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:542)

[542] לשונו בח"א [ב, קי.]: "והדבק בטומאה רחוק מן הש"י אשר הוא אמת, ולפיכך היו דברים רחוקים מן האמת, שאמר 'רעתם תדרוש טובתם בל תדרוש', כפי ריחוק שלו מן השי"ת, אשר הוא אמת". וראה להלן פל"ב הערה 155.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:543
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:543](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:543)

[543] לשונו בח"א: "כי זה ענין פושעי אומות העולם, שהם רחוקים מן התורה, במה שהתורה ראויה לישראל דוקא, ולא לאומות. שהרי החזיר הקב"ה את התורה על כל האומות ולא רצו לקבלה [ע"ז ב:]". ובתפארת ישראל פ"א [ט.] כתב: "מצות התורה, שהם הפעולות האלקיות, מתייחסות אל ישראל. שלפי מעלת נפשם הם מוכנים אל הפעולות האלקיות, והם ביחוד להם. אבל עכו"ם מצד חסרונם ופחיתותם, אינם ראוים לפעולות האלקיות, שהם המצות. וזהו שהיה מחזיר התורה על כל אומה ולשון, ועצם נפשם ממאן לקבל הפעולות האלקיות, כי אם ישראל היו מוכנים לתורה מצד מעלת נפשם". וקודם לכן כתב [ח:]: "כל המין מבני אדם, אי אפשר שיהיו שוים כולם במעלת נפשם. ועם שכל מין בני אדם שוים בתואר פניהם ובעניניהם, אינם שוים במה שיש חלק מהם יותר אלקי מזולתם. כמו שידוע כי הנבואה ורוה"ק והשכינה היו מיוחדים בהעם אשר בחר בו השי"ת משאר העמים. ואין ספק כי הנבואה הכנה בנפש האדם. ותמצא הכנה הזאת מיוחדים בה העם אשר בחר ה' יתברך. ומזה תראה כי העם הזה יותר נפשם אלקית מצד ההכנה הזאת... ומפני כי עכו"ם הם מן העולם הטבעי, לכך היו שבעים אומות, כי עולם הטבע נברא בשבעת ימי בראשית [ר' להלן פ"ז הערה 42, ופי"ט הערה 27]... והאומה היחידה היתה על הטבע, והיא כנגד השמיני, כי השמיני הוא על הטבע, ולכך ראויה לישראל התורה שהיא על עולם הטבע... ולכך לאומה הישראלית אשר בחר ה' יתברך לחלקו, והם הם נתיחדו בפעולות האלקיות, שהם מצות התורה לפי מדריגת נפשם האלקית במה שהיו מוכנים לנבואה ורוה"ק ולהיות השכינה ביניהם. ועכו"ם לפי מעלתם נתן להם ז' מצות, שהם שבע מצות בני נח [סנהדרין נו:]". וכן הזכיר בקיצור להלן פי"א ד"ה אמנם אם תאמר, ושם הערה 163. וכן הוא להלן פל"ב הערה 45, ופנ"ז הערה 75. וראה לעיל הערה 112, שמ"מ מבחינתו של הקב"ה התורה שייכת לכל אומות העולם. ואודות שישנו יחס בין המקבל למתקבל - ראה להלן פ"ז הערות 281 ,244 ,234, פי"ד הערות 13 ,12, פי"ח הערות 35 ,13, פי"ט הערה 76, ופכ"ג הערה 61.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:544
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:544](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:544)

[544] לשונו בח"א: ומ"מ לא היה [טיטוס] רחוק מן ישראל כמו שהיה בלעם הרשע, שהיה [בלעם] דבק לגמרי בכח הטומאה, והיה מתנגד לגמרי לקדושה. אבל טיטוס לא היה מתנגד רק אל התורה, לא מצד הקדושה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:545
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:545](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:545)

[545] נראה לבארו קצת, כי אמרו במדרש [איכ"ר ב, יז] "חכמה בגוים תאמין, שנאמר [עובדיה א, ח] 'והאבדתי חכמים מאדום'. תורה בגוים אל תאמין, שנאמר [איכה ב, ט] 'מלכה ושריה בגוים אין תורה". הרי שאדום הוא המקור שיש חכמה בגוים [אע"פ שאין תורה בגוים]. ובנתיב התורה פי"ד [א, נט:] ביאר זאת, וז"ל: "חכמת האומות... שם חכמה עליה, רק שאין חכמתן חכמה אלקית נבדלת מן הגשמי לגמרי... שהיא מן השי"ת, שהרי חכמת האומות ג"כ מן השי"ת, שהרי ניתן להם מחכמתו יתברך [ברכות נח.]... כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה". וא"כ טיטוס, שהוא מבני עשו [גיטין נו:], ויש לו קשר עם הקב"ה דרך החכמה, ולכך אין הוא מתנגד לקדושה. אך מ"מ אין לו שייכות לתורה, שהיא שכל נבדל [ר' הערה 543]. ולכך התנגדתו היא כלפי התורה, ולא כלפי הקדושה של השי"ת.
ועומק לפנים מעומק. כי הנה בנר מצוה [יא:] ביאר בארוכה שהיוונים עסקו בחכמה, ולכך התנגדו אל התורה, וכלשונו: "שהמלכות הזה היה בו החכמה והתבונה... ולכך היו נותנים דעתם על התורה ולבטל אותה מישראל, כי לא היו רוצים שתהיה החכמה, בפרט שהיא יותר חכמה והיא יותר עליונה מן החכמה האנושית שהיה להם, כמו שהיא התורה, שהיא החכמה על הכל. והחכמה הזאת שהיא על הכל לא שייך אל האומות... 'יש תורה בגוים אל תאמין'... ולכך המלכות, הם היונים, לא היו מתנגדים לישראל כי אם בתורתם". [וראה להלן פל"א הערה 59]. ושם המשיך לבאר [טו:] שהמלכות הרביעית כוללת בתורה את כל ג' המלכיות שקדמו לה, ולכך ענין זה ימצא אף במלכות רומי. ולכך ההתנגדות לתורה - אך לא לקדושה - שורשה ממלכות יון, שהונחלה לאדום. וכן להלן פי"ח ד"ה והנה ביאר שם שמלכות רביעית כוללת בתוכו את ג' המלכיות הקודמות לה. וכן הוא להלן פ"ו הערה 67, פ"י הערה 92, פי"ח מד"ה והנה חכמי האמת עד סוף הפרק, פכ"א הערה 107, ופמ"ב הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:546
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:546](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:546)

[546] לשונו בח"א: "וכשהוא מיצר לישראל אז הוא נעשה ראש, שכל שני צרות - שוים ביחד, ולפיכך כל המיצר לישראל נעשה ראש כמותן, שהרי הם צרות זו לזו". והרי ידיעת ההפכים אחת [ כמבואר לעיל ר"פ א]; כשם שאהבה תיפול רק בין שוים, וכמבואר בנתיב אהבת השם פ"א [ב, לח:], כך צרות ושנאה יפלו רק בין שוים. וכן כתב שם מפורש בזה"ל: "והשנאה בין השוים והדומים, כמו שאמרו [ב"ר לב, ב] 'כל אומן שונא את בני אומנתו', וגם תלמידי חכמים שבבבל שונאים זה את זה [פסחים קיג:]". וראה להלן פי"ד ד"ה והתבאר לך, ופכ"ה ד"ה אמנם מדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:547
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:547](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:547)

[547] וכפי שביאר להלן פט"ו ד"ה והנה בארו חכמים, כי אין ראוי לישראל העוה"ז הגשמי. וראה הערה 439.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:548
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:548](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:548)

[548] כפי שביאר לאידך גיסא בח"א לב"ב עד. [ג, קה.], וז"ל: "וענין האכילה... הוא קבלת השלמה... והוא על דרך שאמר הכתוב [דברים ז, טז] 'ואכלת את כל העמים', ואין הפירוש שישמיד העמים כולם... דא"כ היה לו לכתוב 'והשמדתם את כל העמים'. אבל מה שאמר 'ואכלת את כל העמים', מפני שלא תמצא אומה שאין לה מדריגה מה ומעלה מה שהם מיוחדים בה. ואמר הכתוב 'ואכלת את כל העמים' שהם ירשו את מדריגתם מה שהם מיוחדים, ויהיו בטלים, וישראל יושלמו באותה מדריגה שהיה להם [לעמים] בעולם... ויושלמו במדריגתם, והוא אכילתם בודאי". וראה להלן פי"ח הערה 45, פל"ג הערה 32, פמ"ו הערה 101, ופנ"ט הערה 109.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:549
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:549](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:549)

[549] אלא עושים רצונו יתברך [ר' לעיל פ"א הערה 27], שאז ישראל אוכלים את מעלותיהן של האומות, וכמבואר בהערה הקודמת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:550
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:550](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:550)

[550] וצרף לכאן דבריו באור חדש [עט:] שכתב: "מפני שלא היה להם [לישראל] שביתה ומנוחה... כאשר לא היו שומרים השבת, ומאחר שלא היו שומרים השבת - היה השביתה והמנוחה לאומות... וכאשר יש לישראל השביתה, א"כ אין שביתה לאומות. וכאשר אין שביתה לישראל, יש שביתה לאומות". הרי כאשר ישראל אינם משתמשים בכח מסוים שניתן להם - כוח זה עובר לאומות העולם. וקודם לכן [עח:] כתב: "כל זמן שישראל יש להם מלכות, אין לאומות מלכות". והם הם הדברים. ובח"א הוסיף כאן: "כי טיטוס הוא אדום, שהוא מגרה בישראל, והוי רישא להאי עלמא, והבן זה". ועוד אודות שהעוה"ז שייך לעשו - ראה להלן פט"ו הערה 46. וראה להלן פ"ו הערה 25, ופנ"ה הערה 65.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:551
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:551](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:551)

[551] לשונו בח"א [ב, קיח:]: "נתבאר לך למעלה כי משפט שגזר טיטוס על נפשו הוא דין זה... כי הוא מוכן להשחתה ופירוד... כלומר במה שעצמו ורשעתו גוזר שיהיה כך. כי מאחר שהוא ראש המחבלים, הוא עצמו גוזר הפירוד שהוא לטובתו, שיהא לו אפיסה וכליון".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:552
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:552](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:552)

[552] קהלת ז, כט "אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:553
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:553](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:553)

[553] פירוש - לא רק מה שפסק לעצמו תואם את מידתו, אלא אף מה שנעשה עמו בפועל תואם את מידתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:554
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:554](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:554)

[554] וכמבואר בהערה 499, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:555
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:555](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:555)

[555] ובח"א כתב משפט זה בסגנון אחר, וז"ל: "ומה שטיטוס פסק דין אנפשיה יותר מאחרים, מפני שהיה טיטוס נוטה אחר הדין, כמו שהיה טיטוס משחית ומחבל, וזה ענין דין. ולכך פסק דין אנפשיה ג"כ דלבדרו קטמי אשב ימי כדלעיל, והוא מבואר מאוד למי שיש לו חכמה". ועוד אודות שבעל הדין פוסק לעצמו את דינו, ראה רש"י במדבר טז, כז, שכתב: "בוא וראה כמה קשה המחלוקת... וכאן אבדו אף יונקי שדים". ובגו"א שם אות לט כתב לבאר: "ויש מעמידין דבריהם על הדין, ובזה מצוי המחלוקת... נמצא בעלי מחלוקת הכל דין. ומפני כך בית דין של מעלה דנין אותו בדין, כפי המדה אשר מחזיק בה בעלי מחלוקת... והוא כולו דין, אף בית דין של מעלה מענישין... וג"כ הקטן חל עליו הדין". וכ"ה בח"א לנדרים לט. [ב, טז.]. וראה להלן פנ"ב הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:556
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:556](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:556)

[556] ישו הנוצרי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:557
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:557](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:557)

[557] כפי שהביא בסמוך את הגמרא [ברכות ס:] "נשמה שנתת בי - טהורה היא", וראה הערה 585, פ"ח הערה 165, ופמ"ד הערה 68.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:558
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:558](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:558)

[558] פירוש - לאחר שנולדו והגיעו לעוה"ז אז החלו לחטוא. וכפי שאמרו בסנהדרין צא: שיצה"ר ניתן לאדם רק משעת יציאה, ולא משעת יצירה. וראה דר"ח פ"ב מ"ב [עא:], ובגו"א בראשית פ"ח אות כד בביאור הדבר. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:559
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:559](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:559)

[559] פירוש - רק לאחר שנעשה בעל גוף בעוה"ז - שולט בו יצה"ר, וכלשונו בדר"ח פ"ב מ"ב [עא:]: "ומעתה יקשה לך למה דוקא [היצה"ר נתון באדם] דוקא משיוצא לאויר העולם. אבל יש לך לדעת כי טעם זה... כל זמן שלא יצא האדם לאויר העולם, שלא נשלם, והוא מתנועע אל ההשלמה, אין דבק בו העדר, שהוא הפך ההויה... אבל תיכף שננער מבטן אמו, והוא נמצא בפועל בשלימות, ואינו עומד אל הויה עוד, אז דבק בו ההעדר". ובאור חדש [קסד.] כתב: "כי יצה"ר... נתון באדם כאשר כבר הושלם ויצא אל אויר העולם, שאז הוא שלם בגופו, דבק בו ההעדר... וכלל הדבר, כי מתוך שהאדם הוא בשלימות גופו, אז דבק בו ההעדר, ולא כן כאשר האדם רואה עצמו בחסרון". וא"כ החטא נובע ממציאותו בעוה"ז, כאשר הינו בשלימות הגוף. וראה להלן פכ"ג הערות 54 ,53. וצרף לכאן שהחטא בא מהחומר [לעיל פ"ב הערה 87, ולעיל הערות 321 ,257], וברור שלכך אין החטא באה מהנשמה, אלא מהגוף. [אמנם בגו"א בראשית פ"ו אות יא ביאר שיש מ"ד בב"ר הסובר כי החטא בא אף מהנשמה, וראה הערה 261]. וזהו שאמרו בשבת קה: "איזוהו אל זר שיש **בגופו** של אדם, הוי אומר זה יצה"ר". וכן כתב בגו"א דברים פכ"ה אות ג: "ובגוף הוא החטא, שבו היצה"ר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:560
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:560](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:560)

[560] פירוש - הואיל והחטא אינו נובע ממהותו העצמית של האדם, אלא מפאת המצאותו בעוה"ז, לכך החטא נגדר כ"מקרה". ויסוד נפוץ הוא בספרי מהר"ל להעמיד את ה"מקרה" לעומת ה"בעצם", וכגון בגבורות ה' פ"ע [שכ.], שכתב: "כל דבר עראי הוא מקרה, ואינו בעצם". וכן כתב בח"א לב"ב עד. [ג, צט:]: "הוא מקרה... ואינו בעצם, ודבר זה שאינו בעצם אינו תמידי". וראה לעיל פ"א הערה 45, ולעיל הערה 339. ועוד אודות שהחטא הוא מקרה ואינו תמידי, רק לעיל פ"א סוף הערה 29, ולהלן פי"א הערות 246 ,227, ופל"א סד"ה וכאשר תבין. וראה גו"א בראשית פ"ב הערה 98, במדבר פט"ו הערה 138, ושם פכ"א הערה 146. וראה להלן פ"ח הערה 77, פי"א הערה 45, פכ"ט הערה 50, פל"א הערה 117, ופ"מ הערה 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:561
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:561](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:561)

[561] אין כונתו שאינם עושים חטאים, שזה פשוט שהחטא שייך רק כאשר הנשמה והגוף מורכבים יחד, וכפי שביאר למעלה [ד"ה ומה שאמר], ושם הערה 262, אלא כוונתו היא שאינם חפצים בחטא,ומתחרטים עליו. ובח"א כתב במקום זה: "אבל שלא בעוה"ז כבר הוסר מה שהיו דביקים בהם פושעי ישראל, וחוזרים בהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:562
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:562](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:562)

[562] כמו בני קורח, שאמרו עליהם [סנהדרין קי.] "מקום נתבצר להם בגיהנום וישבו עליו ואמו שירה... דהוו קאמרי משה אמת ותורתו אמת והן בדאים". וראה גו"א במדבר פכ"ו אות ח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:563
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:563](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:563)

[563] פירוש - בעוה"ז שהאדם מורכב מנשמה ומגוף, לכך אע"פ ששורשו [נשמתו] שואפת לטוב, מ"מ שאור שבעיסה מעכב [ברכות יז.]. אך כאשר האדם אינו נמצא בעוה"ז, וא"כ הוא נטול גוף, לכך השורש בלבד הוא המכתיב לאדם את התנהגותו, ולכך בגיהנום חוזרים בתשובה, ומתחרטים על עוונותיהם. ועוד אודות שהנשמה היא שורשו של האדם מישראל - ראה להלן פ"ז ד"ה מ' סאה, שביאר כן להדיא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:564
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:564](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:564)

[564] ובח"א הוסיף כאן: "לא מצד עוה"ז". וכפי שכתב לעיל פ"ב ד"ה וקאמר, וז"ל: "כי ישראל... רק כי היצה"ר מגרה בהם... ואין הרע בהם... אבל האומות הם בעצמם חסרון, ודבק בעצם שלהם, ואינו רק במקרה בשביל היצה"ר... ומצד זה ימשכו עצמם לגמרי אל הרע, שהם פחותים ורעים, והרע להם טבעי... וההפרש בין ישראל ובין האומות, כי ישראל מצד הגרוי אשר פועל בהם יצה"ר נמשכו אל הרע, ואילו האומות טרם יקרא היצה"ר - והם יענו, וזה מבואר". וראה שם הערות 114 ,105 ,104, שנקודה זו התבארה שם היטב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:565
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:565](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:565)

[565] כן כתב להלן פ"י ד"ה ומזה התבאר: "כי ישראל הם עיקר המציאות... אי אפשר שיהיה השינוי בהם, מאחר שישראל הם עיקר המציאות... ולא יתכן שיהיה שינוי בדבר שהוא עיקר המציאות". וכן רמז לזה בגו"א במדבר פכ"ב סוף אות מ, ושם הערה 115. וראה להלן פ"י הערות 72 ,64 ,47 ,24, שנתבאר שם שאין בטול לדבר שבעצם. וראה להלן פי"א הערות 99 ,58, פט"ז הערה 57, פי"ט הערה 30, פכ"ב הערה 2, פל"ד הערה 110, פמ"ב הערה 126, פמ"ז הערה 43, ופנ"ב הערה 24.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:566
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:566](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:566)

[566] בח"א הוסיף כאן: "והיוצא מן הכלל הוא אינו דבר עצמי לו, כי העצם הוא הכלל". ופירושו, אף שאותו האיש פרש מדרכי ישראל, ויצא מכלליות כנס"י, אך גם לדידו אין יציאה זו משנה את מהותו, כי מהותו נגדרת על פי כלל האומה שהוא משתייך אליה, ולכך עצמותו נגדרת עפ"י כלליות האומה, ולא על פי מעשיו הפרטיים, כי מעשיו נחשבים כחריגה מהכלל, וממילא אינם מאפיינים את מהותו. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:567
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:567](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:567)

[567] ובח"א הוסיף: "לא במקרה, והעצם לא ישתנה". ובגו"א במדבר פט"ו אות לה כתב: "הפרטים הם מתחדשים במקרה, לא כמו הכללים שהם בעצם". ובגבורות ה' פע"ב [שכז:] כתב: "כי הדבר שהוא בפרט המין נוכל לומר שהוא במקרה, אבל דבר שהוא מגיע לכלל האומה אין דבר זה במקרה". ובדר"ח פ"ה מי"ח [סוף רסב:] כתב: "כי הרבים הם כלל אחד, ואין שינוי לדבר הזה, כי השינוי הוא לדבר מצד הפרטי, אבל הכללים הם עומדים, ולא שייך בזה השתנות". וראה להלן פי"א הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:568
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:568](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:568)

[568] וראה הערה 539 אודות "אש של גיהנום".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:569
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:569](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:569)

[569] בח"א כתב במקום זאת: "כי הפרש יש בין המיאוס ובין הטומאה". ובא לבאר ההבדל בין בלעם ["הטומאה"], לבין אותו האיש ["צואה רותחת" - "המיאוס"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:570
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:570](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:570)

[570] כפי שהביא ראיה זו לגבי בלעם [ד"ה ולכך אחר]. ובח"א כתב: "כי הטומאה מרוחק מן המציאות, שהרי הטמא אסור ליכנס למחנה קדושה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:571
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:571](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:571)

[571] בח"א כתב כאן: "אבל הצואה היא פחיתות בלבד, עד שלגודל פחיתות הצואה היא נבדלת מן האדם ואינה עומדת באדם". פירוש, הטומאה מצד עצמה מרוחקת מן המציאות, ולכך ריחוק זה אוסר עליו להכנס למחנה שכינה, שהוא שורש המציאות. אך בצואה, הריחוק מן המציאות היא מסובב, והסיבה היא שיש בה פחיתות בעצמה, וכתוצאה מפחיתות זו מסובב מכך הריחוק מבני אדם. ובקיצור; הטומאה רחוקה מהאדם, ומחמת רוחק זה נאסרת להכנס למחנה שכינה. ואילו הפחיתות שבצואה היא הקובעת את הריחוק.
ועוד לגבי ריחוק של טומאה, ראה שבת יד. שאמרו שהאוחז ס"ת ערום - נטמא. וכתב על זה בח"א [א, ג:]: "דודאי אין הטומאה בספר, רק מי שמקרב אל דבר שאין ראוי לקרב, בדבר זה מגיע לו טומאה. לכך מי שנוגע בספר, שאין ראוי לו ליגע ערום, מקבל טומאה מצד עצמו, ואין זה פחיתות וטומאה בספר, רק שמקבל ע"י הנגיעה טומאה". ובהספד [הנדפס בסוף ספר גו"א במדבר, הוצאת יהדות] האריך לבאר שהצדיק מתעלה מאוד על ידי מיתתו, כי אז הוא משתחרר מכבלי הגוף. ושם הוסיף [קפב], וז"ל: "אך יש לשאול, כי אם נאמר כי המיתה אל האדם אין זה פחיתות וחסרון מעלה, רק שבח היא לצדיק, א"כ למה המת מטמא... כי לא מחמת החסרון שיש במת הוא מטמא, אבל הטומאה הוא למת, כי הנפש שיצאה מן המת הוא נבדל מן חיים, ואין החיים עם המתים במחיצה אחת. וכל אשר קרב אל הדבר שהוא נבדל ומרוחק מן העולם, הוא מקבל טומאה, ונעשה מרוחק מן הבריות, כמו שהוא עשה שקירב אל דבר שהוא רחוק ונבדל מן העולם, ולכך הוא מתרחק ג"כ... שאין הטומאה רק מצד שהוא מרוחק, ולכך מקבל טומאה ונעשה מרוחק, ומצד הזה המת מטמא ואין זה חסרון כלל [במת]... שהמת נבדל מן החיים ומרוחק מהם". ועיי"ש שמאריך לבאר שבזה פליגי הצדוקים על החכמים [ידים פ"ד מ"ו]. ונתבארו דבריו כאן. וראה להלן פל"ה הערה 104.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:572
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:572](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:572)

[572] ואודות עונש "צואה רותחת", ושהוא עונש בגיהנום, ראה זוה"ק ח"ב קנ:, שאמרו שם "אתר אית בגיהנום... דאקרון צואה רותחת, ותמן איהו זוהמא דנשמתין... ונורא דגיהנום שלטא בההוא זוהמא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:573
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:573](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:573)

[573] בח"א הוסיף כאן: "כי יש דין גיהנום, כאשר האדם [שאינו חוטא] ראוי לו מצד עצמו כבוד והדר. וכאשר הוא חוטא בעולם, אז בההוא עלמא בהפך, שהוא דבק בשקוץ ובמיאוס הגמור. ואינו שיקוץ ומיאוס כמו שהוא בעוה"ז, רק שהוא שיקוץ ותיעוב רוחני, בלתי גשמי, וזה נקרא 'צואה רותחת'. אין לך דבר מאוס יותר מן הצואה והיא רותחת, רוצה לומר אש, כי האש הזה אינו גשמי". ועל כך ניתן לקרוא "והודי נהפך עלי למשחית" [דניאל י, ח].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:574
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:574](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:574)

[574] כפי שכתב בבאר הגולה, באר החמישי [צה:]: "חכמי האומות, אף כי היו חכמים, היה חכמתם שכל אנושי. אבל חכמינו חכמה פנימית, סתרי חכמה, מה שידעו על פי הקבלה מרבם, ורבם מרבם, עד הנביאים, ועד משה רבינו ע"ה... כי אין חכמה זולת חכמתם". ובאור חדש [סוף צט:] כתב: "חכמי ישראל נודעים מחמת עיבור השנה, שהיו חושבים תקופות ומזלות וכל אשר שייך לזה... ודבר ידוע כי דבר זה אין לעמוד על זה אלא מפי רוה"ק, שידעו ענין הגלגלים ומהלך שלהם. אבל שיעמוד עליהם האדם משכלו... דבר זה אי אפשר... ולכך, מה שחכמי ישראל היו יודעים העיתים, בזה נודע שהם חכמים באמת, קולעים אל השערה ולא יחטיאו... שהם ידעו מפי רוח הקודש". ובדר"ח פ"א מ"ב [כה:] כתב: "כל הנבראים שנבראו אין בהם חכמה האלקית העליונה. אף כי האדם הוא בעל שכל, אין זה רק שכל האנושי, שהוא מצורף אל החומר... כי פחות ושפל הוא השכל האנושי. רק בשביל התורה, שהוא השכל האלקי, והוא הטוב הגמור... ואין זה דעת וחכמה אנושית... שהיא שכלית לגמרי, לא שכל אנושי כמו שאר חכמות". ובנתיב התורה פ"ט [א, מ:] כתב: "התורה שנתן השי"ת לאדם, על ידה הקירוב והדביקות הגמור אל השי"ת, כי התורה היא שכלית, וע"י התורה סילוק הגופני, ויש לו דביקות עם השי"ת". ועיי"ש שמבאר בהרחבה את שכלו הנבדל של הת"ח, וראה הערה 50, ולהלן פי"ז הערה 95, ופל"א הערה 59.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:575
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:575](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:575)

[575] ויוצא ממנו - פירוש האדם מתרחק ממה שיוצא ממנו. ["צואה" מלשון יציאה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:576
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:576](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:576)

[576] לשונו בח"א: "כי אין ראוי למלעיג על דברי חכמים רק עונש זה. וזה כי החכם כל דבריו דברי חכמה, והחכמה הוא שכל נבדל מן הגשמי למעלת השכל. והמלעיג על דברי חכמים, והוא הפך החכמים שיש בהם שכל הנבדל מן האדם, שהרי מלעיג עליהם, לכך נידון בהפך זה. שהוא נדון בצואה רותחת, שהוא דבר נבדל מן האדם, ויוצא ממנו מפני פחיתותה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:577
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:577](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:577)

[577] וז"ל בבאר הגולה, באר השני [כג.]: "כי דברי חכמים הם בנוים ע"פ השכל האלקי, שהוא נבדל לגמרי מן האדם הטבעי... ומי שלועג על דברי חכמים מתרחק מהשכל האלקי הזה, הנבדל מן האדם הגשמי... וכבר האריכו חכמי המחקר במדריגת השכל שהוא נבדל לגמרי, ומי שלועג על השכל הזה, הנבדל מן האדם, אותו איש דבק בהפך זה. ושני דברים שהם נבדלים מהאדם; האחד, הוא השכל האלקי, שהוא נבדל מן האדם למעלתו. השני, הוא היציאה מהאדם, אשר הוא נבדל מהאדם לרוב פחיתותו, כמו הפסולת שהוא נדחה מן האדם. וכאשר לועג על דבר זה שהוא נבדל מן האדם במעלה, והוא מתרחק ממנו, הוא נדון בהפך זה, בדבר שהוא נבדל מן האדם לפחיתותו, והוא צואה רותחת. ר"ל, שהוא נדון בגיהנום, שהוא נבדל מן כלל בני אדם לפחיתות אותה מדריגה. כי ענין גיהנום יש מדריגות הרבה ביותר. ויש מדריגה בגיהנום כאותה מדריגה פחותה ומרוחקת, ונקראת 'צואה רותחת'... שהמלעיגים הם רחוקים נבדלים לגמרי מן כלל האדם בתכלית הרחוק מאוד, כמו שהיא רחוקה צואה, שהיא נבדלת מן האדם. שמאחר שהם רחקו משכל האדם שהוא נבדל במעלה, נדון בהפכו... שמפני שהוא מתרחק מן השכל, שהוא נבדל מן האדם במעלה, יש לו חבור אל הפך זה, הוא הפחיתות הנבדל מן האדם". וראה להלן פל"ו הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:578
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:578](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:578)

[578] בח"א הוסיף כאן: "יש בו דעת, מרחיקין מצואתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:579
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:579](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:579)

[579] מכאוב - מסריח [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:580
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:580](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:580)

[580] מעין מה שכתב בתחילת פרק א: "ידיעת ההפכים הוא אחד", וראה שם הערות 1-7, ולעיל הערה 546, ולהלן פכ"ה הערה 68, וכן גם פנ"ז הערה 28.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:581
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:581](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:581)

[581] כפי שמצאנו שקבורת משה היתה "מול בית פעור" [דברים לד, ו], ובח"א לסוטה יד. [ב, נז:] ביאר זאת, וז"ל: "כי אין ע"ז בעולם שכ"כ גנאי לאדם כמו פעור, שהיו מתריזים לפניה... ומפני כי משה רבינו ע"ה היה איש אלקים [דברים לג, א], ובפרט במיתתו היה יותר מתעלה בקדושה עליונה... והיה שב אל מדריגת הפשיטות יותר... ראוי היה שנקבר משה מול פעור, כי כנגד הקדושה הוא הטומאה והתעוב, שאם ימצא קדושה עליונה, כך ימצא כנגד זה התעוב, ולפיכך נקבר משה רבינו ע"ה מול פעור... שהיה משה נגד פעור, והפך שלו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:582
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:582](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:582)

[582] כפי שביאר בנתיב התורה פי"ד [א, נז:], וז"ל: "'כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה' [משלי ב, ו]... ר"ל כי כל דבר שישיג נקרא 'חכמה', ולפיכך לא כתיב רק כי ה' יתן חכמה, אבל אצל הדעת והבינה, שהוא שכל עליון, שכל אלקי נבדל לגמרי, נאמר 'מפיו דעת ותבונה', כי מפני כי הדעת והתבונה הוא נבדל אלקי לגמרי, אמר 'מפיו', כי ע"י דעת ותבונה הדבוק בו יתברך לגמרי פה אל פה. ושני דברים הנושקים פה אל פה זה הדבוק הגמור. ומזה תדע כי הדעת והתבונה הוא יותר עליון מן החכמה, כי דבר זה שכל נבדל לגמרי, לא כמו החכמה, שאין זה שכל נבדל לגמרי... וכן תקנו חכמים בברכת 'אתה חונן לאדם דעת', כי במה שהוא 'אדם' בעל גוף, לכך הדעת שהוא שכל הנבדל, [מגיע] אליו דרך חנינה, כמו מי שנותן מתנה לאחד דרך חנינה, אף שהוא אינו ראוי מצד עצמו, רק דרך חנינה... כי ראוי שיושפע הדעת תמיד מן השי"ת, כי הדבר שהוא קרוב אל השי"ת, הוא יתברך משפיע אותה תמיד". ושם בהמשך הביא את מאמרם ז"ל שהשוו את הדעת לבית המקדש [ברכות לג.], וכתב בזה"ל: "כי ביהמ"ק עילוי העוה"ז ממדריגה הגשמית אל מדריגה העליונה הנבדלת. כי כאשר לא היה הביהמ"ק בעולם, נקרא העוה"ז עולם גשמי לגמרי, שאין כאן קדושה נבדלת. אבל ע"י ביהמ"ק מתעלה העולם הזה אל מדריגה יותר עליונה, הוא המדריגה האלקית הנבדלת, כי ביהמ"ק היה בית קדוש אלקי. וכך כאשר יש דעת באדם, מתעלה האדם ממדריגה הגשמית אל המדריגה הנבדלת". ועוד לגבי הגדרת דעת, ראה דר"ח פ"ג מי"ז [קנד:], נתיב הפרישות ספ"א [ב, קיד:], וח"א לסנהדרין צב. [ג, קפב:]. וראה לעיל פ"ד הערה 35, ולהלן פ"ז הערה 216, ופ"ח הערה 94.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:583
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:583](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:583)

[583] טיטוס - אפרו מפוזר על פני שבעה ימים. בלעם - נידון בש"ז רותחת. ישו הנוצרי - נידון בצואה רותחת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:584
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:584](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:584)

[584] דוגמא לדבר; דבריו בגו"א במדבר פל"א אות ט בביאור שיוסף נמכר על ידי מדינים [בראשית לז, לו], שכתב: "אחר שראה משה שמכירת יוסף ע"י מדינים, ראה שמדינים מתנגדים היו ליוסף, שאילו לא כן, לא היה מתגלגל ע"י מדינים מכירתו של יוסף, כי אין מגלגלין חובה לאדם אלא ע"י מי שהוא מתנגד לו, ועל ידו בא לו חובה. והיה יוסף היפך למדין, זה [יוסף] היה גדור מאוד בערוה, ומדינים הפקירו נשותיהן ובנותיהן בשביל ערוה כדי לזנות [במדבר כה, יח]". הרי שדבר המתנגד לאדם - פועל בו, ונלחם בו. וכן ביאר להלן פ"ח [ד"ה אבל הזמן] שחודשי תמוז ואב הם זמן שמתנגד לישראל, ולכך בחודשים אלו אירעו החורבנות. וראה לעיל הערה 180. דוגמא נוספת; יחס עמלק לישראל, שהנה עמלק מתנגד לישראל בעצם [גו"א שמות פי"ז אות יג, ושם הערה 48], וכמו שמוכח משמותם, כי שם "ישראל" הוא מלשון "ישורון" [דברים לב, טו], ושם "עמלק" מלשון נחש עקלתון, "ולכך הוא הפך להם [לישראל] לגמרי" [לשונו באור חדש (סו:)]. ועמלק הוא "מעולם רצועת מרדות לישראל, מזומן בכל עת לפורענות" [רש"י במדבר כא, א]. וראה להלן פ"ח הערה 27, פכ"א הערה 66, פנ"ה הערה 10, ופנ"ט הערה 99.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:585
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:585](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:585)

[585] בסוף דרשת שבת תשובה [פב.] ביאר כיצד חמשת העינויים של יוה"כ מקבילים לחמשה מאפיינים של הנשמה. ובתוך דבריו כתב שם [לגבי איסור סיכה]: "הנשמה היא עצם עומדת בעצמה, שאינה מקבלת שום דבר פחיתות וטומאה, רק היא טהורה. כמו שאמרו חכמים ז"ל [ברכות ס:] נשמה שנתת בי טהורה. נגד זה הוא איסור סיכה, שהסיכה הוא מסלק הגוף מן הזוהמא ומן הפחיתות, עד שהוא טהור, ואז הנפש מיושבת אצל הגוף. ואם מענה האדם מן הסיכה, אז אין הנפש מתיישבת בגוף". וראה להלן פ"ח הערה 165, ופמ"ד הערה 53.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:586
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:586](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:586)

[586] כפי שביאר למעלה [ד"ה ומה שאמר אותיב] שמרתא בת בייתוס מתה כאשר "אותיב לה פרתא בכרעא", "כי העשירה הזאת נדבק בגופה דבר מיאוס, ומזה קבלה המיתה" [לשונו למעלה, וראה שם הערה 253.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:587
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:587](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:587)

[587] לשונו בח"א [ב, קיא:]: "והפחיתות והמיאוס הוא ג"כ דין לאדם, כי הכבוד הוא ראוי לאדם, לא השיקוץ והמיאוס, לכך דבר זה, הוא המיאוס, הוא דין האדם". וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:588
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:588](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:588)

[588] מה שהעמיד פחיתות מול נשמה, כי כמה פעמים ביאר שהרגשת בזיון של אדם נובעת רק משום שהוא עשוי בצלם אלקים. ולדוגמא, בנתיב אהבת ריע פ"א [ב, נה.] כתב: "כי הגוף אינו מתבזה, רק צלם אלקים, כדכתיב [תהלים עג, כ] 'בעיר צלמם תבזה'". וכן כתב שם בפ"ג [ב, ריש סב.] "אל ינהג בזיון באדם במה שנברא בצלם אלקים". ובדר"ח פ"ד מכ"ב [רז:] כתב: "הכבוד והבזיון שייך בצלם". ורש"י שמות כ, כג כתב: "חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה". והצלם הוא הנשמה. וראה עוד בדרוש לשבת תשובה [עד.], שביאר כיצד צואה ורעי מבטלות קדושה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:589
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:589](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:589)

[589] בלשון המהר"ל "רק" הוא כמו "אלא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:590
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:590](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:590)

[590] לשונו בח"א: "ולפיכך דין בלעם בש"ז, ואין דבר מרוחק מן האדם רק הטומאה, כי הנשמה היא טהורה, לכך הטומאה מתנגדת אל הנשמה. וזהו דינו של בלעם שהיה נידון בו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:591
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:591](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:591)

[591] לשונו בח"א שם: "וטיטוס דינו הוא בהפרדה, שודאי פירוד עצמו מתנגד אל האדם. ואל יקשה לך דאיך שייך פירוד בנפש, כי דבר זה אין כאן מקומו לבאר". ואודות שפירוד עומד כנגד נפש - ראה לעיל פ"ד ד"ה ומפני שבזמן, שנתבאר שם שהנפש היא כח מאחד, כשם שמלך מאחד את עמו. [וכמבואר שם בהערה 58, ולעיל הערות 329 ,259]. ולכך הפירוד עומד כנגד הנפש. [ומדוייק מאוד שנקט כאן בלשון "נפש", ולא בלשון "נשמה"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:592
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:592](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:592)

[592] זהו בלעם, וכמבואר לעיל בהערה 529.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:593
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:593](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:593)

[593] כלל ישראל אין פירושו שאינו בגדר ישראל, שהרי להדיא אמרו עליו בגמרא שהוא מפושעי ישראל. וכן מבואר ברמב"ם הלכות תשובה פ"ג הי"ד שהמינין הן מישראל. אלא כוונתו שפרש מהציבור של ישראל, ואינו חלק מהצבור. וכן ביאר בח"א לר"ה יז. [א, קיב.] שהמין "אינו חס על ישראל בעל אמונתו, ומוסרו ביד גוי, וזה הכל מדרכי המינות... לפי שהוא יוצא מן הכלל... ואין לו חלק בצבור". ובפחד יצחק חנוכה, מאמר י, אות ה, כתב: "פירושה של תיבת 'מין ' במובן סוג. כלומר הפורק עול, וחוטא שלא מחמת תאוה, הרי הוא סוג ישראל בפני עצמו... והנה כל עצם המציאות שאנו קוראים לה 'כלליות ישראל' מופקעת היא מן המינות חלילה... שהרי פירושו של 'מין' הוא סוג בפני עצמו. ולא יתכן לומר על כלליות הצבור שהוא סוג בפני עצמו". והם הם הדברים של המהר"ל כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:594
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:594](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:594)

[594] מה שחזר לבאר את החטאים של השלשה, למרות שכאן עסק בדיניהם של השלשה, כי בכונתו להקיש מהחטאים אל הדינים, וכלשונו בח"א כאן: "וכל אלו ג' דינים הנזכרים כאן, הם דינים כוללים, כמו שהחטאים [של] השלשה כוללים". וכפי שביאר למעלה [ד"ה דע כי הרשעים] שג' החטאים אלו מקבילים לג"ע, ע"ז, ושפ"ד, ולכן הם "כוללים כל החטאים, שכל החטאים נכללו באלו... ואלו ג' חטאים הם ראשי כל החטאים, הם ראשי העבירות". וראה הערה 528. ולכך דיניהם של השלשה הם דינים כוללים. וכשם שחומרת העונש מעידה על חומרת החטא [ר' גו"א במדבר פ"ד הערה 18], ה"ה לאידך גיסא, שחומרת החטא מעידה על חומרת העונש, וחטא כללי מחייב עונש כללי. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:595
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 5:595](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/5:595)

[595] בח"א הוסיף כאן: "ואלו ג' דינים הם כנגד מה שאמרו חכמים במסכת עירובין [יט.] ג' פתחים יש לגיהנום, וע"ש ותמצא דברים מבוארים למי שהוא משכיל ויודע בחכמה". ושם בעירובין אמרו: "שלשה פתחים יש לגיהנם; אחד במדבר, ואחד בים, ואחד בירושלים". ובגבורות ה' פמ"ז [קפא:] כתב בענין זה: "כי ג' אמונות הם יסוד הדת... האחת הוא ההשגחה שהוא משגיח בתחתונים, ולא כמו שאומרים המינים עזב ה' את הארץ... האמונה השנית שהכל הוא ביד ה', ואין דבר חוץ ממנו, וזהו אמונת מציאות השי"ת... שהוא הכל... האמונה השלישית שידבר השי"ת את האדם, ויתן לו תורה, וזהו אמונת תורה מן השמים... ומי שהוא מפקפק בדבר מה ראוי לו ההפסד. אמרו בפרק ב' דעירובין... שלשה פתחים יש לגיהנום... וביאור ענין זה... כי ענין מציאות השי"ת שהוא יתברך הכל ואין מבלעדיו נודע להם בקריעת ים סוף... כי בזה נראה אשר ברשותו הכל ואין דבר חוץ ממנו. ואשר מפקפק במופת אשר נודע בים סוף, הרי שם פתח להכנס לגיהנום... וכן במדבר, כי מה שנתן השי"ת התורה במדבר לעיני כל, הוא ראיה ומופת על שהשי"ת נותן ומצוה התורה, שהרי לעיני כל דיבר עם ישראל, וכדכתיב [שמות יט, ט] 'הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם', 'וגם' לרבות כל הנביאים שיבואו אחריך [רש"י שם]. ומי שמסופק בזה יש לו פתח לגיהנום, כי יבוא להכחשת תורה מן שמים... ואחת בירושלים היא השגחת השי"ת בעולם, ודבר זה נראה מן ירושלים אשר היה השי"ת שומר אותה תמיד... כאשר היו עושים רצונו של מקום היה השי"ת משגיח על העיר הזאת לשמור אותה... ומי שאינו מאמין בשמירת השי"ת, שהוא ההשגחה, יש לו שם אור ותנור". ועיי"ש שמבאר שג' הרגלים הם כנגד ג' יסודות אמונה אלו. והנה פשוט הוא שאותו האיש חתר כנגד האמונה בתורה ובנביאים, ולכך פתח הגהינום של המדבר מכוון כנגדו. ואילו טיטוס פעל כנגד האמונה בשמירתו של הקב"ה על ישראל וירושלים, שהרי בא להחריב העיר, ולכך פתח הגיהנום בירושלים מכוון כנגדו. ובלעם הרשע פעל כנגד האמונה שהכל ביד ה', וחשב שיוכל לצאת מרשותו, וכפי שפירש רש"י [במדבר כב, ט] "אמר [בלעם לעצמו], פעמים שאין הכל גלוי לפניו, אין דעתו שוה עליו, אף אני אראה עת שאוכל לקלל ולא יבין". וכנגדו מכוון פתח הגהינום שבים. ויש לעיין היטב כיצד ג' הדינים [ש"ז רותחת, צואה רותחת, פיזור על פני שבעה ימים] מקבילים לג' פתחים אלו.