## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 6

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:1)

[1] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין נז., ובא לבאר את מה שאמרו קודם לכן [גיטין נה:] "אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר". ופרק ה' הוקדש לבאר את "אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים", והמסתעף ממנו. ואילו פרק זה יוקדש לבאר "אתרנגולא ותרנגולתא חרב טור מלכא". ופרק ז' יוקדש לבאר את הצלע השלישית - "אשקא דריספק חרב ביתר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:2)

[2] פירוש - כאשר היו מוציאים חתן וכלה לחתונה, היו מוציאים לפניהם תרנגול ותרנגולת לסימן של פריה ורביה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:3)

[3] פירוש - יום אחד עבר שם גדוד של רומאים, והיה זה בעת חתונה, והרומאים לקחו את התרנגולים מהם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:4)

[4] פירוש - התנפלו עליהם [על הרומאים] בני העיר, והיכו אותם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:5)

[5] הקיסר בא עליהם במלחמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:6)

[6] פירוש - היה בהם בין יושבי טור מלכא אדם אחד שקראו בר דרומא, שהיה קופץ מרחק מיל והורג בהם ברומאים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:7)

[7] פירוש - הרומאים לא היו יכולים לעשות דבר נגד בר דרומא, ולכך לקח הקיסר את כתרו והניחו על הקרקע לאות אבל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:8)

[8] פירוש - הקיסר התפללל להשי"ת, שאם נוח לפניו, אל ימסור את האיש הזה עצמו [הקיסר עצמו] ואת מלכותו בידי אדם אחד בלבד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:9)

[9] בו זמנית הכשיל אותו פיו לבר דרומא, שהטיח דברים בלשון תרעומת כלפי ה'.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:10)

[10] זו קושית הגמרא, שהרי דוד הוא שאמר כן לראשונה, ומדוע זה נחשב הדבר כהטחת דברים כלפי מעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:11)

[11] משיבה הגמרא שישנו חילוק בין דוד לבר דרומא, שדוד אמר כן בלשון תמיהה, ואילו בר דרומא אמר כן כקובע עובדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:12)

[12] נכנס בר דרומא לבית הכסא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:13)

[13] בא נחש שמט את בני מעיו, ומת בר דרומא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:14)

[14] הקיסר בראותו את הנס של מות בר דרומא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:15)

[15] הקיסר אמר, הואיל והתרחש לי נס זה שלא מכוחי, בפעם הזאת אניח להם [ליהודים].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:16)

[16] קפצו [היהודים] ואכלו ושתו, והדליקו נרות לשמחה, עד שהיתה נראית הדמות שבחותם במרחק מיל, מרוב האור. ו"מי שהיתה לו צורה בטבעתו היה מכירה רחוק מיל מן העיר, למראה הנרות" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:17)

[17] אמר הקיסר, שמחים בי היהודים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:18)

[18] שלש מאות אלף שולפי חרב נכנסו להר המלך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:19)

[19] והרגו בה שלשה ימים ושלשה לילות, ובאותו הזמן בצד אחד של הר המלך היו עדיין חתונות ושמחות, ולא היו יודעים אלה באלה מרוב גודלו של המקום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:20)

[20] ריש פרק ה, ד"ה ואמר ע"י תרנגולא, ושם הערות 91 ,92.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:21)

[21] כמבואר בברכות נז: "הרואה תרנגול יצפה לבן זכר. תרנגולים - יצפה לבנים זכרים". וראה לעיל פ"ה הערה 92. וראה להלן פ"נ ד"ה וגם זה ש"תרנגולת מולידה ביצה בכל יום". ובח"א לגיטין נז. [ב, קיב.] הוסיף כאן: "שהתרנגול נקרא 'גבר' [יומא כ:], ולכך הם בפרט מרבים להוליד יותר מכל, ותבין זה". ולכאורה כונתו שהלידה נעשית במידת הגבורה [ גו"א בראשית פכ"א סוף אות ב, ושם הערה 22], ולכך התרנגול שנקרא "גבר", מרבה להוליד. וראה לעיל פ"ה הערה 105. ועוד ראה ב"מ פד. שלמדו מהפסוק [שופטים ח, כא] "כאיש גבורתו" שהגבורה של האיש היא בכך שיכול ללדת כנגד קשיים מסויימים. וראה שם בח"א [ג, לב.] שהאריך בזה. וכן הוא בבאר הגולה באר החמישי [צב:-צה:]. הרי שוב חזינן כי גבורה שייכת להולדה. ובח"א לסנהדרין פב: [ג, קעב:] כתב: "הזרזיר הוא תרנגול... כי התנגול הוא משמש ביותר והוא מיוחד לזה, לכך נקרא 'זרזיר מתנים' [משלי ל, לא]... שם זה מורה על שמהותו הפרטית הוא הזנות... שהוא מיוחד בדבר זה יותר מכל בעל חי, כאשר ידוע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:22)

[22] באמונה - תקיפים, ויציבים, וכמו [שמות יז, יב] "וידי משה כבדים וגו' ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש". ופירש הרמב"ן שם: "אמונה - שהיו עומדות וקיימות ברוממותן... וכן 'אנחנו כורתים אמונה' [נחמיה י, א], דבר קיים בברית, וכן 'היתד התקועה במקום נאמן' [ישעיה כב, כה], חזק". וכן כתב בנתיב האמונה פ"א [א, רו.], וז"ל: "בעל האמונה צריך כח לעמוד באמונתו בחוזק... כי האמונה צריך כח וחוזק... כי זהו ענין האמונה שעומד באמונתו בכח ובחוזק, ואינו סר מן אמונתו". ולכך, "כל דברי חכמים באמונה" פירושו שכל דברי חכמים תקיפים ויציבים. וכן כתב למעלה ספ"ה [ד"ה כל] "וסוד זה רמזו חכמים **באמונתם** במסכת סוכה". וצרף לכאן דבריו בגו"א בראשית פי"א סוף אות יט, שכתב: "ואין דבר ריק בדברי חכמים, ואם ריק - הוא ממנו". וכן כתב שם בשמות פי"ז סוף אות א, ולהלן פ"ז הערה 206. וכל דברי חכמים נאמרו בדוקא, ושום דבר מדבריהם לא נאמר ליפוי המליצה, וכפי שכתב בבאר הגולה, באר הראשון [יד.]: "כי ח"ו שיהיה דבר אחד מדבריהם נאמר להרחבת הלשון ויפוי המליצה, רק כל דבריהם אמת". וכן כתב בהקדמתו לדר"ח [י:], גו"א בראשית פכ"ח סוף אות יז, ועוד. וזהו יסוד מוסד במשנת המהר"ל אודות חרדת הקודש הצריכה ללפף האדם בבואו ללמוד דברי חכמים. וראה להלן פ"ז הערות 314 ,206 ,205, פי"א הערות 208 ,159 ,114, פט"ו הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:23)

[23] שהוא "חיל" [הערוך ערך גנד, ב']. ורש"י בגיטין ביארו מלשון "גדוד". ועכ"פ מדובר בקבוצה של חיילים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:24)

[24] כי ברכותיו של יצחק קיימות רק כאשר ישראל מקיימים רצון השי"ת, אך כאשר לא מקיימים רצון השי"ת ברכותיו בטלות, וכמבואר להלן פט"ז סד"ה וכאשר תבין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:25)

[25] לשונו בח"א [ב, קיב.] שם: "כאן נאמר 'חלף גונדי דרומאי', והם רצו ליקח התרנגול ותרנגולתא, מפני שהם חיל רומי, שהמלכות רומי שהם באותו זמן היו רוצים ליקח את הברכה. וכדכתיב [יחזקאל כו, ב] 'אמלאה החרבה' [פסחים מב: "אם מלאה זו (ירושלים) חרבה זו ("צור, מאדום היא" - רש"י שם), ואם מלאה זו חרבה זו]. וכאשר ע"י החטא - יעקב הוא בשפלות, רצה עשו לקום ולרשת הברכה של יעקב". וראה לעיל פ"ה הערות 550 ,548, שנתבאר שם שכאשר אין ישראל משתמשים בכח שניתן להם, אזי כח זה עובר לאומה"ע. וראה להלן פ"ז הערה 255 אודות שרומי גוזלת מישראל את ברכותיה. וכן הוא להלן פט"ז הערות 67 ,42 ,40, פי"ח הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:26)

[26] נראה להטעים זאת, כי דוקא ברכת הריבוי מתייחדת ביותר למידת יצחק, וכפי שרמז לכך לעיל פ"ה ד"ה אמנם יש לך לדעת, ושם הערה 105. ולכך, הרומאים שהם ג"כ יוצאי חלציו של יצחק, תובעים את ברכת הריבוי של ישראל, שהונחלה להם מיצחק אביהם. וראה הערה 63, ולהלן פ"ז הערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:27)

[27] ובח"א הוסיף כאן: "וכי בזה תולה הדבר... דקאמר הוה בהו ההוא בר דרומא". ופירושו, שהואיל ושמו נקרא "בר דרומא", וכך הגמרא מתייחסת אליו, בע"כ שבזה מתגלית מהותו, כפי שכל שם מבטא מהות [ר' לעיל פ"ה הערות 461 ,201 ,80]. וכיצד מהותו מתבטאת בכך שהוא "בר דרומא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:28)

[28] בח"א הוסיף כאן: "מדכתיב [תהלים פט, יג] 'צפון וימין אתה בראתם'". וראה לעיל פ"ה הערה 102 שהובאו מקורות נוספים לכך שהדרום נקרא ימין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:29)

[29] לשונו בנתיב התורה פט"ז [א, ע.]: "יד הימין הוא להגיע בו לאחר, כי היד הימנית לקלות תנועתה היא מתפשטת עד שהיא מגיעה לאחר. והיד השמאלי אין לה קלות התנועה, לכן היא עומדת לקבלה, שמקבל בידו, ואינה עומדת להתפשט לאחר". וראה לעיל פ"ה הערה 100. וכן כתב להלן פ"ח סד"ה ומפני: "יד ימין שהוא התחלה... יד שמאל השניה, והיא הגמר". ובח"א לגיטין הוסיף כאן: "והיה ההוא בר דרומא, מיוחד אל כח התנועה המהירה, כי היד ימין מיוחד לקלות התנועה, לא השמאל". וראה להלן פ"י הערה 157.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:30)

[30] צרף לכאן את דברי רש"י בדברים לד, א, שכתב שם ש"כמה מעלות היו [מערבות מואב עד הר נבו], ופסען משה בפסיעה אחת". וביאר שם הגו"א אות א: "וא"ת, ולמה פסען בפסיעה אחת. אבל יש לדעת, כי דבר זה מורה על המדריגה הגדולה שהיה למשה לאחר מיתתו, שהיה בא למדריגה אשר אין שם חילוק כלל, לכך פסע כל המעלות בפסיעה אחת, לא זו אחר זו, שאז היה דבק במעלה שיש חילוק, וכל דבר שיש חילוק - גשם או כח בגשם. אבל משה היה דבק במעלה שאין שם גשם... ולפיכך אין שם חילוק מעלות, ולכך פסען בפסיעה אחת". [ועוד אודות שהאחדות - רוחני, והפירוד - גשמי, ראה לעיל פ"ה הערות 440 ,107]. והנה פעולה הנעשית בזריזות נובעת מהחלק הנפשי של האדם, ולא מהחלק הגופני, וכפי שביאר בנתיב הזריזות פ"ב [ב, קפז:], וז"ל: "הזריזות - הוא התגברות על הגוף... כי מי שאינו זריז במצות נחשב שהוא מוטבע בחומר, עד שאין נפשו נמצא בפועל, שאם לא היה מוטבע בחומר, לא היה עצל, והיה גובר על הגוף". וכן כתב בגו"א בראשית פ"ט אות יז, בנתיב התורה פי"ז [א, עד.], ובנתיב השלום פ"ב [א, רכא:]. והואיל והזריזות היא רוחנית, לכך היא באה בקפיצה אחת, ולא באופן של חילוק. וראה הערה 84 ,81, ולהלן פ"ז הערה 162, פכ"ב הערה 75, פכ"ז הערות 13 ,11, פכ"ח הערה 77, ופנ"א הערה 83.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:31)

[31] בא לבאר את הדגשת חז"ל שבר דרומא היה חלק מאנשי טורא מלכא, שאמרו "הוה בהו ההוא בר דרומא", זאת אומרת אחד מיושבי העיר היה בר דרומא, והדגשה זו טעונה ביאור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:32)

[32] בח"א הוסיף כאן: "והרמז בזה שולחן הקודש, שהיה לו כתר מלכות [יומא עב:], והיה בצפון [ב"ב כה:], כי המלך צריך לו גבורה לעשות מלחמה". וראה להלן פמ"ו הערה 100. ועוד אודות שגבורה היא משמאל - ראה גבורות ה' פמ"ז [קפז:]. והואיל ונתבאר שדרום הוא ימין, ממילא צפון הוא שמאל [דרוש שה"ג (סוף קצו.)]. וראה לעיל פ"ה הערה 102. וצרף לכאן כי המלכות היא כנגד הנפש, וכפי שביאר בדר"ח פ"ד מי"ד [קפח:], ש"המלכות כנגד הנפש, וידוע כי הנפש הוא מנהיג את כל איברי האדם, והאדם מקבל ההנהגה מן הנפש, ולפיכך כנגד זה נתן הוא [השי"ת לישראל] המלך, שהוא המנהיג והמושל על כלל האומה... וזה שאמר הכתוב [משלי כא, א] 'לב מלכים ביד ה'', וזה כי דומה אל הלב ששם הנפש החיוני". [וראה גם כן לעיל פ"ד הערה 58, ופ"ה הערות 329 ,259]. והנה הנפש ביד שמאל [ר' לעיל פ"ה הערה 265]. ועוד הרי נאמר "לב מלך ביד ה'". וסתם יד הוא שמאל [מנחות לז.], הרי שלב מלך נמצאת בשמאלו של הקב"ה. ולעיל פ"ה [ד"ה אמנם יש לך], ביאר ש"טור מלכא היה לו כח שמאל, אשר מן השמאל הוא הרבוי... ולכך הוי מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא". וראה להלן פ"ז הערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:33)

[33] מקורו בזוה"ק ח"ב קי. שאמרו שם שבמלחמה הלוחם מכה ביד ימינו, ומגן על עצמו בשמאלו, הרי שלמלחמה בעי ימין ושמאל, ימין המכה, ושמאל השומר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:34)

[34] בח"א הוסיף כאן: "ואתה הבן הדברים האלו מאוד מאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:35)

[35] שאמרו שם שהעובר על נידוי חכמים ינשכו נחש, ועל כך אין לו רפואה. ושם מובאים כמה מאורעות בהם עברו על דברי חכמים, והעוברים הוכשו על ידי נחש. וראה לעיל פ"ה הערה 425 שנתבאר שם שהפסוק [קהלת י, ח] "פורץ גדר ישכנו נחש" נאמר במיוחד ובמסוים על גזירות דרבנן. והדברים שם שייכים מאוד לכאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:36)

[36] ו"כח נחש" הוא "שהביא הנחש ההעדר והמיתה לעולם" [לשונו בבאר הגולה, באר הראשון [סוף יז:)]. אמנם לפי"ד בבאר הגולה, באר הראשון [יז:], מתברר שנשיכת הנחש היא דוקא פוגעת באלו שביטלו את הסייגים של חכמים [ר' לעיל פ"ה הערה 425]. ועל ביטול זה נאמר "ופורץ גדר ישכנו נחש". והנה גם על "חויא דרבנן" ביאר אביי שם [שבת קי.] שעל כך נדרש הפסוק "ופרוץ גדר ישכנו נחש", והואיל וזהו דין מיוחד לגבי פריצת גדר, מנין לומר שהמדבר נגד כבוד הש"י יענש במידה של פורץ גדר. וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:37)

[37] כמבואר בזוה"ק ח"א י: שרוח טומאה שורה בבית הכסא, וכל רוחות טומאה נתדבקו בנחש [שם קכז.]. ובגמרא ברכות סב: אמרו "רבי אלעזר על לבית הכסא, אתא ההוא פרסאה דחקיה, קם רבי אלעזר ונפק, אתא דרוקנא שמטיה לכרכשיה ["חלחולת שהרעי יוצא בו"] (רש"י שם)], קרי עליה רבי אלעזר [ישעיה מג, ד] 'ואתן אדם תחתיך', אל תקרי 'אדם' אלא אדום". וכ"ה בב"ר י, ז, ויק"ר כב, ד, ובירושלמי שבת פ"ו ה"ט.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:38)

[38] ופירוש הו"א זו - דוד אמר כן כדרך הגמרא בלשון תמיה, וכונתו באמת להיפך, שהקב"ה יוצא בצבאותם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:39)

[39] ולכך דברי דוד נתפסים כתפילה, וכמו "למה יחרה אפך בעמך" [שמות לב, יא], וכמבואר בגו"א שמות פ"ו אות א.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:40)

[40] לא בלשון שאלה, אלא כקביעת עובדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:41)

[41] כי דברים גדולים אינם במקרה, וכמבואר לעיל פ"ה הערות 171 ,48, וראה להלן פ"ז הערה 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:42)

[42] מבאר בזה המשך הגמרא [גיטין נז.] "ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך... וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים, חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים, אלו הן: כפר ביש, כפר שיחליים, כפר דכריא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:43)

[43] לעיל פ"ה ד"ה אמנם יש לך לדעת, ושם הערות 103-105.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:44)

[44] (א) השכינה שורה ביניהם. (ב) ברכת ריבוי. (ג) כרכים גדולים וחזקים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:45)

[45] ריש פרק ה', ד"ה אקמצא ובר קמצא, וד"ה וכן תמצא בכתוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:46)

[46] יברכך ה' [ארבע אותיות] וישמרך. יאר ה' [ארבע אותיות] פניו אליך ויחנך. ישא ה' [ארבע אותיות] פניו אליך וישם לך שלום. ומקורו בתנחומא נשא, אות ט: "זהו שאמר הכתוב [שה"ש ג, ז] 'הנה מטתו של שלמה ששים גבורים סביב לה וגו'... מהו ששים, אלו ששים אותיות שבברכת כהנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:47)

[47] מדובר שם על מעלתה של פת שחרית, ו"ששים איש רצו ולא הגיעו לאוכל שחרית" [רש"י שם]. וביארו שם התוספות שהגמרא נקטה במספר ששים "דאורחא דגמרא בהכי, כמו 'שיתין תיכלי מטי לככא' דבסמוך [שם, אודות הששים המכאובות ואבלים שנוחתים על אדם כאשר לא מוזמן למשתה חבירו], ובאלו טריפות [חולין נח:] שיתין מאני דפרזלא תלו ליה בקורנסיה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:48)

[48] ששים מכאובות באות על השיניים הרואות אחרים אוכלים, ואילו הם אינן אוכלות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:49)

[49] כמובא בתוספות חולין נח: "שיתין מאני דפרזלא תלוי לה בקורנסיה". וכן שבת צ: "וחתים לה בשיתין גושפנקי". ופירש רש"י שם "שיתין - לאו דוקא אלא מכסהו כסויין הרבה". וכן "שיתין מיני דמא" [נדה כ:], "שיתין מיני חמרא" [גיטין ע.], "שיתין מיני קדרה" [מגילה ז:], "שיתין מיני לפדא" [ב"מ פד:], ועוד. וז"ל בבאר הגולה, באר החמישי [פט:]: "כי מספר ששים הוא מספר שלם כללי, ולפיכך זה המספר נמצא בכל מקום על ריבוי, כמו שפירשו התוספות... אצל 'ששים רהוטי רהיט', כי דרך למנקט מספר זה על רבוי, כי מספר זה הוא מספר שלם כללי. ובשביל כך במספר ששים בטל הכל. כי מספר חמישים, אם תוסף עליו אחד נקרא זה תוספת עליו, ואינו בטל אותו אחד שנתוסף. אבל כאשר יש מספר ששים, הוא מספר כללי שלם, ואם יתוסף עליו אחד, היחיד בטל אצל מספר כללי, ואין האחד מוסיף על הכלל". וכן כתב בתפארת ישראל ס"פ יז [נו:]. ובגבורות ה' פ"ח [נ:] כתב: "כי ששים נאמר על הרבוי בכל מקום". וכן כתב בח"א לבכורות ח: [ד, קכא.], ובח"א לסנהדרין פב: [ג, קעג.]. ובח"א לב"מ פד: [ג, לו:] כתב: "בכמה מקומות תמצא חשבון זה של ששים... כי מספר שש הוא מספר שלם, שהוא כנגד ששה קצוות [שהוא] דבר שלם [ראה להלן פ"ז הערה 43], ומספר ששים שהוא שש פעמים עשר, הוא שלם לגמרי. בעבור שכל צד יש לו מספר עשרה, שהוא מספר כללי... ולפיכך ששים הוא מספר שלם לגמרי. וביארנו דבר זה בחבור גבורות ה' [פי"ב (סו.)]". וכ"ה בח"א לב"ב עג: [ג, פט.]. וראה להלן פ"ז הערה 124, פי"ב הערה 38, פכ"ד הערה 107, ופל"ג הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:50)

[50] ואודות מספר ששים רבוא, ראה דבריו בגבורות ה' פ"ג [כו:] שכתב: "שלימות ישראל להיות שש מאות אלף, ואז יצאו [ממצרים]. וראיה לזה ששלימות ישראל זה המספר, שהרי כשיצאו ממצרים היו שש מאות אלף [שמות יב, לז]... ובפרשת במדבר [במדבר א, מו] היו שש מאות אלף, ובפרשת פנחס [במדבר כו, נא] היו ג"כ שש מאות אלף. שמזה נראה כי צורת ישראל ושלימותם שש מאות אלף... והטעם הוא ידוע, כי שש הוא מספר שלם... הגשם הוא השלם, בעבור שיש לו התפשטות הצדדין הששה, דהיינו מעלה ומטה וארבע רוחות, ואין התפשטות יותר משש קצוות אלו... ולפיכך היה מספר ישראל שש מאות אלף, כי מספר שש הוא מספר שלם שאין עליו תוספת". וכן כתב באור חדש [קלט:], דרוש עה"ת [לז.], גו"א שמות פ"א אות ה, ד"ה ויש מי, ושם הערה 81, ולהלן פי"ד הערה 43, פכ"ה הערה 24, פמ"ג הערה 42, ופנ"ז הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:51)

[51] וכל ברכה מעצם טבעה ענינה הוא רבוי, ולכך היא מורכבת מהאותיות השניות [ב.ר.ך.], וכמבואר להלן פמ"ה ד"ה וביאור ענין. וראה לעיל פ"ה הערות 203 ,193.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:52)

[52] כמבואר בגבורות ה' פי"ב [סו:], ובח"א לב"מ פד: [ג, לו.], וראה הערה 49. ובגו"א בראשית פכ"ח אות יט כתב כן ביחס שבין ארבע מאות לארבע, וז"ל: "והנה יסוד של ארבע מאות הוא ארבע, וכל דבר בעולם נכנס תחת יסוד שלו". וכן ביאר שמספר שלש מאות מתייחס לשלש [ח"א לבכורות נז. (ד, קל:)]. וראה גם כן להלן פ"ז הערה 40, ופי"ז הערה 61.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:53)

[53] כפי שכתב בדר"ח פ"ג מי"ג [קמ:]: "כאשר מגיע לעשרה, העשרה הם כמו אחד, שהרי אתה מונה שלשים ארבעים וחמישים, כמו שאתה מונה שלש ארבעה וחמשה, שתראה מזה כי הפרטים מגיעים עד ט', והעשירי מקשר ומאחד אותם". ובדרשת שה"ג [ריש קצח.] כתב: "עשרה הם כמו אחד לגמרי... שאתה מונה אחד שנים שלשה ארבעה, כך אתה מונה עשרה עשרים, והם כמו שנים, ר"ל שני עשרים, וכן שלושים כמו שלשה, וארבעים כמו ארבעה, והרי דבר זה מבואר כי עשרה הם כמו אחד". וראה להלן פ"ט הערה 70. אך באור חדש [קסב:] כתב באופן אחר, וז"ל: "מספר עשרה אינו דומה כמו אחד לגמרי, רק מספר מאה דומה לאחד, לפי שמונין בו מספר - אחד מאה, ב' מאות, ג' מאות. אבל מספר של עשרה המנין עשרים, שלושים, ואין מונין ב' עשרה, ג' עשרה, כמו שמונין א' מאה, ב' מאות, ג' מאות". וכן כתב בגבורות ה' פנ"ד [רמב.] "שאין נחשב עשרה כמו אחד, שאם היה עשרה כמו א' היה מונה א' עשרה [ב' עשרה] כמו שימנה האדם א, ב, ג, אבל... יאמר עשרים... לכך אין זה דומה לאחד". וצ"ע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:54)

[54] כמבואר בגבורות ה' פי"ג [כו.], והובא בהערה 50. וכן מבואר בח"א לב"מ פד: [ג, לו:], והובא בהערה 49, וכן הוא בהקדמה לתפארת ישראל [ד]. וראה להלן פ"י הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:55)

[55] שיש בזה ג' זוגות - מזרח ומערב, צפון ודרום, מעלה ומטה. ואודות הקשר שבין צפון ודרום - ראה דבריו בנתיב העבודה פ"ג [א, פה:]. וצרף לכאן דבריו בדר"ח פ"ב מי"ד [קג:], שכתב: "ותדע כי העוה"ז... בריאותו הוא בשיווי... ויורה זה שנברא בששה ימים. כי אות וי"ו מורה על השיווי, וזה תבין מצד הצורה, שהיא עומדת כמקל זקוף... וכן במספר הוא השוה ביותר. וכן כתב הראב"ע ז"ל בפרשת שמות [שמות ג, טו] על הוי"ו, שהוא מספר שוה במערכת האחדים, ולא תמצא מספר... שהוא שוה כמו מספר השש. כי שלשה החלקים שנחלקים הששה אליהם הם ששה. כי נחלק לחציו, הוא שלשה. והשליש ממנו הוא שנים. והששית ממנו הוא אחד, וכולם ביחד הם ששה. הרי כי חלקיו שנחלק אליהם הוא שוה אל הכל. ולא תמצא זה במספר האחדים, כי ד' נחלק לחצי, והוא שנים, ולרביעית - הוא אחד, והם שלשה ביחד, אינם שוים לד'". ובשבת קכז. אמרו "ששה דברים אדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב". ובנתיב גמילות חסדים פ"ב [א, קנד.] כתב: "והנה הם ששה דברים, כי ראוי לדברים שעושים פירות שיהיו ששה דוקא... לכם הו"ו הוא כפול, לומר כי ששה דברים הטוב שבהם כפול, שהוא טוב לשמים ולבריות, ולכך שכרם כפול בעוה"ז ובעוה"ב". ופירושו, שהואיל והששה מורכב מזוגות, לכך כולו עומד בסוד הכפילות. וכן ביאר בדרשת שה"ג [קצח:] שששת ימי הבראשית יש בהם ג' זוגות [יום א' עם ב', יום ג' עם ד', יום ה' עם ו']. וכן הוא בדר"ח בביאור המשנה "כל ישראל יש להם וכו'" [יד:]. והרי הזמן והמקום הם שוים, וכמבואר בתפארת ישראל ר"פ כו [עט.]. ולכך כשם שהמקום מחולק לששה צדדים, כך הזמן מחולק לששה ימים. וכן מבואר להדיא בבאר הגולה, באר הששי [קיב:], וז"ל: "כי מספר ששה יש לו מהות השלימות, כי במספר ששה בו יושלם הגשם, כי כל גשם יש לו ששה צדדין... והרי העולם נברא בששה ימים... כי כבר התבאר כי הזמן והגשם דומים מתיחסים ושוים". וממילא, כשם שהזמן מורכב מג' זוגות, ה"ה לגשם. וכן מבואר גם בגבורות ה' פמ"ו [קעה.] שלגשם יש ששה צדדים, והזמן הוא בששה ימים. וראה להלן פ"ח הערה 173, פל"ב הערה 111, ופנ"ג הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:56)

[56] פירוש - היחס של שלשה לששים הוא על ידי כפולים, וכמו שביאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:57)

[57] יברכך ה' וישמרך [במדבר ו, כד]. "יאר ה' פניו אליך ויחנך" [שם שם כה]. "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" [שם שם כו]. ועוד אודות שבברכת כהנים ישנם ג' פסוקים - ראה ברבנו בחיי במדבר ו, כז, וכן שם בבעל הטורים. ובח"א לסנהדרין י. [ג, קלה.] ביאר מדוע בברכת כהנים ישנם ג' פסוקים, וכן שבראשון ישנן ג' תיבות, בשני חמש תיבות, ובשלישי שבע תיבות, וז"ל: "ברכת כהנים יש בו ג' ברכות... כי הברכה היא התפשטות, ולפיכך כתוב אצל הברכה [בראשית כח, יד] 'ופרצת ימה וקדמה'... ולכך תחילת הברכה הוא ג', שהוא התחלת התפשטות [כפי שביאר קודם לכן שם]. וברכה שניה חמשה, כנגד אמצע ההתפשטות, וברכה שלישית שבעה, והוא תכלית התפשטות בכל צד, מעלה ומטה, וכך לארבע רוחות [והנקודה האמצעית]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:58)

[58] כפי שביאר בגבורות ה' פ"ח [נ:]: "ובמדרש רבות בפרשת לך לך [ב"ר מד, יז] 'גדולה' זו יון שמעמדת ששים דוכסים, ששים אפרכין... והדברים האלו ידועים מענין יון, שיש לה רבוי של ששים, מפני שהיא מלכות שלישית, והשלישי הוא התחלת הרבוי. אמרו חכמים [תו"כ ויקרא טו, כה] 'ימים' [ויקרא טו, כה] שנים, 'רבים' [שם] שלשה. רצו בזה כי התחלת הרבוי הוא שלשה. לכך מלכות יון שהיא מלכות שלישית, היתה גדולה ומרובה בשררות ובממשלות, עד שהיתה מעמדת ששים דוכסים, כי ששים נאמר על הרבוי בכל מקום". [ויש לעיין בזה, שכבר קבע בתפארת ישראל פל"ד (צט.) "כי הבי"ת בפרט הוא התחלת הרבוי" (וראה לעיל פ"ה הערה 104), וכאן כתב שהתחלת הרבוי היא בשלשה]. וצרף לכאן, שדוקא יעקב אבינו, שהוא האב השלישי, נתברך ברבוי בנים, וכפי שכתב באור חדש [קע:]: "יעקב נתברך בבנים, שהיו לו יב בנים... וזהו בודאי ברכת יעקב, שהיו מיוחד לזה מכל האבות, והרי אליו נתן רוב בנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:59)

[59] כמבואר באור חדש [עד:], וז"ל: "כי מספר אחדים הוא מדריגה ראשונה, ומספר עשרה - מדריגה שניה, ומספר מאה הוא מדריגה שלישית, ומפני כך המאה הוא כנגד עולם השלישי, הוא עולם עליון. ומפני כי עולם העליון אין בו פירוד וחילוק, ולכך כנגד זה מספר מאה, כי מספר מאה הוא כמו אחד נחשב, כי המאה הוא כלל אחד". וכן כתב שם בהמשך [קסב:], והובא בהערה 53. וכן כתב בגו"א דברים פ"א אות נו, ושם הערה 196. וכן הוא בגבורות ה' פנ"ד [רמא:], וכלשונו: "המאה נחשב כמו אחד, שהרי כשתגיע למאות ימנה מאה אחת, שתי מאות, כמו שימנה א' ב' ג'". וראה להלן פי"ז הערה 60, שנתבאר יותר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:60)

[60] לשונו בח"א לב"ק פג. [ג, יג.]: "כי כל אלף הוא כמו אחד, שהרי אחד הוא אל"ף [אות אל"ף], וא' במילואו הוא אל"ף". ובח"א לגיטין [ב, קיג.] כתב: "וכן אלף הוא כמו אחד, והרי הוא שלש".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:61)

[61] והגדלת הכח המריבית היא כאשר מגיעים למספר שלש מאות אלף. ונראה ביארו עפ"י מש"כ בגבורות ה' פ"ג [כו:] אודות מספר ששים רבוא, וז"ל: "ומה שהיה המספר שש מאות אלף, לא שש מאות או שש אלף, וטעם זה ידוע, כי צריך להיות להם כל שלש מדריגות של מספר, דהיינו שש, ומאה, ואלף. שאם היה שש מאות עדיין היה המספר חסר, בעבור שלא היה בו מספר אלף שהוא יותר גדול. וכן אילו היה שש אלף היה מספר חסר, בעבור שחסר מאה שהוא בין שש ובין אלף. ולפיכך המספר השלם מספר שש מאות אלף, כי עתה יש כאן כל המספרים". ועיי"ש שמבאר מדוע אין צורך במספר עשרות, וסגי באחדים, מאות, ואלפים. וה"ה לדידן, לגבי מספר שלש מאות אלף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:62)

[62] כי נגד כח ישראל יש להלחם באותה מטבע. וכן ביאר למעלה פ"ה [ד"ה דע כי ירושלים] שהואיל וחוזק ישראל הוא במספר שלש, לכך המצור היה ג' שנים. וראה שם הערה 179, ולהלן פ"ט הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:63)

[63] מה שמדגיש "מלכות רביעית", כי מלכות זו באה מעשו, ועשו בעיקר חפץ לקחת מישראל את ברכת הרבוי, וכמבואר בהערה 26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:64)

[64] כן הביא ראיה זו בגבורות ה' פ"ח [נ:], והובא בהערה 58. וכן כתב בנתיב העבודה פ"א [א, עח:], וז"ל: "ולכך היו האבות שלשה, כי שלשה הם רבים, כמו שאמרו 'ימים' שנים, 'רבים' שלשה". וראה בגו"א ויקרא פט"ו אות יט שהאריך לבאר דרשה זו. וראה לעיל פ"ה סוף הערה 174, ולהלן פי"ז הערה 52, פי"ט הערה 135, ופכ"א הערה 54.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:65)

[65] פירוש - במדרש שם למדו שהגמל והשפן והארנבת הן כנגד בבל, מדי, ויון, והחזיר כנגד אדום. ובפרשת ראה [דברים יד, ז- ח] הוזכרו השלש הראשונות בפסוק אחד [שם פסוק ז], ואילו החזיר הוזכר בפסוק שני [שם פסוק ח], ועל כך אמרו במדרש שם "משה נתן שלושתם בפסוק אחד, ולזו בפסוק אחד, ולמה, רבי יוחנן אמר, ששקולה כנגד שלשתן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:66)

[66] ואותה נבואה נאמרת על אדום, וכתיב 'כף על כף', להורות שמלכות אדום יהיה כמו ג' הראשונות לה [מתנות כהונה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:67)

[67] אודות שהמלכות הרביעית כוללת בתוכה את שלש המלכיות שקדמו לה, ושהיא שקולה להן - ראה להלן פי"ח ד"ה והנה חכמי האמת, ובהערה 93, שהובאו מדבריו בנר מצוה [טו:]. וראה לעיל פ"ה הערה 545.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:68)

[68] של מלכות רביעית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:69)

[69] שהביא שם [להלן פי"ז] את דברי הגמרא [מגילה ו.] ש"תלת מאה קטירא הני איכא בגרמימי של אדום". וכן שם בסוף הפרק כתב "כבר אמרנו כי מספר ג' מאות הוא מסוגל למקום מלכות רביעית". וראה שם בהערות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:70)

[70] לשונו בח"א [ב, קיג.]: "כי נכנסו לשם תלת מאה אלפא שליפי לבטל רבוי ישראל, שהם ששים רבוא, כי מספר זה ראוי למעלת הקדושה של ישראל, אבל רבוי מלכות רביעית ראוי מספר שלש מאות אלפא, כי זהו כח רבוי שלהם, כי מלכות זה היא כוללת כל ג' מלכיות, ולכן נכנסו לשם תלת מאה אלפא, כי זה עצמו כח שלהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:71)

[71] המשך הגמרא שם בגיטין נז. "אמר עולא, לדידי חזי לי ההוא אתרא ["הר המלך" (רש"י)], ואפילו שיתין ריבונתא קני לא מחזיק [פירוש - אני עצמי ראיתי את המקום ההוא, ואפילו ששים רבוא קנים לא מחזיק, וכ"ש מספר כזה של אנשים]. אמר ליה ההוא מינא לרבי חנינא, שקורי משקריתו ["דאמריתו ששים רבוא עיירות היו בהר המלך, והוא אינו מחזיק אפילו ששים ריבוא קנים" (רש"י שם)]. אמר ליה 'ארץ צבי' כתיב [ראה ירמיה ג, יט], מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו ["משהופשט היא כווץ, ואין יכול לחזור ולכסותו בו" (רש"י)], אף ארץ ישראל, בזמן שיושבין עליה - רווחא, ובזמן שאין יושבין עליה - גמדא [מתכווצת]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:72)

[72] לא מצאתי מקורו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:73)

[73] לשונו בהקדמה שניה לגבורות ה' [טז:]: "והנה לפי בעלי הטבעיים הדבר הזה מן הנמנעות, הכנס גשם בגשם, איך תרווח הארץ בהיותם יושבים עליה, ויכנס גשם בגשם כאשר אין יושבים עליה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:74)

[74] וז"ל שם [טז:]: "הרי תמצא במכת מצרים שהיה דבר והפכו בענין אחד... כשהיה קערה מליאה מים, והיה הישראל ומצרי שותים ביחד, היה הישראל שותה מים ומצרי דם. נמצא שהיו המים טבעיים לישראל, ובלתי טבעיים למצרים. וכן מכת חושך... שהיה חושך למצרים, והישראל כאשר היה נכנס למקום החושך ההוא היה לו אור, היו שני דברים באויר - האור והחושך. כי אין ספק שלא היכו מצרים בסנוורים שלא יראו אור, שזה אינו, רק החושך היה באויר למצרים, ולישראל לא היה חושך, הרי שני הפכים בנושא אחד, הוא האויר. וזה מורה יותר על כח ויכולת הפועל, שאין צריך לחדש הנס רק למי שצריך לו הנס, ולמי שאין צריך לו הנס - נשאר בטבעו. כי למעשה נסים יש שני הפכים בנושא אחד, האחד טבעי, והשני בלתי טבעי... ויותר מזה אמרו רבותינו ז"ל על 'ארץ צבי', בהיותם יושבים עליה מרווחת, וכאשר אין ישובים עליה - צרה... אבל על דעת בעלי התורה הכל הוא אמת ונכון, שודאי לפי הטבע אי אפשר, אבל לפי הדבר שלא בטבע [אפשר]. נמצא כי הטבעי דבר בפני עצמו, שהוא לפי טבעי, והדבר שאינו טבעי ג"כ בפני עצמו. כלל הדבר, מפני שנעלם מהם [מבעלי הטבע] ענין הנסים שאינם טבעים, הוקשה להם דברים אלו... אבל לאיש החכם בדברים אלו ימצא שהכל נבנה על אדני החכמה ועמודי התבונה, והבן את הדברים מאוד". וראה בח"א לחולין צא: [ד, קו:] שביאר שם יסוד זה, שיעקב אבינו היה בו זמנית בבית אל [עפ"י הטבע], ובביהמ"ק [עפ"י הנס].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:75)

[75] ממשיך לבאר את תירוצו מגבורות ה'.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:76)

[76] לשונו בגו"א בראשית פכ"ח אות יז [סד"ה והבן]: "הרבה נסים, שהיה המטה לנחש [שמות ד, ג], שחזר לקדמותו [שם שם ד]". וכן כתב בגבורות ה' סוף הקדמה שניה [יז]: "הבלתי טבעי אינו תמידי, אך הוא לפי שעה". וראה לעיל פ"א הערה 18 שהובאו שם מדבריו של הפחד יצחק, המשוה את הנס בטבע להוראת שעה בתורה. וכשם שהוראת שעה שמה מוכיח עליה שהיא אינה אלא לשעה, כך הנס אינו אלא לזמן קצוב בלבד. עיי"ש. ולכך, כשם שאין בהוראת שעה סתירה ל"זאת התורה לא תהא מוחלפת" [ראה רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ט ה"ג], כך אין בנס סתירה להנהגת הטבע, כי הנס ארעי, והטבע - תמידי. וראה הערה הבאה, ולהלן פ"נ הערה 38.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:77)

[77] לשונו בהקדמה שניה לגבורות ה' [יז]: "אמרו [אבות פ"ה מ"ה] 'עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש', ואחד מהם 'עומדים צפופים ומשתחוים רווחים'. הנה גם דבר זה הוא נמנע לפילוסופים, שזהו הכנס גשם בגשם לפי שעה, כי מה שהשתחוו רווחים לפי שעה, שנתגדל המקום, ולא היתה העזרה גדולה ממה שהיתה קודם. אמנם לפי דברי חכמי האמת אין זה יציאה מן הטבע. כי דבר שהוא דרך נס ודרך פלא אינו טבעי, ואינו משתתף עם הטבע... כלל, ולפיכך כאשר היו משתחווים היו בריוח, כי היה זה על ידי עולם הנבדל, שמשם הנסים באים אל העולם... כאילו יצאו מעולם הטבעי להיות עומדים בעולם שאינו טבעי... ולא ידחוק הבלתי טבעי את הטבעי, ונשאר המקום בגודלו לשאר אנשים, אך אל המשתחווים היה בריוח... כי כל הנסים אשר היו לדבר היו בשביל הכנה... וכאשר היה המקום קדוש מיוחד ביותר למעלה הנבדלת... אז הגיעו אל המעלה הנבדלת, ושם הרחבה נמצא... כלל הדבר, כי אפשר הוא בודאי כי יוכל להיות נמצא דבר אחד בשתי פנים, לאחד טבעי ולאחד בלתי טבעי, כמו שהיה אפשר שיהיו המים דם למצרים וטבעי לישראל... כי הבלתי טבעי אינו תמידי, אך הוא לפי שעה. ומאחר שהוא לפי שעה אפשר שהוא ג"כ לנמצא זה שהוא צריך לאותו דבר, ויש לו הכנה לזה, ונמצא לו דרך נס בלתי טבעי, ולא לשאר הנמצאים. אמנם קשה הוא להשיג אל האדם שאיך תסוב בגלגלה לפי מנהגה, ועל דרך מופת תשוב אחרונית, כי זהו לפי שהאדם הוא טבעי אינו משיג רק הטבעי, ולפיכך נעלם ממנו הדבר הבלתי טבעי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:78)

[78] תוספות חולין ס: [ד"ה אל]: "'צביונם' לשון יופי, כמו [ראה ישעיה ד, ב] 'לצבי ולתפארת'". ובגו"א בראשית פ"א אות נט כתב: "'צביונן' בתפארתן, שיהיו נאים כמו 'צבי ופאר', כך פירש בערוך [ערך צב -א]". וכן כתב בדר"ח פ"ו מ"י [שכב.] ש"צבי" הוא לשון "פאר". ובישעיה כח, ה נאמר "לעטרת צבי ולצפירת תפארה". וכן נאמר "צבי תפארתו" [שם שם א]. וברד"ק, ספר השרשים, שורש צבה כתב: "'צבי'... כולם לשון הדר ופאר". וראה הערה 82.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:79)

[79] לשונו בדר"ח פ"ו מ"י [שכב.]: "הפאר והיופי דבר זה הוא מצד ענין אלקי שיש בנבראים, שאין היופי מתייחס אל הגשמי כלל. וכבר בארנו זה כי היופי והפאר הוא מתייחס אל הבלתי גשמי, וזה בארנו פעמים הרבה". ובדר"ח פ"ג מי"ד [קמג:] כתב: "כל הנבראים יש להם דבר זה שדבק בבריאתם הפאר וההדר בלתי גשמי, רק אצל האדם הוא נקרא 'צלם אלקים', שהוא יותר אלוקי". [אמנם בגו"א בראשית פ"ט אות יז כתב "כי יופי שייך בגוף דוקא". ויל"ע בזה]. וכן כתב בח"א לחולין ס. [ד, צז:], ובח"א לגיטין נח. [ב, קכא.], ובגו"א בראשית פכ"ג אות ג. וראה להלן פ"ז הערות 245 ,240, פכ"ג הערה 37, ופכ"ו הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:80)

[80] לשונו בגבורות ה' פכ"ד [קד.]: "ויראה מה שאמר 'ורחבה' [שמות ג, ח], שהוא מורה על דבר אלקי, שהארץ הזאת מסוגלת למעלה אלקית. וזה נרמז בלשון 'ורחבה', שאין צרות בדברים הנבדלים, רק הצרות בגשמים, שהם בעלי דוחק, שאין גשם נכנס בגשם, ויש שם צרות. אבל הארץ היא אלקית, ואין בה צרות... ויש בארץ ענין אלקי. והפליגו בזה שנקראת 'ארץ צבי' שכאשר יושביה עליה היא רחבה לכולם, כמו עור הצבי שמחזיק לבשרו... וזהו מעלה אלקית, שכאשר יושביה עליה יש בה ענין אלקי מה שראוי לה והיא רחבה, ואם אין יושביה שעליה אין בה מעלה אלקית, והיא צרה". וכן הזכיר בקצרה בנתיב העבודה פי"ח [א, קלט:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:81)

[81] בח"א לגיטין [ב, קיג]: הוסיף כאן: "כי הדבר הטבעי פועל בזמן, ודבר שלא בטבע פועל מבלי זמן, וא"י אינה טבעית כמו שאר ארץ, לכך לא היתה מאחרת בפירותיה". ובח"א לכתובות קיב. [א, קסז.] כתב: "כי כל אשר הוא בעל גשם פעולותיו בעכבה, ואשר הוא אינו בעל גשם כ"כ, הוא יותר ממהר. כי הדברים הנבדלים אינם תחת הזמן כלל, וכל אשר הוא נבדל - יותר ממהר לפעול... ולפיכך אמר כי א"י מצד קדושתה ממהרת לבשל פירותיה. ומפני כך נמשלה לצבי, כי הצבי קל התנועה מפני שאין בו כבידות החומרי, שאינו כבד ולכך תנועתו בקלות. כך א"י מפני קדושתה שהיא נבדלת, והרי אוירא דא"י מחכים [ב"ב קנח:]. ולכך ממהרת לבשל פירותיה, ויש לך להבין אלו דברים". והוא יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, וכגון להלן ר"פ כז, שכתב: "כל הדברים הגשמיים הם תחת הזמן... אבל התורה, מפני שהיא שכלית בלבד, לא תפול תחת הזמן". וכן כתב בתפארת ישראל פי"ד [מז.], שם פכ"ה [עו:], בהקדמתו לדר"ח [ז.], נתיב התורה פי"ז [א, עד.], נתיב העושר פ"ב [ב, רכז:], גו"א שמות פי"ב אות מב, שם פי"ג אות ח, ח"א לנדרים לא: [ב, ה:] ועוד. וראה לעיל פ"ה הערה 331, ולעיל הערה 30, ולהלן פ"ז הערה 162, פכ"ב הערה 75, ופכ"ז הערה 11.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:82)

[82] כפי שכתב בגו"א בראשית פ"א אות נט, והובא בהערה 78. וכאן חידושו הוא שהחיה הזו ששמה "צבי", שמה בא לה מחמת הפאר הגנוז בה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:83)

[83] כי כל "פאר" הוא לזולתו, וכלשון הפחד יצחק, פסח, מאמר טז: "כך הוא ענינה של מדת ההתפארות, שהיא מכוונת את דרכה לפי מדת השגתו של זה שמתפארים נגדו... כפי גבול תפיסתו של זה שמתפארים בפניו". ובגו"א בראשית פכ"ה אות טז כתב: "והייחוס הוא תפארת לבנים בפני העולם". וכן כתב לגבי כבוד, בח"א לשבת כג: [א, ז:], וז"ל: "שהכבוד הוא נראה לעינים, וכדכתיב [ש"א טו, ל] 'כבדני נא נגד זקני עמי'". וכן כתב בגו"א שמות פל"ד אות יט, ד"ה וכאשר: "לפי גודל הכבוד מתפשט כבודו בזולתו, כמו שאמר [ישעיה ו, ג] 'מלא כל הארץ כבודו', שר"ל התפשטות הכבוד בזולתו בכל הנמצאים". ובבאר הגולה, באר הרביעי [ס:], כתב: "ודבר שהוא כבודו נקרא 'לבוש'... כי הכבוד אצל הזולת, ואין שייך כבוד רק אצל אחרים שרואים כבודו, וע"י המלבוש הוא נראה אצל אחרים. לכך הכבוד נקרא מלבוש. וכמו שהכבוד נקרא מלבוש, כך המלבוש שבו נראה אצל הזולת נקרא 'כבוד', שהרי ריו"ח קרא למאני - מכבדותיה [שבת קיג.]... כי הכבוד הוא נראה אצל הזולת כמו שהוא נראה הלבוש... וזה שכתוב [תהלים קד, א] 'הוד והדר לבשת'". וממילא העור של הצבי [שהוא המלבוש של הצבי] הוא "פאר הבעל חי", לפי שהוא נראה כלפי חוץ. וצרף לכאן דברי רש"י בשמות כה, ה ש"תחשים מין חיה, ולא היתה אלא לשעה, והרבה גוונים היו לה, לכך מתורגם 'ססגונא', ששש ומתפאר בגוונין שלו". הרי שפאר שייך על העור הנראה לזולתו. וראה להלן פט"ז הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:84)

[84] לשונו בח"א: "שאין הצבי גס ועב החומר, ולכך אינו כבד התנועה. כי כל דבר לפי גסות החומר מעכב התנועה, עד שיסוד הארץ יש לה חומר גס, לכך גם אין לה תנועה כלל. והשמים אשר יש להם חומר דק וזך, ממהרים תנועה. ולכך נקראת 'ארץ צבי'". [וראה הערות 81 ,30]. ואודות שהארץ אינה בעלת תנועה, הרי כך נאמר [קהלת א, ד] "והארץ לעולם עומדת". ובדרך כלל המהר"ל מפרש זאת כדבר המורה את מעלת הארץ, שמחמת אי התנועה שלה יש לה קיום לעולם. וכמו בנתיב הענוה פ"ב [ב, ו.], נתיב הצדק ראש פרק א [ב, קלה.], נתיב התמימות ראש פרק א [ב, רה.], ובדר"ח בפירוש המשנה "כל ישראל" [יב.]. [וראה להלן פי"ד ד"ה ומדמה אותם]. אמנם כאן הוא מפרש זאת מחמת חומריות יסוד הארץ. וראה להלן פנ"ז הערה 113.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:85)

[85] ממנו - מהעור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:86)

[86] לשונו בח"א: "והצבי, עור שלו אינו מחזיק בשרו, שכאשר הוא בחיותו, ויש לצבי דקות החומר, היה עורו מחזיק בשרו. וכאשר העור ניטל מן הצבי, ונסתלק רוח החיים ממנו, וכאשר אין החיים נשאר הגשמי בלבד, ואז עורו אין מחזיק בשרו, שבשרו גס ועורו דק. והדבר שהוא דק יותר מתפשט בחיים כאשר אין הכל גשמי, כי יש בו חיים, ואין זה דבר גשמי". ועוד לגבי "דקות החומר", ראה דבריו בגבורות ה' פי"ט [פט:] שביאר לפי"ז מדוע צפורים פורחות באויר, וז"ל: "כי הציפור יש לו דקות וטיב החומר, שהרי לדקות החומר שבו פורח באויר". וכן כתב בגו"א בראשית פט"ו אות טו: "הבהמות יש להם גוף עב וגס... והעוף יש לו חומר דק, ולפיכך הם פורחים באויר". וכן כתב בגו"א בראשית פט"ו אות טו: "הבהמות יש להם גוף עב וגס...והעוף יש לו חומר דק. ולפיכך הם פורחים באויר". וראה להלן פ"ז הערה 167, פי"ד הערה 87, פכ"ב הערה 76, פכ"ו הערה 80, פמ"ב הערה 92, ופנ"א הערה 84. ובגבורות ה' פט"ו [עד:] כתב: "חיות השדה... אין צריכים למילדות, מפני שכל תנועות החיה יותר בקל מן האדם... וזה מפני דקות החומר שלהם, שכל אשר חומרו הוא יותר גס - אין כח טבעי פועל כ"כ במהירות כמו שיש בו דקות החומר. וישראל, עם קדוש, מפני שאין בהם גסות החומרי... ממהרים להוליד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:87)

[87] ועוד אודות שא"י מיוחדת לישראל, ותואמת למעלתם, ראה לעיל פ"א הערות 13 ,12, ולהלן פ"ח הערה 86, פי"ט הערה 64, פכ"ד הערה 46, ופנ"ז הערה 112.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:88)

[88] ולא כאשר שאר אומות עליה, וכמבואר ברש"י ויקרא כו, לב "והשמותי אני את הארץ - זו מדה טובה לישראל, שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, שתהא שוממת מיושביה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:89)

[89] אודות מעלתה הבלתי גשמית של א"י, הרי אמרו "אוירא דא"י מחכים"" [ב"ב קנח:], וראה הערה 81. וראה לעיל פ"ה הערות 315 ,314 ,98, שנתבאר שם כי א"י באמצע העולם, ויחסה לשאר העולם כיחס השכלי לחומרי. וראה עוד בח"א לר"ה כג. [א, קכו:], וחלקו יובא להלן פ"ז הערה 128.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:90)

[90] אודות המעלה הנבדלת המתבטאת ברווחות הארץ, צרף לכאן דבריו בסוף הקדמה שניה לגבורות ה' [יז], שכתב שם: "אמרו [אבות פ"ה מ"ה] 'עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש', ואחד מהם 'עומדים צפופים ומשתחוים רווחים... ויש רמז מופלג במה שהיה דוקא השתחוייתם בהרחבה, כי ההשתחויה הוא לשם 'י"ה'. ובזה תבין מה שאמרו בסוף מסכת סוכה [נג:] לי"ה אנו משתחוים ולי"ה אנו מודים. ושם זה מרחיב בצר, דכתיב [תהלים קיח, ה] 'מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה', והוא דבר פלא למבין". וכן כתב שם בפע"א [שכה:], ובדר"ח פ"ה מ"ה [רלא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:91)

[91] לשונו בנר מצוה [יח:]: "גוף גשמי הוא בעל קץ ותכלית... אבל השכל הנבדל אינו בעל תכלית, כי השכל אין לו גבול ותכלית, ולכך אין למעלת ישראל, שהוא מעלה אלקית הקדושה, קץ ותכלית... הגשמי מצד עצמו יש לו קץ וגבול כמו שאמרנו". ולהלן ר"פ כ כתב: "כל דבר שהוא בעל גשם, או מתייחס אל גשם, הוא בעל תכלית". ושם בהמשך [ד"ה ואמר הקב"ה] כתב: "וכל גשם הוא בעל גבול... וזה שייך בגשם אשר נמצא בו קץ ותכלית, וזהו בדבר גשמי. אבל דבר שהוא נבדל, כל אשר הוא עולה מתקרב אל הש"י". וכן כתב בנתיב התורה פ"ב [א, י:], וז"ל: "בעירובין [נה.] אצל 'לא בשמים היא' [דברים ל, יב], לא בגסי רוח היא. שאין להתורה שייכות כלל לגס רוח, שהוא בעל מדה גשמית... הגשם יש לו רחקים מוגבלים, וזהו מדת גס רוח שהוא מוגבל עצמו בגדלות לומר כי כך וכך גדול הוא. לכך אין ראוי מדה זאת אל התורה שהיא שכלית, ולא יכנס השכל בגדר הגבול, אשר הגבול הוא שייך אל דבר הגשמי". וכן כתב בנתיב הכעס פ"א [ב, רלז:]. וצרף לכאן את יסודו שגם לברכה אין גבולות, וכלשונו בח"א לסוטה יא. [ב, מו.]: "הבנין הוא הפך הברכה, כי בברכה אין גדר וגבול, ולכך נאמר בברכה [בראשית כח, יד] 'ופרצת ימה וקדמה', אין הברכה אלא בדבר הפרוץ, ואין לו גדר וגבול". ובשבת קיח. אמרו שהמענג את השבת נותנים לו נחלה בלא מצרים. וביאר שם בח"א [א, נה.]: "קדושת השבת, שהיא קדושה גמורה, יותר מקדושת מכל המועדים, ומפני זה המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, כי הדבר שהוא קדוש לגמרי אין לו ענין הגשמי, שהוא בעל רוחק וגבול, אבל הוא מבלתי גבול". וראה הערה 80, ולהלן פ"ז הערה 236, פי"ג הערה 74, ופ"כ הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:92)

[92] רומז בכאן שאע"פ שא"י היא ארץ בעלת קדושה אלוקית, מ"מ אין לה קדושה נבדלת לגמרי, אלא קדושה נבדלת, אך לא נבדלת לגמרי, וכמבואר היטב למעלה פ"ה הערה 315, קחנו משם. ולכך כתב כאן שא"י יש לה "**קירוב** אל הקדושה האלקית הנבדלת", וכן "אין לו **כל כך** גבול", אך מ"מ יש בו מקצת גבול, וכמבואר שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:93)

[93] כמבואר לעיל פ"א הערה 13, ולעיל הערה 87, ובבמדבר רבה [כג, ו] אמרו "ישראל הם נאים לארץ, והארץ נאה להם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:94)

[94] לשונו בח"א שם [ב, סוף קיג:]: "והיא [א"י] בפרט נקראת 'ארץ החיים' [יחזקאל לב, כג]. וכאשר אין יושביה עליה נסתלקה המעלה הנבדלת, וגמדא ואינה רחבה, ודברים אלו עמוקים מאוד מאוד". וצרף לכאן דברי הנביא [ישעיה סב, ד] "לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה וכו'". הרי כנגד ארץ שממה - ישנה ארץ בעולה. הרי ש"יושביה עליה" מהפך את שם הארץ גופא, וחיות חדשה נכרת בה. ולשון הרד"ק שם: "כי הארץ המיושבת דומה לאשה שיש לה בעל, וכשהיא שוממה היא כאלמנה שאין לה בעל". וראה רש"י דברים לב, מג על הפסוק "וכפר אדמתו עמו", שפירש: "כשעמו מתנחמים - ארצו מתנחמת". וראה להלן פכ"ה הערה 180.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:95)

[95] וכמבואר בסוף הקדמה שניה לגבורות ה' [יז], והובא בהערה 74.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:96)

[96] ובהגדרת "מכשפים" - ראה בבאר הגולה, באר השני [כט:], שכתב: "כי לא נקרא כשפים רק מי שהוא עושה פעולות זרות בעולם... אבל להגיד לו דבר או להראות לו דבר, ואין כאן פועל יוצא ממנהגו של עולם, אין זה כשפים... כי שם 'כשפים' כמו שפירשו ז"ל [סנהדרין סז:] שמכחישין פמליא של מעלה". וראה גו"א שמות פ"ז אות יג, ולהלן פכ"ב הערה 169.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:97)

[97] שמות ז, יא "ויעשו גם הם חרטומי מצרים בלהטיהם כן". ופירש רש"י [שם פסוק כב] "רבותינו אמרו... 'בלהטיהם' מעשה כשפים". וראה בח"א לסנהדרין סז: [ג, קסו:] בביאור הדבר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:98)

[98] והק"ו הוא, אם המכשפים והחרטומים פועלים כך עפ"י רוח הטומאה, ק"ו שאפשר לפעול כן עפ"י כח אלוקי. ובח"א לסנהדרין סה: [ג, קסה:] כתב: "שאלה גדולה, למה המכשפים והחרטומים פועלים הרבה, ואילו הצדיקים אינם יכולים לפעול כאשר קוראים אל הש"י. ותשובה זאת, כי הוא יתברך קדוש ומשרתיו קדושים, ואם האדם צדיק - הש"י קרוב אליו ועושה רצונו. ואם אינו צדיק - אינו קרוב אליו. אבל המכשפים והחרטומים פועלים ע"י שדים, וכוחות אלו אין צריך לזה קדושה כלל". וראה גו"א דברים פי"ח אות יג, ולהלן פנ"ה הערה 59, ופנ"ח הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:99)

[99] לשונו בח"א שם [ב, ריש קיד.]: "ועוד, כאשר יושבים עליה, ואז הארץ היא נמצאת בפועל, והדבר שהוא בפועל הוא בשלמות מעלתו, ושלמות מעלתו שהיא מורחבת, כי הדבר שהוא בפועל הוא מושלם, והדבר שאינו בפועל הוא גמוד, וזה מבואר". ועוד אודות שדבר שהוא בפועל הוא בשלימותו, ראה להלן פי"ז הערה 73, פל"ד הערה 64, פמ"ג הערות 22 ,2, פנ"ב הערה 46, ופנ"ז הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:100)

[100] זהו דברי הגמרא שם, והובא כבר למעלה בהערה 42.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:101)

[101] לעיל פ"ה ד"ה ואמר ע"י תרנגולא, וד"ה אמנם יש לך לדעת, וראה הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:102)

[102] לשונו בח"א [ב, קיד.]: "דע, כי ראוי שיהיה בטור המלכא כך וכך מקומות, כך וכך בני אדם לפי הברכה העליונה. לכך אמרו שהיה בטור המלכא מספר זה, והיינו שראוי מצד עצמה וענינה המיוחד, אשר כבר אמרנו לך למעלה וביארנו היטיב אמיתות טור המלכא, שראויה לרבוי מצד עצמה, וראויה לששים רבוא". וכל זה מבואר למעלה בד"ה ששים רבוא עיירות. וראה לעיל פ"ה הערות 92 ,59, ולעיל הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:103)

[103] פירוש - חכמים דיברו מצד מה שהיה ראוי להיות, ולא השגיחו כלל בסיבות הצדדיות שמנעו בפועל שהדבר הראוי יהיה גם למצוי, אלא כיוונו את מבטם רק לדבר הראוי להיות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:104)

[104] במקומות רבים מאוד, ולדוגמא: בבאר הגולה, באר הששי [קיב:] כתב: "כי נתנו חכמים שעור... ואין השעור מצד המוחש הנגלה, רק מצד מהותו אמרו כן". ושם בהמשך [סוף קיג:] כתב: "שלא דברו חכמים כלל משעור הגשמי, כי לא היה להם עסק רק דבריהם במהות העולם". ובהמשך שם [קטו:] כתב: "לא דברו חכמים כלל מרוחק המורגש, רק כל דבריהם מופשטים מן הגשמות. וכבר נתבאר זה פעמים הרבה". ושם בבאר הרביעי [עה.] כתב: "ודבר זה התבאר לך פעמים הרבה מאוד, כי זהו דרך חכמים שהם מדברים מן המהות בלבד, והוא עצם הדבר". וראה גם כן לעיל פ"ה הערה 481.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:105)

[105] כגון בס"פ יב, בביאור המאן דאמר שבמצרים כל אחת ואחת ילדה ששים בכרס אחת [שמו"ר א, ח], שכתב שם [סז:]: "דע הפירוש כך, שלא היה להם מניעה מצד כח ההולדה... היה ראוי להיותם ששים אם היה אפשר להיותם מצד השיעור שלהם עד ששים... משל מי שמוליד אדם ויש לו ארבע אצבעות ביד אחד, אין ראוי לומר שהוליד אדם בצורה אחרת... [רק] יאמר שהוליד אדם בעל חמש אצבעות, מצד כי צורת האדם שהוא בעל חמש אצבעות, וכך אף כי אין החומר מוכן כדי להוליד ששים בכרס אחד, מכל מקום צורת ההולדה שלהם כך הוא". וראה גם להלן פ"ז הערה 274, ופ"נ הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:106)

[106] ירמיה ט, כה: "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב". ומתוך שהובא פסוק, מוכח שדין זה אינו מצד סברה [שהולכים אחר לשון בני אדם, וכמבואר בנדרים מט: "בנדרים הלך אחר לשון בני אדם"], אלא שזהו מעצם הדין, וכן הביא ראיה זו מנדרים בח"א לסנהדרין פב: [ג, סוף קעג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:107)

[107] כגון שמתו אחיו מחמת המילה [רש"י נדרים לא:]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:108)

[108] בגו"א דברים פכ"ה אות כה כתב: "ישראל - צורתן במה שהם נימולים, ובזה הם ישראל". ולהלן פי"ט [ד"ה ובאור ענין זה] כתב: "יש לישראל צורה נבדלת אינה מוטבעת בחומר, וזה יורה המילה, שהמילה מורה על שלימות צורתן הנבדלת מן החומרי, כאשר המילה ביום השמיני, והוא לאחר ז', שהם ימי הטבע... והמילה... היא על הטבע". וכן הוכיח מגמרא זו בנדרים בח"א לבכורות נז: [ד, קכט:], וז"ל: "כי הכל הולך אחר הצורה, אף כי לא נמצא כך מצד הגוף הגשמי. ומאחר כי צורת ישראל במה שהוא נמול, לפיכך אף אם אינו נמול [נקרא "מולים"]... כמו שהוא צורת כל אדם שהוא בעל ידים ורגלים והולך בזקיפה, כך צורת ישראל שהוא נמול. ולכך אף אם לא נמצא כך מצד הגוף הגשמי, רק ימצא לו הערלה, אין אנו הולכים אחר הגוף הגשמי, רק אחר עיקר צורת ישראל, שצורתו שהוא אדם נימול. מזה תדע כי אין להביט אל הגשמי כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:109)

[109] בגבורות ה' פמ"ז [קפד:] כתב: "כל אשר נברא בששת ימי בראשית הוא טבעי, ודבר שאינו טבעי הוא על שבעת ימי בראשית. ולכך המילה ביום השמיני, כי בדרך הטבע אין ראוי המילה, שהרי נולד האדם בערלה, והמילה היא על הטבע. ומפני שיש בישראל מדריגה זאת שאינם טבעיים, הרי יש בהם המילה". והרי בזה גנוז ההבדל בין ישראל לאומה"ע; הנהגת הקב"ה עם ישראל היא למעלה מהטבע, וכמבואר בגו"א שמות פי"ח אות כג [ושם הערה 170]. ואילו הנהגת הקב"ה עם אומה"ע היא על פי הטבע, וכמבואר בגו"א דברים פ"ד סוף אות י, תפארת ישראל פ"א [ט.], ובח"א לע"ז ב: [ד, כב:]. ולכך הערלה אינה ראויה לישראל, וראויה גם ראויה לאומה"ע. וראה להלן פי"ט הערות 76 ,28.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:110)

[110] הרי שהדברים נתפסים עפ"י מהותם העצמית, ולא עפ"י סיבות צדדיות. והוא הדין לדברי חכמים, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:111)

[111] שהארץ נתברכה בברכת רבוי, וכמבואר לעיל בפ"ה ד"ה אקמצא ובר קמצא, ובד"ה וכן תמצא בכתוב. וראה הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:112)

[112] בגמרא גיטין נז. לרבי חנינא, והובא בהערה 71.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:113)

[113] כמבואר בהערות 105 ,104. וראה לעיל פ"ה הערות 500 ,481. וכן הוא בח"א לב"ב עג. [ג, פה.], ח"א לסנהדרין פב: [ג, קעג:], ועוד ועוד. ולהלן ספ"נ כתב: "מ"מ כאשר הוא מוכן מצד הצורה אל ברכה, אף אם יש מעכב ובטול מצד החומר, מ"מ אי אפשר שלא יהיה מועיל הכנתו מצד הצורה, מה שאפשר להועיל עד שיוציא לפועל מה שראוי. ומ"מ נאמר על הנמצא כאשר הוא ראוי מצד הצורה, כי זה עצם שלו... כי דבר זה דומה אל גבור גדול אשר לו הכח על פעל גדול מאוד, והוא נסגר בבית. וכי בשביל זה שהוא נסגר בבית לא יאמר שהוא גבור גדול, אף כי אי אפשר להוציא גבורתו אל הפועל. וכך הדבר הזה בעצמו, כאשר דבר אחד ראוי מצד הצורה העצמית שהיא עצמי לו, אף כי מצד שהצורה מוטבעת בחומר יש מונע אל דבר זה, מ"מ יאמר על כאשר ראוי אל הצורה כאשר הוא מופרד מן החומר". וכן הוא להלן פ"ז הערות 274 ,273, פכ"ו הערה 87, ופל"ד הערה 91.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:114)

[114] לשונו בח"א: "כי הפרטי הוא מצד הגשמי, אשר בו שייך חלק". וזהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל שהדברים הכללים הם נבדלים, ואילו הדברים הפרטיים הם גשמיים. ולדוגמא, בגבורות ה' פט"ז [עו:] כתב: "כי כל פרטי הוא מצד החומרי... שאין בדבר שהוא נבדל מן החומרי - פרט". ובח"א לשבועות ט. [ד, יא.] כתב: "המלך נבדל מן הכלל [ראה לעיל פ"ה הערות 322 ,321]... ולכך יש בשביל זה מעלה אלקית... שהמלך מושל על הכלל, והכלל הוא נבדל. כי הגשמי הוא פרטי, ולכך כל מלך הוא אחד, שאין הכללי מתחלק". וראה לעיל פ"ה הערות 440 ,322, ולהלן פמ"ד הערה 57, שהובאו שם מקבילות נוספות לענין זה. ובתפארת ישראל פל"ט [קיט.] כתב: "השי"ת מייחד שמו על הכללי, לא על הפרטי... כי השם הוא המהות השכלי, אשר אין השכל פרטי, רק כללי". וכ"ה בגו"א בראשית פי"ב אות ד. [וצרף לכאן את הפסוק "לתאוה יבקש נפרד" (משלי יח, א)]. וכ"ה בבאר הגולה באר הרביעי [נו:], וז"ל: "הכלל הוא קרוב אל השכל, והפרטי קרוב אל הגשמי, ודבר זה ידוע". וכן כתב בנתיב יראת השם פ"ב [ב, כה.], וז"ל: "כי הפרטי הוא מצד הגשם בלבד". ובח"א לשבת לב: [א, כב.] כתב: "כי האדם קודם שהוליד הוא פרטי, וכל פרטי הוא גשמי. וכאשר יוליד האדם... שוב אין פרטי, רק יש לו כח כללי, ולא נקרא עוד פרטי, וכאשר יש לו תולדות אז הוא כללי". ובח"א לב"ב יז. [ג, עז:] כתב: "האבות אינם פרטים, כי הפרטי הוא חלק, ואין האבות חלק, ומפני כך לא שלט בהם היצה"ר, כי יצה"ר הוא חסרון ורע שנמצא באדם, ואין חסרון בדבר שהוא כללי, כי היו האבות במדריגה הכללית... כי כל נבדל ג"כ הוא כללי. ולא נחשב פרטי רק הדבר שהוא גשמי". וראה לעיל פ"ד הערה 74, ולהלן פי"א הערה 58, פי"ג הערה 103, ופכ"ט הערות 54 ,51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:115)

[115] שבפועל הברכה בטורא מלכא לא הגיעה לממדים של חז"ל, ורק חז"ל חישבו ומצאו שכך ראוי להיות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:116)

[116] פירוש - מנא לן שהיה ראוי לטורא מלכא ברכה של ששים ריבוא וכיו"ב, הרי בפועל לא נתקיימה ברכה זו. ומנין שהיה מן הראוי שתתברך בברכה כזו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:117)

[117] אלא תפרש שאין ברכה מיוחדת המושפעת לטורא מלכא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:118)

[118] אף שלא היתה בכמות של ששים ריבוא, אך מ"מ היה שם רבוי יותר מהטבע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:119)

[119] לשונו בח"א: "אבל עכשיו שנתן השי"ת בטור המלכא בדרך רבוי, והיתה הברכה להם שלא כדרך הטבע, מורה שהיה ברכתם כאשר ראוי לטור המלכא מצד ברכת השי"ת, נוסף על זה שידעו חכמים בחכמתם ענין טור המלכא ומהותה העליון, ומזה ידעו ענינה ורבוי שלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:120)

[120] אודות כוחו של החטא למנוע קיום ברכות והבטחות, ראה ברכות ד. שאמרו "ראוים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא" ["ולא הלכו אלא ברשות כורש" (רש"י שם)]. ובענין זה ראה בגו"א בראשית פל"ב אות יא, דברים פי"ח אות יח, וגבורות ה' פ"ז [מ.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:121)

[121] והובאו הדברים בהערה 105.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:122)

[122] ומעכשיו מביא את המשך הגמרא שם [גיטין נז.], שכך אמרו שם: "רב מניומי בר חלקיה ורב חלקיה בר טוביה ורב הונא בר חייא הוו יתבי גבי הדדי. אמרי, אי איכא דשמיע ליה מילתא מכפר סכניא של מצרים - לימא". ומשם המשך הגמרא, כפי המובא כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:123)

[123] הארוסה לחכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:124)

[124] לגלג על יצרו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:125)

[125] ארבעים סאים של תבואה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:126)

[126] פירוש - התבואה התייקרה, ומעתה שלושים ותשעה סאים היו נמכרים בדינר אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:127)

[127] מהו החטא שגרם להתייקרות התבואה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:128)

[128] ולא רצה לשלם לה סך כתובתה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:129)

[129] ידידיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:130)

[130] את השושבינים ואת אשתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:131)

[131] שנראה כשכבת זרע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:132)

[132] להעליל על אשתו שזינתה תחתיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:133)

[133] שהוא מתקשה על ידי חום. ["מתייבש ומגליד" (רש"י שם)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:134)

[134] נכנסת לתוך הבגד ונבלעת בו על ידי החום. ["נכנס ונבלע בבגד, ואינו מגליד" (רש"י שם)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:135)

[135] שלא היתה זו שכבת זרע, אלא לובן ביצה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:136)

[136] את האיש שהעליל כך על אשתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:137)

[137] בכפר סכניא [כמו שמוכיח המעשה של הארוס והארוסה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:138)

[138] כי ג' המעשים האלו התרחשו בכפר סכניא של מצרים, וכמבואר בגמרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:139)

[139] לשונו בח"א שם: "ולא נראה משום דנקרא העיר 'כפר סכינא' מייתי הכא, כמו אידך דנקראים 'כפר', שזה אין סברא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:140)

[140] לשונו בח"א: "רק מייתי הכא, כי כמו דכפר סכניא לא חרבה רק בשביל שלא היו מתאבלים על ירושלים, וכן טור מלכא על דבר זה נחרב. ואפשר כי כפר סכניא היא ג"כ מטור המלכא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:141)

[141] פירוש - הגמרא הסמיכה את המעשים של כפר סכניא לחורבן טורא מלכא, ולא לחורבן ירושלים שהוזכר קודם לכן, אע"פ שכפר סכניא בא ללמד כמה יש להתאבל על ירושלים, והיה מן הראוי שיוזכר בסמוך לחורבן ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:142)

[142] ובכדי להדגיש שחורבן טורא מלכא משתייך לחורבן ירושלים, הסמיכה הגמרא את שני החורבנות הללו להדדי, ולא הפרידה ביניהם על ידי המעשים של כפר סכניא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:143)

[143] לעיל פ"ה [ד"ה אמנם יש לך לדעת עוד], שירושלים "דומה ללב אשר הוא באמצע הגוף... ביתר נגד הימין, כי כל אמצע יש לו ימין ושמאל... טור מלכא היה לו כח שמאל". וראה שם הערות 98-101.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:144
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:144](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:144)

[144] פירוש - אין צורך להסמיך את חורבן ביתר לחורבן ירושלים וטורא המלכא, ואפשר לספר קודם לכן את שאירע בכפר סכניא, כי בלא"ה כבר ידעינן ששלושת החורבנות הללו קשורים הם להדדי [ע"י שנסמך חורבן טורא מלכא לירושלים.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:145
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 6:145](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/6:145)

[145] שם בח"א למד שכפר סכניא הוא מטורא מלכא, ולא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא, שאף טורא מלכא נחרבה משום שלא התאבלו על ירושלים, וכלשונו: "ומאחר שלא חשו בטור המלכא לירושלים, להתאבל על ירושלים, נחרבו גם הם, כי איך יהיה קיום להם אחר שאין חוששין על דבר שהוא קיומם [ירושלים]. שכאשר הגוף נחלק מן הלב, שהלב הוא קיום של אדם, ואז אין הקיום לגוף. ולפיכך כאשר לא היו מתאבלים על ירושלים, שהיא דומה כמו הלב אל הגוף, וביתר וטור המלכא הם שני זרועות, ולכך נחרבו. ודוקא טור המלכא לא היו מתאבלים, כי מכח הברכה שהיה שם, לא היה להם רק שמחה. ולפיכך אף כאשר ראוי להתאבל על ירושלים, לא היה זה בטורא מלכא. וכן נראה כי כפר סכניא ממקום של טור המלכא". ולפי"ז טורא מלכא נחרבה מחמת שלא התאבלו על ירושלים, וביתר נחרבה כי היא בגדר אחד עם ירושלים. אך לפי דבריו כאן בנצח, אין הבדל בין חורבן טורא מלכא לחורבן ביתר, ושניהם נחרבו מחמת שהם נגררים אחר ירושלים. וכפר סכניא לא בא ללמד כלום על טורא מלכא, אלא ללמד לעצמו, שיש חיוב להתאבל על ירושלים. ונקודה זו מבוארת ממש בבאר הגולה באר הששי [ קלג.], ויובא להלן בפי"ז הערה 131, קחנו משם.