## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 7

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:1)

[1] כפי שהביא בהתחלת פרק ה, והכונה ל"דופן של מרכבות נשים... והיא כעין עגלה" [רש"י גיטין נה:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:2)

[2] שהיו נוהגים בביתר כאשר נולד תינוק לשתול ארז, וכשהיתה נולדת תינוקת היו שותלים תורנית. ולהלן יבואר שהוא ג"כ ממין ארז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:3)

[3] וכאשר היו נישאים זה עם זו, היו קוצצים את העצים הללו, ועושים מהם חופה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:4)

[4] יום אחד עברה בתו של הקיסר, ונשבר דופן העגלה שבה נסעה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:5)

[5] קצצו עבדיה ארז אחד מאותם ארזים, והביאו לה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:6)

[6] באו בני ביתר והתנפלו עליהם, והיכו אותם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:7)

[7] הקיסר בא עליהם למלחמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:8)

[8] פירוש - על שעה זו דרשו חכמים את הפסוק הזה באיכה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:9)

[9] ראשי גייסות תוקעי קרן, ומתאספים עליהם בני צבאם [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:10)

[10] ביתר לים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:11)

[11] שם מקום [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:12)

[12] פירוש - לאחר המלחמה שיערו חכמים, שבנחלים האלו היו בהם שני חלקים מים, ואחד דם ["מהרוגי ביתר" (רש"י שם)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:13)

[13] פירוש - שבע שנים בצרו הגוים את כרמיהן מדמן של ישראל שזיבל את השדות, בלא שיצטרכו זבל אחר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:14)

[14] ושום פרט לא נתפס כמקרה, כי דברים גדולים אינם במקרה, וכמבואר למעלה פ"ו הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:15)

[15] לעיל ריש פרק ו, וראה שם הערה 23.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:16)

[16] כמבואר כל זאת למעלה בפ"ו, וראה שם הערה 26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:17)

[17] בלשונו של המהר"ל "נטיעה" פירושה השרשת הדבר והפיכתו למוצק ואיתן. ולדוגמא, ראה הקדמתו לדר"ח [ז:], שכתב שם: "ומה שנקרא התורה 'עץ' [משלי ג, יח]... כי התורה הוא נטיעה חזקה כמו העץ שהוא נטוע בחוזק, ויש לו שרשים גדולים, אשר אם כל רוחות בעולם באים - אין מזיזין העץ הזה ממקומו, כך התורה היא נטיעה חזקה... ואם כל באי עולם באים לעקור התורה, אינם יכולים לזוז אותה אף בדבר אחד". ובגו"א בראשית פכ"א ריש אות כח כתב: "אברהם הוא הנטיעה הראשונה, שהרי בשביל אברהם נברא העולם... אברהם היה נטיעה הראשונה שנטע השי"ת בעולמו". וראה לעיל פ"ה הערה 96, ולהלן פ"מ הערה 98, ופנ"ט הערה 123.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:18)

[18] בראשית ה, כח "ויחי למך וגו' ויולד בן". ופירש רש"י שם "ויולד בן - שממנו נבנה העולם". וכתב הגו"א שם אות ג: "ודע, כי לשון 'בן' הוא בכל מקום לשון בנין, לפי שהבן הוא בניינו של אביו". וראה עוד רש"י בראשית טז, ב "מי שאין לו בנים, שאינו בנוי אלא הרוס". וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:19)

[19] לשונו בגו"א בראשית פ"ה אות ג: "ואף לשון 'בת' שורשו 'בנת', אלא שהנו"ן מובלעת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:20)

[20] לא זכיתי להבין את ראיתו מהתרגום. שהרי בכל מקום תרגם האונקלוס "בת" בלשון "ברתא" [בראשית ל, כא, שמות א, טז, ועוד]. ואם כונתו ש"בנות" מתורגם ל"בנתא" [בראשית לא, לא, שם שם מג, שם לו, ב, ועוד], א"כ מה הצורך להביא ראיה מהתרגום, הרי אף בלשון הקודש ישנה אות נו"ן בלשון רבים ["בנות"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:21)

[21] לשונו בגו"א בראשית פ"ה אות ג: "ואף לשון 'בת' שורשו, 'בנת'... וראיה לזה כאשר יאמר בכינוי, יאמר 'בתך', בתיו בדגש [בראשית כט, יח], להבלעת נו"ן, ולשון 'רבות בנות' [משלי לא, כט], כך כתב הראב"ע בפירוש [בראשית טז, ב]". וכן כתב הרד"ק בספר השרשים, שורש ב.נ.ה., וז"ל: "ומהענין הזה 'בן' 'בנים'. לפי שהם בנין האב והאם. 'בת' ראוי להיות 'בנת', והראיה שיאמר לרבות 'בנות'. וכן חיבורו עם הכינויים ידגש לחסרון הנו"ן, 'בתו', 'בתך', 'בתי'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:22)

[22] וארזים מורים על חוזק וגבורה, וכמו "אשר כגובה ארזים גבהו" [עמוס ב, ט], "קול ה' שובר ארזים" [תהלים כט, ה], "כארז בלבנון ישגה" [תהלים צב, יג]. וצרף לכאן, שכל הולדת בנים היא בגדר כיבוש הארץ וישובה, וכפי שכתב בגו"א בראשית פל"א אות ח, ושם פמ"א סוף אות טז. ולכך בעת הולדת הבנים היו נוטעים ארזים, בכדי שלידה זו תיחשב כנטיעה חזקה בארץ.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:23)

[23] עפ"י ישעיה כב, כג "ותקעתיו יתד במקום נאמן וגו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:24)

[24] עפ"י ישעיה לג, כ "עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן אוהל בל יצען בל יסע יתדותיו וגו'". ופירש הרד"ק שם "אוהל שלא יורד ולא יהיה מצע לעולם, אלא לעולם יהיה פרוש ונטוי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:25)

[25] של מולידם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:26)

[26] וצרף לכאן את יסודו, שעל ידי הולדת בנים האדם הוא נחשב לכללי, ואילו קודם לכך הוא פרטי גשמי [ראה לעיל פ"ו הערה 114, ולהלן פכ"ט ד"ה וכן עסקת], ולכך ברור הוא ששוה בנין הכלל לבנין הפרט, כי הפרט גופא נהפך על ידי בנינו להיות כלל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:27)

[27] בח"א לגיטין נז. [ב, קטו.] הוסיף כאן "בת אדום" [איכה ד, כב]. וכן "בת ירושלים" [מ"ב יט, כא], "בת צידון" [ישעיה כג, יב], "בת בבל" [ישעיה מז, א], "בת כשדים" [ישעיה מז, ה], "בת מצרים" [ירמיה מו, יט], ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:28)

[28] וכשם שהבת היא בנינו של אביה, כך המקום הוא בנינו של יושביו, ונותן ליושביו חוזק ותקיפות. וצרף לכאן את יסודו ש"מקום" הוא מלשון "מקיים" [לעיל פ"א הערה 17, ולהלן ר"פ כד], ולכך בנין כלל האדם נעשה באמצעות המקום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:29)

[29] ברכת ביתר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:30)

[30] ודרשו מזה בגמרא [כתובות מו:] "כל שבח נעורים לאביה". ובב"ק פז. אמרו "שבח נעורים לאב", ופירש רש"י שם "'בנעוריה בית אביה' כל שבח נעורים לאביה, אפילו כסף קידושין שלו". וראה להלן הערה 303.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:31)

[31] ובגו"א בראשית פמ"ו אות ו כתב: "כי הזכר הוא מצטרף דוקא אל האשה יותר... כי הנקבה היא בת זוגו, ולפיכך כאשר הזרע שלו בא תחלה אז הוא עיקר, וכל התנועות מן המתנועע הולכות תמיד אל השלימות המתנועע. ותשלום הזכר הוא בנקבה... שהרי בסדר הבריאה הזכר והנקבה הם משלימים זה את זה, לכך יוליד כל אחד דבר שהוא השלמתו... שהזכר מחובר אל הנקבה יאמר 'ואת דינה בתו'". ועיין שם שמבאר הסבר נוסף לכך. וראה להלן פל"ב הערה 123.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:32)

[32] וכן כתב בח"א לב"ק נ. [ג, ט.], וז"ל: "והבת יותר זרע אביה מן הבן, כדכתיב 'ואת דינה בתו', ואמרו [נידה לא.] איש מזריע תחילה יולדת בת, ולפיכך הבת היתה ניצלת... ונעשה לה נס בזכות אביה, ולבנו לא נעשה נס". וראה גו"א במדבר פכ"ז הערה 27. וכן רמז ליסוד זה באור חדש [קפז.]. ובח"א לסנהדרין יא. [ג, קלה:] ביאור עפי"ז מדוע אומרים "בת קול", ולא "בן קול", וז"ל: "לכך נקרא 'בת קול', כלומר זה שנולד ונגזר מן השמים כך. ולא נקרא 'בן קול', כי הבת מיוחסת יותר לתולדה מן הבן. כי אע"ג שהבן נולד, מתייחס בעצמו לפועל. אבל הבת מתיחסת בעצמו ג"כ לתולדה... כי כל נקבה אינה פועלת, עד שהבת היא תולדה לגמרי". וצרף לכאן את מאמרם [סוטה ב.] "בת קול יוצאת ואומרת 'בת פלוני לפלוני'". ולא אמרו 'פלונית לפלוני'. וראה להלן פל"ב הערה 122.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:33)

[33] חוזר בזה לדבריו שבריש פ"ה, שחורבן ירושלים, ביתר, וטורא מלכא, הם כנגד ג' ברכות הארץ; "שהשכינה היתה שורה ביניהם... השני, כי היה בארץ רבוי עם מאוד. השלישי, שהיה ישוב הארץ בכרכים גדולים וחזקים... לכך כאשר נחרבו, אז נחרבו אלו ג' דברים... מתחילה חרב ירושלים, ונסתלקה השכינה מביניהם... ואח"כ חרב טור מלכא, ושם היה רבוי ישראל... ואח"כ ביתר, שהיה כרך גדול ותקיף".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:34)

[34] אין עוד אחריהם - פירוש אין ברכות ארץ נוספות לאחר ברכת הרבוי והחוזק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:35)

[35] ועוד אודות שברכת הריבוי שייכת ליצחק, ולכך נלקחה ע"י רומי, ראה לעיל פ"ו הערות 63 ,26. ועוד אודות שברכת החוזק מתייחסת ליצחק, ראה דבריו להלן פי"ג ד"ה ואמר לית, שנקודה זו ממש התבארה שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:36)

[36] ואודות ההבדל בין מעלותיה של ישראל שניתנו לאומה"ע, לבין מעלותיה של ישראל שאינן ניתנות לאומה"ע, ראה מאמרם ז"ל [חגיגה ה:], שאמרו בביאור הפסוק "במסתרים תבכה נפשי מפני גוה" [ירמיה יג, יז] - "מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו", ובו הוא בוכה על "גאותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לעובדי כוכבים". ובפחד יצחק ר"ה, מאמר ד, אות ג כתב: "הסברת הענין מחייבת להגיד את מהותה של גאותם של ישראל. אפשרות הקיום של כלליות מצוותיה של תורה, תלויה היא במציאות ידועה... הופעת הנבואה בכל מדרגותיה, השראת השכינה של כהנים מדברים ברוה"ק... הנתוק הראשון מן המצב הזה היתה מלכות ירבעם... וכאשר תעיין היטב באופיים של הנתוקים הללו, תמצאם בשתי בחינות: א) נתוק ע"י הסתלקות וגניזה. ב) נתוק ע"י כפיית שלטונם של גויי הארץ. הרי לך איפוא, כי עכשיו בזמן הגלות נמצאות הן אותן הסגולות המהוות את התוכן של גאון יעקב בשני מקומות מחולקים; במסתרי הגניזה, ותחת ידם של הגויים. וזה שאמרו חכמים כי מקום הבכיה על גאוותם של ישראל שניטלה מהם וניתנה לאומות העולם היא דוקא במסתרים. ההדגשה היא בכאן על זה שניתנה לאומות העולם. כלומר הבכיה היא על שגם אותם חלקי הגאון יעקב לא נשארו בגניזת המסתרים... ובמקום המסתרים אשר בהם גנוזים הארון ולוחות העדות, נופלות דמעות על אשר גם ארץ הקודש אינה נמצאת יחד אתם בגניזה". וראה להלן פט"ז שנתבאר שם שעשו נטל מיעקב את המעלות הנראות בעוה"ז, אך לא נטל מיעקב עניינים אלוקיים נבדלים. וראה שם הערה 72.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:37)

[37] ופירש הראב"ע שם "וקרני ראם - בכח". וכן הרד"ק בספר השרשים, שורש קרן, כתב: "רוצה לומר תוקף". וראה להלן הערה 122 שהוכיח כן מ"עשתרות קרנים" [בראשית יד, ה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:38)

[38] לשונו בדרשת שבת הגדול [ריד.]: "כי הקרן מורה על הגבהות ועל הרוממות, כדכתיב [ש"א ב, א] 'רמה קרני', וכן 'וירם קרן' [תהלים קמח, יד]. וכן בכל מקום לשון 'קרן' משמש על הגבהות, מפני כי הקרן הוא בראש למעלה במקום הגבהות". ובח"א לע"ז ח. [ד, לג.] כתב: "כי הקרן שהוא על הראש, והוא החשוב, כי על זה יפול שם קרן, 'וירם קרן משיחו' [ש"א ב, י]... שהקרן הוא החלק החשוב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:39)

[39] כפי שביאר בגו"א במדבר פכ"א אות לג [ד"ה ואמר שנתן], בביאור הגמרא [ברכות נד:] "אזיל ועקר טורא בר תלתא פרסי, ואייתי על רישא", וז"ל: "ומפני שראה עוג עצמו יותר עליון בגודל השעור, סבר שכמו כך יש לו להיות עליון ולמשול על ישראל... ולפיכך נתן ההר - שבו יתגבר על ישראל - בראשו, ולהיות עושה המלחמה בראשו. כי אין דבר עליון באדם רק הראש, ועל ידי הראש רצה לזרוק ההר... בזה היה רוצה עוג למשול על ישראל, במה שיש לו גבהות ועליון". הרי שהראש מורה על ממשלה ושלטון. וכן כתב בדר"ח פ"ה מי"ט [רסה.]: "כי הראש יש לו התעלות ביותר, שהראש הוא מתעלה על הכל". וראה עוד בגבורות ה' פמ"ד [קסח:] שכתב: "כי כל פאר ראוי לראש, שהוא הדבר הנכבד באדם. ולפיכך קרא הכתוב המלבוש שהוא לראש 'פארי מגבעות' [שמות לט, כח]. ולפיכך בתפארת שיוצא לזולתו... ראוי שיהיה פאר זה על הראש". וביאר שם שלכך מניחים תפילין על הראש. וכן רמז ליסוד זה באור חדש [רה.]. ונתבארו דבריו כאן. וראה להלן פט"ז הערה 45, ופכ"ג הערות 112 ,36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:40)

[40] כפי שביאר למעלה [פ"ו ד"ה ששים] שיסוד מספר ששים הוא שש, וכן שזהו היחס בין מספר ארבע מאות למספר ארבע [גו"א בראשית פכ"ח אות יט], וזהו היחס שבין מספר שלש מאות למספר שלש [ח"א לבכורות נז. (ד, ק"ל:)]. וראה לעיל פ"ו הערה 52. ובנתיב העבודה פי"א [א, קיג:] כתב: "כי ע' נכלל בשבעה". וראה הערות 235 ,129, ולהלן פי"ז הערה 61, פכ"ב הערה 41, ופל"ב הערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:41)

[41] לשונו בגו"א בראשית פ"ז אות ב: "ותמצא השבעה שהוא סכום מספר, שהרי הוא חוזר חלילה תמיד, וכל הימים נכללים בז' ימים, וכל השנים בז' שנים [ויקרא כה, ח]". ובח"א לסנהדרין צט. [ג, רכב:] כתב: "כל שבעה הוא מספר שלם, וזה ידוע". ובדר"ח פ"ה מכ"א [רעד.] כתב: "שבעה הוא מספר שלם בימים ובשנים, שהוא חוזר חלילה תמיד, ולפיכך... שבעה מלשון שביעה, שכל אשר הוא שבע הוא שלם". וראה לעיל פ"ה הערות 464 ,189, ולהלן פל"ג הערה 36, ופמ"ו הערה 127.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:42)

[42] והנה בעוד שכאן הדגיש שמספר שבע הוא שלם, ומספר שמונה הוא מעבר למספר השלם, הרי בח"א כאן ביאר ששבע מורה הטבע, ומספר שמונה מורה על מעבר לטבע, וז"ל: "כי הקרן הוא למעלה על הראש עד שהוא על הבעל חי, שהוא בעל חי טבעי. ויש לך לדעת כי הטבעי ראוי אל מספר שבע, בעבור שהעולם הטבעי נברא (בשת) [בשבעת] ימי בראשית, ומספר שהוא על השבעה... הוא שמונה. ומפני זה מספר שמונה הוא ראוי לקרן, כי הקרן הוא ג"כ על הבעל חי הטבעי". ועוד אודות שהשבע מורה על הטבע, והשמונה על הטבע - כן ביאר בתפארת ישראל פ"א [ט.], שם ס"פ יט [ס:], נר מצוה [כג.] סוף דרשת שבת תשובה [פב:], וכן הוא גם להלן פי"ט הערה 27.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:43)

[43] נקודה זו מבוארת בח"א כאן, [ב, קטו:], וז"ל: "שהקרן מסוגל לשמונה, כי כאשר תעשה דבר שיש לו שש קצוות, שזהו שלימות הגשם כאשר יש לו שש קצוות [ראה לעיל פ"ו הערה 49], ויש לו שמונה קרנות, והם ד' קרנות למעלה וד' קרנות למטה. ולפיכך אמר בכאן שמונים קרני מלחמה. ודבר זה אמת נכון, שכבר התבאר שכל ענין דברים אלו בחכמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:44)

[44] ובח"א לסנהדרין צה: [ג, קצו:] רמז שם לדברים שהזכיר כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:45)

[45] וז"ל בח"א לגיטין נז. [ב, קטו:]: "ואמר עד שהלך דמן ונפל לים הגדול. גם זה לא היה בדרך מקרה, אלא בענין מופלא. דע, כי ביתר רצו לנטוע עצמם בחוזק ותוקף, ועתה לא נשאר להם שורש וענף. לכך נהרגו בביתר דוקא נשים וטף ודמם נשפך כמים, ונפל לים הגדול... עד שלא נשאר דבר מהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:46)

[46] ובלשון הקודש תיבת "שרש" משמשת לדבר והיפוכו; "נטעתם גם שורשו" [ירמיה יב, ב], "ועניינם נתינת השורש בארץ... ובענין ההפך 'ושרשך מארץ חיים' [תהלים נב, ז], כלומר יעקור שרשך" [לשון הרד"ק בספר השרשים, שורש "שרש"]. ולדברי המהר"ל כאן מחוור היטב היפוך זה. כי השורש שהוא הגורם להשרשת דבר - הוא גופא הגורם שהעקירה תהיה אף היא מהשורש. ולכך תיבת "שרש" משמשת להשרשת הדבר, ולעקירת הדבר. וראה גם להלן הערה 223.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:47)

[47] פירוש - הואיל ומעלת אנשי ביתר היא שהם מושרשים ונטועים בארץ, לכך עקירתם מחייבת ביטול מעלתם, כי כל עוד שמעלתם קיימת - אי אתה יכול לעקרם. ומחמת שחוזקם נובע משורשם, לכך עקירתם צריכה להעשות אף היא מאותו השורש. וצרף לכאן את דבריו להלן בפי"ד [ד"ה והתבאר] שכך הוא ההנהגה בנוגע למעלתם של ישראל, שכאשר הם במעלתם "הם על הכל, אבל אם יוצאים מן השלימות, שאז כאילו ח"ו אין להם מציאות כלל, וכאילו הם נעדרים... והכל מושלים עליה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:48)

[48] יבאר עכשיו לאידך גיסא, ש"שני חלקים מים" אינו מורה על מיעוט המים ["רק הרוב ולא יותר"], אלא שהוא מורה על ריבוי המים, והתגברות כח המים. ובח"א כתב במקום "ויש לדעת" - "אני אומר", שלשון זו מורה שמעתה יאמר דעה החולקת על דבריו הראשונים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:49)

[49] כגון: היחס שבין יעקב לעשו, שנאמר [בראשית כה, כג] "ולאום מלאום יאמץ וגו'", ופירש רש"י שם "לא ישוו בגדולה, כשזה קם - זה נופל... לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים". ובשבת [קנב.] אמרו שזקני ת"ח, כל זמן שמזקינין חכמה נתוספת בהם. וכתב שם בח"א [א, פב:]: "כאשר החומר נחלש לעת זקנה... כח השכלי מתגבר, שכן כאשר זה נופל זה קם, שכח החומרי בחוזקו ובתוקפו - אין השכלי בכוחו. ולעת זקנתו, שבטל ונחלש החומרי, מתגבר השכלי מעלה מעלה". ובסמוך [ד"ה אין דברי תורה] יבאר שהתורה השכלית מתקיימת רק במי שממית עצמו עליה, שאינו בעל גוף, וראה שם הערות 174 ,173. וראה הערה 271, ולהלן פט"ו הערות 73 ,70, ופמ"ב הערה 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:50)

[50] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, ולדוגמא: גו"א בראשית פי"ד סוף אות כא כתב: "כי המים הם פחותי המדריגה". ובח"א לקידושין יג. [ב, קלא.] כתב: "אין דבר שהוא יותר נוטה אחר החומר כמו המים, שהוסרו מן הצורה מכל וכל". ובסמוך יבאר יותר ענין זה. וראה גם כן לעיל פ"ה הערה 462, ולהלן פל"ט הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:51)

[51] ראה לעיל פ"ד הערה 24, ופ"ה הערה 423 אודות הביטוי "שפיכות דמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:52)

[52] צורה היא המדריגה הרוחנית, העומדת כנגד "חומר". ובגו"א בראשית פ"ב אות ל"ו כתב: "כל לשון 'צורה' הוא בעצמו לשון רדוי וכיבוש, כי הוא צר ועושה גבול וחוק לאותו דבר... שכובש את הדבר באותו צורה להיות גבול זה... לפי שהצורה נותנת לדבר חוק וגבול, ולכך נקרא 'צורה'". ובדר"ח פ"ו מ"י [שכא:] כתב: "ולשון 'יצירה' נאמר על הצורה שהיא מוטבעת בחומר... שהוא מלשון צר צורה, שאין הצורה אפשר לעמוד רק בחומר, הוא הנושא". ובח"א לנידה לא. [ד, קס:] כתב: "בריאת האדם יש בו ג' דברים; האחד - חומר, והשני - צורה המוטבעת בחומר, הג' - הנשמה הנבדלת לגמרי". ועוד אודות שהנפש היא צורת האדם - ראה גם כן להלן פנ"ג הערה 13.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:53)

[53] וכמבואר בהערה 49, שכאשר הצורה בטלה - החומרי מתגבר. וצרף לכאן, שב"ב יב: אמרו "קודם שאכל האדם ושתה יש לו שתי לבבות, לאחר שאכל ושתה אין לו אלא לב אחד". ובח"א [ג, סז:] כתב: "אחר שאכל ושתה הלב הוא חסר, כי האכילה והשתיה מבלבל את שכל האדם, ודבר זה ידוע, כי האדם קודם שאכל ושתה יש לו שכל זך ונקי ביותר". הרי שע"י אכילה ושתיה השכל יורד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:54)

[54] ואע"פ שלמעלה כתב שדברי הברייתא תואמים לדברים שהיו שני חלקים מים, ו"הכל הוא ענין זה", ואילו כאן כתב שהברייתא "ענין אחר", צ"ל שכונתו למעלה לומר שאף הברייתא סוברת שכח הדם הועבר לכח אחר [מים או יין], ורק שהמ"ד הראשון סובר שכח הדם עבר להפכו [מים], ואילו הברייתא סוברת שאותו כח הדם עבר לדומה לו [יין], וכמו שמבאר. ובח"א לגיטין כאן לא הזכיר כלל שהברייתא היא ענין אחר, אלא כתב "וכן מה ששנה בברייתא וכו'". ולא ציין שישנו הבדל בין הברייתא למ"ד הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:55)

[55] שיהא היין אדום כדם, וחשיבות הוא [דעת זקנים מבעלי התוספות שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:56)

[56] כמו [בראשית מט, יא] "כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה". ובמשלי [כג, לא] נאמר "אל תרא יין כי יתאדם", והכונה שהיין אדום כדם [דעת זקנים מבעלי התוספות הנ"ל], וכן מבואר במדרש במד"ר י, ב. ובשבת קכט. אמרו "הקיז דם ואין לו מה יאכל... [יקח לעצמו] יין סומקא חלף סומקא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:57)

[57] לשונו שם בגבורות ה' [פב:]: "יש לדקדק במה שאמרה 'כי מן המים משיתהו', והוי לה לומר 'כי מן היאור משיתהו' להורות מאיזה מים הוציאה אותו. ואומר אני, כי שם משה הוא הוראה על עיקר ענין משה ומעלתו, אשר הוא מסולק ומוסר מן המים. וזה כי המים אין להם צורה עומדת קיימת... וכאשר תדע זה תדע לך כי מעלת משה רבינו ע"ה מעלת צורה, לפי שהיה נבדל במעלתו מן החומר. כי השכליים הנבדלים הם צורה בלבד... והמים הם הפך, כי המים אין להם צורה גמורה. ולכך נקראים תמיד בלשון רבים. ולא תמצא לשון יחיד במים, לפי שכל אחדות מכח הצורה המאחד את הדבר, והמים הם בלי צורה גמורה, ולפיכך המים שהם בלי צורה מקויימת - בלשון רבים, והיה משה הפך להם, שהוא צורה נבדלת... וזה הפך המים, שאין במים יחוד צורה. ומפני זה נקרא 'משה', שהיה משוי ממים, כלומר שמשה מסולק מן המים". וראה להלן פל"ט הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:58)

[58] גבורות ה' פי"ז [פ.], שם ס"פ מא [קנד.], ח"א לקידושין יג. [ב, קלא.], ח"א לחולין קלט: [ד, קטו.], ח"א לנידה לא. [ד, קס.], גו"א בראשית פי"ד סוף אות כא, להלן פל"ט הערה 32, פ"מ הערה 79, ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:59)

[59] בא לבאר את הדגשת הפסוק "כמים", ומה היה המקרא חסר אם היה נאמר "על הארץ תשפכנו" מבלי להוסיף "כמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:60)

[60] לא הבנתי את כונתו הקדושה, הרי נאמר [ש"א א, טו] "ואשפוך את נפשי לפני ה'", "ואשפכה עלי נפשי" [תהלים מב, ה], "ועתה עלי תשתפך נפשי" [איוב ל, טז]. וכן לגבי רוח נאמר "שפכתי את רוחי על בית ישראל" [יחזקאל לט, כט], "אשפוך את רוחי על כל בשר" [יואל ג, א], ומדוע לא יאמר שפיכה על נפש. וצ"ע. ואולי כוונתו, שבכל הפסוקים הנ"ל נאמרה לשון שפיכה כמשל, אך שפיכה בפועל על הארץ - אין היא ראויה לנפש, כי הנפש היא צורה, ואין לומר על צורה לשון המורה על דבר המטולטל ממקום למקום. וראה להלן פנ"ז הערה 116 בביאור הדבר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:61)

[61] כי "ענין הבהמה שהיא כולה גוף וחומר" [לשונו בגו"א ויקרא פי"ט אות ג]. וראה שם הערה 7. ובגבורות ה' פ"ד [ל.] כתב: "הבהמה חומרית, מציאותה מציאות פחות ושפל... בעלי חיים שאינם מדברים, הם במדריגת החומר". וראה לעיל פ"ה הערות 422 ,134 ,128. ולהלן פ"ט הערה .31וצרף לכאן יסודו, שהאדם נקרא "אדם" ע"ש האדמה, וכתב על כך בריש דרוש על התורה [ט:]: "למה נתייסד הוא בפרטית להקרא 'אדם' על שם האדמה יותר מכל הנבראים, שכולם מן האדמה נבראו. וביחוד כי הבהמה הרי היא גסות החומר האדמה ביותר מן האדם. אבל לכך נקרא הוא ע"ש האדמה יותר מכל הנבראים זולתו, מפני... כי האדמה מגדלת ומוציאה אל הפועל צמחים ואילנות... הנה היא בכח ויוצא ממנה הכל לפועל. כמו כן האדם בסגולתו הוא בכח, ומוציא שלימותו אל הפועל... לא כן מסודרים בבריאותם על ענין זה כל שאר נבראים, שאינם בכח ויוצאים לפועל, כי כל מה שראוי שיהיה בהם נמצא בם מיד כשנבראו. ולכך נקראת... 'בהמה', כלומר 'בה מה', כי מה שראוי שימצא בה, הרי הוא מתחילה בה... כי דמיון גמור יש לאדם אל האדמה. כי כמו אשר האדמה נזרע בתוכה חטים, וכל מיני זרע נקי וטוב, ונשרשים בה תוך העפר... כן נתן השי"ת הנשמה הטהורה והזכה חלק אלקי ממעל בגוף האדם, ונשרשת שם ומוטבעת בגוף, כאשר מוטבע החטה באדמה". וכן כתב בתפארת ישראל פ"ג [יב.], ובנתיב התורה פט"ו [א, טו.]. הרי שהאדם נקרא ע"ש האדמה מחמת הנשמה האלקית שנזרעה בו. ואילו הבהמה נקראת "בה - מה", כי לא נזרעה בה נשמה אלקית, אלא היא כולה חומרית. ולכך "אין לדם בהמה משפט הנפש". וראה להלן פי"ד הערה 89, פי"ט הערה 47, פל"ד הערה 100, פמ"ו הערה 56. ובפנ"ז הערה 114 יתבאר שלכך אין דם בהמה זקוק לכסוי בעפר.
ובדר"ח פ"ב מי"ד [קג.] כתב: "אין לבהמה כח נפשי נבדל...כי הנפש לבהמה אינו נחשב רק כגוף". ואלו דבריו כאן. ובדרוש לשבת תשובה [פג.] כתב: "נפש בהמית מוטבע בגוף... ונפש האדם לא נפש בהמה". וכן כתב בדר"ח פ"ו מ"י [שכא:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:62)

[62] כמו שאמרו בסנהדרין יד: "מלמד שהמקום גורם". ובהוריות יב. אמרו "אין מושחין את המלכים אלא על המעיין, כדי שתמשך מלכותו". וכתב שם בח"א [ד, נט:]: "ואין זה ניחוש, כי הרבה דברים תלויים במקום, כי הכל כאשר המקבל מוכן. ולפיכך כאשר מוכן המקום שיקבל המקבל, אז מקבל הדבר הטוב. וכן אם המקום רע, אין מקבל המקבל דבר טוב. ולפיכך אמרו שאין מושחין את המלכים אלא על המעיין, שזה המקום מוכן לקבל המשך, שהרי המים מושכין, ולכך תמשך מלכותו". ובח"א לסנהדרין צו. [ג, כא]. כתב: "כי המקום הזה [דן] מתייחס לע"ז ביותר, כי יש מקומות בארץ מוכנים לדברים מיוחדים, כמו שהיה ירושלים מוכנת להיות עיר אלקים". ולהלן בפכ"ח ד"ה ובפרק חלק הזכיר שוב יסוד זה. וראה להלן פכ"ב הערה 8.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:63)

[63] כמו [דברים ב, טו] "וגם יד ה' היתה בם להומם". וכן [שופטים ב, טו] "יד ה' היתה בם לרעה". וכן [יהושע ד, כד] "את יד ה' כי חזקה היא". וכן [ש"א ה, ט] "ותהי יד ה' בעיר מהומה גדולה מאוד ויך את אנשי העיר וגו'". וכן [ש"א ז, יג] "ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל". וכן [ש"א יב, טו] "ואם לא תשמעו בקול ה' ומריתם את פי ה' והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם", ועוד. וצרף לכאן [מנחות לז.] שסתם יד הוא שמאל, ויד שמאל היא מסטרא דגבורה [זוה"ק ח"א כג.]. וראה גו"א בראשית פכ"ח אות כג, ד"ה ומסתייעא, ולעיל פ"ו הערה 32. אמנם בסמוך יבאר שדבריו נסובים אף על יד ימין. וראה הערה 67. ולהלן פ"ח ד"ה ונפל כתב: "שהיד הוא כוח", וראה שם הערה 73, ולהלן פכ"ג הערה 141.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:64)

[64] כפי שכתב בגו"א במדבר פכ"א אות לג, ד"ה ובמדרש, וז"ל: "אין בכל איברי האדם שיש בהם התפשטות כמו הידים, שהם עשויים לפשוט בהם. וזהו סגולת הגשם, שיש לו התפשטות כמו הידים". ובאור חדש [קיג.] כתב: "אין לך דבר חוצה יותר מן הידים, שמתפשטים לחוץ". ובגבורות ה' פמ"ד [ריש קסט.] כתב: "לא תמצא דבר שהוא מתפשט מן האדם כמו הזרוע". וראה עוד בבאר הגולה, באר הראשון [יד.] שביאר שהידים הם האברים החיצוניים ביותר של האדם, ולכך הן מקבלות טומאה יותר משאר איברים. וראה לעיל פ"ה הערה 130, ולהלן פי"א הערה 236.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:65)

[65] מה שמגדיר את מידת הדין "אשר אחד מושך אילך ואחד מושך אילך", לכאורה כונתו כפי שביאר בגו"א בראשית פ"ב אות יד, ששם "אלקים" [המורה על מידת הדין] נאמר בלשון רבים, וז"ל: "וזה מפני שהוא משפיל ומרומם במשפט, כדכתיב [תהלים עה, ח] 'כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים', כי יש לו חילוף כוחות להשפיל זה ולהרים זה במשפט, לכך הוא לשון רבים. וכל משפט יש בו חילוף ורבוי כוחות, לעשות לזה כך, ולשני אשר הוא כנגדו כך, ולפיכך נקרא 'אלקים' בלשון רבים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:66)

[66] שמידתו מידת הדין, וכפי שכתב בגו"א בראשית פ"ל אות יח: "כי כח עשו הוא כח מאדים". וראה להלן פי"ז בד"ה בפרק קמא. וכח מאדים מסטרא הדין כסטרא דטומאה [תיקוני זוהר קנ:]. ובח"א לר"ה כג. [א, קכד.] ביאר שאדום הוא לשמאל. וראה הערה 250. ולהלן פי"ז הערה 30, ובח"א למכות יב. [ד, ג:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:67)

[67] לשונו בגו"א במדבר פכ"א אות לג [ד"ה ובמדרש]: "אבל 'הידים ידי עשו', כי הידים... יש בהם התפשטות... וזה הכח הוא כח עשו". ובאור חדש [קיג.] כתב "עשו אין בו רק הגלוי, לכך יצא עשו ראשונה [בראשית כה, כה]... ועשו יש לו הידים, שאין לך דבר חוצה יותר מן הידים". ובח"א לב"ב קכג: [ג, קכו:] כתב: "וברכת עשו... 'והידים ידי עשו'... כי הידים יותר מאבראי מכל האברים שהם בפנים... עשו שנתברך בכח הנגלה, ולכך נולד ראשון".
ולפי"ז יש כאן הטעמה נוספת בכך ש"יד" מורה על מידת הדין, שהרי מידת הדין שייכת על ראיה, וכמו שאמרו [ב"ב קלא.] "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". וראה גו"א בראשית פכ"ז אות א שראיה דקדושה מיוחדת למידת יצחק. וכן מבואר להלן פי"ג סד"ה ומפני כי, וראה שם בהערות, כי הוא יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. והואיל וראיה מתייחסת למידת הדין, ועל ידים נופל לשון ראיה, לכך "ידים" מורות על מידת הדין. וראה להלן פי"א הערה 70, שהובאו מדבריו בדר"ח פ"ה מ"ג [רכא:] שכתב: "אין הידיעה במידת הדין רק כאשר נמצא נגלה בפועל לגמרי". ובגבורות ה' פכ"א [צג:] כתב: "ראה במידת הדין... כי הרואה נותן עיניו בדבר מצד הדין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:68)

[68] לשונו בגבורות ה' פס"ו [שח.]: "וחטא שפיכות דמים... וחטא הזה שכל האדם הוא חוטא, ואין החטא בחלק ממנו, רק בכללו... לכך חטא זה בכלל כל האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:69)

[69] פירוש - כי כבר ביאר למעלה [תחילת ד"ה ושערו] שרוב המים [מול מיעוט הדם] הוא כאשר ישנם שני שליש מים לעומת שליש דם. אך אם היה יותר מאשר שליש דם, היה בכך שינוי ביחס של רוב ומיעוט, שיחס זה מחייב שהרוב לא יהיה פחות משני שליש. והואיל ובנחלים זורמים מים, אם הדם יעלה על שליש, יהיה בכך שנוי טבע גמור, כי המים לא יהיו רוב מבוסס של שני שליש. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:70)

[70] ואודות שהיחס של רוב ומיעוט הוא יחס של לכה"פ שני שליש לשליש - ראה דבריו בדרוש על התורה [כה.] שכתב: "ענין הבחירה וברירה לא יפול בפחות משלשה, שיהא נבחר אחד מתוך השלשה, וישארו השנים האחרים הרבים ממנו. לא כן אם נבחר אחד משנים, שאין זה בחירה, כי החצי הוא כמו הכל, דקיי"ל [פסחים עט.] מחצה על מחצה כרוב. ואין נקרא ברירה בקחתו את הרוב אל הכל. אמנם בהלקח אחד מהשלשה נקרא זה בחירה, שבחר באחד הזה יותר מאשר ברבים ממנו, המה השנים הנשארים". וזהו כונתו בדבריו כאן, שאם כמות הדם תעבור את השליש, אזי הגבול הבא שלה יהיה שתהיה שוה למחצה כמות המים, [כי אין לעשות חילוקים דקים שבין שליש למחצה גופא], ובכך יתבטל הרוב השייך למים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:71)

[71] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין, ריש נז:


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:72)

[72] זכריה בן יהוידע הכהן, שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש, כשהשתחוו לו ליואש ועשאוהו אלוה, והרגוהו בעזרה [דברי הימים ב, פרק כד] [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:73)

[73] וכך היה המעשה; מצא נבוזראדן את דמו של זכריה שהיה מבעבע ועולה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:74)

[74] נבוזראדן לאנשי ירושלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:75)

[75] הביא דם של בהמות ולא היה דומה לדם זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:76)

[76] נביא היה בנו שהיה מוכיח אותנו בענייני שמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:77)

[77] אני [נבוזראדן] אפייס את דמו של הנביא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:78)

[78] הביא נבוזראדן סנהדרי גדולה וקטנה והרגם ליד דם זה, ולא נח הדם מרתיחתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:79)

[79] נבוזראדן לבסוף כלפי דמו של זכריה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:80)

[80] האם נוח לך שאאבד את כולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:81)

[81] נבוזראדן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:82)

[82] ומה אם על נפש אחת של זכריה - כך נוקם הקב"ה בישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:83)

[83] אותו אדם [אני] שהרג כל אותן נשמות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:84)

[84] שטר צוואה, שפרט מה תהא על נכסיו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:85)

[85] שר צבא מלך ארם [ראה מ"ב ה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:86)

[86] שלא קיבל שאר מצות, אלא עז" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:87)

[87] מי הם אלה שהם בני בניו של סנחריב שלימדו תורה ברבים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:88)

[88] לגבי דמו של זכריה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:89)

[89] על חלקת אבן חלקה, שלא יבלע בארץ, כך היה דמו של זכריה על הרצפה, ולא נבלע [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:90)

[90] קול צוחה ובכי עולה מיעקב. ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:91)

[91] מלכות רומי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:92)

[92] אין לך תפילה שמועלת שאין משתתף בה מישהו מזרעו של יעקב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:93)

[93] אין לך מלחמה שנוצחת שאין בה מישהו מזרעו של עשו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:94)

[94] הא דאמרינן לעיל [גיטין נו. לגבי קמצא בר קמצא] שעל ידי לשון הרע חרב הבית ונהרגו כמה רבבות [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:95)

[95] במריבת לשון, כמו [תהלים לז, ז] 'אל תתחר' [רש"י שם]. כלומר, על ידי מריבה שבאה בגלל הלשון צריכים הכל להיחבא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:96)

[96] אודות שהדם שנשפך הוא עצמו מבקש נקמה - הרי נאמר [בראשית ד, י] "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה", ופירש הרד"ק שם "דמי אחיך ששפכת צועקים אלי מן האדמה וקולם שמעתי". וכן הראב"ע שם כתב "כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על האדמה". ובתהלים [עט, י] נאמר: "נקמת דם עבדיך השפוך", הרי שנקמה משתייכת לדם. [וזהו עומק הביטוי "ה' ינקום דמו"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:97)

[97] אך לא שהיה מרתיח בפועל, אלא שהיה הדם מבקש נקמה, וכמו שיבאר. ונקמה כביכול מעלה רתיחה, וכמו שנאמר [דברים יט, ו] "פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו והשיגו וגו'". [וראה גו"א במדבר פכ"ה אות יג, ושם הערה 41]. וכן נאמר [יחזקאל כד, ח] "להעלות חמה לנקום נקם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:98)

[98] פירוש - לאחר שביאר שהדם לא היה מעלה רתיחה בפועל, א"כ יש לתמוה מה מ"מ ראה נבוזרדאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:99)

[99] פירוש - מלכתחילה נבוזראדן לא תיכנן לבוא על ישראל, אלא תיכנן להניחם במקומם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:100)

[100] מעין מה שביאר בגו"א בראשית, שנאמר שם [בראשית מא, ח] "ואין פותר אותם לפרעה", ופירש רש"י שם "פותרים היו אותם אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באוזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם". וביאר הגו"א שם אות טז בזה"ל: "וא"ת... מנא ידע, שמא אמת פתרו. ויש לומר, שכל מי שרוחו מקשקש בקרבו הוא בשביל שחלם לו חלום שצריך לפתרון, ואין רוחו נחה לו עד שנפתר לו. וכאשר פתרו לו החלום לפרעה עדיין לא נחה רוחו בקרבו,וידע בשביל זה שאין ממש בפתרון שלהם". הרי כאשר הרוח לא נחה בקרבו, זהו גופא סימן שיש צורך בדבר נוסף, אף שאינו יודע מדוע אין רוחו נחה בו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:101)

[101] לשונו בח"א לגיטין נז: [ב, קטז:]: "כי כאשר ראה נבוזראדן שהשי"ת גוזר עליהם שפיכות דם ביותר, ידע כי אין זה רק בשביל דם שנשפך, ומבקש הדם ההוא נקמה". ולפי"ז "אשכחיה" פירושו ראיה שכלית, ולא ראיה חושית. וכפי שכתב בגו"א בראשית פט"ז אות ח: "ראתה בדעתה... ועל דבר המחשבה שאדם מתבונן שייך 'ותרא'". וכן פירש רש"י בראשית יח, ב "וירא - לשון הבנה". ובתפארת ישראל, בהקדמה [ה] כתב: "כמו שיפול לשון ראיה על העין, כך יפול ראיה על השכל". וראה להלן פ"ט הערה 23, ופל"א הערה 60.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:102)

[102] כי עיקר הכפרה הוא בעבודת הדם, וכמו שאמרו [זבחים ו.] "אין כפרה אלא בדם". וראה גו"א ויקרא פ"א הערה 328. ולכך הקרבן נקרא ע"ש עבודת הדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:103)

[103] כמבואר בהערה 96. והחידוש כאן, שלאו דוקא דם נרצח מבקש נקמה, אלא כל דם ודם שלא הגיע לייעודו עומד לנקמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:104)

[104] הרי לא הביאו בפועל קרבן, ומהי, איפוא, כוונת הגמרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:105)

[105] לשונו בח"א: "ומה שאמר אייתו דם זבחים וכו', כלומר להתבונן בדם קדשים אם ישתפך דם קדשים אם יבקש נקמה כ"כ, והיה משיג שאינו כ"כ מבקש נקמה, ולא הוי דומה לזה, כלומר שאין ענין דם קדשים דאשתפיך מעלה רותח ונקמה בזה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:106)

[106] לשונו בח"א: "כן היה משער שכבר נח, ואינו מבקש נקמה כאשר נח לבו של נבוזראדן, ולא היה מבקש לשפוך דם יותר". ופירשו, כאשר נבוזראדן נח, הוא הבין מכך שאין דמו של זכריה מבקש עוד נקמה, ולכך לבו של נבוזראדן היה יכול לנוח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:107)

[107] כלשון הגמרא "ניחא לך דאבדינהו לכולהו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:108)

[108] נעמן, נבוזראדן, המן, סיסרא, וסנחריב. ובח"א לסנהדרין צז. [ג, רג.] כתב: "כי כח סנחריב שהיה לו הוא כח עליון, רק שהיה נוטה לצד טומאה. וכמו שהרופא מסיר הרע עד שנשאר הטוב, כך הסיר הקב"ה מן כח סנחריב... עד שנשאר הטוב. וכן הוא נבוזראדן, אף שהיה מחריב הבית, היה מעורב בכח ההוא כח עליון, והוסר אותו הרע ונרפא מרעתו, והיה גר צדק. וכן נעמן... וכן המן... וכאשר הוסר הסיג, נשאר כסף צרוף". ושם ציין לדבריו כאן בנצח ישראל. וראה להלן פנ"ה הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:109)

[109] ובחולין קלט: אמרו "משה מן התורה מנין... המן מן התורה מנין". ובאור חדש [נ:] כתב: "כי דבר זה שייך אל הצדיק מפני מעלתו אשר יש לו, לכך שאל 'המן מן התורה מנין', שיש לו לרשע דבר זה שייך אל הצדיק מפני מעלתו אשר יש לו, לכך שאל 'המן מן התורה מנין', שיש לו לרשע רמז בתורה, שמזה יש ללמוד כמה גדול כח הרע ברשעות עד שיש לו רמז בתורה השכלית. כי גדול כוחו ברשעות, וכוחו הרע בלתי גשמי... כי נחשב כח המן, אף שהוא רע מאוד, אין כוחו כמו שאר אדם אשר הוא טבעי גשמי, אבל כוחו הרע בלתי גשמי... שיש אדם שהוא רע מאוד, ובשביל גודל כח הרע שיש לו - אין כוחו גשמי... כי כח האדם גדול מאוד, הן לטוב והן לרע, אף אם מקומו בין התחתונים עם הנמצאים הגשמיים". וצרף לכאן את דבריו בגו"א דברים פ"א אות כט, שלשון "אנשים" נאמרת על צדיקים, וכן על רשעים המופלגים ברשעותם, וכמו דתן ואבירם. ודבריו שם שייכים מאוד ליסוד שמניח כאן, שישנו צד שוה בין צדיקים לרשעים המופלגים ברשעותם. וכן הוא בגו"א שמות פ"ב אות כ.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:110)

[110] ואודות שהבן נושא בתוכו את כח האב, ראה דבריו בגו"א במדבר פט"ז אות ד [ד"ה ואם] שכתב: "דודאי צדיק שמוליד רשע, יש דבר פסולת בצדיק שממנו נולד הרשע, כי אין צדיק שלא יהיה בו דבר פסולת ויוצא הרשע ממנו". והרמב"ן בדברים כט, יז כתב: "כי האב שורש הבן... כי משורש מתוק לא יצא מר. וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד, ולא הרהר כלל בעו"ג - לא יוליד מודה בה". וראה להלן פל"ג ד"ה ואמר אברהם, ששם נתבאר יסוד זה. וראה לעיל פ"ב הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:111)

[111] פירוש - בהכרח הוא שאדם המופלג ברשעותו יהיה נושא בתוכו ג"כ כח קדושה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:112)

[112] לשונו בח"א לגיטין נז: [ב, קיז.]: "כי אין ספק שהיה לאלו שזכר כח עליון, ובאותו כח היה פועל, רק מה שהיו פועלים היה בטומאה. וכל כח עליון הוא רוצה בקדושה כמו שראוי לעליונים. ולכך, אף אם אצל האבות שהיו רשעים, דכח זה היה בטומאה, מ"מ היה הכח הזה בטהרה אצל הבנים, ולכך היה להם זרע קדוש, ולפיכך היו גדולים ומלמדים תורה ברבים". וראה עוד להלן פי"ח הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:113)

[113] לשונו בח"א: "ואם באביו היה בטל הקדושה הזאת אצל הרשע, אבל בבניו נתגלה כח זה, ולכך לימדו תורה ברבים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:114)

[114] ועוד דוגמה לכח אב שנתלבן אצל הבנים, ראה להלן פל"ב סד"ה ואין לך, שביאר שם שכח המשיח היה נמצא אצל לוט, אך היה מעורב בזוהמא ובסיג, אך לבסוף נזדכך ונתלבן ע"י רות ונעמי, עד שמזה יהיה נולד המשיח.
ואודות יסודו שהבן מגלה את כוח אביו, ראה דבריו בגבורות ה' פ"ט [נז:] שכתב: "ראוי שיהיה העונש נמשך אל זרעו של אברהם בשביל אברהם, כי חסרון השורש יתגלה ויתראה בענפים ביותר, כי זה ענין הענף, שבו יתגלה כח השורש, ולפיכך חטא השורש יתגלה בענפים ביותר ממה שנראה בשורש עצמו". ואם כך היא ההנהגה בחסרונו, הוא הדין והיא המידה במעלות טובות. וראה לעיל פ"ב הערות 6 ,5, אודות שהאב הוא שורש הבן, וכן פ"ד הערה 89.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:115)

[115] חידוש גדול למדים אנו מדבריו כאן, שאף המן הרשע, שהינו מזרע עמלק [סופרים פי"ג], אף הוא בגדר "שיש לו חיבור ודבוק אל הקדושה". ואשר כתוצאה מאותו דבוק נתגיירו בני בניו ולימדו תורה בבני ברק. וראה להלן פ"ס הערה 72.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:116)

[116] לעיל פ"ה ד"ה דע, לאחר ציון 399 כתב: "הוא [טיטוס] היה ראש המשחיתים... שהיה מוכן להשחתה". וכן שם ד"ה וניקר במוח, שכתב: "כבר אמרנו לך כי הרשע הזה היה מחבל ומשחית יותר מכל הרשעים... שהיה הוא מקצץ ומשחית ומפריד". וכן שם ד"ה נקטינן, ד"ה ולפיכך, וד"ה והנה ידוע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:117)

[117] לשונו בבאר הגולה, באר הששי [קלח:]: "דע, כי טיטוס הוא אשר החריב ושרף והשחית את בית אלקינו, ואין אדם כמוהו בעולם שהיה מתנגד אל השי"ת כמו זה הרשע... שחירף וגידף כלפי מעלה... והיה מיוחד זה הרשע להתנגד אל השי"ת בעצמו". והובא לעיל פ"ה הערה 400. ובח"א כתב: "מזרע טיטוס לא היו מבנים שלו תחת כנפי השכינה, כי כוחו כח סמאל הרשע, שאין לו חלק בו יתברך... נקצץ ונכרת מן השי"ת, כפי שהיה מידתו הקיצוץ והפירוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:118)

[118] ועוד אודות שגירות מוכיחה על דביקות בהשי"ת הקיימת באביו של הגר, ראה דבריו בגו"א שמות פ"ב אות יט שכתב: "דלא היה מקפיד משה רק אם היה זרעו [של המצרי שהכה משה (שמות ב, יב)] מתגייר, מורה על שיש בו [במצרי] דבר טוב". וראה שם הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:119)

[119] מוסב על המשך דברי הגמרא שאספסינוס קיסר הרג בכרך ביתר ארבע מאות רבוא מישראל, ויש אומרים ארבעת אלפים ריבוא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:120)

[120] לעיל פ"ה סד"ה וכן תמצא, וראה שם הערה 60.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:121)

[121] ו"כרך" מורה על חוזק המקום, וכפי שביאר לעיל פ"ה ד"ה אקמצא. ובערוך ערך כרך [ג'] כתב: "'ערים גדולות ובצורות' [דברים א, כח] תרגום [שם] 'קירויין רברבן וכריכין'... בלשון יוני עיר מוקפת חומה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:122)

[122] רש"י דברים א, ד: "עשתרות הוא לשון צוקין וקושי, כמו 'עשתרות קרנים'". וכן ביאר רש"י בדברים ז, יג, שנאמר שם "עשתרות צאנך", ופירש רש"י שם "מבחר הצאן, כמו 'עשתרות קרנים', לשון חוזק". וראה גו"א בדברים פ"ז אות ט, שדעת המהר"ל היא שתיבת "עשתרות" גופא מורה על חוזק, וכאן שהיא נאמרה ביחד עם תיבת "קרנים", הרי זה משום שאף "קרנים" הוא חוזק הבהמה, ו"עשתרות" מתחברת ל"קרנים", כי שתיהן מורות על ענין החוזק. [וראה לעיל הערה 37]. ולשונו בדברים פ"א אות טז: "דמדכתיב אצלו 'קרנים', מורה על חוזק, שתוקף הבהמה בקרנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:123)

[123] כפי שענין זה נתבאר בריש הפרק, וראה הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:124)

[124] לעיל פרק ו, ד"ה ששים רבוא, ושם הערה 49.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:125)

[125] מה שתלה את מנין הארבע למנין הששים, הוא שבא להורות שכשם שמספר ששים רבוא שייך במהותו לטור מלכא [כמבואר בפרק ו], כך מספר ארבע שייך במהותו לביתר. ולכך המספרים שננקטו בקשר למקומות אלו שייכים למהותם של אותם מקומות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:126)

[126] פירוש - שטח [מקום] מתאפיין בכך שהוא מתפשט לארבעה צדדין [צפון, דרום מזרח ומערב], וכפי שכתב בנתיב הנדיבות פ"א [ב, רמב:] בזה"ל: "החמישי הוא נבדל מן הארבע, כי השטח יש לו ד' רחקים, שהרוחק הוא גשמי, אבל החמישי הוא כנגד האמצעי... וזה נרמז בה"א, כי כל האותיות הם גוף אחד, חוץ מן הה"א שיש בה שני חלקים, האחד הוא ד', והשני שהוא בתוך הד', עד שנעשתה מזה הה"א. ודבר זה מורה לך כי החמישי נבדל מן הארבע, שהם [הארבע] השטח שהיא גשמית. וידוע כי הנקודה האמצעית שהוא בתוך השטח נבדלת מן השטח, אשר יש לו ד' רחקים". וכן רמז בקצרה בגו"א ויקרא פכ"ז אות ז. ובח"א לסנהדרין י: [ג, קלה.] כתב: "התפשטות הקו הוא השטח, כי הקו אין לו התפשטות רק באורך, ואילו התפשטות הקו הוא לאורך ורוחב. ויש לשטח הזה חמשה, דהיינו ד' קוים לד' רוחות, והאמצע אשר ביניהם הוא הנקודה האמצעית, והם חמשה". וראה לעיל פ"א הערות 57 ,54, ובסמוך הערות 270 ,128, להלן פט"ז הערה 64, פי"ז הערות 102 ,96, ופכ"ד הערות 109 ,103.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:127)

[127] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בח"א לסוטה יג. [ב, נג.] ביאר שלכך נקברו אדה"ר והאבות בקרית ארבע [בראשית כג, ב], וז"ל: "שהאבות הם מקום לכל העולם... והמקום ראוי לארבע, כי לעולם שטח המקום ד' על ד', כמו שידוע שנתנו שיעור מקום האדם ד' על ד'. וכן כל מקום שטח שלו מרובע. ולכך היו האבות, שהם יסוד בני אדם - דהיינו אדה"ר וג' האבות הקדושים - נקברים במקום ששמו 'קרית ארבע', כי מקום זה שנקרא 'ארבע' ראוי להם בעבור כי ארבע הוא ראוי למקום". וכן כתב בגו"א בראשית פכ"ג סוף אות ד, בגבורות ה' פנ"ח [רנח.], בנתיב אהבת ריע פ"ב [ב, נט:], ועוד. וראה להלן פי"ז ד"ה ומה שאמר, ושם הערה 96. וראה להלן פט"ז סוף הערה 64 ש"מקום הוא הרביעי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:128)

[128] כן מבואר ברש"י במדבר יג, כה. ובמגילה ג. אמרו "נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה". ובח"א לר"ה כג. [א, קכו.] כתב: "א"י ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, לפי שמקום מדריגתה הוא כך, כי אין ספק שמקום כאשר יש לה שלימות גמור מדריגתה הוא יותר עליון ממקום אשר הוא חסר... והמקום אשר הוא שלם הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה... כי חשבון ד' על ד' הוא חשבון מרובע ושלם מן המקומות. וזה תמצא בכל מקום כי חשבון ד' הוא חשבון שלם... ונתנו לא"י מדריגתה זאת, שיש לשעור שלה המדריגה העליונה אשר ראוי למקומות השלימות, לפי שמדריגתה כך". וראה שם שמאריך בזה, ומבאר עפי"ז את דברי הגמרא [גיטין נז.] שא"י היא ארץ הצבי, שבזמן שיושביה עליה - מתפשטת. וראה לעיל פ"ו הערה 89, וגו"א בראשית פכ"ח אות יט. ובח"א לב"ב עג: [ג, צג.] כתב: "כאשר בחנו [חכמים] השיעור מה שראוי מצד הצורה... וכמו ששערו א"י שהוא ד' מאות על ד' מאות פרסה... כי לא יביטו חכמים רק אל הצורה המופשטת מצד עצמה". וראה להלן הערה 274.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:129)

[129] שהוא מספר ארבע מאות, ויסוד מספר ארבע מאות הוא ארבע, וכמבואר לעיל בהערה 40, ולהלן הערה 235.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:130)

[130] כי האנשים נגדרים עפ"י מקומם, וכפי שכתב בגו"א בראשית פכ"ג אות ד: "ולפי ענין ומדריגת הארץ היא מגדלת אנשים, יש מקום מגדלת גבורים [רש"י במדבר יג, יח]... שהארץ ההיא גורמת". ובגו"א שמות פי"ב אות סז כתב: "ודע, כי הארץ אשר יושב בה האדם - הוא מתייחס אחריה, מפני כי כל דבר מתייחס אל המקום אשר הוא מקומו". ובדר"ח פ"ג מ"ד [קכב.] כתב: "נכנס המקום בהכרת האדם לומר פלוני ממקום פלוני, ואם שינה שם עירה ושם עירו [בגט] הוא נחשב כמו שינה שמו ושמה [גיטין פ.], וכל זה כי יש לאדם מקום מיוחד". ובגו"א במדבר פ"י אות כח כתב: "כי המקום מורה על מעלת העומד בו", וראה שם הערה 102, ולהלן פ"מ הערה 85. ולכך בביתר, האנשים הדרים בה משוערים ג"כ במספר ארבע. וראה לעיל פ"א הערה 15, להלן הערה 234, פ"ח הערות 84 ,31, פ"ט הערה 115, פי"ג הערה 129, פט"ז הערה 64, פי"ז הערה 37, פכ"א הערה 86, פכ"ד הערה 38, ופנ"ו הערה 89.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:131)

[131] כי זהו מספר ארבע היותר גדול. "ולא תמצא בכתוב מספר יותר, כי מספר 'רבבה' [בראשית כד, ס], אע"ג שיוכל לספור מספר רבבה בכל מקום, כמו שאמר 'שש מאות אלף' [שמות יב, לז], לא אמר 'ששים רבוא', אבל מספר אלף... מונה אותו, ולא יאמר 'שלושים מאה', רק 'שלש אלף'. ולפיכך רבבה אינו מספר כמו שאר מספר, רק שנאמר על רבוי בלבד, לכך נקרא 'רבבה'". [לשונו בגו"א דברים פ"ד אות כא, ד"ה וקאמר]. וצ"ב במאי קמפליגי שתי דעות אלו, ומדוע המ"ד הראשון נקט בד' מאות רבוא, ולא בד' אלפי רבוא, הרי אף מ"ד זה סובר ש"ראוי לו מספר ארבע על פי היותר גדול" [לשונו כאן], ומדוע הוא נעצר במספר המאות. וצ"ע.
ובח"א הוסיף כאן: "ומה שהשיב המהביל עזריה מהאדומים על דברי חכמים, מבואר בתוספות [גיטין ריש נז: הקושי שעמד עליו עזריה], והשבנו על דבריו בחבור באר הגולה". וכונתו לדברים שכתב בבאר הששי [קלב.-קלג:], ששם הביא את קושית עזריה מהאדומים, שהקשה כיצד ניתן לומר שאספסינוס הוא זה שהחריב את ביתר, הרי בשאר מקומות אמרו חז"ל שאדרינוס קיסר החריב את ביתר, ולא אספסינוס.ועל כך כתב המהר"ל בתשובתו הסופית בבאר הגולה [קלג.] בזה"ל: "אין דברי חכמים ספר דברי הימים... שאילו היו באים לדבר מי הוא שהרג בביתר... היה קשה, אבל לא באו חכמים לספר מזה רק מה שהגיע לישראל ולארץ הקדושה, שהחריבו מלכים אותה... ואין דעת חכמים נוחה מזה שיהא שתי חורבונת [שונים לירושלים ולביתר], כי פעם אחד נגזר עליהם החורבן, ולא שני פעמים. כי ביתר, אף כי נמשך מלכותם איזה שנים אחר החורבן, מ"מ חורבן אחד הוא, ואינם שני דברים מחולקים. ובודאי אילו לא נחרב ירושלים, לא נחרב ביתר, והכל נמשך אחר חורבן ירושלים. ודבר זה מבואר שתמצא בפרק הנזיקין מספר חורבן טור מלכא וביתר עם חורבן ירושלים, כאילו היה הכל מעשה אחד. ואין ראוי לומר שהיו שנים [שני קיסרים], לכך תולה חורבן ביתר באספסינוס. וזה חכמה גדולה לעשות חורבן הבית וביתר חורבן אחד ממש". וראה גם לעיל פ"ו הערה 145, ולהלן הערה 277.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:132)

[132] ברכות כ: "נשים ועבדים וקטנים... וחייבין בתפילה... דרחמי נינהו". וכן רמז בגו"א בראשית פי"ח אות נח, ושם הערה 219. ובנידה ע: אמרו על תפילה "יבקשו רחמים". ובברכות יב: אמרו "כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא". ושבת סז. אמרו "צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים", ועוד. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:133)

[133] כפי שכתב לעיל פ"ה ד"ה וכאשר תבין: "והיה ליעקב מדת הרחמים". וראה שם הערה 351. וכן ביאר להלן ר"פ נב "שמידת יעקב מדת הרחמים, וזהו עצם החבור". וראה שם בהערות. ואבוהון דכולהו הוא הפסוק שיעקב אמר לבניו [בראשית מג, יד] "וקל שקי יתן לכם רחמים".
ובח"א כתב כאן: "כי התפילה היא רחמים, וזה מדת יעקב שמדתו רחמים, ודי בזה למבינים. וביארנו דבר זה בחבור גבורות ה' [פס"ד] אצל 'אהבתי כי ישמע ה' קולי' [תהלים קטז, א], ועוד בכמה מקומות". ובגבורות ה' שם פס"ד [רצד.] כתב שתפילה קשורה לרחמים, וז"ל שם: "בפרק ערבי פסחים [קיח:], דרש רבה, אמרה כנס"י לפני הקב"ה, רבש"ע, אימת אני אהובה לפניך בזמן שאתה שומע קול תחנוני... ובמדרש [ילקוט שמעוני ח"ב רמז תתעד] אין האזנים של מעלה כרויות אלא לי בלבד... והוא דבר מופלג עוד בחכמה... כי שמיעת התפילה בשביל שישראל קרובים אל השי"ת מכל הנמצאים, וכמו שאמר הכתוב [דברים ד, ז] 'אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו', הנה זכר אצל קבלת התפילה קורבה, כי קבלת התפילה בשביל שישראל קרובים אל השי"ת".
הרי שביאר שהתפילה, לא רק שהיא בקשת רחמים, אלא אופן קבלתה הוא ע"י רחמים. כי הקורבה של ישראל אל השי"ת היא היא המאפשרת את קבלת התפילה. וקורבה זו היא גדרה של רחמים, וכפי שכתב להלן ר"פ נב, וז"ל: "מדת רחמים זהו עצם החבור... כי זה ענין הרחמים האהבה והחבור, שכבר בארנו כי 'אוהב' תרגומו 'מרחמוהו' [בראשית כה, כח]. וכן בלשון חכמים [כתובות קה:] 'לא לדין אינש מאן דמרחם ליה'... והאהבה היא הדבוק והחבור בעצם, שכאשר דבק נפשו כמו האב לבן והאם לבנה מרחם עליו... ולפיכך מידה זו בעצמה הוא הסבה אל החבור שיש אל השי"ת לתחתונים". וראה שם בהערות. הרי שכל קורבה וחבור מביאים לרחמים. ולכך קבלת התפילות, אשר תלויה בקורבת המקבל, נידונת כרחמים. וראה להלן פכ"ה הערה 101, פ"ל הערה 44, ופמ"ב הערה 118.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:134)

[134] אע"פ שיצחק היה המברך שם, ולא הקב"ה, אך כבר פירש שם הרמב"ן [בראשית כז, ז] ש"הברכה לפני ה' תהיה ברוה"ק". וכן כתב שם החזקוני "שעל כל ברכה וברכה שיברכך אביך - הקב"ה יסכים על ידו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:135)

[135] לשונו בגו"א בראשית פכ"ז אות כה: "'ועל חרבך תחיה' שהוא הפך מדת יעקב, אשר אתו השלום והאמת". וראה שם הערות 76 ,75, בביאור ששלום ואמת סותרים לחרב. וראה בתפארת ישראל פ"א [ט.] שביאר שמחמת ברכה זו מופקע עשו מקבלת התורה, "כי אין ספק שברכתם לפי מה שהם היו מוכנים אליה בעצמם". וכן מבואר בזוה"ק ח"א קמה. "ברכיה בהאי עלמא ואסתכל בדרגיה ואמר 'ועל חרבך תחיה', דהא הכי אתחזי לאושדא דמין [לשפוך דם] ולמעבד קרבין [ולעשות מלחמות]". והרי על שם כך היה אדמוני שהוא "סימן שיהא שופך דמים" [רש"י בראשית כה, כה]. ובירושלמי סוטה פ"ז ה"ב אמרו "ד' לשונות נאין שישתמש בהן העולם... רומי לקרב". ופירש הקרבן העדה שם: "לקרב - למלחמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:136)

[136] מבאר בזה המשך דברי הגמרא שהובאו לעיל "והיינו דאמר רבי אליעזר 'בשוט לשון תחבא' וכו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:137)

[137] של קמצא ובר קמצא [וכמבואר למעלה, ושם הערה 94].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:138)

[138] שהרי מצאנו שירמיה הדגיש "אל תבטחו לכם אל דברי שקר לאמור היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה". ופירש שם הרד"ק "שהיו אומרים לא יחריב [השי"ת] היכלו בעבור העון, ולא תחרב העיר הזאת". הרי שביהמ"ק מגן על העיר. ואל תשיב שכך אמרו נביאי השקר, אך אין זו האמת, שהרי אף הנביא ירמיה משיב להם "ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בוטחים בו וגו' כאשר עשיתי לשילו". הרי שאף לדידן חורבן העיר יכול להתבצע רק לאחר שהבית יחרב. אך כל עוד שהבית עומד אין חורבן העיר יכול להעשות. ולעיל בפ"ה ד"ה וכן תמצא כתב: "כי הברכות היו בארץ בשביל בית המקדש", וראה שם הערות 58 ,57. הרי כל א"י הושפעה מהמצאות ביהמ"ק בתוכה. וראה הערה 210, ולהלן פי"א הערה 109, פכ"ג הערה 205.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:139)

[139] ועוד אודות שחורבנות ביתר וטור מלכא אינם חולקים מקום לעצמם, אלא שהם שייכים לחורבן ירושלים - ראה לעיל פ"ו הערות 145 ,144, ולעיל הערה 131.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:140)

[140] תענית כט. "כתיב [במדבר יד, א] 'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא'... תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חנם, ואני קובע לכם בכיה לדורות". [וראה להלן פ"ח ד"ה ועוד]. והרי חטא המרגלים נחשב לחטא לשון הרע, וכמבואר ברש"י ר"פ שלח [במדבר יג, ב] "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה... ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר". וכן מבואר בארוכה בגו"א במדבר פי"ד אות לו. וראה להלן פ"ט הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:141)

[141] לשונו בדרוש לשבת תשובה [פ.]: "בעל לשון הרע הוא מוליד ממנו דברי מיתה והעדר, כי זה ענין לשון הרע, שמביא הריגה וחורבן המציאות, כמו שאמרו ז"ל [ערכין טו.] שלשה לשה"ר הורגתן. ולפיכך לשון הרע הפך השם יתעלה, שמאתו נולד וימצא תולדת המציאות, ואלו שמולידין לשון הרע מולידין חורבן העולם ובטולו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:142)

[142] להלן ריש פרק ט. ובח"א הוסיף כאן: "כי הלשון, שהוא אל הנפש המדברת, אשר היא שכלית, הוא מחריב בית המקדש שהוא קדוש. ולכך א"י הקדושה חרבה בשביל לשון הרע, וכן ביהמ"ק, שהוא קדוש, פועל בהם הלשון. כי הדבור אל האדם שהוא שכלי, ולכך על ידי זה חרב הבית, ואין כאן מקום זה, ונתבאר בערכין [טו.] דבר זה, ועוד בשאר מקום". ואודות שהדיבור הוא שכלי - ראה לעיל פ"ה הערה 132.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:143)

[143] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין נז:, ובשינויי לשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:144
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:144](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:144)

[144] פירוש - כי קודם לכן בגמרא מובא המעשה בארבע מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון ["ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים" (רש"י שם)] שקפצו כולם ונפלו לתוך הים. "ועליהם הכתוב אומר 'כי עליך הורגנו כל היום וגו'". אמנם רב יהודה חולק על כך, וסובר שהפסוק הזה מוסב על מעשה אחר, של אשה ושבעה בניה, שבנה הראשון הובא לפני הקיסר, ונצטוה לעבוד ע"ז, והשיב לו מפסוק בתורה שאינו רשאי, והרגוהו. וכך אירע עם שאר ששת בניה. ולבסוף אף אמם עלתה לגג ונפלה ומתה. ומעתה מבאר המהר"ל מדוע רב יהודה חולק וסובר שהפסוק אינו מוסב על המעשה של הילדים וילדות שקפצו וטבעו בים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:145
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:145](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:145)

[145] כמבואר בגו"א דברים פכ"ט אות ד לגבי כל נפעל, שמקבל פעולה מאחר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:146
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:146](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:146)

[146] בא לבאר את דברי הגמרא [גיטין נז:], שכל אחד מבני אותה אשה ציטט פסוק אחר מהתורה האוסר עליו לעבוד ע"ז. ובגמרא הובאו הפסוקים הבאים: "אנכי ה' אלקיך" [שמות כ, ב], "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" [שמות כ, ג], "זובח לאלהים יחרם" [שמות כב, יט], "לא תשתחוה לאל אחר" [שמות לד, יד], "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" [דברים ו, ד], "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים וגו'" [דברים ד, לט], "את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום" [דברים כו, יז-יח].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:147
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:147](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:147)

[147] קצ"ב, כי הפסוק הששי הוא "וידעת היום", שנאמר בדברים ד, לט, ואילו הפסוק החמישי הקודם לו הוא "שמע ישראל", שנאמר מאוחר יותר בפרשת ואתחנן [דברים ו, ד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:148
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:148](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:148)

[148] פירוש - לפי גירסת תוספות הבן הראשון ציטט שני פסוקים, "אנכי" וכן "לא יהיה לך" [שמות כ, ב-ג], ולא כגירסה שלפנינו שהראשון הביא רק את הפסוק "אנכי", והשני הביא את הפסוק "לא יהיה לך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:149
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:149](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:149)

[149] פירוש - לפי"ז רק ששה בנים ציטטו מפסוקים, ואילו השביעי לא ציטט פסוק חדש, אלא חזר על אחד מהפסוקים שכבר הוזכרו [מובאר בסמוך].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:150
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:150](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:150)

[150] כמבואר ברמב"ם סהמ"צ, מ"ע א: "אשר ציונו בהאמנת האלהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו 'אנכי ה' אלקיך'". ואילו איסור ע"ז לומד הרמב"ם [מל"ת ב] מהפסוק הבא "לא תעשה לך פסל וגו'". וההבדל בין כופר בעיקר לעובד ע"ז מבואר בגו"א ויקרא פכ"ד אות יג ד"ה אבל, וז"ל: "מברך השם, אי אפשר שתהיה עבירה יותר חמורה, שהרי הוא פוגם בעיקר לברך השם, לא כמו ע"ז שמוסיף אלוה, ומ"מ בעיקר אינו פוגם". וכן כתב בגו"א במדבר פי"ט אות כז, ד"ה אמנם, וז"ל: "כל הטועים אחר ע"ז, מודים שהוא יתברך התחלת הכל, רק שאומרים שיש לעשות התחלה אל האדם". ובנתיב הענוה פ"ד [ב, י.] כתב: "כופר בעיקר... אין דומה בזה למי שעובד ע"ז, כי העובד ע"ז, אף שהוא עובד ע"ז, ומוציא עצמו מרשות העלה, אינו אומר שאין כאן אלוה, רק שאינו תחת רשות העילה... שאין בעל ע"ז מסלק האלהות לגמרי... [אבל כופר בעיקר] מסלק ממנו משפט העלול לגמרי, כלומר שאין כאן עלול, ואם אין עלול אין עילה". וראה לעיל פ"ה הערה 531.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:151
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:151](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:151)

[151] לשון תוספות: "ובמדרש אמר דקמא אמר 'אנכי', והשני 'לא יהיה לך'". והמדרש הוא באיכ"ר פ"א אות נ, וכן בילקו"ש ריש פרשת כי תבוא, רמז תתקלח, ד"ה מעשה במרים בת תנחום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:152
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:152](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:152)

[152] משנה סנהדרין מה: "וחכמים אומרים אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז". ואמרו שם בגמרא "מה מקלל זה שכפר בעיקר, אף כל שכפר בעיקר". ופירש רש"י שם "אין לך לרבות אלא העובד ע"ז". הרי אף בעובד ע"ז ישנו ענין של כופר בעיקר. ורק שמברך השם כופר לגמרי בעיקר, והעובד ע"ז כופר במקצת בעיקר. וכן כתב בדרשת שבת תשובה [פא.], וז"ל: "עבודת אלילים, וכל שכן קללת השם שהוא כופר **לגמרי** בעיקר", הרי שעע"ז אף הוא כופר בעיקר, אך אינו כופר לגמרי בעיקר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:153
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:153](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:153)

[153] כמסופר בגמרא בגיטין נז: ש"אף היא [אמם של השבעה] עלתה לגג ונפלה ומתה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:154
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:154](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:154)

[154] והדבר אסור, שנאמר [בראשית ט, ה] "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" - זה ההורג את עצמו [ב"ר לד, יג], וחייב מיתה לשמים [רמב"ם הלכות רוצח פ"ב ה"ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:155
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:155](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:155)

[155] כך תירץ שם המאירי בגיטין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:156
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:156](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:156)

[156] כמו שנאמר [בראשית לז, לה] "כי ארד אל בני אבל שאולה", "יורד שאול לא יעלה" [איוב ז, ט], "ביום רדתו שאולה" [יחזקאל לא, טו] "והורדתו את שבתו בדם שאול" [מ"א ב, ט], ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:157
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:157](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:157)

[157] לשונו בח"א: "והיא הפילה עצמה מלמעלה, שהוא החיים, ומסרה עצמה למות, והיא ירידה לשאול, וזהו הנפילה". ונראה לבארו, כי כבר השריש המהר"ל ש"דבר שהוא קדוש - עליון הוא, והחומרי הוא שפל... שכל הדברים אשר אין להם קדושה נקרא שפלים, והקדושים נקרא גבוהים" [לשונו בח"א קידושין סט. (ב, קמז:)]. והרי חיים באים מדביקות בו יתברך, וכפי שכתב בדר"ח פ"ו מ"ח [שז.]: "המציאות והחיים שיש לאדם ולכל הנמצאים מפני שהוא יתברך אלקים חיים, נותן חיים לדבקים בו... ולפיכך אצל הדביקות נזכר חיים, שנאמר [דברים ד, ד] 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים'... וידוע כי האילן והענפים כאשר דביקים בעיקר יש להם חיים מן העיקר, ואם נבדל הגוף מן העיקר מיד אין לו חיים". ולכך היחס שבין החיים למתים הוא יחס של עליונים לתחתונים. וראה הערה 227, להלן פ"י הערה 109, פי"א הערה 3, פי"ג הערה 89, ופי"ד הערה 132.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:158
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:158](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:158)

[158] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין נז:, שאמרו שם שהפסוק [תהלים מה, כג] "כי עליך הורגנו כל היום" נאמר על "תלמידי חכמים שמראין הלכות שחיטה בעצמן", שמראים על עצמם איך עושים שחיטה, ופעמים נפצעים מכך. והמשך הגמרא הוא "כל מילי ליחזי איניש בנפשיה [כל דבר יכול שיראה וידגים אדם בעצמו], בר משחיטה ודבר אחר", ופירש רש"י שם "בר משחיטה - שמא יתחבנו בגרונו. דבר אחר - צרעת ומראות נגעים, מפני שמסוכן לקפוץ עליו". והמהר"ל יבאר כאן ענינה של שחיטה וענינה של צרעת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:159
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:159](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:159)

[159] לשונו בתפארת ישראל פ"כ [סב:]: "ואצל יצחק נאמרה מצות שחיטה, שאמר [בראשית כז, ג] 'שא נא כליך', וידוע כי השחיטה הוא נוטה אל מדת הדין, ולכך היה מדת יצחק לקיים המצוה הזאת". ובגו"א ויקרא פי"א אות ג, ד"ה ויש, כתב: "כי השחיטה הוא המעדיר את הנמצא... נוטה להעדר". וראה בח"א לע"ז כ: [ד, נא:] שהזכיר שם את דבריו כאן. וראה להלן פל"ט הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:160
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:160](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:160)

[160] ולכך סכנה להראות השחיטה בעצמו, שחוזק הפעולה מביא רושם בו [לשונו בסמוך]. דוגמה לדבר; "כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם" [זבחים קב.], ופירש רש"י שם: "נאמר בו רושם - סימן מה של חרון היה שם; פעמים הכאה, פעמים נזיפה, פעמים קללה וגידוף". והרי "חרון אף" הוא מידת הדין [נתיב התשובה ספ"ז (ב, קסח.)], ולכך אין הוא בחינם, אלא עושה רושם. וצרף לכאן מאמרם [מכות יא:] "קללת חכם אפילו על חנם באה". וראה שם בח"א [ד, ב.]. וראה להלן פי"ג הערה 44 לגבי כח וחוזק מידת הדין, וכן הוא להלן פס"א הערה 13.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:161
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:161](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:161)

[161] מבאר עתה ענין צרעת, כי זהו המשך דברי הגמרא שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:162
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:162](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:162)

[162] לשונו בח"א: "וכן הצרעת ממהרת לבוא, לפי שהצרעת טומאה רוחנית ביותר, ולכך היא ממהרת להדבק באדם". ויש בזה הד ליסודו, כי הדברים הגשמיים פועלים באטיות, ואילו הדברים הרוחנים פועלים במהירות. [גו"א שמות פי"ב אות מב, נתיב העבודה ספ"י (א, קט.), גבורות ה' פל"ו (קלד:) ושם פנ"א (רכ.)]. ובדר"ח פ"ד מ"ד ביאר מה שאמרו שאין מקיפין [ממתינין] בחילול השם [קידושין מ.], וז"ל [קסט:]: "כי שאר חטאים, מפני שלא היה החטא במדריגה הנבדלת לגמרי, וכל דבר הוא תחת הזמן, ולפיכך אין העונש החטא יוצא לפועל מיד... אבל החטא בשמו יתברך, אשר השם בא על המהות המופשט הנבדל, ולא שייך זמן בדבר זה כלל... ויוצא העונש לפועל מיד". וזהו שכתב כאן אודות מהירות הצרעת. וראה לעיל פ"ו הערות 84 ,81 ,30, ולהלן פכ"ב הערה 75, ופכ"ז הערה 11.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:163
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:163](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:163)

[163] בח"א כתב משפט זה כך: "ואין כח טומאה יותר רחוק מן האדם [יותר] מן הצרעת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:164
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:164](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:164)

[164] כמבואר בפסחים סז. "לבדו ישב, שלא יהו טמאין אחרים יושבים עמו", ופירש רש"י שם "כגון זבין וטמאי מתים, למדנו לשלוחו של מצורע שהוא חמור מכולן". וזאת משום ש"הצרוע נשתלח חוץ לכולן; הזב מותר במחנה ישראל, ומשולח מן השתים. וטמא לנפש מותר אף בשל לויה, ואינו משולח אלא משל שכינה" [לשון רש"י במדבר ה, ב, וראה גו"א שם אות ב]. ולהלן ס"פ מא ביאר שהמצורע כ"כ מרוחק, עד שהוא "דבר שנבדל מן העוה"ז, וזה מורה מה שהמצורע הוא נדחה מן מחנה ישראל, ואין לו שייכות אל העולם, ולכך כתיב 'בדד ישב'". ועוד אודות ריחוקו של בעל הצרעת, ראה בנתיב היסורין פ"ב [ג, קעו:] שכתב: "על ידי הנגע הוא מרוחק לגמרי מן השי"ת עד שהוא מרוחק מן הבריות, מכל שכן מן השי"ת, שהרי כתיב 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו', הרי נתרחק לגמרי". וראה בבאר הגולה באר הרביעי [נט.]. ובהספד [קפב] כתב: "טומאת מצורע... הוא בשביל כי המצורע הוא מובדל ומרוחק, שהרי התורה אמרה עליו 'מחוץ למחנה מושבו', וזה מורה שהוא מרוחק מן הכלל, וזה בשביל פחיתותו וחסרונו". וראה הערה 169, וכן להלן פל"ה הערה 96, ופמ"א הערה 26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:165
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:165](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:165)

[165] נראה כונתו, שהואיל והצרעת מרוחקת מהאדם, הרי מרחק זה גופא מחייב דביקות באדם, כי ככל שהמרחק גדול יותר - כך הדביקות נצרכת יותר בכדי להתגבר על ריחוק זה. ומעין מה שכתב בנתיב אהבת ריע [ב, נ.], וז"ל: "הריע שהיה איש רחוק ונתקרב אליו... כי החבור הזה הוא גדול יותר [מחיבור של אח], שאל"כ לא התחבר אליו, ומפני כך גדול החבור שלהם. ולא כן אחיו, שאין החבור שלהם רק מצד שנולדו מן אב אחד, ואין החבור הזה כמו החבור של הריעים. ודבר זה תבין ממה שמקדים רחוק קודם קרוב, שנאמר [ישעיה נז, יט] 'שלום לרחוק ולקרוב'... מפני שהיה מרחוק ונתקרב, החבור שלו יותר, ולכך מקדים לו שלום, שהשלום הוא החבור, וחבור הרחוק קודם". ומעין כזה כתב בנתיב העבודה פ"ה [א, פט.] אודות שכר פסיעות לבית כנסת, ש"אם הולך מרחוק הרי זה מורה דביקות גמור בו יתברך, לכך הולך מרחוק". וה"ה לריחוקה של הצרעת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:166
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:166](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:166)

[166] בח"א כתב כאן: "וענין זה נכון מאוד גם כן. אמנם פירוש ראשון עיקר, כי אלו שני דברים וכו'", הרי שביאר שנאמרו כאן ב' פירושים, ובזה חוזר לפירושו הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:167
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:167](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:167)

[167] לשונו בח"א: "כי הצרעת כוח רוחני, לכך נקרא פריחה, שהעוף יש לו כנפי רוח לפרוח, ולכך בקלות הצרעת לבוא". ואודות קלות העופות, ראה דבריו בגו"א בראשית פט"ו אות טו, שכתב: "הבהמות יש להם גוף עב וגס... והעוף יש לו חומר דק, ולפיכך הם פורחים באויר". וכן כתב בגבורות ה' פי"ט [פט:], וז"ל: "כי הציפור יש לו דקות וטיב החומר, שהרי לדקות החומר שבו פורח באויר". ובנתיב עין טוב ר"פ א [ב, ריג]: כתב: "עוף השמים הוא מסוגל לדברים כמו אלו, שהם דברים רוחנים, כדכתיב [קהלת י, כ] 'כי עוף השמים יוליך הקול', ודבר זה ידוע... שהעוף רוחני ביותר שהוא פורח באויר". ובבאר הגולה באר החמישי [צא:] כתב: "כל עוף אין בו כבידות חומרי גשמי, רק הוא מיוחס אל הרוחני, שהרי הוא פורח באויר, ונקרא 'עוף השמים'". וכן כתב בח"א לחולין סג. [ד, צח:], ובח"א לב"ב עג: [ג, צד.]. וכן ראה גם כן לעיל פ"ו הערה 86, ולהלן פי"ד הערה 87, שם פכ"ב הערה 76, פכ"ו הערה 80, פמ"ב ד"ה ובפרק אלו טרפות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:168
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:168](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:168)

[168] דקיי"ל "כבולעו כך פולטו" [פסחים ל:], ואופן הפליטה מעיד על אופן הבליעה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:169
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:169](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:169)

[169] כמבואר בהערה 164. והרמב"ן בויקרא יג, מז כתב: "נגע צרעת - זה איננו בטבע כלל, ולא הווה בעולם... כי הדבר נס". ובנתיב הלשון פ"ח [ב, פ.] כתב: "הנגעים הם דבר שיוצא מן הסדר של המציאות, כי אין ראוי שיהיה באדם נגעים, שהוא דבר זר, ולכך אמרה תורה על המצורע [ויקרא יג, מו] 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו', שאינו בכלל שאר הבריות כאשר הוא דבר זר". וראה להלן פל"ה הערה 96, ופמ"א הערה 26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:170
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:170](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:170)

[170] כמו שמצאנו לגבי הצרעת של משה [שמות ד, ו-ז] שנצטרעה רק כשהוציא ידו לגמרי, אך נתרפאה מיד כשהוציא ידו מחיקו, ודרשו על כך חכמים [שבת צז.] שמדה טובה ממהרת לבוא ממדת פורעניות. וכתב בגו"א שמות פ"ד אות א לבאר: "לפי שהטובה היא מציאות, והוא יתברך רוצה במציאות ואינו חפץ בהעדר, לכך ממהרת לבוא". הרי שדבר השייך למציאות ממהר לבוא, ואילו דבר המרוחק מהמציאות מגיע בעצלתיים, ואינו רגיל לבוא. וראה להלן הערה 254, פ"ט הערה 33, פי"ט 75, ופ"ל הערה 62.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:171
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:171](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:171)

[171] וכן ראינו להדיא לגבי ידו של משה שנצטרעה, שנאמר [שמות ד, ו] "ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג". וכתב בגבורות ה' ס"פ כז [קיא:]: "ומה שהיה אומר 'הבא את ידך בחיקך', ולא באה המכה בלא זה, כמו שאר מכות, כי היה צריך הכנה לדבר זה בפרט... כדי להביא השנוי ממקום נסתר, ויחדש פלא", ועיי"ש בהמשך דבריו. והם הם דבריו כאן, שהצרעת מגיעה לאדם רק לאחר שעשה הכנה מתאימה לכך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:172
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:172](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:172)

[172] זהו המשך דברי הגמרא בגיטין סוף נז: שהפסוק "כי עליך הורגנו כל היום" [תהלים מד, כג] נאמר על "תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה, כדרבי שמעון בן לקיש, דאמר רשב"ל אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם, שנאמר [במדבר יט, יד] 'זאת התורה אדם כי ימות באוהל וגו''".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:173
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:173](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:173)

[173] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמה, בדר"ח פ"ו מ"ה [רצ.] כתב: "כי התורה היא שכלית, והאדם בעל גוף חומרי, ואין ספק כי השכל והגוף הפכים מתנגדים זה את זה". ושם בפ"א מ"ב [כה:] כתב: "התורה נקראת 'טוב' [משלי ד, ב]... מפני שהיא שכלית לגמרי, לא שכל האנושי כמו שאר חכמות... כי הדבר שהוא שכלי נבדל מן החומר לגמרי הוא טוב גמור... והפך זה הדבר שהוא חומרי, הוא רע גמור... כי החומר דבק בו הרע... [ראה להלן פי"ד הערות 65 ,64, ופ"ל הערה 64]... וכל אשר הוא רחוק מן החומר, כמו התורה שהיא השכל האלקי הברור, הוא טוב לגמרי". ובנתיב התורה פ"ג [א, יב.] כתב: "כי השכל הוא מרוחק ונבדל מן הגוף... וכאשר האדם אינו גופני השכל קיים בו, ואם לאו... שהוא בעל גוף גשמי, אין לו יחוס אל השכל כלל... כי אין מתנגד יותר אל השכל רק הגוף". ובח"א לב"ב עג: [ג, צד.] כתב: "הדברים החומריים הם מתנגדים לדברים אלוקיים, כי זה חומרי, וזה נבדל ממנו לגמרי... ורמזו אותו חכמים במקומות הרבה". ולהלן פל"ד [ד"ה וביאור], הביא את דברי הגמרא בפסחים [מט:] שרבי עקיבא אמר על עצמו "כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור", וביאר: "כי ע"ה אינו שכלי, רק טבעי חומרי, והוא מבטל השכלי הנבדל מן החומר לגמרי", וראה שם הערות. וראה לעיל פ"ב הערה 100, וכאן הערה 49, ולהלן פ"י הערה 106, פי"ד הערה 65, פכ"ה הערה 64, פכ"ח הערות 75 ,74 ,68, פל"ב הערה 163, ופל"ד הערה 58.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:174
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:174](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:174)

[174] והפכים אינם מתקיימים יחד, וכמבואר להלן בפט"ו [ד"ה הנה ביארו] בקשר ליעקב ועשו. וזהו יסוד ידוע בספרי המהר"ל. ובדר"ח פ"ו מ"ה [רצ:] כתב: "איך יהיה אל התורה, שהיא שכל, קיום בגוף החומרי, כיון שהם הפכים, ואין עמידה אל אשר הם הפכים יחד". וכן כתב בדרוש על התורה [טז:], וראה הערה 256, ולהלן פט"ו הערות 53 ,47, פכ"ג הערה 2, פל"ח הערה 1, ופמ"ב הערה 70.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:175
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:175](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:175)

[175] לשונו בדר"ח שם: "כאשר ממית עצמו על התורה, עד שמסלק הגוף לגמרי בשביל התורה, ונמצא כי עיקר שלו הוא השכל, לא הגוף, ואז יש קיום אל התורה, שאין הגוף החומרי מונע אל התורה כלל כאשר האדם מסלק את הגוף החומרי כאילו אינו. וזה שכתוב [במדבר יט, יד] 'וזאת התורה אדם כי ימות באוהל', שהאדם שהוא בעל אדמה צריך לסלק הגוף עד שראוי לשוב אל האדמה, אז יש קיום אל התורה, ואין כאן מתנגד אל התורה". וראה הערה 234. ובדרשת שבת תשובה [פב:] כתב: "אין לתורה, שהיא שכלית, שום ענין אל הגשמי, ואדרבה, כאשר הגוף נחלש, וכוחו כלה ומתמעט, אז השכל מתגבר [ר' מו"נ ג, נא], וזה ראיה כי אין לתורה השכלית חלק בגשמי כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:176
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:176](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:176)

[176] וכן כתב בדר"ח שם, דרוש על התורה [טז:], דרוש לשבת הגדול [ריד.], ובנתיב התורה פ"ג [א, יג:]. ובח"א לשבת פב. [א, מג:] כתב: "ובשביל שהוא מסלק גופו בשביל התורה, הרי אין נחשב לו גופו בשביל התורה, ובאדם זה התורה השכלית מתקיימת. שלא תוכל לומר איך אפשר שתהיה התורה עומדת באדם שהוא בעל גוף, כי זה ממית עצמו על התורה, כלומר שלא נחשב לו גופו לדבר בשביל התורה. והרי אצל התורה אינו בעל גוף, ומסלק הגוף ממנו, ואצל זה התורה עומדת, לא מי שמחשיב גופו אצל התורה, שאין ראוי שתעמוד התורה בו, והוא מבואר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:177
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:177](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:177)

[177] זהו המשך הגמרא בגיטין סוף נז:


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:178
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:178](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:178)

[178] דפוסי [בתי] תפילין, חוץ מן הרצועה קרוי קציצה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:179
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:179](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:179)

[179] שלשה סלים גדולים של ארבעים סאה של תפילין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:180
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:180](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:180)

[180] בברייתא שנו ארבעים קופות של שלש שלש סאין של תפילין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:181
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:181](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:181)

[181] פירוש - אין מחלוקת בין רבי יוחנן שאמר ארבעים סאה קצוצי תפילין, לבין אלו האומרים שלש פעמים ארבעים סאה. וראה להלן הערה 229.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:182
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:182](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:182)

[182] דדרעא [תפילין של יד] ארבעים סאה, ודרישא, שהם גדולים, ארבעה בתים בכל קציצה - הוו שלש זימני ארבעים סאה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:183
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:183](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:183)

[183] ארבעה קבין מוח של תינוקות שרוצצו את גולגולתיהם נמצאו על אבן אחת, בחורבן בית ראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:184
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:184](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:184)

[184] פירוש - מהו המקרא המרמז על כך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:185
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:185](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:185)

[185] פירוש - שהיו מכוסים ממש בפז, על ידי מלבושים נאים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:186
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:186](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:186)

[186] פירוש - שני משקלות איסרי פז ירדו לעולם, אחד ברומא ואחד בכל העולם, אם כן בודאי שאי אפשר לבאר מעלת ישראל על ידי פז ממש, כי זה יש גם לרומי בשפע, ואין זה יחודי לישראל. [כן יבאר להלן, וראה הערה 263].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:187
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:187](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:187)

[187] פירוש - הכונה היא שהיו מהוללים ["מסולאים"] ביופיים עד שהיו מגנין [משפילים] את הפז ביופיין. ורש"י פירש "משובחין היו ביופיין מן הפז".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:188
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:188](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:188)

[188] פירוש - מתחילה חשובי הרומאים היו מחזיקים תבליט של חותם, והיו משמים מיטתם כנגד התמונה היפה, כדי שיולידו ילדים יפים כיוצא בה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:189
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:189](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:189)

[189] פירוש - מכאן ואילך [מזמן המלחמה] היו מביאים את בני ישראל ואוסרים אותם ברגלי מיטותיהם, והיו משמים מיטתם כנגדם, משום שהיו יפים כל כך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:190
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:190](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:190)

[190] פירוש - היה מעשה שעשו כך לשני ילדים, ואמר לו אחד לחבירו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:191
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:191](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:191)

[191] פירוש - צרה זו, היכן היא כתובה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:192
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:192](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:192)

[192] פירוש - ילד אחד שאל את רעהו כמה אני רחוק מהמקום הזה, כלומר, בלימוד שלמדתי, כמה עוד נותר לי ללמוד כדי להגיע לשם, לאותו פסוק, "שלא הגעתי ללמוד אותו פסוק" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:193
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:193](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:193)

[193] פירוש - חברו ענה לו שתמשוך יריעה וחצי בספר התורה, ותגיע לשם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:194
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:194](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:194)

[194] פירוש - הילד ששאלו אמר, שאם הייתי מגיע לפסוק הזה, לא הייתי צריך אותך, שהייתי יודע מעצמי שעל כך מדובר בכתוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:195
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:195](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:195)

[195] פירוש - התינוקות היו דוקרין את האויב בקני הכתיבה שבידם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:196
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:196](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:196)

[196] ענה אותו תינוק ואמר את המשך הכתוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:197
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:197](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:197)

[197] רבי יהושע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:198
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:198](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:198)

[198] המשך לשון הגמרא: "אמרו, לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל, ומנו, רבי ישמעאל בן אלישע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:199
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:199](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:199)

[199] נפגשו שני האדונים זה עם זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:200
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:200](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:200)

[200] בתמיה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:201
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:201](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:201)

[201] כמבואר בתחילת הפרק, ובד"ה ושערו, שנהרגו בביתר רבוא רבבות מבני ישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:202
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:202](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:202)

[202] בח"א לגיטין נח. [ב, קיט.] הוסיף כאן: "לפי שעור הרב של הרוגים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:203
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:203](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:203)

[203] לעיל ר"פ ד [ושם הערה 6], פ"ה הערות 170 ,48, ופ"ו הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:204
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:204](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:204)

[204] לשונו בח"א: "וכבר אמרנו שאין לומר בדברים שספרו חכמים שהיה בחורבן א"י שהיה דרך מקרה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:205
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:205](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:205)

[205] יסוד מוסד במשנת המהר"ל. ולדוגמה, ראה דבריו בדר"ח פ"ב מ"ט [פט.] שכתב: "לא כמו שבני אדם מבינים דברי חכמים, שהם נאמרים באומדנא, אבל אין הדבר כך, כי כל דברי החכמים דברי חכמה גדולה". ובגו"א בראשית פכ"ח אות יז [ד"ה עוד דע] כתב: "אם תחפש דברי חכמים כמטמוניות, אז תמצא אוצר כלי חמדה אשר אצרו במטמוניהם. ואיש הפתי חושב אך דברי דרשה הם, לא אמרו כך אלא להרחבת הלשון. ואתה לא תחשוב כן, רק כי כל דבר מדבריהם שורש התורה". וראה בספר המפתח לגו"א, עמודים 13-15, שיסוד זה נתבאר שם. וראה לעיל פ"ו הערה 22, ולהלן פי"ז הערה 95.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:206
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:206](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:206)

[206] כן כתב בגו"א בראשית פי"א סוף אות יט, וכן שם בשמות פי"ז אות א. והוא עפ"י הירושלמי פאה פ"א ה"א, שדרשו שם על הפסוק "כי לא דבר ריק הוא מכם" [דברים לב, מז] "כי לא דבר ריק הוא, ואם ריק הוא - מכם הוא, ולמה, שאין אתם יגיעין בתורה". ובח"א כתב: "רק ממנו הוא ריק, שאין אנו מבינים דבריהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:207
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:207](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:207)

[207] בח"א כתב כאן במקום "כבר אמרנו" - "כבר ידענו", וזה לשון יותר מדוייקת, כי עד כאן לא הביא את הפסוק "איכה יעיב באפו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:208
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:208](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:208)

[208] לא מצאתי היכן דרשו חז"ל שפסוק זה מוסב על ירושלים. אמנם סוף הפסוק נדרש לגבי ביהמ"ק [ראה הערה הבאה]. ואולי מחמת כן משמע שרישא דקרא עוסק בירושלים. וראה לעיל פ"ה הערה 57, שנתבאר שם שחורבן ירושלים הוא חורבן ביהמ"ק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:209
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:209](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:209)

[209] כי סוף הפסוק הוא "ולא זכר הדום רגליו ביום אפו", ופירש רש"י שם "הדום רגליו... וזה בית המקדש", ומקורו מהאיכ"ר שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:210
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:210](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:210)

[210] כפי שכבר ביאר לעיל פ"ה ד"ה אקמצא, וד"ה וכן תמצא, ושם הערות 58 ,50, וראה לעיל הערה 138.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:211
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:211](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:211)

[211] כפי שביאר לעיל פ"ה ד"ה אקמצא, וד"ה וכן תמצא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:212
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:212](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:212)

[212] לעיל הערות 123 ,122 ,38 ,37.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:213
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:213](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:213)

[213] שיהיו בעלי נטיעה חזקה בארץ, וכמבואר בריש הפרק, ד"ה הוה קא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:214
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:214](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:214)

[214] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בגו"א בראשית פ"ט אות יד כתב: "'כי האדם עץ השדה' הוא, ונטיעותיו בשמים, כי הראש שהוא השורש של אדם פונה למעלה, וזה כי נקרא האדם 'עץ השדה' נטוע בשמים". וכן הזכיר בקצרה בגו"א במדבר פי"ד אות לו. וכן כתב בדר"ח פ"ב מ"ו [פ:], ח"א לסוטה לו. [ב, עב:], שם מב. [ב, פב.], ובהספד [דפוס ב"ב עמוד קפו, ובדרשות מהר"ל עמוד יב], תפארת ישראל פ"ז [כז.], ח"א לסנהדרין צב. [ג, קפג:]. וראה להלן פל"ה הערה 119.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:215
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:215](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:215)

[215] לשונו בח"א לסוטה מה. [ב, פב.]: "שהראש הוא כמו שורש ועיקר... כי האדם הוא עץ השדה, רק שהוא אילן הפוך, ודבר זה בארנו במקומות הרבה מאוד, כי ראוי שיהיה האדם עץ הפוך, כי האדם צומח מלמעלה ונשמתו באה מלמעלה, ולכך השורש פונה למעלה ממקום שבא. ולכך הראש הוא אחד כמו השורש שהוא אחד, וידיו ורגליו הם הענפים שהם הולכים אילך ואילך". וראה לעיל פ"ה הערה .463ומה שכתב כאן שהנשמה היא שורש האדם, ובמקומות הנ"ל ביאר שהראש הוא שורש האדם, זה לא קשה, כי כבר השריש המהר"ל כמה פעמים שהנשמה נמצאת בראש האדם. [גו"א בראשית פכ"ח אות יז, ד"ה והבן, ח"א לשבת לא. (א, יט.), ח"א לר"ה י. (א, צו.), ח"א לחולין צא: (ד, קז.), באר הגולה באר הרביעי (סא:), להלן פכ"ג הערה 63, ועוד]. וראה להלן פל"ז ד"ה בפרק בתרא. ולכך אידי ואידי חד הוא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:216
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:216](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:216)

[216] לשונו בגו"א בראשית פ"ט אות יד: "ודע כי השכל הוא הדבוק בה' יתברך... כי כל זמן אשר האדם שכלו עליו הוא נטע נאמן. 'כי האדם עץ השדה' הוא... נטוע בשמים, ועל ידי השכל הוא נטוע במקומו, אשר אם כל הרוחות באות ומנשבות בו אין מזיזין אותו ממקומו". ובסנהדרין צב. אמרו "כל אדם שאין בו דעה לסוף גולה". וכתב שם בח"א [ג, קפג.]: "מי שיש לו דעה יש לו מקום, ומי הוא מקומו, הוא הש"י, שהוא מקומו של עולם [ב"ר סח, ט]... ולפיכך אדם שיש בו דעה עומד במקום שלו, הוא הש"י... כי נקרא האדם 'עץ השדה'... רק שהוא עץ הפוך, כי האדם דומה לעץ לגמרי, ראשו הוא שורש העץ... פונה אל השמים, כי מקומו למעלה, הוא הש"י... ואם אין לו השכל אז נפרד החבור ונעקר השורש מן המקום אשר הוא נטוע שם, והוא גולה, והבן זה". ואלו דבריו כאן, שחוזק כרך ביתר נובע מהחבור והנטיעה עם השי"ת. וראה גם לעיל פ"ה הערה 582, ולהלן פ"ט הערה 9, פכ"ט הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:217
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:217](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:217)

[217] לשונו בח"א: "וכל ענין של ביתר וכונתם... שיהיו נטועים עם השי"ת, ודבר זה יהיה חוזקם ותוקפם. ואף כי היה להם כרך תקיף... עיקר הנטיעה שהיה להם הוא הדביקות עם השי"ת, שזהו חוזק ותוקף האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:218
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:218](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:218)

[218] לשונו בח"א: "וזהו ענין התפילין לנטוע את האדם עם השי"ת, ולדבק אותו אליו". ובר"ה יז. אמרו שפושעי ישראל בגופן גדרם הוא "קרקפתא דלא מנח תפילין", וכתב לבאר שם בח"א [א, קיג:]: "כי המצוה של תפילין היא חובת הגוף, כדי לקדש הגוף לדבקו בשם יתברך, כדכתיב [דברים כח, י] 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך', ומי שאינו מדבק הגוף, אשר הוא מחויב לדבקו בהש"י, הנה הוא חוטא בגוף, ולא קבל הגוף השלימות מן הש"י אשר ראוי לו לקבל... כי החסרון דבק בגוף הזה. שלא תעלה אותו אל המדריגה... כי גוף ישראל [יש] לו המדריגה הקדושה, ויש לו להניח תפילין לדבק הגוף שיקבל השלימות, והוא לא עשה כן". וראה לעיל פ"ד הערה 38 אודות מדריגת הגוף. וראה אור חדש [רג.], ולהלן הערה 243, ופכ"ג הערה 42.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:219
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:219](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:219)

[219] מנחות לז. "'בין עיניך' [שמות יג, ט] מקום שמוחו של תינוק רופס". והרמב"ן שמות יג, טז כתב: "ואמר 'לזכרון בין עיניך' [שמות יג, ט], שיונחו במקום הזכרון בין העינים, שהוא ראשית המוח".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:220
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:220](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:220)

[220] לשון הרמב"ן בשמות יג, טז: "והנה שורש המצוה הזאת [תפילין], שנניח כתב יציאת מצרים על היד, ועל הראש, כנגד הלב והמוח, שהם משכנות המחשבה... ואמר בשל יד 'והיה לך לאות על ידכה' [שמות יג, ט], ודרשו בו [מנחות לו:] שהוא שמאל, שהלב נוטה לו". ובמנחות לז: אמרו "שתהא שימה כנגד הלב". וראה להלן פכ"ג הערות 64 ,63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:221
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:221](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:221)

[221] ואודות שהמח והלב הם שורשי החיות, ראה דבריו בגבורות ה' ס"פ ח [נא:] שכתב: "התורה ובית המקדש... כי כמו שבאדם הלב והמוח עיקר האדם, הלב שממנו החיות והמוח ששם השכל, כך בכלל העולם ביהמ"ק והתורה עיקר מציאות העולם. וכמו שהלב הוא באמצע האדם וממנו מקבלים חיות ושפע כל האברים, כך ביהמ"ק באמצע העולם, ממנו מקבלים כל הארצות חיות ושפע. וכמו שהמוח שם שכל האדם, כך התורה שכל העולם. נמצא התורה ובית המקדש הם עיקר הנמצאים... ולפיכך על אלו שני דברים אומרים תמיד 'יהי רצון שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך', לומר שיתן חלקנו בדבר שנחשב מציאות דוקא, ולא בדברים בטלים". ולהלן פל"ז ד"ה ובפרק בתרא כתב ששבט יהודה כנגד הראש, ושבט יוסף כנגד הלב, ושם ביאר כיצד המוח והלב הם עיקר שבאיברים. ובח"א לר"ה י: [א, צו.] ביאר את מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע אם העולם נברא בחודש תשרי [דעת ר"א], או שנברא בחודש ניסן [דעת ר"י], וכתב שם: "כי תשרי דומה לראש האדם, ואילו ניסן דומה ללב. וסבר ר"א כי הראש הוא עיקר ששם הנשמה, ולכך סבר ר"א שבתשרי נברא העולם. ור"י סבר כי הלב עיקר החיות, ולכך בניסן נברא העולם". וראה לעיל פ"ה הערה 112, שהובאו שם דבריו מדר"ח פ"ה מ"כ [ער:], ולהלן פל"ז הערות 27 .25.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:222
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:222](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:222)

[222] ויש למהר"ל הסברים נוספים בביאור הנחת תפילין על הראש ועל היד; ראה בגבורות ה' פל"ט [קמד.-קמו:], שם פמ"ד [קסח.-קסט:], ובבאר הגולה באר הרביעי [נב., סא:-סב:]. והנה בעוד שכאן השוה בין תפילין שבראש לתפילין שביד, הרי בגבורות ה' ר"פ לט [קמד.] כתב לחלק ביניהם, וז"ל שם: "כתיב [דברים כח, י] 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך', ואמר רבי אלעזר [ברכות ו.] אלו תפילין שבראש. פירוש, כי תפילין מורים לך כי הם מיוחדים לשם המיוחד, שהרי בתפילין נזכר יצ"מ שהוציא אותם על ידי נסים... ומה שאמר ר"א 'אלו תפילין שבראש', כי תפילין על הזרוע, שישראל דבקים בהקב"ה, ולפיכך כתיב בהם [דברים י, ח] 'וקשרתם'. וזה החילוק שיש בין תפילין של יד ובין תפילין של ראש; כי תפילין של יד הוא החבור והדבוק שיש לישראל אל הקב"ה, ומזה הצד אין יראה, כי אם חבור ודבוק בו יתברך, שבמקום שיש חבור אין יראה. אבל תפילין של ראש, ששם אין קשור, רק שהשי"ת נקרא עליהם, ובמה שהשי"ת נקרא עליהם, הוא יתברך נבדל מהם, שנקרא 'אלקי ישראל'... ובזה הצד יש יראה, שראוי להיות ירא מן אלקי ישראל אשר לו הגבורה, והבן זה". ובע"כ לומר, שאף שאין בתפילין של ראש חבור וקשור כמו שיש בתפילין של יד, אך הואיל וע"י התפילין של ראש נקרא עליהם שם ה', הרי שקריאת שם זו גופא היא אופן של קישור וחיבור להשי"ת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:223
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:223](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:223)

[223] ובברכות ו. אמרו "אלו תפילין שבראש". וראה הערה קודמת. ולעיל [ד"ה ואמר ונפל] כתב: "כל דבר שהוא משורש ונטוע בחוזק, כאשר הוא עומד - הוא מקויים מאוד, ואם הוא נעקר - אז הוא נעקר משורשו לגמרי, שלא נשאר עוד דבר, לא שורש ולא ענף". ולכך אנשי ביתר כשנעקרו - נעקרו עם התפילין שלהם, כי התפילין הם הם השורש, והעקירה הרי היתה מהשורש. וראה הערה .6וזה שתלה המהר"ל את התפילין במוח, מוכח מכך שכוונתו לתפילין של ראש, ולא לתפילין של יד. כי אע"פ שנתבאר שתפילין של יד מכוונים כנגד הלב, כי "גם שם שורש החיות" [לשונו למעלה], מ"מ אינו דומה שורש החיות שבמוח לשורש החיות שבלב, וכפי שביאר להלן פכ"ג ד"ה ויש לפרש, וז"ל: "התפילין הם על הראש, ששם הנשמה הנבדלת והשכל, וכן התפילין של יד הם נגד הלב, ששם הנפש". וברור שהנטיעה היותר חזקה שבין האדם להשי"ת היא באמצעות השכל, ולא באמצעות הנפש, [ראה הערה 216]. וכל הדמיון לאילן מורה על ראשו של האדם שהוא שורשו, ולא על לבו של אדם. וראה הערה 233, ולהלן פי"ד הערה 118.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:224
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:224](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:224)

[224] בח"א לגיטין נח. [ב, קיט.] הוסיף כאן: "ועוד, כי התפילין הם בראש במקום קרן, כמו הקרן נבדל מן הראש, כך התפילין אשר הם על המוח, ששם השכל... ולפיכך נמצא התפילין בראש הרוגי ביתר". וכוונתו שהרי על חורבן ביתר דרשו [גיטין נז.] "גדע בחרי אף כל קרן ישראל" [איכה ב, ג], וכפי שביאר בד"ה מ' סאה. וכל "קרן ישראל" נאמר במיוחד על תפילין של ראש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:225
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:225](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:225)

[225] בח"א שם ביאר יותר משפט זה, וז"ל: "אשר כל מקוה מקבל שפע המים אשר נקרא 'מים חיים'". ואע"פ ש"מים חיים" מוסב על מעיין [ראב"ע ויקרא יד, ה], אך בתו"כ [ויקרא יא, לו] למדו בהיקש "מה מעיין בידי שמים, אף מקוה בידי שמים", ומהיקש זה למדו לפסול מים שאובים. א"כ כל מקוה הוקש למעיין שאין יד אדם שולטת בו. אמנם בנתיב העושר פ"א [ב, רכג:] כתב: "כי המעיין שנקרא 'מים חיים', מפני שהוא נובע מעצמו נקרא 'מים חיים', ואין מקבל מזולתו. והבור אשר הוא מקבל, לא נקרא 'מים חיים' כלל". ואולי שם כונתו לבור שנתמלא ע"י מים שאובים. אך בור שנתמלא ממי גשמים וכיו"ב, אף הוא בגדר שאינו מקבל מזולתו, אלא הוא "בידי שמים". וכאשר אינו מקבל מאחרים, זהו הגדר של "חיים", וכפי שביאר בגו"א בראשית פכ"ט אות ז, שם שמות פ"ד אות יג, ונתיב התורה פ"ד [א, כ:]. וראה לעיל פ"ב הערה 50.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:226
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:226](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:226)

[226] כפי שביאר בח"א למנחות מד. [ד, פ:], וז"ל: "כי התפילין בפרט נגד הלב ועל המוח, ששם חיות האדם, ומפני כך מוסיף הקב"ה חיים, כי אלו שניהם הם החיים, וכאשר אלו שני אברי הגוף בחיים, אז יקבל האדם החיים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:227
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:227](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:227)

[227] לשונו בנתיב העבודה פ"ט [א, קד:]: "כי מאחר שעל ידי תפילין שם ה' נקרא עליו, דכתיב [דברים כח, י] 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך', וכאשר השי"ת עליו ראוי אליו החיות, דכתיב [דברים ד, ד] 'ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום'". וראה עוד גבורות ה' פל"ט [קמו.]. ועוד אודות שחיים נובעים מדביקות בו יתברך, ראה הערה 157, גבורות ה' פ"ח [מז.], שם פל"ו [קלז.], תפארת ישראל פל"א [צב:], גו"א שמות פ"כ אות כט, ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:228
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:228](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:228)

[228] עירובין צה: "אמר רב הונא, פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו, ומסלקן [את התפילין] מראשו וקושרן בזרועו". ומעין זה בב"מ קה: אמנם לא מצאתי מקור לציור המהר"ל, שמעביר את התפילין של יד לראש. וראה עוד במשנה ברורה סימן מא סק"ב ב בשם הפמ"ג, שכתב: "ואם הוא נושא משאוי על ידו במקום תפילין, דמסתמא מכוסין הן וליכא גנאי, א"צ לחלוץ, כי אם בשיש בהמשא ארבע קבין, דאז מסתמא התפילין רוצצות על ידי זה". והמהר"ם שי"ף בגיטין כתב: "וכמדומה לי שראיתי כתוב משום שהדין הנושא משא בזרועו מניחו על ראשו, משום דמקום יש בראש להניח ב' תפילין [עירובין צה:], ובשעת מלחמה שנושאין כלי זיינן על זרעם ומחזיקין ברמחים, נותנין תפילין של יד ג"כ בראש, ומר חשיב לשל ראש, ומר של יד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:229
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:229](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:229)

[229] מהמשך דברי המהר"ל משמע שהוא מבאר הלשון "ולא פליגי, הא דרישא הא דדרעא", שדברי רבי ינאי ברבי ישמעאל ["שלש קופות של ארבעים סאה"] נאמרו על תפילין של ראש, ואילו דברי הברייתא ["ארבעים קופות של שלש סאין"] נאמרו על תפילין של יד. אמנם מרש"י שם משמע שדברי רבי יוחנן הראשונים ["ארבעים סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר"] נאמרו על תפילין של יד, ואילו דברי רבי ינאי ברבי ישמעאל ודברי הברייתא נאמרו על תפילין של ראש. וכן ביאר שם המהר"ם שי"ף, והובא שם בהגהות מהר"ם רנשבורג. ובח"א חזר המהר"ל ולמד כרש"י, וכמובן מדבריו שם, והובאו בהערה 232.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:230
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:230](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:230)

[230] כמבואר להלן פי"ז ד"ה ודבר זה, שכתב: "מספר ג' שאינו זוג יש בו אחדות", וראה שם בהערות. וראה לעיל פ"ה הערה 174. ובנתיב העבודה פ"א [א, עח.] ביאר שהאבות הם שלשה [ברכות טז.]: "כי השלשה הם רבים... ויש להם הקשור ביחד... הרי כי האבות הם רבוי מקושר". וכן כתב בגבורות ה' פ"ט [נח.]. ובדר"ח פ"ג מ"ג [קיט:] כתב: "כי שנים הם מחולקים... ושלשה יש להם חיבור ביחד... כי השחור והלבן הם שני הפכים לגמרי, ואין בהם אחדות כלל... ולא כן שלשה, כי ע"י השלשה יש חיבור, שא"א שיהיו ג' דברים הפכים. ושני דברים שהם הפכים, וכמו השחור והלבן, ותניח עוד צבע שלישי, כמו האדום, הרי צבע זה הוא ממוצע, שאינו שחור ואינו לבן, והוא ממוצע ביניהם... כי מספר ג' יש לו חיבור". וכן הוא בתפארת ישראל פי"ח [נח:]. וראה לעיל פ"ה הערה 471, ולהלן פ"ח הערה 162, פי"ז הערות 52 ,50, ופמ"ה הערות 22 ,21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:231
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:231](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:231)

[231] אודות שתפילין של ראש מחולקים, ואילו תפילין של יד אינם מחולקים, ראה בגבורות ה' פל"ט [קמו.] שכתב שם ג' הסברים לכך. ושם בפמ"ד [קסט.] הוסיף לכך הסבר רביעי. ובבאר הגולה באר הרביעי [סא.] חזר שם על הסברו הרביעי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:232
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:232](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:232)

[232] אמנם בח"א לגיטין למד כביאור רש"י לסוגיא [ראה הערה 229], וא"כ "ג' קופות של מ' סאה", וכן "מ' קופות של ג' סאה", תרוויהו עוסקים בתפילין של ראש, והמכנה המשותף בשניהם הוא מספר שלש, ואילו המימרא של רבי יוחנן [ארבעים סאה] עוסקת בתפילין של יד. ולכך שם טרח לבאר מדוע מספר שלש מתאים לתפילין של ראש, [להיפך מדבריו כאן שמספר שלש אינו מתאים אלא לתפילין של יד], וכן במאי פליגי שתי המימרות האחרונות, וז"ל: "תפילין של ראש היו שלשה פעמים ארבעים סאה, וזה מפני כי התפילין של ראש בין העיניים [דברים ו, ח], ושייך שם ימין ושמאל ואמצע, כאשר התפילין הם באמצע בין העינים. וכל אמצעי אי אפשר בפחות משלשה. והיינו דקאמר במתניתא תניא ארבעים סאה של ג' ג' קופות, ובא לאפלוגי על דברי ינאי דאמר שלש קופות של ארבעים סאה... שאין לשער שלש קופות של ארבעים סאה, שא"כ תהיה כל קופה מ' סאה בפני עצמה, כי כל שעור מ' עומד בפני עצמו, ואין הדבר כך. ולכך אמר מ' קופות של ג' ג' סאה, ומספר מ' מקובץ יחד, והוא שיעור של מקוה, והוא מספר מקובץ בעצמו, ולכך סבירא להך ברייתא שהיו מ' סאה של ג' ג' קופות. ומה שהיו תפילין של ראש שלש פעמים כמו תפילין של יד, הוא דבר עמוק. כי דבר זה מפני שהתפילין של ראש הוא בין העינים, וכל דבר שהוא באמצע הוא שלישי כמו שהתבאר, ולכך תפילין של ראש הוא ראוי אל שלשה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:233
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:233](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:233)

[233] כי אע"פ שישנם גם תפילין של יד, מ"מ עיקר נטיעתם של אנשי ביתר היה באמצעות מוחם, וכמבואר בהערה 223.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:234
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:234](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:234)

[234] פירוש - ישנו דמיון ושויון בין התפילין המתקבלים למוח, לבין המוח עצמו. ולכך, הואיל והמספר של תפילין הוא ארבעים, בהכרח שאף מספר המוח יהיה קשור למספר זה. ואודות היחס שבין המקבל למתקבל, ראה בנתיב התורה ר"פ ג [א, יב.] שכתב: "מפני שצריך אל האדם הכנה לקבל השכל, לכך ראוי שיהיה אל האדם המדות אשר להם יחוס אל השכל". וראה לעיל ד"ה אין דברי, ושם הערות 176 ,175. וכן כתב אודות הדמיון שבין ישראל לא"י, וכלשונו בגבורות ה' פ"ח [מו.]: "כמו שהארץ קדושה... כך ישראל מצד קדושתם אינם מסוגלים אל החטאים, ולפיכך הארץ מתייחס לישראל בענין זה... וכל דבר יש לו מקום לפי טבעו ומעלתו". וראה לעיל פ"ה הערה 543, ובסמוך הערות 281 ,244, וכן הוא גם כן להלן פי"ח הערה 31, פכ"ג הערה 61, ופנ"ו הערה 16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:235
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:235](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:235)

[235] כמבואר לעיל פ"ו הערה 52, ובהערות 129 ,40, ובח"א הוסיף כאן: "וכן הסאה יותר גדולה מן הקב, כי הדבר שהוא מקבל הוא יותר אלקי ויותר עליון במעלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:236
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:236](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:236)

[236] כמו שאמרו [שבת קיח.] "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר [ישעיה נח, יד] 'אז תתענג על ה' והאכלתיך נחלת יעקב אביך'". וכתב שם בח"א [א, נה.]: "כי במה שיעקב היה קדוש ונבדל מן החומר ביותר, אין לדבר הזה גבול... כי הדבר שהוא קדוש לגמרי אין לו ענין הגשמי, שהוא בעל רוחק וגבול, אבל הוא מבלתי גבול". ובגו"א במדבר פכ"א אות לג [ד"ה אמנם] כתב: "ולכך נתייחד עוג [מלך הבשן] בסגולה שהוא לגשם... שיש לו רחקים". וראה שם הערה 93, כי הוא יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וראה לעיל פ"ו הערה 91, שנקודה זו התבארה שם יותר. וכ"ה בנתיב התורה פ"ח [א, לג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:237
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:237](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:237)

[237] כי הגדרת קדושה היא "מעלה נבדלת מן הגוף" [גו"א בראשית פל"ג אות טז]. וכן מבואר ברש"י ויקרא יט, ב, וכתב שם הגו"א אות ג: "ששם קדושה נאמר על פרישה מן עניני הגוף ותאותיו". ובנתיב הפרישות ר"פ א [ב, קיא:] כתב: "אין קדושה רק שהוא נבדל מדברים גופניים, ויהיה לו מדריגת העליונים שהם קדושים מן הגוף... וכל אשר מרחיק יותר - הוא יותר קדוש ויותר נבדל". וראה הערה 245. וכן ראה גם כן להלן פכ"ג הערה 60, ופכ"ג הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:238
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:238](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:238)

[238] כונתו לעשר ספירות, כאשר העליון הוא כתר, והשני הוא חכמה. וכאשר עולים מהתחתון [מלכות] לעבר העליון, הרי שחכמה היא מספר תשע. ואודות עשר ספירות אלו, ראה דבריו בדר"ח פ"ה מ"ה [רלא.], שם מ"ו [רלד:], גבורות ה' פע"א [שכה.], וח"א לר"ה טז. [א, קה.]. ובח"א הוסיף כאן: "ראוי למספר ט' שהיא תשיעית, וכתר תפילין של המוח שבו החכמה". פירוש שהיחס שבין התפילין למוח הוא היחס שבין כתר לחכמה. וראה להלן פכ"ג הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:239
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:239](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:239)

[239] בח"א הוסיף: "כי היה ביתר מיוחד להתפילין בפרט כמו שאמרנו, ואי אפשר לפרש יותר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:240
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:240](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:240)

[240] ברכות יא. "אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה, חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהם 'פאר', שנאמר 'פארך חבוש עליך'". "וכיון דבעו פאר, ואבל מתגולל בצערו בעפר, אין זה פאר" [רש"י שם]. ובבאר הגולה באר הרביעי [סא:] כתב: "דע, כי התפילין אשר המצוה הזאת נתן הש"י לישראל, הוא מפני שיש בישראל מעלה מיוחדת מצד שהוא יתברך שמו נקרא עליהם, והוא יתברך יחיד באלקותו... והוא כל יכול... ושלימות מעלת הקב"ה הוא תפארת לבנים, כדכתיב [משלי יז, ו] 'עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם', שהבנים מתפארים במעלת אבותם. ונקראו 'פאר' כי ראוי שיהיו ישראל מתפארים ומתרוממים במעלת וברוממות הש"י... לפיכך התפילין אשר הם מורים כי השם נקרא עליו, ודבר זה הוא פאר נוסף על האדם... ואז האדם כולו כבוד ומפואר בזה כי שם ה' נקרא עליו... הרי לך מצות תפילין של ישראל במה שהבנים מתפארים שאביהם שבשמים מתיחס להם, ונקרא שמו עליהם, והוא תפארתם והוא תהלתם, וכמו שכתוב 'ותפארת בנים אבותם'". ובגבורות ה' פמ"ד [קסח:] כתב: "התפילין באדם מורה על מעלה יתירה של אדם, שהשי"ת נקרא עליו, כי זהו ענין התפילין... וזהו ענין המעלה היתירה הנוספת על האדם עצמו להיות השי"ת נקרא עליו. ולפיכך התפילין הם נוספים על המניח... ומעלה יתירה זאת נקרא 'פאר', כי הוא פאר בודאי". וכן הזכיר בקצרה בגו"א שמות פל"ג אות יט, ולהלן פכ"ג ד"ה ושם אמרו עוד, בהקדמה לאור חדש [מז:], ושם בהמשך [רג.]. וראה להלן פכ"ג הערות 37 ,36, פכ"ו הערה 41, ופמ"ט הערה 26.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:241
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:241](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:241)

[241] והולך להביא כאן את ארבעה היסודות; עפר [ארץ], מים, אויר [רוח], ואש. וכן הזכירם בגו"א שמות פי"ב הערה 112, שם במדבר פי"ט אות כז ד"ה אמנם, ושם דברים פ"ד אות ב ד"ה אך, וד"ה קאמר. וכן הוא ברמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ד ה"ב. וראה לעיל פ"ג הערה 73, ולהלן פי"ד הערה 97.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:242
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:242](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:242)

[242] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בנתיב הצדק פ"א [ב, קלו:] כתב: "כל אשר הוא גשמי יותר הוא עכור וחשוך יותר... הגלגלים, אין ספק שחומר שלהם זך ודק ביותר, עד שכמעט אינו נחשב חומר, ולפיכך אמר [דניאל יב, ג] 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע'... ויסוד האש שאין חומר שלו דק כ"כ אינו מזהיר כ"כ, ויסוד הרוח אין חומרו דק כ"כ, ויסוד המים חומרו יותר עב, והוא גשמי יותר... והארץ חומר שלה יותר עב ויותר גס, הוא חושך לגמרי". ובח"א לקידושין מט: [ב, קמו.] כתב: "כל דבר שהוא יותר גשמי הוא יותר חשוך, כמו הארץ שיש לה חומר עב היא חשוכה, והמים אינם כ"כ גשמיים אינו כ"כ חשוך, והאויר עוד מסולק מן הגשמי - הוא מאיר, והאש היסודי הוא מאיר יותר". וכן כתב בנר מצוה [כד.], בח"א לב"מ פד. [ג, לה.], ובגו"א דברים פ"ד אות כ, ד"ה אך לאיש. וראה לעיל פ"ה הערה 319, ולהלן פ"ח הערה 94, ופט"ז הערה 28.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:243
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:243](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:243)

[243] אודות שתפילין הם מצוה דגופא - ראה לעיל הערה 218, שהובאו שם דברי הגמרא [ר"ה יז.] שקרקפתא דלא מנח עליה תפילין זהו הגדר של "פושעי ישראל בגופן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:244
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:244](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:244)

[244] כפי שקבע למעלה [ראה הערה 234], שישנו יחס בין המקבל לדבר המתקבל, ולכך תפילין קדושים מחייבים מקבל תואם, והוא בעל גוף נקי. ובשבת קל. אמרו שמצות תפילין עדיין מרופה היא בידם של ישראל. וכתב שם בח"א [א, עא:] לבאר: "לפי שמצות תפילין הם על האדם, ושם ה' נקרא עליו... ומפני כך אמר שהמצוה של תפילין רפוייה בידם, לפי שהמצוה הזאת אינה מצד האדם עצמו, רק כי הש"י נקרא עליו... כי התפילין קדושים הם, ואין לדבר קדוש כמו תפילין, חבור לאדם שהוא בעל גוף, ומפני זה המצוה הזאת... אינה מקויימת בישראל... כי מצות תפילין ששמו יתברך נקרא על האדם, והוא מעלה על האדם, דבר זה לא נקרא מצד האדם עצמו, רק שהתפילין הם קשורים עליו... ולכך לא היתה המצוה קיימת בהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:245
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:245](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:245)

[245] לכאורה כוונתו לדברים שכתב בפרק ו [ד"ה ארץ צבי] לגבי א"י, וז"ל: "כי 'צבי' מלשון 'פאר' הוא, והדבר שהוא פאר אינו גשם כלל". וראה שם הערה 79. או שמא כונתו למה שכתב בסמוך [סד"ה ומה שאמר]: "אבל התפילין שהם קדושים, ויש להם מעלה קדושה, הם עוד יותר רחוקים מן הגשמי". וכן ראה הערה 237.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:246
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:246](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:246)

[246] ובח"א כאן ביאר יותר, וז"ל: "ומדריגה זאת היא מדריגת ביתר, כאשר תבין הדברים האלו אשר התבארו למעלה מענין מדריגת ביתר, אשר בהם מחולק מן טור מלכא. ולכל אחד מעלה בפני עצמו; טור המלכא - הריבוי, ולביתר - החוזק. ולא היו [אנשי ביתר] גשמיים, רק היו בעלי יופי ופאר. ומזה תבין כל הדברים... ולכך היה לביתר היופי והפאר, ומפני כך ראוים אל התפילין שנקראים פאר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:247
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:247](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:247)

[247] בא לבאר את דברי הגמרא ששני משקלות איסרי פז ירדו לעולם, אחד ברומא ואחד בכל העולם, וכיצד פז מתייחס לרומא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:248
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:248](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:248)

[248] בח"א לגיטין נח. [ב, קכ.] הוסיף כאן: "כי יקרא הפז 'כתם' [שיר השירים ה, יא], והכתם הוא אדום בכל מקום". ו"כתם" הוא זהב [רש"י תהלים מה, י, וכן רש"י איכה ד, א]. והרד"ק בספר השרשים, שורש כתם, כתב: "הוא הזהב הטוב". ולגבי הזהב, כבר כתב בדר"ח פ"ו מ"ט [שיד:] בזה"ל: "'לי הכסף ולי הזהב נאום ה'' [חגי ב, ח]... מה שמקדים הכסף לזהב, כי הכסף הוא קודם אל הקב"ה יותר מפני הפשיטות הגמור והזכות שיש בו... כי הלובן אינו גוון כלל, ומורה זה פשיטות גמור. אבל **האודם** שיש לזהב הוא גוון, ואין כאן פשיטות כמו שיש לכסף. ולכך בחרו לעשות העגל של זהב [שמות לב, לא]. כי הפשיטות ראוי אל השי"ת, ולפיכך לא נכנס [כה"ג] לפני ולפנים בבגדי זהב". והרמב"ן [שמות לב, ב] כתב על הזהב: "מראהו כמראה אש". ורש"י ישעיה א, יח כתב: "אם יהיו חטאיכם כשנים - כתומים לפני כאודם שנים". וראה להלן פי"ז הערות 41 ,38, שנתבאר שם שהחמה מתייחסת לאודם, והירח מתייחס ללבן. וראה פל"א הערה 82, ופנ"ט הערה 78.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:249
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:249](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:249)

[249] בראשית כה, ל "ויאמר עשו ליעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה וגו' על כן קרא שמו אדום". ופירש הרשב"ם שם: "הוא אדמוני [בראשית כה, כה], ונתאוה לאכול אדום". והרד"ק שם פירש "על כן קרא שמו אדום - לפי שנתאוה מאוד אל האדום". הרי שהתבשיל הוא סימן לשם "אדום", ולא סיבה לשם. וכן הוא להלן פי"ז הערה 34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:250
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:250](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:250)

[250] לשון המדרש שלפנינו הוא: "הוא אדום, ותבשילו אדום, וארצו אדומה, גבוריו אדומים, לבושו אדומים, ופורע ממנו אדום בלבוש אדום. הוא אדום - [בראשית כה, כה] 'ויצא הראשון אדמוני'. תבשילו אדום - 'הלעיטני מן האדום האדום הזה'. ארצו אדומה - 'ארצה שעיר שדה אדום'. גבוריו אדומים - [נחום ב, ד] 'אנשי חיל מתולעים'. ופורע ממנו אדום - [שיר השירים ה, י] 'דודי צח ואדום'. בלבוש אדום - 'מדוע אדום ללבושך'". והמהר"ל השמיט את הפסוק "דודי צח ואדום", וכן שלבושו אדום. והובא בשלימותו להלן פי"ז ד"ה בפרק קמא, שכתב שם: "כי שם אדום ראוי אל עשו, ולכך כל אשר שייך אליו נקרא בשם אדום, וכל זה מפני כי מקבל כוחו מן החמה, אשר היא אדומה". וראה הערה 66 שכוח עשו הוא מאדים. וראה להלן פט"ז הערה 40, פי"ז הערה 33, ופכ"ח הערה 54.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:251
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:251](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:251)

[251] בא לבאר מדוע העולם זוכה בפז, כפי שאדום זוכה לפז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:252
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:252](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:252)

[252] אמנם ראה בשמו"ר לה, א: "לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא, בשביל המשכן ובשביל בית המקדש". וקודם לכן אמרו שם "הרבה בריות ברא הקב"ה בעולם, ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן, והיו ראוין להגנז, ולא נגנזו מפני כבוד הקב"ה, ואיזה זה - זהב". ובעל כרחך שכבוד ה' בעולם, וכן בנין ביהמ"ק בעולם נחשבים ג"כ ל"צורך העולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:253
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:253](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:253)

[253] מעין מה שדרשו חז"ל על הפסוק [בראשית ב, ד] "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים", ואמרו [ב"ר יג, ג] "מזכיר שם מלא ["ה' אלקים"] על עולם מלא". וביאר שם היפה תואר: "להראות לנו כי ברא אותו בשלימות". [וראה גו"א בראשית פל"ג הערה 75]. וראה להלן פי"א הערה 221, ופל"א הערה 37.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:254
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:254](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:254)

[254] העולם הוא המציאות, וכפי שכתב בח"א לשבת ל. [א, יב:]: "כי המציאות הוא הטוב... ולכך נאמר במע"ב בכל אחד ואחד 'וירא אלקים כי טוב', שתראה מזה כי המציאות הוא הטוב". ובנתיב האמת פ"א [א, קצז.] כתב: "כי הטוב בפרט ראוי אל המציאות... הרי בכל מע"ב נאמר 'כי טוב', ובסוף הבריאה... 'טוב מאוד' [בראשית א, לא], כי הוא ראוי שימצא". וכן כתב בדר"ח פ"א מ"ב [כד.]. וראה לעיל פ"א הערה 42, ולהלן פ"ט הערה 33, ופ"ל הערה 62.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:255
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:255](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:255)

[255] דברים אלו מבוארים יותר בגבורות ה' פ"ח [מח:], וז"ל: "וזה סוד גדול בענין אדום, שהוא אומה פחותה בעצמה, אלא שהיא גוזלת. וכמו הגזלן אשר יש לו ממון רב בשקר, ואין בעצמו... רק גוזל אחרים, כך חשיבות אדום אינו מפני עילוי מציאותם בעצמם עד שיהיו חשובים בעצמם, רק הם מציאות שקר, ולוקח דבר שאינו ראוי. וכל הדברים האלו ידועים בענין אדום שהוא קטן ובזוי לפני הקב"ה, ובעוה"ז הוא גדול... ובמדרש רבה בפרשת תולדות [סה, יא]... אמר להם הקב"ה, אם בעיניכם הוא גדול, בעיני הוא קטן, שנאמר [עובדיה א, ב] 'הנה קטן נתתיך בגוים בזוי'. בארו בזה כי בעוה"ז נראה עשו גדול, אבל לפי האמת אמר הקב"ה בעיני הוא קטן מאוד. ודבר זה ידוע למבינים". וזהו שכתב כאן ש"אדום אינו בכלל המציאות". וראה להלן פט"ז הערה 40. ובאור חדש [קל:] כתב: "כלומר שהוא [עשו] מבוזה ומרוחק מהכל, כמו שאמר עובדיה אל עשו 'הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד' [עובדיה א, ב], כלומר שאתה מרוחק מן כל הנמצאים, ומסולק אתה מהם, ומפני כך הוא היה מבזה את האחר כאשר הוא בזוי בעצמו... מפני שהוא מרוחק ונבדל מן הבריות. וכאשר הוא נבדל מן הבריות, א"כ בודאי הוא בזוי, שכל אשר מרוחק מן הבריות הוא בעצמו מרוחק ומאוס אליהם... ולפיכך עשו, אף שיש לו הממשלה הגדולה מאוד, מ"מ הוא בעצמו מבוזה ומגונה הוא, נבדל מן הבריאה. ולכך ג"כ הוא מבזה את האחר, ולכך כתוב [בראשית כה, לד] לשון 'ויבז', שמורה על הריחוק הגדול, וזה בעצמו מורה שהוא מרוחק... כאשר אין שייך לו המציאות כלל. כי הש"י, אשר מאתו נמצא העולם, שהוא המציאם [ראה להלן פכ"ו הערה 31]... אמר ליצחק אף אם בעיניך גדול, בעיני הוא קטון... ואין ראוי לעשו המציאות כלל, ולכך הוא קטון בעיני הש"י. ומטעם זה עשו הוא מרחק ומבזה את הצדיקים, שהם עיקר במציאות העולם". ואלו דבריו כאן. וראה גו"א בראשית פל"ח אות כו, שמבואר שם שאף החמה גוזלת, וזה תואם לדבריו כאן. וראה שם הערה 205. וראה להלן פי"ז הערה 33, פכ"ח הערה 54, פמ"ב הערה 75, ופ"ס הערה 76.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:256
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:256](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:256)

[256] והרי ההפכים אינם מתקיימים יחד, וכמבואר למעלה הערה 174.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:257
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:257](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:257)

[257] ובח"א הוסיף כאן: "כי אין ראוי שיהיה אדום משתתפים עם העולם בזה, כי מה שהם ראוים אל דבר זה - אינו שוה למה שראוי הפז אל כלל העולם". והואיל והסיבות לפז שונות, ממילא המסובב שונה, ולכך אין כאן משקל אחד לשתי סיבות שונות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:258
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:258](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:258)

[258] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. לדוגמה, בגבורות ה' פ"ה [לה:] ביאר מדוע לא ברא הקב"ה רק את ישראל, אלא נבראו גם שאר האומות, וז"ל: "שלא יתכן להיות המקבל הפעולה שלימה, לכך נמשך אל העלול חסרון... כמו שתמצא האדם אשר ברא הקב"ה, ויש בחלק ממנו דבר נכבד, הוא השכל. ואין עליך לשאול למה לא בראו שכלי בלא חומר". ובגו"א דברים פכ"ה אות ב כתב: "כי הפנים, מפני שהוא יותר חשוב, הוא יותר מעט באדם, שכן תמצא לעולם שהחשוב הוא מעט מן שאינו חשוב, שהוא [האינו חשוב] הרוב". וכן הזכיר בתפארת ישראל פכ"ב [סח.], ובגבורות ה' פס"ז [שיא.]. וצרף לכאן את מאמרם ז"ל [סוכה מה:] "ראיתי בני עלייה והן מועטין". וראה להלן פ"י הערה 18, פט"ז הערה 77, פכ"ג הערה 106, ופנ"ז הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:259
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:259](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:259)

[259] לשונו בגו"א בראשית פכ"ה אות לא: "יש בשתי אומות דבר זה, שהם מיוחדים בחשיבות... ומרמז על כלל ישראל ואדום שיש להם ענין מיוחד, שהם גיים, ורוצה לומר כי נפש חשוב יש להם, ונוהגים במאכל שלהם בחשיבות. וזה שאמרו כי 'לא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת'. ורוצה בזה כי יש אוכל אכילתו כבהמה, ואינו מחשיב עצמו. אבל ישראל ועשו אין נוהגין כך, רק מתקנין תקון הראוי לאדם להחשיב עצמו... וכן אדום נוהגין עד היום במלבושיהם להתכבד מאוד יותר משאר אומות, וגם בבניינים נאים. לא כמו ישמעאל שאינם מקפידים על מאכלם ועל מלבושם ועל מרחצאותיהם. וכן היו ישראל נמשכים אחר זה מפני מעלתם וחשיבותם בעצמם. לכך אמר 'שני גוים בבטנך', ורוצה בזה כי אומות חשובות שיש להם חשיבות נפש". וראה להלן פי"ד הערה 75, פט"ז הערה 58, ופי"ז הערות 124 ,120.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:260
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:260](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:260)

[260] ראה הערה קודמת. ובח"א לע"ז יא: [ד, לז:] ביאר יותר ענין זה, והוא שייך למפורש להלן פט"ז ד"ה והיה לאדם וד"ה וקאמר, שנתבאר שם שיעקב נקרא 'אדם' [ראה ב"מ פד.], ועשו רק מתדמה לאדם, שירש את בגדי אדם הראשון. וכן ביאר חשיבות הנהגת אדום להלן ס"פ יז, והביא שם הגמרא בע"ז ב: שמלכות רביעית בנתה הרבה שווקים ומרחצאות וכסף וזהב, עיי"ש. וראה לעיל פ"ה הערה 231. ובחידושי אגדות הוסיף כאן: "ומנהג רומי שהיו מתיקרים מאוד, וכמו שבארנו למעלה אצל בן ציצית הכסת". והוא לעיל פ"ה ד"ה והבן מה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:261
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:261](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:261)

[261] שהיו מחופים ומכוסים במלבושי בפז [ההו"א של הגמרא בביאור "מסולאים בפז"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:262
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:262](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:262)

[262] לשונו בח"א: "אילימא... כלומר שהיו מתייפים בחשיבות במלבושיהם עד שהם [ישראל] יפים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:263
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:263](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:263)

[263] ולכך אי אפשר לתלות את חשיבותם של ישראל ["בני ציון היקרים המסולאים בפז" (איכה ד, ב)] במלבושיהם, שהרי אף אדום ניחון בחשיבות זו כנגד כל העולם, ואין זה יחודי לישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:264
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:264](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:264)

[264] פירוש - אין צורך לפרש את ההו"א על פז ממש, אלא הנהגה של חשיבות, ועל כך מסקנת הגמרא היא שחשיבות ישראל היא לא בהנהגת חשיבותם, אלא מצד עצמם החשיבות טבועה בהם. וחשיבות זו אינה קיימת כלל אצל אדום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:265
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:265](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:265)

[265] לשון הגמרא [גיטין נח.]: "מעיקרא, חשובי דרומאי הוו נקיטי בליונא דגושפנקא ומשמשי ערסייהו ["צורות נאות שבחותמיהן כדי שתתעברנה כנגדן" (רש"י שם)], מכאן ואילך מייתו בני ישראל ואסרי בכרעי דפורייהו ומשמשי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:266
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:266](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:266)

[266] בח"א כתב כאן "לשמש להם בחדרי משכבם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:267
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:267](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:267)

[267] כמו שאמרו בב"מ פד. "רבי יוחנן הוי אזיל ויתיב אשערי טבילה, אמרי, כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה, לפגעו בי, כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותיה, גמירי אורייתא כוותי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:268
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:268](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:268)

[268] המשך לשון הגמרא ש"ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:269
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:269](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:269)

[269] פירוש - המעלה השכלית נגדרת עפ"י מעלת היופי. שהואיל והיה להם את מעלת הגוף בשלימות, עד שהיו יפים, [וכמבואר כל זאת למעלה בד"ה ותדע כל, והערות 243-246], לכך אף היה להם מעלת השכל. ואודות הזיקה שבין שתי מעלות אלו, ראה גו"א בראשית פכ"ג אות ג שביאר שזו היתה מעלת שרה, וראה שם הערה 43. וראה בסמוך הערה 279.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:270
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:270](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:270)

[270] לשונו למעלה [ד"ה שהרג]: "כבר אמרנו לך למעלה כי תמיד מזכיר אותו בלשון 'כרך ביתר', שהיתה עיר תקיפה מאוד... ולכך אמר כי בכרך ביתר הרג ד' מאות רבוא וכו'... מנין ארבע מאה רבוא מורה על מקום המיושב, לפי שמנין ארבע הוא שטח המתפשט לד' צדדין, וכל מקום משוער בד'... ולפיכך אמר שנהרגו ד' מאות, כי הכרך היה מקום חשוב, ולפי חשיבותו ראוי לו מספר ארבע... כי המקום משוער במספר ד', והאנשים היושבים בה משוערים ג"כ במספר ד'". וראה שם הערות 120-131.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:271
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:271](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:271)

[271] בח"א הוסיף כאן: "והיו ראוים אל החכמה מצד שלא היו בעלי חומר". ואודות שככל שהחומר נחלש החכמה גדלה, ראה לעיל הערות 53 ,49, שיסוד זה נתבאר שם. וא"כ, אולי כונתו כאן לדברים שכתב בנר מצוה אודות היחס שבין חכמה למספר ארבע, וז"ל שם [יב:]: "ולכך אמר [דניאל ז, ו] כי מלכות שלישית מתייחס אל חיה שהוא נמר שיש לה ד' כנפים, כי החכמה הוא מתפשט בכל צדדין לרוחב ולאורך, ואין לה גבול כלל, רק מתפשט בכל מקום. ולכך היה מדמה זה לנמר שיש לו ד' כנפים, שהכנפים מורים על התפשטות בכל ד' רוחות". ועיי"ש שביאר שמחמת כן מלכות יון שלטה בכל העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:272
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:272](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:272)

[272] כי הואיל והיה לביתר את מעלת השכל, ממילא ביתר ראויה להשפעת החכמה. וכלשונו בנתיב התורה פ"ז [א, ל:]: "השכל לא יוגבל ולא יוגדר, הפך הגשם שהוא יוגדר [ר' הערה 236]... אשר השכל אין לו גדר וגבול... והוא להשפיע לאחרים, שהשכל השפעתו אל הכל". ושם בר"פ ח [א, לג.] כתב: "עיקר התורה כאשר משפיע אותה לאחרים, וזהו אמתת השכל שהוא משפיע לכל מקבל... כי התורה היא שכלית מתפשטת מבלי גבול". וראה גו"א שמות פ"ל אות כ, ושם הערה 231, שיסוד זה נתבאר שם בארוכה. ואלו דבריו כאן אודות השפעת החכמה המיוחדת לביתר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:273
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:273](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:273)

[273] לעיל פרק ו, ד"ה אמנם מה, וראה שם הערות 103-113, כי הוא יסוד נפוץ בספרי המהר"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:274
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:274](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:274)

[274] ודבריו הובאו לעיל בפ"ו הערה 105. וראה לעיל הערה 128, ולהלן פכ"ו הערה 87.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:275
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:275](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:275)

[275] זהו המשך דברי הגמרא שם, והובא למעלה בהערות 196-198.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:276
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:276](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:276)

[276] פירוש - בגמרא שם מובאים עוד המעשה בבנו ובתו של רבי ישמעאל בן אלישע, והמעשה בצפנת בת פניאל, והמעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו. ובתום זאת אמרו בגמרא [גיטין סוף נח.] "ועל אותה שעה נתחתם גזר דין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:277
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:277](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:277)

[277] נראה כוונתו, שהואיל ובסוף נאמר בגמרא שנעשה חיתום דין, בע"כ שהכונה לביתר. כי אי אפשר לומר שהכונה לירושלים או לטורא מלכא [שאף עליהם היה בודאי חיתום דין], כי הם לא הוזכרו בסמיכות לכאן, אלא למעלה בגמרא. ואי אפשר לומר שהכונה למקום אחר בא"י, כי חורבן הארץ נקבע בג' מקומות אלו, וכמבואר לעיל פ"ה ד"ה אקמצא. ולכך בהכרח שחיתום דין זה אינו עוסק אלא בחורבן ביתר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:278
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:278](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:278)

[278] ד"ה וזה מה, ד"ה ותדע, וד"ה תרי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:279
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:279](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:279)

[279] כמבואר בהערה 269, שיופי הגוף מורה על מעלת השכל, וראה הערה 281.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:280
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:280](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:280)

[280] יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. וכגון בדר"ח פ"א מ"ב [כו.], שכתב: "גילוי עריות, שהולך אחר זנות... ובזה הולך אחר החומרי, עד שהוא נחשב לגמרי כמו בהמה וחמור. וכן אמרו ז"ל כי מעשה זנות הוא מעשה בהמה, ובמסכת סוטה מפני מה קרבנה של סוטה מאכל בהמה... ולדבר זה א"צ ראיה כי הזנות הוא מעשה בהמה חומרית". וכן כתב שם פ"ה מ"ט [רמו.], וסיים: "כי הזנות מעשה חומרית, ודבר ידוע הוא כי הזנות הוא חומרי גופני". וכן כתב בדרוש לשבת תשובה [עח.], בח"א לע"ז ה: [ד, לב.], גו"א ויקרא פי"ט אות ג, גבורות ה' פ"ד [כט.], שם פס"ו [שז.] נתיב הענוה פ"ד [ב, י:] נתיב הפרישות פ"א [ב, קיא:], וראה לעיל פ"ג הערה 114, פ"ד הערות 64 ,23 ,7, ופ"ה הערות 528 ,525 ,524.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:281
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:281](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:281)

[281] המעשה בצפנת בת פניאל, ויובא בסמוך. ובח"א כתב כאן: "וכן מה שאמר בבן ובת של רבי ישמעאל כה"ג, שהיה להם היופי המורה על מעלתם שנבדלים מן החומרי העכור, והיה להם חומר זך וטהור, והיו מוכנים לקבל השכל הזך והבהיר, ומזה נמשך הפרישה מן הערוה, שהרי מי שנוטה אחר הזנות הוא ענין חומרי". [והלשון "וזהו מעלתם בעצמם" פירושו שזה מעלתם בעצם, וכמו להלן פ"ח הערה 23].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:282
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:282](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:282)

[282] בח"א כתב כאן: "ולפיכך לא רצה כל אחד ואחד להנשא לעבד, שכל העבדים שטופי זימה [גיטין יג.]". ובב"ר פו, ג אמרו "כל העבדים חשודים על הערוה". ועוד אודות שעבד הוא חומרי, ראה לעיל פ"ב הערות 45 ,44. והוא יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, וכגון בדר"ח פ"ב מ"ט [צא.], גבורות ה' בהקדמה שניה [טו], שם פ"ד [לא.], שם פמ"ד [קסו.], תפארת ישראל פל"ז [קח.], ח"א לקידושין כב: [ב, קלא:], גו"א שמות פי"ח אות כו, ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:283
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:283](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:283)

[283] וכל זיווג בין איש ואשה פירושו שהבן זוג "דומה לו ושוה לו" [לשונו בבאר הגולה, באר החמישי (צו.)]. ועוד אודות השויון המונח בכל זיווג, ראה גבורות ה' פי"ט [פז.-פח:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:284
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:284](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:284)

[284] וכן כתב בגו"א שמות פכ"א סוף אות טז בביאור שעבד עברי שאינו נשוי אין רבו מוסר לו שפחה כנענית [קידושין כ.], וז"ל: "אם אין לו אשה אסור ליתן לו שפחה, דהא תהיה לו זאת השפחה לזוג לו לגמרי, ואסור שתהיה השפחה זוגו של ישראל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:285
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:285](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:285)

[285] זהו המשך דברי הגמרא [גיטין נח.], ולא הובא עד כה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:286
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:286](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:286)

[286] פירוש - הריקא השיב שאעפ"כ רוצה אני לראותה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:287
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:287](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:287)

[287] לא היה רבו לתורה, אלא רבו לאומנות של נגרים [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:288
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:288](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:288)

[288] פירוש - הרב הוצרך ללוות כסף, והתלמיד היה עשיר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:289
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:289](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:289)

[289] לשון הגמרא: "שגר אשתך אצלי ואלונה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:290
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:290](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:290)

[290] פירוש - קדם השוליה ובא אצל מורו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:291
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:291](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:291)

[291] המורה לתלמיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:292
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:292](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:292)

[292] התלמיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:293
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:293](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:293)

[293] פירוש - כיון שהגיע מועד פרעון ההלוואה, ולרב לא היה לשלם את ההלואה לתלמיד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:294
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:294](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:294)

[294] התלמיד לרב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:295
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:295](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:295)

[295] התלמיד ואשתו [אשת הרב לשעבר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:296
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:296](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:296)

[296] אשת איש [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:297
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:297](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:297)

[297] שהוא מלשון צפון ומוחבא, וכפי שיבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:298
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:298](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:298)

[298] כמו "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" [תהלים לא, כ], "שני האנשים ותצפנו" [יהושע ב, א]. ואף צד "צפון" נקרא כן "לפי שמהלך השמש אינו על פאתו, כי אם על הפאה הדרומית, וכאילו אותו רוח צפון מהשמש" [לשון הרד"ק ספר השרשים, שורש צפן]. וכן כתב בנתיב העבודה פ"ג [א, פה:], וז"ל: "כי נקרא 'צפון' משום שאין השמש נמצא שם... כי הצפון כוח נסתר, שאין אור השמש נגלה לשם". וכן כתב בדרוש נאה לשבת הגדול [קצו.]. וראה לעיל פ"ה הערה 105.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:299
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:299](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:299)

[299] כי מקום קדוש קדשים הוא מקודש לגמרי מן הגשמי, ולכך הוא קודש קדשים, ולא היה שם רק הארון, אשר שם מונחים הלוחות והתורה השכלית, אשר אין לתורה... שום ענין אל הגשמי... שמקום זה מקודש ונבדל מן הגשמי, שנקרא 'קודש קדשים'... כי כאשר נכנס לפני ולפנים, ודבר זה ביוהכ אשר היה לו עינוי נפש, הוא הסרת הגוף הגשמי, ונכנס במחיצה שהוא על גשמי" [לשונו בדרשת שבת תשובה (פב:)]. הרי שכל לפני ולפנים מופקע מהגשמי לחלוטין. [וראה להלן פט"ז סד"ה וקאמר שלובשין].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:300
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:300](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:300)

[300] בח"א הוסיף כאן: "וכל פנימי נסתר - נבדל מן הגשם, כי כל אשר הוא נוטה אל החומרי יש בו עכירות, והמסולק מן החמרי [יש] בו הזיו והאור".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:301
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:301](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:301)

[301] והוא - קודש הקדשים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:302
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:302](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:302)

[302] והבדלה זו מתבטאת בזיו ואור. וכן ביאר בנר מצוה [כג.], וז"ל: "ולכך בקודש [הקדשים] היו הארון והתורה שהיא שכלית בלתי גשמי... היה התורה והארון שהוא האור עצמו. לכך נקרא 'ארון' מלשון אור [שיהש"ר ד, ד], שהתורה היא אור [קה"ר יב, ח]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:303
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:303](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:303)

[303] אודות הקשר המיוחד בין אב לבתו, ראה תחילת הפרק, והערה 30.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:304
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:304](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:304)

[304] שהרי ציון מקביל למחנה שכינה [לעיל פ"ד הערה 50], ולכך משם מגיעה תכלית ההוד והיופי. ובקידושין מט. אמרו "עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים, ואחד כל העולם כולו". וכתב שם בח"א [ב, קמה:]: "היופי הוא שייך דוקא לארץ אשר היא קדושה נבדלת, כי היופי הוא זיו האור, ואין האור גשמי, לכך נאמר באור 'כי טוב' [בראשית א, ד]... וכל דבר שהוא יותר גשמי הוא יותר עכור". וראה לעיל פ"ג הערה 55, פ"ד הערה 33, פ"ה הערה 319, ולמעלה הערות 242 ,173, ולהלן פ"ט הערה 38, פי"ד הערה 65, ופט"ז הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:305
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:305](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:305)

[305] לשונו בח"א: "ולמחר האדם מכוער היה מפשיטה בשביל זנות שלו, כאילו היתה בהמה חומרית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:306
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:306](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:306)

[306] בהמשך הגמרא עם המעשה של אשת הרב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:307
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:307](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:307)

[307] לשונו בח"א: "לכך מפרש אחר כך שגזר דינם היה כאשר נטו אל הזנות, שהוא הפך להם. שהיה ראוי להם הפרישה מערוה, בפרט אנשי ביתר, כמו שנתבאר למעלה, כי להם בפרט ראוי השכלי, והוא הפרישה מן הערוה, ונחתם גזר דינם בשביל זנות". [וראה לעיל פ"ג הערה 114]. אמנם כאן יבאר שחיתום הדין היה בעיקר בשביל חמס, וכמו שיתבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:308
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:308](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:308)

[308] לשונו בגו"א בראשית פ"ו אות כח: "ומפני גזל נתחתם גזר דין להביא הדין [המבול] בעולם... שהגזל הוא השחתת העולם הזה, דהיינו הגזלנין מחריבין את העולם, שאין משא ומתן בעולם. והשי"ת כאשר גוזר גזירה אינו ממהר להביא אותו, שהוא חס על העולם... וכאשר הגזלן אינו חס על העולם ומחריב את העולם, אין השי"ת חס ג"כ... ועוד יש בזה דבר נפלא מאוד מאוד, כי כל גזירה שבאה מן השי"ת... היא גזירה שאפשר לבטל אותו, וכאשר מידת הדין מתוחה בחוזק - אז הגזרה נחתם, ואין להשיב. וכאשר החטא הוא למטה בגזילה, שהגזילה הוא שגוזל ומאנס בחוזק את אשר לחברו... הוא מתעורר למעלה גזירת מדת הדין החזקה והקשה... אין לו חזרה, והיא גזירה חתומה". וראה להלן פכ"ט הערה 42. וכן כתב בח"א לסנהדרין קח. [ג, רנה:]. ובח"א לגיטין כאן כתב בזה: "כל שנוי מורגש ביותר והוא ראוי לחתימת גזירה. ודבר זה דומה למה שאמרו בדור המבול, שנחתם גזר דינם על הגזל, ודבר זה מפני כי הגזל הוא החמס... והוא דבר שינוי, והוא מורגש שיוצא הדבר מרשות זה לרשות אחר בכח ובחזקה, ודבר זה גורם ג"כ שהגזירה יוצאת לפועל. וכאשר יש שינוי מורגש, הגזירה, שהוא שינוי, יוצא לפועל". וראה הערה 313, ולהלן פל"ו הערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:309
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:309](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:309)

[309] ובלקיחת אשת איש יש גם ענין של חמס, וכמבואר להדיא ברמב"ן בראשית ו, ב שזה נקרא "החמס בגלוי". ובגו"א דברים פט"ו אות ג כתב: "האשה מיוחדת לו יותר מכל הקנינים". וכן רמז לכך בגו"א בראשית פמ"ד אות ט, ושם הערה 29.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:310
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:310](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:310)

[310] בח"א ביאר שלכו"ע נחתם הדין על הזנות, וכלשונו: "לפי שתי הלשונות היה חתימת הגזירה בשביל חטא של זנות. רק ללישנא קמא היה החתימה בשביל שהיה עומד ומשקה עליהם, ודבר זה הוא חוץ לטבע ומנהגו של עולם שהוא יעמוד עליהם וישקה להם, והיא היתה אשתו מקודם. וכל חטא שהוא נגד הטבע וחוץ למנהגו של עולם הוא ניכר ומורגש... ובשביל כן הגזירה שהיתה עד הנה, ולא נמצא בפועל, היה יוצא עתה לפועל לגמרי ונחתמת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:311
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:311](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:311)

[311] וצרף לכאן את דבריו בנתיב הפרישות פ"א [ב, קיג:]: "הזכר נמשל בצורה... והצורה הוא שמבדיל בין דבר לדבר, כי אין הבדל בין דבר לדבר מצד החומר, כי החומר משותף לכל הדברים... ולפיכך שני אנשים אסורים לישא אשה אחת [קידושין ז.], מפני שכל אחד נמשל בצורה, ויהיו משותפים ביחד כאשר יהיה להם ביחד אשה אחת. ודבר זה אי אפשר, כי כל צורה נבדל לעצמה". [וראה לעיל פ"ג הערה 40, ופ"ה הערה 265]. וזהו עומק הביטוי "ושתי פתילות בנר אחד", וכדבריו בנתיב התורה פט"ז [א, עא.]: "כי הנר יש לו שתי בחינות; הבחינה האחת שהנר נתלה בגוף הפתילה. והבחינה השנית שיש בו אור, אשר כל אור הוא בלתי גשמי... שיש לו בחינה אל הגשמות, ובחינה אל בלתי גשמי". ובנידון דידן, יחס הפתילה אל הנר הוא הוא היחס של הצורה לחומר. וראה להלן פי"ד הערה 47, פל"ב הערות 125 ,119, פמ"ג הערה 32, פמ"ח הערות 19 ,11, ופנ"ז הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:312
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:312](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:312)

[312] ובנתיב אהבת ריע פ"א [ב, נד.] כתב: "כי הבא על אשת איש, הרי כתיב [בראשית ה, ב] 'זכר ונקבה בראם וגו' ויקרא את שמם אדם'. לכך החוטא באשת איש, החוטא הזה הוא חוטא בכל האדם. כי איש ואשה הם כל האדם... והוא יותר מן רציחה, שכל רציחה מבטל גופו ואין מבטל הנשמה... אבל כאשר לוקח אשתו, הוא מבטל האדם... ולפיכך הבא על אשת איש הוא מבטל עצם האדם". ועוד אודות שאשתו נחשבת כגופו - ראה גו"א בראשית פ"ד אות י, שביאר את המדרש [ב"ר כב, ז] שקין והבל נחלקו על תאומה יתירה, שהיו שותפים בדבר השייך לגופם. וראה גם שם הערה 71.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:313
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:313](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:313)

[313] מחמת הצירוף של ערוה [הסותר למידתם של אנשי ביתר] וחמס [הפועל לחתימת הגזירה]. ובח"א בגיטין ביאר הענין מצד זנות [ראה הערה 310], וכתב לגבי המ"ד השני: "וכן למאן דאמר שתי פתילות בנר אחד, ג"כ דבר זה ערוה חוץ למנהגו של עולם. וכל דבר שהוא כמו זה אשר החטא נמצא מורגש ביותר, אז הגזירה יוצא לפועל, שאין ראוי שתי פתילות בנר אחד. ולכך הוציא בלשון בענין זה לומר 'על שתי פתילות בנר אחד', ולא אמר בשביל אשת איש, כי שתי פתילות בנר אחד הוא שלא בטבע, ור"ל כי היה בא עליה, ובעלה ידע מזה, וזה שתי פתילות בנר אחד. וכל זה שלא בטבע, והוא שנוי, וכל שנוי הוא מורגש ביותר, והוא ראוי לחתימת גזירה".
ושם בהמשך דבריו חזר להדגיש ענין העושק, וז"ל: "והבן מה שאמר 'ועושקו גבר וביתו וגו'' [מיכה ב, ב], כי העושק ראוי לזה ביותר... רק למר שהיתה אשתו, [והוא] עומד ומשקה עליהם, וזהו עושק הנראה. ולמר, שתי פתילות בנר אחד, והוא עושק נראה ביותר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:314
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:314](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:314)

[314] ועוד אודות שכל דברי חכמים תקיפים ויציבים, ראה לעיל פ"ו הערה 22, ולמעלה הערה 205.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:315
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:315](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:315)

[315] ביטוי נפוץ בספרי המהר"ל, וכמו בסוף ספר גבורות ה' [שלד:]: "ואלו הדברים הם דברי חכמה עליונה מאוד, ואם הם כטפה מן הים". וכן כתב בדר"ח פ"ה מט"ז [רנו:]: "ואי אפשר לכתוב מזה כטפה מן הים. כי הדברים הם עמוקים יוצאים מן החכמה פנימית עליונה". ובבאר הגולה באר הששי [קכט:] כתב: "והנה כל דבריהם חכמה והשכל, ואין אלו דברים רק כמו טפה מן הים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:316
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:316](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:316)

[316] מעין מה שכתב בבאר הגולה סוף הבאר השני [מ.]: "הארכנו בזה לבאר לך, כי כל דבריהם הם בחכמה עליונה, כי כאשר גבהו שמים מארץ כן גבהו מחשבותיהם ממחשבותינו". ובבאר הרביעי [נא:] כתב: "כמו שרחוק זמננו מזמן שלהם... כך יש הבדל בין חכמתם ובין חכמתנו, כהבדל הזמנים". וראה עוד גם כן להלן פי"ז, ושם הערה 95.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:317
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:317](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:317)

[317] כפי שכתב כמה פעמים על צמצום הכתב לעומת ההרצאה בע"פ, וכגון בגו"א שמות פי"ט סוף אות יח: "אך קשה מאוד הבנה שלימה בכתב לכמו אלו הדברים העמוקים, רק יוסיף חכמה ודעת". ושם בפל"ד אות כ כתב: "כל דבר שנכתב הוא משוער ומוגבל". וכן כתב בתפארת ישראל ר"פ סח [רי.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:318
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:318](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:318)

[318] וכן כתב בבאר הגולה, באר החמישי [צב:]: "למען דעת כל עמי הארץ כי אין חכמה זולת חכמתם". ושם בהמשך [צו.] כתב: "כי כל חכמי העכומ"ז לאפס ותוהו נחשבו נגד הקל שבדבריהם". ובגו"א שמות פל"ג ריש אות יט כתב: "דע, כי חז"ל דקדקו מאוד בדברי התורה, והם שהבינו דברי תורה, ולא זולתם". ובהקדמה שניה לגבורות ה' [יז] כתב: "רז"ל בעלי האמת ידעו בקבלתם... וכל הנוטה מדרכיהם נוטה מדרכי חיים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:319
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:319](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:319)

[319] כן כתב פעמים מספר, וכגון בדר"ח פ"ו סוף מ"ז [שו:]: "ואם באנו לכתוב... הלא לא יספיק לנו הזמן". וכן כתב בבאר הגולה, באר הרביעי [מט:]: "שאם בא לפרש חכמתם... לא יספיק זמן רב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:320
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 7:320](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/7:320)

[320] כפי שכתב בדר"ח פ"ה מט"ז [רנו:], והובא בהערה 315. וכן כתב בתפארת ישראל ספ"ד [יז:]: "אבל הדברים האלו אין ספק בהם למי שידע להבין דברי אמת ויושר... והכל שורש אחד אמת, וגזע צדק יוצא מפרדס החכמה". ובגבורות ה' פנ"ח [רנט.] כתב: "דברים אלו הם ברורים, והם דברים עמוקים יוצאים מחכמה פנימית".