## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 8

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:1)

[1] לפי שגזרה המלכות גזרה מלהקריב עוד [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:2)

[2] שהעמידו מנשה, כדמפורש בתרגום ירושלמי בפרשת [ישעיה סו, א] 'השמים כסאי וגו'' [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:3)

[3] דור המדבר [דברים א, לה] 'אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ וגו'' [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:4)

[4] עיר גדולה, והיו ישראל דרין בה [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:5)

[5] והגמרא שם לומדת מהפסוקים שהלוחות נשתברו בי"ז תמוז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:6)

[6] כך קבלנו מאבותינו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:7)

[7] המשך הפסוק שם: "ויחזק הרעב בעיר", ובפסוק שלאחריו נאמר "ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו וכו'". הרי שבתשעה בתמוז הובקעה העיר, ולא בשבעה עשר בתמוז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:8)

[8] דתניא, בראשונה - הובקעה העיר בתשעה בתמוז, בשניה - בשבעה עשר בו [לשון הגמרא]. וראה הערה 129.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:9)

[9] דבעת שהוסר ונתבטל התמיד, באותו היום נתן שקוץ שומם, דהיינו הועמד צלם בהיכל [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:10)

[10] בתמיה, וכי היה רק צלם אחד, והלא היו שני צלמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:11)

[11] כלומר, הא כתיב קרא אחרינא דכתיב ביה 'שקוצים', דמשמע תרי [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:12)

[12] והנקטע לא קא חשיב, והיינו דכתיב שקוץ אחד. [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:13)

[13] על ההוא צלם הכי [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:14)

[14] הצלם אומר לחבירו אתה רצית להחריב ביתו של מקום, שהטית ישראל אחריך, ואני עשיתי בך נקמה ושילמתי לך ידי [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:15)

[15] והגמרא מביאה פסוקים שונים להורות שהמרגלים חזרו משליחותם הרעה בתשעה באב [שנה שניה], וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:16)

[16] לפנינו בגמרא "אמר רבה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:17)

[17] לשון הפסוק שם: "ובחודש החמישי בשבעה לחודש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדנאצר וגו' וישרוף את בית ה' ואת בית המלך וגו'". והמשך לשון הגמרא הוא: "וכתיב [ירמיה נב, יב] 'ובחודש החמישי בעשור לחודש היא שנת תשע עשרה שנה וכו'". הרי שישנה סתירה בין הפסוק במלכים [שהחורבן היה בשבעה לחודש] לבין הפסוק בירמיה [שהחורבן היה בעשרה לחודש].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:18)

[18] כאשר פנה לעת ערב הציתו האור בבית המקדש [רש"י ירמיה ו, ד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:19)

[19] היינו תשעה באב, דרגילין להיות בו רעות [רש"י בתענית שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:20)

[20] הב"ח שם אות ד הגיה, וכתב "אותו יום תשעה באב היה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:21)

[21] יצמיתם' - ענין כריתה, כמו [תהלים קא, ה] 'אותו אצמית' [מצודת ציון שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:22)

[22] כדכתיב [מיכה ג, יב] 'ציון שדה תחרש', שנחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה [רש"י שם בתענית].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:23)

[23] בעצמם - מלשון בעצם, במהותם. וראה לעיל פ"ז סוף הערה 281.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:24)

[24] לשונו בגבורות ה' פמ"ד [קסז.]: "עם שכל בני אדם משותפים בצורה זאת, מ"מ יש חילוק. כי כמו שהאדם נבדל משאר בעלי חיים במה שהאדם הוא שכלי ושאר בע"ח הם בלתי שכלי, כך יש בין האומות ג"כ הבדל. שיש אומה נוטה אל החומר יותר... וכמו שתמצא בעלי חיים והם כמו אמצעי בין האדם ובין שאר בע"ח, כמו הקוף שהוא אמצעי בין הבעל חי ובין האדם, כך יש אדם, ואינו אדם בשלימות". ובדר"ח פ"ג מי"ד [קמו.] כתב בביאור המשנה שם "חביב אדם שנברא בצלם", וז"ל: "ואף כי מעלה זאת [של "אדם"] אינה רק לישראל בלבד, אמר על זה 'חביב אדם', ולא אמר 'חביבין ישראל', וזה כי הפרש גדול יש אף כי גם מעלה זו היא לישראל בפרט, מ"מ יש צורת אדם באומות ג"כ, רק שעיקר צורת אדם לא נמצא באומות, מ"מ נמצא הצלם הזה אצל שאר אומות, רק שאינו נחשב לכלום... הצלם האלקי הוא שייך לאדם במה שהוא אדם, ודבר זה מבואר". וכן כתב כמעט אות באות להלן פי"א ד"ה ועל. וראה לעיל פ"ה הערה 123, וכן להלן פ"י הערה 48, פי"א הערה 224, ופי"ד הערות 45-49.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:25)

[25] לדוגמא, ראה דבריו בגבורות ה' פע"ב [שכח:], שכתב: "כי ישמעאל היה מוכן ללסטם הבריות, ועשו לרצוח, ועמון ומואב לזנות". וראה להלן פי"ד הערה 5. ובתפארת ישראל פ"א [ט:] ביאר שעשו נוטה לקצה אחד, וישמעאל - לקצה האחר. ובגו"א במדבר פי"ג אות ט [ד"ה יש] כתב: "יש אומה בסגולתה חלשים, ויש בסגולתה גבורים, ודבר זה תולה באומה, והוא ידוע". וראה שם הערה 67. וראה להלן פכ"ו הערה 102.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:26)

[26] שהרי רק ישראל נקראים "אדם", לעומת שאר האומות [יבמות סא.]. וענין זה יבואר להלן פ"י הערה 48, ופי"ד ד"ה אך. וראה לעיל פ"ה הערה 123, ולהלן פי"ד הערה 59.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:27)

[27] כמו עמלק לישראל, וכפי שכתב באור חדש [סו:]: "כח עמלק רוצה לדחות את ישראל ולבטל אותם לגמרי, ועל ההפך הזה מורה שם 'עמלק'... כי ישראל נקראו 'ישורון' [דברים לב, טו], ואילו עמלק הוא הפך זה, שהוא מעוקל, כי הוא נחש עקלתון, ולכך הוא הפך להם לגמרי". [וראה לעיל פ"ה הערה 584]. ובגבורות ה' פמ"ז [קצב:] ביאר שאדום עמון ומואב הן אומות המתנגדות לגמרי לישראל. וראה להלן פי"ד הערה 59, פל"ג הערה 61. ופמ"ד הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:28)

[28] לא ברורה לי כונתו היכן ביאר עד כה שישנן אומות שהן להיפך מישראל. ואולי כונתו לדבריו שבפ"ז, שנתבאר שם שרומי מתנגדת לישראל, וראה שם הערה 36. ובפ"ה ד"ה אסקיה וד"ה אסקוהו ביאר שבלעם הרשע היה שונא ומתנגד בתכלית לישראל. וראה עוד לעיל פ"ה הערה 115.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:29)

[29] פירוש - לאחר שביאר שישנם נמצאים המחולקים זה מזה בעצם, כתוצאה מכך ישנם זמנים המחולקים זה מזה בהתאם, ולכל נמצא ונמצא - הזמן המקביל והתואם לו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:30)

[30] כפי שכתב להלן ר"פ כז: "בחבור הזה התבאר כי הזמן הוא מוציא לפועל מה שראוי לצאת אל הפועל בכל הדברים אשר הם בעולם, כי הכל תלוי בזמן, ומפני שהם תלוים בזמן, יוצא כל אחד לפועל בזמן הראוי לו. וכמו שאמר שלמה 'לכל זמן ועת לכל חפץ'... למדנו שכל הדברים הם מתחדשים בזמן המיוחד להם". וראה להלן פכ"ח הערה 76, פמ"ח הערה 3, ופנ"ה הערות 27 ,4.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:31)

[31] לשונו בדר"ח שם [קסה:]: "בכל הנבראים בעולם יש להם דבר זה... כי יש לכל אחד מקום מיוחד... שאין לך אדם שאין לו שעה, כלומר שיש לכל אדם שעה מיוחדת... [כי] יש לכל אחד ואחד מזל בפני עצמו, כי אי אפשר שיהיה לשני בני אדם מזל אחד לגמרי... ומאחר שיש לכל אחד ואחד מזל בפני עצמו, מה שאין לאחר, הרי הוא ממציאות העולם... ומשלים את העולם... ודבר זה דומה למצות התורה, שכל מצות התורה הם משלימים לתורה אחת... וכן כל אדם שברא הקב"ה על האדמה, כל אחד משלים העולם... ולכך אמר אין לך אדם שאין לו שעה, היינו מזל". ובתפארת ישראל פ"מ [קכה:] ביאר לפי"ז את דברי הב"ר [יא, ח] שכנס"י היא זוגתו של שבת, משום שהזמן המיוחד לישראל הוא שבת. וכן ראה גם כן להלן פי"ז הערה 9, פי"ט הערה 93, ופכ"ח הערה 76.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:32)

[32] באור חדש [ק.] ביאר את המושג "יודעי העתים" [אסתר א, יג] בזה"ל: "שיודעין כל הדברים באמתתן כפי מה שהם. שכל הדברים הם תחת הזמן, וחילופי הדברים כפי חילופי הזמן. ולכך אמר 'יודעי העיתים', כלומר שידעו כל הדברים בסבתן, שהם העתים. ודבר זה הוא ידוע, כי הזמן מחדש כל דברים, וכדכתיב [קהלת ג, א] 'לכל זמן ועת לכל חפץ'... כאילו אמר שהם יודעים לעמוד על הדברים שמחדש הזמן, והם הדברים שמתהוים בעולם". וראה בתפארת ישראל ר"פ כה [עה.], ובדרוש על התורה [כג:]. ובגו"א בראשית פ"א סוף אות כב כתב: "כי הזמן הוא מתייחס אל הנמצא בו, והוא ברור". ובגבורות ה' פנ"א [ריט:] כתב: "כי הדבר שנתהוה מתיחס אל הזמן שנעשה בו אותה הויה". וזהו יסוד עתיק בספרי המהר"ל. וראה להלן ר"פ כז, פמ"ז הערה 60, פמ"ח הערה 3, ופנ"ה הערה 27.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:33)

[33] כן רמז בקצרה בגו"א בראשית פ"ו אות יד, ושם הערה 71, עיי"ש. ושם בפכ"ה אות מז כתב: "כי ההויה וההפסד תלוי בגלגל", וראה שם הערה 170. וכן כתב בנתיב הבטחון פ"א [ב, רלב:], וז"ל: "כל דבר כמו זה הנעשה בזמן... אין הבטחון יכול לעמוד נגד זה שלא יבוא דבר רע... שכך הוא הנהגת עולם שנמצא בו הרע... כי העוה"ז הוא תחת הזמן". ומצד הסברה מוכח כן, שהרי "חילופי הדברים כפי חילופי הזמן" [לשונו באור חדש (ק.), והובא בהערה הקודמת], ולכך כל חילוף, בין לטוב ובין למוטב, בהכרח שתלוי בזמן. ובאור חדש [סב.] ביאר שהעוה"ז נברא באות ה"א [מנחות כט:], משום ש"שייך בה חילוק, ולפיכך נברא מזה הזמן שהוא מתחלק, ומזה הוא מתחדש ההויה אשר בו השינוי, ומגיע מזה צרה". וראה לעיל פ"א הערה 57, פ"ה הערה 331, להלן הערה 148, פי"ז הערה 132, פל"ה הערה 89, ופ"מ הערה 20.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:34)

[34] לשונו שם בגבורות ה' [קעז:]: "המועדים הם בחודש ניסן ובחודש תשרי, וזה כי שני אלו הזמנים... הוא זמן ממוצע, זמן שוה, שהרי היום והלילה שוים הקרירות והחמימות בשוה, ואין זמן הזה יוצא לשום קצה מן הקצוות. ובשביל שאין הזמן יוצא לשום קצה, ראוי שיהיה מוכן לקבלת הקדושה ביותר". וראה הערות 144 ,46, ולהלן פל"א הערה 136, ופנ"ה הערות 99 ,35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:35)

[35] לשונו להלן פנ"ה ד"ה וביאור זה: "כי כח האדם ממוצע... שכל היוצא מן הממוצע הוא טמא, הוא רע. ובשביל זה היה כח ישראל גובר בחודש ניסן, שהוא ממוצע וממוזג בשווי, שאינו לא קר ולא חם, כמו שראוי אל האדם שהוא ממוזג". ובגו"א בראשית פ"ב אות כא כתב: "הקצוות אינם טובים", וראה שם הערה 62. וראה להלן פכ"א הערה 61, פל"ה הערה 97, ופנ"ה הערה 34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:36)

[36] לשונו בדר"ח פ"ב מי"ד [קג:]: "יש לך לדעת כי המיתה מגעת אל האדם כאשר הוא סר מן האמצע... ונוטה אל אחד הקצוות, בזה מגיע אל האדם המיתה... שכל מיתה הוא קצה, אבל השווי והמצוע הוא חיים". ועוד אודות שהשוה אינו הולך אל הקצה, ראה דבריו בגו"א בראשית פמ"ט אות כד בביאור מאמרם ז"ל [תענית ה:] "יעקב אבינו לא מת", שכתב שם [ד"ה ועוד] בזה"ל: "כי המיתה היא קצה וסוף, ודבר שאין לו קצבה - אין לו מיתה. ומפני שיעקב אין מתייחס לו קצה... [כי] הוא האמצעי בין אברהם ובין יצחק [ראה להלן פנ"ט הערה 132]... הוא כנגד הנקודה האמצעית שאין מתייחס לה קצה וגבול... ועל פי סוד הזה נקרא יעקב 'ישורון' [ישעיה מד, ב] על שם היושר, כי כל דבר יושר אין לו קצה, שהקצה למי שנטה מן היושר... ואין לישר מיתה בעצם... וזה שאמר... 'יעקב אבינו לא מת'". ואלו הם דבריו כאן. וכן הוא להלן פכ"א ד"ה ובמדרש. וראה הערה 163, ולהלן פכ"ה הערה 180, פכ"ו הערה 102, פל"ז הערה 27, פנ"ה הערה 34, ופנ"ט הערות 12 ,9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:37)

[37] אודות שהמועדים הם זמני שמחה וששון, ראה בגו"א במדבר פכ"ב אות מא, ובגבורות ה' פמ"ו [קעז.]. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:38)

[38] מה שכרך ביחד שמחה ושלימות, כי "השמחה מורה על שלימות ועל המציאות. והאבל הוא על להיפך, דהוא הפסד דבר, ולכך מתאבלין על מיתת המת" [לשונו בגו"א במדבר פכ"ב אות מא]. והוא יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, וכגון; הקדמתו לתפארת ישראל [ד], דר"ח פ"ו מ"ב [רפב.], נתיב יראת השם פ"ד [ב, לב:], ח"א לשבת ל: [א, יד:], גו"א בראשית פ"ו אות יב, וכן הוא להלן פי"ט הערות 126 ,116, פכ"ג הערות 69 ,22 ,19, פכ"ט הערה 23, פל"ב הערות 38 ,33, פמ"ב הערה 114, ופס"ב הערה 30. וזהו שאומרים "והראינו בבנינו **ושמחנו בתיקונו**."


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:39)

[39] וכשם ש"יעקב אבינו לא מת" מחמת שאינו נוטה לקצה [ראה הערה 36], כך בדיוק מועדי ישראל מורים על ה"לא מת" של ישראל, כי אף הם אינם נוטים לקצה. ועוד אודות שמועדי ישראל מורים על נצחיותם של ישראל, ראה גו"א במדבר פכ"ב אות מא, וגבורות ה' פמ"ו [קעה.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:40)

[40] בקצה החמימות - פירשו שייכים לקצה של חמימות. וכן כתב להלן פנ"ה ד"ה והחריב בית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:41)

[41] כמו שאמרו [פסחים צד:] "ת"ר בארבעה שבילין חמה מהלכת, ניסן אייר וסיון - מהלכת בהרים... תמוז אב ואלול - מהלכת בישוב כדי לבשל פירות". ובפרקי דר"א פרק ח אמרו "'קור' [בראשית ח, כב] זו תקופת טבת... 'חום' [שם] זו תקופת תמוז". וראה עוד ב"מ קו:


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:42)

[42] רש"י בראשית מא, א "כל לשון 'קץ' סוף הוא". וראה גו"א שם אות א. וראה להלן פכ"א הערה 61, ופנ"ח הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:43)

[43] כמבואר בפסחים צד:, והובא בהערה 41. ובבאר הגולה באר הששי [קיב.] כתב על כך, שהחמה מתקרבת ביותר לישוב בחודשים תמוז אב אלול, ומשם ואילך החמה מתרחקת מהישוב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:44)

[44] נראה מלשונו שבא ליישב מדוע החורבנות לא אירעו בחודשי החורף, שאף אז יש נטיה אל קצה אחד. ובגבורות ה' פמ"ו [קעז:] אף כתב: "הזמן אשר הוא יוצא לקצה מן הקצוות... הוא מוכן להיות הפך הקדושה, כמו תשעה באב ועשרה בטבת, שאלו החודשים מיוחדים להתנגד לקדושה האלקית". [ובעשרה בטבת סמך מלך בבל על ירושלים ובאה העיר במצור, כנאמר ביחזקאל כד, א, ובר"ה יח:]. ועל כך הדגיש כאן שהזמן המהופך ביותר לישראל הוא כאשר "השמש בתכלית תוקפה וגבורתה". שהרי אומות העולם מונות לפי השמש [סוכה כט.] ועשו יונק כוחו מהשמש [ראה לעיל פ"ז הערה 250], ולכך זמן זה נוגד את ישראל בתכלית, יותר מאשר הזמן המקביל הנמצא בקצה של קור. וכאן רק רמז לכך, ולקמן ד"ה ולדעת ר"ע פירש כן להדיא. וראה הערות 171 ,141, ולהלן פי"ז הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:45)

[45] לא מצאתי מקורו לכך. וראה לעיל פ"ה הערות 589 ,180, אודות שזמן זה מתנגד לישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:46)

[46] לעומת חודשי ניסן ותשרי שהם זמן ה"מוכן לקבלת הקדושה ביותר", [לשונו בגבורות ה' פמ"ו (קעז:), והובא בהערה 34]. ובביאור נקודה זו, ראה דבריו שם בגבורות ה', שכתב: "כי כבר אמרנו לך פעמים הרבה, כי הזמן והגשם משתתפים בכל דבר. וכמו שהתפשטות הגשם הוא מורה על הגשמות, והאמצעי מורה על הקדושה [ראה שם בהתחלת הפרק שהרחיב בזה], וכך הוא בודאי בזמן, כי הזמן שהוא בשיווי, דהיינו בניסן ובתשרי, הוא מיוחד להיות בהם זמן קדוש, והיוצא מן השווי - הפך זה". וראה הערה 161, וכן גם להלן פכ"ז הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:47)

[47] כמו שיבאר להלן ד"ה ומפני, והביא שם את הפסוק [ויקרא כז, לב] "העשירי יהיה קודש לה'". אמנם כאן מבאר שמספר עשרה [ולאו דוקא העשירי] מיוחד לקדושה. וכן כתב בדר"ח פ"ג מ"ו [קכד:]: "מספר זה ידוע ומפורסם בכל מקום שנקרא מספר עשרה 'עדה' [ברכות כא:], ושם 'עדה' נאמר על הכלל, שאין כלל ועדה פחותה מעשרה... ולפיכך כל המספרים שעד עשרה הם חסרים. והשי"ת הוא השלם, אין שכינתו עם הדבר החסר, ומפני כך אין השכינה שורה בפחות מעשרה [ראה סנהדרין לט.], ואין דבר שבקדושה פחות מעשרה". וכן כתב שם בפ"ה מ"א [רטו.], ובנתיב העבודה פי"ג [א, קיח.]. וכאן כונתו לומר, שהואיל והקדושה היא על ידי מספר עשרה, לכך ההתנגדות לקדושה היא ג"כ בעשרה, וכפי שכתב להלן ד"ה מפני: "ומפני שהיה קדוש לה', לכך העשירי מיוחד שתתבטל בו הקדושה, שהיא שייכת אל העשירי". וראה להלן פי"ט הערה 121, פל"ב הערה 40, פל"ה הערה 90, ופנ"ט הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:48)

[48] פירוש - שאין יותר מזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:49)

[49] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמא, בדר"ח פ"ג מ"ו [קכד:] כתב: "כל מספר לא יעלה רק עד עשרה, וכאשר יגיע עד עשרה - מתחיל כבראשונה, למנות אחד, וכן לעולם אין המספר מגיע יותר מעשרה". וכן חזר וכתב שם במי"ג [קלט:], וראה הערה 104. וכן הוא בגו"א במדבר פכ"א אות לג, ד"ה ואמר משה. ובדר"ח פ"ה מ"ג [ריח:] באר לפי"ז מדוע אברהם נתנסה בעשרה נסיונות [שם], וז"ל: "שהיה אברהם מנוסה בכל מיני נסיונות שהם מחולקים, שלפעמים אחד עומד בנסיון זה, ואינו עומד בנסיון אחר. אבל הקב"ה היה מנסה את אברהם בכל חלקי נסיון, שהחלקים אשר הם מחולקים מגיעים עד עשרה ולא יותר, כי אחר עשרה הוא חוזר אל א', ובזה נתנסה בכל נסיונות". וראה להלן פמ"ה הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:50)

[50] בא לבאר את החלוקה של חמשה דברים שאירעו בי"ז תמוז, ולעומתם חמשה דברים שאירעו בט' באב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:51)

[51] (א) נשתברו הלוחות. (ב) בוטל התמיד. (ג) הובקעה העיר. (ד) שרף אפוסטמוס את התורה. (ה) הועמד צלם בהיכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:52)

[52] וכפי שבאמת ניתנו לוחות השניות ביום הכיפורים [רש"י דברים ט, יח]. וראה הערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:53)

[53] וחורבן ביהמ"ק הוא הוא החורבן של ירושלים, וכמבואר לעיל פ"ה הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:54)

[54] ובשביל אותם "אבותינו" - הרי גזירה זו היא גמר פורעניות בתכלית. ולהלן בד"ה וקאמר יבאר שמחמת שדור יוצאי מצרים לא היה מבאי הארץ, לכך נחלקה הכניסה לארץ מהיציאה ממצרים, וזה גופא גרם לגלויות העתידיות לבוא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:55)

[55] דבריו צ"ב, שכשם שביאר על הלוחות שאין שבירתם תכלית פורעניות "שהרי אפשר באחרים", ה"ה שנבאר לגבי חורבן הבתים, שאף שנחרב ביהמ"ק הראשון "אפשר באחר". ואם תשיב שאין מדריגת הבית השני שוה למדריגת הבית הראשון [וכמבואר לעיל בפרק ד], אף הלוחות השניות אינם שוים למדריגה של הלוחות הראשונות, וכמבואר בתפארת ישראל פל"ה ושם ס"פ מד. ולעיל בפ"ד הערה 16 נתבאר לנו, שהיחס הקיים בין בית א' לבית ב' הוא יחס של הנותן למקבל. והרי זהו בדיוק היחס הקיים בין לוחות ראשונות ולוחות שניות, וכמבואר בתפארת ישראל פמ"ג [כולו], ובפחד יצחק שבת, מאמר ט' אות ג. וא"כ מאי שנא שבירת הלוחות, שאינה נגדרת כתכלית הפורענות משום "שהרי אפשר באחרים", מחורבן הבית הנגדר כגמר ותכלית הפורענות, אע"פ שלכאורה אפשר ג"כ באחר. וצ"ע.
ושמעתי מחכ"א לבאר, שכונת המהר"ל היא שביחס ללוחות אין מעשה השבירה חל בעצם על הלוחות, אלא שהלוחות כביכול חזרו למקומם הראשוני, וכמו קודם שניתנו. וכן מבואר בתפארת ישראל פל"ה [קג.] שהלוחות נשתברו משום שאינם לפי מדריגת העוה"ז, עיי"ש [והובא לעיל פ"ב הערה 60]. מה שאין כן בחורבן הבית, הרי חלות החורבן חל בעצם על הבית עצמו, ואין הכונה שהבית חזר למקומו הראשוני, כי אין חורבן הבית נידון כמעשה השבה, אלא כעוד אופן של צורת הבית. ודייק לה, שכמה פעמים מצאנו שהקב"ה הראה לאבות את ביהמ"ק בנוי וחרב [ר' ב"ר נו, י], ובע"כ מוכח מכך שאף חורבן הבית הוא אחד מהאופנים והצורות של הבית, ואינו נידון כמעשה השבה. וצרף לכאן את מאמרם ז"ל [מגילה כח.] שאמרו על בתי המקדש "קדושתן אף כשהן שוממין". ולכך החורבן חל בעצם על המקדש. מה שא"כ בלוחות הרי ששבירתם נידונת כמעשה השבה למקור. וזה עומק כונת המהר"ל אודות הלוחות "שהרי אפשר באחרים". ודפח"ח. וראה להלן הערה 157, שכחילוק הזה חילק שם המהר"ל בין מיתת צדיקים לחורבן הבית. וראה גו"א שמות פ"ל הערה 230, וחלקו הובא להלן פכ"ג הערה 194. וראה עוד להלן פכ"ו הערה 45, שגם שם נתבאר שחורבן הבית הוא אחד מאופני הבית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:56)

[56] פירוש - היד הימין גופא [המורה בדרך כלל על החסד (דר"ח פ"ב מ"ג (סוף עג:), שם פ"ה מ"ד (רכו:)] נהפכה להם לרועץ, ונעשתה כהנהגה של שמאל [המורה על דין (דר"ח שם)]. וראה לעיל פ"ה הערה 265.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:57)

[57] בפשטות כונתו לדברים שכתב למעלה שהזמן שמי"ז תמוז עד תשעה באב מתנגד לישראל בתכלית, ולכך בזמן זה ההנהגה היא של שמאל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:58)

[58] אודות שימין מורה על התחלה, ושמאל על הגמר, ראה לעיל פ"ה הערות 103 ,100.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:59)

[59] זהו בית המקדש, כמו [זכריה א, טז] "לכן כה אמר ה' שבתי לירושלים ברחמים ביתי יבנה בה וגו'". ובבראשית [כח, יז] נאמר "אין זה כי אם בית אלקים וגו'", ופירש רש"י שם שהמכוון הוא לבית המקדש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:60)

[60] כוונתו לפסוק [תהלים כו, ח] "ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך", ותרגום אונקלוס שם: "ה' רחימית מדור בית מקדשך ואתר משכן יקרך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:61)

[61] תנחומא קורח, אות ה': "בדרכי הגוים יש נימוסים הרבה ואין כולם מתקבצין בבית אחד, ואנו אין לנו אלא ה' אחד ותורה אחת... ובית המקדש אחד". ובגו"א בראשית פ"ד אות לב כתב: "בית המקדש הוא יחיד, שאין עוד אחד, הוא קנינו של הקב"ה". ובדר"ח פ"ו מ"י [שיח:] כתב: "כי אין ספק כי ביהמ"ק הוא אחד, ואין עוד מקדש בעולם, רק מקדש אחד יש לישראל, כי נאסרו הבמות מיד כשנבנה בית המקדש [מגילה י.], ולפיכך המקדש הוא אחד", ועיי"ש שמאריך בזה, ומבאר שכתוצאה מאחדות זו, ביהמ"ק הוא קנינו של הקב"ה [אבות פ"ו מ"י]. וכן ראה עוד להלן פי"א הערה 85 ,6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:62)

[62] פירוש - האחד יכול לשלוט על הכל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:63)

[63] יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וכמו להלן פנ"א ד"ה ואמר שהקדוש, וז"ל: "השי"ת כולל הכל, דין וחסד, ולא כמו המלאכים - הממונה על חסד אינו ממונה על דין, והממונה על דין אינו ממונה על חסד, והוא יתברך כולל הכל". וראה להלן פכ"ב הערה 69. ובגבורות ה' פנ"ה [רמה.] כתב: "המים והאש הם שני הפכים בפעולתן, ויש פעולות נמשכים מן מדת המים, ויש מן מדת האש, ולא תמצא כח הכולל הכל, זולת השי"ת, כי כל המלאכים זה ממונה על זה וזה ממונה על זה, אבל השי"ת הוא הכל". ובנתיב הצדקה פ"ד [א, קעח.] כתב: "מידת הש"י אשר הוא אחד, לכך מאחד הכל". וכן כתב בגו"א בראשית פ"ד אות י [ד"ה אמנם] לגבי בית המקדש, וז"ל: "בית המקדש... כלול משני כוחות של הבל וקין, וראיה לזה כי הותר צמר ופשתן בבית המקדש [אבנט של כהן, שהוא שעטנז (ערכין ג:)]... לפי שהוא באמצע העולם [תנחומא קדושים, י], כי האמצעי משותף לשני הקצות שהם הפכים". ושם בפכ"ח אות כג [ד"ה ומסתייעא] כתב: "בית המקדש נברא בשתי ידים [כתובות ה.], במה שהוא כלול הכל, והוא החבור בין עליונים ותחתונים... יש בו כח הכל". וכן כתב שם בשמות פט"ו אות כג. וראה לעיל פ"א הערות 58 ,51. וכן כתב לגבי המלך בגו"א במדבר פכ"ח אות יא, [ד"ה אמנם]: "כי המלך הוא המקשר את מלכותו עד שהכל אחד... וקראו רז"ל [ברכות יג.] 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' [דברים ו, ד] קבלת מלכותו. ומה ענין 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' אל מלכותו, רק כי אין אחדות אלא למלך, שהוא יחיד בעמו, ועל ידו יתקשר הכל להיות כלל אחד... כי האחדות הוא המלכות, שמאחר שהוא אחד - ראוי למלכות". וראה לעיל פ"ד הערה 58, ופ"ה הערה 74. וראה עוד בגבורות ה' פ"ס [רסד.] אודות שמהאחד יבואו ההפכים.וראה להלן פכ"ב הערה 186, ופ"ס הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:64)

[64] כמבואר בגו"א שמות פי"ח אות א, וז"ל: "כי העובדים ע"ז מייחסים אל הע"ז כוחות פרטיות, שזה ממונה על האש, וזה על המים, וזה על דבר זה וזה על דבר אחר, ואין אחת שאומרים עליה שהיא כללית". וכן כתב בנתיב הדין פ"א [א, סוף קפח:], וז"ל: "מזבח אבנים יש בו רבוי אבנים, ומזבח זה ראוי אל הש"י אשר הוא כולל הכל. אבל הע"ז, שזה עובד לאש, וזה למים, וכולם כוחות פרטיים אינם כוללים, היה להם מצבה אחת". וראה לעיל פ"ב הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:65)

[65] אודות שהשי"ת כולל הכל [מחמת אחדותו], ראה גו"א בראשית פי"ח אות יז, שכתב: "לפי שהקב"ה יחיד... שהוא כולל הכל". ושם בפל"ז אות מ [ד"ה וכל] כתב: "כי הוא מקומו של עולם, והוא כולל הכל... ולפיכך נקרא בשם 'מקום', מפני שהוא כולל הכל, כמו המקום שהוא כולל מה שבתוכו". ושם בדברים פ"ד אות כא [ד"ה אבל] כתב: "השי"ת הוא הכל, ואין חוץ ממנו".וכן כתב בדר"ח פ"ג מי"ג [קלט:], ובגבורות ה' פנ"ג [רלא.], ועוד וראה הערה 81, ולהלן פט"ז סוף הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:66)

[66] שזהו ביהמ"ק, שנברא בשתי ידים [כתובות ה.], וכמבואר בהערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:67)

[67] ע"ז של צלם אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:68)

[68] כן ביאר את דברי הגמרא [שבת נו:] שירבעם בן נבט הכניס לבית אל ודן שני עגלי זהב, וכתב שם בח"א [א, לו:] בזה"ל: "דע, כי מה שהכניס ירבעם שני עגלים... הוא התחלת חורבן הארץ... כי אף שהיו עובדים קודם לזה ע"ז, לא היה זה חורבן עד שהיה ירבעם מעמיד שני עגלים... והיה כוונת ירבעם לעשות אלו שתי כוחות, כי כוחות של ע"ז הם כוחות חלקים [מחולקים], כאשר כונת עובדי ע"ז אל כח מה בלבד, ורצה ירבעם לעשות ריבוי כוחות... עד שיהיו דומין ח"ו אל השי"ת, שיש בו ריבוי כוחות, שהוא יתברך הכל... ועשה ע"ז לקבל כח ימין וכח שמאל, אשר הימין והשמאל הם הכל". והם הם הדברים שפירש כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:69)

[69] לשונו בגו"א שמות פט"ו אות כג: "השם נקרא על הבית הגדול והקדוש... כבודו הנה בבית, ושמו נקרא עליו". וראה הערה 61. ולהלן פמ"ד ד"ה ולא היה כתב: "מקדש, שהוא קדוש אל השם", וראה שם הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:70)

[70] נראה להטעים דבריו, כי כבר כתב בגבורות ה' פמ"ז [קצג:] ש"השי"ת נקרא מלך, כי מלכותו בבית המקדש בפרט. וראיה לזה, כי כל חותמי ברכות במדינה עונין 'אמן', ובמקדש עונין 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' [רש"י דברים לב, ג, עפ"י ברכות סג., תענית טז:], וזה מפני שכבוד מלכותו בבית המקדש דוקא". [וראה לעיל פ"ד הערה 27]. וקיי"ל בהלכות מלכים ש"אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד" [חולין ס:]. ולכך בכל מקום שנמצא המלכות - בהכרח שלא תמצא בו שניות. וראה להלן פכ"א הערה 44. וצרף לכאן את דבריו לעיל [פ"ד ד"ה אמנם לפי, ושם ד"ה אף] כי ביהמ"ק היה קיים כל עוד ישראל היו מאוחדים, אך כאשר נחלקו בשנאת חינם - חרב הבית [ושם הערות 83 ,27 ,15]. הרי שביהמ"ק קיים כל עוד שהאחדות קיימת, הן כלפי מעלה, והן כלפי מטה. וראה להלן פמ"ד הערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:71)

[71] כונתו לפסוק [ישעיה כח, כ] "כי קצר המצע מהשתרע", וביומא ט: למדו מפסוק זה שבית ראשון נחרב מחמת ע"ז, ואמרו "קצר מצע זה מהשתרר עליו שני רעים כאחד", ופירש רש"י שם "'שני רעים' - צלם שהעמיד מנשה בהיכל. לשון 'ריעות' כשתי נשים לאיש אחד". ובסנהדרין קג: פירש רש"י "מלהשתרר עליו שני ריעים - שכינה ודמות הפרצוף. מצע - בית המקדש". וראה לעיל פ"ד הערה 1. וזהו שכתב כאן "כי קצר מצע האחדות [ביהמ"ק] מלהשתרע עם השניות [ע"ז]". וראה להלן פי"ז הערה 72, פל"ז הערה 49, ופל"ח הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:72)

[72] דוגמא נוספת לכלל זה; נאמר [דברים לא, ז] שמשה אמר ליהושע "כי אתה תבוא את העם הזה". ופירש רש"י שם "משה אמר לו ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן. אבל הקב"ה אמר ליהושע 'כי אתה תביא את בני ישראל וגו'' [שם שם כג], תביא על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן, דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור". הרי שבמקום האחדות ["דבר אחד"] אין מקום לרבוי ["ולא שני דברים"]. וראה הערה 74, ולהלן פל"ח הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:73)

[73] בראשית לא, כט "יש לאל ידי לעשות עמכם רע וגו'", ופירש רש"י שם "יש כח וחיל בידי לעשות עמכם רע". וכן נאמר [שמות יג, ג] "כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה וגו'". וצרף לכאן את דבריו לעיל בפ"ז ד"ה וכן מה, שכתב: "ובכל מקום שנאמר 'יד ה' אינו אלא רמז למדת הדין". וראה עוד שם גם כן הערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:74)

[74] וכמובא בהערה 72, שהקב"ה אמר ליהושע "הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן", ז"א שלטונו של יהושע [המתבטא במקלו (דרוש על התורה מט:)] הוא גופא המכה על קדקדן של הזקנים. וראה להלן פל"ה הערה 43, ופ"מ הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:75)

[75] לשונו בגו"א שמות פי"ג אות ח: "כי עם יציאת מצרים זכו בארץ, כדכתיב [שמות ו, ו-ח] 'והוצאתי אתכם והבאתי אתכם אל הארץ וגומר'". ובגבורות ה' פס"ו [שה.] כתב: "לכל דבר יבוקש תכלית [ראה להלן פי"א הערה 131]... שתכלית היציאה [ממצרים] הוא שיהיה לישראל לאלקים, וכדכתיב בתחילת היציאה [שמות ו, ו-ז] 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים'... מוכח כי תחילת היציאה היה על מנת שיהיה להם לאלקים". [וראה לעיל פ"ב הערה 41]. והרי "הדר בחוצה לארץ כמו שאיני אלוהו" [רש"י בראשית יז, ח], ולכך בע"כ שיצ"מ נועדה על מנת לתת להם את הארץ. וראה לעיל בהקדמה, ושם הערות 14 ,13, ולהלן פ"ט הערות 128 ,7, פ"י הערה 37, פי"ג הערה 67, ופל"א הערה 142. וראה בח"א לעדיות ד: [ד, סב]. שכתב: "עיקר הקץ [ממצרים], היה להביאם אל הארץ, שכן כתיב [שמות ו, ו] 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי וגו''". וכן כתב בח"א לסנהדרין כ: [ג, קלח:], וז"ל: "ומתחילה כאשר הוציא הש"י את ישראל ממצרים, היה לתת להם הארץ לירושה". וראה עוד להלן פנ"ו הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:76)

[76] פרק נב [רכח.], פרק ס [רעב.], פרק סא [רעד.], ויובא מיד בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:77)

[77] לשונו בגבורות ה' פס"א [רעד.]: "יש מקשים, מה הועיל לנו היציאה, הרי אנו משועבדים בשאר מלכויות... ודברי הבאי הם, כי כאשר יצאו ישראל ממצרים קבלו הטוב בעצם, עד שהיו ראוים בעצמם להיות בני חורין מצד מעלתם... ודבר מקרי לא יבטל דבר עצמי כלל [כפי שיתבאר להלן פי"א הערות 225 ,47], כי עדיין על ישראל המעלה הזאת, שהם בני חורין בעצם, עם השעבוד במקרה. כי אחר שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, ונתן אותם בני חורין... זה השם הוא לישראל בעצם, והמעלה והחשיבות שיש בזה לא נתבטל בגלותם, שהוא במקרה". וזהו שאומרים בתפילת ערבית "העושה **ניסים** ונקמה בפרעה **אותות ומופתים** באדמת בני חם... ויוצא את עמו ישראל מתוכם **לחירות עולם**." וכן ביאר לעיל בהקדמה, ושם הערות 12-14. וכן הזכיר בתפארת ישראל פנ"ב [קנט.], והובא לעיל בהקדמה הערה 15. וראה לעיל פ"א הערה 45, פ"ב הערה 43, ולהלן פכ"ב הערה 2, פמ"ו הערה 109, פ"נ הערה 48, ופנ"ו הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:78)

[78] אודות יסודו כאן שקודם חטא המרגלים היתה הכניסה לא"י נחשבת למעשה אחד עם יצ"מ, ראה דברי רש"י בדברים א, ב, על הפסוק "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר וגו'", שפירש: "אמר להם משה, ראו מה גרמתם [ע"י חטא המרגלים], אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר, ואף הוא מהלך אחד עשר יום, ואתם הלכתם אותה בשלשה ימים... ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה". ועומק דברי רש"י הוא, שלולא חטא המרגלים היה החפזון של מצרים [דברים טז, ג] חל גם על כניסתם לארץ ישראל, וכשם שיצ"מ היתה בחפזון [ראה גו"א שמות פי"ב אות מב בביאור הענין], כך אף הכניסה לא"י היתה נעשית בחפזון. אך לאחר שקלקלו בחטא המרגלים, נתפרדה החבילה, ויצ"מ לחוד [ע"י חפזון], וכניסה לא"י לחוד [ארבעים שנה]. ודו"ק. וראה עוד גבורות ה' ס"פ כב, שלאחר שנקבע שהכניסה לא"י תיעשה ע"פ הטבע, מוכרח הוא שדור יוצאי מצרים לא יכנסו לארץ. ויובא להלן פט"ו הערה 30.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:79)

[79] שנאמר [במדבר יד, כא-כג] "ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ כי כל האנשים הרואים את כבודי וגו' אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לא יראוה", ופירש רש"י שם: "חי אני - לשון שבועה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:80)

[80] וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאותי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה [במדבר יד, לא].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:81)

[81] לשונו בגבורות ה' פנ"ב [רכז:]: "כי היציאה [ממצרים] מתייחסת אל השי"ת, שכאשר השי"ת הוציא את ישראל ממצרים, לא שהוציא אותם שהיו במצרים בלבד, אלא כל הדורות הוציא... כי כאשר הקב"ה סילק כח מצרים מישראל, לא היה הסתלקות הזה במה שהם דור ההוא... אלא הקב"ה לא שם עינו אל אותו דור, אלא שם עינו לכלל ישראל, ראשונים ואחרונים, ואותם הוציא. ודבר זה ראוי דוקא אל הקב"ה, כי הוא יתברך כולל הכל [ראה הערה 65], וכלל ישראל הוא שהוציא כפי מדריגתו של השי"ת, שהוא יכלול כל הדורות. ואילו ההוצאה היתה על ידי מלאך... המלאך אינו כולל הכל, לא היתה היציאה רק לאבות, אף כי היה נמשך לבנים. וא"ת ומאי נפק"מ אם היה מכוין לאבות והיו נגאלים הבנים במקרה, או שכיון לאבות ובנים. חילוק גדול יש, שאם כיון לאבות בלבד היה אפשר לבנים לחזור אל שעבוד, עכשיו שכיון אל האבות ואל כל הדורות אי אפשר... מפני שהוא יתברך כולל כל הדורות פועל בדברים התמידים והכוללים, לא אל הדברים אשר הם לפי שעה בלבד, ואינם רק פרטים" [וראה לעיל פ"ב הערה 43]. ובגו"א במדבר פכ"ג אות כא כתב: "הקב"ה הוציאם ממצרים בגודל תוקפו, דהיינו בנסים גדולים, כאשר הוא גדול". ולכך, מה שיצ"מ נעשתה ע"י הקב"ה, וכן שנעשתה בניסים - הם שני צדדים של אותה מטבע. וכן הוא להדיא בגבורות ה' פס"א [ערה:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:82)

[82] שלאחר חטא המרגלים נעשתה באופן טבעי. וצרף לכאן דברי רש"י [דברים א, ח] "בואו ורשו את הארץ - אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה. אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין". והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:83)

[83] אודות יסודו שהדברים הטבעיים - נפסדים, והדברים העל טבעיים - נצחיים, צרף לכאן את דבריו בגו"א שמות פי"ט אות יח לגבי אילו של יצחק, שרש"י ביאר שם [שמות יט, יג] ששופרו של איל יצחק היה השופר שבהר סיני. ותמה על כך הרמב"ן שם הרי האיל נשרף [בראשית כב, יג], וכיצד נשתייר ממנו שופר. ועל כך כתב הגו"א [ד"ה ואני], וז"ל: "ואני תמה על הרמב"ן ז"ל, וכי אדם בעולם שסובר שהיה השופר הזה - שיצא ממנו הקול במתן תורה - שופר טבעי... לא עלה על דעת אחד מעולם. ולפיכך אף אם נשרף האיל, לא נשרף רק מה שראוי לשריפה, אבל שאינו ראוי לשריפה - לא נשרף. ומפני כי האיל הוא דבר שאינו בטבע במה שהוא נברא בין השמשות [אבות פ"ה מ"ו], והוא בלתי טבעי... ההפסד על ידי הקרבה ראוי לדברים הטבעים... אבל דבר שאינו בטבע... אין הפסד כזה ע"י הקרבה". וכן חזר וביאר שם [פ"ל אות כ] ששמן המשחה שעשה משה רבינו כולו קיים לעתיד לבוא [רש"י שמות ל, לא], כי אין הפסד לדברים העל טבעיים, ולכך השמן קיים לעולם. וראה לעיל פ"ה הערה 323, ולהלן פכ"ג הערה 192, ופנ"ט הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:84)

[84] לשונו בגו"א שמות פי"ב אות סז [ד"ה ודע]: "כי הארץ אשר יושב בה האדם, הוא מתייחס אחריה, מפני כי כל דבר מתייחס אל המקום אשר הוא מקומו... כאשר הוא מקומו לפי ענינו וטבעו. ואז, אף כאשר הוא חוץ ממקומו, ויש לו מקום אחר - הוא מתייחס אל המקום אשר הוא מקומו הטבעי... ודבר זה דומה לגמרי לדבר שהוא במקום שהוא בלתי טבעי לו, ומתנועע אל טבעו". וראה לעיל פ"א הערות 20 ,15. ובח"א לסנהדרין קד: [ג, רמג:] כתב עד כאן אות באות, והוסיף כאן: "כי כל הדברים הטבעים משתוקקים אל מקומם הטבעי השתוקקות רב מאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:85)

[85] ואפילו הוא רע - נראה להם טוב [רש"י בסוטה שם]. ובח"א לסוטה שם [ב, פו.] כתב: "כי ראוי שיהיה הדבר שהוא מצטרף אליו - [נושא] חן בעיניו... חן מקום על יושביו, כי [המקום] המקבל את האדם היושב בו, ויש כאן הצטרפות, ולכך יש חן המקום על יושביו... כי המקום אשר מקבל את האדם, חינו על האדם... כי כל דבר שמצטרף אל דבר יש חן, ודבר זה ברור". וראה להלן פט"ז הערה 64.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:86)

[86] בח"א לסנהדרין קד: [ג, רמג:] כתב דברים אלו, והוסיף: "וכאשר הם באים למקומם הטבעי, הם נחים בו, לא יצאו החוצה, ונשארים עומדים שם. ואילו ישראל היו משתוקקים למקומם, הוא הארץ, לפי אשר הוא ראוי, היו נשארים במקומם, שהוא ארץ ישראל לנצח. אבל עתה שלא היה להם תשוקה אל הארץ, ואדרבה, מאסו בארץ חמדה טובה, **וכאילו** אין הארץ מקומם הטבעי... ולכך לא היו נשארים שם... ודבר זה נקבע להם בכיה לדורות, שהיה גורם שגלו מן הארץ, שלא נשארו במקומם, ודבר זה מבואר מאוד". ומלשונו שם משמע שבודאי א"י היא אכן מקומם הטבעי של ישראל אף לאחר חטא המרגלים, אך ישראל הם אלו שבכו ועשו את הארץ "כאילו אין הארץ מקומם הטבעי", ולכך מידה כנגד מידה נענשו שלא היו נשארים בה. [וראה לעיל פ"א הערה 13, ופ"ו הערות 93 ,87]. וככל דבריו כאן חזר וכתב להלן פי"ט ד"ה ואמר לקולה, וראה שם הערה 64, בביאור נקודה זו. וכ"ה בח"א למנחות נג: [ד, פד:]. וראה להלן פכ"ד הערה 20.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:87)

[87] כי יש מקום לשאול, אם דור אחד חטא, מדוע ייענשו יתר הדורות. ובשלמא לפי הסברו הראשון ניחא, כי דור יוצאי מצרים הם אלה שניתקו את יצ"מ מהכניסה לא"י. אך לפי הסברו השני, יקשה מדוע עונש זה נקבע דוקא לפי יוצאי מצרים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:88)

[88] ובח"א לסנהדרין שם כתב: "כי הם [דור יוצאי מצרים] התחלה ועיקר ישראל". וכן הוא להלן פי"ט ד"ה ואמר לקול. וזהו יסוד מוסד בספרי המהר"ל שהעיקר מתגלה בהתחלה, וכמבואר לעיל פ"ג הערות 104 ,47, ופ"ה הערה 104. וראה הערה 107. ועוד אודות שדור יוצאי מצרים נחשבים לתחילתו ועיקר ישראל, ראה דבריו בבאר הגולה באר השלישי [מג.], ובנר מצוה [יג:]. ובח"א לסנהדרין קב. [ג, רלו.] כתב לגבי חטא העגל: "חטא העגל... הוא חטא ישראל במה שהם ישראל, כי עשו העגל הדור הראשון שיצאו ממצרים, כאשר היו לעם ישראל. ולפיכך נראה כאילו היה חטא זה בכל אשר נקרא בשם 'ישראל'. וכמו כאשר חטא אדם [הראשון] נקנס מיתה על כל באי עולם עד סוף כל העולם, אף כאשר חטאו ישראל בעגל יש עונש על כל ישראל". וראה הקדמה הערה 14, ולקמן פ"ט ד"ה אמנם כתב לכאורה לא כן, והדבר טעון ביאור, וראה שם הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:89)

[89] ובסוף דיבור זה כתב "כי יום העשירי מוכן לחורבן כמו שהתבאר" [לשון עבר], וכאן כתב "יתבאר" [לשון עתיד]. ושניהם אמת, כי לעיל [סד"ה אבל הזמן] כתב "כי מספר עשרה מיוחד לדבר שהוא קדוש", וראה הערה 47. וכן להלן סד"ה ומפני כך כתב: "ומה שהוקבע יום השריפה דוקא בעשירי, כי כל מקום תמצא כי העשירי הוא קדוש ג"כ כמו במעשר, דכתיב [ויקרא כז, לב] 'העשירי יהיה קודש'... וכמו שהתבאר למעלה ג"כ, הרי העשירי הוא קדוש לה'". [ואולי צ"ל גם כאן "והטעם התבאר"]. וראה הערה 100.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:90)

[90] של עשרה באב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:91)

[91] ובגבורות ה' פל"ו [קלה:] ביאר לפי"ז מדוע קרבן פסח נשחט בבין הערבים [שמות יב, ו], וז"ל: "כי היום מתייחס אל המציאות והלילה אל ההעדר, וזה ידוע. וכל הנמצאים נפסדים, והוא יתברך אחד בלבד קיים. ובשביל כך הוא יתברך אחד, שכל הנמצאים שבים אל מי שבראם. ומתחילת הערב השמש, שהחמה מתחלת בשקיעה, הוא התחלת הפסד והעדר האור, ואז ישחט הפסח לשמו, שהוא אחד, שזה הזמן מורה על אחדות כאשר הנמצאים נפסדים והוא קיים נצחי. וכל הנמצאים בעולם עם התחלת השקיעה הם נוטים עם הערב אל השינה, והוא כמו מיתה והעדר. והחושך כמו העדר הנמצאים, והוא יתברך נצחי, ולכך אז הוא ראוי להקריב קרבן הפסח. [וראה גם כן להלן פמ"ב הערה 22]. ובזה תבין מה שאנו אומרים בתפלת המנחה בשבת 'אתה אחד ושמך אחד', כי זה הזמן מורה על אחדות ביותר, שכל הנמצאים נפסדים, כמו שהתבאר". וראה גם מה שנתבאר לעיל פ"ה הערה 345.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:92)

[92] ובביאור הדבר שביהמ"ק נקרא "אורו של עולם", ראה לעיל פ"ד הערה 33, ופ"ז הערה 304. ובדר"ח פ"ה סוף מ"כ [ער:] ביאר: "ולמה נקרא 'אורו של עולם'... כי [הוא]...עיקר המציאות". וקודם לכן [רכט.] כתב שם: "כי בית המקדש הוא עיקר מציאות העולם, נקרא 'אור עולם'... כי האור הוא המציאות, והא הפך הפסד". וזהו הסברו השני, כי הסברו הראשון מבאר שמחמת שביהמ"ק הוא נבדל, לכך הוא אור. ואילו הסבר זה מבאר כן מחמת שהוא עיקר המציאות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:93)

[93] כמבואר לעיל פ"ה הערה 345, וכאן הערה 91. וכן כתב בנתיב העבודה ר"פ ז [א, צה.] בביאור קריאת שמע שחרית וערבית, וז"ל: "כי בלילה, בהעדר האור, כל הנבראים כאילו יש בהם העדר... ואז יש לייחד שמו... וביום הכל נמצא, ולכך יש ליחד שמו ג"כ, כי מאתו נמצא הכל". וכן כתב בח"א לנדה כד: [ד, קנו:]. וראה הערה 148 לגבי ההעדר שבחושך. וכן הוא להלן פי"ט הערות 110 ,107, פ"ל הערה 65, ופל"ו הערה 88.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:94)

[94] ואודות שהעולם בלא מקדש הוא עולם גשמי - ראה לעיל פ"ד הערה 35, ופ"ה הערה 582, ולהלן פכ"ב הערה 18. וכבר השריש המהר"ל שהגשמי הוא עכור וחשוך [ראה לעיל פ"ה הערה 319, ופ"ז הערה 242]. וראה להלן פכ"ו הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:95)

[95] כפי ש"לעת ערב" מתייחס להפסד. [אך בודאי שאף הלילה מתייחס להפסד וההעדר, וכמבואר בהערה 93. וכן בח"א לסנהדרין קד: (ג, רמג:), שביאר שם שהלילה הוא זמן המסוגל לבכיה, ולכך "לילה" הוא אותיות "יללה"]. וראה להלן פי"ח הערה 98.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:96)

[96] ב"לעת ערב". והעדר האור בלילה אינו אלא מחמת שבלא"ה האור כבר סולק בערב, ולכך העדר זה ממשיך לתוך הלילה, אך לא שהלילה גופא הוא בעצם סילוק האור. וראה לעיל בהקדמה הערה 10 שהובאו שם דבריו מאור חדש [סג.], אשר קשור ליסוד שמניח כאן המהר"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:97)

[97] כפי שביאר בדרוש על התורה [מט.] את מאמרם [ברכות ג.] שהלילה נחלק לשלשה משמרות. וכתב שם לבאר: "מפני שהגלות דומה ללילה [ראה להלן פ"י הערה 75, פי"ח הערה 98, ופכ"ט הערה 8]... כי במשמר הג' שהוא קרוב אל היום, שהוא סימן הגאולה כמו שהלילה סימן הגלות... כי כאשר העולם חשוך... קרובה ההויה, והוא האור". ויש כאן הד ליסודו הנודע שכל הויה זקוקה שתוקדם לה העדר, וכפי שכתב בהרבה מקומות. ולדוגמה, בגבורות ה' פנ"ב [רכד.] כתב בזה"ל: "כי השבח שקודם לו גנות הוא יותר שבח, כמו שתראה כי היום - קודם לו הלילה... כי האור הוא מעלת המציאות, לכך יוקדם לו לילה". וכן הוא בח"א לסנהדרין צז. [ג, סוף רג:], ח"א לנדה כד: [ד, קנו:], דרוש על התורה [מח:], גו"א ויקרא פי"א אות ג, [ד"ה והתחדשות], גבורות ה' פי"ח [פא:], נר מצוה [יח.], ועוד. והוא יסוד שמוזכר הרבה בחיבור זה. ולדוגמא, להלן פכ"ו הערה 44, ר"פ ל, ר"פ לה, ר"פ לו. וראה הערה 120, ולהלן פי"ח הערה 87, פכ"ב הערה 36, פכ"ג הערות 206 ,117 ,115 ,114, פכ"ו הערה 21, פכ"ח הערה 59, פ"ל הערה 4, פל"ב הערות 179 ,22, פל"ה הערות 51 ,1, פל"ט הערה 36, ופנ"ה הערה 87.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:98)

[98] עמוד וראה כמה מדויק להפליא הוא לשון הפסוק [זכריה יד, ז], שנאמר "והיה לעת ערב יהיה אור", ולא אמרו "לעת לילה יהיה אור", כי הזמן שהוא המרוחק ביותר מהאור הוא לעת ערב, וחידוש הפסוק הוא שאף בזמן זה יהיה אור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:99)

[99] שהוא לקראת מוצאי ט' באב. וכונתו להקשות, שהואיל ונתבאר שיום העשירי באב הוא המוכן לחורבן, והזמן המתאים לזה ביותר הוא לעת ערב, א"כ היה מן הראוי שהחורבן יהיה ביום העשירי, לעת ערב, שהוא קרוב להתחלת יא אב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:100)

[100] בד"ה אבל הזמן, ושם הערה 47. וראה הערה 89.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:101)

[101] לבין סוף השריפה, שהוא החורבן בפועל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:102)

[102] כן כתב פעמים הרבה. ולדוגמה, ראה בדר"ח פ"ג מי"ג [קמ:] שכתב: "כי המנין אינו עולה רק עד ט'... והעשירי הוא... משלים ומאחד הפרטים האלו". וכן חזר וכתב שם בפ"ה מ"א [רטז.]. וכן כתב בגבורות ה' פ"ח [מז.], וז"ל: "כל מספר לא יעלה יותר רק עד ט'... לפי שכל דבר בעולם יתחלק לתשעה, לפי שכל דבר אשר אפשר בו חילוק יש בו ראש, ואמצע, וסוף... שכל זמן שאין במספר יותר מט' נקראים 'חלקים', שכל אחד ואחד מחולק לעצמו... אבל כאשר יש עוד אחד, ששוב לא תוכל לחלקם שיהיה כל אחד ואחד בפני עצמו, אז הם כלל אחד, ואינם חלקים לעצמם. ולכך ט' מספר החלקים, אבל כאשר הם עשרה יחזרו להיות כלל אחד... כי העשירי על ידו נשלם המספר ונעשה כלל". ושם בפי"ב [סו:] כתב: "וכל זמן שאין עשירי הם מחולקים בחלקים, והעשירי... מאחד את כולם. דמיון הנקודה שבעיגול, שהוא נבדל מן העיגול עצמו, מחבר כל העיגול". וכן כתב שם בפנ"ז [רנה:]. וכן כתב בנתיב התורה רפ"א [א, ג:], ובנתיב הצניעות פ"ג [ק, קז:], ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:103)

[103] שם בפ"ח [מז.], שם בפי"ב [סו:], שם בפנ"ז [רנה:], והובאו בהערה הקודמת. וראה עוד שם ר"פ יח [פא.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:104)

[104] ואודות שמספר עשרה הוא "סוף החשבון" - ראה הערה 49. ובגו"א בראשית פל"ז אות מ, סד"ה וכל, כתב: "כי כאשר הם ט', הקב"ה מצטרף עמהם, וכמו שפירש רש"י בפרשת וירא [בראשית יח, כח "והלא הן תשעה (צדיקים) לכל כרך, ואתה צדיקו של עולם תצטרף עמהם". וראה שם הערה 271. ובח"א לקידושין מט: [ב, קמה:] כתב: "ידוע מענין העשירי אשר הוא טפל אצל התשעה". והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:105)

[105] ובח"א לנדה כד: [ד, קנז:] כתב: "העשירי הוא יותר רחוק... לכן אמרו חכמים על זה הסוד קטן מצטרף למנין עשרה, ור"ל כי העשירי נבדל בגדלות מן התשיעי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:106)

[106] מדובר שם לגבי הצטרפות לזימון. וצרף לכאן, כי מספר עשרה הוא מספר של רבוי [גו"א שמות פ"א אות ה, ד"ה ויש מי, ושם הערה 73], וכן מספר שבעה הוא מספר של רבוי, וכמו שנאמר [משלי כד, טז] "שבע יפול צדיק וקם", וכמבואר לעיל פ"ה הערות 465 ,464. [ואודות ההבדל בין רבוי שבעה לרבוי עשרה - ראה גו"א שם בשמות]. ולפי דבריו כאן מובן היטב ריבוי זה, כי בשבעה כבר גנוז העשרה. ודו"ק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:107)

[107] ואודות שההתחלה היא עיקר - ראה הערה 88.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:108)

[108] שהיה ביום יג אדר שהרגו בשונאיהם שבעים וחמשה אלף [אסתר ט, טז], ומ"מ פורים נקבע ליום המחרת [שם שם יז]. והיהודים אשר בשושן נלחמו בשונאיהם אף ביום יד אדר, ולכך להם נקבע פורים ליום טו אדר [שם שם יח].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:109)

[109] לשונו באור חדש [סוף ריא:]: "פירוש 'ונוח מאויביהם', שלא היו צריכים לדאוג מהם כלל... שהיו נחים מן המצירים להם, ולא היו דואגים עוד שיהיו מצירים להם". והעדר הדאגה הוא "טובה שלימה". ובגו"א בראשית פ"א אות כ כתב: "דרך הכתוב לכתוב 'וירא אלקים כי טוב' [בראשית א, י] אחר גמר המעשה". ופירש רש"י שם [בראשית א, ז] "דבר שלא נגמר אינו במילואו וטובו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:110)

[110] בגו"א שמות פי"א אות ז כתב "כי תחלת וסוף הדבר הוא עיקר לעולם". וכן כתב שם בויקרא פ"ט אות ה "כי כל דבר יש לו בחינה מצד התחלתו ומצד שלימותו". וצ"ע בזה מתי העיקר הוא בהתחלה, ומתי הוא בסוף. וראה להלן פי"ט ד"ה ובמדרש. וראה ח"א לסנהדרין צט. [ג, רכג:] שתלה נקודה זו במחלוקת אמוראים, וגמרא זו תובא להלן סוף פרק מג, ושם בהערות. וראה להלן פ"ט הערות 83 ,72, ופל"ב הערה 174.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:111)

[111] וכן מצינו שאמרו [ב"ב יד:] "אתחולי בפורענותא לא מתחילינן". ומאידך גיסא בירושלמי פסחים פ"י ה"ו אמרו שישראל לא אמרו שירה ביום טו ניסן, אלא רק ביום השביעי על הים [שמות טו, א], משום שביום טו היה רק "תחילת גאולתן". ופירש הקרבן עדה שם "ולא היתה גמר גאולה עד עברם הים". הרי שוב חזינן שהפורענות נקבעת עפ"י תחילתה, ואילו הגאולה נקבעת עפ"י השלמתה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:112)

[112] נראה לבארו עפ"י דברים שכתב בדרשת שבת הגדול [סוף רג:], וז"ל: "ישראל הם שפלים וירודים בעצמם... והש"י מגביה ישראל, כדכתיב [דברים כח, א] 'ונתנך ה' עליון', וזה מצד הש"י כמו שהתבאר. ואל"כ שמצד הש"י שמגביה אותם - הם שפלים בתכלית השפלות. וזה נראה בישראל, כי **תיכף ומיד** שאין ישראל עושים רצונו של מקום, הם שפלים בתכלית השפלות, כי מצד עצמם הם 'מה', רק שהש"י שהוא מגביה שפלים, הם 'מאוד'". [והובא לעיל פ"א הערה 28]. ולכך, כאשר נראה בישראל שהקב"ה מענישם, ממילא מונח בכך שאין ישראל עושים רצונו של מקום, ו"תיכף ומיד... הם שפלים". שהרי ישראל מצד עצמם הם "מה", ובאותו רגע שה' עזבם מונח בכך שהם יתגלגלו עד לדיוטא תחתונה של הפורענות. ולכך הפורענות נקבעת עפ"י ההתחלה. מה שא"כ בגאולה, הרי אז רק כאשר הטובה היא בשלימותה יש מקום לקבעה. וענין זה יבואר יותר להלן בפי"ד ד"ה וכאשר תבין.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:113)

[113] כי בגמרא בתענית [כט.] אמרו שתחילת השריפה של ביהמ"ק היתה במוצ"ש, ובמוצאי שביעית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:114)

[114] ואמרו במכילתא [שמות כ, ח] "זכור את יום השבת - לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין, אלא תהא מונה לשם שבת". ופירש שם הרמב"ן: "שהגוים מונין בימי השבוע לשם הימים עצמן, לכל יום שם בפני עצמו... וישראל מונים כל הימים לשם שבת, אחד בשבת, שני בשבת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:115)

[115] כי מנוחת שבת היא השלמת העולם, וכמבואר בדר"ח פ"א מט"ז [נט.], וז"ל: "כאשר נגמר מע"ב, נתן הש"י מנוח לנבראים... ודבר זה הוא המנוחה והשלום... והוא קיום העולם... שהיה משלים כל המלאכה של ששת ימי בראשית, וההשלמה הוא קיום הכל". והרי "כל דבר מתנועע אל שלימותו" [לשונו בגבורות ה' פי"ב (סוף סד:)], והאדם "הוא מתנועע אל ההשלמה" [לשונו בדר"ח פ"ב מ"ב (עא:)], "וכל תנועות מן המתנועע הולכות תמיד אל השלימות המתנועע" [לשונו בגו"א בראשית פמ"ו אות ו (ד"ה אמנם)]. ולכך ברי הוא שימי החול "נמשכים ודורכים אל המנוחה". וזהו שכתב כאן. וראה עוד אודות כן להלן פי"ב הערה 21, פי"ט הערה 89, פל"ו הערות 84 ,77 ,60.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:116)

[116] ועוד אודות שהשבת היא השלמת הנבראים - ראה תפארת ישראל פ"מ [קכג.], ח"א לשבת קיט. [א, סג.], ולהלן פי"ט הערה 89, ופל"ו הערות 84 ,60.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:117)

[117] יום השבת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:118)

[118] כי הואיל ושבת היא "קיום העולם" [ראה הערה 115], ממילא בהכרח שהיציאה מהשבת מסוגלת לחורבן העולם. וצרף לכאן את מאמרם [כתובות קג:] "מת בערב שבת סימן יפה לו. במוצאי שבת - סימן רע לו". ופירש רש"י שם "בער"ש סימן יפה - שיכנס למנוחה מיד". וממילא כאשר מת במוצ"ש, המרוחק ביותר מים המנוחה, הרי זהו סימן רע לו, כי מת בזמן המסוגל לחורבן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:119)

[119] ויקרא כה, ב "ושבתה הארץ שבת לה'". ופירש רש"י שם "לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית [שמות ב, י]". ורש"י שמות כג, יב כתב "כל השנה קרויה שבת". ובביאור הדבר, ראה בדר"ח פ"ה מ"ט [רמו.-רמז.], שכתב שם שהשמיטה מורה על מעלת הארץ, שדבר שהוא שלם - הוא במנוחה. ושם השוה בין מנוחת שבת למנוחת שמיטה "עד שהיא [השמיטה] קדושה כמו בשבת". וראה להלן פכ"ז הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:120)

[120] וא"ת, והרי אמרו [סנהדרין צז.] "במוצאי שביעית בן דוד בא", וכיצד ביאר כאן שמוצאי שביעית מסוגל לחורבן. אמנם לק"מ, כי שביעי שהוא הקדמה לשמיני שיבוא בעקבותיו, הוא שייך לזמן בוא המשיח, וכמבואר להלן פל"ב הערה 50. אך כאן מדובר במוצאי שביעית שלא מוליך לשמיני, אלא שם נגמרת השמיטה. וכל שביעי מעין זה בודאי טומן בחובו חורבן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:121)

[121] וכן הזכיר פסוק זה פעמיים בדרשת שה"ג [קצז., ריט:]. ובדר"ח פ"ג מי"ג [קלט:] כתב: "ודוקא העשירי הוא קודש לה', מפני כי מספר הפרטיים הם עד תשעה, כי עשרה נחשבים עדה וכלל, שהרי אין מספר נוסף רק עד עשרה, ומין עשרה ואילך חוזר לספור אחד עשר, שנים עשר... כי אין תוספת על הכלל... ומפני כי העשירי הוא המשלים לעשרה שהם כלל, יש אל העשירי סגולה זאת שראוי לגבוה, שהוא יתברך כולל הכל, ראוי אליו העשירי, שהוא משלים המספר, עד שהוא הכל". וכן כתב בגבורות ה' פנ"ח [רנז:]. וכן ביאר בח"א לסוטה מט. [ב, פט:], וז"ל: "רמזו חכמים דבר זה 'עשר בשביל שתתעשר' [תענית ט.]... כי העשירי אשר הוא מפריש [הוא] נגד העצם שהוא עיקר... כי העצם הוא אחד וט' מקריים. וציוה השי"ת שהאדם יקח ט' חלקים, וחלק אחד יתן אל הש"י, לומר המקריים שאינו עיקר שייכים לאדם, אבל אל הש"י, שהוא עיקר, שייך העשירי, אשר הוא נגד העצם ועיקר". וכן כתב בגבורות ה' פנ"ז [רנה:], בח"א לשבת קיט. [א, סא:], דרשת שבת הגדול [קצז., ריט:], נר מצוה [כג.], ועוד. וראה להלן פי"ט הערה 121, ופכ"ב הערה 164.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:122)

[122] ישעיה נח, יג "ולקדוש ה' מכובד", ודרשו [שבת קיט.] "זה יוה"כ שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה". ויוה"כ חל בעשרה בתשרי [ויקרא כג, כז]. ובגבורות ה' ס"פ מו [קעט:] כתב: "ולעולם תמצא העשירי מיוחד לקבל הקדושה, שהרי העשירי קודש בכל מקום... ולפיכך הוא [יוה"כ] ביום העשירי". וראה להלן פמ"ד הערה 76. וכן כתב שם קודם לכן בס"פ לו [קלג:], וז"ל: "והלקיחה [של קרבן פסח מצרים] בעשור לחודש [שמות יב, ג], כי תמיד העשירי נבדל לקדושה, לכך היתה הלקיחה בעשור". וכן הוא בדרשת שבת הגדול [קצז.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:123)

[123] ד"ה אבל הזמן, ושם הערה 74.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:124)

[124] והנה בעוד שכאן הדגיש המהר"ל שהעשירי הוא קודש, הרי בדרשת שבת הגדול כתב גם לאידך גיסא, שהקדוש הוא עשירי, שכך ביאר שם [ריט:]: "וכפי מידתו, שהיה אהרן קדוש... לכך היה קרבנו עשירית חלק מן האיפה [ויקרא ו, יג], מפני קדושתו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:125)

[125] פירוש - רק ביום שחלה בו הקדושה - ניתן לבטל את הקדושה, כי ביום שהקדושה לא חלה בו מעיקרא, מהיכי תיתי שתהיה אפשרות לבטל את הקדושה, הרי באותו יום אין אחיזה כלל בקדושה. וראה להלן פ"ט סד"ה אף על גב שכתב "דבר והפכו הם שוים", ושם הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:126)

[126] בגמרא אמרו "אמר רבי שמעון" בלבד, ובתוספתא בסוטה פ"ו מ"ג אמרו "אמר ר"ש בן יוחאי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:127)

[127] וארבעה הדברים הוזכרו כולם בתוספתא, והובאו בקצרה ברש"י ר"ה יח: ד"ה ארבעה. ובגמרא הביאו רק את הדרשה לגבי הפסוק [זכריה ח, יט] "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה וגו'". ונחלקו רבי עקיבא ורבי שמעון בביאור ארבעה הצומות שהוזכרו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:128)

[128] וההמשך שם הוא "ולא היה לחם לעם הארץ ותבקע העיר וגו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:129)

[129] לפנינו במסכת ר"ה לא הובא "תניא" זה, והוא לקוח מתענית כח:, וראה הערה 8. וראה בר"ה שם תוד"ה זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:130)

[130] מחודש ניסן, [ניסן, אייר, סיון, תמוז]. וניסן הוא חודש ראשון [רש"י שמות יב, ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:131)

[131] וההמשך שם הוא "בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמור וגו' היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים וגו'". ופירש רש"י בר"ה "סמך - התחיל לצור עליה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:132)

[132] שהרי תחילה סמך [מלך בבל על ירושלים (עשרה בטבת)], ואחכ הובקעה, נמצא י"ז בתמוז, שהוא ראשון במקרא [ראה הערה 127] אחרון לסמיכת בבל, שהוא מאוחר במקרא" [רש"י ר"ה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:133)

[133] ואמר שלא הקפיד המקרא אלא על סדר החודשים, לכך מנה תמוז קודם לטבת [רש"י שם]. ועד כאן דרשת ר"ע, ומכאן ואילך דרשת רבי שמעון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:134)

[134] לשון המשך הפסוק הוא "לגלותינו בא אלי הפליט מירושלים לאמור הוכתה העיר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:135)

[135] זהו המשך דברי רבי שמעון, ופירש רש"י שם "שאני אומר על ראשון שבסדר המקרא - ראשון לפורענות, בתחילה הובקעה העיר, ואח"כ נשרף הבית בתשעה באב, ובתשרי שלאחריו נהרג גדליה, ובטבת שלאחריו באתה השמועה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:136)

[136] פירוש - לר"ע יוצא שהאחרון שהוזכר בפסוק ["צום עשירי"] מוסב על פורענות שהתרחשה ראשונה [מלך בבל צר על ירושלים].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:137)

[137] וזה אירע בעשרה בטבת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:138)

[138] וזה אירע בשבעה עשר בתמוז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:139)

[139] וזה אירע בג' תשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:140)

[140] לעיל ד"ה אבל הזמן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:141)

[141] כן מבואר בגבורות ה' פמ"ו [קעז:], והובא לעיל בהערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:142)

[142] והם: חודשי תמוז ואב [קצה החום], וחודש טבת [קצה הקור]. וראה להלן פנ"ה הערה 94.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:143)

[143] והם חודשי ניסן ותשרי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:144
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:144](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:144)

[144] וכמבואר לעיל ד"ה כאשר הנמצאים, ושם הערות 46 ,39-34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:145
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:145](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:145)

[145] הזמן של תמוז ואב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:146
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:146](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:146)

[146] ובביאור הענין ראה בהערה 44. ועוד אודות שאומות העולם מונות לחמה [סוכה כט.] - ראה ח"א לר"ה כה. [א, קכז:], גו"א בראשית פל"ח אותיות כ, כו, ושם בהערות, שם דברים פכ"ה אות כה, ובנתיב העבודה פי"ג [א, קיט.]. ובגו"א דברים פ"ד סוף אות י כתב: "כי השי"ת עזב האומות ונתן להם אור השמש בלבד. רק בישראל כתיב [ראה ישעיה ס, יט] 'והיה להם ה' לאור עולם'... כאילו אמר שאור השמש נתן לאומות להאיר להם... על ידי אור טבעי". ור' להלן פי"ט הערה 76, פל"ב הערה 47, ופנ"ה הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:147
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:147](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:147)

[147] דעת רבי שמעון בר"ה יח:


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:148
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:148](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:148)

[148] פירוש - כאשר דבר נודע ונגלה, אין הפירוש שעד לשעת הגילוי הדבר היה נמצא, ורק היה חסר הגילוי לאחרים, אלא פירושו שכל עוד שלא נתגלה - אין הדבר במציאות, ושעת הגילוי הוא כמו שעת הלידה של הדבר. דוגמא לדבר; דבר שנסתר מחמת החושך, אין הפירוש שהוא קיים ורק שאינו נראה, אלא שמבחינה מסויימת הוא אינו קיים, וכלשונו בדרך חיים פ"ג מי"ד [קמד.]: "הדבר שיש בו האור הוא נמצא ונראה, עד שכל דבר נמצא ע"י אור. וכבר ביארנו, כי החושך נקרא כך מפני שהחושך הפך אור, כי האור נותן מציאות לאחר, והחושך הפך זה, שכל אשר הוא בחושך לא נמצא ולא נראה... נקרא 'חושך' שהוא לשון העדר, שהוא הפך המציאות, מלשון [בראשית כב, יב] 'ולא חשכת את בנך'". וכן חזר וכתב שם בפ"ה מ"כ [ער:]. ובח"א לסנהדרין קג: [ג, רמא.] כתב: "מי שיושב בחושך יש לו העדר מציאות, וכמו שאמרו ז"ל [נדרים סד:] סומא נחשב כאילו מת. וכל זה מפני כי האור משים האדם בפועל, וכאשר הוא סומא, כאילו נעדר ואינו נמצא בפועל". [וראה לעיל הערות 93 ,91, לגבי ההעדר שבלילה]. ובתפארת ישראל פמ"ז [קמד:] כתב: "כי בחושך, אע"ג שהדבר נמצא, אינו נחשב נמצא". ולכך, כאשר נודע הפורענות של ירושלים, בכך כאילו יש כאן התחלת אבילות, כי עד לשעת הידיעה אבילות זו היתה אטומה וסגורה, ובכך נעדרת. וראה אור חדש [עב:] שרמז ליסוד זה בביאורו ל"ה"א הידיעה", שביאר שם שאות זו נבחרה לשמש כמיידעת, משום שבאות זו נברא העוה"ז [מנחות כט:]. הרי שהאות המגלה את הענין - היא האות היוצרת הענין. וראה להלן פ"ט הערה 38, פ"י הערה 71, פי"ז הערה 132, פל"ה הערה 89, פל"ו הערה 89, ופמ"ה הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:149
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:149](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:149)

[149] שהוא דוקא החודש שיש בו השיווי והאמצע [ולכך המועדים הם בחודש תשרי], וכמבואר לעיל סד"ה כאשר הנמצאים. ולכך תמוה, מדוע סילוק הצדיקים היה בחודש השווי. וכן חזר ושאל להלן פנ"ה הערה 95.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:150
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:150](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:150)

[150] כפי שביאר בהספד [סוף עמוד קעח]: "כי לא נחשב המיתה פחיתות לצדיק, אבל נחשב לצדיק עליה, כאשר הצדיק נלקח למעלה, כי לפני זה היה למטה בארץ, במקום שהוא פחות ושפל מאוד, ועתה נלקח למעלה. ואף כי משה רבינו ע"ה אף כאשר היה בחיים היה מדבר עם השכינה, מ"מ לא היה במחיצה עליונה לגמרי, וראוי לצדיק שיקנה מעלה זאת. ואין מגיע האדם לדבר זה רק כאשר נלקח מן העוה"ז... כי המיתה לצדיק הוא מעלה אליו... כי הצדיק מתבקש להיות בישיבה של מעלה, ואין דבר יותר עלוי אל הצדיק מדבר זה... בהפרדם מעוה"ז ונכנסין לעולם העליון, שכ"כ מעלתם עד שהם מתחברים להיות בישיבה של מעלה, ובזה הם נחשבים פמליא של מעלה, הם מלאכי מרום העומדים לפני ה'". וכן ביאר בגו"א בראשית פכ"ה אות יג, ובבאר הגולה באר הרביעי [עה:-עז.] וזהו שאמרו חכמים [חולין ז:] "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן". וראה להלן פכ"ג הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:151
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:151](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:151)

[151] כי גדרה של תשובה הוא "ההשבה אל השי"ת" [לשונו בנתיב התשובה פ"ג (ב, קנו.)]. ובמסכת שבת [קנג.] אמרו "שוב יום אחד לפני מיתתך", וביאר זאת בנתיב התשובה פ"ב [ב, קנא.]: "כי עיקר התשובה קודם וסמוך למיתתו... כי האדם במיתתו ראוי לשוב אל הש"י, וזה ידוע". ועיי"ש בנתיב התשובה, שרעיון זה חוזר ונשנה על עצמו פעמים רבות. ושם בס"פ ב [ב, קנד.] כתב: "דבר זה הוא סדר העולם, שהעולם הוא שב אל הש"י, ואין לו קיום מצד עצמו, רק שהוא שב אל הש"י, אשר ממנו הוא נמצא, ואליו שבים כל הנמצאים, וזהו קיום שלהם מפני שהם שבים אל הש"י... כי התשובה היא שהנמצאים שבים אל ה' יתברך כמו שנמצאו ממנו". והואיל וזו גדרה של תשובה, הרי ממילא שעשרת ימי תשובה הם "זמן שהעולם הזה שב אל ה'". ובדר"ח פ"ד מכ"ב [רט:] כתב: "ודבר זה תבין מה שיום הדין הוא בראש השנה, כי הימים האלו [של עשי"ת] להשי"ת קירוב אל העולם, כמו שאמרו רז"ל [ר"ה יח.] 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' [ישעיה נה, ו], כי קירבת הש"י אל העולם מביא הדין". וראה להלן פכ"ז הערה 2, ופנ"ו הערה 74.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:152
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:152](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:152)

[152] כי "כל ענין התשובה שהוא נבדל מן ענין הגוף, ופירש עצמו ממנו, וזהו התשובה" [לשונו בח"א לע"ז יט. (ד, מח.)]. ובנתיב התשובה פ"ז [ב, קסז.] כתב "ועשרת ימי תשובה, שהם ימים שהם מיוחדים לכפרה ולסליחת חטא, לדבר זה צריך קדושה, ודבר זה הוא סילוק החטא. ולכך בעשרת ימי תשובה צריך שיהיה מתענה יום שלם". וקודם לכן כתב: "כי האדם צריך לסלק גופו ע"י שהוא מקדש עצמו מן אכילה ושתיה". וזהו שכתב כאן, שבעשי"ת, שהם ימי פרישה מן הגוף, אז העולם שב מפחיתות הגוף אל השי"ת. וכן יחזור ויבאר יותר בסמוך [ד"ה ודבר זה]. וראה להלן פי"ג ציון 58 שכתב שם: "עצם הכפרה הוא מצד הש"י".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:153
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:153](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:153)

[153] ודוקא מיתת צדיק נחשבת לסילוק מן הגוף, משא"כ מיתת רשע, שאף לאחר מותם "לא נסתלק הגוף מהם" [לשונו בגו"א בראשית פכ"ה אות יג]. ובבאר הגולה באר הרביעי [עה:] כתב: "הרשעים - אף כאשר יפרדו מן העולם הגשמי, מפני שכאשר היו בעוה"ז היה נמשך נפשם אל הגוף שהוא חומרי, ולפיכך אף אחר הפרדם מן הגוף, אין נפשם נבדל מן החומר". ועוד אודות מיתת צדיק שנחשבת לסילוק מן הגוף, ולכך יש בה כפרה לכל העולם - ראה לעיל פ"ה הערה 321, ובסמוך הערה 165, ולהלן פנ"ה הערה 97.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:154
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:154](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:154)

[154] פירוש - מקשה על עצמו, מדוע מצינו רק בזמנו של גדליה בן אחיקם סילוק צדיקים בימי עשי"ת, ולא מצאנו כן בכל שנה ושנה, שצדיקים ימותו בזמן עשרת ימי תשובה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:155
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:155](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:155)

[155] מה שכתב "כי כבר אמרנו לך", לכאורה כונתו במה שביאר שחורבן הבית נעשה כמעשה של ביטול קדושה [סד"ה ומפני כך], ומכלל ביטול זה ישנה למיתת צדיקים. או שכונתו במה שהפסוק בזכריה [ח, יט] הביא את מיתת גדליה כקשור לחורבן הבית, וכמו שדרשו בגמרא בר"ה יח:, וכמבואר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:156
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:156](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:156)

[156] פירוש - גזירת החורבן על המקדש כוללת בתוכה גם את סילוקם של קדושי העליון בירושלים, כי הגזירה היתה שתתבטל הקדושה. ורק בנוגע לזמן הגזירה הענין מתחלק; חורבן הבית ה' - בתשעה באב, ואילו סילוקם של הצדיקים היה בג' תשרי, וכמו שיבאר. [ומה שנקט בלשון רבים "נהרגו ונאבדו כל קדושי עליון", בפשטות כוונתו בכלליות, שהגזירה חלה על קדושי עליון, אף שבפועל רק גדליה בן אחיקם היה היחידי בגדר זה. וכן מה שנקט "אנשי העיר הקדושה" הוא לכאורה לאו בדוקא, כי גדליה היה נמצא במצפה (ירמיה מ, ו), ולא בירושלים].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:157
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:157](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:157)

[157] ומעין חילוק זה נתבאר לפנינו כחילוק בין שבירת הלוחות לחורבן הבית [ראה הערה 55], שמיתת צדיקים היא השבה אל הש"י, וכך הוא מעשה שבירת הלוחות. ואילו בחורבן לא היה מעשה של השבה, אלא מעשה של ביטול.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:158
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:158](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:158)

[158] של הצדיק המסתלק מהעוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:159
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:159](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:159)

[159] לשונו בגו"א במדבר פכ"א אות לג [ד"ה ולפיכך]: "כי השלשה יורה על מעלת ישראל, שהם מובדלים מן הגשם, וכוחם בלתי גשמי. ולפיכך היה יעקב, שנקרא 'קדוש', דכתיב [ישעיה כט, כג] 'והקדישו את קדוש יעקב'... השלישי לאבות... וזה כי שני הקצוות הוא התפשטות הגשם, אמנם האמצעי בין שני הקצוות הוא השלישי, אין לו התפשטות הגשם". וכן ביאר בתפארת ישראל ס"פ [קנו:]. ובח"א לב"ב עה: [ג, קיב:] כתב: "כי מספר ג' הוא מסוגל לקדושה, ויורה בה ברכה שלישית... 'אתה קדוש', ואין צריך להאריך, כי הוא מבואר במקומות הרבה שמספר שלשה מסוגל לקדושה, אשר הוא נבדל מן החומר". והובא להלן פנ"א הערה 79. וכן כתב בדרוש עה"ת [כד.]. וראה לעיל פ"ה הערה 174, ולהלן פט"ו הערות 44 ,34, פ"כ הערה 29, ופנ"ט הערה 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:160
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:160](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:160)

[160] השוה - פירוש שאינו נוטה לקצוות, וכמבואר בהערה הקודמת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:161
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:161](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:161)

[161] וראה לעיל הערה 46, שנתבאר שם שהאמצע מורה על הקדושה. והם הם דבריו כאן. וראה עוד להלן פכ"ז הערה 53, ופנ"ט הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:162
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:162](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:162)

[162] כי שנים מורה על השניות, שזהו החילוק והפירוד, וכמבואר לעיל פ"ה הערה 471, ופ"ז הערה 230.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:163
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:163](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:163)

[163] רומז בזה שמספר שלשה מורה גם על היושר [מלבד שמירה על הקדושה]. וראה לעיל פ"ה הערה 174 בביאור ישרות זו. ובריש נתיב הצדק פ"א [ב, קלה.] כתב: "הדבר שהוא יוצא מן הראוי ומן המיצוע, כמו הרשע יוצא ברשעתו מן המיצוע, הפך הצדיק שנקרא 'צדיק' בשביל הצדק והיושר שבו... אשר הצדק אינו יוצא מן המצוע". ושם בר"פ ב [ב, סוף קלז:] כתב: "הצדיקים הם שוים, כי מה שנקרא 'צדיק' היינו שאינו יוצא מן הצדק ומן היושר". א"כ התוארים "צדיק" ו"ישר" מורים על העדר יציאה מהאמצע. והרי זהו בדיוק מה שמורה מספר שלש. ולכך מספר שלש תואם "בפרט לצדיק וישר", כי "זהו מדריגת הצדיק והישר". וראה לעיל פ"ה הערה 520, ולמעלה הערה 36. ובח"א לכתובות קד. [א, קסא:] כתב: "הצדיק שהולך כל ימיו בדרך הישר, לכך ראוי שיהיה עם הש"י, שהוא הישר בעצמו". וראה להלן פ"מ הערה 85.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:164
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:164](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:164)

[164] פירוש - הפסוק בזכריה [ח, יט] הזכיר את ארבעה הצומות יחד, והרי זה מורה לך על השויון הקיים בין הצומות. וראה הערה 155.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:165
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:165](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:165)

[165] כי אף בהיותה בעוה"ז לא נטה הצדיק אחר החומריות, ולכך נשמתו נשארה בטהרתה. וכן כתב בגו"א בראשית פ"ו סוף אות כז: "נשמת הצדיק יותר חשובה וזכה מן הרשע". וראה לעיל הערה 153. ואודות טהרת הנשמה וזכותה, ראה עוד גם כן לעיל פרק ה הערות 585 ,421.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:166
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:166](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:166)

[166] אודות שביהמ"ק קדוש ונבדל מן החומריות - ראה לעיל פ"ה ד"ה והלבנון, בביאור שביהמ"ק נקרא "לבנון", וראה שם הערות 317-320.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:167
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:167](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:167)

[167] בדברים י, ז כתב רש"י "קשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות". ופירש הגו"א שם אות ג בזה"ל: "כמו הלוחות שהם מעשה אלקים [שמות לב, טז], לא היו מדברים גשמיים שהם בעוה"ז, רק מדברים שהם אלקיים, כן נפש הצדיק, נשמתו אלקית בלתי גשמית. והדברים אלקיים אין ראוי שיהיה הפסד להם". ואלו דבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:168
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:168](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:168)

[168] לכאורה כונתו לדבריו בפרק ה ד"ה והלבנון, שהשוה שם בין מעמדו הנבדל של ביהמ"ק למעמדו הנבדל של מלך, כשם שמשוה כאן בין ביהמ"ק לצדיק מחמת היותם נבדלים מהגשם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:169
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:169](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:169)

[169] שנחלקו בר"ה יח: לגבי מה נאמר "הצום העשירי", לדעת ר"ע הכונה היא לעשרה בטבת, שבו החל המצור על ירושלים. ולדעת ר"ש הכונה היא לה' בטבת שנה מאוחר יותר, שבו באה השמועה לגולה שהוכתה העיר. ובד"ה ולדעת ר"ע ביאר את דעתו של רבי עקיבא, ומעתה בא לבאר את דעתו של ר"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:170
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:170](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:170)

[170] חודש טבת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:171
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:171](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:171)

[171] כי אז יש יציאה מן השיווי מחמת הקור השורר בו, וכמבואר לעיל ד"ה ולדעת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:172
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:172](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:172)

[172] פירוש - ר"ש הכריע כדבריו מחמת שלדידו הפסוק בזכריה [ח, יט] תואם את סדר החודשים וכן את סדר הפורעניות, [מה שא"כ לר"ע הפסוק תואם רק את סדר החודשים (לעיל סד"ה ובפרק קמא)]. ולכך יבאר כעת סדר פורעניות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:173
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:173](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:173)

[173] והמרחק בזמן משקף את המרחק במקום, "כי הזמן והמקום ענין אחד כאשר ידוע למבינים" [לשונו בתפארת ישראל ר"פ כו (עט.)]. וראה לעיל פ"ו הערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:174
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 8:174](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/8:174)

[174] משפט זה הוא סיכום לחמשה פרקים האחרונים [ד-ח], שבהם ביאר את פרטי החורבן, וכיצד כל דבר תואם את מקומו וזמנו. והרי דברים גדולים אינם במקרה [ראה לעיל פ"ד הערה 6], ובודאי שאף חורבן הבית משתייך ל"דברים גדולים".