## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael Chapter 9

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:1)

[1] איכה' לו בגימטרייא. ל"ו כריתות - בכריתות [ב.] חשיב להו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:2)

[2] שכל מגילת איכה סדורא באלפא ביתא [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:3)

[3] בטח בדד - שיושבין יחידין ואינן מתיראין לא מן הנכרים ולא מן חיות רעות [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:4)

[4] איכה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:5)

[5] פירוש - פרקים א, ב, ד שבמגילת איכה פותחים בתיבת "איכה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:6)

[6] כי המקרה לא יתמיד, כמבואר לעיל פ"ב הערה 53.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:7)

[7] כי הדביקות להשי"ת כוללת בתוכה את ארץ ישראל, שהרי "הדר חוצה לארץ כמו שאיני אלוהו" [רש"י בראשית יז, ח]. וראה לעיל פ"ח הערה 75. והרי גלות נמשלה ל"עבד שמכרו רבו, ואשה שגירשה בעלה" [סנהדרין קה.], וכיון "שהגלות היא עזיבה" [לשונו בגו"א ויקרא פכ"ו אות מו], מן הנמנע שהיא תתרחש בעת דביקותם של ישראל בהשי"ת. וצרף לכאן דבריו בח"א לשבת נה. [א, לב.] שקודם שתמה זכות אבות "לא היה אפשר להיות גולים מן הארץ... וא"א להשליכם מעל פניו, שקרוב הוא זכות אבות, אבל מכאן ואילך אפשר להשליך אותם מעל אדמתם". וראה לעיל פ"ד הערה 81, ציונים 58 ,27, והערה 83, ולהלן פי"א הערה 108, פכ"ב הערה 43, פכ"ד הערה 49, ופכ"ט הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:8)

[8] בח"א לסנהדרין קג: [ג, רמא:] כתב: "כי הוא יתברך עיקר הכל, כמו שאמרו [סנהדרין לח:] 'כופר בעיקר', בעבור שממנו הכל, כמו שמן העיקר נמצא הכל, והוא מפרנס הכל". ובתפארת ישראל פל"ח [קטו:] כתב: "כי השי"ת הוא העיקר, שהכל נמצא ממנו, וממנו מתפרנס הכל, שלכך נקרא השי"ת 'עיקר', כי כמו שהעיקר [שורש האילן]- הכל יוצאין ממנו, ומתפרנס הכל מן העיקר, וחי ממנו, כן השי"ת הכל נמצא ממנו וחי ממנו". וראה לעיל בהקדמה הערה 11, פ"ה הערה 501, ולהלן הערה 75, פל"ז הערה 36, ופ"מ הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:9)

[9] וכל נטיעה היא השרשת הדבר והפכו לאיתן ולמוצק [לעיל פ"ה הערה 96], וממילא הגלות היא מן הנמנע. וזהו שאמרו בסנהדרין צב. "כל אדם שאין בו דעה לסוף גולה". וביאר שם בח"א [ג, קפג.] שע"י הדעת האדם נטוע עם הש"י, ובכך הגלות אינה אפשרית [והובא לעיל פ"ז הערה 216]. הרי שנטיעה היא היפך מגלות. וראה הערה 20, ולהלן פכ"ט הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:10)

[10] ומדבריו מבואר שהוא למד את לשון "כריתות" כנכרת מהשי"ת. וראה ברמב"ן ויקרא יח, כט שביאר "כריתות" על הנפש הנכרתת משורש קיומה הראוי "כענף הנכרת מן האילן שממנו יחיה שרשו". והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:11)

[11] ובח"א לסנהדרין שם [ג, רמג.] כתב ככל דבריו כאן, והוסיף: "ומפני שנכרתו מן העיקר, הדבר שנכרת מתרחק מן העיקר, והלכו בגולה". הרי שהגלות נגדרת כהתרחקות מן העיקר. וראה הערה 30, ולהלן פכ"ב הערה 43, פכ"ט הערה 21, פ"ל הערה 2, ופל"ד הערה 111.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:12)

[12] ברוב האלפא ביתא שבאיכה [רש"י שם]. ופירושו, שג' פרקים באיכה מסודרים לפי סדר הא"ב [פרקים א, ב, ד], ומתוכם שני פרקים [ב, ד] הפסוק הפותח באות פ"א הוקדם לפסוק הפותח באות עי"ן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:13)

[13] שהקדימו מאמר פיהם עד שלא ראו בעין [רש"י שם]. ובזה מתבטא שקרם של המרגלים. וראה סוף הערה 20.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:14)

[14] צריך לומר "וכתיב" [ולא "וכדכתיב"], שאין הפסוק עוסק עם המרגלים בדוקא, אלא עם כל מספר לשון הרע, וכמבואר בסמוך. וכן בח"א לסנהדרין קד: [ג, רמד.] איתא "וכתיב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:15)

[15] הרי עונשו של בעל לשון הרע הוא כרת, וכמבואר בערכין טו:, ויובא מיד בסמוך. וכן רש"י ויקרא יט, טז ביאר שפסוק זה עוסק במדבר לשון הרע. וכן הוא ברמב"ם הלכות דעות פרק ז הלכה ב. וחטא המרגלים הוא בגדר חטא לשון הרע, וכמבואר לעיל פ"ז הערה 140.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:16)

[16] פירוש - מגילת איכה בנויה על כך שישראל נכרתו מן העיקר, הוא השי"ת, [ולכך הלכו לגלות]. לכן שם המגילה הוא "איכה", כנגד ל"ו כריתות שעברו ישראל. לפיכך, דין הוא שהפרקים של מגילת איכה יבטאו כריתות זו. וביטוי זה הוא בהקדמת אות פ"א לאות עי"ן, שהקדמה זו מרמזת לחטא המרגלים, שגרמה לכריתה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:17)

[17] לפנינו בגמרא ערכין איתא רבי אחא, וכן בח"א לסנהדרין שם [ג, רמז.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:18)

[18] יש לדקדק בלשונו שכתב: "כי זהו ענין **הלשון** שהוא עושה פירוד", ולא כתב ש"זהו ענין לשון הרע". ונראה לבאר, כי הנה בנתיב הצניעות ס"פ ד [ב, קי:] כתב: "ומה שנקרא 'נבול פה' ולא 'נבול לשון', כמו 'לשון הרע'... אבל כי הלשון צורתו ותוארו כמו דבר מכה כמו החץ... וכתיב [ירמיה ט, ז] 'חץ שחוט לשונם', ולפיכך תולה מה שהוא פועל רע בלשון. וכן קראו חז"ל הלשון - שהוא מחתך [שבת לג:], ומפני שהוא מחתך, הוא מוכן לחתוך בין איש ובין רעהו לעשות ריב ביניהם, ולכך נקרא 'לשון הרע'. ונקרא 'נבול פה', מפני שהדבור הוא נבול מבלי שיפעל באחר, ולפיכך נקרא 'נבול פה', כי יותר ראוי לתלות בפה, כי משם יוצא הדבור". וזהו שכתב כאן "זהו ענין **הלשון** שהוא עושה פירוד והבדל בין איש לחבירו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:19)

[19] ערכין טז: "מה נשתנה מצורע שאמרה תורה 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו', הוא הבדיל בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה 'בדד ישב וגו'". ובנתיב הלשון ס"פ ח [ב, פא.] כתב: "כל לשון הרע הוא מבדיל ומרחיק את אשר אמר עליו לשון הרע. ואין ענין לשון הרע רק להרחיקו מן הבריות מפני שאמר עליו דברי גנות עד שהבריות מרחיקין אותו. ולפיכך כל ענין לשון הרע... זה מבדיל האדם מן הבריות. ודבר זה פעולת לשון הרע, ששולח לשונו באחד לגנות אותו ולדחות אותו מן הנמצאים, ולפיכך הוא נדחה ג"כ מן הנמצאים... כי חטא בעל לשון הרע שבא להרחיק את האדם, ולפיכך הוא מתרחק. וכל ענין זה שפועל בעל לשון הרע בהרחקה... ולכך בעל לשה"ר עצמו נכרת ונקצץ גם כן, וכדכתיב 'יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות'". וכן הוא בח"א לסנהדרין קד: [ג, רמד:]. ועוד ראה גם להלן פנ"ט הערה 116.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:20)

[20] בח"א לסנהדרין קד: [ג, רמד.] כתב אות באות כדבריו כאן, אך משפט אחרון זה כתב ביתר בהירות, וז"ל: "ולכך ג"כ הוא נכרת ונבדל משורשו והולך בגלות, שזה ג"כ נקראה כריתה, שהוא נכרת ממקום שהוא נטוע". וראה הערה 9. אמנם להלן [הערה 132] מתבאר מדבריו שאין הגלות נחשבת לעקירה מהשורש. ויל"ע בזה.
ושם בח"א הוסיף עוד: "כאשר הוציאו דבה על הארץ במקום אשר ישיבתם ונטיעתם, והיו בוכים בכיה של חנם שלא לכנוס לארץ בשביל לשון הרע של מרגלים, נקבע להם בכיה לדורות [תענית כט.], כי אי אפשר שלא יהיה גורם דבר זה להם כריתה מן הארץ, כאשר היו חוטאים בלשון הרע על הארץ. שכל לשון הרע גורם כריתה, ואיך יהיו נטועים בארץ אשר אמרו עליו לשון הרע. ודבר זה רמז, שלכך מקדים פ"ה לעי"ן, שמרמז לך על לשון שקר". וראה הערה 13.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:21)

[21] העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירה [רש"י במדבר טו, לט]. הרי שהעין רואה תחילה, ולבסוף בא המעשה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:22)

[22] ברכות סא. "ת"ר, כליות יועצות, לב מבין, לשון מחתך, פה גומר". ופירש רש"י שם "פה - הם השפתים, גומר ומוציאו". ובנתיב הצניעות ס"פ ד [ב, קי:] כתב: "הפה גומר... כי הפה הוא השלמת הדבור... שהפה הוא משלים את הדבור". וראה לעיל פ"ה הערה 133.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:23)

[23] כי כוח הראיה הוא כח נבדל ושכלי, וכמבואר למעלה פ"ב הערה 110, ופ"ה הערה 127. וכשם שישנה ראיה חושית, כן ישנה ראיה שכלית, וכמבואר לעיל פ"ז הערה 101.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:24)

[24] מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב [רש"י שם ד"ה אפילו]. ובח"א לנדרים סד: [ב, כג.] כתב: "הראיה הוא לנפש... ועינא בליבא - ששם הנפש - תליא, כדאיתא במסכת ע"ז, כי העין יוצא מן הנפש, ודבר זה ידוע". וא"כ במה שכתב כאן "השכל", כוונתו לנפש. וכך נתבאר לעיל בפ"ב הערה 110, ופ"ה 127. [ואודות שהלב הוא משכנו של הנפש - ראה לעיל פ"ד הערה 24]. וכן ביאר להדיא בדרך חיים פ"ד מכ"ב [רה:], וז"ל: "'וכי תאוה הוא לעינים' [בראשית ג, ו] הוא כנגד כח הנפשי... כי כח הראות תולה בכח נפשי... כי העין הוא כח נפשי, וכמו שאמרו 'שוריינא דעינא בלבא תליא'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:25)

[25] פירוש - אדם שמקדים את העין לפה הוא דבק בשכלי לגמרי, כי פיו תלוי בעינו, ועינו תלויה בלבו [מקום הנפש], והנפש היא שכלית, וממילא אדם זה "דבק בשכלי לגמרי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:26)

[26] יסוד מוסד בספרי המהר"ל שדביקות האדם אל השי"ת - דרך השכל היא נעשית, והתבאר לעיל פ"ג הערה 111, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:27)

[27] ראה הערה 7. וא"כ יש כאן סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה; הפה תלוי בעין, והעין תלויה בלב, ובלב נמצאת הנפש, אשר באמצעותה האדם נעשה שכלי, והשכלי דבוק בהשי"ת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:28)

[28] ודייק לה, שדיבור סתם, שאינו מבטא עומק, נקרא "מיפעא פעי" [עירובין עה:, חולין קלג:], לאמור שדיבור שאינו נובע משורש קודם לו, בנוי הוא מאותיות פ"א עי"ן. וכאשר הפה קודם לעין - נוצר דיבור שאינו אלא "מיפעא פעי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:29)

[29] כי דיבורם אינו מטפס ועולה עד לשכלי, אלא נשאר בדיוטא התחתונה שלו, אשר משם אין הדביקות בהשי"ת. וכן כתב בדר"ח פ"א מי"ז [ריש נה.], וז"ל: "הדיבור הוא נפש המדברת... הוא כח גופני, ואינו שכלי לגמרי... וכאשר הוא פועל בכח הדברי - מבטל כח השכלי אשר אינו גופני... וכאשר שותק האדם אז השכל פועל פעולתו". וכן כתב שם בפ"ב מ"ח [פו.], פ"ד מ"ז [קעו:], נתיב הלשון פ"ד [ב, עב.], ובנתיב השתיקה פ"א [ב, צז.]. וראה גו"א ויקרא פ"י אות ג, ושם הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:30)

[30] כמבואר בהערה 11, שגדרה של גלות הוא ההרחקה מהעיקר. וראה בגו"א במדבר פי"ד אות לו בביאור חטא המרגלים, שחטאם היה שעשו מן הלשון עיקר ושורש, ובמקום שלשונם יהיה מקביל לפרי האילן, עשו את לשונם מקביל לשורש האילן, עיי"ש. וכן הוא בנתיב הלשון פ"י [ב, צה.]. ואלו דבריו כאן, שמקומו הראוי של הלשון הוא לאחר ראיית העין, שאז הלשון נתפסת כענף העולה מהשורש. אך במקום זאת המרגלים דברו קודם שראו, ואז אין הלשון נתפסת אלא כשורש. וכאשר דבורו של אדם מקולקל, הרי יש בזה קלקול לכל צורת האדם, ואין הקלקול חל רק על חלק האדם, וכמבואר לעיל פ"ד הערה 60, ולכך דבור פגום גורם שיהיו "מסולקים מן השי"ת... וגורם הגלות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:31)

[31] בא לבאר כאן הסבר שני מדוע יש בידי הלשון לגרום לכריתה בין האדם לבין הקב"ה. ובתוך כך מייחד הדבור אודות הנפש המדברת. וכך כתב בדר"ח פ"ב מ"ח [פו.]: "וג' דברים יש באדם; כי האדם יש בו נפש כמו שיש לכל שאר בעלי חיים. ויש בו נפש המדברת נוסף על שאר בעלי חיים, שאין להם נפש המדברת. ויש עוד לאדם שכל נבדל מן הגוף לגמרי, כי הנפש המדברת אינו שכל נבדל, כי גם לתינוק יש לו שכל זה". וכן כתב קודם לכן בפ"א מי"ז [נה.]. ובריש נתיב השתיקה [ב, צז.] כתב: "כאשר מרבה דברים העיקר אצלו נפש המדברת, אשר נפש המדברת יש לו חבור וצירוף אל החומר, ואינו נבדל לגמרי, ולכך מרבה דברים יותר מדאי, כי אין שכל שלו נבדל מן החומרי". וראה לעיל פ"ה הערה 134, ששם מודגש שמ"מ נפש המדברת מצריכה גם כח שכלי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:32)

[32] וצריך עיון, מה רצה לבנות מכך שהדיבור מיוחד לנפש המדברת. ונראה לומר, שעד כה ביאר שדיבור הנובע מהקדמת הפה לעין חסר הוא את הדביקות בהשי"ת. וזה אינו מובן, דנהי שחסר הוא את אותה מעלה, מ"מ עדיין אין בו חסרון מצד עצמו, ומדוע העדר מעלה טובה יביא בעקבותיו כריתה וגלות. ולכך מבאר כאן שלא רק בהעדר מעלה טובה עסקינן, אלא בעשיית פגם ונזק בעצם עסקינן. כי הואיל והדיבור הוא תולדה מהנפש המדברת, הרי פגם בדיבור מורה על פגם בנפש המדברת, ויש בידי פגם זה להביא לידי כריתה וגלות, וכמו שמבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:33)

[33] לשונו בגו"א בראשית פל"ז אות ט, ד"ה ועל: "כי השי"ת, שברא את העולם, בראו בטוב, דאצל כל אחד נאמר 'כי טוב' [בראשית א, ד], וכאשר נוטה אל הרע יוצא מן מציאות העולם... שהמציאות הוא טוב, וההעדר הוא רע, לכך הנוטה אל הרע, נוטה אל ההעדר שהוא רע". וכן כתב בדר"ח פ"ב מי"א [צט:], והוכיח כן מהלוחות הראשונים ש"מפני שלא נאמר בהם 'טוב' לא היה להם קיום, ונשתברו [ב"ק נה.]". הרי שדבר שאינו טוב - אינו קיים, אלא נאבד ונעדר. ולכך נפש הנוטה אל הרע, מחמת כן היא נכרתת מן העיקר. וראה לעיל פ"ג הערה 55. ופ"ז הערה 254. וראה בנתיב הלשון ר"פ ח [ב, עט.] שכתב מעין דברים אלו [שבעל לשון הרע מופקע מהמציאות], וביאר לפי"ז את מאמרם [ערכין טו:] "כל המספר לשון הרע כאילו כופר בעיקר". וכן הוא להלן פי"ט הערה 75, ופ"ל הערה 62. וראה עוד להלן פנ"ט הערה 115, אודות שההעדר מתנגד למציאות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:34)

[34] בא לבאר לפי ההסבר השני [שלשה"ר הוא העדר, ומחמת כן הנפש המדברת נכרתת], מהו העומק בהקדמת הפה לעין, וכיצד הקדמה זו משקפת את העדרם של המרגלים. [אך לפי הסברו הראשון, שכריתת הנפש באה מהניתוק שבין הגמר להתחלה, שפיר התבאר כיצד הקדמת הפה לעין משקפת ניתוק זה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:35)

[35] כי דבר שאדם רואה בעיניו אינו ניתן להכחשה ולטשטוש, וכמו שכתב בגו"א בראשית פ"א סוף אות ב: "ראינו זה [יצ"מ] בעינינו, ואין אדם יכול להכחיש". וכל התוקף של מעמד הר סיני ונבואת משה רבינו הוא משום שראינו אותו בעינינו, ולכך אין הוא ניתן להכחשה, "הא למה זה דומה לעדים שהעידו לאדם על דבר שראה בעיניו שאינו כמו שראה, שאינו שומע להם, אלא יודע בודאי שהם עדי שקר. לפיכך אמרה תורה שאם בא האות והמופת לא תשמע אל דברי הנביא ההוא [דברים יג, ג-ד]. שהרי זה אליך באות ומופת להכחיש מה שראית בעיניך" [לשון הרמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ח ה"ג]. ועוד אודות העדר טעות ושבוש בראיה - ראה לעיל פ"ב הערה 110.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:36)

[36] וא"ת, הרי בח"א לע"ז כ: [ד, נ:] כתב "כי העין הוא כח ממנו בא ההעדר לבריאה, כי זה ענין העין שהוא מביא ההעדר אל המציאות... והיפך זה הסמוי מן העין שהוא ברכה [תענית ח:], שהוא הפך ההעדר. [ראה לעיל פ"ה הערה 105]. ומפני שהעין פועל, לכך אמרו בכל מקום [שבת לד:] 'נתן בו עיניו ונעשה גל עצמות'... מפני כח הפועל אשר יש לעין על ההעדר". וכן הזכיר בדר"ח פ"ב מי"ד [קג:], בנתיב עין טוב פ"א [ב, ריד-רטו], ובגבורות ה' פ"כ [צא:]. וכיצד זה תואם לדבריו כאן ש"העין דבק אל המציאות". אמנם זה לא קשה כלל, שהיא היא הנותנת, שדוקא מחמת שהעין קולטת את המציאות ודבקה בה, לכך יש לה הכח להעדיר את המציאות, בבחינת [זבחים ג.] "מינה מחריב בה, דלאו מינה לא מחריב בה". וראה להלן פי"ז הערה 37.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:37)

[37] כמו שאמרו חכמים [מגילה כח.] "אסור לאדם להסתכל בצלם דמות רשע", וכתב בנתיב הצדק פ"ג [ב, קמג.]: "כי אסור להסתכל בצלמו, כי אם יביט בו יהיו עיניו מתחברים אל הרע, ולכך אסור להסתכל ברשע... כי הרשע אין ראוי אליו המציאות כלל, כי הוא יוצא מן המציאות אל ההעדר... ולפיכך כאשר מסתכל בו עיניו מתחברים ודבקים אל ההעדר".וראה להלן פכ"ח הערה 47, ופנ"ז הערה 137.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:38)

[38] אודות שהתורה היא מציאות - הנה זהו יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל, ולדוגמא ראה בתפארת ישראל פמ"ז [קמד.] שכתב: "התורה אין לה צירוף וחבור כלל אל החומר, ולכך נקראה בשם 'אור', דכתיב [משלי ו, כג] 'כי נר מצוה ותורה אור', כי האור מתייחסת בכל מקום אל המציאות [ראה לעיל פ"ה הערה 345, ופ"ח הערה 148]... שאין לך דבר יותר נמצא מן האור, כי הוא נותן מציאות לכל שאר דבר... וראוי אל התורה המציאות... שהוא שכל נבדל מן החומרי לגמרי, ולכך אין דבק בה בהעדר". וכן רמז בגו"א שמות פ"כ אות כב, ושם בבמדבר פ"ד סוף אות ט. וכן הוא בתפארת ישראל פי"ב [מב.], דר"ח פ"א מ"ב [סוף כה:], שם פ"ב מ"ה [עח.], ועוד. וצרף לכאן את דברי רש"י [דברים ו, ז] "ודברת בם - שלא יהא עיקר דבורך אלא בם [בדברי תורה], עשם עיקר ואל תעשם טפל". וראה לעיל פ"ב הערה 59, פ"ג הערה 54, פ"ז הערה 304, ולהלן פ"י הערה 71.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:39)

[39] אודות שהמצות הן מציאות - הנה כשם שתורה היא "אור", כך המצוה היא אור אלקי, וכמבואר בתפארת ישראל פי"ד [מז.] על הפסוק [משלי ו, כג] "כי נר מצוה ותורה אור", וז"ל: "כי המצוה תקרא 'נר', מפני שהנר האור שלו נתלה בגוף השמן והפתילה... וכך המצוה נתלה במעשה האדם שעושה ע"י גופו... שהאור אלהי שהוא במצוה הוא נתלה בגוף, כמו האור שהוא בנר הנתלה בגוף". וממילא דין "אור" חל אף על המצות, שהן המציאות. והרי מטרת כל המצות היא לזכך את האדם מחסרונות החומר [תפארת ישראל פ"ז, פ"ח, ופ"ט, גו"א במדבר פי"ט אות א, ועוד], ולכך הן בגדר המציאות. וראה להלן פכ"ז הערה 12, ופנ"ז הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:40)

[40] המרגלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:41)

[41] ובח"א לסנהדרין קד: [ג, רמד.] כתב: "והאיש המשכיל יבין בענין קדימת קריאת פ"ה לעי"ן, כי העין הוא המציאות, שכך נראה ונמצא, והפה הוא דבור, ואינו המציאות, רק העין הוא המציאות. וראוי שיהיה הדבור כמו שהוא נמצא במציאות. אבל המרגלים הקדימו הפה לעין, ולא היו נמשכין אחר האמת שהוא המציאות, והיו נמשכין אחר השקר, וכל שקר הוא נעדר ובלתי נמצא. ודבר זה היה גורם שיהיה נעדר להם הארץ ג"כ, וגלו ממנה. וכל זה הגיע להם כאשר הקדימו הפה לעין, ולא היו נמשכין בענין הארץ אל המציאות האמיתי, רק הם נמשכין אחר השקר, שהוא בלתי נמצא והוא נעדר, ולכך נעדר להם ג"כ הארץ, והבן זה מאוד". וראה להלן פל"ב הערה 155.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:42)

[42] פירוש - באיכה פרק א, הפסוקים מסודרים לפי סדר האל"ף בי"ת, ואף הפסוק המתחיל באות עי"ן [פסוק טז "על אלה אני בוכיה וגו'"] נזכר קודם לפסוק המתחיל באות פ"א [פסוק יז "פרשה ציון בידיה וגו'"], ומדוע שם לא הוקדמה אות פ"א לאות עי"ן, כפי שנעשה באיכה פרקים ב' וד'. [אך מפרקים ג', וה' לא קשה, כי הם אינם מסודרים לפי סדר האל"ף בי"ת].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:43)

[43] מעין סברה זו כתב לגבי סדר הזכרת שמותם של בנות צלפחד [במדבר כו, לג, ושם כז, א, שהסדר הוא "מחלה ונועה וחגלה ומלכה ותרצה", ואילו בסוף במדבר (לו, יא) הסדר אינו כן, אלא הוא "מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונועה"], שרש"י ביאר בסוף במדבר [לו, יא] ש"כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים... ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן, ומגיד ששקולות זו כזו". וכתב שם הגו"א [אות ב]: "ומה שמנאן כאן לפי סדר תולדותן, ובכל מקום לפי סדר חכמתן [ולא נמנו תמיד לפי סדר חכמתן בלבד, או לפי סדר תולדתן בלבד]... שאם היה בכל מקום מונה אותן דרך חכמתן או תולדותן, לא ידענו ששקולות הם". לאמור, האי סדר של דבר יכול ללמדנו רק לאחר שעמדנו על הסדר שבדבר, שאז נתפס האי סדר כחריגה מהסדר, ובהכרח שחריגה זו ללמדנו באה. אך אם מעולם לא עמדנו על הסדר, לא נדע להכיר באי סדר כחריגה הטעונה לימוד. וכן ביאר בגו"א בראשית פ"י אות ב, שרק לאחר מתן תורה, שנודע לנו מהי עבודתו יתברך, בכך נודע ונגלה עומק טעותה של הע"ז. והובא לעיל פ"א הערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:44)

[44] וקשה, איפוא, מהו הגורם לכריתת ישראל מארצם, האם זהו חטא המרגלים, או שעברו על ל"ו כריתויות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:45)

[45] דבריו קשים טובא, שהרי לעיל בפרק ח ד"ה "ועוד כי" כתב שדור יוצאי מצרים מחייב את כל ישראל משום "כי התחלת ועיקר ישראל הוא הדור שיצאו, וכאשר מאסו בארץ חמדה נראה כי הארץ מקומם הטבעי לגמרי". וראה שם הערה 88, שהובאו שם מדבריו בח"א לסנהדרין קב. [ג, רלו.] שהשוה שם בין דור יוצאי מצרים לאדה"ר, ששניהם מחייבים את המשך כל הדורות. ומאי האי שכתב שחטא המרגלים אינו מחייב את הדורות הבאים משום ש"הם אינם". וכן שב וכתב שם להלן פי"ט ד"ה ואמר. ובאמת מלשון המהר"ל משמע שכונתו לפסוק [איכה ה, ז] "אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו". ובאיכ"ר שם ביארו שישראל טענו מדוע עליהם לסבול עוון אבותיהם, והקב"ה השיב להם "בדידכון קיימין", ופירש הרד"ל שם [אות יב] שהקב"ה השיב להם שאף אתם חטאתם, ואין זה רק מחמת עון אבותיכם. ושוב קשה, מדוע התשובה צריכה להיות מחמת הבנים, והרי סגי בחטא האבות לחייב אף את הבנים. ועל המדרש ניתן לתרץ שלא מדובר שם בחטא דור יוצאי מצרים, אלא בדור אחר. אך על המהר"ל קשה, שהרי הוא עוסק בחטא המרגלים. ונראה לתרץ, כי כונת המהר"ל כאן היא שלולא הכריתויות האחרות, בני ישראל לא היו נכרתים מהקב"ה, וממילא חטא המרגלים אע"פ שיש בידו לגרום שיגלו מהארץ, מ"מ הוא לא היה תופס, כי אין חטא המרגלים אלא מכשיר את האפשרות של גלות. אך מ"מ הגלות תיעשה רק אם ישראל יחטאו בכריתויות שיגרמו להם להכרת מלפניו יתברך, ואם לא חטאו בעצמם אין כאן מחייב בפועל לכריתות זו. ואף שאבותיהם חטאו בעון של לשה"ר, זהו רק מכשיר את ה"בכח" של גלות אך, לא את ה"בפועל" של גלות. ולכך, רק לאחר שישראל עצמם עברו על ל"ו כריתיות, יש בידי חטא המרגלים לתפוס. ומה שכתב בפרקים ח, יט, שהואיל וחטא המרגלים אירע בדור הראשון, ממילא הוא מתקיים בשאר הדורות ג"כ שמאסו בארץ חמדה, זהו רק נוגע לפירוד וניתוק שיש לישראל מן הארץ, אך אין זה נוגע לחטאים עצמם ולכריתות עצמה. וכריתות זהו תיעשה אך ורק אם ישראל עצמם יעברו על ל"ו כריתיות. ודוק ותראה שלשון המהר"ל מדוייק היטב לפי הבנה זו. ונקודה זו מבוארת יותר להלן פל"ג הערה 70.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:46)

[46] מחמת הל"ו כריתיות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:47)

[47] מחמת חטא המרגלים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:48)

[48] עומד על מספר שלושים ושש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:49)

[49] אספקלריא - מחיצה שחוצצת ביניהם לשכינה. מאירה - כמראה זו שרואין בה [רש"י שם]. ובסנהדרין צז: פירש רש"י "בחוזק נגהו של הקב"ה אין מסתכלין אלא תלתין ושית". וראה בדר"ח פ"ג מי"ד [קמג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:50)

[50] "**לו** בגימטריא תלתין ושיתא הוו" [לשון הגמרא שם].וא"כ ל"ו כריתיות הם כנגד ל"ו הצדיקים, וכמו שמבאר. וראה הערה 85.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:51)

[51] כפי שביאר לעיל פ"ה [ד"ה ואם שהיה] שהצדיקים נמצאים במחיצתו של הקב"ה, ולכך הקב"ה מדקדק עמם כחוט השערה, וראה שם הערות 436 ,435. והרמב"ן בבראשית יח, יט כתב: "כי ידיעת השם, שהוא השגחתו בעולם... בחסידיו ישום אליו לבו לדעת אותו בפרט, להיות שמירתו דבקה בו תמיד, לא תפרד הידיעה והזכירה ממנו כלל, כטעם [איוב לו, ז] 'לא יגרע מצדיק עיניו'". ובח"א לשבת נה. [א, ל:] ביאר שהצדיקים קודמים לקבלת העונש "כי אותם הקרובים אל הש"י ביותר הם קרובים וקודמים אל העונש במה שהם קרובים אל הש"י... שאין מתחלת אלא מן הצדיקים, מפני שהם קרובים אל השכינה". ובח"א לב"ב עה: [ג, קטו.] כתב: "כי הצדיקים ההולכים בדרכי השי"ת לגמרי, ודביקים עם השי"ת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:52)

[52] כפי שביאר לעיל בפ"ח סד"ה ומפני כך, שכשם שעשרה מיוחד לקדושה, כך עשרה מיוחד לביטול הקדושה. וראה לעיל פ"ח הערה 125. וכן לעיל פ"ה ד"ה דע כי כתב שהואיל וחוזק ישראל הוא במספר שלש, לכך המתנגדים לישראל באים ג"כ עם כח שלש, וראה שם הערה 179, ופ"ו הערה 62. ולעיל פ"א הערות 2 ,1 התבאר שידיעת ההפכים היא אחת. וראה להלן פל"ה הערה 90.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:53)

[53] שמצות מילה היתה יושבת וממתנת עשרים דור עד שניתנה לאברהם [פירוש מהרז"ו שם]. וחשבון העשרים דור הוא ש"עשרה דורות מאדם ועד נח... עשרה דורות מנח ועד אברהם" [אבות פ"ה משניות ב-ג].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:54)

[54] שאותיות "איכה" הם כנגד יחודו של עולם [א], עשרת הדברות [י], עשרים דורות למילה [כ], וחמישה חומשי תורה [ה]. וראה במפרשי המדרש שם מדוע בעל המדרש לא נקט כסדר תיבת "איכה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:55)

[55] פירוש - עד כה התבאר ש"כאשר ישראל היו דביקים בו יתברך אי אפשר שיהיו גולים מן הארץ... אבל בשביל שנכרתו ישראל מן העיקר, הוא השי"ת... הלכו ישראל בגולה" [לשונו למעלה]. ובא בעל המדרש לבאר כיצד בפועל נעשתה הדביקות בהשי"ת מעיקרא, וכיצד דביקות זו נכרתה בימי החורבן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:56)

[56] כמפורש בתורה [שמות כד, ו-ח]. ורש"י פירש שם [פסוק ו] "ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:57)

[57] כמבואר לעיל פ"ה ד"ה ומה שאמר, ושם הערות 407-409. ובגו"א בראשית פי"ח ריש אות ז כתב: "מצות מילה... היא הברית והחבור בין ישראל לאביהם שבשמים". ובנתיב העבודה פי"ח [א, קמא.] כתב: "ברית הוא החבור שיש בין שני דברים". וכן כתב בתפארת ישראל פי"ט [ס:]. ובח"א לנדרים לא: [ב, ו:] כתב: "ע"י הברית יש לו חבור עם השי"ת, כמו שנים שיש להם ברית ביחד... כי הברית הוא הצירוף והחיבור שיש בין השי"ת ובין האדם". וכן הזכיר בקצרה בגו"א במדבר פכ"ד אות ה, ושם הערה 8.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:58)

[58] ראה הערה 7, וציון 27, והערה 83.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:59)

[59] אודות שהמילה היא ברית בישראל, ראה דבריו בגו"א שמות פי"ב אות יב שכתב: "טעם המילה, מפני שהוא אות באדם שהוא רשום להיות עבד להקב"ה, שכל עבד צריך שיהיה לו חותם עבדות, כדתנן במסכת שבת [נח.] אין עבד יוצא בחותם שלו בשבת... וזהו שאנו אומרים [בברכת המזון] 'ועל בריתך שחתמת בבשרינו'". וכן כתב בגו"א במדבר פט"ו אות יח: "כי הברית הוא חותמו של האדם שהוא עבד לו, והוא מצד המקבל". וכן הוא בדרוש לשבת תשובה [סח.], ובנתיב העבודה פי"ח [א, קמא.]. ועוד אודות שהמילה היא חבור, ראה דבריו בגו"א פי"ח ריש אות ז [הובא בהערה 57], ושם הערה 37, ושם במדבר פכ"ד אות ה. ובנתיב העבודה פי"ח [א, קמא.] כתב: "כי הברית הוא החיבור שיש בין שני דברים. והמילה שהיא בגופו של אדם ובעצמו של אדם, היא ברית וחיבור עם השי"ת". ועוד אודות שהמילה שייכת לגופו של אדם - ראה להלן פכ"ה הערה 126.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:60)

[60] לשונו למעלה [פ"ה ד"ה ומה שאמר]: "מקום קדשי הקדשים, שם ויעוד השכינה והחבור עם ישראל, כי מקום ויעוד השכינה היה על ידי הארון, ששם לוחות הברית [שמות מ, כ] שכרת עם ישראל, וכן שם ספר תורה [ב"ב יד:], שנקרא 'ספר הברית' [שמות כד, ז], שהקב"ה יש לו חבור עם ישראל. הנה התורה והלוחות שהם בארון, הם עצם החיבור שיש להקב"ה עם ישראל". וראה שם הערות 404-409. וכאן המהר"ל מוסיף שאף הארון [הנושא בתוכו את הלוחות והתורה] נקרא "ארון הברית" [דברים י, ח, יהושע ג, ו], ושמו מוכיח עליו שתכולתו הפנימית היא בעלת אופי של "ברית".וצרף לכאן את דבריו בגו"א שמות פכ"ה אות כה, שביאר שם שהארון נעשה רק בשביל לוחות הברית, ולכך בבית שני שלא היו לוחות [יומא כא:] ממילא לא היה ארון, כי אין ארון אלא ללוחות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:61)

[61] וראה לעיל פ"ה הערה 409, שנתבאר שם שחיבור הקב"ה עם ישראל - דרך התורה הוא נעשה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:62)

[62] לשונו בגו"א במדבר פט"ו אות יח: "דע, כי האדם הוא דבק בשי"ת, ודבקותו הוא על ידי שלשה דברים; האחד, על ידי הקב"ה, שהוא אלוק לו. ועל ידי האדם, שהוא עבדו, כי אלקותו נקרא על האדם. וכמו שאלקותו נקרא על האדם, כן האדם העובד לו נכנס תחת רשותו. וכל דבר שהוא דבק בדבר, אי אפשר רק על ידי דבר אמצעי ביניהם, הוא המחבר הדברים, וזה ידוע". וכן כתב בדרוש לשבת תשובה [סח.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:63)

[63] פירוש - אף עשרת הדברות נכללות בחבור לישראל, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:64)

[64] ולתורה יש חבור אל הקב"ה ואל ישראל, וכמבואר לעיל פ"ב הערות 69 ,66, שהיא המחברת עליונים ותחתונים. וכבר השריש המהר"ל כמה פעמים, שאין דבר יותר קרוב אל השי"ת מאשר תורה [ראה לעיל פ"ב הערה 78].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:65)

[65] אודות שכל אמצעי מחובר לשני הצדדים, הנה דוגמה לדבר, משה רבינו היה האמצעי בין הקב"ה לישראל, שהרי נאמר [דברים ה, ה] "אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה' וגו'". והוא הנקרא "איש אלקים" [דברים לג, א], ועל כך דרשו חכמים [מדרש שוחר טוב צ, ה] "ממחיצתו ולמעלה נקרא 'אלקים', וממחיצתו ולמטה נקרא 'איש'". וכן ישראל הם ה"ראשית", והם האמצעי בין אחדות ה' לריבוי שבבריאה, וכמבואר להלן פ"י הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:66)

[66] נראה לבאר דבריו עפ"י מה שכתב בגו"א שמות פכ"א אות א [ד"ה ונראה], וז"ל: "דודאי אע"ג שכל המצות נאמרו מסיני, יש מצות שהם עיקר יותר מסיני, לפי שהם מצות חשובות... כי עשרת הדברות נאמרו מסיני בשביל עצמם, ואילו שאר המצות נאמרו מסיני מפני שהשי"ת נתן התורה בשלימות בסיני... לפי שהתורה היא אחת, אין לומר שיהיו מקצת מצות נאמרו במקום זה ומקצת במקום אחר, ולפיכך נאמרו כולן שם". הרי שעשרת הדברות הן מצות יותר עיקריות מאשר שאר המצות, ולכך "הם ראשונים אל התורה", שהרי כבר התבאר שהעיקר מתגלה בהתחלה [ראה לעיל פ"ג הערה 47]. וכן כתב בתפארת ישראל ר"פ לה [קא.], וז"ל: "כי עשרת הדברות הם בראשונה מן השי"ת לשאר מצות התורה, אשר הם אחר עשרת הדברות, ונתוספו עליהם". זאת ועוד, שהנה עשרת הדברות כוללים את כל המצות [רש"י שמות כד, יב], ומחמת כן עשרת הדברות קודמים לשאר המצות, כי שאר המצות נכללות בהם. ונקודה זו תתבאר בהערה 70.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:67)

[67] לשונו בתפארת ישראל פל"ה [קא.]: "והנה יש לבאר למה ניתנה התורה בסיני בב' פנים; עשרת הדברות מפי השי"ת לישראל, ושאר תורה נאמרה על ידי משה... כבר בארנו כי התורה מן השמים מתחייב מצד המופתים... האחד - שלא יתכן כלל שלא יבוא גזירה ומצוה מן השי"ת, אשר הוא העילה על האדם שהוא העלול. שאל"כ יהיה האדם ברשות עצמו, ודבר זה לא יתכן, כי אם שיקבל עליו עול העילה, ויהיה ברשות העילה... מופת הב', שלא יושלם האדם, כי צריך הוא השלמה על כל פנים... וכנגד אלו שתי בחינות המחולקות היו עשרת הדברות ושאר מצות התורה. כי עשרת הדברות במה שיש מצוה וגזרה מן השי"ת אל האדם שהוא עלול... ולא יהיה העלול ברשות עצמו... אבל שאר דברי תורה אינם רק להשלמת האדם... ולכך לא היה צריך שישמעו שאר התורה". הרי מתבאר שעשרת הדברות יש להם חבור אל השי"ת ביותר [להכניס האדם תחת רשותו יתברך], ושאר התורה יש לה יותר חיבור אל ישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:68)

[68] שהוא 603 בגימטריה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:69)

[69] שהוא 611 בגימטריה [מכות כד.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:70)

[70] כפי שביאר בתפארת ישראל פנ"ו [קסז.]: "מספר 'בני ישראל' כמו מספר המצות, שהם תר"ג מצות. ועוד עשרה, שהם עשרת הדברות, סך הכל תרי"ג. ועשרת הדברות בו נכללו כל תרי"ג מצות, ועשרה הם כמו אחד במספר קטן [ראה לעיל פ"ו הערה 53]... שהתורה היא אחת. כי התורה היא ברית בין השי"ת, שהוא ציוה עליהם, ובין ישראל שקבלו המצות. ועשרת הדברות שכוללים כל התורה יש להם יחוס אל השי"ת שהוא אחד, כמו שנאמרו כל עשרת הדברות בדבור אחד [רש"י שמות כ, א]... כי כל ברית הוא בין שני דברים; האחד כורת הברית, והאחד מקבל. והברית, שהיא התורה, מצד אחד קרוב אל כורת הברית, ומצד אחד קרוב אל מקבל הברית. ולפיכך עשרת הדברות שנאמרו מפי השי"ת קרוב אל כורת הברית, הוא השי"ת... ועשרת הדברות הם כמו אחד... כמו השי"ת אשר כורת הברית, ותר"ג מצות קרובים אל מקבל הברית. ומפני שקרובים אליהם - הם צורתם, לכך עולים אלו מצות שהם תר"ג כמספר 'בני ישראל'... כי עשרת הדברות מתייחסים אל השי"ת הנותן הברית, שהוא אחד. ותר"ג מצות פרטיים הם כנגד ישראל שקבלו המצות". וכן כתב בדרוש על התורה [לז.], וז"ל: "כי התורה היא ברית בין הש"י ובין ישראל. וכל ברית הוא מחבר השנים... עד שבהכרח קצתו יקרב אל האחד ביותר, וקצתו אל השני... והנה עשרת הדברות הם המקצת הקרוב אליו יתברך ביותר לפנימיותם וסתריהם היותר סודיים ונעלמים בחכמה, ושאר תר"ג מצות... קרובים אל ישראל ביותר... באשר המה צורת בני ישראל. וכן היה כל מספר בני ישראל באישיהם בפרשת במדבר [במדבר א, מו], אלף למצוה, אלף למצוה. באשר לשון 'אלף' הוא הסובל ג"כ לשון למוד, והמצות צריכים לימוד". וראה לעיל פ"ה הערות 407-409, וכן הוא נמצא להלן פי"א הערות 156 ,152.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:71)

[71] לפנינו בגמרא לא הוזכרה תיבת "תורה". ופירש רש"י שם "פורק עול - כופר בעיקר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:72)

[72] בא על דברי תורה בחוצפא ובגלוי עזות פניו [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:73)

[73] פורק עול, ולאחריו - מגלה פנים בתורה, ולאחריו - מפר ברית, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:74)

[74] ודע, שהמהר"ל ביאר ענין זה בתפארת ישראל פ"ט [לג.], בגו"א במדבר פט"ו אות יח, בדרוש לשבת תשובה [סח.], בח"א לסנהדרין צט. [ג, רכה:], ובח"א לשבועות יג. [ד, יג:]. ויובאו בסמוך בהערות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:75)

[75] לשונו בגבורות ה' פמ"ו [קעח.]: "יוה"כ... מצד שהעולם הוא אל המלך, הוא השי"ת, כמו העבד שהוא לאדון, והוא שלו, ובזה הקב"ה מכפר להם החטאים, מאחר שהם שלו... כי במה שהם עמו והוא מלכם, אינם ראוים להיות ברשות אחר, ולא יתן להיות מושל עליהם מלך זקן - היצה"ר [נדרים לב:]. וכאשר בני אדם חוטאים לפניו, והם נכנסים ברשות אחר, הוא היצה"ר... ומצד שהוא יתברך מלך העולם, וכל הנמצאים הם שלו... יצאו ביוה"כ מרשות המלך היצה"ר, שכבר נסתבכו בו כל השנה, ונכנסים אל רשות הקב"ה, כי שם מלך ה' צבאות נקרא עליהם". ובדרוש לשבת תשובה [סח.] כתב: "יוה"כ מכפר בשביל שהחוטא הוא שב אל השי"ת, אשר היה מתרחק ממנו כאשר חטא, וכל זמן שיש לאדם שום חבור ודבקות עם השי"ת, יש לו השבה אל השי"ת". ובח"א לשבועות יג. [ד, יג:] כתב: "ענין יוה"כ, שכל החוטאים אשר נתרחקו מן הש"י שבים אל הש"י, שהוא עיקר הכל. וכל בני אדם שבים אל חזקתם הראשונה... ולכך באדם אשר נמכר אל המלך כסיל וזקן, הוא היצה"ר, שב אל הש"י, שהוא עיקר הכל [ראה הערה 8]. והנה אשר אין לו דבר שישוב אל העיקר, ואינו שב אליו, אין יוה"כ מכפר עליו". [אמנם בפשטות כונת המהר"ל לח"א שלו ליומא פה:, וכפי שכתב בח"א לסנהדרין צט. (ג, רכה:), וזהו הנקרא "שביארנו דבר זה **במקומו**", ולא זכינו לח"א שלו ליומא]. ובח"א לע"ז יז. [ד, מ.] כתב: "אין התשובה רק אם נשאר דבר אצלו עד שאינו נפרש לגמרי מן השי"ת. וכן מורה שם 'תשובה', כי השורש שהוא 'שב', השי"ן מורה כי לא הגיע אל האחרית, כי התי"ו היא אחרונה... עד בי"ת, וכל זה בכלל תשובה. אבל מ"מ צריך שיהיה נשאר בו דבר אחד, שהוא האל"ף. אבל אם פירש לגמרי... ובזה הוסר מן הש"י, ולא נשאר בו אף הדבר שהוא התחלה כמו האל"ף, ובזה הוסר לגמרי, ואין תשובה לזה". והובא גם להלן פ"ס הערה 14. וראה להלן פי"ג הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:76)

[76] לשונו בגו"א במדבר פט"ו אות יח: "והנה הפורק עול אומר שאין אלהותו על האדם". ובדרוש לשבת תשובה [סח.] כתב: "הפורק עול אינו רוצה שיהיה השם יתעלה אליו לאלקים". וכ"כ בתפארת ישראל פ"ט [לג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:77)

[77] לשונו בדרוש לשבת תשובה [סח.]: "ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה, הרי הוא מסלק האמצעי שהוא בין השי"ת ובין האדם, שהרי התורה היא האמצעי בין הש"י ובין האדם, שע"י התורה יש לאדם דביקות בו, ולכך התורה היא אמצעי שעל ידה החבור, וכאשר אין האמצעי... לא שייך שישוב אל השם יתעלה". ואודות שרק ע"י התורה יש לאדם דביקות בהשי"ת - ראה לעיל פ"ב הערה 66. וכן הזכיר בקצרה בתפארת ישראל פנ"ו [קסז:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:78)

[78] לשונו בגו"א במדבר פט"ו אות יח: "ומפר ברית, זה מפני שהוא אומר שאין לו חבור אליו מצד המקבל, והוא האדם... ומכחיש בעבד שהוא עבד". וכן כתב בתפארת ישראל פ"ט [לג.], ובדרוש לשבת תשובה [סח.]. ובח"א לסנהדרין צט. [ג, רכה:] כתב: "המפיר בריתו ויש לו ערלה, הרי אין ראוי לחבור, כי הערלה היא ההבדל בין הש"י ובין האדם, עד שאי אפשר לו החבור, שכך הערלה היא כסוי והפרשה והבדלה מן הש"י".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:79)

[79] בח"א לשבועות יג. [ד, יג:] המשיל בזה משל, וז"ל: "כי האדם דומה אל פרי האילן, היוצא מן העיקר, והפרי הוא תולה בעיקר ע"י האילן, שהוא אמצעי בין הפרי ובין העיקר, והפרי תולה באילן ע"י העוקץ הדבק בפרי, ועל ידו שב אל העיקר. לכך אם כופר בעיקר אין לו השבה אל העיקר. וכן התורה, היא עץ חיים, והיא אמצעית בין הש"י ובין האדם... וכן אם אין לו המילה באבר שהוא העוקץ, אין לו התלות באילן. ועל ידי שלשתן שב אל העיקר, והוא כפרה אליו, אם אין לו אלו שלשה אין יוה"כ מכפר". ומעין זה כתב בתפארת ישראל פ"ט [לג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:80)

[80] לשונו בח"א לסנהדרין שם [ג, רכד:]: "נראה כי עיקר האפיקורס מלשון אפיקורות. שנוהג הפקר בעולם כאילו הוא בלא מנהיג, לכך אין עליו מורא כלל". ושם בהמשך כתב לבאר כיצד שלשה דברים אלו נכללים בפסוק "כי דבר ה' בזה", עיי"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:81)

[81] ולאור דברי המהר"ל מדויק מאוד לשון המאמר "ברית בשר", ולא אמרו "בריתו של אברהם אבינו" [כמו שאמרו באבות פ"ג מי"א והובא גם בסנהדרין צט. מיד לאחר שאמרו "ברית בשר"], כי הדגש הוא על שממאן להיות מקבל, ושם "בשר" מורה שהברית מתקבלת בבשרו ובגופו. וראה גו"א ויקרא פי"ז אות ח שכתב: "נקרא הבריה 'בשר'", ושם הערה 34. ולהלן פי"ג הערה 102.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:82)

[82] יחידו של עולם [א], עשרת הדברות [י], מילה שניתנה לעשרים דור [כ], וחמשה חומשי תורה [ה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:83)

[83] כי בהתבטל הברית - הגלות באה, וכמבואר בהערה 7.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:84)

[84] לשון המדרש: "אמר רבי לוי, לא גלו ישראל עד שכפרו בשלושים ושש כריתות שבתורה, ובעשרת הדברות, מנין 'איכה ישבה בדד' [איכה א, א]". ופירש המתנות כהונה שם: "'איכה' גימטריה ל"ו, רמז לשלושים ושש כריתות. 'בדד' - גימטריה עשרה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:85)

[85] כפי שביאר למעלה סד"ה אף על גב, של"ו כריתות עומדות כנגד ל"ו צדיקים. וראה הערה 50. וכנראה שכונתו לומר שבזה יש ביטול לקשר שיש לעושה הברית [הקב"ה] ולמקבל הברית [האדם], כי ע"י שנכרת נפשם מן השי"ת בוטל החבור מצדו יתברך, ומצד האדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:86)

[86] כמבואר למעלה שהתורה היא האמצעי בין שני צדדי הברית [הערות 65 ,64 ,63 ,61 ,60]. ובכך בוטל החבור השלישי של האמצעי, וכמבואר בהערה 83.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:87)

[87] שהיה מחברה של מגילת איכה [ב"ב טו.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:88)

[88] פירוש - שלשה פרקים באיכה מתחילים עם תיבת "איכה" [פרקים א, ב, ד], ופרק אחד [פרק ג] פותח עם המילים "אני הגבר", ויש בו ששים וששה פסוקים, כאשר לכל אות יש שלשה פסוקים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:89)

[89] לא מצאתי מקור לדבר, אך משמע מלשונו שזהו אכן חידושו, ולא שמצא כן במקורות שלפניו. וראה הערה 93. ואודות שירמיה קונן אף על חורבן בית שני - ראה רש"י איכה [א, ב] "בכה תבכה - שתי בכיות על שני חורבנין". 
[89א] ובביאור מאמר זה, ראה לעיל פ"ד ד"ה ומפני שבזמן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:90)

[90] פירוש - ביחזקאל פרק כב מבואר עשרים וארבע עבירות שעשו ישראל בימי יחזקאל, ונאמר שם בפסוק ב "ואתה בן אדם התשפוט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה", והולך ומונה שם כ"ד עבירות שנעשו. וכן רש"י בתענית סוף ה. כינה פרק זה "פרשת התשפוט". וכן אמרו חכמים [ויק"ר לג, ג] "כ"ד חטאות סידר יחזקאל, ומכולם לא חתם אלא בגזל". והכונה לנאמר ביחזקאל כב, יג "והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית", וכמבואר במדרש שם. והובא ברד"ק שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:91)

[91] פירוש - ירמיה הנביא אומר [ב, יג] "כי שתים רעות עשה עמי", ועל כך מתמיה הגמרא "תרתין הוא דהוו, עשרין ותרתין שביקא להו", ופירש רש"י שם "בתמיה, בפרשת התשפוט כ"ד עבירות שעברו". וראה לעיל פ"ב הערה 31. הרי שישראל בימי יחזקאל הם בעלי עבירות שעברו גם על ל"ו כריתות. וכן כתב בגו"א במדבר פ"ד אות ט [ד"ה ומה], וז"ל: "הקדושה במקדש ראשון היה בו דביקות יותר, לא סרה הקדושה עד אחר שעברו עבירות הרבה מאוד. ולא כן בבית שני, שלא עשו כל כך חטאים, ונחרב הבית". וראה לעיל פ"ד הערה 8.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:92)

[92] כי תיבת "איכה" מורה על כריתות, וכמבואר לעיל ד"ה בפרק, וד"ה אף על גב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:93)

[93] לא מצאתי מקורו שפרק ה באיכה מיוסד על חורבן הארץ, והגלות ממנה. אמנם הואיל ובחגיגה ה: אמרו שירמיה הוריד ג' דמעות כנגד שני החורבנות וגלותן של ישראל [יובא מיד בסמוך], לכך נראה ליסד מגילת איכה על כך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:94)

[94] מפני שעברו על התורה שניתנה באלף בי"ת" [סנהדרין קד.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:95)

[95] ב"ר ב, ה "אמר רבי חייא רבה, מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה ביהמ"ק בנוי וחרב ובנוי". הרי שכבר בתחילת הבריאה צפה הקב"ה בביהמ"ק. ולהלן פכ"ו [ד"ה ובמדרש רבי חייא] הביא מאמר זה, וכתב: "מה שנרמז ענין בית המקדש בתחילת בריאת העולם, כי ראוי דבר שהוא עיקר בבריאה, והוא שלימות הבריאה - שהוא קודם, ואף כי אינו יוצא אל פועל השלימות לגמרי... ולכך נרמז ענין ביהמ"ק בתחילת בריאת העולם", וראה שם בהערות, ולהלן פכ"ג הערה 193. ורש"י בישעיה כב, יא כתב "מאז שברא את העולם עלתה ירושלים וביהמ"ק במחשבה". ולהלן פי"ט הערה 117 התבאר שלכך כנור שבמקדש היו בו שבעה נימין. וראה עוד פכ"ב הערות 141 ,18, ופל"ב הערות 41 ,35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:96)

[96] כמבואר בח"א לב"ק פג. [ג, יג.]: "התחלת הכל הוא התורה, שהתורה נבראת תחילה [ב"ר א, ב], והתחלת התורה היא כ"ב אותיות, דהיינו אלפא ביתא". וכן כתב בח"א לב"ב פח: [ג, קיח:]: "התחלת התורה... הוא כ"ב, כנגד כ"ב אותיות שהם התחלת התורה". הרי שנתבאר כי אותיות אלפ"א בית"א הן ההתחלה שבהתחלה. ולהלן פי"ג [ד"ה ומקשה א"כ] האריך לבאר מדוע אותיות האלפ"א בית"א הן התחלת העולם, ובהן נברא העולם, עיי"ש. וראה להלן ציונים 131 ,130.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:97)

[97] אודות שאין הארץ במדריגת ביהמ"ק, ראה לעיל פ"ה ד"ה והלבנון שביאר שמחמת כן א"י נקראת "הר", ואילו ביהמ"ק נקרא "לבנון" [גיטין נו.] "כי לבנון נבדל מן הארץ... כך ביהמ"ק נבדל משאר חלקי הארץ בקדושתו והתרוממותו על כל הארץ". וראה שם הערות 314-318. ובנתיב העבודה פי"ח [א, קלו:] כתב: "אף כי השלמה הזאת מה שנתן להם את הארץ היא השלמה אלהית, אין זה דבר אלהי לגמרי כמו... ביהמ"ק... שהוא בית קדוש אלהי, הוא השלמה אלהית לגמרי. ולכך אמרו [אבות פ"ה מ"ה] עשרה נסים נעשו בביהמ"ק, כי כל ביהמ"ק מעלתו אלהית לגמרי". וראה להלן הערה 132, ופ"מ הערה 88.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:98)

[98] כך נקראת מגילת איכה, וכן הוא בב"ב ריש טו. ובמו"ק כו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:99)

[99] כמבואר בחגיגה ה:, ויובא מיד בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:100)

[100] זהו המשך הפסוק בירמיה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:101)

[101] מפני גדולה שלכם שתתבטל [רש"י ירמיה יג, יז].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:102)

[102] מפני גאותה של מלכות שמים שתנתן לאלילים של כשדים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:103)

[103] שבבית בראי "עוז וחדוה במקומו". ולשון רש"י שם "בבית גואי - איכא, דכתיב 'במסתרים'". אמנם רבנו חננאל שם לומד להיפך מרש"י, עיי"ש. והמהר"ל מבאר כרש"י.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:104)

[104] ש"כיון שנתברר שאינו גוף וגויה, יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות... ולא כעס ולא שחוק ולא שמחה ולא עצבות" [רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"א הי"א]. וראה לעיל פ"ה הערה 431. ודע שהמהר"ל מבאר ענין זה גם בגבורות ה' פכ"ג [צט.], תפארת ישראל פל"ג [צו.], באר הגולה באר הרביעי [סד., סז.], ובגו"א בראשית פ"ו אות יב, ויובאו בסמוך בהערות. וראה להלן פכ"ב הערה 61 שהזכיר שם את דבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:105)

[105] לשונו בגבורות ה' פכ"ג [צט:]: "כי דברים אלו הם כפי אשר נמצא לנו... כי המקבלים אי אפשר להם לקבל עצם כבודו יתברך, שאף המלאכים אינם יודעים כבודו, מפני שעצם כבודו - אין מציאות שיוכל לקבל אותו. ולפיכך המקבלים מקבלים לפי כוחם, לפי ריחוק שלהם מן הש"י". ובתפארת ישראל פל"ג [צו.] העמיק לבאר מדוע הכל נתפס ומתואר עפ"י זוית ראייתו של האדם המקבל, וסיים שם [צז:]: "כי זהו עיקר הגדול שעליו נבנה דברים גדולים, כי השי"ת נמצא לפי המקבל... ודבר זה הוא יסוד גדול מאוד מאוד, ראוי לך שיהיה היסוד הזה נגד עיניך תמיד... כי כל הדברים האלו אינם באמתתו יתברך, כי באמתתו יתברך הוא במדריגתו ובמעלתו, רק הוא נמצא כך אל המקבל". ובבאר הגולה באר הרביעי [סד.] כתב: "ודע, כי בכל מקום שתמצא בכתוב ובדברי חכמים לשון כזה, ח"ו שיעלה על דעתם לומר שיהיה דבר זה אצל הבורא, כי מי [הם] שמספרים כבוד א-ל יותר מהם. אך הכל הוא מצד המקבל. כי דעת רז"ל, והוא דעת תורה, שכל הדברים האלו הם מצד המקבלים, שהוא יתברך נמצא אל המקבלים כמו שהם מוכנים לקבל, ונראה להם השי"ת כפי מה שהמקבל ראוי לו, מבלי שיהיה הדבר הזה בעצמו יתברך כך, רק שכך האדם מקבל מאתו יתברך. ודבר זה הוא יסוד גדול מאוד, גילו אותו חכמים במדרשיהם הפנימיים והנעלמים". וראה להלן פכ"ב הערות 130 ,119 ,62, פכ"ו הערה 47, פמ"ב הערה 20, ופנ"ח הערה 20.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:106)

[106] כן הביא ראיה זו מהר סיני בתפארת ישראל פל"ג [צז:]. ובבאר הגולה באר הרביעי [סד.] הוסיף בזה"ל: "הרי בארו כי השי"ת מתואר בתוארים לפי המקבלים, ומכ"ש שהוא יפעל כאשר מוכנים המקבלים בעצמם, ולא שימצא אצלו שנוי או שום דבר או התפעלות, רק שכן הוא נמצא...אל המקבל. ועל ענין זה באו כל התוארים שהם אצל הש"י".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:107)

[107] לשונו בגבורות ה' פכ"ג [צט:]: "וכך נוכל לומר, שנמצא... בכיה גמורה בתחתונים שהוא הפך השלימות. ואין זה נגד כבוד הש"י אם ימצא בנמצאים המקבלים דבר כזה שהוא מצד המקבלים... עד שימצא בהם בכיה. ורצה לומר שלא נמצא השי"ת בשלימות כבודו אל המקבלים... כי הבכיה וההתעצבות הוא בלתי שלימות למתעצב ולבוכה... כי בחורבן קבלו הנמצאים חסרון מה שהיה חסר הבית הקדוש, וישראל בגלות, וכל זה חסרון בודאי... וזה הבכיה דאיכא קמיה". וכן כתב בבאר הגולה באר הרביעי [סד.], וז"ל: "שאין הדברים נאמרו אצל הש"י מצד עצמו, רק שהש"י נמצא אצל המקבלים בבלתי רצון, ואינו נמצא להם בשלימות כבודו. שכאשר ישראל אינם בשלימות, והם בחסרון כאשר הם בגלות, וכך נמצא השי"ת לעולם... שהש"י נמצא אל העולם כאשר הוא המקבל". וכן כתב בגו"א שמות פ"ג אות ב בביאור שהקב"ה נגלה למשה מתוך הסנה "משום 'עמו אנכי בצרה' [תהלים צא, טו]" [רש"י שמות ג, ב]. וכתב שם בגו"א: "אין הפירוש כלל שהוא בצרה, ח"ו לומר כך, אך פירושו שהוא יתברך אסור בזיקים בישראל, והוא עמהם תמיד, לכך כאשר ישראל בצרה אין מלכותו בשלימות... ולפיכך נגלה מתוך הסנה... אבל עצם כבודו - 'ברוך כבוד ה' ממקומו' [יחזקאל ג, יב]". ובח"א לשבת קלג: [א, עא:] חזר בקצרה על יסוד זה. וראה לעיל פ"ה הערה 443, ולהלן פי"א הערה 117, פכ"ב הערה 119, ופכ"ו הערה .47והנה בעוד שכאן הדגיש שישנו הבדל בין הקב"ה עצמו, לבין איך שהקב"ה מתגלה כלפי המקבלים, הרי בגו"א בראשית פ"ו אות יב הדגיש שישנו הבדל בין פעולה לבין התפעלות, וכלשונו: "לכן תמצא כי רז"ל אמרו על השי"ת 'הקב"ה בוכה', וכיוצא בזה, ואם היה זה חסרון בחוקו היו חכמי האמת מרחיקים זה מן השי"ת לומר כך. אבל הם לא הרחיקו, כי תמיד הוא נאמר על הפעולה. כי לא יאמר האדם בוכה על שינוי דבר באמיתות עצמו, רק על פעולת הבכיה הנמשכת... ורוצה לומר שנמשך ממנו פעל הבכיה. כי האדם הבוכה הכל לפניו שלא לרצון, כך אצל השי"ת, בדברים שאין רצונו בהם יאמר שהוא יתברך בוכה על זה. אבל חלילה להיות נאמר עליו שום התפעלות, רק נאמר על הפעולה שהיא נגזרה ממנו... ובודאי אילו היה נאמר הבכיה שהוא יתברך היה נבהל ומצטער ומתפעל - חלילה לדבר כזה, כי אין חסרון בחוקו, אבל כל אלו התוארים הם על הפעולה הבאה מאתו, מבלי שיהיה הוא יתברך מקבל שום התפעלות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:108)

[108] וכן ביאר להלן ס"פ מד את מאמרם [פסחים נו.] שתיקנו לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בחשאי, שכתב שם: "שאין ראוי לאדם הנגלה השבח הזה, רק מצד הנשמה, שהיא יושבת בסתר בחדרי חדרים... ולכך אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו' בחשאי הנסתר, כמו שיושבת הנשמה בחדרי חדרים". וכן כתב בנתיב העבודה ס"פ ז [א, ק.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:109)

[109] שנאמר [שמות ל, טו] "לכפר על נפשותיכם". ופירש רש"י שם שמדובר במחצית השקל בכדי לקנות מהם קרבנות צבור, "ועל אותה תרומה נאמר 'לכפר על נפשותיכם', שהקרבנות לכפרה הם באים" [לשון רש"י שם]. וראה גו"א שמות פכ"ה אות ד [ד"ה והנה] שכתב שם: "והנה מיוחדים היו הקרבנות המכפרים על הנפשות, כדכתיב בפרשת כי תשא 'לכפר על נפשותיכם'". ובגו"א בראשית פ"ד אות י [ד"ה ומי] כתב שקין והבל נחלקו על בית המקדש, "שהיו מחוברים בדבר שעיקרה הצלחת נפשם להם, והוא בבית המקדש". וצרף לכאן דבריו בגו"א דברים פ"ג סוף אות יח, שכתב: "כאשר יעבדו במקדש, שהוא קדוש אלהי, יסלוק מהם החטא, שהוא לאדם החומרי". וראה לעיל פ"ה הערה 321. וכשם שהחטא מעיקרו מתייחס לנפש, שנאמר [ויקרא ד, ב] "נפש כי תחטא", כך הכפרה מתייחסת לנפש. וראה גם לעיל פ"ה הערה 260.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:110)

[110] ב"ב יב. "מיום שחרב ביהמ"ק ניטלה נבואה מן הנביאים". וכתב שם בח"א [ג, סז:]: "ובודאי כאשר היה ביהמ"ק קיים, יותר היה מוכן לנבואה החכם ממה שהיה מוכן לנבואתו הבלתי חכם, כי היה הש"י קרוב אל העולם, והוא יתברך קרוב אל החכמים". הרי הנבואה התבטלה מאז חורבן ביהמ"ק. ובח"א לשבת קלט. [א, עב:] קישר במיוחד ובמסוים את כח הנבואה אל ההיכל ששם נמצאת המנורה. וראה להלן פכ"ו הערה 77.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:111)

[111] שהרי אמרו [חגיגה ה:] "כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה". וראה הערה 113, ולהלן פי"ח הערה 112, ופכ"ג הערה 202.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:112)

[112] אודות שהנשמה זקוקה לתורה - ראה דבריו בח"א למנחות צט: [ד, פו:] שכתב: "האדם אל התורה כמו הדג שהוא במים, ששניהם שייכים זה לזה, ואי אפשר שיהיה הדג בלא מים, כך הנשמה הנבדלת צריכה אל התורה". וראה להלן פמ"ז הערה 36. ובח"א ליבמות סג: [א, קלט:] כתב: "התורה משלמת אותו [את האדם] עד שהוא שלם... והתורה מתחברת אל הנשמה". ואודות צורך הנשמה לנבואה, הנה מלבד מה שהנביאים היו מורים לעם את הדרך אשר ילכו בה, הרי בנוסף לכך "כשהיו הנביאים, היו הולכים אצל הנביאים לדרוש את ה', והיה הנביא אומר, על פי משפט הנבואה, דרכו אשר ילך בה לפי שורש נשמתו" [לשון הגר"א במשלי טז, ד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:113)

[113] ועל חסרון התורה והנבואה מאז חורבן ביהמ"ק [ראה הערות 111 ,110] - צרף לכאן את הפסוק [איכה ב, ט] "מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה'". ובגר"א למשלי [ז, כ] כתב: "בית המקדש חרב והקב"ה אינו שוכן בציון, שמשם באה החכמה... כלומר שהתורה חתומה עכשיו, ואף אם תיגע עצמך לא תדע, כי 'מלכה ושריה בגוים אין תורה'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:114
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:114](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:114)

[114] לדבר הזה - לגוף ולעניניו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:115
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:115](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:115)

[115] בבאר הגולה באר הרביעי [סז.] כתב לבאר: "דע, כי לכל דבר ודבר יש מקום ומדריגה מיוחד בפני עצמו... כי יש דבר שמקומו הראוי לו בפנימיות הטרקלין, דהיינו שיש לו מדריגה הפנימית בעולם, ויש שמקומו בחדר החיצון מן הטרקלין, שמדרגתו מדריגה חיצונית. הכל לפי מה הוא - יש לו מקום... כי לעולם הפנימי הוא לקדושה האלקית...כי הפנימי הנסתר הוא מיוחד לקדושה. וזה שאמר 'הא בבתי בראי הא בבתי גואי', וזה כי בתי בראי נקרא משום שאין מוכן לקדושה אלקית, שהקדושה מקומה בפנים... וראיה לזה ארבעה דגלים לארבע רוחות, והאוהל מועד, שהוא הקדושה, היה בפנימי [במדבר ב, יז]... כי הקדושה שייך אל ישראל שהם קדושים, והם אינם נמצאים בשלימות כאשר בית המקדש חרב, וימצא השי"ת אליהם כפי אשר הם שלא בשלימות, ושם ימצא הבכיה. ובבית בראי, שם ימצא השמחה, במה ששם לא ימצא הבכיה ושנוי כלל... וכאשר חרב ביהמ"ק, והקדושה הפנימית בטל, אז הש"י נמצא בהתעצבות ובבכיה בבתי גואי, אל אותן המיוחסים אל הדברים הקדושים". וראה להלן פי"ג הערה 129, שהזכיר שם את דבריו אלו שבבאר הגולה. וזהו הסברו כאן, שהנשמה הקדושה היא המרגישה בחורבן הבית.
ושם בבאר הגולה הוסיף הסבר שני, וז"ל: "ועוד יש לפרש, כי יש אשר הם מוכרחים והם צורת העולם, ואם ישתנו היה בטול אל העולם, ודבר זה נקרא 'בתי בראי', כי עיקר צורת הטרקלין... הם החדרים החיצוניים, כי אם היה חסר מבחוץ היה הטרקלין נחסר מצורתו. אבל חסרון מבפנים אינו חסרון, שאינו נחסר מצורת הדבר כלל, וכך קיי"ל [בכורות לט.] חסרון מבפנים לא שמיה חסרון... 'בתי בראי' נקרא המציאות אשר הוא מוכרח, וזולת זה היה בטל צורת העולם לגמרי... ואין ראוי שיהיה בזה הפסד, שא"כ יהיה העולם בטל, והש"י ברא העולם שיהיה קיים, ולפיכך בבתי בראי איכא שמחה... אבל בבתי גואי, שאין זה צורת העולם, שם ימצא בכיה... שמה שהיו ישראל ברוממותן ובמדריגתן על כל האומות, דבר זה יכנס תחת מה שכולל דבר אשר אינו מוכרח, רק היא שלימות מעלה... כי בתי גואי אינם צורת הבנין". וכן כתב בגבורות ה' פכ"ג [ק.]. וראה להלן פ"י הערה 66, פכ"ג הערה 97, ופל"א הערה 110.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:116
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:116](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:116)

[116] מדכתיב 'ויקרא' משמע הקריאה פרסום, ומתפשט בכל מקום, בין בגואי ובין בבראי [לשונו בבאר הגולה באר הרביעי (סח.)]. ורש"י שם פירש "וכל קריאה השמעת קול היא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:117
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:117](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:117)

[117] כפי שכתב בגו"א בראשית פל"ב אות ב [ד"ה ומה]: "המלאכים אשר הם ניתנים לשמור העולם, וממונים עליו". וכן כתב בח"א לגיטין סח: [ב, קכח.]: "המלאכים ממונים על הנהגת העולם". ולהלן פנ"ח ד"ה ואמר כתב: "אלו המלאכים, אשר הם ממונים על הנהגת העולם שיהיה מקוים". ומצאנו "שר של ים" [פסחים קיח:], וכן מלאך הממונה על הרוחות [סנהדרין צד.]. וראה להלן פי"ח הערה 66, שנתבאר שם שמחמת כן אין המלאכים ממונים על הפרנסה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:118
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:118](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:118)

[118] אודות שהברכה באה לעולם ע"י ביהמ"ק, כן ביאר לעיל פ"ה ד"ה וכן תמצא, שכתב: "כי הברכות היו בארץ בשביל בית המקדש". וראה שם הערה 58, שהובאו מדבריו בנתיב העבודה פי"ח [א, קלו:] שביהמ"ק הוא האמצעי להבאת הברכה מהעליונים לתחתונים. וענין זה יתבאר בארוכה להלן פכ"ב ד"ה ובפרק בתרא, ובד"ה ואמר אין. ואבוהון דכולהו הוא מאמרם [סוטה מח.] "משחרב ביהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים... אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:119
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:119](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:119)

[119] לשונו בבאר הגולה באר הרביעי [סח.]: "וביאור ענין זה, כי ביהמ"ק הוא שלימות העולם בכלל, מפני ששכינתו עם הנמצאים. ודבר זה הוא גם כן שלימות המלאכים. כי הם גם כן מן המציאות. ומפני שבית המקדש שלימות המציאות בכלל, ולפיכך [בחורבן הבית] השם יתברך נמצא למציאות בכלל שלא בשלימות כבודו... ולכך כתיב 'ויקרא ה' לבכי וגו'', ואף בבתי בראי איכא בכיה כאשר בית המקדש הוא שלימות המציאות, ובטול שלו הוא הפסד הכל, כי עתה אין השם יתברך עם הנמצאים כמו שהיה, ודבר זה בטול המציאות". ועוד ראה גם כן להלן פכ"ב הערות 154 ,109 ,108 ,95 ,50 ,18.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:120
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:120](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:120)

[120] נקודה זו מבוארת יותר בבאר הגולה שם. שעמד על כך, שהמקשן הראשון בחגיגה הקשה "ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה, והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה", ואילו המקשן השני מקשה לאידך גיסא "ובבית בראי לא, והא כתיב 'ויקרא וגו' לבכי ולמספד וגו'". ועל כך ביאר בבאר הגולה שם [סח.]: "השתא דקאמר [על הקושיא הראשונה] בבתי גואי איכא בכיה תמידית, דהא אמר 'מקום יש להקב"ה ובוכה', משמע בכייה תמידית, א"כ 'ויקרא' לא נוכל לאוקמי לא בבתי בראי ולא בבתי גוואי, דאי בבתי גוואי - בכיה שם תמיד, ובבתי בראי - אין שם בכיה כלל. אבל 'ויקרא ה' לבכי' לא משמע רק פעם אחד... דהך דרב פפא בבתי בראי, דליכא שם בכיה. וא"כ קשה הא דכתיב 'ויקרא ה' לבכי' במאי קאמר, אי בבתי בראי - הא אין עצבות קאמר רב פפא, אי בבתי גואי - בכיה קבועה שם. ומשני שאני חורבן ביהמ"ק וכו'". וזהו שהדגיש כאן שהבכיה על ביהמ"ק בבית בראי היא רק בפעם אחת, לאותו יום של החורבן. [ואף לשון הפסוק הוא "ויקרא אד' ה' צבאות **ביום ההוא** לבכי ולמספד וגו'"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:121
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:121](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:121)

[121] ואף שפשטה הקללה לכל, ואף טעם ביאה ניטל [סנהדרין עה.], מ"מ "אין הדברים השייכים לגוף חסרים כלל", כי מה שניטל הוא מהדברים שאינם מוכרחים, וכפי שכתב שם בבאר הגולה [סז:]: "בדבר זה ימצא ההשתנות בדבר שאינו הכרחי. וכן כל הדברים אשר הם ברכה בלבד, ואינו דבר מוכרח, לדבר זה היה בטול. ולפיכך אמרו ז"ל [סוטה מח.] משחרב הבית פסק הברכה, וכן שאר דברים שהיו בטלים אינם דברים מוכרחים, רק תוספת ברכה וטובה, ולדבר זה היה בטול, וזה הכל נקרא 'בתי גואי', שאינו עיקר, ואין צורת העולם". ולכך כונתו כאן, שהדברים השייכים לגוף לא בוטלו לחלוטין, מה שאין כן הדברים השייכים לנשמה בוטלו והופסדו לגמרי. ועוד אודות "עולם כמנהגו נוהג" - ראה להלן פל"ט הערה 10.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:122
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:122](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:122)

[122] בפשטות כונתו להסבר השני שכתב בבאר הגולה שם [סז:] בביאור "בתי בראי" ו"בתי גוואי", והובא לעיל בהערה 115. ובעוד הסברו הראשון הולך סביב הציר של נשמה וגוף, הרי שהסברו השני הולך סביב הציר של דברים הנוגעים לצורת העולם, ודברים שאינם נוהגים לצורת העולם. ושם בבאר הגולה [סח.] סיכם דבריו: "ואל תתמה על פירושים הרבה בענין זה, כי כולם ישרים, ואין ספק בהם, רק דרך ראשון הוא דרך קודש יקרא לו, והוא נוכח ה'". ועוד ראה גם כן להלן פי"ג הערה 128.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:123
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:123](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:123)

[123] משא"כ בביהמ"ק השני לא היתה נבואה, שהרי הנבואה נתבטלה באותה שעה שבוטל יצה"ר דע"ז [גר"א סדר עולם פרק ל], וביטול יצה"ר דע"ז היה בימי עזרא בתחילת בית שני [סנהדרין סד., ערכין לב:]. ולכך חורבן ביהמ"ק הראשון חולק מקום לעצמו, כי בו בוטלה הנבואה, ואשר לא שבה אלינו בימי בית שני.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:124
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:124](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:124)

[124] פירוש - בחורבן בית שני סולקה כפרת ישראל. ואף שבודאי שגם בית ראשון היה בו כפרת ישראל, מ"מ נתייחדה סילוק כפרת ישראל לבית שני, כי סילוק כפרת בית ראשון היה לזמן ארעי של שבעים שנה, וחזרה אלינו הכפרה בימי בית שני. אך סילוק כפרת ישראל נעשה לדבר קבוע עם חורבנו של בית שני. ולכך חורבן בית שני חולק מקום לעצמו מפאת סילוק הכפרה הגנוז בו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:125
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:125](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:125)

[125] כמבואר בהערות 113 ,111.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:126
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:126](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:126)

[126] מאשר גלותן של ישראל, אשר הוא נחשב לחורבן הארץ, וכמבואר לעיל סד"ה וסדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:127
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:127](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:127)

[127] העולה על מעלת הארץ, וכמבואר בנתיב העבודה פי"ח [א, קמא.], ובנתיב התורה פ"י [א, מה:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:128
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:128](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:128)

[128] כונתו למאמרם [כתובות קי:] "כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה". ולכך החורבן הנעוץ בגלות מהארץ חמורה יותר מביטול תורה, כי מכלל הגלות הוא התמעטות הקשר עם הקב"ה. ובגו"א ויקרא פכ"ה אות נח כתב: "טעם זה ידוע, כי ארץ הקדושה היא לה', כמו שכתוב [יחזקאל לו, כ] 'עם ה' אלה ומארצו יצאו', לפיכך הדר בא"י הקב"ה הוא לו לאלהים. וכל הדר בחו"ל כאילו עובד ע"ז, כי 'ברוב עם הדרת מלך' [משלי יד, כח], והדר בחוצה לארץ הוא מהדר ומפאר לאלהי נכר הארץ". וראה לעיל פ"ח הערה 75, ובסמוך הערה 7, ולהלן פל"א הערה 142, ופמ"ח הערה .33ובגבורות ה' ס"פ נט [רסב:], בביאור הפיוט "אילו לא הוצאנו ממצרים" [שאומרים שם "אילו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו"], כתב: "שנתן התורה הוא דבוק יותר, ויותר מזה שהכניסם לארץ ישראל, כי הארץ הזאת היא לחלקו של השי"ת, וכמו שאמרו ז"ל [כתובות קי:] כל הדר בחוץ לארץ כאילו אין לו אלוה, וזהו הדבוק יותר". הרי שביאר שהדביקות שנמצאת לישראל ע"י מתן א"י עולה הוא על הדביקות שנמצאת לישראל ע"י מתן תורה. אמור מעתה, שמעלת התורה עדיפה על פני מעלת א"י, ואילו דביקות הארץ עדיפה על פני דביקות התורה. ולכך הואיל ואף בחו"ל ניתן ללמוד תורה, נמדדת אובדן הארץ כדבר חמור יותר מביטול התורה הנגרם מגלותן של ישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:129
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:129](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:129)

[129] למ"ד הסובר שהדמעה השלישית היא על ביטול התורה שנבע מהחורבן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:130
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:130](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:130)

[130] כמבואר בהערות 96 ,94.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:131
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:131](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:131)

[131] כמבואר בהערה 96, שאותיות אלפ"א בית"א מורות על ההתחלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:132
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:132](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:132)

[132] כפי שביאר לעיל בסד"ה וסידר ירמיה, וראה הערה 97. [אמנם ראה הערה 20, ששם נתבאר שגלות נחשבת ככריתה מהשורש. ויל"ע בזה]. ולכך אין סדר הפרק לפי אלפ"א בית"א, ומ"מ יש בו כ"ב אותיות כנגד אותיותיה של תורה "מפני שעברו על התורה" [לשונו למעלה, וראה ציון 93].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:133
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:133](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:133)

[133] המשך המדרש שם "כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלותם, ואמר [דברים א, יב] 'איכה אשא לבדי טרחכם'. ישעיה ראה אותם בפחזותם, ואמר [ישעיה א, כא] 'איכה היתה לזונה'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:134
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:134](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:134)

[134] ראה רד"ק ספר השרשים, שורש איך, שכתב על "איכה": "יש מהם שאלה על תכונת הדבר, האיך נעשה... שאלה על דרך התימה". וכמו "איכה ירדוף אחד אלף" [דברים לב, ל], ופירש הספורנו שם "היה להם להבין שאין זה בטבע שאחד ירדוף אלף". ובפירוש המהרז"ו שם באיכ"ר כתב: "בדרך תימה ופלא, שנופל עליהם שאלת 'איכה'". וראה הערה 167.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:135
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:135](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:135)

[135] והמהר"ל מבין שמשה אומר כאן שטרחכם ומשאכם וריבכם - הם גופא נידונים כיציאה מן הסדר, וכמו שמבאר. ויציאה מסדר זו נזקפת היא לכבודם של ישראל ["אחד ראה אותה בכבודה"].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:136
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:136](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:136)

[136] כי לראב"ע שם הפסוק מדבר על ריבוי כמותי, שהקב"ה "הרבה אתכם במצרים". ולרש"י שם מדובר על ברכת הנצחיות - "מה הכוכבים קיימים לעולם, אף ישראל כן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:137
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:137](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:137)

[137] כמו שפירש רש"י בשמות לב, לא "אתה הוא שגרמת להם שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו". וכן כתב רש"י בדברים יא, טז "אין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה". ובברכות לב. אמרו "בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל, עד שאמרו די, הוא גרם שעשו את העגל". ועיי"ש שהאריכו בזה. וכן הוא ברש"י דברים א, ב. ובח"א לסנהדרין קב. [ג, רלו.] כתב: "פירוש כי הכסף והזהב גורם להם הגאוה, ואז לא היה עליהם עול שמים, ובשביל כך סרו מאחרי ה'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:138
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:138](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:138)

[138] שהתבאר שתיבת "איכה" מורה על היציאה מן הראוי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:139
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:139](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:139)

[139] וזהו "אחד ראה אותה בפחזותה", שפירושו "במריה ומרדה" [לשון המהרז"ו שם]. וצרף לכאן דבריו להלן פל"א סד"ה וכאשר תבין שכתב "עיקר החטא הוא היציאה מן הסדר". וראה לעיל פ"א הערות 40 ,29, שנתבאר שם שהחטא גופא הוא יציאה מן הסדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:140
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:140](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:140)

[140] כפי שביאר להלן בריש פרק יד, שכתב : "למה זה ועל מה זה באו על אותם שהם עם ה' רבוי הצרות המשונות. והרי האומות חוטאים הם, ולא מצאנו שבא עליהם פורעניות כמו שבא על אותם שהם עם ה'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:141
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:141](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:141)

[141] כי הואיל וחטאם היה יוצא מסדר העולם, לכך עונשם היה יוצא מסדר העולם. וכן ביאר להלן פל"א סד"ה וכאשר תבין שהעונש נקבע עפ"י החטא, וחטא היוצא מהסדר מחייב עונש הדומה לו. וראה להלן פי"ד הערה 8, ופמ"ט הערה 57.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:142
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:142](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:142)

[142] בא לפרש הסבר שני מדוע שלשה פרקים במגילת איכה פותחות בתיבת "איכה", ואילו "אני הגבר" אינו פותח כך. [ועד כה ביאר שהפרקים הפותחים ב"איכה" מיוסדים על חורבן בית ראשון, ואילו "אני הגבר" מיוסד על חורבן בית שני].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:143
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:143](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:143)

[143] שעיקרה מכוונת כנגד הנשים, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:144
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:144](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:144)

[144] שעיקרו מכוון כנגד האנשים, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:145
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:145](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:145)

[145] שהרי כיוצא מן הכלל נאמר בתורה [דברים כח, נ] "גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון", אך הכלל הוא שבעלי המלחמה יחונו נערים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:146
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:146](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:146)

[146] כמו שנאמר [איכה ב, יט] "שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות". וכן נאמר [ירמיה יא, כב] "הבחורים ימותו בחרב בניהם ובנותיהם ימותו ברעב", ופירש שם הרד"ק: "וזכר הבנים ולא האבות, כי האבות אם ישיגו דבר מאכל יאכלו הם". וכן נאמר [בראשית מז, כד] "וארבע ידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם". ופירש רש"י שם "טפכם - בנים קטנים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:147
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:147](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:147)

[147] וצרף לכאן דבריו בגו"א בראשית פ"ט אות יד, שכתב: "כי הכתוב מרמז בלשון 'ויתגל' [בראשית ט, כא] הגלות, לפי שאין הפרש בין גלות ובין גלוי, כי מי שהוא גולה ממקומו יצא מהסתרו, ונראה במקום אחר". וככל שההסתר עמוק יותר, כן הגילוי עמוק יותר. וככל שהגילוי עמוק יותר, כך הגלות עמוקה יותר. ולכך הנשים הספונות בתוך בתיהם, לדידן הגלות היא גילוי עמוק יותר מאשר לגבי אנשים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:148
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:148](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:148)

[148] שפירש רש"י שם "בדד - גלמודה מיושביה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:149
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:149](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:149)

[149] פירוש - פרק א נאמר כולו בלשון נקבה, כמו "היו צריה לראש" [פסוק ה], "זכרה ירושלים" [פסוק ז], "שמעו כי נאנחה אני" [פסוק כא], ועוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:150
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:150](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:150)

[150] בפרק ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:151
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:151](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:151)

[151] ועד כה ביאר ג' דברים; גלות לנשים, חרב לאנשים, ורעב לקטנים. ומעתה יוסיף דבר רביעי - שבי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:152
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:152](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:152)

[152] כמבואר בפרק שם "בנה עלי ויקף ראש ותלאה וגו' גדר בעדי ולא אצא וגו'", וכמבואר ברש"י שם שמדובר בשבוי הכלוא במקומו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:153
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:153](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:153)

[153] כמבואר בגיטין נח. שתינוק אחד היה שבוי ברומי, והובא לעיל פ"ז ד"ה אמר רבה, ושם ציון 196.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:154
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:154](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:154)

[154] כמבואר בגיטין שם שהיו קושרים ילדי ישראל לכרעי המטה, ועוד ראה גם לעיל פ"ז הערה 265.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:155
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:155](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:155)

[155] פירוש - הגמרא בב"ב ריש ח: מבארת ששבי כולל בתוכו מיתה, חרב ורעב, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:156
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:156](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:156)

[156] מיתה - על מיטתו [רש"י ירמיה טו, ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:157
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:157](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:157)

[157] שאמרו שם: "כל המאוחר בפסוק זה קשה מחבירו, חרב קשה ממות... רעב מחרב... שבי קשה מכולם, דכולהו איתניהו ביה". ופירש רש"י שם "שבי כולהו איתנהו ביה - שהוא ביד העכומ"ז לעשות בו כל חפצו, אם למות, אם לחרב, אם לרעב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:158
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:158](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:158)

[158] לשונו שם בח"א [ג, נט:]: "זכר ד' דברים; מיתה, חרב, רעב, שבי... המיתה שהיא טבעית כהנהגת העולם מעצמו. וחרב שלא בהנהגת העולם לגמרי, ע"י אדם. ואילו הרעב קצת הוא כהנהגת העולם מעצמו, ומ"מ אין זה מנהגו של עולם לגמרי, כי כאשר העולם נוהג כמנהגו יש בעולם פרנסה - לכל בריה, ושבי כולל כולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:159
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:159](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:159)

[159] ובכך משוה מיתה חרב ורעב [ב"ב ח:] לגלות חרב ורעב. ואם שבי שקול לשלשה הראשונים, אזי שבי שקול לשלשה השניים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:160
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:160](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:160)

[160] לשונו בנתיב העבודה פ"ה [א, פח.]: "כי המקום הוא מקיים את הדבר שהוא מקומו... ולכך נקרא 'מקום', שהוא מקיים את הדבר שהוא עומד בו. כי כך תמצא כל הדברים הטבעיים, אשר יש לכל אחד מקום, כאשר הוא במקומו - הוא מקויים, וכאשר יוצא מן המקום אשר הוא טבע אליו, הוא נפסד ונאבד... וא"י הוא מקומם הטבעי אל ישראל, שנקרא 'ארץ ישראל'. ולפיכך כתיב 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה', והיה מתמיה כאשר איכא סבי בבבל, אשר אינם במקומם המיוחד להם... ולפיכך היה מתמיה רבי יוחנן על זה". ואודות ש"מקום" הוא מלשון "מקיים" - ראה לעיל פ"א הערה 17, פ"ז הערה 28, ולהלן פי"ט הערה 64, פכ"ד הערות 10 ,9, ופמ"א הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:161
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:161](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:161)

[161] שהאריך לבאר שם ש"מקום" הוא מלשון קיום, ולכך היציאה ממנו היא ביטול הקיום, עיי"ש. ועוד אודות שמקום הוא מלשון "קיום" - ראה דבריו באור חדש [קנד:], גור אריה דברים פ"ד אות טז, דרך חיים פ"ג מ"ד [קכב:], חידושי אגדות לסנהדרין לז: [ג, קמז.] נתיב העבודה פי"ז [א, קכח:], ולהלן פכ"ד הערות 22 ,10 ,9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:162
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:162](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:162)

[162] ופירש הראב"ע שם "מנהג כל הגולים למקום אחר, בהשתנות האויר עליהם והמים, ימותו רובם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:163
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:163](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:163)

[163] לשונו בח"א למכות כד. [ד, ט.]: "במידת הדין והאמת... ראוי מצד האמת ח"ו האבוד לישראל בין הגוים. כי שני דברים הפכים, כמו שהם ישראל והאומות, האחד מכלה את השני, וכדכתיב [דברים ז, טז] 'ואכלתם את כל העמים', וכך היה ח"ו ראוי לישראל... בכח הדין". ושם בהמשך דבריו הביא את הפסוק "ואכלה אתכם ארץ אויביכם". וצרף לכאן דבריו בגו"א בראשית פי"ב אות ב שכתב "לידת בנים תליא בארץ", וכן חזר וכתב שם בפט"ז אות ו שאדם מוליד בנים בארץ השייכת לו, "לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים; ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם" [רש"י בראשית יב, ב]. וראה בח"א לסנהדרין צז: [ג, ריב.] אודות שישראל בגלות אינם ברי מציאות משום שאין להם מקום משלהם, וכן הם משועבדים לאומה"ע, והביא על כך גם את ריש הפסוק [ויקרא כו, לח] "**ואבדתם בגוים** ואכלה אתכם ארץ אויבכם". וראה להלן פל"א ד"ה מה שאומר, שדבריו שם בח"א הובאו שם בהערה 38. וראה להלן פ"י הערות 132 ,76, פכ"ב הערה 45, פ"ל הערה 2, ופל"ה הערה 118.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:164
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:164](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:164)

[164] גלות, מלחמה, רעב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:165
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:165](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:165)

[165] פירוש - שלשת הדברים שנמצאים בשבי, אינם נמצאים בו בהפלגה החורגת מהסדר, ולכך לא יאמר עליהם לשון "איכה" המביע תמיהה והשתוממות על דבר החורג מהסדר, וכמבואר לעיל בהערה 134.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:166
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:166](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:166)

[166] פרקים המיוסדים על גלות, מלחמה ורעב. [פרקים א, ב, ד, באיכה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:167
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:167](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:167)

[167] כמבואר לעיל בהערה 134.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:168
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:168](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:168)

[168] שהם בנות ארבע עד שבע מילים לפסוק, וזאת משום שפרק זה מיוסד על השבי, שאין הוא בא בהפלגה כ"כ, וכמו שביאר, וקוצר הפסוק תואם את קוצר ההפלגה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:169
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:169](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:169)

[169] ודייק לה, שב"אני הגבר", בכל ששים וששת פסוקיו אין ולו אף אתנחתא אחת, מה שאין כן בפרקים של "איכה", לכל פסוק יש אתנחתא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:170
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Netzach Yisrael 9:170](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Netzach%20Yisrael/r/9:170)

[170] ויש לעיין, לפי הסברו הראשון ש"אני הגבר" מיוסד על חורבן בית שני [לעומת ג' פרקי "איכה" המיוסדים על חורבן בית ראשון], מדוע פסוקיו קצרים, לעומת פרקי "איכה" שפסוקיו ארוכים.
ואולי אפשר לומר שכאשר ישנה אתנחתא בפסוק, בהכרח שהפסוק מורכב משני חלקים, רישא וסיפא. ואילו כאשר האתנחתא נעדרת, הפסוק בנוי ממאמר אחד בלבד. והנה בביהמ"ק הראשון שרתה שכינה, משא"כ בביהמ"ק השני [יומא כא:]. ולכך חורבן ביהמ"ק הראשון הוא חל בשני מקומות; בעליונים ובתחתונים, ואילו חורבן ביהמ"ק השני אינו חל אלא בתחתונים. וצרף לכאן את יסודו של הרמח"ל בספר משכני עליון, שכתב שאע"פ שמקדש של מטה מכוון כנגד מקדש של מעלה [רש"י שמות טו, יז], מ"מ כנגד בית שני לא נמצא מקביל במקדש של מעלה, אלא המקדש של מעלה המכוון כנגד ביהמ"ק השני - הוא אותו מקדש שיהיה מכוון כנגד ביהמ"ק השלישי. וראה לעיל פ"ד הערה 8.