## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 24

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:1)

כמבואר לעיל פכ"ג הערה 2.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:2)

דבשלמא משה רבינו התייחד לתורה מפאת ענותנותו [כמבואר בפרק הקודם], אך סו"ס היה בעל גשם וחומר, וכיצד הגשם והחומר לא שימשו כמחיצה בפני התורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:3)

פירוש - התורה לא נתנה למלאכי מרום. וכן כתב בח"א לסנהדרין לח. [ג, קמט:] המלאכים, להם לא נתנה התורה, שהיא השכל האלקי הנבדל לגמרי". וראה לעיל בהקדמה הערה 102. ומצד הסברה מוכח כן; שהנה מהות התורה להביא את האדם לעוה"ב, ולכך נקראת "תורה" שהיא מלשון הוראה לאדם להגיע לעוה"ב [כמבואר לעיל פ"ט הערה 69, פי"א הערה 47, ופי"ד הערה 62]. והרי מלאכים אינם בני עוה"ב [כמבואר לעיל פ"ב הערה 40, פ"ג הערה 71, פי"ב הערה 12], וזאת משום שחסרה להם מעלת הצלם [כמבואר לעיל פי"ג הערה 72]. ולכך ברי הוא שאין התורה ראויה למלאכים. וכיצד תהיה ראויה לקרוצי חומר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:4)

לפנינו בגמרא "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:5)

לשון רש"י שם: "באלפים שנה שקדמה תורה לעולם [ב"ר ח, ב] היו עתידים דורות הללו להבראות, שנאמר [תהלים קה, ח] 'דבר ציוה לאלף דור'. וראה הקב"ה שאין העולם מתקיימים בלא תורה כל כך, והעבירן ולא בראן, ונתנה לכ"ו דורות [פסחים קיח.], הרי שחסרו תתקע"ד מאלף".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:6)

"פירש שקי מזיו - נוטריקון של 'פרשז'" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:7)

שיש מקום לחוש שתבואו לידי שבועת שקר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:8)

"שאתם באים על ידה לידי רציחה" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:9)

לפנינו בגמרא "מיד הודו לו להקב"ה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:10)

"מסר לו - למדו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:11)

"בשכר שחרפוך וקראוך 'אדם', נוצר מאדמה, לשון שפלות" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:12)

"להקטיר מחתת קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:13)

פירוש - אם לא שאמר לו מלאך המות סגולה זו האם היה יודע. ופירש רש"י "מנא ידע - הלא בתורה לא נכתב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:14)

בדרוש על התורה [יב.] הביא מאמר זה, וכתב עליו: "הספיקות במאמר הזה דומות למרובות, והנם; הא', מה שאמר הקב"ה 'החזר להם תשובה', ולא החזיר להם תשובה בעצמו וכבודו יתברך [ויתישב בהערה 43]. הב', מה ששינו המלאכים לשונם תחלה לומר 'מה לילוד אשה בינינו', ולא אמרו 'מה לבשר ודם', כאמרם אחרי כן 'אתה מבקש ליתנה לבשר ודם'. ומהו המכוון בכנותם אותו דוקא 'ילוד אשה' במקום הזה [ויתישב בהערה 18]. הג', שאמר הוא יתברך 'אחוז בכסא והחזר להם תשובה', וכי חסרון יש ח"ו בחקו, שלא היה יכול להצילו באופן מהאופנים מה שהוא, עד כי מצוה לאחוז בכסא דוקא [ויתישב בהערה 60]. הד', מתוך אומר המלאכים 'חמדה גנוזה וכו", מוכח כי ידעו התורה והכתוב בה, עד שמעצמם היה להם לידע כי לא להם מתייחסים הדברים, כתשובת משה שהשיב להם איש איש על דגלו באותות. ולמה אם כן אמרו 'תנה הודך על השמים' [ויתישב בהערה 80]. הה', מהות מכוון והכרת פרישת זיו שכינה עליו והענן, שניהם, ולא הספיק אחד מהם [ויתישב בהערה 63]. הו', אמרו 'מיד הודו לו להקב"ה, שנאמר 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ', ואילו 'תנה הודך על השמים' לא כתיב'. וכי מה אדיר יש בתחתונים עד שאמרו 'מה אדיר שמך בכל הארץ' [ויתישב בהערה 80]. הז', חמשה דברות ראשונות השיב להם כל דבור ודבור בפני עצמו, ואילו דברות אחרונות, על מה שהשיב מהם - השיב עליהם בכללם יחד [ושאלה זו לא מתיישבת כאן, אלא רק בדרוש עה"ת (יד.)]. הח', מה שנעשו אוהבים למשה, דיו שלא ישנאוהו כבראשונה". [ויתישב בהערה 99].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:15)

השאלה שפתח בה את הפרק, כיצד התורה השכלית מתייחסת לאדם בעל גוף. ובא לבאר, כי מחד גיסא היה על משה להתחבר ולהצטרף לעליונים, ולהיות כאחד מהם. ומאידך, סוף סוף משה הוא ילוד אשה, ומצד זה הוא מושך עליו תרעומת המלאכים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:16)

לעיל ס"פ כא [ד"ה ומפני גודל], ושם הערה 69.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:17)

לשונו לעיל ס"פ כא: "ומפני גודל מעלת משה, ויחודו בנבואה, מורה עליו שמו. כי 'זה משה האיש' [שמות לב, א] הוא מהתחתונים, והיה מתעלה מעלה מעלה עד שנאמר עליו [תהלים ח, ו] 'ותחסרהו מעט מאלהים'. ועליו נאמר [משלי ל, ד] 'מי עלה שמים וירד'. ומפני כי משה היה מן התחתונים ומן העליונים, כמו שאמרו [דב"ר יא, ד] שנקרא משה 'איש האלהים' [דברים לג, א], מחציו ולמטה היה 'איש', ומחציו ולמעלה היה 'אלהים'. ולכך אי אפשר לומר רק שהיה כמו אמצעי בין העליונים ובין התחתונים, והאמצעי מצורף לשניהם, ולפיכך 'עלה שמים וירד'. והיה למשה משפט האמצעי, שנאמר [ר' דברים ה, ה] 'אנכי עומד בין ה' וביניכם להגיד לכם דבר ה' וגו"... הרי משה עולה עד המדרגה האחרונה חוץ מאחת, ויורד לתחתונים... הרי נתבאר לך כי נתיחד משה בנבואה, ולכך ראוי שעל ידו נתנה התורה". וראה הערה 101.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:18)

כי מדריגת האשה שהיא חומרית [כמבואר לעיל פ"ד הערה 82, ופי"ב הערה 65], ולכך "ילוד אשה" מורה על היותו בעל חומר. ועוד אודות שחומריות האדם מתייחסת לאמו, הנה רש"י בראשית לה, ח, ביאר שהכתוב הסתיר את מות רבקה כי "העלימו את יום מותה שלא יקללו הבריות כרס שיצא ממנו עשו, אף הכתוב לא פרסמה". וכתב שם הגו"א אות ו בזה"ל: "אע"ג דיצחק... לא העלימו את מיתתו, לא קשה מידי, שכן אמרו רז"ל בפרק המפלת [נידה לא.] כי האם נותנת דם ובשר, כל הדברים החומריים שממנו יבוא הפחיתות. אבל מן האב יבואו דברים שאינם חומריים כל כך. ולפיכך הפחיתות והרשעות תלוי באם, מה שנתנה לו דברים פחותים רעים". וכן ראה גו"א בראשית פמ"ד אות כ, ושם הערה 67. הרי שחומריות האם עוברת לבן. ובכך מיושבת קושיתו השניה בדרוש עה"ת [הובא בהערה 14] "מה ששינו המלאכים לשונם תחלה לומר 'מה לילוד אשה בינינו', ולא אמרו 'מה לבשר ודם', כאמרם אחרי כן 'אתה מבקש ליתנה לבשר ודם'. ומהו המכוון בכנותם אותו דוקא 'ילוד אשה' במקום הזה". כי הכוונה בהזכרת "ילוד אשה" היא להפקיע את השייכות והשיתוף של משה רבינו לעליונים. ואילו מה שהזכירו בהמשך "בשר ודם" היא להפקיע את התורה השכלית מהאדם הטבעי, וכמו שיתבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:19)

לשונו בדרוש על התורה [יב:]: "ואמרו המלאכים, 'מה לילוד אשה בינינו'. רצו בזה כי מה שייך ילוד אשה בין העליונים. אשר באין ספק מצד הוולדו מן האשה, נמשך אחרי גדרה וענינה, במה שהיא מושפעת ומקבלת. והעליונים למעלתם ומדריגתם המה משפיעים, ואינם מקבלים. ולפיכך אין יחס ושייכות לילוד אשה בין המלאכים. כי כל ילוד אשה, בבחינתו זאת ודאי רוצה לקבל, כאשה הזאת המיוחדת לקבלה אשר הוא ילוד מאתה [ראה גו"א בראשית פ"ח אות יח, ושם הערה 43], ואין קבלה בעליונים... אם הוא רוצה לקבל דבר, ראוי שיעמוד בין התחתונים הסגולים לקבלה לשפלותם. ומפני כי בודאי ידעו שעלייתו שם היתה לקבל דבר מה, לכן אמרו 'מה לילוד אשה בינינו', כי אין העליונים בעלי קבלה". ועוד אודות שהעליונים משפיעים [והם בבחינת זכר] והתחתונים מקבלים [והם בבחינת נקבה], ראה לעיל פ"י הערות 35, 42. ומה שכאן ביאר ש"ילוד אשה" הוא "בעל חומר", ואילו בדרוש עה"ת ביאר שהוא "מקבל", אין זה אלא שני צדדים של מטבע אחת. כי כבר השריש כמה פעמים בספריו שהחומרי מקבל, לעומת הנבדל שאינו מקבל. ותלה חילוק זה בשני גורמים; א) החומרי הוא מורכב, ולא פשוט. ב) החומרי הוא חסר. טעמו הראשון נמצא בנצח ישראל פכ"ט [ד"ה ופירוש זה], שכתב: "וידוע כי השכל הוא פשוט, ואין שייך בו קבלה. כי אם החומר הוא שמקבל. לכן לא תמצא בעליונים, שהם נבדלים שכליים, שהם מקבלים זה מזה... כי החומר הוא שמקבל". ובדר"ח פ"ב מ"ט [צה:] כתב: "היפך מי שאינו פשוט... שמקבל מזולתו, כי מי שמקבל מזולתו אינו פשוט... שאם היה פשוט היה מסלק מן הקבלה מזולתו... כי מי שיש בו מידת הפשיטות עומד בעצמו, אינו מקבל מזולתו... והקבלה הוא הרכבה שאינו עומד בעצמו". וכן הוא שם פ"ב מ"ה [עט.]. ושם פ"ה מ"י [רמט.] כתב: "כי מי שמקבל מן אחרים יש לו מדריגה חמרית, כי החומר מקבל... שכל ענין החומר שהוא מקבל תמיד... כי השכל הוא פשוט, אינו מקבל מזולתו, רק עומד בעצמו". וכן הוא בנתיב התורה פ"ד [א, כ:]. ובנתיב יראת השם פ"ב [ב, כד.] כתב: "כי העליונים אין אחד מקבל מזולתו, לפי שאם אחד היה מקבל מזולתו היה בהם הרכבה, שהרי מקבל מזולתו, ודבר זה לא שייך בעליונים... ודבר זה לא יתכן בנבדלים, שאין בהם הרכבה כלל. ולפיכך המשא ומתן מתייחס אל המורכבים שהם מקבלים מאחר, ואין במורכבים אחד עומד בעצמו. שאם היה עומד בעצמו, ולא היה שום חבור אל זולתו, דבר זה הוא פשיטות, ואין פשיטות בתחתונים". וכן כתב בנתיב העושר פ"א [ב, רכד.], ועוד. ואודות טעמו השני לקבלת החומרי [מפאת חסרונו], ראה דבריו בדר"ח פ"ד מ"א [קסב:], שכתב: "כי החומר הוא חסר תמיד... ולכך הוא מקבל מן אחר. ומי שהוא שמח בחלקו ואינו חסר, דבר זה מצד החסרון, שכל מקבל הוא חסר". ובגבורות ה' פמ"ד [קע:] כתב: "החומר הוא חסר, ולכך החומר מקבל, כי כל אשר הוא מקבל, הוא חסר מה שהוא מקבל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:20)

כי "התורה... מתיחסת אל העליונים" [לשונו למעלה]. וראה לעיל ס"פ כא. ובדרוש עה"ת [סוף יב:] כתב: "ואמר הש"י 'לקבל תורה בא', ולערך מעלת התורה שייך קבלה אף בעליונים, באשר לגודל מעלתה נבראת לפני המלאכים ולפני כל הנבראים. ולפי מעלתה העליונה על הכל צריכין לקבלה העליונים גם הם, כי תמיד התחתון והפחות מקבל דבר שהוא עליון ממנו". וראה נצח ישראל פנ"ז הערה 76.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:21)

וא"ת, בגו"א בראשית פ"א אות כא כתב: "כל דבר - אף מה שיהיה לעתיד - הכל נברא בששת ימי בראשית, ו'אין חדש תחת השמש' [קהלת א, ט]. וכן דרשו בב"ר [יב, י] שאף עולם הבא נברא בששת ימי בראשית". וכן כתב שם פ"ב אות יח. [וראה לעיל פי"ג הערה 61.] וכיצד כתב כאן ש"כל הדברים הטבעיים נבראים בששת ימי בראשית", ואשר מכך משמע שהדברים שאינם טבעיים לא נבראו אז. אמנם תשובתך בצידו, כי כאן כוונתו לומר שהתורה קודמת לעולם מפאת מעלתה. אך עולם הבא, הרי הוא כל מהותו שייכת רק לאחר בריאת העולם הזה, ולא קודם לעוה"ז. ודבר זה מפורש בדברי חכמים, שאמרו במדרש תנחומא חוקת, סימן ג: "זה שאמר הכתוב [איוב יד, ד] 'מי יתן טהור מטמא לא אחד', כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז... ישראל מאומות העולם, העולם הבא מן העולם הזה. מי עשה כן, מי גזר כן, מי צוה כן, לא אחד, לא יחידו של עולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:22)

לשונו לעיל פ"א [ד"ה ומפני זה]: "התורה נבראת קודם שנברא העולם הטבעי... לכך כל ענין התורה שהיא בשמיני, כי הטבע היא תחת מספר שבעה". ובנדרים לט: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן; תורה ותשובה וכו'". וכן הוא בב"ר ח, ב. ובגבורות ה' פ"ע [שכא:] כתב לבאר: "אי אפשר שלא ימצא הפשוט קודם לו [למורכב]... שכל מורכב ימצא לפניו פשוט... ואמר כי התורה נבראת קודם שנברא העולם, והיינו כי כנגד האמצעי שיש בעולם הגשמי המורכב, קודם האמצעי הפשוט לגמרי, והוא התורה... כי האמצעי מתיחס לדבר הבלתי גשמי... בעבור שהוא אמצעי ואינו נוטה לשום צד. ואין לך דבר בלתי גשמי רק התורה, שהיא שכלית... ומעתה התבאר לך מה שאמרו כי התורה נבראת קודם שנברא העולם, שמאחר שהפשוט קודם למורכב [ראה בהקדמה הערה 102], והאמצעי הפשוט הנבדל מן הגשם היא התורה כמו שהתבאר". ובנצח ישראל פ"ג [ד"ה ודבר זה] כתב: "כי התורה שהיא שכלית, היא במעלה קודם הכל, והיא נבראת קודם לכל". ובגו"א בראשית פ"א אות ז [ד"ה אמנם] כתב: "ראשית כל הבריאה היא התורה, שהיתה נבראת קודם שנברא העולם אלפיים שנה [ב"ר ח, ב]... שהתורה היא ראשית הכל, ממנה נשתלשל הכל... כמו האילן שהוא נטוע, אינו גדל רק בשביל העיקר, שהוא ראשיתו, ובשבילו גדל... כי מן ההתחלה נמשך הכל". וראה בנתיב התורה ר"פ א [א, ג.], ולעיל פ"א הערה 65, ופ"ח הערה 32.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:23)

לא מצאתיו בבאר הגולה, וכן לא בשאר ספריו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:24)

כי הטבעי מתנגד לדבר האלקי, וכמבואר לעיל פ"א הערה 52.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:25)

לשונו בדר"ח פ"ב מ"ט [פט.]: "כי האדם מתחלק לחלקים בבחינות הרבה... כי לפעמים חלקו חלקיו לשני חלקים - לגוף ולנפש, ולפעמים לשלשה חלקים... עד שנמצאו הרבה בחינות". וראה לעיל פ"א הערה 29.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:26)

ענין זה מבואר היטב בדר"ח פ"ד מ"ד [קסז.], שכתב לבאר את המשנה שם "מאוד מאוד הוי שפל רוח, שתקות אנוש רמה", וז"ל: "ולא אמר 'שתקות אדם רמה', וזה כי נקרא 'אדם' על שם אדמה [ב"ר יז, ד], ומצד שהוא בעל אדמה אינו בעל רמה, שהרי אין רמה מצד האדמה, רק מצד שנרקב הבשר, ואין האדמה נרקבת, ובמה שהאדם בעל אדמה אינו בעל רמה. ולא אמר 'שתקות איש רמה', כי שם 'איש' נאמר בכל מקום על הכח, ובמה שהאדם בעל כח אינו בעל רמה. כי תמצא שם 'איש' בכל מקום נופל על זה, כמו 'איש מלחמה' [ש"א יז, לג], 'והלא איש אתה' [ש"א כו, טו]. ומצד שבאדם הכח אינו בעל רמה. אבל האדם בעל רמה מצד שניהם ביחד, במה שיש באדם דבר זה, שהכח שלו מוטבע בחומר, ומצד שניהם הוא בעל רמה. כי דבר זה נפסד במה שהאדם כחו מוטבע בחומר. ונקרא האדם 'אנוש' מצד שהאדם כח שלו מוטבע בחומר. והנה אלו ג' שמות שיש לאדם; 'אדם', 'אנוש', 'איש'. שם 'איש' יאמר על הכח בלבד. ושם 'אדם' על שם האדמה בלבד. ושם 'אנוש' על שם שניהם; הכח והאדמה מתחברים יחד, וכח שלו מוטבע בחומר. ודבר זה תדע כי שם 'אנוש' כמספר 'אדם' 'איש', כי 'אדם' נקרא על שם האדמה, ו'איש' על שם הכח, ו'אנוש' בא על חבור הכח והאדמה יחד. ולכך מספר 'אנוש' כמספר 'אדם' 'איש'. ולפיכך אמר כי 'תקות אנוש רמה'". [וראה לעיל פ"ז הערה 56.] וזהו שכתב כאן ש"אנוש" הוא כנגד הנפש, ו"אדם" כנגד הגוף. ובנתיב העבודה פ"א [א, עט:] ביאר: "יש באדם שלשה דברים; השכל, הנפש החיוני, והגוף". וזהו שמות "איש" [שכל], "אנוש" [נפש], "אדם" [גוף]. וכן הוא בנתיב האמונה פ"ב [א, רט:]. ובח"א לב"מ פו. [ג, מו:] כתב: "ג' דברים יש באדם; יש בו החומר... ויש בו נפש החיוני... ויש באדם צלם אלוקים". ובדר"ח פ"ו מ"י [שכא:] ביאר שהנפש החיונית היא צורה מוטבעת בחומר, והנשמה היא צורה אלוקית נבדלת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:27)

"מה אנוש כי תזכרנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:28)

כמו שכתב להלן ס"פ כז "הזכירה שנזכר... לפני הקב"ה הוא לטובה, וכן הוא הזכירה בכל מקום". ובירושלמי סוטה פ"ג ה"ד אמרו "כל זכרונות שנאמרו בתורה לטובה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:29)

בא לבאר את טענת המלאכים "מה אנוש כח תזכרנו", דמדוע אין לזכור את נפש האדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:30)

פירוש - אע"פ שיש לאדם חשיבות מצד נפשו, אין בכך די בכדי שיהיה נזכר לפני ה' לטובה, כי סו"ס האדם הוא בעל גוף, ואין הוא נבדל לגמרי. וראה לעיל פ"ג הערות 6, 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:31)

"ובן אדם ותפקדנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:32)

כי הוא חומרי טבעי, וכבר התבאר [לעיל פ"ב הערות 9, 11, ופ"ו הערה 9] שהטבעי הוא שפל ופחות. ובח"א לסנהדרין מט. [ג, קסב.]: "כי הגוף שהוא פחות ושפל, דומה למנעל, שהוא שפל ופחות. וכאשר מת... לוקח הגוף שחלצו מן הנפש, וזהו חליצת מנעל... וזה מצות החליצה, כי האשה היבמה דומה לסנדל, שהיא פחות ושפל מן האיש, וכך קראו חכמים האשה 'מסאני דרב מכרעאי לא בעינא ליה' [קידושין מט.]. וכאשר חולצת האשה הסנדל מן רגליו, בזה נפטרה מן היבם. ולא כן אשתו, שאין יכול לפטרה בחליצה, כי אשתו היא עמו בשר אחד. אבל היבמה שאינה עמו כך, ולכך היא חולצת המנעל מן הרגל, שהוא כמו האשה היבמה, ובזה נפטרה ממנו. ובערך זה הגוף אצל הנפש כמו ערך אשה לאיש, כמו שבארנו זה במקומות הרבה. כי האשה והאיש והגוף והנפש ערך אחד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:33)

כי פקידה היא גם לרעה. ואודות כך, ראה רמב"ן שמות כ, ה. ובגבורות ה' פכ"ו [קז:] הביא את המדרש [ילקו"ש ח"ב רמז פח] ש"פוקד" משמש לטובה ומשמש לרעה. וכן הוא בגו"א שמות פ"ג אות י [ד"ה ויש]. וכן האריך בזה בנתיב התשובה פ"ו [מד"ה ומה שזכר]. ועכ"פ כוונתו כאן היא, שהגוף מחייב עונשים, שהרי החטא נובע מהגוף [כמבואר לעיל פ"ד הערה 79, פ"י הערה 37, ופי"ד הערה 42]. ולכך ביחס לגוף "פקידה" מתפרשת לרעה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:34)

שאינם נפקדים לרעה על מעשיהם. ובגו"א בראשית פ"ו אות כד כתב: "הבהמות לא נצטוו, ואין ראוים להיות נאבדים". ובמו"נ ג, יז כתב: "כי ההשגחה האלקית אינה בעולם הזה השפל... אלא באישי מין האדם בלבד... אבל שאר בעלי החיים... כל זה לדעתי על פי המקרה המוחלט... לפי שלא מצאתי כלל לשון נביא שמזכיר שיש לה' השגחה בבעלי חיים, זולתי באישי האדם בלבד. וכבר תמהו הנביאים גם על שיש השגחה באישי האדם, ושהוא פחות מכדי להשגיח עליו כל שכן מה שזולתו מבעלי החיים. אמר 'מה אדם ותדעהו וגו" [תהלים קמד, ג], 'מה אנוש כי תזכרנו וגו"".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:35)

נראה לבאר זאת על פי דבריו בדרשת שבת הגדול [רז.], שכתב שם: "שהיו [הרשעים] מסלקים ההשגחה, שכך גוזר החוש. וזה, כי דבר שהוא מושגח הוא מסודר. והנה נראה בתחונים שיש בהם עירוב, לא כמו העליונים. כי תראה כי כולם מסודרים כל אחד עומד במשמרתו כמו שבראו, לא יכנס האחד בגבול חבירו. כמו שתקנו 'ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם'. אבל התחתונים הם מעורבים יחד, ואין האחד במשמרתו, כי אין המינים מסודרים כל מין ומין בפני עצמו... כי הכל מעורב; קטנים וגדולים, רעים וטובים. וזו היא טענה שהביאו על שאין כאן השגחה וסדר מסודר מן הש"י. כי המשגיח מסדר כל מין ומין בפני עצמו, עד שהכל מסודר. כי כאשר תראה סדר במדינה, תדע כי יש מלך מסדר הכל. וכאשר אין סדר להם, תדע כי אין להם מלך". וכן הוא בנתיב האמת ר"פ ג [ב, רב.], שכתב שם: "העליונים... יודעים ומשיגים את בוראם, והם נקראים 'עולם השכליים'... אך העולם השלישי... הם מתנגדים זה לזה, ויכנסו זה בזה". וזהו שכתב כאן "כי העליונים משיגים שיש סדר מסודר מן ה'". וראה ציון 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:36)

שנבדלים מהחומר, ומשיגים הסדר, ומתוך כך יודעים ומשיגים את בוראם, וכמבואר בהערה הקודמת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:37)

כי החשיבות ראויה לחשובים. ובדרוש עה"ת [יג.] כתב: "ואז אמרו לו יתברך, מאחר כי כל כך מעלתה עליונה... למה ועל מה אם כן אתה נותנה לבשר ודם. כי המלאכים בודאי היו יודעים כי בה ברא הוא יתברך כל העולמות... וזהו אמרם 'תנה הודך על השמים'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:38)

כפי שכתב בגו"א בראשית פ"ח אות יט: "הנהגת טבעו יקרא 'אמירה'... וזהו שאמרו רז"ל [סנהדרין קח:] 'אמרה יונה'". ומקורו במו"נ ח"ב פרק מח. ובח"א לכתובות עז: [א, קנז:] כתב: "וכן האמירה, אין האמירה בפה... שכך תמצא בדברי חכמים 'אמרה שבת' [ב"ר יא, ח], 'אמרה הירח' [חולין ס:], ובכמה מקומות. שהדבר הנמשך מן אחר נקרא 'אמירה'. שהאמירה הוא ענין הנמשך מבעל המאמר נגזר בשפתים. וכל דבר שנמשך מן אחר נקרא אמירה. ודבר זה פשוט מאוד מאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:39)

כמו שאומרים בקידוש לבנה "ששים ושמחים לעשות רצון קונם, פועל אמת שפעולתו אמת". ובדר"ח פ"א מי"ח [נט.] כתב: "כאשר ברא הש"י את העולם ברא אותו באמת, כמו שתקנו חכמים [סנהדרין מב:] בברכה 'פועל אמת שפעולתו אמת', כי אין בבריאתה שקר, וכמ"ש הכתוב [תהלים קיא, ח] 'סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר'... ואילו לא היה בהם ח"ו האמת, לא היה קיום לדבר שהוא שקר. אבל הם עשוים באמת. ופירוש דבר זה בכל הנבראים עצמם אין דבר שיוצא מן האמת... שהעולם מסודר באמת". ובדר"ח פ"ה מ"ז [רמ:] כתב: "ואותיות 'שקר' מהופכים ומבולבלין; השי"ן קודם, ואחר כך הקו"ף, ואחר כך הרי"ש. ואין זה סדר לא דרך פנים, ולא דרך אחור. כי השקר אין לו סדר כלל. ואילו האותיות של 'אמת' הם מסודרים, שהאמת הוא הסדר, ודבר זה מבואר". ויש בזה הטעמה מיוחדת. כי כאן נתבאר שהאמת היא קיום הכל. ואילו למעלה [פט"ז הערה 25] נתבאר שהסדר הוא קיום הכל. והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:40)

כי האמת מיישבת ומסלקת כל שאלה ופירכא שעלולה להתעורר. וכמו שכתב בגו"א ס"פ בראשית "ותשובת אמת השיב לו". ובדר"ח פ"ו מ"ז [רצז:] ביאר שככל שאדם גדול יותר, כך הוא שואל פחות. וכן בגו"א במדבר פכ"ח אות יא [ד"ה ונקרא] ביאר שסדר של ה' מסלק כל סוגי שאלות ותערומות. וראה נצח ישראל פמ"ה הערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:41)

אודות שהקב"ה מסדר המציאות, כן כתב בנצח ישראל פ"א [ד"ה ורמזו חכמים]: "כי הוא יתברך המסדר המציאות, אי אפשר שיבוא מאתו דבר יוצא מן הסדר". ושם ר"פ ל כתב: "כי הוא יתברך סדר את העולם, וחפץ בסדר הנמצאים". ושם בהמשך הפרק כתב [ד"ה וקאמר כי]: "הוא יתברך סדר העולם כסדרו". ובנתיב הצדק פ"ג [ב, קמב:] כתב: "כי הש"י סידר לכל אחד ואחד את שהוא ראוי לו". ובגו"א דברים פ"ל אות א כתב: "השי"ת ברא העולם על סדרו, ויהיה כל נברא במקום שנתן לו השי"ת... שזה רצונו שיהיה הכל מסודר על מקומו". וראה בריש נתיב התורה פ"א [א, ג.] שכתב כך: "התורה בעצמה היא סדר הכל. ולכך כאשר רצה השי"ת לברוא את עולמו ולסדר אותו, היה מביט בתורה, שהיא סדר הכל, וברא את עולמו". ולכך הקב"ה נקרא בשם "המסדר המציאות". וראה גו"א ויקרא פ"כ הערה 105.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:42)

של משה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:43)

ובזה מיישב את שאלתו הראשונה בדרוש עה"ת [הובא בהערה 14]: "מה שאמר הקב"ה 'החזר להם תשובה', ולא החזיר להם תשובה בעצמו וכבודו יתברך". שהכוונה בזה שהקב"ה סידר שהתורה תינתן על ידי משה. והמשפט "אמר הקב"ה למשה החזר להם תשובה" מתפרש שהסדר של הקב"ה מחייב שמשה יקבל תורה. וכן חזר וכתב להלן סד"ה ואז אמר. ובדרוש עה"ת [יג.] סלל לו דרך אחרת בישוב שאלה זו, וכלשונו: "ואמר הקב"ה למשה 'החזר להם תשובה', באשר התשובה הפשוטה והנכונה היא שלכך הוא נותנה אל האדם בשהוא נחשב חסר ביותר, וצריך השלמה... ותשובה זאת לא היתה ראוי לבא מאתו יתברך לומר שהאדם הוא חסר בבריאתו, רק למשה עצמו היה להעיד על חסרונו. כי צריך האדם להכיר חסרונו בעצמו, בהיות כי עיקר החלטת נתינת התורה לו הוא כדי להשלים חסרונו. ואם ידמה בדעתו שהוא שלם ואינו בעל חסרון, אין שייך בו השלמה כלל. ולכך היה מן הצורך שיהיה משיב להם משה בעצמו לשידע ויכיר בחסרונו... לפיכך אמר הקב"ה למשה 'החזר להם תשובה', שאם היה משיב הש"י תשובה זאת, ולא היה משה בעצמו מכיר את מקומו, לא היתה ראויה להנתן אליו להשלמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:44)

פירוש - הואיל והמשא המתן שנערך כאן לא היה "ויכוח דברים, רק מה שמתחייב מן השם יתברך... ומה שמתחייב מן המלאכים" [לשונו למעלה], לכך השריפה בהבל פיהם נתפסת ג"כ באותו הקשר, וכדבר "המתחייב מן הנבדל", והוא שהאדם הגשמי בטל ביחס לעליונים הנבדלים, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:45)

פירוש - הוקשה לו, שהואיל ולא איירי כאן בדברים שהתרחשו בפועל, אלא בדברים המחוייבים להיות, מדוע הבל זה מתייחס לפה דוקא. הרי לא היה כאן בפועל הבל שיוצא מהפה, אלא מדובר בהתבטלות משה ביחס לעליונים [יבואר בהמשך], והתבטלות זו מתבטאת בתיבת "הבל" ["הוא דבר שאינו כלום" (רד"ק בספר השרשים, שורש הבל)]. ולכך היה סגי לומר "שמא ישרפוני בהבל". ועל כך תירץ שהואיל וההבל יוצא מן הפה, לכך ההבל הזה מתייחס לפה. וכן נאמר [איוב לה, טז] "הבל יפצה פיהו". וברד"ק שם כתב: "וכן קראו רבותינו לאויר היוצא מהפה 'הבל פיו', 'הבל תינוקות' [שבת קיט:], כי הוא דבר המתבטל ותכלה במהרה". ובבבא בתרא עה. אמרו "בשעה שלויתן רעב מוציא הבל מפיו, ומרתיח כל מימות שבמצולה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:46)

"ראוי שיהיה כל חשיבות וכל מעלה בעליונים, כמו שהם חשובים במדרגתם" [לשונו למעלה סד"ה מה אנוש].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:47)

יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. כגון, בנצח ישראל פל"א [ד"ה וקאמר שהיו] כתב: "מגיע לאדם העדר גמור כאשר רוצה להגיע שם [הר סיני]... כי כאשר יבחן מדריגת הר סיני, יש לאדם במדריגה עליונה זאת של הר סיני העדר גמור... עד שאין לאדם שם מציאות כלל, רק העדר מוחלט". ובח"א לב"ב עד. [ג, צח:] כתב: "כי כאשר יבחן האדם מצד העליונים, אין לאדם מציאות באותה מדריגה כלל, ויש לאדם אצל מדריגת עליונים העדר מוחלט". וכן כתב בדר"ח פ"א מי"ג [מט:], וז"ל: "אין ראוי שיתחבר אל הדבר שהוא קדוש ונבדל מן האדם... כמו שתמצא כי כאשר מתחבר האדם אל העליונים אשר אינם עם הגוף, יבוא לו המיתה, כמו שאמר [ראה שופטים יג, כב] 'אלקים ראינו נמות', כי אין לאדם גשמי מציאות עם הנבדלים". וכן מבואר להלן פל"א [ד"ה וזה שאמר] שהאומות שמעו קול ה' בהר סיני - ומתו. וז"ל בבאר הגולה, תחילת באר השביעי [קמב:]: "עם הארץ אסור לאכול בשר [פסחים מט:]. וטעם דבר זה תדע מה שאסר לאדה"ר לאכול בשר, עד שבא נח והותר לו הבשר [רש"י בראשית א, כט, עפ"י סנהדרין נט:]. מפני כי אדם על שם האדמה [ב"ר יז, ד], והוא בפרט נברא מן האדמה... עד שבא נח ונקרא 'איש האדמה' [בראשית ט, כ], ר"ל שהיה גובר על האדמה, והיה לו מדריגה נבדלת. ודבר זה ידוע כי החמרי אין לו מציאות כלל אצל המדריגה הנבדלת, ונחשב כאילו אינו, כיון שזה חמרי, וזה נבדל מן החמרי. ולכך לא הותר לאדה"ר הבשר, כי האכילה, שהוא מורה שאין מציאותו נחשב אצלו, ולכך הוא אוכלו. ואע"ג שאדה"ר מלא חכמה, מצד כי היה נוטה גופו אל האדמה, לא היה רשאי לאכול בשר. עד שבא נח, איש האדמה, ולא היה נוטה אל האדמה מצד גופו, והותר לו בשר בעל חי, שהוא חמרי. כי כבר אמרנו, כי אין מציאות כלל אל החמרי אצל הנבדל, והוא אוכל אותו, עד שאין לו מציאות. ולפיכך עם הארץ, שהוא חמרי, אסור לו לאכול בשר, שאין ראוי לאכול בשר רק מי שהוא נבדל מן החמרי. ואין לדברים שהם בעלי חומר מציאות אצל דבר שהוא נבדל". וכן כתב גם בח"א לסנהדרין נט: [ג, קסד.]. ובנתיב התורה פט"ו [א, סד.] כתב: "כי אכילת בשר הוא שעושה את הבשר עד שאינו נמצא, שהרי אוכל אותו עד שאין מציאות לו. ודבר זה מורה כי במדריגת האדם לא נמצא הבעל חי. ודבר זה בודאי. כי במדריגת השכלי אין נמצא החמרי, שהוא הבהמה. ולכך מותר לתלמיד חכם לאכול בשר, ולעשות הבהמה עד שאינה נמצאת. כי במדריגת השכל אין מציאות לבהמה החמרית, ולכך אוכל אותה. אבל עם הארץ אין לו מדריגה זאת... שהרי אין אל ע"ה השכל האלקי, ולפיכך עם הארץ אסור לאכול בשר. ודבר זה הוא הטעם שלא הותר הבשר לאדה"ר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:48)

לשונו בגבורות ה' ר"פ ע [שכ.]: "שכל הדברים לפי ענינם ולפי מעלתם מעצמם יש מקום להם, ובשביל כך שם מקום הונח אל המעלה, כמו שאמר [שבת נא.] 'ממלא מקום אבותיו', כי המקום מורה ברוב על המעלה של העומד בו. שאם הדבר חשוב, יש לו מקום חשוב לפי ענינו". וכן הוא בח"א לשבת קיג: [א, נא:], וז"ל: "כי שם 'מקום' נאמר על המדריגה והמעלה". ובגו"א במדבר פ"י אות כח כתב: "יורה חשיבות המקום על מעלת העומד בו, כי המקום מורה על מעלת העומד בו. לכך קראו רז"ל המעלה בשם 'מקום', באמרם 'ממלא מקום אבותיו', שתראה כי המקום מורה על מעלת הדבר". וכמו כן כאן, אם היה למשה מקום מיוחד, הרי זה מורה שיש לו מדרגה וחשיבות בין העליונים, ולכך לא היה בטל אצלם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:49)

לשונו בנתיב התמימות פ"א [ב, רז:]: "זכה יעקב כי צורתו חקוקה בכסא הכבוד... ובמחיצה זאת אין המלאכים יכולים לכנוס, כי המלאכים סובבים את הכסא, ואין חשוב מדריגה שהם תחת הכסא. אבל מעלתו של יעקב מגיע עד עצם הכסא... כי המלאכים סובבים כסא כבודו יתברך, ויעקב צורתו חקוקה בכסא הכבוד... כי הוא בפנים והמלאכים בחוץ". וכן כתב בנצח ישראל פנ"ח [ד"ה ובפרק ארבעה], ובח"א לנדרים לב. [ב, ט.]. ומקורו בזוה"ק ח"ב קב. "שבעין שרין סחרין כורסיא", והשרים הם המלאכים, וכמבואר בגבורות ה' פס"ז [שיא.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:50)

ובדרוש עה"ת [טו.] כתב: "כי האדם... ייחד תחת כסא הכבוד לו למקום היותו תוך ואמצע, המלאכים שאינם אלא סובבים הכסא, ואילו הוא תחתיו לגמרי... כי בשביל שנברא בצלם אלקים, אשר נאמר עליו 'ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה', תחת כסא הכבוד הוא מקומו המיוחד לו, להיות קרוב אליו יתברך, עד שיסובבוהו העליונים כמו שסובבים את הכסא". וכן הוא בגבורות ה' פס"ז [שיב:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:51)

והובא לעיל פ"א הערה 88, פי"ב [ד"ה והוא שאמרו, ושם סוף הפרק], ור"פ יז. וכוונתו כאן לומר, שמעלת ישראל מגיעה עד לכסא הכבוד, כי הם נקראים "אדם", ולכך מעלת משה רבינו מגיעה אף היא עד לכסא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:52)

לשונו בדר"ח פ"ג מי"ד [קמג:]: "כי זה ההפרש שיש בין האדם למלאך; כי המלאך נבדל בעצמו, ומצד הזה הוא במדריגה יותר עליונה. אבל האדם הגשמי הוא מקבל כח נבדל, והוא הצלם הזה, שהוא אור זיו בלתי גשמי הדבק באדם... כי המלאכים מצד עצמם אינם נבדלים לגמרי [ראה לעיל פי"א הערה 71]... והאדם מקבל כח נבדל פשוט... הוא זיו העליון אשר הוא זורח עליו ומקבל אותו הניצוץ האדם", ושם מאריך לבאר ענין זה. וכן הוא בגבורות ה' פמ"ד [קסז.]. וראה למעלה פי"ב הערה 21, פי"ג הערה 72, ופט"ז הערה 66, ובסמוך הערה 72.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:53)

ענין זה מבואר היטב בח"א לחולין צא. [ד, קד.], וז"ל: "ומה שאמר שהעלו אבק עד כסא הכבוד... המאמר הזה בא להודיע על ענין ההתאבקות שהיה ליעקב עם המלאך. וזה כי מעלת יעקב היה... כי צורתו חקוקה תחת כסא הכבוד. וזה מפני כי האדם נברא בצלם אלקים... ודבר זה נמצא ביעקב בפרט. כמו שאמרו בפרק הפועלים [ב"מ פד.] שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון, ואדם הראשון בודאי נברא בצלם אלקים. ומפני כי כתיב [יחזקאל א, כו] 'ועל הכסא דמות כמראה אדם מלמעלה', ולכך היה צורת יעקב - שהיה לו צלם האלקים הזה בשלימות - חקוקה בכסא הכבוד... צורת יעקב שהיה נבדל וקדוש מן החומר כמו שנתבאר, בודאי היה מעלת צורתו עד כסא הכבוד. וכבוד הצלם הזה אינו למלאכים, כי אם לאדם, שהרי כתיב 'ועל הכסא דמות כמראה אדם'. ואדרבה למלאכים יש כנפיים ["אשר הכנפים יש לבעלי חיים... ורמז לך כי המלאכים אינם נבדלים לגמרי, ויש להם נטיה אל בעלי חיים הגשמיים" (לשונו בדר"ח פ"ג מי"ד ריש עמוד קמד)]... אמנם המלאכים מפני שהם מן העליונים בזה כוחם בודאי יותר. ולכך יעקב בא מצד כחו והמלאך בא מצד כחו. והיה מגיע התאבקות זה עד הכסא. כי יעקב כחו מפני שצורתו חקוק בכסא, והמלאכים כחם בודאי מצד שהם למעלה קרובים אל הכסא. יעקב צורתו חקוק בכסא, והמלאכים עצמם קרובים אל הכסא, ובזה היה מעלים אבק עד הכסא. דהיינו כח שניהם מצד הכסא, והם דברים עמוקים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:54)

שהרי החומר הוא מסך המבדיל בין האדם לה' [כמבואר לעיל פ"ג הערה 62, פ"ד הערה 4, פ"ז הערה 41, פ"י הערות 69, 76, ופי"ט הערות 42, 48]. וממילא החומר מבדיל בין האדם לבין כסא הכבוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:55)

שהרי כל עוד שמשה היה בעליונים "לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי" [דברים ט, ט]. ובב"מ פו: אמרו "לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם". וביאר זאת בח"א שם [ג, מח.]: "פירוש, מפני שעלה משה למרום, ולפיכך לא אכל... [ד]עשה הקב"ה את משה מלאך... כיון שבא בין המלאכים היה לו מנהג שלהם לבלתי לאכול ולבלתי לשתות". הרי שמשה היה כמלאך במרום, ומסולק מן הגשמות. וראה לעיל פכ"ג הערה 18. וכשם שיעקב היה דבוק בכסא מפאת היותו נבדל מהחומרי [ראה הערה 53], כך היה משה בבואו לקבל תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:56)

שהרי כל דבר חוזר ליסודו, וכמבואר לעיל פ"ז הערה 48, פ"ט הערה 19, ופ"י הערה 66. ובח"א לשבת קנב: [א, פד:] ביאר הענין, וז"ל: "מה שהנשמות גנוזות תחת כסא הכבוד. יש לך לדעת כי הצדיק יש לו קשור כפי מדריגתו, אשר אינו יוצא מן הדרך הישר והשווי כלל, רק נשאר בדרך הישר, והוא נקרא דרך האמצעי. ולפיכך ראוים להיות נשמתם תחת כסא הכבוד, תחת רגלי השכינה, לא יסורו מאתו ימין ושמאל. והמלאכים נקראים שהם סובבים את כסא כבודו, כדרך העבדים אשר סובבים כסא מלכותו. אבל הצדיקים הם תחת כסא כבודו, אשר אותה הנקודה לא תסור מן הש"י. ולפיכך יש הפרש בין המלאכים ובין הצדיקים; כי המלאכים הם יותר עליון במעלה במה שהם מן העליונים, ומפני זה שייך לומר עליהם שהם סובבים כסא כבודו אשר הוא במרום. אבל מכל מקום יש להם נגד זה, שהרי כל הסובב דבר אחד הוא נבדל ממנו. אבל נשמת הצדיקים אשר הם תחת כסא כבודו, וראוי שיהיה תחת הכסא ולא סביב הכסא, כי תחת הכסא מורה שאינם מן העליונים ממש כמו המלאכים שהם סובבים את הכסא. אבל מכל מקום יש להם מעלה אחרת נגד זה, שהם תחת הכסא, והכסא עליהם, עד שאינם נבדלים כלל מן הש"י. וזהו מעלת הצדיקים. ובודאי דבר זה מעלה עליונה, מורה על ישראל שנקראים בנים, והבנים הם כרעיה דאבוהן, ולפיכך הצדיקים הם תחת כסא כבודו כאשר ראוי שיהיה בן שהוא כרעיה דאבוה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:57)

קהלת ו, י "ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו". ובדרוש עה"ת [יג.] כתב על כך: "ואמר משה 'מתירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם'. כי התשובה להם תורה על ויכוח המחלוקת אשר לו עמהם, ושמתנגד להם. ולכך חשש פן ישרפו אותו בבואו למשכן כבודם ומקומם להתווכח עמם... ואיך יהיה למשה ויכוח התנגדות עמהם, ולכך ישרפוהו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:58)

פירוש - למלאכים יש מדרגה בפני עצמה שאינה נמצאת אצל משה, ואילו למשה יש מדריגה בפני עצמה שאינה נמצאת אצל המלאכים, וכמבואר בהערה 56.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:59)

לשונו בדרוש עה"ת [יג:]: "על זה השיב הקב"ה 'אחוז בכסא כבודי', שהוא המקום שאינו שייך אליהם, כי אם אל נשמת האדם החצובה מתחת כסא הכבוד, כדאיתא [חגיגה יב:] 'ערבות' שבו נשמות... וכסא הכבוד ומלך אל רם ונשא שוכן עליהם. הרי כי הנשמות הם בערבות תחת כסא הכבוד... כדאיתא בשבת [קנב:] נשמותיהם של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד... ובודאי מפני שבאו ונבראו הנשמות מתחת כסא הכבוד, שמה הם שבים ללכת. וזהו שאמר 'אחוז בכסא כבודי', כי זהו המקום המיוחד, וראוי לו לצדיק בין העליונים לבלי יהא נחשב עוד כאילו הוא בא בגבולם, כי זהו מקומו של משה". וראה לעיל פ"ט הערה 14.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:60)

בדרוש עה"ת [יג:] הרחיב דברים על שייכות האדם לכסא הכבוד, ובנוסף לשני הטעמים שהובאו כאן [דמות אדם על הכסא מפאת צלמו, וכן שם מקום הנשמות], הוסיף טעם שלישי, וכלשונו: "ועל פי ג' עדים יקום, כי ראוי ונכון הדבר מאלקים לעשותו [את כסא הכבוד] מקום הצדיקים דוקא. אם האחד שאמרנו, שזהו מקום הנשמה [ראה הערה 59]. ואם השני, כי ראוי לאדם שיהיה מקומו תחת כסא הכבוד, ממה שנאמר [יחזקאל א, כו] 'ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה'. לכן האדם מקומו הראוי הוא תחת כסא, קרוב אליו יתברך [ראה ערה 53]. ואם השלישי, כי מקום הצדיק ראוי היות תחת הכסא כבוד, מפני שהצדיק מקבל עליו עול מלכותו יתברך ביותר, בשגם הוא כובש את יצרו, ומקבל עליו עול מלכות שמים. ונקראו הצדיקים 'גבורי כח עושי דברו' [תהלים קג, כ], כדאיתא במדרש [ילקו"ש ח"ב רמז תתס]. ולכך מלכותו יתברך בפרטית על הצדיקים המקיימים גזירותיו וכובשים את יצרם, ומבטלים רצונם מפני רצונו יתברך, עד שיתכן להתייחד מקומם תחת כסא הכבוד. כי הכסא הוא המלכות בעצם, כנאמר [בראשית מא, מ] 'רק הכסא אגדל ממך' [ראה לעיל פכ"ב הערה 12]. והם תחת כסא מלכותו יתברך. ונקרא הוא יתברך מלך ישראל, הכל בשביל שהם מקיימים גזירת מלכותו יתברך. אף גם זאת בהיותם מוטבעים ביצר הרע השוכן בקרבם, מכל מקום כובשים את יצרם ומקיימים גזירותיו. אבל המלאך שאין בו יצר הרע, לא שייך בו דבר זה... גם כי המלך היושב על הכסא הוא שופט ודן, דבר זה שייך דוקא בתחתונים אשר הוא יתברך שופט אותם, ואליהם ייחס המשפט, אשר בו שייך הכסא למשפט. מה שאין כן בעליונים שאינם חוטאים, ואין ביניהם לא קנאה ולא שנאה ותחרות וכל כיוצא, עד שאין יחס הכסא להם. לכך אמר 'אחוז בכסא כבודי', שמלכותו יתברך הוא על הצדיק. הנה שלשה הסברות האלו יתנו עדיהן ויצדקו שזהו המקום המיוחד לאדם הצדיק ביותר, עד שאין כאן עוד בית מיחוש לשמא ישרפהו בהבל פיהם, בשיש מקום לצדיק בפני עצמו, ואינו נכנס לגבולם". וכן הזכיר בקצרה בח"א לסוטה יז. [ב, ס.]. וכל ההסברים הללו נוגעים ביסוד שמלכות חלה רק על הדומה, וכמו שכתב בפחד יצחק ר"ה מאמר יא [אות טו]: "השם מלוכה לא יונח אלא על הדומה. שכן אריה נקרא מלך החיות [חגיגה יג:] מפני שגם הוא חיה. אבל אם האדם שליט על החיות, אינו אלא מושל ולא מלך, מפני שאין האדם מסוג הבעל חי... מדת המלוכה דורשת דוקא את ההשתייכות לסוג אחד". ובזה מיישב את קושיתו השלישית בדרוש עה"ת [הובא בהערה 14], וז"ל: "שאמר הוא יתברך 'אחוז בכסא והחזר להם תשובה', וכי חסרון יש ח"ו בחקו, שלא היה יכול להצילו באופן מהאופנים מה שהוא, עד כי מצוה לאחוז בכסא דוקא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:61)

ענין זה מבואר יותר בדרוש עה"ת [יד.], וז"ל: "ואז פירש שדי זיו שכינתו ועננו עליו. כי כל זה לא יספיק לאדם הצדיק מה שיש גם לו מקום מיוחד בין העליונים, במה שאמר 'אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה'. כי עדיין יכול להיות שינצחוהו הם לפחות בנצחון בעלמא, בלי שישרפוהו בהבל פיהם. כי כל התנגדות שבין שנים, הגם שיש לכל אחד מקום המיוחד אליו לבדו, על הרוב ינצח האחד. לכן היה עוד מן הצורך שיהיה חוסה לגמרי תחת כנפי השכינה, ולהכנס תחת הסתר שלו, וכנאמר אצל רות [רות ב, יב] 'אשר באת לחסות תחת כנפיו'. כי מאחר שהאדם הוא מקבל מלכותו יתברך, ומי שהוא תחת המלך, מהמחוייב כי המלך מגין עליו וחוסהו תחת כנפיו בהסתרו. לכן פירש עליו זיו שכינתו ועננו, עד שהיה משה לן בסתר צל שדי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:62)

לשונו שם בדרוש עה"ת: "ודוקא בזיו וגם בענן. מפני כי הזיו הוא נגד נשמתו, שבו היא זיוו והדרו וזהרו, ראויה לפרוש עליה זיו שכינתו, להיחס שביניהם". ועוד אודות הנשמה המאירה, ראה דבריו בדרשת שבת תשובה [פב:] שכתב: "הנשמה היא מאירה, כי היא הזיו והניצוץ אשר שופע מן השם יתברך... על שם [משלי כ, כז] 'נר ה' נשמת אדם'". ובח"א לר"ה טז. [א, קא.] כתב: "הנשמה... הוא יסוד האש". והובא לעיל פי"ג הערה 44.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:63)

לשונו בדרוש עה"ת [יד.]: "ועננו דומה ומיוחד לגוף, שהוא אבק פורח וענן כלה. הנה בשניהם היה חוסהו תחתיו אם בנפשו אם בגופו". ובח"א לסנהדרין צח. [ג, רטז.] כתב: "כי הענן אין לו צורה בשלימות, כאשר ידוע מענין הענן שהוא כלה. ולכך הוא מתייחס אל החמרי. וכל דבר שהוא כלה כמו הענן, מתייחס לחמרי, כי הצורה היא מקוימת... כי החומר משתנה ומתפעל, ולא כן הצורה. ולכך הענן שאין לו קיום מתיחס אל החמרי". ועוד אודות שהחמרי חלש לעומת הצורה המקויימת - ראה דבריו בח"א לערכין ל: [ד, קמג:], שכתב: "אין מדריגת החומר מדריגה חזקה, רק מדריגה חלושה. ומדריגת הצורה מדריגה שניה, שהיא חזקה". ובכך מיושבת שאלתו החמישית בדרוש עה"ת [הובא בהערה 14] "מהות מכוון והכרת פרישת זיו שכינה עליו והענן, שניהם, ולא הספיק אחד מהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:64)

ואודות המלאכים, ראה דבריו בנצח ישראל פכ"ב [ד"ה ויפה אמרו] שכתב: "אבל המלאכים אי אפשר להם שיקנו מעלת עולם הבא, שאין למלאכים קנין מעלה יותר, שהם נשארים כמו שהם נמצאים בפעל, ואין קונין מדריגה יותר גדולה. שכבר התבאר בראיות שכליות מופתיות, שאם אין הפסד - אין הויה, כי השלם לא יתהוה. לכך אצל המלאכים, שאין הפסד, לא שייך בם הויה אחרת". ובח"א לב"ב עד. [ג, קה.] כתב: "אין המלאכים מקבלים יותר ממה שבריאתם בעצמם, רק הם עומדים בהוייתם כמו שנבראו בעצמם". וראה עוד גו"א בראשית פ"א אות נב [ד"ה וראה], ושם הערה 195. וראה לעיל פ"ג הערה 5, ופי"ב הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:65)

פירוש - כאשר משה הגיע למקום מעלתו, אזי הוא הגיע לפסגת מעלת האדם. ופסגה זו היא היות האדם כלי המקבל כבוד ה'. ולכך משה קיבל כבוד ה' בדמות הזיו והענן שלפני ה'. וצרף לכאן שהאדם שאינו מקבל אינו נחשב אדם, וכפי שכתב בח"א לקידושין כב: [ב, קלא:], וז"ל: "כי האדם הוא אדם על ידי האוזן בפרט, ולא על ידי שאר דברים. וזה כי כמו הכלי, כאשר הוא גולם אין לו שם כלי [חולין כה. רמב"ם כלים פ"ח ה"א וה"ב], וכאשר יש לו בית קיבול הרי נחשב כלי. ואין האדם בעל הקבלה רק על ידי האוזן. ולכך כל שמיעה מתורגם קבלה [רש"י בראשית לז, כז]. וכאשר האדם חרש הרי האדם נחשב כמו גולם אשר אינו דבר, ולא נגמר צורתו האחרונה כלל, רק הוא חומר מוכן לקבלה. ודבר זה רמזו חכמים הנאמנים בפרק החובל [ב"ק פה:] 'חרשו נותן לו דמי כולו'. שמזה תראה כי החרש אינו אדם, ולכך נותן לו דמי 
כולו". ועוד אודות שהאוזן משמש כקבלה לאדם - ראה ח"א לכתובות ה. [א, קמט:] שכתב שם: "כי האוזן של אדם תחילה לכל האיברים והוא נחשב פתח האדם, שהאדם הוא כמו בית, והאוזן הוא פתח לאדם... ואף כי ביארנו במקום אחר כי השכל הוא נחשב צורה לאדם, בודאי כן הוא, אבל האדם הוא כמו כלי קיבול שהוא מקבל השכל, וכאשר אינו כלי קיבול... בטל ממנו צורתו... ולכך החרש והשוטה שניהם אינם אדם, השוטה מצד השכל בעצמו שאין לו השכל, והחרש כאשר אינו כלי מקבל. דמיון הבית, כאשר אין לו פתח ואינו מקבל האדם אין לו צורת הבית כלל, שהרי חסר הוא שאינו מקבל דבר, וכאשר יש לו פתח רק שהוא חרב מבלי שיושב שם אדם, גם כן בטל ממנו צורתו, כי הבית הוא לקבל האדם". וכן כתב בבאר הגולה באר השלישי [מ:-מא:], בנתיב השתיקה פ"א [ב, קא:]. ובנתיב הצניעות פ"ב [ב, קו:] הוסיף לבאר בזה מדוע אוזנו של אדם נבראה פתוחה, ולמה לא נבראה כמו העין שיש לה כיסוי, וז"ל: "כי האדם אשר הוא חרש אינו אדם... כי האדם נחשב כמו כלי, והכלי שאין לו בית קיבול אינו נחשב כלי כלל... ולפיכך בריאת האדם פתוחה... לפיכך נקרא השומע פקח [יבמות קיב:], והסתימה הוא מצד אחר ולא מצד אבר הזה. ואם היה באבר עצמו סתימה, לא היה נחשב האדם הזה פתוח... אבל אם היה הכיסוי בעצמו, היה מבטל הכיסוי פתיחתו". ובח"א מהדורת כשר, לכתובות ה. [כרך ד, עמוד נו] איתא: "ובזה הוא [האוזן] דומה לגמרי לפתח הבית, שיש לו דלת, ואין הדלת נשאר סגור, כי הדלת משמש לפתיחה, והוא מניח דבר כמו עץ שמעכב את הדלת, שלא יהיה נפתח מעצמנו. וכבר ביארנו במקום אחר כי האוזן באדם דומה לדלת הבית, ולכך העבד נרצע באוזנו ובדלת, כי האוזן והדלת שוים". וראה עוד פחד יצחק, פסח, מאמר מג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:66)

כי התורה ניתנה לו מצד כח הקבלה שיש לאדם, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:67)

כמבואר בהערה 35.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:68)

ולא אל המלאכים, החסרים נושא גשמי, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:69)

כמבואר לעיל בפרק ד [ד"ה ונתן להם]. ועוד אודות שהצלם קשור לרמ"ח אברים, ראה לעיל פ"ט [סד"ה וזהו ההפרש] שכתב: "ולכך מספר מ"ע הם כמספר אבריו של אדם, שהם רמ"ח, כי אבריו של אדם הם צורת צלמו, שבשביל מעלה זאת ראוי אל הדבוק בו יתברך". וכן כתב לעיל ר"פ יב. ובנתיב התורה פט"ו [א, סז.] כתב: "זה כי האדם יותר קרוב לקבל מלכות שמים על עצמו, שהוא צלם אלהים, ועל זה מקבל מלכות שמים. ולכך בקריאת שמע רמ"ח תיבות, כמספר איבריו של אדם. כי רמ"ח איבריו הם צלם האדם, ועל הצלם הזה הוא מקבל מלכות שמים. כי לא היה ראוי האדם לקבל עליו מלכות שמים שיהיה השם מלך עליו, אם לא מפני כי האדם נברא בצלם אלהים, ובשביל זה הוא מלך בתחתונים, והוא יתברך מלך עליו. ולכך יש בקריאת שמע רמ"ח תיבות, כנגד צלמו של אדם". ובנתיב אהבת ריע פ"א [ב, נא.] כתב: "תכלית התורה שיקנה האדם מעלה זאת העליונה, הוא צלם האלהים... כי כל התורה כולה פירוש באיזה צד יגיע למדרגה הזאת, שיהיה האדם בצלם אלהים לגמרי. ולכך המצות עשה בתורה הם רמ"ח, כמנין איברי האדם, ואיברי האדם הם צלמו... וכל התורה הוא פירוש זה באיזה ענין מגיע האדם למעלה זאת, והוא ע"י מצות עשה, שהם רמ"ח כנגד אברי האדם שהם צלמו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:70)

כמבואר לעיל ר"פ יג, וז"ל: "דע כי התורה התמימה תקיף גם כן בכל ההשגות, ולא תחסר כל בה. ועם כי נראה בעיני האדם כי דברי התורה הם כדברים פחותים ושפלים, אין בזה תמיה. כי קרה לתורת האדם מה שקרה אל האדם. כי האדם עומד בתחתונים, עם שיש לו נשמה שהיא חצובה מתחת כסא כבודו יתברך ממדרגה עליונה. גם זורח עליו צלם אלהים, שהיא המעלה העליונה. כך הם מצות התורה, עם שהם דברים גשמיים, יש להם סוד פנימי שהוא עומד ברומו של עולם. ומעתה אל יתמה האדם איך יזכה האדם לעולם הבא על ידי התורה, שהיא בדברים הקטנים והפחותים. כי השאלה הזאת גם כן כמו השאלה על האדם, איך יזכה בעל חומר לחיים הנצחיים. שהתשובה בזה, עם שהאדם הוא בעל גוף וחומר, 'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו' [אבות פ"ד מכ"א]. כי יש בו רוח אלהים נשמה קדושה, אשר הנשמה הזאת חצובה מתחת כסא הכבוד. ובשביל הנשמה הזאת זוכה האדם אל חיים הנצחיים. וכך, עם שמצות התורה נראה שהם בדברים הפחותים, יש במצות דברים עליונים על הכל, מגיעים עד עולם הבא. עד שמצות התורה שמחויב האדם לפעול, הם דומים לגמרי אל האדם ונשמתו. ולפיכך כמו האדם עצמו, אשר הוא עומד בעולם הזה, ונשמתו מגיע עד עולם הבא. וכך התורה והמצות שמחויב האדם לפעול, הם בדברים שהם בעולם הזה, ותכלית מדרגתם עומדים ברומו של עולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:71)

והנה גם המצוה וגם הנשמה [ולעניננו הנשמה והצלם חד הם] נמשלו לנר; "כי נר מצוה ותורה אור" [משלי ו, כג], וכן "נר ה' נשמת אדם" [משלי כ, כז]. וכתב על כך בנתיב התורה פט"ז [א, עא.] בזה"ל: "ובמדרש [ילקו"ש ח"ב רמז תרעא]... אמר דוד לפני הקב"ה, 'שמרני כאישון בת עין' [תהלים יז, ח]. אמר לו הקב"ה, שמור מצותי וחיה... אמר רבי אלעזר, אמר הקב"ה, נרי בידך, ונרך בידי. נרי בידך - 'כי נר מצוה ותורה אור'. ונרך בידי - 'נר ה' נשמת אדם'. אם אתה משמר את נרי, אני משמר את נרך, עד כאן. ופירוש זה, כי הנר יש לו שתי בחינות; הבחינה האחת, שהנר נתלה בגוף הפתילה. והבחינה השנית, שיש בו אור, אשר כל אור הוא בלתי גשמי. וכן הנשמה גם כן יש לה שתי בחינות; כי היא נתלה ועומדת בגוף האדם, ומצד הזה יש לנשמה יחוס אל הגוף. ויש לה בחינה גם כן אל הנבדל, באשר אין הנשמה גשמית. ולכך הנשמה היא כמו נר. וכן המצות הם כמו נר; כי מצד שהמצוה נעשית על ידי פעל אדם גשמי, יש אל המצות שייכות אל הגוף הגשמי. ומצד שהמצוה היא אלהית, יש לה שייכות אל הנבדל. רק הפרש יש בין שניהם. כי המצות הם אלהיות והם שייכים אל השם יתברך, רק שהם ברשות האדם, שהוא מקבל אותם. והפך זה הנשמה, היא לאדם, רק כי יש לנשמה דביקות בו יתברך. הנה הנשמה של אדם והמצוות שניהם יש לכל אחד צד בחינה שהיא שייכת למעלה, וצד בחינה שהיא שייכת למטה. והם כמו הנר הזה שיש לו בחינה אל הגשמות ובחינה אל בלתי גשמי. לכך אמר הקב"ה, אם תשמור נרי, שתהיה מקבל המצות ויהיה לך דביקות במצות, גם השם יתברך מקבל נשמתך, ויהיה לנשמתך דביקות בו". [וכן כתב שם בקיצור ר"פ יז (א, עב.)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:72)

כמבואר בהערה 52, אמנם כאן יוסיף לבאר מדוע אכן אין למלאכים צלם אלקי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:73)

"נושא" פירושו משרת חומרי לדבר נעלה יותר, וכמו שביאר בדר"ח פ"ב [פט:]: "כי האדם אשר ברא השי"ת, יש לו גוף וכוחות הגוף, ויש לו נפש וכוחות נפשיים. וכוחות הגוף הם כמו נושאים ומתחברים לנפש וכוחות הנפש... והגוף הוא נושא לנפש". ובח"א לסנהדרין צו. [ג, רא:] כתב: "כי השכל אי אפשר לו שלא יהיה לו נושא, כי אין השכל עומד בעצמו, וצריך שיהיה לו נושא, וכל נושא הוא חומרי, כמו שידוע". וכ"כ בנתיב התורה פ"י [א, מה.], גו"א בראשית פ"ב סוף אות יט, ושם הערה 57, שם פ"ט הערה 68. וראה לעיל פ"כ הערה 12.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:74)

אודות זיקת הצלם לגוף, ראה דבריו בדר"ח פ"ה מ"ג בביאור המשנה שם "עשרה דורות מנח עד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם וקבל שכר כולם", שכתב שם [רכ.]: "ויש לשאול, למה היו הדורות שמתחילת הבריאה דוקא כל כך חוטאים... ויש לך לדעת... שהכל נמשך אחר גוף האדם, שהוא נחשב יסוד ועיקר האדם. וכאשר היסוד הזה הוא לפי מה שראוי להיות מסולק מן הפחיתות, אחר כך מוסיף ומתעלה מעלה מעלה עד שקונה מדריגה העליונה. ודומה דבר זה אל השורש מן האילן... שהוא גדל ומתעלה מעלה מעלה. אבל כאשר אין מעלתו מצד השורש, רק עיקר המעלה מצד שהוא מקבל מדריגה עליונה, ואין לו המעלה מן השורש, דבר זה אינו נחשב מעלה, וברוב הוא מגיע אל החסרון לגמרי... שהוא דומה לאילן שענפיו מרובים משרשו, שאין כאן עמידה וקיום לזה האילן, ואדרבה, הוא מהורס ומקולקל כאשר הענפים יותר מן השורש, כי צריך שיהיה השורש והיסוד לפי הענפים אשר הם לאילן. ומפני זה תבין הדברים האלו כי אדם הראשון אשר היה נברא בצלם אלקים, והיה מקבל המדריגה העליונה. וכן כל הדורות שמן האדם ועד נח, היו קרובים אל המדריגה העליונה הזאת. ולגודל המדריגה שהיתה בהם, לא היה להם יסוד לפי ערך המעלה הזאת, ולפיכך היו דומים לאילן שענפיו מרובין מן השרשים, והיה תוספות זה חסרון... ואחר כך היה אברהם, והיה לו מדריגת הגוף בשלימות, ולפיכך היה מספר אברהם רמ"ח כנגד רמ"ח איברים שבאדם, וכמו שאמרו ז"ל [נדרים לב:] שהמליך אותו הקב"ה על רמ"ח אברים, ולכך נתנה לאברהם ברית מילה בגופו של אדם, ודבר זה הוא המעלה היותר עליונה. כי כאשר האדם בשלימות מצד גופו הגשמי, אשר דבר זה נחשב יסוד ועיקר, אז מקבל בשלימות מדריגת הצורה שהוא כמו ענף לפי שלימות גופו, ומקבל הוד הצלם האלקי כפי המדריגה העליונה שראוי אליו, ואז מדריגת השכל רוכב על החמרי... והיה אברהם הפך כל דורות הראשונים; כי אברהם היה דומה לאילן ששרשיו מרובים מן הענפים שלו, ושאר דורות היו דומים לאילן שענפים מרובים שרשיו. ולפיכך אברהם היה יסוד כל העולם הכל, לפי שהיו שרשיו מרובים". והובא לעיל פי"ט הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:75)

אודות שהמצות הן פעולות אלקיות שכליות, ראה לעיל פ"א הערה 40, ופ"ט הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:76)

להלן פרק כה [ד"ה לכך היה], שלכך קרבן העומר בא מהשעורים, שהם מאכל בהמה. וכן נגע בקצרה להלן פמ"ג [ד"ה ודבר זה]. וכן הוא בנתיב התורה פ"י [א, מה.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:77)

בא להורות איך בתוך דברי הקב"ה למשה ["החזר להם תשובה"] מקופל היסוד שהתורה צריכה להנתן לבעלי גוף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:78)

פירוש - הואיל והתורה כבר ניתנה למשה, שהוא בשר ודם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:79)

פירוש - עצם מסירת התורה למשה רבינו כולל בתוכו את המענה למלאכים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:80)

ובכך מיישב את קושיתו הרביעית בדרוש עה"ת [הובא בהערה 14], וז"ל: "מתוך אומר המלאכים 'חמדה גנוזה וכו", מוכח כי ידעו התורה והכתוב בה, עד שמעצמם היה להם לידע כי לא להם מתייחסים הדברים, כתשובת משה שהשיב להם איש איש על דגלו באותות. ולמה אם כן אמרו 'תנה הודך על השמים'". והתשובה היא, שהמלאכים טענו שאין צורך למצות שיהיו עטופות בלבוש גופני, ואפשר לתת המצות השכליות כמות שהן, ללא נושא גופני. ועל כך השיב הקב"ה שבהכרח שיהיה למצות נושא גשמי, כי דוקא מפאת רוממותן מתחייב להן מקבל גשמי. וכמו כן מתישבת קושיתו הששית, שהקשה: "אמרו מיד הודו לו להקב"ה, שנאמר 'ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ', ואילו 'תנה הודך על השמים' לא כתיב'. וכי מה אדיר יש בתחתונים עד שאמרו 'מה אדיר שמך בכל הארץ'". והתשובה היא שה"אדיר" של הארץ מתבטא בכך שהיא נצרכית להיות נושא גשמי למעלה רוחנית גדולה, ואין המעלה הרוחנית יכולה להתקיים בלעדה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:81)

לשון הגמרא [שבת פט.] "מיד הודו לו להקב"ה... מיד כל אחד ואחד [מהמלאכים] נעשה לו [למשה] אוהב, ומסר לו דבר... בשכר שקראוך 'אדם' לקחת מתנות. אף מלאך המות מסר לו דבר [סוד הקטורת]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:82)

כי האדם נמצא תחת הכסא, בעוד המלאכים סובבים את הכסא, וכמבואר למעלה [ד"ה ולפיכך אמר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:83)

שמתחברים אליו [משה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:84
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:84](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:84)

לשונו בדרוש עה"ת [יד:]: "וזהו שאמר שכל אחד מסר לו דבר. כי כל המתחברים יחד... יקבלו זה מזה מצד התחברם ויחס הדבוק שביניהם". ועוד אודות שחיבור יוצר קבלה, ראה דבריו בנצח ישראל פי"ב [ד"ה בארו ענין] שכתב: "כי אין ספק כי שני דברים אשר יש להם דביקות ביחד, מקבל זה מזה מצד הדביקות, מאחר שהם דביקים יחד". וכן ביאר בנתיב העבודה פט"ז [א, קכו:], וז"ל: "כי כל חיבור - האחד מקבל את האחר, ושניהם מקבלים זה מזה, כמו שהוא כל חיבור בעולם". וכן הוא בח"א לסוטה ד: [ב, כט:]. וכן כתב לאידך גיסא, שכאשר ישנה קבלה זה מזה, ממילא יש חיבור ביניהם, וכלשונו בנתיב הצדקה פ"ו [א, קפא:]: "הבריות מתחברים [כאשר] זה מקבל מזה, וזה מקבל מזה... ובזה הם מתאחדים". וככל שאדם מקבל מהשי"ת באופן הנכון - כך הוא דבוק יותר, כי הקבלה יוצרת דביקות. ובנתיב הענוה פ"א [ב, כ.] כתב: "כי העילה עם העלול שהוא מוכן לקבל". וכן מבאר רש"י דברים כט, ג, שז"ל: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת - להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו". וראה כתובות קיא: ששאלו "וכי אפשר לדבוק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים... מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה". הרי שהקבלה שמקבל הת"ח היא היא נחשבת לחבור ודיבוק. וראה הערה 93.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:85
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:85](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:85)

לשונו בדרוש עה"ת [יד:]: "ואמר שכולם נעשו אוהבים למשה. כי במה שמקומו תחת הכסא כאשר התבאר, הנה המלאכים הסובבים כסא כבודו יתברך, כאשר יסבו העבדים כסא אדוניהם, יתחברו יתחברו בזה כלם אל משה, אשר אחז בכסא הכבוד גם כן. כי תמיד יתחבר כל הסובב לאמצעיתו. וכן האמצע לכל סבובו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:86
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:86](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:86)

יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וכגון, בגו"א בראשית פ"ד אות י [ד"ה אמנם] כתב: "כי האמצעי משותף לשני הקצוות". ושם פכ"ח אות כג [ד"ה ומסתייעא] כתב שבית המקדש מאחד לתוכו עליונים ותחתונים, כי הוא באמצע. ושם שמות פכ"א סוף אות ג כתב: "כי האמצע מקשר כל החלקים, לפי שהוא באמצע". ובנתיב הענוה פ"ג [ב, ז.] כתב: "האמצע היא רשות אל הכל ומשותף לכל". ובנצח ישראל פ"א [ד"ה וכל זה] כתב: "כי לעולם האמצעי מאחד ומקשר הכל". וראה שם הערה 58. והובא לעיל פכ"א הערה 67. וכן הוא בבאר הגולה באר הרביעי [עו:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:87
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:87](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:87)

בע"ז ה. אמרו שלולא חטא העגל, היו ישראל חיים לעולם כתוצאה ממתן תורה. וכתב על כך בח"א שם [ד, לא.]: "וראוי בשביל זה אל התורה שם 'אור', כי האור מתיחס בכל מקום אל המציאות, והחושך אל ההעדר. כמו שאמר במדרש [תנחומא וישב, ד] 'חושך' [בראשית א, ב] זה מלאך המות. פירוש כי מלאך המות הוא כח ההעדר, ראוי שיקרא 'חושך', מפני שהוא מבטל המציאות אשר נקרא בשם 'אור'. שאין לך דבר יותר נמצא מן האור, כי הוא נותן מציאות לכל שאר דבר. כי בחושך, אע"ג שהדבר נמצא, אינו נחשב נמצא. וכן ההעדר נקרא חושך, שהרי ע"י החושך הדבר בלתי נמצא. וכאשר ראוי אל התורה המציאות, אין שולט עליו העדר, לפי חוזק המציאות אשר יש אל התורה, שהוא שכל נבדל מן החמרי לגמרי". ובע"ז כה. אמרו "למה ת"ח דומה... ולא עוד אלא שמלאך המות אוהבו". ובח"א שם [ד, נו:] כתב: "פירוש דבר זה... ואמר כי יותר מזה שמלאך המות אוהב אותו, כי התורה היא למעלה ממדריגת מלאך המות. וזה כי הדבר שהוא מציאות בפעל לגמרי, אין כח להעדר שהוא מן מלאך המות לשלוט בו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:88
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:88](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:88)

בדרוש עה"ת [יד:] הרחיב בזה, וזה"ל: "ואף מלאך המות, הגם כי הוא מתנגד אל האדם, היה מתחבר אליו בבחינה זאת, והיה מוסר לו דבר. כי הניגוד לא ימצא ולא יראה כי אם למטה בארץ, במה שהאדם בעל גוף ומקבל העדר ומיתה, בדבר זה הוא מתנגד אליו. אבל כשהוא במקומו המיוחד לו למעלה, אשר אין שם העדר ואפיסה, גם המלאך הזה יש לו חבור עמו כשאר סובבי כסא. והוא הדבר אשר אמרו ז"ל כי כל זמן שהאדם עוסק בתורה אין מלאך המות שולט בו, כמו שאמרו אצל דוד בשבת [ל:]... וכל זה כי השטן אינו מתנגד אל האדם רק מצד הגוף אשר לו, ולא מצד התורה השכלית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:89
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:89](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:89)

יש להעיר, כי במקומות אחרים ביאר שהתנגדות ארבע המלכיות נגד ישראל היא בבחינת ארבעת הצדדים המתנגדים לאמצעי. וכגון בח"א למנחות נג: [ד, פד:] כתב: "כי ד' מלכיות ביחד הם מתנגדים אל האמצע ביחד, כי הוא נבדל מד' רוחות, ואינו אלא התנגדות אחד. וישראל הם האמצעי, שעומד בתוך ד' רוחות נוכחי להם, מתנגד אל כלם". ובאור חדש [סט:] כתב: "ארבעה מלכיות אלו שהיו מתנגדים ואויבים לגמרי לישראל, שלא היו כמותם, בעבור שהיה כוונתם לבטל את ישראל. וההתנגדות הוא ארבע, דהיינו ד' צדדים, שהם מתנגדים אל האמצעי שהוא עיקר". וראה עוד בגבורות ה' פ"י [ס:]. וכיצד דברים אלו מתיישבים עם דבריו כאן "כי לכל דבר יש התנגדות, חוץ מן האמצעי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:90
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:90](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:90)

כמבואר לעיל פרקים כא, כג, שהתורה מיוחדת למשה מפאת נבואתו וענותנותו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:91
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:91](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:91)

אודות שהתורה היא סדר העולם - הנה זהו יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמה, ראה דבריו בנתיב התורה ר"פ א [א, ג.] שכתב: "דברי תורה תומכין כל העולם... כי לכך הוסיף ה"א בששי לומר כי כל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד ששי בסיון, אם יקבלו ישראל התורה - מוטב... וא"כ ד"ת מחזקים ותומכים הכל, עד שיש לעולם קיום. וכל זה מפני כי התורה היא סדר האדם, באיזה מעשה יהיה נוהג, ואיך יהיה נוהג, ואיך יהיה מסודר במעשיו, וזהו ענין התורה. וכמו שהתורה היא סדר האדם, כך התורה היא סדר של העולם, עד שהתורה היא סדר הכל. רק כי סדר האדם הוא נגלה ומפורש בתורה... אבל סדר העולם כולו ג"כ הוא בתורה, שאין התורה רק סדר המציאות העולם בכללו. וזהו שאמרו במדרש [ב"ר א, א] שהיה מביט בתורה וברא את עולמו, ר"ל שהתורה בעצמה היא סדר הכל. ולכך כאשר רצה השי"ת לברוא את עולמו ולסדר אותו, היה מביט בתורה, שהיא סדר הכל, וברא את עולמו... והסדר הוא מקיים הכל. ולכך אמרו שכל מע"ב היו תלויים ועומדים עד שהיו ישראל מקבלים התורה, שאז היו מקבלים בעולם התורה שהיא סדר הכל, ובה יהיה מתקיים הכל". וכן כתב בדר"ח פ"ג מי"ד [קמו:], שם פ"ה מכ"ב [ערה.], גבורות ה' פ"ע [שכב.], באר הגולה באר הרביעי [סט.], ועוד. וראה לעיל פ"ד הערה 50, פ"ח הערה 32, פי"ד הערה 41, פי"ז הערה 1, וכאן הערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:92
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:92](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:92)

והכל מחוברים לתורה, שהיא שורש סדרם. ובאבות פ"ו מ"ב אמרו "כל העוסק בתורה לשמה... נקרא ריע אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות" וכתב שם בדר"ח [רפא.] לבאר: "ולכך אמר כי מי שעוסק בתורה לשמה נקרא ריע למקום ולתחתונים. וזה כי התורה היא דביקות אל הש"י ואל התחתונים, ולפיכך מצד הזה הוא ריע אל הש"י ואל התחתונים... ומי שלומד תורה לשמה הנה יש לו קשור ודביקות עם הש"י, והש"י עמו. וכן יש לו חבור עם הנמצאים כולם. ודבר זה מבואר איך כל הנמצאים יש להם קשור וחבור עם התורה, והתורה עם הש"י. כי התורה היא סדר הנמצאים אשר סדר הש"י, וזה שאמרו [ב"ר א, א] שהיה הקב"ה מביט בתורה וברא את העולם. ובשביל כך יש לכל הנמצאים חבור אל התורה, שבהם נברא הכל. והתורה היא הסדר שמסודר ומתחייב מן הש"י. ולפיכך מי שעוסק בתורה לשמה, אחר שעוסק בתורה לשמה, והתורה יש לה קשור עם הש"י, בשביל זה נקרא ריע למקום, וכן נקרא מצד זה ריע לבריות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:93
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:93](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:93)

כמבואר למעלה לפי הסברו הראשון [שהחיבור למשה נעשה מפאת היותו אמצעי], וראה הערה 84. [וקצ"ע מדוע כאן (בהסברו השני) הרחיב יותר לבאר ענין זה מאשר לפי הסברו הראשון. וכן להסברו השני הזכיר תרתי; "חיבור" ו"צירוף" (ארבע פעמים), ואילו להסברו הראשון לא הזכיר כלל "צירוף", אלא "חיבור" בלבד. וכמו כן כאן הדגיש "שכל אחד מסר למשה דבר משלו", ואילו להסברו הראשון רק כתב "כל אחד מסר לו דבר", ולא הוסיף שהוא "דבר משלו". ובע"כ שהחיבור לאמצעי (הסברו הראשון), והחיבור אל הסדר (הסברו השני), חלוקים זה מזה.] ובגמרא [נידה ע:] אמרו על הפסוק [משלי ב, ו] "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" - "משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, ומשגר לאוהביו ממה שלפניו". ופירש רש"י שם "כך החכמה שהיא לאוהביו של מקום נתנה להם מפיו, ולא מאוצר אחר". והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:94
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:94](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:94)

והרי על מלאך המות נאמר "והנה טוב מאוד" [בראשית א, לא] "זה מלאך המות" [ב"ר ט, י]. וכן הזכיר להלן פכ"ה [סד"ה לכך היה]. ונראה לבאר זאת עפ"י דבריו בח"א לכתובות עז: [א, קנח.], שכתב: "מלאך המות מצד מה הוא סבה לדבוק עליון, כי מצד שהגוף נעדר הוא קונה התדבקות במדרגה הנבדלת. ולפיכך מלאך המות שהוא כח מפסיד הגוף, מגביה ומקרב אותו אל מקום מדרגתו, אחר שהמיתה הוא העדר הגוף, ועל ידי זה קונה האדם הדבוק העליון אחר המיתה. וכאשר הוא קרוב אל סלוק שלו מן עולם הגשמי, אמר שקנה הדבוק לגמרי". ובנתיב התשובה פ"ב [ד"ה אמנם עיקר] כתב: "כי התשובה מה שהוא שב אל השם יתברך בכל לבבו ובכל נפשו. ודבר זה הוא סדר העולם, שהעולם הזה שב אל השם יתברך, ואין לו קיום מצד עצמו, רק שהוא שב אל השם יתברך, אשר ממנו הוא נמצא, ואליו שבים כל הנמצאים. וזהו קיום שלהם, מפני שהם שבים אל השם יתברך. ובדבר זה הארכנו בפרק משה קבל [אבות פ"א מ"ב] מה שהעולם עומד על העבודה הוא מטעם שהעולם יש לו השבה אל השם יתברך, והוא קיומו, וזולת זה לא היה קיום אל העולם". ולכך מובן היטב מדוע מלאך המות משתייך אל סדר העולם, כי על ידו העולם שב אל ה', והשבה זו היא מסדר העולם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:95
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:95](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:95)

"בשכר שחרפוך וקראוך 'אדם', נוצר מאדמה, לשון שפלות" [רש"י שם]. ופירושו, כדי לתקן את המעוות שהמלאכים קראו למשה "אדם", לכך הוזקקו למסור למשה דבר אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:96
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:96](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:96)

לעומת המלאכים, ש"הקדושה שנתן השם יתברך למלאכים שהם נבדלים מן החומרי" [לשונו בנתיב הפרישות פ"א (ב, קיב:)]. ושם מאריך לבאר היחס שבין האדם החומרי לעומת המלאך הנבדל מהחומר. והובא לעיל פי"ב הערה 21.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:97
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:97](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:97)

"שאם לא כן" - שכל מלאך לא היה מוסר למשה דבר אחד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:98
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:98](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:98)

ובכך הדגישו את הפער הקיים בין המלאכים לאדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:99
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:99](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:99)

ובכך מיישב את שאלתו השמינית בדרוש עה"ת [הובא בהערה 14]: "מה שנעשו אוהבים למשה, דיו שלא ישנאוהו כבראשונה". כי בכדי להתגבר על הפער הקיים בין האדם החומרי למלאכים הנבדלים מהחומר, לא סגי שלא ישנאוהו כבראשונה, אלא יש צורך בחבור של קום ועשה, וכמו שנתבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:100
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:100](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:100)

כמבואר לעיל ד"ה במאמר הזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:101
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:101](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:101)

בד"ה במאמר הזה: "היה משה מתעלה אל העליונים, עד שהיה ראוי לקבל התורה, שהיא מתיחסת אל העליונים". וראה שם הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:102
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:102](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:102)

יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. ולדוגמה, בנצח ישראל פ"י [ד"ה ועוד יש] כתב: "גמילות חסדים מדת אברהם". וכן הוא בדר"ח פ"א מכ"ב [כח:], שכתב: "גמ"ח שהיה מידת אברהם, כמו שמבואר בכתוב שהיה זריז בכל גמ"ח, דהיינו קבלת אורחים [בראשית יח, ב-י], וכן ממה שהכתוב אומר [בראשית כא, לג] 'ויטע אשל בבאר שבע', ודרשו ז"ל [סוטה י.] פונדק או פרדס... וכתיב [מיכה ז, כ] 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם'. ודבר זה מבואר, ואין להאריך כלל". ובח"א ליבמות עט. [א, קמד:] כתב: "גמ"ח מן אברהם, דכתיב אצלו [בראשית יח, יט] 'למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה וגו", הרי לך כי מידת אברהם מידת החסד, כאשר ידוע". וכן כתב בגו"א בראשית פכ"ד אות טז [ד"ה ועוד] כי "גמילות חסדים - לאברהם". וכן הזכיר בנצח ישראל ר"פ נב, בגבורות ה' פס"ט [שיז:], ועוד. וראה לעיל פ"כ הערה 19, 69.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:103
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:103](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:103)

בגבורות ה' פל"ו [קלו.] הביא ג"כ מדרש זה, וכתב לבאר: "תמצא שהיו מלאכים רגילים ושכיחים ביותר אצל אברהם, ולא עוד אלא שבאו אל אברהם לאכול. וזה יורה שהיה אברהם משותף עם המלאכים. ובמדרש רבות בפרשת יתרו [שמו"ר כח, א] 'ומשה עלה אל האלהים' [שמות יט, ג], באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה, עשה הקב"ה קלסתרין של פניו דומה לאברהם, ע"כ. בארו בזה בשביל זכות אברהם היה בא משה במחיצת המלאכים. מפני שהיה אברהם גומל חסד וטוב לבריות, וזהו מדת מלאכים שהם משפיעים הטוב. אבל במשה נמצא פעמים שהיה כועס, שאמר [במדבר כ, י] 'שמעו נא המורים', ואין זה ממדת המלאכים. ונקרא משה 'איש האלהים' [דברים לג, א], וזהו מדת הדין. לכך עשה השם יתברך קלסתר פניו של משה כדמות אברהם. פירוש כי לגומלי חסד יש קלסתר מיוחד, מורה על הטוב, כי אין להם פני כעס. ועשה הקב"ה קלסתר פניו כאילו היה מדתו מדת אברהם, ולכך היה אפשר לו להיות נכנס במחיצת המלאכים, ומכל מקום יש לאברהם מדת מלאכים". ובגו"א בראשית פל"ב אות ב [ד"ה וראה] סלל לו דרך אחרת בביאור מדרש זה, וכלשונו שם: "וראה איך הבדל גדול יש בין האבות ובין משה רבינו עליו השלום, שהרי במדרש רבות פרשת יתרו [ומביא שם המדרש]... ראה כי לא היה ראוי משה רבנו עליו השלום להתקיים בין המלאכים, עד שנדמה פניו קלסתר פניו של אברהם". הרי שלא תלה את ההבדל בין אברהם למשה במידותיהם [חסד לעומת דין], אלא בכך שאברהם הוא אב, ואילו משה אינו אב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:104
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:104](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:104)

והרי אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע [מגילה כח.]. ובנתיב הצדק פ"ג [ב, קמג.] כתב: "כי אסור להסתכל בצלמו, כי אם יביט בו יהיו עיניו מתחברים אל הרע, ולכך אסור להסתכל ברשע". וכבר נתבאר שעיקר הצלם בא על הפנים [לעיל פ"ד הערה 70]. הרי שרשעת הרשע מתבטאת בפניו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:105
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:105](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:105)

כי הגעה למקומו של השני מורה על חיבור אליו, וכפי שכתב בגו"א בראשית פי"ח אות ז: "כל ברית בין שני אוהבים, שהאוהב מראה האהבה כאשר הוא בא למקום ששם אוהבו". ואהבה היא חיבור ודביקות בעצם [לעיל בהקדמה הערה 48].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:106
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:106](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:106)

בא לבאר כיצד לאמיתו של דבר מתייחס משה לאברהם, עד שיכול להתלבש במדת אברהם. ועל כך משיב שהואיל ומשה הוא צאצא ובן מהאברהם, לכך כח האב מלוה את הבן לעת מצוא. דוגמה לדבר; נאמר [בראשית יט, כט] "ויזכור אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'", ופירש רש"י שם: "מהו זכירתו של אברהם על לוט, נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה 'אחותי היא' [בראשית יב, יט], ולא גלה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקב"ה עליו". והרא"ם שם הקשה: "כי הדברים ידועים שלוט היה חביב לאברהם אבינו כבנו, כי הוא בן אחיו [בראשית יא, לא]... ואיך לא יאהב אותו". ולכך אין מקום לתמוה "מהו זכירתו של אברהם על לוט". וכתב על כך הגו"א [שם אות לח] בזה"ל: "כי לא יתכן זכירה של אברהם על לוט בכל זה, דאם משום שהיה קרובו, לא מצאנו במדת השם יתברך רק שהוא זוכר חסדי אבות... אבל לוט בן אחיו היה, לא שייך זכירה בזה שיאמר 'ויזכור אלקים את אברהם'... אמנם מה שרמזו רז"ל [ב"ר נא, ו] במה שאמרו ששמע לוט שאברהם אמר על שרה 'אחותי היא' ושתק - הוא סוד מסתרי תורה. והוא נתבאר במה שאמרו חכמים ז"ל [ב"ר מא, ו] כי היה קלסתר פניו [של לוט] דומה לו [לאברהם]... והכוונה לרז"ל בזה כי בפנימית הענין יש ללוט צרוף וייחוס אל אברהם, אע"ג דבנגלה היה לוט פירש מאברהם [בראשית יג, יא], יש בפנימית הענין דבר גדול, שיש לו ייחוס אל אברהם, שהרי לא היה מגלה סוד אברהם ופנימיתו". הרי ששתיקת לוט מכשירה אותו להחשב כבנו של אברהם. [וזהו דיוק לשון רש"י בדברים (ב, ה) "בשכר שהלך (לוט) אתו למצרים ושתק... עשאו כבנו".] וכשם שיחוס לוט לאברהם עמד לו בעת שהיה זקוק לכך בהיותו בסדום, כך יחוס משה לאברהם עמד לו בעת שהיה זקוק לכך בהיותו במרום. ובשניהם היחוס לאברהם מתבטא בכך שקלסתר פניהם היה דומה לאברהם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:107
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:107](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:107)

שהרי המלאכים היו נמשכים אחריו. ובגבורות ה' פל"ו [קלו.] כתב: "צוה לאכול מצה... נגד אברהם... כי אברהם ראוי להיות נקרא בשם 'מצה', כי המצה משוללת מן שאור, כי כל עיסה יש בה שאור, ומצה - עיסה שאין בה שאור. וכך היה אברהם גר, היה נבדל מן הגוים. וכל האומות היה בהם שאור בעיסה שלהם ["יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו" (רש"י ברכות יז.)], ואברהם היה לו גוף טהור נבדל משאור הגוים... ותמצא שהיו מלאכים רגילים ושכיחים ביותר אצל אברהם... וזה יורה שאברהם משותף עם המלאכים... שהם בלי שאור. לכך המצה היא לאברהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:108
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:108](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:108)

מכאן משמע ש"אדם" נאמר על שם המעלה העליונה הנמצאת בו. וכן כתב בדרוש עה"ת [טו.]: "כי האדם... מצד שנברא בצלם אלקים מעלתו עליונה ביותר, כאשר יורה שמו 'אדם'". אמנם לכאורה לעיל בזה הפרק [ד"ה מה אנוש] כתב לא כך, שז"ל: "ואמר 'מה אנוש' נגד הנפש, 'ובן אדם' נגד הגוף, שהוא אדמה". וראה שם הערה 26 שהובאו מדבריו בדר"ח בדר"ח פ"ד מ"ד [קסז.], שכתב שם "שם 'אדם' יאמר על שם האדמה בלבד". וכיצד כאן כתב ששם "אדם" מורה על מעלתו העליונה. אמנם לק"מ, כי בנתיב התורה פט"ו [א, סג.] כתב בגדר שם "אדם" בזה"ל: "כי האדם הוא בכח והוא נברא שיצא אל הפעל על ידי תורה ומצות. ולכך נקרא בשם 'אדם', על שם אדמה, כי האדמה היא בכח ויצאה אל הפעל. ולפי הסברה יותר ראוי שיהיה נקראת הבהמה בשם הזה, שהיא אדמה גמורה. אבל הוא הפך זה, שהאדם שיש בו השכל נקרא 'אדם' על שם אדמה. וזהו כי דומה אל האדמה שנזרע בו החטה, שהוא זרע נקי, והאדמה מוציאה זרע אל הפעל, עד שהיא בפעל. וכך נזרע בגוף האדם - שהוא נברא מן האדמה - הנשמה, שהיא זכה ונקיה בלא פסולת. וצריך האדם להוציא אל הפעל הדבר אשר נזרע בו, ולכך נקרא 'אדם'". [והובא לעיל פ"ג הערה 18.] הרי אע"פ ששם "אדם" מורה על היותו מהאדמה החומרית, מ"מ שם זה גונז בתוכו את כח הצמיחה של האדמה, בדמות נשמה שנזרעה בו. ולכך שפיר שם "אדם" מורה על הבכח של המעלה העליונה שטמונה באדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:109
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:109](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:109)

ראה הערה 51.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:110
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:110](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:110)

לשונו בגבורות ה' פ"ו [לח.]: "מדריגת אברהם... שהוא יסוד הראשון לכל... ואין לך יסוד יותר מן אברהם... וכן נקרא אברהם בכתוב [ישעיה נא, א-ב] 'הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם'. קרא אברהם 'צור', אשר הוא יסוד חזק שעליו נבנה הכל... ואברהם ראשון והתחלה... לאומה הישראלית". ובדר"ח פ"ה מ"ד [רכה:] ביאר שאברהם מורה על התקופה הראשונה של עם ישראל [שעבוד מצרים עד בנין הבתים], וכתב שם בתוך דבריו: "כי גאולת ישראל במצרים מצד אברהם, שהיה התחלת ישראל". וכן כתב בנצח ישראל פנ"ט הערה 147, נתיב הענוה פ"ב [ב, ה:], ח"א ליבמות סד. [א, קמב:], ח"א לב"ב נח. [ג, פג.], וח"א למנחות נג: [ד, פג.]. ויש בזה הטעמה מיוחדת. כי הנה התואר "אדם" של אברהם נאמר בהקשר להיותו "גדול", שהרי נאמר [יהושע יד, טו] "האדם הגדול בענקים". ו"גדול" מורה על מידת החסד שלו, וכפי שכתב בנצח ישראל פנ"ב [ד"ה התבאר לך]: "מדת אברהם הוא מדת החסד... כל חסד הוא גדול". [וראה לעיל פ"כ הערה 21]. ובאור חדש [קע:] כתב: "אברהם היה לו הגדולה... ודבר זה ידוע, כי אברהם נקרא 'האדם הגדול בענקים'". וכן הוא בגו"א בראשית פי"ב אות ה, ושם במדבר פכ"א אות לג [ד"ה ואמרו]. ומהקשר הפסוק מתבאר ששם "אדם" של אברהם נובע ממידת חסדו. והרי כך נאה וכך יאה. שהנה נתבאר כאן בהסברו הראשון שאברהם נקרא "אדם" משום שהיה דומה למלאכים. ודמיון זה אינו אלא מחמת "שהיה גומל חסד" [לשונו למעלה], ולכך שפיר קישר הכתוב שם "אדם" של אברהם ל"גדול" שבו. וכן לפי הסברו השני כאן שאברהם נקרא "אדם" משום שהוא התחלת ישראל, מובן היטב כיצד התחלתיות זו קשורה למידת החסד. כי כבר השריש המהר"ל שמידת החסד קודמת היא לכל המידות האחרות [גו"א במדבר פ"ב אות ב, ושם הערה 25, וראה פחד יצחק ר"ה מאמר א, אות ד]. וקדימות זו היא הסבה שאברהם הוא האב הראשון, והתחלת ישראל. באופן שנתבאר ששם "אדם" מיישך שייכי למידת החסד. וראה הערה 113.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:111
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:111](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:111)

המלאכים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:112
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:112](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:112)

כמבואר למעלה [ד"ה ואז אמר].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:113
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 24:113](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/24:113)

קצת קשה, כי דבריו המסיימים פרק זה נראים כמתייחסים למאמר הגמרא [שבת פח:] שהובא למעלה, ששם נתבאר שהתורה ניתנה דוקא לקרוצי חומר. אך לכאורה אין בדברים אלו התייחסות למאמר המדרש שהובא בסמוך, שהקב"ה צר קלסתר פני משה כפני אברהם, כי פני אברהם מורים על מידת החסד. כי שם לא נתבאר שהתורה ניתנה דוקא לאדם מפאת חומריותו. ודוחק לומר שדבריו כאן מתייחסים אל לפני פניו, ופוסחים על לפניו. אמנם זה לא קשה, כי גם במדרש מבואר שמשה קבל את התורה "בשביל אותו שנקרא 'אדם'". והרי שם "אדם" מורה באצבע על הנושא הגשמי, שהוא האדמה [ראה הערה 108]. ולכך אף המדרש ביאר שהתורה שייכת למשה מפאת חומריות האדם. אך טעמא בעי, כיצד מידת החסד של אברהם משתייכת במיוחד ובמסוים אל הנושא הגשמי, עד שנקרא מחמתה בשם "אדם". אמנם בנצח ישראל פל"ו [ד"ה וקאמר ליה] כתב: "כאשר אדם הוא בעל גמילות חסד ובעל תורה... הוא מתחבר בטוב ... כי התורה היא טוב בלתי גופני... וגמילות חסדים היא טוב גופני, שהוא עושה טוב לבריות. כי בני אדם בעלי גוף צריכין זה לזה, וזהו ענין גמילות חסדים. ואיש כזה הוא טוב לגמרי, שהוא טוב לשמים ולבריות... בתורה - שהיא טוב אלקי, וטוב הבריות - שהוא טוב גופני". וכל זה מבחינת מקבל החסד. ובנתיב גמילות חסדים ר"פ א [א, קמו.] כתב שה"ה מבחינת נותן החסד, וכלשונו: "בעל גמ"ח יש בו הטוב הגמור, שהוא מטיב לאחרים, ולאדם כמו זה יש לו זכות ודקות החומרי, ואינו אדם חומרי גמור, כי החומר אינו משפיע רק הוא מקבל תמיד... כי החומרי הוא מקבל ואינו משפיע לאחר. ולכך בעלי גומלי חסדים, שעושים הטוב, ומשפיעים לאחרים, אינו חומרי, רק יש לו זכות החומר... יש בגמ"ח זכוך החומרי". הרי שגמ"ח קשורה לחומריות האדם ולזיכוכה. ונראה להטעים נקודה זו. שהנה אברהם הצטיין במידת החסד [כמבואר בהערה 102]. וכן מצאנו בו שהיה פרוש לגמרי מהערוה, ואף בדידיה לא איסתכל [ב"ב טז., וראה על כך נצח ישראל פ"ד (ד"ה אף כי), ושם הערה 75]. ומהו הקשר שביניהם. אמנם לפי המבואר ניחא, כי נתבאר שלעושה חסד יש זכוך החומרי. ובזכוך חומרי זה מקופלת מהותו של אברהם אבינו; הוא המביא להצטיינותו במידת החסד, וכמבואר. הוא המביא לפרישתו המוחלטת מהערוה, שהרי יצר הערוה נובע מהפחיתות שבגוף. [ראה לעיל פ"א הערה 80, ופ"ז הערה 31. וראה עוד בנתיב גמ"ח פ"א (א, קמז.) ובנתיב כח היצר פ"א (ב, קכב.) שרמז שם ג"כ שתורה מצילה מחטא ע"ז, וחסד מציל מחטא עריות.] והוא המביא שתהיה לו מידת הגוף בשלימות [כמבואר בדר"ח פ"ה מ"ג (רכ:), שלכך גימטריה של שמו עולה לרמ"ח, כמנין אברי אדם]. ובפרק זה נתבאר שהוא מביא אף לדבר רביעי; התורה השכלית תינתן לגומל חסדים, כי התורה ניתנת רק לבעלי חומר וגוף. וזהו פן נוסף שבחיבור שבין תורה לחסד, ולאש שחורה שעל גבי אש לבנה, ולכך שתורה תחילתה גמ"ח וסופה גמ"ח [סוטה יד.]. ו"כל האומר אין לו אלא תורה, אפילו תורה אין לו" [יבמות קט:]. ודו"ק.