## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 32

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:1)

"תחת ההר ממש" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:2)

"קובא שמטילין בה שכר" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:3)

"שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם, יש להם תשובה, שקבלוה באונס" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:4)

"מאהבת הנס שנעשה להם" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:5)

ענין זה של כפית הר כגיגית מובא בהרבה מקומות נוספים בספריו, והם; למעלה פט"ז [ד"ה ואם יאמר], להלן ס"פ נא, גו"א שמות פי"ט אות כב, נצח ישראל פי"א [ד"ה ובפרק ר"ע], בהקדמה לאור חדש [מו.], שם בהמשך [רטז:], בהקדמה לדרוש עה"ת [ד:], באר הגולה באר הרביעי [סוף מג:], ובח"א לע"ז ג. [ד, כ.]. ויובאו להלן בהערות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:6)

"ולמה הוצרך לזה" [לשונו בגו"א שמות פי"ט ריש אות כב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:7)

לשון תוספות: "שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה, שיצאתה נשמתן".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:8)

שהרי אמרו [שבת פט:] "בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם 'בני בכורי' [שמות ד, כב]". הרי שתואר "בני בכורי" של ישראל נקבע ונחקק להם מחמת שהקדימו נעשה לנשמע. ומה שכתב "לא יסוף זכות זה מזרעם וזרע זרעם עד העולם", יתבאר על פי דבריו בנצח ישראל פי"א [ד"ה ודבר זה], שכתב שם שתואר "בני בכורי" מחייב בחירה נצחית שאינה בת שינוי וביטול, וכלשונו: "שהבכור הוא אחד, כי אי אפשר שיהיה שני בכורים לאחד. כך אי אפשר שיהיה אל השם יתברך שנים שהם ראשית. מאחר שהוא יתברך אחד, לא יושפע ממנו בראשונה... רק אחד... ודבר זה מורה על הקשור והחבור שאין לו פירוד כלל. כי אם לא היה האומה הזאת נקראת 'בני בכורי' על שם שהוא אחד, והיו לו שני בנים, לא היה לאחד מן השנים החבור גמור... אבל כיון שהם נקראים 'בני בכורי', והבכור הוא אחד, מורה שיש כאן חבור גמור, לפי שהם מושפעים מאמתת עצמו. ולחבור הזה אי אפשר שיהיה לו פירוד כלל, וכי יש שנוי לאמתת עצמו. והכל נרמז בשם הנכבד הזה שנקראו 'בנים'. והדברים האלו גדולים מאוד מאוד... כי אין שייך בטול לענין זה אשר נקראו ישראל 'בנים', כי שם 'בנים' מצד אשר השם יתברך הוא עלה להם, כמו האב שהוא עלה אל הבן, והוא מצד עצמו של האב, ודבר זה אין שינוי לו בכל חטא אשר יעשו, תהיה החטא מה שהוא". הרי זכות "נעשה ונשמע" נשאר לדורות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:9)

לשונו בנצח ישראל פי"א [ד"ה והתוספות מפרשים]: "ואין דעתינו נוחה בתירוץ זה [של תוספות], שכל זכות ישראל [הוא] שאמרו 'נעשה ונשמע', וחס ושלום שהיו חוזרין מדבר זה". ובגו"א שמות שם כתב: "ואין דעתי נוחה בפירוש זה לעשות כל זכות ישראל שהקדימו נעשה לנשמע לאין, שיחזרו מזכותם הגדול, שהוא לדורי דורות". ובהקדמה לאור חדש [מה:] כתב: "ובאמת התירוץ [של תוספות] הוא קשה מאוד, כי מה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע הוא זכות הגדול של ישראל, ואיך נאמר שהיו חוזרים ממה שאמרו 'נעשה ונשמע'. ושם [שבת פח.] אמרו נמשלו ישראל לתפוח, מה תפוח פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. ולפירוש התוספות הרי היו חוזרין בהם כשראו האש הגדולה. ועוד אמרו אמרו שם [שבת פח.] בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ק"ך רבוא של מלאכי שרת, וקשרו לכל אחד שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. ולפירוש התוספות הרי היו חוזרים בהם". ובגו"א שם כתב לישב את שיטת תוספות, וז"ל: "ואולי התוספות סבירא להו דכיון דמחמת יראה חזרו להם, לא נחשב לחזרה למעט זכותם". ובאור חדש [מה:] ביאר את התוספות בזה"ל: "וצריך לומר לפירוש התוספות כי הוא יתברך יודע הוא שלא היו חוזרין רק בשביל שראו את האש הגדול, ודבר זה אינו חזרה, כי ישראל היו סבורין כי תמיד ידבר השם יתברך עמהם כך, ויהיה להם חזרה. אבל השם יתברך ידע כי לא יהיה זה רק בפעם הזה, וכמו שאמרו אחר כך [שמות כ, טז] 'דבר אתה עמנו ונשמעה', לכך אין חזרה... שלא היו חוזרין רק בשביל שהיו סבורין כי ידבר הש"י עמהם תמיד, ולא יוכלו להתקיים, כמו שאמר [דברים ה, כב] 'אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלוהינו עוד ומתנו'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:10)

מדובר שם שלעת"ל אומות העולם יטענו כלפי הקב"ה "רבש"ע, כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל", ומתוך כך רצונן שהן ישתוו לזכויותיהן של ישראל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:11)

שהקב"ה ישיב בחזרה לאומות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:12)

אלא מוכח שישראל "לא היו חוזרים בהם כלל" [לשונו באור חדש (ריש מו.)]. והדרא קושיא לדוכתא מדוע היה צורך בכפית הר כגיגית, כאשר כבר ישראל הקדימו ואמרו "נעשה ונשמע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:13)

לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב: "אבל העיקר הפירוש אשר נראה פשוט, כי כפה עליהם ההר כגיגית לומר 'אם לא תקבלו התורה שם תהא קבורתכם', לומר כי התורה היא הכרחית לקבלה. ואם לא יקבלו התורה - שמה תהא קבורתם. וידוע, כי דברים המוכרחים להיות הם חשובים במעלה יותר, שאי אפשר מבלעדם, ואין קיום לנמצא בזולתם. לכך כפה עליהם ההר כגיגית להודיע מעלת התורה, שאי אפשר מבלעדה כלל. ואם לא היה עושה זה, היו אומרים כי התורה אין הכרחית לעולם, רק ברצון קבלו עליהם, ואם לא קבלו - לא היו צריכין... וכאשר ראו שעיקר נתינתה על ידי כפיית ההר, היו מוכרחים לומר כי נתינתה מוכרחת, שאין להם קיום זולתה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:14)

פירוש - הואיל והדברים המוכרחים הם יותר במעלה מהדברים שאינם מוכרחים [כמבואר בהערה הקודמת], והתורה היא מוכרחת להיות בעולם, לכך מן הנמנע הוא שדבר שהוא כה מרומם [התורה] יתקבל כדבר שאינו כה מרומם [בבחירה]. והרי זה דומה למלך שיש לו כלי זהב, ומקלסין אותו בכלי כסף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:15)

לשונו בהקדמה לאור חדש [מו.]: "והנראה כי לא היו חוזרים בהם כלל. ומה שהקשו בתוספות למה כפה עליהם הר כגיגית, הרי כבר קדמו נעשה לנשמע. דבר זה מפני כי התורה שהיא לישראל בה קיום העולם, וכמו שאמר [שבת פח.] אם מקיימין את התורה מוטב, ואם לאו - אחזיר את העולם לתוהו ובהו. וא"כ התורה הוא מחויב והכרחי. ומה בכך שהם קבלו התורה והקדימו נעשה לנשמע, מ"מ נתנה לישראל התורה כמו שהיא בעצמה. וכיון שהתורה בעצמה הכרחי, כך נתינת תורה לישראל בהכרח הגמור. שאם אין התורה העולם חרב... ואיך לא יהיה כפה עליהם הר כגיגית, כי יאמרו כי התורה אינה מוכרחת ומחויבת בעולם, רק שבאה התורה לעולם בשביל שרצו בה ישראל, שהיו מקבלים אותה מדעתם, ואינו דבר מוכרח. ואין הדבר כך, כי התורה היא מחויבת בהכרח, ואם לא היה התורה היה חוזר העולם לתוהו ובוהו. וכפי שהיה התורה בעצמה, כך היה קבלתה, שהכריח אותם על זה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:16)

הנה למעלה פכ"ט [ד"ה פירוש דבר] ביאר שהקדמת "נעשה" ל"נשמע" מורה "שהעשיה היא גזרה מן העלה מוכרחת, ואילו השמיעה שהיא מצד המקבל היא אפשרית... וכן ישראל גזרת השם יתברך עליהם מוכרחת, ולכך מקדימין נעשה לנשמע". ולפי דברים אלו עולה שבהקדמת "נעשה" ל"נשמע" מונחת ההכרה שגזרת ה' מוכרחת להתקבל אצל האדם. ולפי"ז תקשי לך, אם כ"כ מונח ב"נעשה ונשמע", מה הצורך בכפית הר כגיגית. שהנה נתבאר כאן שההר נכפה על ישראל כגיגית בכדי להורות לישראל שהתורה היא מוכרחת המציאות, ואינה תלויה בדעתם של ישראל. אך הרי כל זה כבר מקופל וכלול בתוך ההקדמה של "נעשה" ל"נשמע", וכמבואר למעלה בפרק כט. ודיוק לשון תוספות בשבת [ריש פח.] מורה שכל זה הכניסו בשאלתם. שז"ל שם: "ואע"פ שהקדימו נעשה לנשמע" [ולכך מהו הצורך בכפית הר כגיגית]. ולא שאלו "ואע"פ שאמרו נעשה ונשמע". ומוכח שלא מעצם אמירת "נעשה ונשמע" שאלו התוספות על הצורך בכפית הר כגיגית, אלא מהקדמת הנעשה לנשמע שאלו. והביאור בזה כדברי המהר"ל בפרק כט, שבעצם הקדמת המעשה מונחת ההכרה בכפיה של מתן תורה. וא"כ כיצד נבאר שההכרח של קבלת התורה מתבטא רק בכפית הר כגיגית, ולא בהקדמת נעשה לנשמע. אמנם זה לא קשיא, שאע"פ שבהקדמת נעשה לנשמע מוכח שיש בקבלת התורה כפיה, מ"מ עדיין לא יצאנו מכך שרצון ישראל הוא שפעל כל זאת. לאמור, שמרצונם של ישראל הוחלט לקבל את התורה באופן של הכרח וכפיה. ואם ישראל לא היו רוצים לקבלה באופן זה, אזי לא היה הכרח לכך. ובכדי להפקיע אף מרצון זה של ישראל בקבלת התורה, הוצרכה כפית הר כגיגית, להורות שקבלת התורה מחוייבת מצד עצמה, מבלי שרצון ישראל יקבע בה דבר בשום צורה שהיא. וראה נצח ישראל פי"ג הערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:17)

לשונו בנצח ישראל פי"א [ד"ה ובפרק ר"ע]: "וביאור ענין זה, אף על גב שכבר אמרו 'נעשה ונשמע', ואם כן למה הוצרך לכפות עליהם הר כגיגית. אלא הטעם כי קבלת התורה הכרחי, ואילו היו מקבלים עליהם את התורה מרצונם, היו סבורים כי הדבר תולה בדעתם, ואפשר שיהיה פירוד לדבר זה, שאם לא ישמרו התורה יהא בטול לנתינתה. אבל עתה שהיתה קבלת התורה הכרחי, אם כן אי אפשר שיהיה בטול והסרה לדבר זה, כי אם נתינת התורה וקבלתה מחויב, כל שכן שמחויב שלא תהא בטול לתורה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:18)

וכן ביאר בבאר הגולה באר הרביעי [סז:] שלאחר חורבן הבית לא נתבטלו הדברים שהם הכרחיים לעולם, אך "כל הדברים אשר הם ברכה בלבד, ואינו דבר מוכרח, לדבר זה היה בטול... וכן שאר דברים שהיו בטלים, אינם דברים מוכרחים, רק תוספת ברכה וטובה, ולדבר זה היה בטול" [לשונו שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:19)

כן הביא מדרש זה להלן ס"פ נא, גו"א שמות פי"ט אות כב, נצח ישראל פי"א [ד"ה ובמדרש מצאתי], ובאור חדש [מו:]. וראה בתורה שלימה פרשת יתרו סוף אות רכד, שלא נמצא מקומו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:20)

כתובות לט. "האונס שותה בעציצו ["בכלי שבחר לו לשתות בו, כלומר על כרחו ישאנה, כדכתיב 'לא יוכל לשלחה'" (רש"י שם)]. המפתה אם רצה להוציא - מוציא". ובאור חדש [מו.] כתב: "ואילו המפתה אין בה שלא יוכל לשלחה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:21)

לשונו בגו"א שמות פכ"ב אות יט: "ובמדרש מצאתי, כיון שבא הקב"ה ליתן התורה לישראל, כפה עליהם הר כגיגית, עד שהיו א וסים לקבל בריתו של הקב"ה, וכתיב אצל אונס 'ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו'. ובזה שהיה הקב"ה מאנס אותם, נשארו להקב"ה עד שלא יוכל לשלח אותם לעולם. גם מדרש זה נפלא, נרמז בו האונס הזה. ולא שבא לומר כי יהיה כאן דין המאנס את הנערה שלא יוכל לשלחה כל ימיו, דאין ללמוד מדין בשר ודם המאנס את האשה, שזה פועל שעשה בחטאו. אבל הפירוש כך, התורה נתנה למאנס [עונש] 'לא יוכל לשלחה כל ימיו', ולא נתן לו עונש אחר, מפני זה כי הגון וראוי לו מצד מעשיו, כי כל מעשה הכרחי הוא פועל יותר, ולא כן הפועל שנעשה ברצון המקבל, שזה אינו פועל כל כך. ומי שמאנס את האשה בהכרח, עשה כאן חבור מוכרחי, וכיון שעשה חבור מוכרח - אין כאן גירושין. כי דבר המוכרח כך צריך שיהיה, אחר שעשה חבור הכרחי. וכך נאמר עשה הקב"ה חבור מוכרחי, שהרי היה מכריח אותם, וכל דבר שהוא מוכרח לא יסולק, אחר שכך מוכרח. ובשביל שלקח הקב"ה ישראל לעולם בברית אשר לא תופר, מן הדין שהיה כאן חבור מוכרח לפי ענין החבור, לא רצוני שהוא יסולק ויוסר. ואף על גב דהקדימו נעשה לנשמע, עיקור החבור הוא מוכרח, ובזה יהיה כאן חבור מוכרח. ודברים נאמנים הם אלו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:22)

לשונו בנצח ישראל פי"א [ד"ה ובמדרש מצאתי]: "ובמדרש מצאתי, כשבאו ישראל לקבל התורה, כפה עליהם הר כגיגית, שיהיו אנוסים לקבל את התורה, וכתיב אצל אונס 'ולו תהיה לאשה ולא יוכל לשלחה'. ופירוש ענין זה, כי לכך אמרה תורה אצל אונס 'לא יוכל לשלחה כל ימיו', מפני שהחבור שהוא מצד עצמו, אפשר שיהיה ואפשר שלא יהיה. כמו כל איש שנשא אשה, אפשר שישא אותה ואפשר שלא ישא אותה. לכך אפשר שיתן גט גם כן, וישלח אותה מאיתו. אבל כאשר היה החבור הכרחי, כמו זה שאנסה, ודבר שהוא מוכרח להיות אין לו פירוד והסרה. לכך אמרה התורה על המאנס את האשה, ועשה החבור בהכרח, 'לא יכול לשלחה כל ימיו'. וכן השם יתברך נהג בחבור זה עם ישראל, החבור שעשה [היה] הכרחי, שהרי כפה עליהם הר כגיגית לקבל את התורה, וקבלת התורה היא עצם החבור, כמו שהתבאר. לכך אין הסרה לחבור זה. וכך הוא לפי אמת שהחבור הזה מוכרח, ומכיון שהוא מוכרח אין לו פירוד לדבר זה כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:23)

לשונו בהקדמה לאור חדש [מו.]: "ועוד בשביל כך היה כופה עליהם הר כגיגית, כדי שיהיו אנוסים, שהיה מאנס אותם על קבלת התורה. וכיון שהיו ישראל אנוסים, ובמאנס כתיב 'לא יוכל לשלחה כל ימיו', וכן לא יפרד ישראל מן הש"י לעולם. וכך אמרו במדרש על הפסוק 'ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו', כשבא הקב"ה לתת תורה לישראל, כפה עליהם הר כגיגית, שיקבלו תורתו. וכיון שכך, הרי ישראל אנוסתו של הקב"ה, ובאנוסה כתיב 'לא יוכל לשלחה כל ימיו'. ואילו המפתה אין בה שלא יוכל לשלחה. והטעם הוא כיון שהיה מאנס אותה, א"כ הוא היה מכריח אותה אל החבור הזה. והחבור שהוא הכרחי, אין לזה סילוק כלל, כיון שהיה החבור הכרחי". ושם מוסיף דברים שלא כתב בשאר ספריו, וז"ל: "והפירוש אשר פרשנו [הראשון, שכפה הר כגיגית משום שהתורה מוכרחת], הוא פירוש זה בעצמו. ולא אמר במדרש בשביל שיהיו אנוסים כפה עליהם. רק מה שהוא מתחייב מזה שהכריח אותם על התורה. שמתחייב מזה שאין הש"י מפריד מאתו ישראל. אבל עיקר הסבה שהיה מכריח אותם הוא הטעם אשר אמרנו, כי התורה בעולם היא הכרחית". אמנם מלשונו כאן לא משמע כן, אלא שזהו טעם שני לכפית הר כגיגית, שכתב: "ויש לומר גם כן שלכך כפה עליהם ההר כגיגית, שלא יאמרו ישראל כי יהיה ח"ו בטול לקבלת התורה... ולכך כפה עליהם ההר כגיגית לומר שהם מוכרחים לקבל התורה... ולכך כפה הש"י עליהם ההר כגיגית להיות החבור הזה הכרחי". וראה להן ס"פ נא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:24)

ילקו"ש ח"ב רמז שנט. ובנצח ישראל פי"א [ד"ה ובמדרש ויק"ר] הביא מדרש זה בשם ויקרא רבה, ואינו בויק"ר שלפנינו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:25)

רש"י ויקרא כב, יא "וכהן כי יקנה נפש - עבד כנעני שקנוי לגופו", ושם בהמשך הפסוק "הוא יאכל בו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:26)

גיטין יג. "אי בעי שקיל ארבעה זוזי מישראל ופסיל ליה כל היכא דאיתיה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:27)

רש"י במדבר טו, מא "שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר. על כרחכם אני מלככם, וכן הוא אומר 'אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:28)

בנצח ישראל פי"א [עמוד ש] ביאר מדרש זה מצד שהחבור לישראל הוא מצד העלה ולא מצד העלול, עיי"ש. אך כאן מבארו מצד שהחבור הוא מוכרח, כי נעשה בהכרח. אמנם הם הם הדברים. כי בשעה שמדובר בחבור מוכרח, ברור מאליו שחבור זה אינו נעשה אלא מצדו של הנותן, ולא מצדו של המקבל. וכן להלן ס"פ נא כתב: "ולכך אמרו ז"ל שהיה נתינת התורה מצד השם יתברך, הוא העלה, לא מצד האדם המקבל... ולכך אמרו במדרש כאשר בא השם יתברך לתת התורה, כפה עליהם ההר כגיגית, שיקבלו את התורה שיהיו ישראל נחשבים אנוסתו, ובאנוסה נאמר 'לא יוכל שלחה כל ימיו'. והדבר הזה, כי רצה שיהיה הכל מצד העלה. כי הדבר שהוא מצד העלה, אין השתנות לו, ואינו כמו כאשר הדבר מצד המקבל, כי המקבל יש לו שנוי. לכך כאשר היה מאנס את האשה, והיה החבור מצד הצורה, שהוא האיש שנחשב כמו הצורה, אז יש לחבור הזה קיום נצחי, לכך נאמר 'לא יוכל שלחה כל ימיו'. כי החבור הזה נמצא מצד הצורה, ולא כאשר החבור היא מצד האשה גם כן, שהאשה היא המקבל, והמקבל יש לו שנוי. כי כל מקבל הוא מצד החמרי, אשר בו השנוי. ולכך היה נתינת התורה מצד העלה, הוא השם יתברך לא מצד המקבל, ואי אפשר רק שיהיה נצחי. ולמעלה פירשנו זה קצת בענין אחר, והכל הוא אחד". ומה שכתב "ולמעלה פירשנו זה קצת בענין אחר", כוונתו שכאן ביאר שחיבור מוכרח מופקע מביטול. ולהלן ביאר שחבור שהוא מצד העילה מופקע מביטול. והוא הוא ההבדל בין ביאור המדרש [לגבי יחזקאל] בין דבריו כאן לדבריו שבנצח. והואיל ולהלן סיים דבריו באומרו "והכל הוא אחד", ה"ה לדידן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:29)

בבאר הגולה באר הרביעי [סוף מג:] ביאור כדברים האלו בזה"ל: "כפה עליהם הר כגיגית, כי הראה להם כי הוא יתברך מלכם על אפם ועל חמתם... ודבר זה אינו מצד ישראל. כי דבר שהוא מצד המקבל - כל מקבל אפשרי מצד עצמו, וכיון שהוא אפשרי מצד עצמו אפשר שיהיה הסרה וסילוק. אבל דבר זה הוא מצד מעלה, הוא השי"ת, ולכך אין לומר שיהיה בדבר הזה שום צד אפשרות הסרה, כי לא היה זה מצד רצון ישראל, רק שכפה עליהם הר כגיגית, וכמו שבארנו דבר זה באריכות גמור בחבור תפארת ישראל. ובודאי לדבר הזה אי אפשר שיהיה הסרה לזה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:30)

משפט זה ["שאחר שקבלת התורה הוא שלמות כל העולם, איך יהיה בדבר זה אפשרית כלל"] לכאורה שייך לטעמו הראשון ולא לטעמו השני. שהנה ביאר כאן שני טעמים לכפית הר כגיגית; (א) התורה היא מוכרחת, כי בה תלוי כל העולם. (ב) החבור שבין הקב"ה לישראל הוא מוכרח, ולכך קבלת התורה [שהיא עצם החבור (הערה 23)] נעשתה בהכרח. וא"כ, משפט זה [העוסק בהכרחיות התורה לעולם] לכאורה משתייך לטעמו הראשון, ולא לטעמו השני. וכן כתב להדיא למעלה [סד"ה אבל מה] בטעמו הראשון: "כי איך תהיה התורה, שהיא שלמות כל המציאות, על ידי שכך בחרו ישראל לקבל התורה, ואם כן שלמות העולם היה תולה בדבר אפשרי". ותקשי לך מדוע כתבו כאן, בטעמו השני. ובע"כ לומר שמשפט זה הוא אכן סיכום לטעמו הראשון, אך הוא מצטרף לטעמו השני כדי לידע ולהודיע ולהוודע שאין שום מקום לומר שקבלת התורה תיעשה באופן שאינו של הכרח. כי הן מצד מקבלי התורה [טעמו השני], והן מצד התורה עצמה [טעמו הראשון], מן הנמנע הוא שקבלת התורה תיעשה בדרך של "אפשר". וזהו דיוק לשונו "איך יהיה בדבר זה אפשרית כלל". לאמור שלילה מוחלטת של שום סלקא דעתך שהתורה תינתן באופן שאינו של הכרח. ודבריו מעתה הם יותר לפי טעמו הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:31)

מבאר בזה את סמיכות הדרשות שם בשבת [פח.], כי לאחר הדרשה של "כפה הר כגיגית", הובאה הדרשה "מאי דכתיב [בראשית א, לא] 'ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי', ה"א יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לא - אני מחזיר אתכם לתוהו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:32)

כפי שנתבאר למעלה בארוכה בתחילת פרק א, וז"ל: "הנבראים אשר ברא ה' יתברך בעולמו, כלם הם פועלים בעולם אשר נבראו בו, וכל אחד - לפי מעלתו וחשיבותו - גודל פעולתו. הנה השמים וכל צבא השמים, כולם פועלים; מסבבים הרקיע, ופועלים בתחתונים כמו שבראם השם יתברך וסדר אותם. וכן התחתונים כולם פועלים; הארץ היא שפועלת ומוציאה צמחה, וכל אשר הוא יוצא מן הארץ - היא פועלת. וכן המים פועלים - מרוים ומצמיחים האדמה. והרוח גם כן מגדל הכל, כמו שהוא ידוע. וכן האש, כמו החמה, מחמם ומגדל הכל. וכן כל בעלי חיים וכל המינים שבעולם... עד שאין אחד בטל, והכל פועלים בעולם אשר נבראו בו... ומעתה האדם אשר הוא נבדל מכל שאר בעלי חיים מצד הנפש, שאין נפשו נפש בהמית, רק נפשו נפש שכלית, לא כמו שאר בעלי חיים הטבעיים, שאין נפשם רק טבעית, מחויב שיהיה לו פעולות מתיחסות אל נפשו השכלית האלהית, ויהיו לו פעולות שכליות אלהיות... אי אפשר שלא יהיו לו פעולות גם כן מתיחסים אל נפשו השכלית האלהית, כי לא יגרע כחו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:33)

פרק א [ד"ה וכבר אמרנו]: "וכבר בארנו כי אי אפשר שלא יהיו לאדם פעולות אשר הם מתיחסים אל נפשו, אשר יש לו נפש אלקית. ואם כן נשארה השאלה, איזה הם הפעולות המיוחדות לו, המתיחסות אל מעלתו במה שיש לו נפש שכלי. לא ישאר לומר רק כי הפעולות המתיחסות אל מעלת נפשו הם הפעולות האלקיות, והם מצות התורה. והם הם מיוחדים אל האדם לפי מעלת נפשו האלקית. ודבר זה בודאי הם פעולות המיוחדים לו וראוים לו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:34)

כי התורה היא גמר בריאת האדם, וכשם שבריאתו בהכרח, כך תורתו בהכרח. וכן כתב בגו"א ויקרא פי"ב אות א, וז"ל: "דגם תורתן [של החיות והאדם] איך יהיו מתנהגים הוא דבר דומה לבריאה, כמו שהבריאה הוא תיקונם, הכי נמי תורתם היא תקון הוויתם... דאין התורה אלא גמר תיקונם. ובשביל כך אמרו [שבת פח.] הוסיף ה"א בשישי [בראשית א, לא], לומר שכל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד ששי בסיון; אם יקבלו ישראל התורה - מוטב, ואם לאו - יחזרו לתוהו ובוהו. וזהו מפני שאין גמר בריאתן רק על ידי התורה, שהיא מתקן העולם, והוא עיקר תיקונו. ואם לא יקבלו -
 יחזור לתוהו ובוהו, שאין כאן תקון, ולפיכך הכל שם בריאה הוא". הרי כשבא לבאר שהתורה היא גמר הבריאה נקט בדברי הגמרא הנ"ל בשבת [פח.]. כי מגמרא זו רואים שייכות כפולה בין התורה לבריאה; (א) התורה היא הבסיס לבריאה. (ב) התורה היא הכרחית כפי שהבריאה הכרחית. וכן כתב בח"א לע"ז ב: [ד, כ.], וז"ל: "כי הש"י נתן התורה לישראל שהכריח אותם, כי לא היה רשות לישראל לסלק עצמם מזה, והיו מוכרחים לקבל התורה, וזה שכפה עליהם הר כגיגית. מפני שכל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד שיקבלו ישראל את התורה. וכמו שכל מעשה בראשית נברא ברצון הש"י, ועל כרחם של נבראים, כמו שאמרו [אבות פ"ד מכ"ב] על כרחך אתה נולד. ואם היתה קבלת התורה ברצון ישראל, והתורה הוא דבר שתלוי בו כל העולם, נמצא שהיה כל מעשה בראשית תלוים ברצון ישראל אם הם היו רוצים לקבל. וזה אי אפשר, כי הכל מן הש"י, ולא מן האדם. אבל עתה שכפה עליהם הר כגיגית, היה הבריאה מצד הש"י, כי הוא כפה עליהם הר כגיגית, והיו מוכרחים לקבל את התורה". וכן כתב בקצרה בגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה אבל], וז"ל: "וזה המאמר [של ריש לקיש] בא לפרש למה כפה עליהם הר כגיגית, כי נתינת התורה היא מוכרחת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:35)

מבאר בזה טעם שלישי לכפית הר כגיגית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:36)

לשונו למעלה פט"ז [ד"ה מופת שלישי]: "מופת שלישי, והוא מופת ברור חיוב תורה מן השמים. וזה כי... האדם, בשבילו נברא הכל. וצריך שיהיה האדם, שהוא ראש בתחתונים, מסודר תחת השם יתברך, שהוא עלת הכל. שאם לא כן, יהיה האדם בפני עצמו מסולק מן השם יתברך; הוא ראש בתחתונים, כמו השם יתברך שהוא אלוה בעליונים. רק שצריך אתה לומר במה שמקבל האדם גזרת העלה, היא התורה מן השמים, שהוא לעול על האדם, ובזה הוא מסודר תחת רשות העלה מה שיעשה ומה שלא יעשה. כי האדם מיוחד מכל הנמצאים שהוא בעל בחירה רצונית לעשות מה שירצה. ואינו כמו העליונים, שהם עושים רצון קוניהם בלא שינוי וחלוף כלל, רק עומדים על מתכונתם אשר נבראו. זולת האדם, אשר הוא בעל בחירה רצונית לעשות. ולכך אם לא היה מצווה במעשיו, היה הוא חלוק בתחתונים, כי היה רשות לעצמו, ולא היה לו קשור וסדר בעלתו. ודבר זה אי אפשר שיהיה האדם נבדל מן העלה ויהיה ברשות עצמו... במה שהוא אדם שכלי, מצד הזה ראוי שיהיה תחת רשות העלה. ואי אפשר שיהיה זה רק כאשר נתן לו התורה. שעל ידי התורה האדם במה שהוא שכלי תחת רשות העלה, אשר צוה עליו שיהיה הנהגה שלו בענין זה. ואם לא כן, אין האדם - במה שהוא מיוחד בעל שכל - תחת רשות העלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:37)

פירוש - אין בקבלה מצד האדם את החבור הראוי לעלתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:38)

לשונו למעלה פט"ז [ד"ה ואם יאמר]: "ואם יאמר, כי אף בלא נתינת תורה מן השמים, הרי האדם תחת רשות העלה מצד שהאדם מכיר את האלהים בשכלו, ומקבל אלהותו. לא נקרא דבר זה שהוא תחת רשות השם יתברך כאשר האדם מקבל מעצמו, אם לא שגזר עליו העלה. וזהו עיקר הפירוש מה שאמרו ז"ל [שבת פח.] שכפה עליהם השם יתברך הר כגיגית, ואמר להם, אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. ולמה הוצרך, הרי כבר קדמו 'נעשה' ל'נשמע'... אבל אין ראוי שיהיה קבלת התורה מעצמו של אדם, שבזה לא היה לגמרי תחת רשות העלה. והאדם הזה ראוי מצד שכלו שיהיה תחת רשות העלה... ואי אפשר שיהיה זה רק בגזרה ובהכרח. ודבר זה הוא מופת ברור לתורה מן השמים, שאי אפשר בלא זה. כי על ידי זה האדם הוא מסודר תחת העלה, ועל דבר זה סובב כל נתינת התורה, וכמו שיתבאר". וכן כתב בח"א לע"ז ב: [ד, כ.], וז"ל: "כי ישראל קבלו מלכותו יתברך עליהם, כמו שאמר 'אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך וגו". והמלך גוזר על עמו, ולפיכך ראוי שיהיה כופה עליהם הר כגיגית שיקבלו את התורה". וכן ביאר בהקדמה לדרוש על התורה [ד:], וז"ל: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך לא עלה לרצון לפניו יתברך שיאמרו מרצון נפשנו הטוב נעשה זאת, רק יהיו עבדים קנוים לו בהכרח. ולכך כפה עליהם ההר כגיגית... הרי הם עבדים מוכרחים לו בעל כרחם... ובזה יסולק מהדרש הזה מה שהשיבו עליו התוספות שבת [פח.] היאך יאמר שכפה עליהם ההר כגיגית, הרי כבר אמרו בנפש חפצה 'נעשה ונשמע'. דלא קשיא כלל, מפני כי הש"י גזר עליהם התורה והמצות כמלך שגוזר על עבדיו הקנוים לו, אשר על כרחם צריכים לקבל גזירת רבן. כי במה שאמרו מרצונם 'נעשה ונשמע' בזה לא היו עבדים לו, כאשר בחינה זאת אפשרית ומצויה גם בזולת מהעבדים. אמנם במה שכפה עליהם ההר, המה עבדים מוכרחים קנויים ומיוחסים אליו... לכן כפה עליהם ההר לעשותם מצווים ומוכרחים ועושים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:39)

להלן ר"פ לז, שביאר מדוע נאמר "אנכי ה' אלקיך" כדבר נתון, ולא "אנכי אהיה לך לאלקים". ועל כך ביאר שאילו אמר כן "היה משמע שאפשר להם לעבור ולפרוק עולו מאתם... לכך אמר 'אנכי ה' אלקיך', כי הוא אלקיהם מצד עצמו, לא מצד הפועל" [לשונו שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:40)

והרי לפי המתבאר כאן מעולם לא עלה על דעת ישראל לחזור בהם מאמירת "נעשה ונשמע", ומדוע יש כאן מקום למסירת מודעא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:41)

לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה ואפילו]: "ואפילו הכי קאמר רבא שם 'מכאן מודעה רבה לאורייתא', פירוש שהיה מכריח אותם לקבל התורה. אף על גב דלפי זה לא חזרו מן 'נעשה ונשמע', סוף סוף בשעה שקבלו התורה היו מוכרחים, וכיון שהיתה קבלתם בהכרח, יש כאן מודעה רבה לאורייתא... לומר כי קבלת התורה בהכרח, והדברים המוכרחים אינם בעצם. ולפיכך אם היו עוברים התורה יוכלו לומר כי אין התורה ראוי להיות לישראל בעצם, כי הדברים המוכרחים אינם בעצם, ואחר שהתורה אינה בעצם להם, אם כן אין התורה ראוי להם מצד עצמם. ואין חדוש אם יעברו התורה. שאם אין האבן עומד באויר - אין חדוש, מפני שאין טבעו לעמוד שם, והוא עומד לשם בכח ההכרח". ובנצח ישראל פי"א [ד"ה וקאמר] כתב: "וקאמר דמכאן מודעא רבא לאורייתא. פירוש, שראוי היה שתהיה התורה לישראל שלא באונס, שאם באונס ובהכרח, אם כן אין התורה ראויה לישראל מצד עצמם רק על ידי הכרח... אף על גב שאמרו 'נעשה ונשמע' קודם, מכל מקום בשעת קבלת התורה בא להם התורה על ידי הכרח, ולא מצד עצמם". וכן כתב בהקדמתו לאור חדש [מו.]: "דסוף סוף כיון שהיתה התורה בהכרח, דבר זה מודעא רבה לאורייתא". אמנם טעמא בעי, שהרי ישראל אמרו בנפש חפצה "נעשה ונשמע", ומעולם לא עלה על דעתם לחזור בהם מזה. ואם כן, מדוע יוכלו למסור "מודעא רבה לאורייתא" על קבלת תורה שאמרו עליה "נעשה ונשמע". והנראה, כי הרגע המחייב את ישראל הוא בעת קבלת התורה, שהוא עצם החבור [הערה 23], ובאותו רגע לא היה גלוי לרצון ישראל, שהרי התורה נמסרה להם בכפיה. כי אע"פ שקודם לקבלת התורה אמרו "נעשה ונשמע", אך סוף סוף הקבלה נעשתה מבלי להשען על אמירה זו. באופן, שבעת קבלת התורה אין לך גלוי לרצון ישראל, שהרי לא היו יכולים לסרב לקבלת התורה. ואע"פ שאין לך סבה לומר שישראל חזרו בהם מאמירת "נעשה ונשמע", מכל מקום בשעת הקבלה המחייבת לא היה נמצא רצון ישראל. וראה למעלה פ"ו הערה 81.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:42)

היא מצות מקרא מגילה [מבואר בהמשך]. ובשבועות לט. אמרו שהפסוק "קיימו וקבלו" [אסתר ט, כז] עוסק במקרא מגילה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:43)

לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב: "ואף על גב דגם מגילת אסתר ברוח הקדש נאמרה [מגילה ז.], ואין שייך בזה דהם קבלו מעצמם, פירושו, דברוח הקדש נאמרה שהוא יתברך מסכים על ידי קבלתם, שאם יקבלו הם - הוא יסכים עמהם, אבל סוף סוף התחלה לקבלה הוא מעצמם. וכן דרש התם [מגילה ז.] 'קיימו וקבלו' [אסתר ט, כז], קיימו למעלה מה שקבלו למטה. נמצא כי התחלת המצווה הוא בידם היה. ובמדרש רות [ד, ד, וכן הוא במכות כג:]; ג' דברים עשו בית דין של מטה והסכימו עמהם בית דין של מעלה; שאילת שלום בשם, ומגילת אסתר, ומעשרות". וראה הערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:44)

לשונו בהקדמה לאור חדש [מז.]: "כי כאשר הוסיפו במצות מקרא מגילה, ודבר זה כמו הוספה. וכמו שאמרו בפרק קמא דמגילה [יד.] מ"ח נביאים ושבע נביאות עמדו לישראל, וכולם לא פחתו ולא הוסיפו על התורה אפילו אות אחת, חוץ ממקרא מגילה, מאי דרוש... יש כאן הוספה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:45)

כי הגמרא שם שאלה על הוספת מצות מקרא מגילה "מאי דרוש". וכן כתב באור חדש [רטז:], וז"ל: "כי בימי מרדכי ואסתר קבלו עליהם מקרא מגילה, והוא מצוה אחת, וכאילו היא כתובה בתורה, שכך אמרו במסכת מגילה [יד.] מ"ח נביאים וז' נביאות עמדו לישראל, וכולם לא פחתו ולא הוסיפו על תורת משה כי אם מקרא מגילה. מאי דריש וכו'". הרי שמבאר את שאלת הגמרא "מאי דריש" כמורה שמצוה זו נחשבת ככתובה בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:46)

וא"ת, מדוע מדגיש [זו פעם שניה] שהקב"ה הסכים למצות מקרא מגילה, ומה היה חסר אם רק היה אומר שישראל הוסיפו מנפשם מצות מקרא מגילה. ונראה לבאר זאת על פי דבריו באור חדש [רטז.], שכתב שם: "כי לכך כתיב 'קימו וקבלו', כי מלמד לך כי מצוה זאת של קריאת מגילה נחשב כאילו השם יתברך צוה עליה, כיון שהסכים על המצוה הזאת מלמעלה, נחשב כי השם יתברך צוה עליה. ואינה כמו שאר מצות שהם מדרבנן, שב"ד התחתון גזרו בלבד. אבל מצוה זאת נחשבת שהוא מצוה מן השם יתברך". ומבואר מדבריו, כי הסכמת הקב"ה על מצות מקרא מגילה מרוממת מצוה זו משאר מצות דרבנן, ומשימה אותה בשורה אחת עם שאר מצות התורה. ולכך יהיה בידי מצוה זו לשמש גלוי על שאר המצות, שכולן הן מרצון. וכן כתב להדיא בחידושי ההלכות שלו לשבת פח., וז"ל: "אם לא קיימו למעלה מצוה זאת של קריאת מגילה, אין כאן תוספות מצוה... דהא [אם] לא קיימו אותה למעלה לא נקרא זה מצוה כלל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:47)

לשונו בנצח ישראל פי"א [ד"ה וקאמר]: "וקאמר דאף על פי כן 'הדור קבלוה בימי אחשורוש'... הפירוש הוא, שכאשר קבלו עליהם מצוה זאת מעצמם, היא קריאת מגילה, שלא היו מוכרחים למצוה זאת, ובקבלת מצוה זאת קבלו כל התורה. שזאת המצוה היא כמו תוספת למצות, ואם קבלו המצוה הזאת - שהיא כמו תוספת - כל שכן קבלת מצות, שהם אינם כמו תוספת. לפיכך בימי אחשורוש קבלו כל התורה, ולא היה שם אונס והכרח, ופירוש זה נכון". ובהקדמה לאור חדש [מז.] כתב: "כאשר יש כאן הוספה, אם כן העיקר קודם. ולפיכך כאשר קיבלו מעצמם ההוספה הזאת שהוא מקרא מגילה, בזה קבלו כל התורה שהיא ראשונה, ובתוספת נמצא העיקר מקל וחומר. ואם כן מעתה אין כאן מודעא כלל... ומה שאין כאן מודעא זה היה על ידי מקרא מגילה כאשר קבלו מדעתם מקרא מגילה". ושם בסוף הספר [רטז:] כתב: "ולכך כאשר קיימו מצוה זאת, ודבר זה היה מעצמם, ולא שגזר עליהם, ובזה קבלו עליהם כל המצות בק"ו. כי מצוה זאת שלא שמעו מן הש"י שהוא רוצה שיקבלו מצוה זאת, אפילו הכי קבלו עליהם, שאר מצות ששמעו כי הקב"ה רוצה שיהיו מקבלים, כ"ש שהיו מקבלים עליהם אפילו לא כפה עליהם הר כגיגית. ולכך כאשר קבלו עליהם מצוה זאת, בזה היו מקבלים כל המצות. ולכך כתיב 'קימו וקבלו', קיימו המצות שנתנו בסיני, וקבלו עליהם עתה מקרא מגילה, וכבר פרשנו כל זה בהקדמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:48)

לשונו בגו"א שמות פי"ט אות כב: "פירוש, שהיו מקבלים עליהם מצוה אחת ממצות התורה, דהיא קריאת מגילה. ואף על גב דאין כאן אונס, והם מעצמם קבלו עליהם, וכיון דהם מעצמם הסכימו לעשות מצוה זאת, זהו קבלת כל התורה. שאיך יוסיפו עוד מצוה - אם הראשונים הם מוכרחים עליהם, לפיכך קבלת קריאת המגילה הוא קבלת התורה ברצון... וכאשר חדשו ישראל מצוה אחת מן המצות, אז נראה כי התורה לא היה באונס כלל ודבר הכרחי, רק כי התורה להם בעצם גם כן". בחידושי ההלכות שלו לשבת פח. הוסיף בנקודה זו: "כיון שקיבלו עליהם מקרא מגילה, שהוסיפו מצוה מחמת עצמם, א"כ לא נוכל לומר שהם אנוסים לקבלת מצות. שאם היו אנוסים לקבלת מצות מתחילה, למה היה להם להוסיף מעצמם. ודמי זה להא דתנן [ב"ב ד:] עמד נוקף וגדר את הרביעית מגלגלים עליו את הכל, מפני שבזה שהוסיף לגדור מחיצה רביעית גילה דעתו דניחא ליה, וא"כ הכל ניחא ליה, ובזה קיבלו עליהם כל התורה. ופירוש זה פשוט".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:49)

בגו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה ואם לא] כתב: "ואע"ג שהיו מוכרחים תחלה, זה כמו שאמרנו למעלה, כי אי אפשר זולת זה. אבל התורה ג"כ מצד שישראל ראוי להם התורה מצד עצמם. הרי התורה לישראל מצד הנותן שרוצה בזה, ומצד המקבל שהם ישראל. וזה נראה כאשר קיבלו עליהם מקרא מגילה, הנה התורה להם מצד עצמם, ואין לומר שהתורה הוא אינו לישראל רק מצד הכרחי. והבן זה. כך פירוש דברי חכמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 32:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/32:50)

בהסברו הראשון למעלה [ד"ה אבל מה]. וכבר נתבאר למעלה [פט"ז הערה 22, פי"ז הערה 32, ופכ"ט הערה 27] כי העלול אפשרי מצד עצמו, ומחוייב מצד עלתו. והוא הדין במתן תורה; הכרחי מצד העלה, ואפשרי מצד העלול.