## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 33

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:1)

כמו "ארדה נא" [בראשית יח, כא], "ויתעצב אל לבו" [בראשית ו, ו], "ותקצר נפשו בעמל ישראל" [שופטים י, יז], ועוד. שכל אלו הן לכאורה פעולות גשמיות המיוחסותת כלפי מעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:2)

מורה נבוכים ח"א פרקים כז, כח, מח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:3)

פירוש - לדעת הרמב"ם אם פעולות אלו וכיו"ב יתפרשו כפשוטן, הן עלולות ח"ו ליחס כלפי מעלה ענין של גשמות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:4)

לשון המו"נ ח"א פכ"ז: "אונקלוס הגר שלם מאוד בלשון העברית והארמית. וכבר שם השתדלותו בסילוק ההגשמה, וכל תואר יתארהו הכתוב שיביא אל הגשמות, יפרשהו כפי ענינו. וכל מה שימצאהו מאלו השמות המורים על מין ממיני התנועה, ישים עניני התנועה - הגלות והראות אור נברא, כלומר שכינה או השגחה. והנה תרגם 'ירד ה" [שמות יט, יא] - 'יתגלי ה". 'וירד ה" [שמות יט, כ] - 'ואתגלי ה". ולא אמר 'ונחת ה". 'ארדה נא ואראה' [בראשית יח, כא] - 'אתגלי כען ואחזי', וזה נמשך בפרושו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:5)

"זהו הספק שמצא הרב בדברי אונקלוס, שעם היות מנהגו להרחיק ההגשמה והתנועה, הנה לא עשה כן בפסוק 'אנכי ארד עמך', שתרגם 'אנא אחות', שהוא תרגום ירידה ממש, ולא חשש להרחיק ממנו התנועה. וזה דבר מופלא מאוד, ר"ל שזה דבר מיוחד ובלתי נהוג בו, והוא מופלא בו" [לשון אברבנאל שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:6)

לשון המו"נ שם: "אלא שהוא תרגם 'אנכי ארד עמך מצרימה' [בראשית מו, ד] - 'אנא אחות עמך למצרים', וזה דבר מופלא מאוד. יורה על שלמות זה האדון וטוב פרושו והבנתו הדברים כפי מה שהם, ופתח לנו בזה התרגום ענין גדול מעניני הנבואה. והוא כי תחלת זה הספור אמר 'ויאמר אלוהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב וכו' ויאמר אנכי האל וכו' אנכי ארד עמך מצרימה'. וכאשר כלל תחילת המאמר היותו ב'מראות הלילה', לא הרחיק אונקלוס שיסופר המאמר אשר נאמר ב'מראות הלילה' בלשונו. והוא האמת, כי זה ספור מה שנאמר, לא ספור ענין שקרה, כמו 'וירד ה' על הר סיני', אשר הוא ספור מה שהתחדש בדברים הנמצאים, ולזה כינה אותו בהראות, והרחיק ממנו מה שיורה על מציאות התנועה. והדברים הדמיוניים, כלומר ספור מה שנאמר לו הניחו כאשר היה, וזה מופלא". וכן האריך בזה הרמב"ם שם פרקים כח, מח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:7)

לשון הרמב"ן שם: "ואם כן הדבר כדברי הרב, למה יברח אונקלוס מן התנועה... מיראתו שתורה על גשמות, ולא יברח מן האמירה והדבור... כי בכולם יתרגם 'ואמר ה", 'מליל ה",... והיא גם היא תורה על גשמות. והיה לו לתרגם 'ויתאמר מן קדם ה"... ולמה ירחיק בשמיעה ולא ירחיק הראיה". והרבה מאוד להקשות מפסוקים רבים שבהם האונקלוס לא הרחיק את הגשמות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:8)

לשון הרמב"ן שם: "אבל הענינים האלה לאונקלוס... דברים ידועים בקבלה וסודם ליודעי חן. ובמעמד הר סיני יתרגם אונקלוס... הכל בהשגחה ובחכמה ממנו... והמשכיל יבין".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:9)

דע, שענין זה נמצא גם בשאר ספריו, והם; גו"א בראשית פ"ו אות יב, שם שמות פ"ג אות ב, גבורות ה' פכ"ג [צט.], נצח ישראל פ"ט [ד"ה ויש מתמיהים], שם פכ"ב [ד"ה והתבאר לך], ובבאר הגולה באר הרביעי [סד., סז.]. ויובאו בסמוך בהערות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:10)

לשונו בגו"א בראשית פ"ו אות יב [ד"ה לכן]: "לכן תמצא כי רז"ל אמרו [חגיגה ה:] על השם יתברך 'הקב"ה בוכה', וכיוצא בזה. ואם היה זה חסרון בחוקו, היו חכמי האמת מרחיקים זה מן השם יתברך לומר כך. אבל הם לא הרחיקו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:11)

עיין ב"ספר המפתח לחומש גור אריה" עמוד 38, שנתבאר שם חידושו של הגו"א בביאור השיטה האומרת "דברה תורה כלשון בני אדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:12)

רש"י שמות יט, יח "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע, נותן לבריות סימן הניכר להם. כיוצא בו 'כאריה ישאג' [הושע יא, י], וכי מי נתן כח בארי, אלא הוא, והכתוב מושלו כאריה. אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו כדי לשבר את האוזן מה שיכולה לשמוע". וכן פירש רש"י שמות לא, יז "וינפש - כתרגומו נח... ומי שכתוב בו [ישעיה מ, כח] 'לא ייעף ולא ייגע', וכל פעלו במאמר, הכתיב מנוחה לעצמו לשבר האוזן מה שהיא יכולה לשמוע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:13)

כתב כן כנגד הלשון "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל" [עיקר שלישי].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:14)

מעין מה שתמהו תוספות ביבמות ע: [ד"ה אלא]: "ואם תאמר, וכי בשביל לאפנויי כתב שקר". ובגו"א שמות פכ"א אות כ כתב: "דמשום גזירה שוה אין לכתוב מלתא דאינו כלל". ובגו"א ויקרא פי"ז אות יג כתב: "וכי בשביל ההיקש יכתוב שקר". ואף כאן נאמר, וכי בשביל לשון בני אדם התורה תכתוב דברים שאינם תואמים לאמונה שלימה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:15)

לשונו בגבורות ה' פכ"ג [צט:]: "כי דברים אלו הם כפי אשר נמצא לנו... כי המקבלים אי אפשר להם לקבל עצם כבודו יתברך, שאף המלאכים אינם יודעים כבודו, מפני שעצם כבודו - אין מציאות שיוכל לקבל אותו. ולפיכך המקבלים מקבלים לפי כוחם, לפי ריחוק שלהם מן הש"י". ובבאר הגולה באר הרביעי [סד.] כתב: "דע, כי בכל מקום שתמצא בכתוב ובדברי חכמים לשון כזה, ח"ו שיעלה על דעתם לומר שיהיה דבר זה אצל הבורא, כי מי [הם] שמספרים כבוד א-ל יותר מהם. אך הכל הוא מצד המקבל. כי דעת רז"ל, והוא דעת תורה, שכל הדברים האלו הם מצד המקבלים, שהוא יתברך נמצא אל המקבלים כמו שהם מוכנים לקבל, ונראה להם השי"ת כפי מה שהמקבל ראוי לו, מבלי שיהיה הדבר הזה בעצמו יתברך כך, רק שכך האדם מקבל מאתו יתברך. ודבר זה הוא יסוד גדול מאוד, גילו אותו חכמים במדרשיהם הפנימיים והנעלמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:16)

כמבואר בהערה 9. ובבאר הגולה באר הרביעי [סח:] כתב: "בפרק כשם במסכת סוטה [לא.], 'בצרתם לו צר' [ראה ישעיה סג, ט]. פירוש הקב"ה מיצר בצרתן של ישראל, כך מוכח שם. וקראו תגר בזה, שאיך יאמר על השם יתברך שהוא מיצר בצרתן. ולפי הדברים אשר נתבארו לך למעלה אין תימה, כי לא היה הכונה רק שכך הוא נמצא אל העולם... כי כאשר ישראל בשלימות, נמצא השם יתברך אל העולם בשלימות כבודו. והפך זה גם כן, כאשר ישראל הם בצרה, אמר שהוא מיצר. ר"ל שהוא נמצא אל העולם שלא בשלימות כבודו, רק נמצא אליהם בהתעצבות. ומכל עניין מתחייב דבר מיוחד; שכאשר נמצא אליהם שלא בשלימות כבודו, מתחייב דבר זה שירחם עליהם. וכאשר נמצא אל הנמצאים בשלימות מדריגתו, נמצא ממנו הטוב והשלימות. כלל הדבר, שכל הדברים האלו נאמרו מצד המקבל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:17)

ופירש רש"י שם "סרסהו ופרשהו, כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו לעולם". ובבאר הגולה באר החמישי [קא.] כתב: "כל שם שנקרא אל כל מין בודאי ובאין ספק שמו מורה מהותו. שהרי כתיב 'ובא אותם אל האדם לראות מה יקרא לו', ואם השמות כאשר ירצה הקורא, מה חכמה יש בזה שהכתוב אומר על האדם שקרא שמות לכל, הרי כל אחד יכול לקרוא שמות. ודבר זה תמצא בדברי חכמים שכל שם מורה על מהות הדבר". וכן הוא בגו"א במדבר פכ"א אות יג.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:18)

פירוש - קביעת השמות נעשית על פי יחסם של הנקראים אל הקורא, וכפי היחס - כן יקבע השם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:19)

לשונו למעלה פ"ד [ד"ה החלק השני]: "הכל נברא לעבוד האדם ולשמשו, ובזה הוא צורה אל כל התחתונים". וראה שם הערה 37. ולמעלה פי"ב [ד"ה וכבר נתבאר] כתב: "האדם הוא עיקר הבריאה, שהכל נברא בשבילו, והוא בלבד כל המציאות, לא זולת זה". וראה שם הערות 18, 30.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:20)

כדאיתא בב"ר יז, ד, ויתבאר בדבור הבא. ובנצח ישראל פכ"ב [ד"ה והתבאר לך]: "ויאמר כך כאשר לא נמצאו בשלימותן ובמעלתן מצד המקבל, כי סוף סוף יש בהם בחינה זאת, שנראה כך אל המקבל, הוא האדם. ואין זה נחשב דבר קטן, אבל הוא חשוב דבר גדול. כי דבר זה עיקר כאשר הוא נמצא כך אל המקבל. כמו שתמצא שהאדם קרא שמות לכל הנמצאים, מזה נראה כי הכל נחשב כפי מה שהוא אל המקבל, הוא האדם. ואף אל השם יתברך קרא שם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:21)

בשאר מקומות [סנהדרין לח:, וב"ר ח, ה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:22)

הקב"ה לאדם הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:23)

כך שאל הקב"ה את האה"ר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:24)

במדרש שם [ב"ר יז, ד] איתא "אמר רב אחא, 'אני ה' הוא שמי' [ישעיה מב, ח], הוא שמי שקרא לי אדם הראשון". ואע"פ שבפסוק שם נכתב שם הויה, ולא נכתב שם אדנות, כבר פירש רש"י שם "הוא שמי, הוא המפורש בלשון אדנות וכח, ועלי להראות שאדון אני". ואדה"ר קרא להקב"ה בשם אדנות הכתוב בשם הויה, וכמבואר בעץ יוסף תנחומא פרשת שמיני אות ח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:25)

למעלה פי"ב [ד"ה וכבר התבאר], להלן פל"ז [ד"ה וכדי שיודע]. ובדר"ח פ"ה מכ"ב [ערה.] כתב: "דעת חכמינו, שהם חכמי האמת, כי האדם הוא יותר במעלה מן השמים ומכל צבאיהם, וכמו שהארכנו בזה בכמה מקומות". וכן הוא שם פ"ג מי"ד [קמג:], נתיב האמת ס"פ ג [א, רה:], באר הגולה באר החמישי [צח:], ח"א לשבת קנב: [א, פד.], ח"א לב"ב עד. [ג, קא:], ועוד. וראה גו"א בראשית פי"ח אות טו, ושם הערה 72, ולעיל בהקדמה הערה 102. ראה למעלה פי"ב הערה 15.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:26)

לשונו למעלה פי"ב [ד"ה דע כי]: "שהם [הפילוסופים] אומרים, כי האדם פחות היצירה, שפל הבריאה מן הגלגלים, ומכל שכן מן המלאכים, כמו שהאריכו הם בספור שבח המלאכים ובגלגלים, ובגנות הבריאה של אדם. והמשיכו לזה פשטי הכתוב [תהלים ח, ה] 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו'. ושאר ראיות פשטי הכתוב. והמושכל הראשון כי האדם בעל חומר ובעל הויה והפסד, ומפני זה חושבים כי ראוי לאדם השפל לקנות מעלה והצלחה בידיעת החשוב, המה המלאכים והגלגלים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:27)

לשון למעלה פי"ב [ד"ה וכבר התבאר]: "וכבר התבאר בחבור גבורות ה' [פרקים מד, סו-סט, ועוד], כי אין רוח חכמים נוחה בזה, והוא הפך האמונה לגמרי. ולא תמצא דבר זה בדברי חכמים, רק ההפך, כמו שהתבאר בחבור גבורות ה'. וגלו דבר זה במקומות הרבה מאד, ודרשו זה [ב"ר עח, א] מן הכתוב [תהלים צא, יא] 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך', מי הוא גדול - השומר או הנשמר. וזהו באמת דעת חכמים. וקראו המלאכים והגלגלים שהם עבדים משמשים אל הנבראים, וכדכתיב בקרא [בראשית א, יז] 'ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ'. הרי כי תחלת בריאתם היה כדי לשמש את העולם, ולא נבראו לעצמם כלל. והאדם הוא עיקר הבריאה, שהכל נברא בשבילו, והוא בלבד כל המציאות, לא זולת זה. ועם שהאדם הוא בעל חומר, הנה מצד צלם אלהים שנברא בו [בראשית א, כז] יש לו מעלה, מושגח מן העליונים, וכמו שמבואר במקום אחר, אשר בשביל מעלת צלם הזה שייך אליו התורה, שהרי מצות עשה רמ"ח [מכות כג:] כמספר אברי האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:28)

לשונו בנצח ישראל פכ"ב [ד"ה והתבאר לך]: "וכמו שאמר במדרש [ב"ר יז, ד] כאשר קרא האדם שמות לכל. מפני שהכל נחשב כפי מה שהוא אל האדם, שהוא המקבל. אמר לו הקב"ה, ומה שמי, אמר לו א"ד, אמר הקב"ה זה שמי שקרא לי אדם. אשר מזה תבין ותדע כי הכל הוא כפי מה שהוא המקבל, הוא האדם. לכך כאשר השם יתברך נמצא אל המקבל, הוא האדם, בענין אחד, נאמר אותו ענין עליו. ודבר זה ביארנו במקומות הרבה מאוד... ומזה תוכל ללמוד החסרון שנמצא בעולם הזה מצד חסרון בית המקדש, כי אף על הקב"ה אמרו [חגיגה יג:] דאמעט פמליא שלו, כאשר אין השם יתברך נמצא בשלימות כבודו אל הנמצאים נאמר כך, שכך הוא נמצא לעולם". וראה הערה 72.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:29)

לשונו למעלה פי"ט [ד"ה ודבר זה]: "ודבר זה גלו חכמי האמת בפרק קמא דברכות [ז:]. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, מיום שברא הקב"ה את העולם, לא היה אדם שקראו 'אדון', עד שבא אברהם וקראו 'אדון', שנאמר [בראשית טו, יח 'ויאמר אדני ה' במה אדע כי אירשנה'. בארו ז"ל בחכמה, כי לא היה אל הקב"ה צירוף וחבור אל העולם, עד שבא אברהם. כי היה הטבע החמרית מפסיק וחוצץ בין השם יתברך ובין העולם, עד שבא אברהם. ולכך קרא להשם יתברך 'אדון', כי האדון מצטרף ומתחבר אל אשר הוא אדון לו, ואינו נבדל הימנו. ודבר זה ידוע למי שיודע בסתרי החכמה והתבונה. לכך עד אברהם לא נקרא 'אדון', עד שבא אברהם. וזהו הסרת הערלה שנצטוה לאברהם, שהוא ההבדל והכסוי בין השם יתברך שהוא העלה, ובין האדם. והדבר הזה ברור מאד, שלכך נתנה המילה לאברהם". וראה שם הערה 46. ולמעלה פ"ו הערה 34 נתבאר ששם אדנות מורה על ההנהגה. ולכך כאן צירפם להדדי וכתב: "אדון לו ומנהיג אותו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:30)

שם הויה נקרא "שם המיוחד", וכמבואר בהערה הבאה. וראה למעלה פט"ו הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:31)

לשונו בגו"א שמות פי"ז אות יג כתב: "כי השם הזה [המיוחד] של הקב"ה הוא 'אחד', כדכתיב [דברים ו, ד] שמע ישראל ה' אחד'. השם הזה נקרא שם המיוחד, שלא תמצא שם זה לשום נמצא בעולם". ושם בפ"ג אות ט [ד"ה ומה] כתב: "שם בן ארבע אותיות נאמר על שהוא ההויה שאין לו התלות בזולתו, וזולתו אפס... כי מפני זה הוא אומר בשם הזה [שמות ג, טו] 'זה שמי', רוצה לומר המיוחד לי, שהרי בשם הזה מורה על ש וא נבדל מן הנמצאות, ואין הצטרפות בו אל הנמצאות, לכך הוא שמו המיוחד". ובגבורות ה' פס"ט [שטז:] כתב: "כל ענין הקרבנות להורות כי השי"ת יחיד בעולם ואפס זולתו, ולכך לא תמצא בכל הקרבנות לא 'אל' ולא 'אלהיך' רק שם המיוחד [מנחות קי.]. כי הקרבנות כמו שהם להורות על אחדותו, שכל הנמצאים במדריגת רוממותו ומעלתו נחשבים לאפס, והכל שב אליו, שאין דבר נמצא זולת מחסדי ה', אבל באמיתת מציאותו הכל שב אליו, ואין כאן בריאה כלל". ואם כן "שם המיוחד" פירושו שם שנמצא רק לה' יתברך, ואין לשאר נמצאים שום שייכות אליו. ובפחד יצחק ר"ה מאמר לג, ה, כתב: "שם הויה לא ניתן לתרגם, ואינו משותף לשום ענין אחר בעולם בלתי לה' לבדו". ובהקדמתו הראשונה לגבורות ה' [ד] כתב: "כי השם המיוחד הוא שם העצם, מורה שהוא נבדל מכל הנמצאים... וזה שאמר [חגיגה יא:] 'לא במרכבה ליחיד'. כי המרכבה מורה שהוא יתברך נבדל מכל הנמצאים. כי כל רוכב במה שהוא רוכב עליו, הוא נבדל מן אשר רוכב עליו. וכל ענין המרכבה, ההשגה המורה על שהוא יתברך נבדל מכל הנמצאים, ואיך הוא רוכב עליהם ומנהיג... וכמו שזאת השגה מורה על שהוא יתברך נבדל מזולתו, ואין בו השתתפות עם זולתו. וכענין זה תהיה השגה שלא תהא בה השתתפות בזאת הידיעה רק לעצמו". וראה למעלה פי"ח הערה 4. ובקידושין עא. איתא "אמר הקב"ה, לא כשאני נכתב אני נקרא; נכתב אני ביו"ד ה"י, ונקרא באל"ף דל"ת", ובח"א שם [ב, קנ:] כתב לבאר: "דע, כי הכתיבה היא מורה על עצמו יתברך כמו שהוא. אבל הקריאה היא על מה שהוא אצל הנמצא... לכך השם נכתב בשם בן ד' אותיות, ונקרא בשם א"ד. והוא הוראה כי הנמצא הגשמי אינו דבק בשם העצמי אשר לו יתברך... [כי] שם בן ד', שהוא העצם, הוא נבדל מן האדם הגשמי. לכן שם הקריאה הוא שם אדנות המצטרף אל הבריות, והוא אדון להם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:32)

שביאר שם [קו.] את ההבדל שבין שם "אהיה" לשם הויה, כאשר שם הויה מורה על שהקב"ה הוא צורה אחרונה, וכלשונו: "וכאשר תעמיק בדברים אלו תמצא דברים נפלאים מאוד. כי כמו ששם 'אהיה' מורה לך על שהוא יתברך עיקר הכל, ונותן קיום לכל הנמצאים, כי העיקר נותן קיום אל הכל. ובשביל כך התחלת השם הזה באל"ף, כי האל"ף הוא התחלה, ובא בלשון מדבר בעדו. שכל מדבר בעדו מורה על שהוא נגלה לזולתו. אבל השם של ד' אותיות שם הוי"ה נבדל מן הנמצאים, ולכך התחלתו ביו"ד, והוא משמש לנסתר, כמו כל יו"ד בראש, כי בזה השם נסתר והנבדל מן הנמצאים. וכמו ששם הראשון מורה שהוא יתברך התחלת הכל, נותן קיום הכל, כך בזה השם תכלית הכל, ובו עומד הכל. כי הוא יתברך צורה אחרונה לכל הנמצאים. ולפיכך בא ביו"ד בראשו, כי היו"ד מורה על תכלית וצורה אחרונה. כי היו"ד היא בסוף כל מספר, לא יעלה רק עד עשרה. הרי האל"ף בראש, ויו"ד בסוף. דמיון זה שורש האילן, נותן קיום האילן, והוא צורת האילן, שבלא העיקר אין עליו שם אילן. והוא יתברך מאתו קיום לנמצאים כלם, וזה מורה עליו שם 'אהיה'. אמנם שם העצם, שהוא שם הוי"ה, שהוא יתברך צורת כל הנמצאים, וכל דבר יש לו עמידה בצורתו, הרי בו עומד הכל, ודברים אלו עמוקים מאוד". והובא למעלה פי"ב הערה 91. וכן הוא בגו"א שמות פ"ג אות ט [ד"ה ומה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:33)

האדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:34)

וצרף לכאן, שנאמר [בראשית ב, ב] "ויכל אלקים ביום בשביעי", ופירש רש"י שם: "רבי שמעון אומר בשר ודם, שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש. הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום". הרי נאמר "ביום השביעי" משום שכך נראה מבחינת האדם. ואף שהגו"א שם [אות א] חלק על רש"י בזה, זהו משום משמעות המדרש שם, אך לא שחלק על עצם דבריו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:35)

הקב"ה למלאכים [כמבואר במדרש הנ"ל].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:36)

כפי שכתב בגו"א בראשית פ"ג אות לו: "גם המלאכים יש להם מדע ושכל". והרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ב ה"ח כתב "כל הצורות האלו חיים ומכירין את הבורא, ויודעים אותו דעה גדולה עד למאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:37)

כפי שכתב למעלה ר"פ ג: "כי זהו מדרגת העליונים שהם בפעל... כי העליונים שלימותם בפעל, ואינם צריכים להוציא שלימותם אל הפעל". וראה שם הערה 5.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:38)

כי שם "מורה על דבר העצמי לו, שהוא מיוחד בו" [לשונו ר"פ יג, ושם הערה 13.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:39)

ענין הנקודה שבתוך העגול, שמגבילה ומחברת את המעגל, מוזכר כמה פעמים בספריו, וכגון בבאר הגולה באר הרביעי [עו:], שהביא שם הגמרא בתענית [לא.] ש"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו", וכתב לבאר: "כי הש"י יושב ביניהם תוך העיגול, כי כל נקודה ונקודה שהוא על העיגול, הוא פונה אל הנקודה האמצעית, שהוא נבדל משאר חלקי העיגול. ודבר זה ידוע, כי הנקודות שהם על העיגול, כלם הם פונים על ידי הקוים הנמשכים מן הנקודות שהם על העיגול אל הנקודה האמצעי, לא יסורו ימין ושמאל. וכן ענין הצדיקים ומעלתם במחול הזה... שיהיו פונים אליו יתברך, מתחברים עם השם יתברך, כמו שמתחברים כל הנקודות שהם על העיגול עם האמצעי, במה שהם פונים אליו ונמשכים אליו ע"י קוים הנמשכים אל האמצעי". ובדר"ח פ"ג מי"ג [קמ:] כתב: "כי הנקודה היא אחת באמצע העיגול, מקשר כל העיגול עד שהוא אחד". ובנתיב התורה פי"ג [א, נד.] כתב: "ארץ ישראל... כמו הנקודה שהיא אחת באמצע העיגול... היא מקשרת כל הקוים היוצאים מן העיגול". וכן הוא בגבורות ה' פי"ב [סו:].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:40)

וצרף לכאן הנאמר בבראשית א, כה "ויעש אלקים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה וגו'". ואילו שם להלן [ב, יט] נאמר "ויצר ה' אלקים מן האדמה כל חית השדה וגו'", ופירש רש"י שם "ובדברי אגדה, יצירה זו לשון רידוי וכבוש, כמו 'כי תצור אל העיר' [דברים כ, יט], שכבשן תחת ידו של אדם". וביאר הגו"א שם [אות לו]: "ואל תרחיק זה הפירוש עם שהוא נראה רחוק, כי כאשר תבין מאוד תמצא שהוא דבר נפלא. כי כל לשון 'צורה' הוא בעצמו לשון רדוי וכבוש, כי הוא צר ועושה גבול וחוק לאותו דבר, וזהו כיבושו, שכובש את הדבר באותו צורה להיות לו גבול זה. ומתחילה כאשר לא היה האדם נכתב 'ויעש', ועכשו שנברא האדם נכתב 'ויצר', לפי שהצורה [האדם] נותנת לדבר [לבהמות] חוק וגבול, ולכך נקרא [האדם] 'צורה'. וכאשר נברא האדם, על ידי צורתן שנתן לבהמות, היה [הקב"ה] כובשן [את הבהמות] שיהיו תחת האדם. שכל דבר שיש לו גבול הוא תחת אחר, ולפיכך צורתו זאת הוא כבוש בעצמו תחת האדם, שהוא יותר עליהן, והבן זה". והם הם הדברים, והובא למעלה פכ"ה הערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:41)

מעין מה שאמרו בפסיקתא רבתי [טו, יט]: "מתכנסים כל מלאכי השרת אצל הקב"ה, ואמרו לפניו אימתי הוא ראש השנה. והוא אומר להם, לי אתם שואלים, אני ואתם נשאל לבית דין של מטן". ולהלן ס"פ נג הביא את המדרש [במדב"ר כ, כ] שמלאכי השרת ישאלו את ישראל "מה פעל קל" [במדבר כג, כג]. דוגמה נוספת; קבלת מלכותו של הקב"ה יכולה להעשות רק ברצון ["מלכותו ברצון קבלו עליהם"], ולא בעל כרחם של הנמלכים [גו"א בראשית פי"ז אות א]. ומפאת כן, אין המלאכים וצבא השמים מסוגלים לקבלת מלכותו יתברך, כי הם משוללים בחירה חופשית, וכידוע. ועם כל זה בתפילת שחרית אומרים אנו על צבא השמים "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה". וביאר על כך מו"ר שליט"א, שהכוונה היא שרק לאחר שישנה קבלת מלכות שמים אצל ישראל למטה, מסוגלים העליונים אף הם לקבלה דומה. ויש לצרף לזה את מאמרם ז"ל [ב"ר סה, כא] "בשעה שישראל אומרין 'שמע ישראל' [דברים ו, ד] המלאכים שותקין, ואחר כך... אומרין 'ברוך כבוד ה' ממקומו' [יחזקאל ג, יב], ו'ברוך שם כבוד מלכותו'". הרי שקבלת המלכות בעליונים נעשית רק לאחר שקדמה קבלה זו בתחתונים. והם דברי המהר"ל כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:42)

כמבואר למעלה פ"ו הערה 28, פי"ג הערה 79, ופט"ז הערה 81. וצרף לכאן מאמרם [חולין ס:] שגשמים ירדו לעולם רק לאחר שבא אדה"ר ובקש רחמים. וכתב שם בח"א [ד, צח.] לבאר: "כי המטר הזה בא מלמעלה למטה, ודבר זה היה על ידי האדם, כי האדם הוא בין העליונים לתחתונים, והאדם מחבר עליונים ותחתונים ביחד. ולפיכך הדשאים עמדו על פתח הקרקע ולא היה כאן מטר מן העליונים לתחתונים, שלא היה כאן חבור עליונים ותחתונים שיתנו העליונים הגשמים למטה, עד שהאדם שהוא בין עליונים ותחתונים הביא המטר מן עליונים לתחתונים ע"י התפלה שהתפלל... ואז עליונים ותחתונים מתחברים ובאים הגשמים מעליונים לתחתונים, ולא קודם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:43)

לשונו בנצח ישראל פמ"ג [ד"ה והתבאר לך]: "אמצע הדבר הוא עיקר הדבר, במה שעיקר הדבר הוא גוף הדבר, והוא האמצע, לא ההתחלה והסוף". ושם ר"פ נט כתב: "האמצע הוא החלק הנכבד... שכל נמצא יש לו ענין גדול, והוא מתייחס אל האמצעי". ושם בפרק יג [ד"ה ואמר לית] ביאר שלכך יצחק אבינו נחשב לחזקם ותקפם של האבות, מפאת היותו אב אמצעי. ובגבורות ה' פ"ח [נא:] כתב שהלב נמצא באמצע האדם, והוא העיקר שבאברים. והובא למעלה פכ"א הערה 5. וכן כתב להלן פמ"ח [ד"ה אבל עיקר], ובנתיב האמת פ"ג [א, רד:]. ובגו"א בראשית פ"א אות לג [ד"ה דוקא] כתב: "כל דבר שהוא בתוך ובאמצע ראוי להיות עיקר".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:44)

לא מצאתי מקומו, באם נכתב. [ולא מצוי הוא שיאמר לשון ספק "עוד אולי יתבאר במקום אחר".]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:45)

כמלוקט בהערות 9, 15, 16.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:46)

כפי שכתב כמה פעמים, וכגון, בנתיב הצדק פ"ג [ב, קמד:] הביא את דברי הגמרא [נדה לא.] שכאשר העובר נמצא במעי אמו, שתי ידיו מונחות על שני צדעיו. וביאר זאת בזה"ל: "אמר שידיו על שתי צדעיו. דבר זה כי האדם אשר מניח שתי ידיו על שתי צדעיו, הוא מתבונן ומחשב על דבר. וכך יהיה האדם מתבונן על כל מעשיו שיעשה בעולם הזה, כי אין האדם שכלי לגמרי, והוא בא לידי טעות ושגגה בכמה דברים. ולכך יהיו כל מעשיו בהתבוננות הרבה, ויחשוב מעשיו אשר הוא עושה שיביאו אותו לידי טוב, ולא יביאו אותו לידי רע". ובדר"ח פ"א מ"א [כב:] כתב: "אין האדם שכלי לגמרי, ולפיכך ראוי שיהיה נוהג האדם כפי מדריגתו שהוא אדם. אף כי יש לו שכל, מ"מ הוא בעל חומר עם זה. ולכך אמר 'הוו מתונים בדין'. שאין האדם הכל שכל, ואם הוא ממהר לפסוק הדין בלא המתנה כאילו היה האדם שכלי בלי חומר, שהשכל אשר הוא בלא חומר כלל, אותו השכל ברור, דהיינו השכל אשר אינו בגוף, ואין צריך המתנה. אבל אשר הוא בחומר כמו שכל האדם, אינו שכל בפעל לגמרי. ולפיכך יש לאדם לנהוג כפי מה שראוי לאדם שיהיה מתון בדין, ולא ימהר כאילו היה ששכל בפעל בלי חומר". וכן כתב בנצח ישראל פי"ח [ד"ה ועומק הדין]. ובקידושין מ: מובאת דעתו של רבי טרפון שמעשה גדול מתלמוד. וכתב שם בח"א [ב, קמג:] לבאר: "כי המעשה הוא עיקר, אבל התלמוד שהוא למד לעשות אינו עיקר כמו המעשה. שהרי התכלית לעשות, כי אין האדם שכלי. כי אילו היה שכלי לגמרי, היה התורה שלו עיקר. אבל האדם אינו שכלי לגמרי, ולכך מעשה עיקר, שהמעשה על ידי האדם כפי אשר ראוי שיהיה צדיק ע"י מעשה. שכל מעשה הוא בגוף, ואילו התורה הוא בשכל". וראה למעלה פכ"ט הערה 46. וכן ביאר בנתיב התשובה פ"א [ד"ה ואמר] שתשובה מועילה לאדם רק מפאת "שאין כל מעשיו שכליים", וראה שם הערה 31.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:47)

פירוש - הואיל ולעיני האדם נראה שה' ירד על הר סיני, לכך נאמר כן בתורה, אע"פ שבראיה השכלית לא היתה ירידה מעין זו. אך הואיל ובראיה הגופנית כך הדבר מתקבל, לכך התורה תכתוב כפי המתקבל אצל האדם בעל גוף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:48)

לשונו בבאר הגולה באר הרביעי [סח:]: "כי הוא יתברך נמצא בעולמו כפי עניין ישראל, וכפי מה שהם עליו. כי ישראל הם עיקר המציאות, לכך נמצא אל העולם כפי מה שהם, והם כל העולם. ונמצא הש"י בעולמו כפי מה שהם, כמו שהתבאר זה פעמים הרבה מאוד". וכן הוא בגו"א שמות פ"ג אות ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:49)

בגו"א בראשית פ"ו אות יב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:50)

לשונו בגו"א שם: "וכן 'וילך' 'ויבא', אלו התוארים נאמרו עליו יתברך שהכוונה היא ... שהגיע כבודו למקום שבא. ואע"ג שהוא יתברך נקי מן הגוף ומן מעשה הגוף, אי אפשר שלא יקבל המקום שבא לשם כבודו התקרבות אל הקדושה. וזה היה פועל הקב"ה, הוא חבור אל המקום ההוא... אבל העיקר כי יש מסך בינו ובין ברואיו, והגלות הכבוד על הר סיני... הוא הסרת המסך המבדיל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:51)

בפרקי מבוא לספר "נשמת חיים" [עמוד 43] כתב לבאר דברים אלו, וז"ל: "כל הופעה של העולם העליון משהיא מתגלית לעיני בני אדם, היא מתקבלת בגוון טבעי [ומביא שם מדבריו בפרק זה]. אין אנו מדברים על ירידת ה' מבחינת עצמו. אנו דנים על ההופעה בלבד. כל הופעה אלקית כשהיא באה לבני אדם טבעיים, היא מתלבשת בלבוש העולם שהיא יורדת ומתגלית בו. ואכן התלבשות זו בעולם הטבע היא היא הירידה. כיוצא בזה 'אל ישנה האדם מן המנהג... מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם' [ב"מ פו:]. וכתב שם בח"א [ג, מח.]: אין לשאול סוף סוף מלאכים הם, ואין צריכים לאכילה. דבר זה לא קשיא, דכיון שירדו למטה, והיו נראים בדמות אנשים, היה האכילה שלהם גם כן מצד אותה הדמות. ואין לך לומר כי לא היו אנשים רק שכך נראים לאברהם, זה אינו, דודאי... נתלבשו במלבוש אנשים. ואף כי בודאי היה זה מצד שהיו נגלים בתחתונים, אבל לא מצד עצמם, שלא נעשו אנשים, מ"מ נאמר עליהם שם אנשים, לכך נאמר עליהם שאכלו [עכ"ל]. התלבשות זו אינה דמיונית, אלא מציאות שנתהוותה בעולם הטבע. אכילת המלאכים בעולם הזה לא היתה חזיונית, אלא התרחשות של ממש. אך לא בהם עצמם, אלא בהופעתם. כיון שנתלבשו בדמות אנשים, יש לדמות הזאת הנהגה טבעית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:52)

וכן כתב בבאר הגולה באר הרביעי [סט.]: "הכל מצד המקבלים... ודבר זה יהיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, שכל דברים אלו וכיוצא בהם נאמרו מצד המקבל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:53)

שנאמר לגבי אפשרות המבול.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:54)

לשונו בגבורות ה' פכ"ג [צט:]: "כי אצל אמתתו יתברך אין התעצבות... כי מצד אמיתתו יתעלה ויתברך ההוד ושמחה לפניו". ובגו"א בראשית פ"ו סוף אות יב כתב: "ואם יאמר, סוף סוף... אין ראוי לומר עליו התעצבות... כי למבין אין זה קשיא, כי ה'עוז והחדוה במקומו' [דה"א טז, כז], רק מצד עולם הזה יש התעצבות. והוא יתברך פועל אצל כל אחד ואחד לפי הראוי; אצל הראוים לחדוה - הוא שמח עמהם. ואצל הראוים אל התעצבות - מתעצב עליהם. כל אחד לפי ענינו". וכן הוא בגו"א שמות פ"ג אות ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:55)

לשונו בבאר הגולה באר הרביעי [סד:]: "כי השם יתברך מתואר בתארים לפי המקבלים, ומכ"ש שהוא יפעול כאשר מוכנים המקבלים בעצמם. ולא שימצא אצלו שנוי או שום דבר או התפעלות, רק שכך הוא נמצא הוא יתברך אל המקבל. ועל עניין זה באו כל התוארים שהם אצל הש"י, וכך בארנו זה במקום אחר. ולכך בדור המבול כתיב 'ויתעצב אל לבו'. ואף שאין התעצבות אל הש"י, כי חס ושלום לומר כזה. רק מפני שהיו חוטאים בדור המבול, והיו מוכנים להפסד, וכאשר מוכנים להפסד ראוי התעצבות. ולפיכך נאמר 'ויתעצב אל לבו', לפי מה שהוא יתברך נמצא ונראה אל הנבראים. ועל זה נאמר 'ויתעצב אל לבו', כפי שהיה יתברך עם הנבראים כפי מה שראוי לו המקבל. וכך המקבלים מקבלים מאתו דבר זה, מבלי שיהיה דבר זה בעצמו, רק כי כל זה הוא מצד המקבל. לכך נמצא השם יתברך לנמצאים שלא ברצון, ולא נמצא להם בשלימות כבודו יתברך, כאשר המקבל מוכן וראוי לזה. ובדור המבול אשר היו חוטאים, והיו מוכנים להפסד, כך היה השם יתברך נמצא להם, וזה 'ויתעצב אל לבו'. כי כפי אשר הוא ענין המקבלים, הוא יתברך עמהם, ואין בזה שנוי באמתת עצמו. וכמו שאפשר שיפעול עם זה כך ועם זה כך, כן אפשר שאצל זה הוא שלא ברצון, והוא התעצבות, ואצל זה נמצא ברצון כפי מה שהוא מוכן לקבל". וכן הוא בגבורות ה' פכ"ג [צט.], ובגו"א בראשית פ"ו אות יב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:56)

"והלא כבר נאמר [תהלים קכא, ד] 'הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל'" [סוטה מח.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:57)

לשונו בגו"א בראשית פ"ו סוף אות יב: "וכן יאמר גם כן בשינה 'עורה למה תישן', כי כאשר לא ימשך ממנו העזר לישראל, הרי השינה. נמצא כי השינה כאשר אין פעולה נמשכת מן בעל הדבר... נמצא לא השינה באה ממנו חס ושלום, אלא באה השינה הזאת מן ישראל כאשר אינם עושים הטוב... לא שיהיה שינה בעצמו חס ושלום. והבן דברים אלו היטב".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:58)

והנה בעוד שכאן הדגיש שישנו הבדל בין הקב"ה עצמו, לבין איך שהקב"ה מתגלה כלפי המקבלים, הרי בגו"א בראשית פ"ו אות יב הדגיש שישנו הבדל בין פעולה לבין התפעלות, וכלשונו: "לכן תמצא כי רז"ל אמרו על השי"ת 'הקב"ה בוכה', וכיוצא בזה, ואם היה זה חסרון בחוקו היו חכמי האמת מרחיקים זה מן השי"ת לומר כך. אבל הם לא הרחיקו, כי תמיד הוא נאמר על הפעולה. כי לא יאמר האדם בוכה על שינוי דבר באמיתות עצמו, רק על פעולת הבכיה הנמשכת... ורוצה לומר שנמשך ממנו פעל הבכיה. כי האדם הבוכה הכל לפניו שלא לרצון, כך אצל השי"ת, בדברים שאין רצונו בהם יאמר שהוא יתברך בוכה על זה. אבל חלילה להיות נאמר עליו שום התפעלות, רק נאמר על הפעולה שהיא נגזרה ממנו... ובודאי אילו היה נאמר הבכיה שהוא יתברך היה נבהל ומצטער ומתפעל - חלילה לדבר כזה, כי אין חסרון בחוקו, אבל כל אלו התוארים הם על הפעולה הבאה מאתו, מבלי שיהיה הוא יתברך מקבל שום התפעלות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:59)

ראיה זו מהמדרש הביא בנצח ישראל פ"ט [ד"ה ויש מתמיהים], בגו"א בראשית פ"ו סוף אות יב, ובבאר הגולה באר הרביעי [סד.]. ובח"א לשבת קלג: [א, עא:] עמד על דברי הגמרא שם שדרשו על הפסוק "זה קלי ואנוהו" [שמות טו, ב], "התנאה לפניו במצות". וכנראה שהוקשה לו, שפשטיה דקרא עוסק בנוי של הקב"ה, ואילו הדרשה עוסקת בנוי של ישראל. וכתב לבאר זאת: "דבר זה נקרא 'ואנוהו', כי הש"י נגלה לאדם כפי מה שהוא האדם. כמו שאמרו במדרש אמר רבי חמא בר אבא, לפי כל עסק ועסק, ולפי כל דבר ודבר נראה להם; בים כגבור עושה מלחמה, ונראה להם בסיני כסופר מלמד תורה, ונראה להם בימי שלמה כפי מעשיהן, 'מראיהו כלבנון בחור כארזים', ונראה להם בימי דניאל הזקן מלמד תורה... הרי כי הש"י נראה לישראל לפי מעשיהם ועניניהם. וכאשר ישראל מתנאים במצות השם, דבר זה נוי לישראל... וכאשר הם מתנאים במצות, דבר [זה נוי] לישראל. וכפי מעשיהם של ישראל נראה הש"י בנוי, וזהו 'זה אלי ואנויהו' להקב"ה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:60)

לשונו בבאר הגולה באר הרביעי [סד:]: "כי איך יעלה על דעת האדם לומר שהוא יתברך נמצא בשוה לעליונים הראוים לקבל כבודו, ולתחתונים הפחותים. רק כי לפי ענין מדריגת כל אחד ואחד מקבל כבודו. והעליונים שהם בשלימותן, מקבלין כבודו יתברך כפי מה שראוי להם". ושם בהמשך [סח:] כתב: "שאיך יתכן דבר זה שיהיה השם יתברך מתיחס אל כל הנמצאים בשוה, עד שיהיה מתיחס לעליונים שבהיכל שלהם כולו כבוד, ולתחתונים - אשר בתי חומר שוכנים - יהיה נמצא כבוד השם יתברך אליהם בשוה. אבל הפרש יש, ולכל אחד הוא יתברך נמצא כפי מדריגתו. וכך בעצמו נמצא ההפרש בתחתונים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:61)

ענין זה מבואר היטב בגבורות ה' פכ"ג [צט.], וז"ל: "ואם תשאל, איך שייך בו יתברך שהוא בצרה עם ישראל. דע כי רז"ל תמצא בדברים הרבה מאוד מענין דבר זה, שאמרו [סוטה לא.] כי הוא יתברך בצרה עם ישראל. יותר מזה אמרו ז"ל בפרק קמא דחגיגה [ה:] על ענין חורבן הבית, מקום יש להקב"ה ובוכה שם... והרבה אנשים משתוממים מאוד כאשר יראו דברים כאלו בדברי חכמים, שנראים זרים מאוד. אבל בכל אלו דברים אין צד תמיה. שהרי בכתוב תמצא כזה 'ויתעצב אל לבו'. ונאמר 'ותקצר נפשו בעמל ישראל', והרבה כיוצא בזה. לכך רז"ל לא הרחיקו כל אלו הדברים גם כן. וכל איש החכם ויבין דבר חכמה יוכל להבין כי אלו דברים אין בהם דבר זר... כי דברים אלו הם כפי אשר נמצא לנו... ולפיכך יאמר שהש"י בוכה. וזה לפי המקבל, ובזמן מן הזמנים שנמצא מאתו הבכיה לפי המקבל. ואם שמצד אמתתו יתברך הכל הוד והכל שלימות, מכל מקום יאמר בזה לפי המקבל כמו שאמרנו. שכמו שיש הפרש בין המקבלים עצמם, שאין ספק שאין הכבוד והשלימות בתחתונים כמו בעליונים. וכך נוכל לומר, שהנמצא בזמן מן הזמנים נמצא בכיה גמורה בתחתונים, שהוא הפך השלימות. ואין זה נגד כבוד הש"י אם ימצא בנמצאים המקבלים דבר כזה, שהוא מצד המקבלים שלא ימצא אצלם כבוד ה', עד שימצא בהם בכיה. ורצה לומר שלא נמצא השם יתברך בשלימות וכבוד אל המקבלים. שאם ימצא השם יתברך בשלימות כבודו אל המקבלים, יאמר שהוא שמח. כי השמחה היא שלימות למשמח. וכאשר לא ימצא למקבלים בשלימות כבודו, יאמר שהוא מתעצב ושהוא בוכה. כי הבכיה וההתעצבות הוא בלתי שלימות למתעצב ולבוכה. ולפיכך כאשר היה בדור המבול, שאז היה בא להפסיד אותם, כתיב 'ויתעצב אל לבו'. ועם כי אצל אמתתו יתברך אין התעצבות, הדבר הזה נאמר כפי המקבל שהם הנמצאים, שהם מקבלים מדה זאת. כי בשעת המבול לא קבלו הנמצאים רק התעצבות, ר"ל שלא נמצא השם יתברך להם בשלימות כבודו. כי הוא יתברך מאתו באים פעולות מתחלפות לפי המקבלים. וכאשר העולם בא לקבל ההפסד, אף כי מצד אמיתתו יתעלה ויתברך ההוד והשמחה לפניו, הנמצאים קבלו התעצבות. ואל תשמע אל דברי אנשים שפרשו דברים הרבה בזה הענין, והאריכו בו. הכל אין דבר ממש, רק זה הדרך הוא דרך אמת. שכל אשר נאמר 'ויתעצב ה' אל לבו', וכן 'ותקצר נפשו בעמל ישראל', שכך הנמצאים מקבלים מאתו בענין זה שהוא קצור נפש. שכל זה רצה לומר שלא בשלימות כבודו יתברך, בענין זה נמצא הוא יתברך אליהם, ומקבלים נמצאים מאתו יתברך כפי אשר נמצא אליהם... והבן הדברים הגדולים האלו, ואין ספק בפירוש זה כאשר תבין דברי חכמה. ומי שלא ידע בדברי חכמים מסתפק בפירוש זה, אבל למבין אין ספק בפירוש זה וברור הוא מאוד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:62)

בגו"א בראשית פ"ו אות יד הביא ג"כ שני פסוקים אלו, אך חילק ביניהם בכך שהפסוק "ישמח" נאמר בכלליות הבריאה, ואילו הפסוק של "ויתעצב" נאמר על בחינה מקרית ומסוימת בבריאה, וכלשונו: "ההנהגה בעולם הוא על ידי הטוב, ובו מעורב דבר רע במקרה, ועיקר הוא הטוב... ולפיכך בענינים אלו תמצא דבר והיפוכו; שנאמר 'ישמח ה' במעשיו', ונאמר בו 'ותעצב'. כי זה מצד שני בחינות. וזה כי לעולם בחינה טובה כאשר הם עושים הטוב, ובחינה רעה כאשר הם רעים. ולפיכך ברא הקב"ה העולם מצד הבחינה הטובה, ולא מנעו הבחינה הרעה. ומכל מקום כאשר בא הרע נאמר 'ויתעצב', כי עתה בזה הזמן נוהג כך... ולא יובט רק אל ענין אשר נוהג עליו באותו הזמן ובאותו הפעם... שאע"ג שאין הרע עיקר אבל מעוט הוא, מכל מקום בזמנו הוא עיקר, ומצד הרע שהוא עתה יש התעצבות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:63)

עומד כאן על קושית הרמב"ם במו"נ ח"א פכ"ז, שפעמים אונקלוס תרגם לשון ירידה כלשון התגלות [כמו בהר סיני], ופעמים לא תרגם כן, וכגון בבראשית מו, ד נאמר ליעקב אבינו "אנכי ארד עמך", ותרגם אונקלוס שם "אנא אחות עמך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:64)

כפי שתירץ הרמב"ם שם במו"נ, שיש לחלק בין אם מדובר בחלום [כמו אצל יעקב אבינו], לבין אם מדובר על המציאות, וכמובא בתחילת הפרק, ובהערה 6.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:65)

ובביאור העדר כבוד זה, ראה דבריו בגבורות ה' פס"ב [רעט:] שכתב: "כדי שלא תאמר כי הוא יתברך משותף לתחתונים, ואין הדבר כך... שהוא נבדל מן התחתונים, כי על השמים כבודו... שלא תאמר מאחר כי כבודו למטה, מצד שפלות שיש בתחתונים, הנה כבודו ח"ו אינו שלם. לכך אמר אע"ג כי 'רם על כל גוים ה" - 'על השמים כבודו' [תהלים קיג, ד]. ואין מצטרף הכבוד אל התחתונים". וכן בגו"א בראשית פי"ח אות ז כתב: "לפי שאין כאן ישיבה של הקב"ה בעולם הזה השפל". ולכך כל ירידה מן השמים למטה אינה דרך כבוד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:66)

לשונו בגבורות ה' פכ"ג [ק.]: "ומה שתרגם אונקלוס בזה, והרחיק את ההתעצבות וכיוצא בזה מן התארים, לא שעשה זה כדי להרחיק ההתפעלות וכיוצא בזה, אך עשה זה כדי לתרגם דרך כבוד, שאין זה כבודו לומר עליו כך. וזה משפט המתרגם לתרגם הכל דרך כבוד". וכן כתב בגו"א בראשית פ"ו סוף אות יב, ושם ביאר מדוע התרגום פירש דרך כבוד, לעומת המקרא עצמו, וכלשונו: "כי אני אומר... שאין זה דרך כבוד לתרגם כך, שהתרגום הוא פירוש, ואין לפרש כך. אבל המקרא לא הרחיק דבר כזה ממנו יתברך, ואין צריך להרחיק, כי אין בשום אלה כלל גשמות למבין, רק שיש לתרגם ולפרש דרך כבוד למעלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:67)

לשונו בגו"א בראשית פמ"ב אות ג: "מי שהוא הולך מארץ ישראל למצרים יורד, דארץ ישראל גבוה מכל הארצות". ושם בראשית מה, ט נאמר "מהרו ועלו אל אבי", ופירש רש"י שם: "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:68)

כמו "ויתעצב" [בראשית ו, ו], שתרגם אונקלוס "ואמר בממריה למיתבר תוקפיהון". ובסמוך יביא דוגמאות נוספות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:69)

מתכוון לדברי הרמב"ם במו"נ ח"א פמ"ח, שכתב שם: "כל מה שבא מענין השמע מיוחס לאלוה יתברך, תמצא אונקלוס הגר נשמר ממנו, ופרש ענינו בהגיע המאמר ההוא אליו יתעלה, כלומר שהוא השיגהו. ואם היה בכלל הצעקה והתפלה, יפרש ענינו שהוא קבל או לא קיבל. ויאמר לעולם, בתרגום 'שמע ה" [בראשית כא, יז] - 'שמיע קדם ה". ובענין הצעקה תרגם 'שמוע אשמע צעקתו' [שמות כב, כב] - 'קבלא אקבל'. וזה נמשך בפרושו, לא נטה מזה במקום מן המקומות. אמנם מה שבא מן הראיה מיוחס אליו יתעלה, פירש אונקלוס בו פרושים מופלאים, לא התבאר לי כוונתו ודעתו. והוא, כי במקומות יפרש 'וירא ה" [בראשית ו, ה], 'וחזא ה". ובמקומות יפרשהו 'וגלי קדם יי' [בראשית יח, א]. ואמנם פרשו 'וחזא ה" הוא ראיה מבוארת על היות 'חזא' גם כן בלשון הארמי משותף, ושהוא מורה על ענין השגת השכל, כאשר יורה על השגת החוש. ואני תמה, אחר שהענין כן אצלו, על מה ברח מן הקצת ופרשו 'גלי קדם יי'". ושם מאריך בזה. והרמב"ן בראשית מו, א, הרבה להקשות על שיטת הרמב"ם בזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:70)

לשונו בגו"א בראשית פמ"ד אות ו: "אין זה דרך כבוד לדבר באוזן המלך". ופירושו, כי שמיעה מורה על קבלה [ראה למעלה פכ"ד הערה 65], שמקבל את קול המשמיע. ואין זה דרך כבוד כלפי מעלה לומר שקול דברים נכנסו אצל הקב"ה, ולעשותו כביכול מקבל לאדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:71)

כי בראיה אין קבלת דבר אצל הרואה, ולכך אין כאן מעוט כבוד כלפי מעלה לומר שהקב"ה רואה, כי אין בכך להורות על קבלה כלפי מעלה. ובגבורות ה' פס"ד [רצא:] כתב: "העינים, שהוא הראות, שהוא כח בלתי גשמי... יותר נכבד מן השמיעה, שהאדם רואה יותר ברחוק ממה שהוא שומע". והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 33:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/33:72)

לכאורה כוונתו לגמרא בחגיגה [ה:] שאמרו שם שהקב"ה בוכה, וזה נראה יותר רחוק מלומר עליו "וירד". ובנצח ישראל פ"ט [ד"ה ויש מתמיהים] כתב: "ויש מתמיהים על דבר דבר זה, איך יאמר בזה שהקב"ה בוכה, ואיך שייך בכיה אצל השם יתברך. אבל הדבר הזה, כי השם יתברך נראה ונגלה בעולם כפי מה שהוא המקבל. וכאשר נגלה הקב"ה על הים - נגלה כגבור עושה מלחמה, וכאשר נגלה על הר סיני - נגלה כזקן מלמד תורה [רש"י שמות כ, ב]. וכך כל דבר ודבר נגלה הקב"ה כפי מה שראוי אל המקבל. וכאשר המקבל - שהם ישראל - יש להם חורבן בית המקדש, נגלה ונראה להם אל המקבל בבכיה". ובחגיגה [יג:] אמרו שלאחר חורבן הבית אימעט פמליא של מעלה. וגם זה נראה יותר רחוק מלומר כלפי מעלה "וירד". וראה הערה 28.