## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 35

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:1)

פירוש - בתחילת הפרק הקודם הובאו דברי המכילתא, אשר בעיקרם עוסקים בכך שעשרת הדברות נאמרו בדבור אחד. ואגב אורחיה אמרו שם במכילתא "שומע אני אף כל דברות שבתורה נאמרו כולם בדבור אחד, תלמוד לומר [שמות כ, א] 'את כל הדברים האלה', הדברים האלה נאמרו בדבור אחד, ושאר דברות דבור ודבור בפני עצמו" [לשונו למעלה ר"פ לד]. ואע"פ שלאורך כל הפרק שעבר לא היתה התייחסות מפורשת למלים אלו, ולאו בפירוש איתמר, מ"מ מכללא איתמר. שכתב שם [ד"ה ועוד יש]: "כי ראוי שיהיו עשרת הדברות בפרט נאמרים בדבור אחד". וכך עולה מכלל הטעמים שהוזכרו בענין זה. כי בפרק שעבר ביאר שני טעמים לכך שעשרת הדברות נאמרו בדבור אחד; (א) התורה היא סדר הנמצאים, וכל המקשר ומסדר הכל, בהכרח שיהיה בעצמו אחד. (ב) התורה היא הדבר הקרוב ביותר אל הקב"ה, ואחדותו ניכרת בה ביותר. ובגו"א שמות פ"כ אות ג הוסיף טעם שלישי לכך שעשרת הדברות נאמרו בדבור אחד, והוא כדי להורות שכל התורה היא חטיבה אחת, והכופר במקצתה - כופר בכולה. וכל שלשת הטעמים הללו קשורים במיוחד ובמסויים רק לעשרת הדברות, ולא לשאר חלקי התורה. כי שלשת טעמים אלו נשענים על היסוד שכל המצות נכללות בעשרת הדברות [ראה שם הערה 31], ולכך כאשר הדברות הן אחד, בכך כל התורה היא אחת. ולכך כתב כאן: "התבאר לך בפרק שעבר ההפרש שיש בין עשרת הדברות שנאמרו לישראל, ובין שאר התורה". ומה שכתב "ההפרש שיש בין עשרת הדברות שנאמרו לישראל, ובין שאר התורה", כי כוונתו לייחד את הדבור על עשרת הדברות שנאמרו לישראל מפי הקב"ה, ולא על עשרת הדברות שנכתבו בתורה [בחומש שמות ובחומש דברים], וכמו שיתבאר להדיא בהמשך דבריו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:2)

כך עולה מהמתבאר בפרק הקודם. ולהלן פנ"ו [ד"ה ומה שאמר] כתב: "מספר 'בני ישראל' כמו מספר המצות, שהם תר"ג מצות. ועוד עשרה, שהם עשרת הדברות, סך הכל תרי"ג. ועשרת הדברות בו נכללו כל תרי"ג מצות, ועשרה הם כמו אחד במספר קטן [ראה לעיל פל"ד הערה 39]... שהתורה היא אחת. כי התורה היא ברית בין השי"ת, שהוא ציוה עליהם, ובין ישראל שקבלו המצות. ועשרת הדברות שכוללים כל התורה יש להם יחוס אל השי"ת שהוא אחד, כמו שנאמרו כל עשרת הדברות בדבור אחד... כי כל ברית הוא בין שני דברים; האחד כורת הברית, והאחד מקבל. והברית, שהיא התורה, מצד אחד קרוב אל כורת הברית, ומצד אחד קרוב אל מקבל הברית. ולפיכך עשרת הדברות שנאמרו מפי השי"ת קרוב אל כורת הברית, הוא השי"ת... ועשרת הדברות הם כמו אחד... כמו השי"ת אשר כורת הברית. ותר"ג מצות קרובים אל מקבל הברית. ומפני שקרובים אליהם - הם צורתם, לכך עולים אלו מצות שהם תר"ג כמספר 'בני ישראל'... כי עשרת הדברות מתייחסים אל השי"ת הנותן הברית, שהוא אחד. ותר"ג מצות פרטיים הם כנגד ישראל שקבלו המצות". וכן כתב בדרוש על התורה [לז.], וז"ל: "כי התורה היא ברית בין הש"י ובין ישראל. וכל ברית הוא מחבר השנים... עד שבהכרח קצתו יקרב אל האחד ביותר, וקצתו אל השני... והנה עשרת הדברות הם המקצת הקרוב אליו יתברך ביותר לפנימיותם וסתריהם היותר סודיים ונעלמים בחכמה, ושאר תר"ג מצות... קרובים אל ישראל ביותר... באשר המה צורת בני ישראל. וכן היה כל מספר בני ישראל באישיהם בפרשת במדבר [במדבר א, מו], אלף למצוה, אלף למצוה. באשר לשון 'אלף' הוא הסובל ג"כ לשון למוד, והמצות צריכים לימוד". ובנצח ישראל פ"ט [ד"ה ולכך התורה] כתב: "התורה הוא חבור לישראל... כי הדבר אשר הוא בין שני דברים יש לו חבור אל שניהם, ובזה מקשר אותם. ולכך התורה כולה, עם עשרת הדברות, הם החבור בין השם יתברך ובין ישראל. רק כי עשרת הדברות, שהם ראשונים אל התורה, יש להם חבור אל השם יתברך ביותר, ושאר התורה יש לה יותר חבור אל ישראל. ולכך 'בני ישראל' כמספר 'תריג', חוץ מיו"ד, שהם עשרת הדברות. ועשרת הדברות אינם קרובים כל כך אל ישראל, רק על ידם יש להם חבור אל השם יתברך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:3)

מה שכתב ששאר המצות הן תוספת על עשרת הדברות, נראה לבאר על פי מה שכתב בגו"א שמות פכ"א אות א [ד"ה ונראה], וז"ל: "דודאי אע"ג שכל המצות נאמרו מסיני, יש מצות שהם עיקר יותר מסיני, לפי שהם מצות חשובות... כי עשרת הדברות נאמרו מסיני בשביל עצמם, ואילו שאר המצות נאמרו מסיני מפני שהשי"ת נתן התורה בשלימות בסיני... לפי שהתורה היא אחת, אין לומר שיהיו מקצת מצות נאמרו במקום זה ומקצת במקום אחר, ולפיכך נאמרו כולן שם". הרי שעשרת הדברות הן מצות יותר עיקריות מאשר שאר המצות, ולכך הם "בראשונה מן השם יתברך לשאר מצות התורה... ותוספות עליהם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:4)

ואע"פ שבגמרא אמרו [מכות כד.] שרק שתי הדברות הראשונות שמעו ישראל מפי הקב"ה, ואילו שמונה הדברות האחרות שמעו ישראל מפי משה רבינו, מ"מ בתחילה כל עשרת הדברות נאמרו בדבור אחד, ורק לאחר מכן נתפרטו לדברות בודדות [רש"י שמות כ, א]. ולכך שפיר אמרינן שישראל שמעו את כל הדברות מפי הקב"ה, כי נאמרו בדבור אחד, ורק בפירוטם נחלקו שתי הדברות הראשונות מהשמונה האחרות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:5)

וצרף לכאן את דבריו המסולאים של הפחד יצחק שבת, מאמר יג, שכתב: "כל התורה כולה 'עדות' היא קרויה [רש"י שמות כה, טז]... הנה פרטיותה של שם 'עדות' הונח על שני לוחות הברית [שמות לא, יח], דכלפי כלליות שם 'עדות' דכל התורה, נקראים הם שני הלוחות 'לוחות העדות' בפרטיות. נפרש נא בשפה ברורה את תוכן הכלליות והפרטיות של שם 'עדות' בקשר עם כל התורה בכלל, ועם הלוחות בפרט... והנה נמצאים לפנינו בחומש שני אופנים במציאות עדות 'והוא עד או ראה או ידע' [ויקרא ה, א]. וחכמים פירשו לנו ואמרו [שבועות לג:] 'ראה' בפנינו הלוה לו. 'ידע' בפנינו הודה לו. הרי דשמיעה מפי הנאמן היינו ידיעה. וראיה היינו מגע חושי עם הגופא דעובדא. ושוב אין אנו זקוקים בכאן אלא להעתקת לשונו של הרמב"ם בהלכות יסודי התורה [פ"ח ה"א] 'משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות והמופתים וגו', אלא מפני שעינינו ראו ולא זר וגו"... ונמצא דכל התורה כולה שמענו מפי הנאמן [משה רבינו], והיינו עדות דידיעה. ולעומת זאת, נבואתו במעמד הרי סיני - 'עינינו ראו ולא זר', והיינו עדות הראיה. וזו היא השפה ברורה, אשר כגודל פשיטותה כן הוא עזוז עמקה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:6)

בגו"א שמות פכ"א אות א [ד"ה ונראה] כתב: "כל המצות נאמרו מסיני - יש מצות שהם עיקר יותר מסיני, לפי שהם מצות חשובות, וירד הקב"ה בשבילם על הר סיני לאותם דוקא [ש]נאמרו בפירוש כאשר הם כתובים, וכל שאר המצות נאמרו עמהם מסיני. וזה בשביל כי 'תורת ה' תמימה' [תהלים יט, ח] אין מצותיה מחולקות, ולפיכך נאמרו כולם מהר סיני. ומכל מקום יש חילוק בין המצות; כי עשרת הדברות נאמרו מסיני בשביל עצמם, ואילו שאר המצות נאמרו מסיני מפני שהשם יתברך נתן התורה בשלימות בסיני. ותדע, שאמרו [סוטה לז:] התורה נתנה כללותיה ופרטותיה מסיני, חזרו ונשנו באוהל מועד, וחזרו ונשנו בערבות מואב. והשתא קשה, למה באלו מצות דוקא נכתב שנאמרו באוהל מועד, כגון מצות הקרבנות [ויקרא א, א]. על כרחך כמו שאמרנו, אף על גב שכל המצות נאמרו בסיני ונשנו באוהל מועד, לא נשנו כולם רק בשביל איזה מצות ששייכים דוקא באוהל מועד, כמו מצות קרבנות ששייכים אל אוהל מועד, ועל ידי אותן מצות נאמרה כל התורה באוהל מועד, לפי שהתורה היא אחת, אין לומר שיהיו קצת מצות נאמרו במקום זה, ומקצתן במקום אחר. ולפיכך נאמרו כולן שם, אבל לא נאמרו רק ברמז". ולמעלה פי"ז [ד"ה אבל דבר] הקשה: "אחר שניתנה לאברהם מצות המילה [בראשית יז, יא], וגיד הנשה ליעקב [חולין ק:], למה לא נתן להם התורה בשלימות". וראה ציון 81.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:7)

למעלה פט"ז [ד"ה מופת שני, ד"ה מופת שלישי, וד"ה וכנגד אלו].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:8)

לשונו למעלה פט"ז [ד"ה מופת שלישי]: "מופת שלישי, והוא מופת ברור חיוב תורה מן השמים. וזה כי 'ראש עפרות תבל' [משלי ח, כו] הוא האדם, ובשבילו נברא הכל. וצריך שיהיה האדם, שהוא ראש בתחתונים, מסודר תחת השם יתברך, שהוא עלת הכל. שאם לא כן, יהיה האדם בפני עצמו מסולק מן השם יתברך; הוא ראש בתחתונים, כמו השם יתברך שהוא אלוה בעליונים. רק שצריך אתה לומר במה שמקבל האדם גזרת העלה, היא התורה מן השמים, שהוא לעול על האדם, ובזה הוא מסודר תחת רשות העלה מה שיעשה ומה שלא יעשה. כי האדם מיוחד מכל הנמצאים שהוא בעל בחירה רצונית לעשות מה שירצה. ואינו כמו העליונים, שהם עושים רצון קוניהם בלא שינוי וחלוף כלל, רק עומדים על מתכונתם אשר נבראו. זולת האדם, אשר הוא בעל בחירה רצונית לעשות. ולכך אם לא היה מצווה במעשיו, היה הוא חלוק בתחתונים, כי היה רשות לעצמו, ולא היה לו קשור וסדר בעלתו. ודבר זה אי אפשר שיהיה האדם נבדל מן העלה ויהיה ברשות עצמו. ובאולי יאמר כי האדם וכל הנמצאים תחת רשות העלה מצד שיכול לעשות בהם כרצונו, להמית ולהחיות, ובדבר זה האדם תחת רשות העלה. דבר זה אין לומר כלל. כי אם האדם תחת רשות השם יתברך מה שיש בידו להמיתו ולהפסידו, אין זה מצד במה שהאדם הוא שכלי. כי כל הנבראים משותפין בזה. אבל במה שהוא אדם שכלי, מצד הזה ראוי שיהיה תחת רשות העלה. ואי אפשר שיהיה זה רק כאשר נתן לו התורה. שעל ידי התורה האדם במה שהוא שכלי תחת רשות העלה, אשר צוה עליו שיהיה הנהגה שלו בענין זה. ואם לא כן, אין האדם - במה שהוא מיוחד בעל שכל - תחת רשות העלה, רק הוא תחת העלה במה שהוא משותף עם שאר התחתונים, לא במה שהוא מיוחד מבין שאר הנמצאים... ודבר זה הוא מופת ברור לתורה מן השמים, שאי אפשר בלא זה. כי על ידי זה האדם הוא מסודר תחת העלה, ועל דבר זה סובב כל נתינת התורה". וראה למעלה פ"ט [ד"ה ואיך לא], ושם הערה 57, ופל"ב [ד"ה אמנם למעלה], ושם הערה 36.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:9)

לשונו למעלה פט"ז [ד"ה מופת שני]: "מופת שני; כי כל הדברים אשר בראם השם יתברך הכל הוא בשלמות, ולא נמצא דבר חסר בעולם. ודבר זה העיד עליו החוש כאשר אנו חוקרין על כל נמצאים, שהם שלמים לפי שהם... והאדם הזה הוא חסר, כי מעלת האדם מצד השכל, ומצד הזה האדם חסר, שהוא חסר השכל. ואף אם ימצאו פרטיים שהם בעלי שכל, מכל מקום אין בדבר זה השלמה כלל. כי האדם נברא בכח על השכל, ואף אם הוציא שכלו אל הפעל, עדיין אין כאן שלמות, כי תמיד הוא עוד בכח יותר לצאת אל הפעל, ואין כאן השלמה כלל. כי השלמה הוא כאשר אין כאן תוספת, ודבר זה אינו באדם, כי תמיד אפשר לו להוסיף על השכל. והרי כל הנבראים יש להם השלמה. אמנם כאשר נתן השם יתברך לעולם התורה, דבר זה השלמת השכל לגמרי. ואף כי האדם אין משיג כל התורה, מכל מקום יש לאדם השלמה בצד הזה שנתן לו התורה שבה הכל, ויש לו השלמה, כמו שאמרו [אבות פ"ה מכ"ד] 'הפוך בה דכולה בה'... ודבר זה מחייב התורה מן השמים, עד שיהא השלמה אחת שכלית אל המין בכלל. ואם לא היה תורה מן השמים, היה השלמה מיוחדת לכל פרטי ופרטי, והכל לפי השכל שלו, ודבר זה אי אפשר, כמו שאמרנו... ודבר זה הוא מופת חותך ברור שאין לספק בו מי שיש בו חכמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:10)

להלן פמ"ג [ד"ה ועוד תדע].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:11)

לשונו להלן פמ"ג [ד"ה ועוד תדע]: "כי התורה היא הברית בין השם יתברך ובין ישראל המקבלים את הברית. והברית הוא מחבר כורת הברית והמקבל את הברית ביחד... ומפני כך היו שני לוחות הברית גם כן, ולא היה לוח אחד. מפני שהם לוחות הברית, וכל ברית הוא בין שנים; האחד הכורת, והשני מקבל הברית. ולכך היו חמש כתובים על לוח אחד, וכל החמש מה שלא יעשה אל השם יתברך, אשר כרת ברית עמהם. ולוח השני נגד מקבל הברית, הוא האדם, ולכך על לוח השני כתובים מה שלא יעשה אל מקבל הברית". וראה למעלה פט"ז הערה 126, ופכ"ה הערה 99.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:12)

לשונו למעלה פט"ז [ד"ה וכנגד אלו]: "וכנגד אלו המופתים הנאמנים שחייב להיות תורה מן השמים; האחד, כי ראוי שיהיה האדם העלול מסודר תחת רשות העלה. והשני, כי ראוי שיושלם האדם על ידי תורה מן השם יתברך... לפיכך שני דברים בתורה; עשרת הדברות בפני עצמם, והשני, כל התורה בפני עצמה. וזהו כי עשרת הדברות הם קבלת מלכותו יתברך, ועל ידי אלו המצות האדם עומד תחת רשות העלה. ולפיכך היו כתובים עשרת הדברות על שני לוחות בפני עצמם, ונקראו 'לוחות הברית' [דברים ט, ט], שהם קבלת מלכותו. והתחלתו [שמות כ, ב] 'אנוכי ה' אלהיך', לומר כי הוא יתברך מלכם, ואחר כך גזר גזרותיו על ישראל... ובאלו עשרת הדברים יש קבלת גזרות העלה על העלול. ושאר התורה הוא להשלמת האדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:13)

פירוש - שתי הבחינות האלו [המחלקות בין הדברות לבין שאר המצות], נמצאות בתוך עשרת הדברות גופא, וכמו שיבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:14)

כי רק הם נאמרו ישירות מפי הקב"ה לישראל, וכמו שביאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:15)

"ואם לא כן" - שאין לדברות יחוד המבדיל בינם לבין שאר המצות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:16)

ושתי הבחינות שהוזכרו כאן [הכנסת העלול לרשות העלה, והשלמת האדם] הן שתי הבחינות של צד נותן וצד מקבל שישנם בתורה, וכפי שנתבאר למעלה פכ"ז הערה 41. וכן כתב להלן פמ"ג [ד"ה וקודם שבאנו], וז"ל: "כי התורה שנתן השם יתברך לישראל יש בה שתי בחינות; הבחינה האחת, מצד השם יתברך, אשר הוא נותן התורה. הבחינה השנית, מצד ישראל המקבלים את התורה. ואם היה אחד נותן לחבירו דבר, והם שוים במדריגה, אין כאן רק בחינה אחת, כי שניהם שוים במעלה. אבל כאשר השי"ת, שהוא על הכל, נתן התורה לישראל, והם בארץ, אי אפשר שלא יהיה כאן בחינה מיוחדת מצד הנותן, ובחינה אחרת מצד המקבל".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:17)

"מרובע בלשון יון" [קרבן העדה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:18)

"בין כל דיבור ודיבור היו כתובים דקדוקי התורה" [קרבן העדה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:19)

"כימא רבא - ששמו תרשיש, והוא הים הגדול, והוא מלא מיני דגים הרבה" [קרבן העדה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:20)

לפי דעת רבנן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:21)

פירוש - מהו הצורך להוסיף יותר מאשר חמשה דברות בכל לוח, שזו החלוקה הפשוטה של עשרת הדברות על פני שני לוחות אבנים, וכפי שאכן אומר חנניא בן אחי רבי יהושע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:22)

"שלא בא דבר בלתי שלם מן השם יתברך" [לשונו בגו"א דברים פ"ח אות ג]. "כי הדבר הבא מן השם יתברך הוא בשלימות" [לשונו בח"א לקידושין לט: (ב, קמג:)]. "ואל תאמר כי יהיה חס ושלום בפעל השם יתברך דופי" [לשונו למעלה פ"ב (ד"ה ובמדרש עוד). וראה שם הערה 48, ופט"ז הערה 26].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:23)

שהרי נתבאר למעלה [ד"ה והרי יש] שעשרת הדברות לכשעצמן אינן נחשבות לחסרות, כיון שהן יחידה תמימה בפני עצמה של מצות המדביקות את העלול לעילה. אך זה נאמר רק על כל עשרת הדברות, אבל חמשה דברות בודאי שנחשבות לחסרות. ולכך מן הנמנע הוא שבכל לוח ולוח יופיעו דברות מקוטעות וחסרות, ולכך בע"כ בכל לוח ולוח היו כל עשרת הדברות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:24)

פירוש - מקשה על דעה זו [שבכל לוח ולוח הופיעו כל עשרת הדברות], מדוע היה צורך שיהיו שני לוחות אבנים, ולא סגי בלוח אחד. דבשלמא אם היו רק חמשה דברות בכל לוח, אזי הדברות המופיעות בלוח אחד שונות מאלו השנויות בלוח השני, ולכך שפיר מובן שישנם שני לוחות ["האחד כנגד העלה, והשני כנגד העלול" (לשונו למעלה)]. אך בהעדר חלוקת תוכן בין שני הלוחות [כי על שניהם נכתבו כל אותן עשרת הדברות], תקשי לך לשם מה נקבעו מעיקרא שיהיו שני לוחות זהים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:25)

הולך לבאר שהלוחות מורים על עלה ועלול, וזה גופא גונז בתוכו שתי מערכות יחס הפוכות; מחד גיסא יחס של שיתוף וחבור. ומאידך גיסא, יחס של הפרדה והבדלה. הפן הראשון מתבטא בכך שבכל לוח נאמרו כל עשרת הדברות. הפן השני מתבטא בכך שהיו שני לוחות אבנים, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:26)

להלן פרק לו [כולו], ופרק מג [ד"ה ועוד תדע]. וראה הערה 11.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:27)

כפי שנתבאר עד כה בפרק זה, כי המצות נועדו לחבר ולהכניס את העלול לרשות העלה. וראה למעלה פ"ט הערה 57. ובאור חדש [קפה.] כתב: "אין האדון מניח את עבדו להיות כלה... כי כך ראוי לאדון שיהיה שומר את עבדיו ומציל אותם מן ההפסד... כי האדון והעבד יש להם חיבור ביחד, שהוא אדון עליו והעבד הוא עבד לו". וראה למעלה פי"ט הערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:28)

כי הואיל וישנו חבור בין העלה ובין העלול, לכך כתיבת חמשת הדברות [הראשונות או השניות] לכשעצמם יחשבו לדבר חסר, כי יחסר החלק האחר של החבור, המשתייך מאוד לחלק הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:29)

כמבואר למעלה [ד"ה וכנגד אלו].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:30)

אודות שביחס של עלה ועלול נמצאים בו זמנית גם שייכות וגם ריחוק, ראה דבריו בנצח ישראל פכ"ג [ד"ה וביאור מחלוקת], וז"ל: "כי כאשר האדם הוא עלול מן העלה יש לו שתי בחינות; הבחינה האחת, כי במה שהוא עלול, הנה הוא נבדל מן העלה, וראוי שיקבל יראתו ופחדו עליו. והבחינה השניה, כי אין ספק כי העבד יש לו צירוף אל אדון שלו". וזה לשונו בבאר הגולה באר הרביעי [פה.]: "יש לעלול הזה שתי בחינות; הבחינה האחת - מפני שהוא יתברך עילה, לכך יש לו לעלול חבור וקירוב אל העילה, כמו שיש לבן חבור וצירוף אל האב שבא ממנו. וכך הש"י, שהוא עילה אל העולם יש אל העולם קירוב אל העילה. הבחינה השנית, מצד שהש"י עילה, והעולם הוא עלול, בודאי העילה הוא נבדל מן העלול, שזה עילה וזה עלול. ואלו שתי בחינות שהם מחולקות, הם בעולם בכלל. והשמים שהם עלולים יש בהם הבחינה הראשונה, שיש להם קירוב וחבור יותר אל הש"י, מצד שהוא יתברך עילתם. והארץ יש לה הבחינה השנית, שהשי"ת נבדל מהם מצד שהוא יתברך עילה, והעולם הוא עלול". ובח"א לב"ב צט. [ג, קכב:] כתב: "והעלה עם העלול יש בזה שתי בחינות; הבחינה האחת מצד הצרוף, כי העלה והעלול מצטרפים ביחד, כמו שתראה האב והבן שהם מצטרפים, ויש להם חבור ביחד. ובצד מה הם מחולקים, כי העלה מחולק מן העלול". וכן כתב בנר מצוה [יג:]. וראה גו"א דברים פ"י הערה 34, נצח ישראל פל"ח הערה 46, ובח"א לכתובות צו. [א, קס.]. וראה למעלה פי"ט הערה 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:31)

פירוש - בכל לוח בפני עצמו היו שתי רשימות, אחת לימינו של הלוח, ואחת לשמאלו של הלוח, כאשר כל רשימה מכילה את עשרת הדברות. כל דברה ודברה שברשימה הימינית היתה מכוונת כנגד הדברה המקבילה לה שברשימה השמאלית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:32)

"מן השמאל לימין" - שהיתה כתובה למפרע, וכגון תיבת "אנכי" שברשימה הימינית היתה כתובה ברשימה השמאלית "יכנא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:33)

כי הלוחות הראשונות נקראים "מעשה שמים" [דב"ר ג, יז]. ובתורה נקראו "מעשה אלקים" [שמות לב, טז].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:34)

אודות השויון של ימין ושמאל - ראה דבריו בגו"א שמות פט"ו אות כג שכתב: "אין ארץ בלא שמים, ואין שמים בלא ארץ... כי שניהם שקולים, כדאיתא בפרשת בראשית [ב"ר א, טו]... כמו שיד השמאל ויד הימין שניהם הם אדם, ואין יד ימין בלא שמאל, ואין יד שמאל בלא יד ימין, כך השמים והארץ". הרי שיחס הידים זו לזו הוא כיחס השמים לארץ. והואיל ושמים וארץ שקולים הם, הרי מחמת אותה סיבה עצמה יד ימין שוה ושקולה ליד שמאל. וראה נצח ישראל פכ"א הערה 30.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:35)

"שנוי" - אי שויון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:36)

"ובזה" - בשויון שבין ימין לשמאל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:37)

דוגמה לדבר; מדת אברהם משתייכת לימין, ומדת יצחק משתייכת לשמאל [גו"א במדבר פ"ד אות ט (ד"ה ויש)]. והנה אברהם הובטח שיקבר בשיבה טובה [בראשית טו, טו]. וכתב רש"י על מותו של אברהם [בראשית כה, ל]: "באותו יום מת אברהם, שלא יראה עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, ואין זו שיבה טובה שהבטיחו הקב"ה. לפיכך קיצר הקב"ה ה' שנים משנותיו, שיצחק חי ק"פ שנה, וזה [אברהם] קע"ה". ומנין שמעיקרא היה אברהם צריך לחיות בשוה לימים שחי יצחק, עד שאתה מסיק מכך שאם חי פחות ממנו איירי שימי אברהם נתקצרו, שמא מעיקרא נגזר על אברהם לחיות קע"ה שנה בלבד. אלא שהם הם הדברים. בבנין של "כנסת ישראל" שקועים כוחות ימין ושמאל בשויון מוחלט, כפי שבכל דבר שלם שקולים בו הימין והשמאל. ולכך מוכרח מזה שיהיה שויון חיים בין אברהם ליצחק. ואם הנך רואה חריגה משויון זה, בעל כרחך שהנך עוסק בקיצור ימים, ולא בגזירה שהיתה כך מעיקרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:38)

אודות הקשר בין שלם לשוה, הנה הגדיר שמספר מאה הוא מספר שלם, מחמת שהוא מתחלק בצורה שוה, וכלשונו בגו"א דברים פ"ד אות כא [ד"ה כי]: "כי מאה אמה יש לו סגולה שאין בכל המספרים, כי המאה הוא סכום מספר, שהוא מאה, ולא תמצא בו חלק כלל. וזה כי כאשר תרבע את המספר הזה, עד שהוא שלם, כי מספר מרובע הוא שלם, שהרי אורכו כרחבו. ואם אינו מרובע אינו שלם, שהרי חסר מן הרוחב או מן האורך. וכאשר תרבע אותו להשלימו, הרי צלעותיו עשרה שלימות, והם סכום מספר. אבל כאשר תרבע מספר עשרה, אין צלעותיו שלימות, רק אמות שבורות. וכן אלף, אין צלעותיו שלימות, רק אמות שבורות. לכך מספר מאה... מספר שלם, שלא תמצא בו חלק". וכן כתב בנתיב הלשון פ"ב [ב, סז.] שמספר מאה הוא מספר שלם. וכן הוא בח"א לערכין טו. [ד, קלג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:39)

כפי שכתב בגו"א דברים פ"ד אות כא [ד"ה כי]: "כי מספר מרובע הוא שלם, שהרי ארכו כרחבו. ואם אינו מרובע אינו שלם, שהרי חסר מן הרוחב או מן האורך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:40)

פירוש - השויון בין המעלה והמטה צריך להיות דומה לשויון של הימין והשמאל; כשם שהשויון בין הימין והשמאל הוא שהדברות נכתבו פעם אחת מימין לשמאל, ופעם שניה משמאל לימין [כמבואר למעלה], כך הוא הדמיון בין המעלה והמטה; פעם אחת הדברות נכתבו ממעלה למטה, ופעם שניה ממטה למעלה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:41)

והנה בדפוסים המאוחרים יותר הושמטו המלים "כמו זה", וכן הושמט הציור הנמצא כאן. ודברים מעין אלו ארעו למאות בספריו של המהר"ל, וכפי שמוכח מהמדור של "שינויי נוסחאות". והפליאה רבה ביותר, כיצד העזו אותם מדפיסים לשלוח יד בספריו הקדושים, ולנהוג בהם כאדם העושה בתוך שלו. והפליאה תגבר עוד יותר על המהדורות החדשות שנדפסו בשנים האחרונות, ואשר הכריזו בשער בת רבים שמהדורתם ערוכה על פי דפוס ראשון שיצא לאור בחיי המהר"ל, ולא עמדו בדבורם, אלא הדפיסו את מהדורותם עם הטעויות המצויות בדפוסים שקדמו להם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:42)

לשונו בנצח ישראל פנ"א [ד"ה ומה שאמר]: "כי המרובע הוא שלם בלא חסרון".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:43)

בא לבאר את דרשות הפסוקים לפי כל אחת מהשיטות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:44)

כן ביאר הגר"א בהגהותיו לירושלמי שקלים שם, וכלשונו [אות ט]: "כי ממלת 'ויכתבם' קא דריש עשרה על לוח זה, ועשרה על לוח זה". וצרף לכאן, שבתפילת שחרית של שבת אומרים "ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת". ואם מצות שבת נכתבה רק בלוח אחד, היה מן הראוי לתפוס לשון יחיד, ולומר "וכתוב בו שמירת שבת". אלא שאיירי לפי אותן שיטות האומרות שעשרת הדברות נכתבו בשני הלוחות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:45)

כן הוא בגר"א שם [אות י], ולא כפי הגירסא שלפנינו בירושלמי, שהובא שם הפסוק "ויכתבם על שני לוחות אבנים" [עיין קרבן העדה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:46)

כמבואר בהערה 22.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:47)

רבנן [עשרה על כל לוח], ר"ש בן יוחאי [עשרים על כל לוח], רבי סימאי [ארבעים על כל לוח], וחנניה בן אחי רבי יהושע [בין כל דיבור היו דקדוקיה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:48)

בגמרא שלפנינו ליתא לתיבות "אומה ולשון", אבל כך היא הגירסא בעין יעקב. ודרכו של המהר"ל להביא המאמרים כפי הגירסא שבעין יעקב, וכפי שנתבאר למעלה כמה פעמים [פ"ד הערה 10, פי"ד הערה 5, פכ"ה הערה 69, ופ"ל הערה 6].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:49)

שעשו את העגל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:50)

לשון הפחד יצחק שבועות, מאמר ד, אות ז: "כלום יש מיתה במלאכי מרום, הרי עם אכילת עץ הדעת לא נקנסה עליהם מיתה". ובב"ר [ח, יא] אמרו "אמר הקב"ה, אם בורא אני אותו מן העליונים, הוא חי ואינו מת". וראה למעלה פ"י הערה 16, ופכ"ג הערה 35. וזה לשונו בנתיב התורה פ"ג [א, יג:]: "המיתה מצד הגוף, לא מצד השכל הנבדל, שאין לשכל הנבדל עסק במיתה". ולהלן פמ"ז [ד"ה ביאור זה] כתב: "מצד השכל אין ראוי שיהיה העדר ומיתה, וההעדר והמיתה הוא מצד החומר בלבד". ובנצח ישראל פ"ה [ד"ה ומה שאמר] כתב: "הגוף סיבה אל המיתה, לפי שעל ידי הגוף הוא בא החטא, שאם אין הגוף היה האדם כמו מלאך". ובח"א לב"מ קיד. [ג, נה.] כתב: "אליהו... לא קיבל מיתה... ולפיכך חתם שם 'אל' בשם אליהו, כמו שחתם שם 'אל' בשמות המלאכים; 'מיכאל', 'גבריאל', 'רפאל'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:51)

ומילת "עליון" נאמרת על השולט והמושל. וכן ביאר בנצח ישראל פי"ט [סד"ה ואמר], וז"ל: "'טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון' [תהלים צב, ב]... יש לפרש גם כן 'טוב להודות לה" שהוא ברא הכל. ואחר שבראם, יש לו כח להפסיד אותם. וזה שאמר 'ולזמר לשמך עליון', שהוא יתברך עליון ומושל עליהם". ורש"י [דברים לב, מג] כתב: "אפילו חלש למעלה וגבור למטה, אימת עליון על התחתון". ונאמר [דברים כח, א] "ונתנך ה' אלקיך עליון על כל גויי הארץ", ופירושו שישראל ישלטו על גויי הארץ, וכמבואר בנצח ישראל פ"א [ד"ה ועוד], ושם הערות 27, 28, ושם פי"ד [ד"ה והתבאר לך], ושם הערה 63.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:52)

והמלים "אכן כאדם תמותון" נאמרו כנגד המלים "אני אמרתי אלקים אתם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:53)

והמלים "וכאחד השרים תפולון" נאמרו כנגד המלים "ובני עליון כולכם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:54)

ובדר"ח פ"ג מ"ה [קכג.] ביאר יותר את שני השבחים "אלקים אתם", "ובני עליון כולכם", וכלשונו: "יש לך לדעת, כי ההנהגות אשר הם בעולם הם שלש; כי ההנהגה שצריך האדם לנהוג לפי מנהגו של עולם, לחרוש ולזרוע, ושאר צרכיו אשר המה צריכים לפי הנהגת סדר העולם וטבעו, והאדם הוא משועבד להנהגת הטבע. ועוד יש הנהגה בלתי טבעית, והיא הנהגה האנושית, אשר מתחדשת מן הבחירה, ועל ידי הנהגה הנימוסית שהיא על ידי המלכות, מה שירצה ומה שלא ירצה, וגוזר גזירתו על האדם, והוא הנהגת הנימוס. והאדם הוא משועבד גם כן להנהגה הזאת, שהוא משועבד אל המלך שעל ידו הנהגה הזאת. וההנהגה השלישית, הוא הנהגה אלקית שסדר השם יתברך בעולם איך יהיה נוהג, על ידי התורה שנתן השם יתברך... עד שהם שלשה הנהגות; הנהגה טבעית, הנהגה נמוסית, הנהגה אלקית בלתי טבעית. ואמר כאשר האדם מקבל עליו עול תורה, אז הוא עם השם יתברך, ואז מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. כי הנהגה השלישית הזאת היא הנהגה אלקית, עד שהאדם עם השם יתברך, ואז הוא יוצא מן עול מלכות, ומן עול דרך ארץ, שאלו שניהם הם מצד עולם הזה, ואשר הוא משועבד אל הש"י, א"א שיהיה משועבד אל המלכות ואל הטבע. וזה אמרם גם כן בפרק קמא דע"ז [ה.] אמר רבי יוסי, לא קבלו ישראל את התורה אלא שלא יהא מלאך המות ואומה ולשון שולטת בהן, שנאמר 'אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו', עד כאן. ומה שאמר ש'אין מלאך המות שולט בהן', זה הנהגת הטבע, שלא יהיו מסורין תחת הטבע, שמלאך המות שולט בבני אדם לפי הטבע. ו'אומה ולשון' הוא הנהגה האנושית הבלתי טבעית. כלל הדבר, אשר מקבל עליו עול תורה, שהיא אלקית, הוא יוצא מן גזירת הטבע, ומן הגזירה הבלתי טבעית והיא אנושית... הרי ביארו כי העוסק בתורה הוא מתעלה, ומפני שהוא מתעלה מדריגתו למעלה ממדריגת הטבע שהוא הנהגת העולם, וכן ההנהגה האנושית הבלתי טבעית, עד שהוא בן חורין מאלו שתי הממשלות אשר אמרנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:55)

שיטת תנא קמא [ע"ז ה.], החולקת על שיטת רבי יוסי, וסוברת "לבטל מהם מלאך המות אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה, הא לא קבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן" [לשון הגמרא שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:56)

"ובלא זה" - לולא גזירת מיתה הראשונה שהיתה על אדם הראשון.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:57)

פירוש - אם עונש המיתה שהוטל על אדה"ר היה ניתן לבטול, אזי הוא היה מתבטל מפאת מעלת הלוחות הראשונות. ורק משום שהעונש ניתן באופן שאינו מאפשר בטולו, לכך היתה חסרה ההיכי תמצא לבטולו. ואם כן אף לת"ק, ראויה מעלת הלוחות הראשונים לבטל בעצם עונש מיתה, ורק שהדבר לא התאפשר מפאת סיבות חיצוניות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:58)

א"כ הלוחות הראשונות נשתברו, כי לא היו ראוים למעלת העולם הזה. אך מ"מ ניתנו מעיקרא לישראל, כי באותה שעה היו ישראל למעלה ממעלת העולם הזה, שהיו בגדר מלאכים. אך לאחר חטא העגל, שישראל חזרו לדרגת העולם הזה הגשמי, שוב לא היו ראוים ללוחות אשר הם מעשה אלקים. ונקודה זו תבואר יותר בהמשך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:59)

"גבי כבוד אב ואם, דכתיב בהן [דברים ה, טז] 'למען ייטב לך'" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:60)

פירוש - רבי תנחום בר חנילאי השיב לרבי חנינא בן עגיל, שהתשובה על שאלתו לא שמע מרבי יהושע בן לוי, אלא ממקור אחר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:61)

לשון הגמרא שלפנינו: "וכי סופן להשתבר מאי הוי", ומדוע זו סבה להמנע מכתיבת "טוב" בלוחות הראשונות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:62)

דע, שדבריו כאן מופיעים גם בח"א לב"ק שם [ג, י.], כמעט אות באות, עם שנוים קטנים, שיובאו בהמשך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:63)

יסוד נפוץ מאוד בספרי המהר"ל. וכגון, בגו"א שמות פ"ד אות א: "הטובה היא מציאות". ושם בראשית פל"ז אות ט [ד"ה ועל] כתב: "כי השי"ת, שברא את העולם, בראו בטוב, דאצל כל אחד נאמר 'כי טוב' [בראשית א, ד], וכאשר נוטה אל הרע יוצא מן מציאות העולם... שהמציאות הוא טוב, וההעדר הוא רע, לכך הנוטה אל הרע, נוטה אל ההעדר שהוא רע". וכן כתב בדר"ח פ"ב מי"א [צט:], וז"ל: "כי הטוב שיש בנמצאים נותן לנבראים מציאות וקיום, וזולת זה לא היה קיום כלל. וראיה לזה מה שכתוב במעשה בראשית כאשר ברא השם יתברך 'וירא אלקים כי טוב', כלומר שראוים הנבראים אל הקיום במציאות מצד הטוב שבהם. ולוחות ראשונים, מפני שלא נאמר בהם 'טוב' לא היה להם קיום ונשתברו. ואף כי בודאי טוב היו, כבר בארנו בספר התפארת למה לא היה נמצא בהם טוב... ודבר שהוא רע דבק בו העדר מצד החסרון והרע שבו, לפיכך יבוא לידי העדר לגמרי. וכאשר הבריאה טובה ראויה אל המציאות, כי היא מסולקת מן ההעדר". וכן הוא בקיצור בנתיב הלשון ר"פ ח [ב, עט.]. ובנצח ישראל פי"ט [ד"ה ובמדרש] כתב: "ההעדר הוא הרע הגמור, והמציאות הוא הטוב". ובנצח ישראל פ"ט [ד"ה ועוד כי] כתב: "הדבר שהוא רע כאילו אינו נמצא כלל", וראה שם הערה 33. ובח"א לקידושין פב: [ב, קנד:] כתב: "אין ראוי שיהיה נברא דבר זה בחסרון, כי החסרון הוא ההעדר אשר דבק בו, ואם היה בעל ההעדר, אין ראוי לו המציאות, ולכך בכל הנבראים נאמר 'כי טוב', שהם טובים ואין העדר בהם, ולכך ראוי להם הבריאה, ולכך נברא האדם בלא חסרון". ובנתיב האמת פ"א [א, קצז.] כתב: "כי הטוב בפרט ראוי אל המציאות... שהרי בכל מעשה בראשית נאמר בכל אחד 'כי טוב', ובסוף הבריאה... 'טוב מאוד' [בראשית א, לא], כי הוא ראוי שימצא". ובח"א לשבת ל. [א, יב:] כתב: "כי המציאות הוא הטוב, וההעדר הוא הרע, ודבר זה נתבאר במקומות הרבה מאוד מאוד. ולכך נאמר במעשה בראשית בכל אחד ואחד [בראשית א, ד] 'וירא אלקים כי טוב', שתראה מזה כי המציאות הוא הטוב". וראה למעלה פ"א הערה 38, פ"ו הערה 89, פי"ח הערה 62, ולהלן פמ"א [ד"ה ובמצוה זאת].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:64)

בח"א לב"ק נה. [ג, י.] כתב עד כאן אות באות, ומשפט זה כתב כך: "לא היו ראוים אל העולם הזה, מפני שהם מעשה אלקים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:65)

פירוש - האופן היחידי שנבוא לומר שהלוחות הראשונים שייכים לעוה"ז, הוא רק אם נאמר שהלוחות תואמים למדרגת המקבלים, ומתוך כך היו נחשבים כשייכים לעוה"ז. ובדרשת שבת הגדול [רד:] כתב: "כי כל מקבל יש לו יחוס עם מה שמקבל. ואם לא כן, לא היה מקבל אותו דבר". ולכך, הלוחות הראשונים היו נחשבים כשייכים לעוה"ז, באם היו תואמים למקבלים הנמצאים בעולם הזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:66)

פירוש - ומן הנמנע הוא שהלוחות יתאימו למקבלים שבעוה"ז, כי נתבאר למעלה שרק כשישראל היו במדרגת המלאכים זכו אל הלוחות הראשונים, ומכך מוכח שאין הלוחות הראשונים שייכים אלא למדרגת המלאכים, ולא למקבלים בעלי גוף וחומר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:67)

בח"א לב"ק נה. [ג, י.] כתב משפט זה כך: "לכך לא נכתב בהן 'כי טוב', שהיה מורה שהלוחות היו לפי מדרגת האדם מה שנברא עליו ומציאותו הראויה לו, ולפי בריאתו שנאמר עליו 'כי טוב'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:68)

שהרי חכמים השוו את הלוחות השבורים לזקן ששכח תלמודו, שהרי אמרו [ברכות ח:] "הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון". וברור ש"זקן ששכח תלמודו" הוא בבחינת אדם שאין לו בפועל את המדרגה הראשונה שהיתה לו בעודו זוכר תלמודו. ובפחד יצחק ר"ה, מאמר כ [אות ד] כתב: "אותו זקן ששכח תלמודו, לא נשאר לו מתלמודו כלום, מלבד הרשמים שחרתה בו קדושת התורה... אותם השברי לוחות הם בדוגמת הזקן ששכח תלמודו. שכן גוף האותיות פרחו מהם, ולא נשאר בהם אלא קדושת הרשם... כלליות כנסת ישראל נערכת היא לגבי מדריגתם של לוחות ראשונות כזקן ששכח תלמודו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:69)

אם היה נאמר "טוב" בלוחות הראשונים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:70)

בח"א לב"ק שם הוסיף: "באותה שעה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:71)

פירוש - בעת קבלת לוחות הראשונים היו שני דברים שאינם ראוים למציאות העולם הזה; (א) הלוחות עצמם. (ב) המדריגה של ישראל באותה שעה [כמלאכים]. וכבר נתבאר [בהערה 65] שישנו יחס בין הדבר המתקבל למקבל, וכאשר הדבר המתקבל חורג ממדריגת העוה"ז, הרי בהכרח שהמקבלים חורגים אף הם ממדריגת העוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:72)

לשונו בח"א לב"ק נה. [ג, י.]: "רק היו הלוחות לישראל במה שהיו ישראל באותה שעה במדריגת המלאכים... ואותה המדריגה בודאי בטלה מהם כשנשתברו הלוחות. אבל המדריגה הראויה לאדם כפי מה שראוי אל המציאות של אדם שנאמר עליו 'כי טוב', לא בטל מהם, רק פסק מהן המדריגה שאינה ראויה למציאות עולם הזה, שהיה ישראל במדריגת המלאכים". וכן הזכיר בקצרה להלן ס"פ מג, וס"פ מד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:73)

לשונו בגו"א בראשית פ"א אות נב [ד"ה לפיכך]: "ואין ספק כי מעלת האדם בגן עדן קודם שחטא היה מאוד מאוד גדולה". ולמעלה פ"א [ד"ה ובסוף קדושין] כתב: "כשנברא האדם לא נבראת עמו המלאכה ותקון בגדים ובנין בתים, רק בגן עדן היה בלא דברים אלו". ולמעלה פכ"ה [ד"ה ודבר זה] כתב: "כאשר נכנס האדם לגן עדן, שזהו תכלית שלמות האדם". והרמב"ן בארשית ב, ח כתב: "והנה אילני גן עדן גזר בהם לעשות ענף ולשאת פרי לעד לעולם, לא יזקין בארץ שרשם... אין צריכין לעובד וזומר". וראה למעלה פל"א הערה 77. וצרף לכאן דברי הרמב"ן [בראשית ג, כב], שכתב: "ודע והאמן כי גן עדן בארץ, וכן עץ החיים ועץ הדעת". ולכך היות אדה"ר בגן עדן בארץ, חורגת ממציאותו בעוה"ז, כי גם בהיותו בגן עדן האדם הוא עדיין בגדר עולם הזה, וכמו שנתבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:74
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:74](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:74)

לשונו למעלה פכ"ה [ד"ה ודבר זה]: "ולא בלבד כניסתו [של אדה"ר] לגן עדן שלא היה במקרה, שזהו היה שלמות העולם, ולא שייך זה במקרה. רק אף יציאתו משם לא היה במקרה. שלא תאמר כי בשביל שחטא האדם במקרה גורש מגן עדן, שדבר זה אינו גם כן. שמאחר שעל ידי שחטא האדם היה בעולם דבר חדש, שהגיע המיתה לבני אדם, ודבר זה לא יתכן שיהיה במקרה, כמו שהתבאר. ולכך אף היציאה מגן עדן לא היה במקרה, רק מוכן היה האדם לחטוא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:75
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:75](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:75)

וכמו שאדה"ר קודם שחטא היה חי לעולם [רמב"ן בראשית ב, יז], ורק לאחר שחטא נתחדשה עליו עונש מיתה [שם], כך היה בישראל; קודם שחטאו נתבטל מהם עונש מיתה [ע"ז ה.], ולאחר שחטאו נתחדש עליהם שוב עונש מיתה [שם]. ובפחד יצחק ר"ה מאמר יד אות ד כתב: "זה היום תחילת מעשיך, זכרון ליום ראשון. ובו ביום עמד בדין על הזוהמא שנכנסה לתוכו, ונגזרה עליו גזרת מיתה, שהיא מחץ מכתו של עולם. ומחץ מכה זו היה מתגלגל ובא חליפות הדורות, עד יום הששי בסיון, שבו עמד ישראל נגד ההר. במעמד זה פסקה זוהמתם. והתחילה הפעולה של מהלך התיקון של גזירת מחץ מכתו של עולם... והיה תקפו של קו התיקון והרפואה הולך ומתגבר עד יום י"ז בתמוז, שבו נשתברו הלוחות, וקו התיקון שב אחרונית. ועל השעה הזו הוא אומר, 'אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון'. אותה הגזרה שנגזרה על האדם הראשון באותו יום ראשון חזרה לתקפה. ושוב היה האדם חוזר לתוהו בתוקף שלטונו של מחץ מכתו של עולם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:76
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:76](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:76)

שנאמר [שמות לד, א] "ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וגו'", ופירש רש"י שם "פסל לך - אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות". וכן כתב להלן ס"פ מד "הלוחות השניות היו מעשה משה". ובדב"ר ג, יז אמרו "לוחות הראשונות מעשה שמים, והשניים מעשה אדם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:77
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:77](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:77)

ויש בזה הטעמה נפלאה. שהנה המקום שבו נזכר "טוב" בלוחות השניות הוא במצות כבוד אב ואם, שנאמר [דברים ה, טז] "כבד את אביך ואת אמך וגו' למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך וגו'". והנה תיבת "טוב" פועלת על כלל הדברות, ועושה שכלליות הלוחות השניים עומדים בגדר "טוב", ועם כל זה ננעצה תיבה זו דוקא בדבור העוסק בכבוד אב ואם, ולא בשאר דברות. ובודאי ראוי להתעורר על כך מדוע דוקא בדבור זה הונחה תיבת "טוב". אמנם לפי דבריו כאן נקודה זו מבוארת היטב. כי בח"א לקידושין לא. [ב, קלח.] כתב: "כי השם יתברך ציוה שיכבד אדם את אביו מפני... שהביאו אותו לחיי העולם הזה... לכך עשו היה מכבד את אביו ביותר, מפני כי עולם הזה הוא לחלקו". ולהלן פרק מא הרחיב מאוד לבאר מצוה זו, וכמה שהשכל מחייב אותה, כי האב והאם הם סבה אל המציאות. והואיל ונתבאר כאן שתיבת "טוב" האמורה בלוחות מורה שהלוחות שייכים למציאות העוה"ז, לכך דין הוא שתיבה זו תכתב בדבור של כבוד אב ואם, שכל מהותו היא מחמת שאביו ואמו הם סבת מציאותו של האדם בעוה"ז. וכן נגע בענין זה להלן פמ"א [ד"ה ובמצוה זאת].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:78
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:78](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:78)

ובח"א לב"ק נה. [ג, י:] כתב עד פה כדבריו כאן, והוסיף בזה"ל: "ועוד, כי אם נכתב 'כי טוב' בלוחות הראשונות, ונשתברו הלוחות, היה נראה כי פסקה הטובה מישראל. כי בטובה הזאת הוא עולם הבא, שנקרא 'טוב', שנאמר [דברים ה, טז] 'למען ייטב לך ולמען יאריכון', ופירושו ליום שכולו טוב, וכדאיתא בפרק שלוח הקן [חולין קמב.]. ולכך לא כתיב 'טוב' בלוחות ראשונות, כי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא [סנהדרין צ.], ואף אם הם חוטאים, מקבלים עונש שלהם בעולם הזה, אבל יש להם עולם הבא. וזה ג"כ נכון". וכן הוא בראב"ע הקצר שמות לד, א.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:79
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:79](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:79)

"דהואיל והכתב היה נראה משני עבריהם, היה לה ליפול, אם לא שבנס היה עומד" [רש"י שם]. ובגו"א שמות פל"ב אות יז כתב: "דכיון דמשני עבריה ניראת חקוק, אי אפשר להיות מ"ם סתומה וסמ"ך להיות עומדים ולא יהיו נופלים, ועל זה אמרו מעשה ניסים היה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:80
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:80](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:80)

בא לבאר הצורך שהאותיות יהיו חקוקות מעבר אל עבר [ואז היה צורך בנסים], ולא נחקקו חלקית, ולא יהיה אז צורך בנסים. וכן עמד על כך להלן פמ"ז [ד"ה ועוד הביא], וביאר שם טעם נוסף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:81
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:81](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:81)

כפי שנתבאר בתחילת הפרק, ובהערה 6. ועוד אודות שהחלק אינו שלם, הנה נאמר [בראשית ל, כה] "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו'", ופירש רש"י שם "משנולד שטנו של עשו... משנולד יוסף בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב". וביאר זאת הגו"א שם [אות יח]: "כי עשו מתנגד ליעקב, ובעבור שיעקב חלק לבד, שהרי יעקב ועשו נולשו בבטן אחד, ויעקב חלק, אין הכח מן יעקב על עשו. אבל כאשר יצא כח יעקב לפעל, שהם הבנים, ובפרט יוסף שהוא נקרא בנו, אז נמצא בפעל ובשלימות. ואין חלק דבר הוא בפעל ובשלימות, ואינו רק בכח... כי החלק אינו בפעל ובשלימות, שהרי הוא חלק". וכן הוא בגבורות ה' ר"פ יח [פא.]. ובדר"ח פ"א מי"ח [נז.] כתב: "ואם לא היה קשור השלום ביניהם, לא היו שלימים בעצמם. כי מאחר שכל אחד חלק בפני עצמו, וידוע כי החלק חסר, שהרי הוא חלק בלבד, ולפיכך אם לא היה... השלום, שיש להם קשור וחבור זה עם זה עד שהכל מקושר, לא היה שם שלימות, כי היה כל אחד בפני עצמו, והחלק אינו שלם... ומצד השלום הוא החבור אשר ביניהם, אז אין נקרא כל אחד ואחד חלק, שהרי כאילו הכל אחד. ולפיכך השלום משלים הכל. ומפני כך נקרא 'שלום' מלשון השלמה, כי כאשר אין שלום, אז כל אחד חלק וחסר השלמה, ובשלום יושלם עד שאינו חלק, שהרי יש לו שלום האחד עם האחד, ואז הדבר שלם". ובנצח ישראל ר"פ כה כתב: "כי הדבר שהוא חלק בלבד אינו חזק... כי החלק הוא חסר בעצמו ואינו חזק, שהרי הוא חלק בלבד, ואינו שלם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:82
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:82](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:82)

כי האמה הבינונית היא בת ששה טפחים [מנחות צח.], ונקראת 'אמה של משה' [כלים פי"ז מ"ט], כלומר שמשה תיקן אותה [רש"י בכורות מד.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:83
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 35:83](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/35:83)

וא"ת, ששיעורי הארון היו אמות שבורות ["ועשו ארון עצי שטים אמתיים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו" (שמות כה, י)]. וביאר זאת בנתיב התורה פ"ט [א, מא.] בזה"ל: "ודבר זה מורה מה שהיו אמות הארון שבורות כולם, ולא היו אמות שלימות, מפני זה שאין אל החכמה השלמה כלל". ושם בפי"ב [א, נ:] כתב: "כי אין התורה אצל האדם בשלימות... כי אמות הארון השלם שבורות, לומר לך כי אין התורה אצל האדם בשלימות". ומדוע אמות הלוחות הן בדוקא שלימות, ואילו אמות הארון הן בדוקא שבורות. אמנם הם הם הדברים. הלוחות הם מעשה אלקים, ולכך הם נעשים בשלימות גמורה, ובאמה שלימה. מה שאין כן הארון, שהוא נעשה על ידי בצלאל [שמות לז, א, ורמב"ן שמות לו, ח], והוא מעשה אדם, ולכך שם בדוקא האמות הן שבורות. וזהו דיוק לשונו שם "כי אמות הארון שבורות, לומר לך כי אין התורה אצל האדם בשלימות". אמנם עדיין צ"ב, שהנה הלוחות השניות נעשו על ידי משה [ראה הערה 76], ואעפ"כ אף הן נעשו בשיעור של ששה טפחים על ששה טפחים [כדמוכח בב"ב יד., שאמרו שם על הלוחות המונחים בארון שהיו ששה טפחים על ששה טפחים, ואיירי בע"כ בלוחות השניות, כי הראשונות מעולם לא הונחו בשלימותם בארון]. הרי שאף מעשה אדם נעשה באמות שלימות, וכיצד הוכיח כאן משיעור זה שדוקא מעשה אלקים מחייב אמות שלימות, בעוד שכך נעשה אף בלוחות שעשה משה. ועוד, מה יהיה החילוק בין לוחות שניות [אמות שלמות] לבין מדות הארון [אמות שבורות], כאשר אידי ואידי נעשו בידי אדם. אמנם זה לא קשיא, כי נאמר להדיא [שמות לד, א] "ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וגו'". וביאר שם הראב"ע הארוך "וטעם 'כראשונים', כמדתם". וא"כ שיעור הלוחות השניות אינו חולק מקום לעצמו, אלא הוא פועל יוצא משיעור לוחות הראשונות. ולכך שפיר ניתן לומר ששיעור זה מורה על מעלת הלוחות הראשונות, אע"פ שהוא הועתק גם ללוחות השניות.