## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 51

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:1)

"מכחישי ה'" - כן דרכו של המהר"ל בספר זה להתייחס לאומות העולם בכלל, ולנצרות בפרט. ובדרך כלל מלים אלו נשמטו או הוחלפו בדפוסים המאוחרים. וראה במדור "שינויי נוסחאות" למעלה פרקים יז, כו, כז, לא, לב. ובמיוחד ראה למעלה פל"ז [ד"ה ומכל מקום], ושם הערה 126.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:2)

כי ישראל הם "מאמינם בני מאמינים" [שבת צז.]. ובבאר הגולה בסוף הבאר הששי [קמא:] כתב: "והוא יתברך יודע כי לא לבזות ולא לחרף כתבנו אלו דברים, רק כי קנאת ה' וקנאת תורתו עשה זאת, בראותי דברי אלקים חיים חוצבים להבות, והאיש הזה מתעתע בהם כאילו הם דברי ריק, אין בהם דברי מועיל. וראוי להפלא ופלא על איש אשר נכנס בבריתו של אברהם אבינו, ובכלל ישראל יכונה, ידבר דברים כאלו. כי אף אם תמצא אשר לא מבני ישראל המה בקצת דברים מילין לצד עילאין קדישין עליונים ימללו, הלא קנאת הדת תעשה זאת. אבל אדם שנכנס בדת ישראל, שיוציא מלים כמו אלו מפיו, דבר זה לא היה כלל, ולא עלה על לב שיהיה נמצא כמו זה בבני ישראל, זרע אברהם, מאמינים בתורת משה בתורה שבכתב ובע"פ. והוא יתברך יציל זרע שארית ישראל, שלא ימצא בנו עוד פרץ נותן כבוד והוד לזרים. אמן סלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:3)

כפי שהתבאר בפרק הקודם. והעיקר התשיעי [מתוך שלשה עשר העקרים] הוא: "אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו". ולפי המשך הפרק מתבאר שכוונתו כאן ב"תורה נצחית" היא לקיום התורה, שקיום התורה הוא נצחי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:4)

משנה קידושין לו: "כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ". ובגמרא שם [קידושין לז.] ביארו "מאי תלויה... הכי קאמר, כל מצוה שהיא... חובת קרקע ["שמוטלת על הקרקע או גידוליו, כגון תרומות ומעשרות, חלה, לקט, שכחה ופאה, שביעית, חדש, ערלה, כלאים" (רש"י שם)] אינה נוהגת אלא בארץ".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:5)

שהן מצות הקרבנות, עבודת הכהנים והלוים, וכיו"ב. והרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות פי"ח ה"א כתב "כל הקרבנות כולן... מצות עשה להקריבן בבית הבחירה". ובפחד יצחק ר"ה מאמר ד אות ג כתב: "מציאות זו שכל מצוות התורה נוהגות בה, תלויה היא בתנאים הללו; הופעת הנבואה בכל מדרגותיה, השראת שכינה של כהנים מדברים ברוח הקודש, אשר בזה תלויה מצות שאלת אורים ותומים. יסוד הסנהדרין בכל תיקוניהם, סדרי המקדש במלואם , טכסיסי מלכות בשלימותם, ישוב הארץ על ידי רוב בניה... שלימותו של המצב הזה היה בימי שלמה בשעה שבנה בית המקדש".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:6)

וכוונת השואלים האלו היא לערער על קיום המצות, שמפאת שנבצר מאיתנו לקיים את כל התרי"ג מצות, ממילא קיום חלקי של המצות אינו בגדר קיום התורה, כי התורה מתקיימת באמצעות כל המצות, ונמצא ח"ו שאין קיום התורה נצחי. ומעין שאלה זו מובאת בספר "אוצר וכוחים" [הוצאת אייזנשטיין, עמוד 199, בטור הימיני]. וראה בח"א לרשב"א שבעין יעקב ברכות יב: [ויובא להן פנ"ב הערה 5], שהאריך שם בטענות החולקים אודות נצחיות התורה, ובסוף דבריו שם כתב: "הנה הארכתי בדברים אלו מפני שכת הטוענים עלינו באים בעקיפין מצד דברים אלו, והכוונה להם לומר שאין מצוות התורה עלינו עולמית, ולא ניתנו רק לזמן. וסבורים... אם כן ניתן רשות לבעל הדין לחלוק ולומר שמתבטלות אף בזמן מן הזמנים בעולם הזה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:7)

מעין שאלה שניה זו מובאת בספר "ראש אמנה" לרבי יצחק אברבנאל, פרק יג. וגם המכוון בשאלה זו היא לערער על נצחיות קיום התורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:8)

כן מבואר במורה נבוכים חלק שני, פרק לט, עיי"ש. ובספר העקרים [ג, פרק יד] כתב: "ודעת הרמב"ם ז"ל שלא תשתנה לעולם, לא כולה ולא מקצתה, על כן שם אחד מן העקרים שלא תנוסח התורה, ולא תשתנה... וסמך הדבר בעיקר זה אל מה שנזכר בתורה [דברים יג, א] 'לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו'. וביאר הטעם בספר המורה, לפי שהדבר השוה והשלם אי אפשר להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו, שלא יפסד השווי והשלמות ההוא. ולפי שהיתה התורה תמימה, כמו שהעיד עליה הכתוב באמרו [תהלים יט, ח] 'תורת ה' תמימה', אי אפשר שתשתנה בשום זמן". ולמעלה פט"ז [ד"ה מופת שני] כתב: "כאשר אנו חוקרין על גדר ההשלמה, הנה ענין ההשלמה שאין בו תוספת וחסרון כלל. שאם יש בו תוספת לא היה זה שלמות. וכן אם היה בו חסרון, הרי אינו שלם". וראה שם הערה 31, ופי"ח הערה 49, ופמ"ט הערה 8.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:9)

וזה מן הנמנע, וכפי שכתב למעלה פ"ט [ד"ה הרי הדבר]: "כי לפי דבריהם לא תהיה [הדבקות בה'] רק לאחד או לשנים בדור, וכי בשביל אלו העולם נמצא". וראה שם הערה 98. ועד כאן השאלות, ומכאן ואילך התשובה. ומגמתו בתשובה תהיה, שאע"פ שכל המצות הן חטיבה אחת, מ"מ בקיום של מצוה אחת יש קיום של כל התורה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:10)

כמבואר למעלה בהקדמה הערה 97, ופי"ז הערה 18, קחנו משם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:11)

"משמע בהאי עלמא" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:12)

"חיי העולם הבא" [רש"י שם]. ובח"א שם [ב, קלט:] חלק על דברי רש"י אלו. ועל כל פנים מוכח ממשנה זו שסגי במצוה בודדה להקנות לאדם את שלימותו הנצחית.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:13)

ולכך אין להוכיח ממשנה זו שסגי במצוה אחת להקנות שלימות, כי המדובר הוא במצוה אחת יתירה על העבירות.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:14)

כן כתב למעלה פ"ה [ד"ה ותימה על], וז"ל: "דהא דאמרינן שאפילו במצוה אחת זוכה לעולם הבא, היינו שעושה מצוה אחת, אבל לא עשה שום עבירה... ודבר זה משנה פשוטה בפרק קמא דקידושין [לט:] 'כל העושה מצוה אחת מטיבין לו, ומאריכין לו ימיו, ונוחל הארץ'. ואף על גב דמוקי ליה שם כשעשה מצוה אחת יתירה על מחצה עונות, כל שכן שיש ללמוד מזה שאם עשה מצוה אחת ולא עשה שום חטא שזוכה לעולם הבא". וביאור ה"כל שכן" הוא, שהעושה מצוה אחת ללא חטא הוא "כולו זכות", ואילו העושה מצוה אחת יתירה על עוונותיו הוא "רובו זכות", ואם "רובו זכות" מביאו לעוה"ב, כל שכן שכך יהיה ב"כולו זכות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:15)

וכן ביאר בנתיב השלום פ"ב [א, רכא.] שהעושה מצוה אחת זוכה בה לחיי העוה"ב. וכן הוא בח"א לשבת קיח: [א, נט:]. ובביאור השויון שבין מצוה פרטית לאדם פרטי, ראה דבריו בדר"ח פ"ד מ"ג [קסה:] שעמד שם על סמיכות המשניות שבין "מצוה גוררת מצוה" [אבות פ"ד מ"ב] למשנה "אל תהי בז לכל אדם" [שם משנה ג], שכתב: "מצוה גוררת מצוה... ובזה למדנו שכל מצוה ומצוה דבר מיוחד בפני עצמו. שאם היו שתי מצות האחת כמו האחרת, לא שייך שתהא מצוה אחת גוררת אחרת, לפי הטעם אשר אמרנו שמצוה גוררת מצוה כי אין דבר אחד נחלק לשנים, וכל המצות הם דבר אחד, ולכך המצוה האחת גוררת האחרת. שזה דוקא שייך רק כאשר כל מצוה בפני עצמו ומתחברים ביחד, אבל אם האחת כמו האחרת, אין אחת חצי דבר. ולפיכך אי אפשר לומר רק שכל מצוה ומצוה הוא דבר מיוחד, ומ"מ הם מתחברים ביחד. וכאשר הוא מקיים מצוה אחת, נחשב כמו דבר אחד שנחלק, ולכך מצוה אחת גוררת אחרת. ומזה תדע כי כל מצוה יש לה מקום בפני עצמה. ודבר זה למעלת המצוה, שכל מצוה יש לה ענין מיוחד. ולפיכך החזיק דבריו להביא ראיה, וסמך אחריו כמו שזה הוא במצות, כך הוא בבני אדם ובכל הנבראים בעולם, שיש להם דבר זה בעצמו; כי יש לכל אחד מקום מיוחד. לכך אמר 'אל תהי בז לכל אדם', לומר כי אדם זה אינו נחשב לכלום, והוא נחשב דבר מיותר בעולם, ואין לו חלק בעולם כלל... דבר זה אל יעשה, שאין לך אדם שאין לו שעה. כלומר שיש לכל אדם שעה מיוחדת... אע"ג שמצאנו בן גילו, היינו שהם קרובים במזל, אבל בודאי יש לכל אחד ואחד מזל בפני עצמו... ובמה שיש לכל אדם מזל בפני עצמו, הרי כל אחד ואחד נחשב ממציאות העולם, ומשלים את העולם, עד שמצד כל בני אדם שהם בעולם העולם שלם. ודבר זה דומה למצות התורה; שכל מצות התורה הם משלימים לתורה אחת, וכל התורה הוא מושכל אחד שלם בלי חסרון ובלי גרעון. וכן כל אדם שברא הקב"ה על האדמה, כל אחד משלים העולם". [והובא למעלה פ"ח הערה 40, ופמ"ה הערה 15.] ולכך ברי הוא שאדם פרטי ימצא את השלמתו במצוה פרטית, מפאת השויון הגמור הקיים ביניהם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:16)

כן כתב בח"א לקידושין שם [ב, קלט:], וז"ל: "כל העושה מצוה אחת וכו'. טעם זה ידוע, מפני שכל מצוה ומצוה יש לאדם ע"י זה דביקות בו יתברך. ולפיכך אף העושה מצוה אחת בלבד זוכה שמטיבין לו וכו'. והא דמוקי לה בגמרא כשעשה מצוה אחת יתירה על עוונותיו, כדי שלא יהיה מעוט מצות בטלים נגד רוב עבירות, אבל בודאי עיקר השכר אף בשביל מצוה אחת. ואם לא עשה שום מצוה, רק אחת, נוחל עולם הבא בשביל מצוה יחידית. לכך חשבה התנא 'כל שעושה מצוה אחת', להודיע בשביל זכות המצוה אחת זוכה כל המעלה הזאת, כך יראה פשוט". אמנם קצת קשה, כי מתבאר מכך שהחידוש בציור של מצוה בודדה גדול הוא יותר מהחידוש בציור של מצוה יתירה, ולכך נקט התנא בלשון "מצוה אחת" ולא בלשון "מצוה אחת יתירה", כדי לאשמועינן את הציור המחודש יותר. אמנם למעלה בפרק ה [הובא בהערה 14] כתב שאם מצוה אחת יתירה מקנה לבעליה עוה"ב, כל שכן שכך יהיה במצוה אחת בודדה [וטעם הדבר נתבאר בהערה 14]. ולפי זה היה לתנא של המשנה לנקוט בציור של "מצוה יתירה", ואז היינו למדים בכ"ש שהוא הדין בציור של מצוה בודדה. ויל"ע בזה. ולמעלה פט"ז [ד"ה אמנם כאשר] ביאר לכאורה טעם אחר לכך שאדם מוצא את שלימותו במצוה פרטית, וזאת משום שהתורה כוללת ומשלימה הכל, ולכך בכל מצוה ומצוה יש בזעיר אנפין משלימות זו. וזהו לכאורה טעם אחר מדבריו כאן. והנראה בזה, כי כבר השריש המהר"ל שכאשר קבוצה של פרטים מהוים דבר אחד, אזי כל פרט ופרט נושא בתוכו את אותו "דבר אחד". וכגון, כל שבעת ימי בראשית הם דבר אחד, וכל יום בפני עצמו נושא בתוכו תוכן שבעת הימים [גו"א בראשית פ"ד אות ג, ושם הערה 25, ובמדבר פ"ח סוף אות ג, ושם הערה 44]. וכן כל ישראל עומדים תחת מספר שש מאות אלף, וכל יחיד מישראל יש בו סגולת מספר שש ["ששה בכרס אחד" (רש"י שמות א, ז)], "כי חלק הדבר יש לו סגולת הכל" [לשונו בגבורות ה' פי"ב (סו.)]. והוא הדין ביחס של המצות אלו לאלו; מחמת שכל המצות הן דבר אחד [להלן פל"ד ד"ה והנה האל"ף], לכך כל מצוה ומצוה נושאת בתוכה את כל התורה כולה. והואיל ובתורה בכלליותה יש שלימות הכל, לכך בכל מצוה ומצוה שבתורה יש בזעיר אנפין את אותה שלימות. [וכן מבואר בזוה"ק ח"ג קכד., ושם רכח:, ובתחילת ספר מעלות התורה בשם הגר"א.] לכך דבריו כאן ודבריו בפרק טז משלימים זה לזה; כי מפאת שהתורה כוללת ומשלימה את הכל [כדבריו בפט"ז], לכך בכל אחת ממצותיה של תורה ימצא האדם את השלמתו [כדבריו כאן].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:17)

ומדבריו כאן משמע שעכ"פ יש צורך במצוה אחת בכדי להגיע באמצעותה לעוה"ב. אמנם למעלה בפרק ה [ד"ה ואני אומר] ביאר שישראל ראויים לעוה"ב אף ללא מצות, ולכך קטן שמת הוא בן עוה"ב [סנהדרין קי:], וכמבואר שם בהערה 30. וכן מבואר להלן ס"פ נח. וא"כ תקשי לך, מדוע כאן כתב שעכ"פ מיהא בעי מצוה אחת. דע לך, שכן הקשה בעצמו בסוף דר"ח [שכז:], וז"ל: "ומה שאמרנו שישראל מצד עצמם זוכים לחיי עולם שהרי הקטן יש לו חלק לעולם הבא כמו שאמרנו. ואל יקשה לך מתניתין דפרק קמא דקדושין 'כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל הארץ', אם כן משמע דוקא שעושה מצוה אחת, ובלא מצוה - לא... [כי] רש"י פירש המשנה מטיבין לו משמע בעולם הזה ונוחל הארץ משמע לעולם הבא... ובודאי כך פירוש המשנה דאיירי בעולם הזה ובעולם הזה... ולפיכך אמר כי אצל זה שיזכה לטובת עוה"ז אי אפשר שלא יהיה לו מצוה אחת יתירה... אבל בודאי אל עוה"ב אף בלא מצות כלל זוכה לעוה"ב... ותדע לך שכן הוא, דלמה צריך מצוה אחת יתירה... דהא קיימא לן בפ"ק דר"ה [יז.] דבינונים 'רב חסד' [שמות לד, ו], מטה ידו כלפי חסד. אלא דההיא דהתם לענין עוה"ב בלבד קאמר". ושם מתרץ תשובה נוספת, עיי"ש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:18)

ופירש רש"י שם "כאן כלל את כל התורה כולה, וקבלוה עליהם באלה ובשבועה". ועל קבלה זו נסובו דברי הרמב"ן שיובאו מיד. וצריך טעם מה ראה המהר"ל להביא לכאן בארוכה את דברי הרמב"ן ומחלוקתו עליו בביאור הפסוק "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת". כי לכאורה אין דברים אלו קשורים לענין של נצחיות התורה, שבענין זה פתח וסיים את הפרק. ושמעתי ממו"ר שליט"א לבאר, שהיסוד הסמוי הנמצא בפרק זה הוא שבקיום מצוה אחת של התורה יש קיום של כל התורה [וכמו שנתבאר בהערה 16]. ולכך קיום התורה הוא נצחי, כי התורה מקויימת דרך כל אחת ואחת ממצוותיה. ומחמת כן הפסוק "אשר לא יקים את דברי התורה הזאת" שייך מאוד ליסוד זה, כי פסוק זה עוסק בקיומה של התורה. וכוונת המהר"ל להוכיח מפסוק זה שקיום התורה אכן יכול להעשות גם באמצעות מצוה אחת. ולכך תחילה יביא את ביאור הרמב"ן לפסוק, ולדבריו אין הפסוק עוסק במצוה אחת. ולאחריו המהר"ל יחלוק עליו, ויעמיד את הפסוק במצוה אחת, ובזה יוודע שקיום התורה יכול להעשות אף דרך מצוה אחת. ובהמשך הענין [ד"ה ובודאי הרמב"ן] יבאר שאף הרמב"ן מסכים ליסוד זה. ודפח"ח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:19)

קצת צ"ב, שהרמב"ן להדיא כתב שהפסוק עוסק ב"אם יכפור באחת מהן", ולא בכופר בכל התורה כולה. אמנם הענין מבואר בגו"א שמות פ"כ אות ג, שעמד שם על דברי רש"י [שמות כ, א] "שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד", וכתב על כך: "ואף על גב שלא הבינו בדבור זה כלום, אמרם בדבור אחד, לומר כי כל התורה ענין אחד ודבור אחד, שהרי כל התורה הם יוצאים מעשרת הדברות, כמו שיתבאר בפרשת משפטים [רש"י שמות כד, יב, וראה למעלה פל"ד הערה 31], ואלו עשרת הדברות נאמרו בדבור אחד, הרי כל התורה דבור אחד. ונפקא מיניה בזה, שאם אמר ש'כל התורה כולה מן השמים, חוץ מפסוק זה שאמרו משה מעצמו', הוא בכלל 'כי דבר ה' בזה' [במדבר טו, לא], וכופר בכל התורה, כי מאחר שכל התורה כולה דבור אחד הוא, ואין זה בלא זה, דהיא כמו נקודה אחת, ואין לה מקצת, ואם כופר במקצת - הוא כופר בכל התורה. וכן איתא בפרק חלק [סנהדרין צט.]". וראה שם הערה 9, שזהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולכך מכוונים דבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:20)

ולא סגי ליה ב"ארור", וכמו שהולך ומוכיח. ובהגדרת "מין", הנה בר"ה יז. אמרו "המינין והמסורות והאפיקורסים שכפרו בתורה וכו'", ובדר"ח פ"ב מ"ד [עה:] כתב: "מינים ואפיקורסים שכופרים בתורה". וכן בח"א לשבת לא. [א, טו:] ביאר שהכופר בתורה שבכתב הוא בגדר מין. וראה להלן ר"פ סט. ובפירוש המשניות לרמב"ם [חולין טו:] כתב: "המינים אצל חכמים הם פריצי ישראל... והם העם שכהה הסכלות עין שכלם, והשחירו התאוות מאור נפשותם, וחלקו על הדת ועל הנביאים... ומכזיבין הנביאים במה שאינן יודעים בו מאומה... אסור לאכול משחיטתו". ובהלכות רוצח פ"ד ה"י כתב: "הכופרין בתורה ובנבואה היה מצוה להרגן". וראה עוד בלחם משנה הלכות תשובה פ"ג ה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:21)

ומביא הגמרא כגירסא בעין יעקב, וכדרכו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:22)

"כל הפרשה של הר גריזים לא נאמרה אלא בנואף ונואפת" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:23)

"בתמיה, כופר בעיקר הוא וסגי ליה ב'ארור'" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:24)

ופירש רש"י שם "אלא זה הבא על הערוה - אשת איש, והוליד ממזר, ומתוך בושתו שאסור לבא בקהל, ואינו מוצא אשה, הוא הולך לבין העובדי כוכבים, ועובד עבודת כוכבים. ארורים אלה שעשאוהו לעבוד פסל ומסכה". ושם רש"י ממשיך לבאר כיצד שאר הארורין שהוזכרו בפרשה שייכים להגדרה זו. ובח"א שם [ב, עו.] ביאר באופן שונה מרש"י שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:25)

ובפירוש ה"כל שכן" מעובדי ע"ז לכופרים בתורה, נראה לבאר על פי דבריו בגו"א ויקרא פכ"ד אות יג [ד"ה אבל], שכתב לגבי המברך את השם: "מברך השם, אי אפשר שתהיה עבירה יותר חמורה, שהרי הוא פוגם בעיקר לברך השם. לא כמו עבודה זרה שמוסיף אלוה, ומכל מקום בעיקר אינו פוגם". והובא למעלה פל"ט הערה 22. ובבאר הגולה באר השביעי [קמה:] כתב: "בני אדם נחלקים לג' חלקים; הראשונה, לקיים המצות כולם אשר נתן השם יתברך. החלק הב', אינו עושה המצות, מכל מקום אינו מחליף טוב ברע לעבוד אלהים זולתו... החלק הג' הם מחליפים נותנים כבוד לפסילים וזרים. אמנם יש כת רביעית, שהם המינים, ואין זכר לאלו בני אדם בכלל הנבראים". הרי שהמינים פחותים מן העובדי ע"ז. ולכך אם לא סגי ב"ארור" לעובד ע"ז, כל שכן שלא יהיה סגי ב"ארור" לכופר בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:26)

כמו שנאמר שם "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם וגו' להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:27)

ואע"פ שדרשו מפסוק זה ש"הדר קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב 'קיימו וקבלו', קיימו מה שקבלו כבר" [שבת פח.], הרי שהיה צורך בקבלה שניה של התורה, זה לא קשה, כי שם מדובר בקבלה שנועדה לאפוקי מה"מודעה רבה לאורייתא" על כפיית הר כגיגית [שם בגמרא, וכמבואר למעלה פל"ב], ולכך הוצרכו לקבלה שניה. אך בהר גריזים לא היתה קבלה מעין זו לדעת הרמב"ן, אלא היתה שם קבלת אמיתת התורה. ועל כך סובר המהר"ל שאין צורך בקבלה נוספת מעין זו, כי היא כבר כלולה בקבלת התורה הראשונה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:28)

ש"אשר לא יקים" אינו מוסב על כפירה שבלב, אלא על אי קיום התורה במעשה, ועם כל זה לא נאמר "אשר לא יעשה", וכמו שמבאר והולך. ומה שכתב "על דרך הפשט", כי להלן [ד"ה ובירושלמי] יבאר את הפסוק על פי מדרש חכמים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:29)

ואודות ש"מצות עשה" מורה על מעשה, ראה למעלה בהקדמה [ד"ה ומפני זה] שכתב: "אין מצות עשה רק בדבר שיש בו מעשה, שהרי נקרא 'מצות עשה', שחייב לעשות". וראה שם הערה 14, ופל"ח הערה 17.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:30)

שנאמר שם לשון עשיה ["לעשות את כל דברי התורה הזאת"], ומדובר שם לגבי ערבות ישראל זה בזה, ש"הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה דין בהם, יענשו את הרבים" [רש"י שם]. ובפשטות, "לבער הרע מקרבנו" מוסב על מצות לא תעשה, וכמו איסור ע"ז שהוזכר שם בסמוך [דברים כט, יז,].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:31)

פירוש - אם ישראל קבלו ע"ע ערבות על הקלות [מצות עשה], ק"ו שקבלו ע"ע ערבות על החמורות [לא תעשה]. ואודות שעבירה על לא תעשה חמורה מעבירת עשה, כן מבואר בנתיב התשובה פ"ג [ד"ה אבל כאשר], שכתב שם: ""כי הפרש יש בין עשה ולא תעשה; כי העובר העשה לא עשה מעשה, וכיון שלא עשה מעשה, רק שלא עשה הגזירה והמצוה שהיה לו לעשות, לא יאמר בזה רק שחסר לו המצוה והמעלה שהיה לו לקנות... אבל מי שעושה מעשה חטא, נתרחק ממדריגתו הראשונה שהיה לו כבר. ויש בו פחיתות וטומאה בעצמו על ידי חטא, מה שאין כך כאשר הוא עובר מצות עשה. ולפיכך יאמר שיש בו טומאת החטא". והובא למעלה פ"ז הערה 77. והרמב"ן שמות כ, ח, כתב: "ומפני זה יהיה העונש במצות לא תעשה גדול, ועושין בו דין, כגון מלקות ומיתה, ואין עושין בו דין במצות עשה כלל". ואודות שיש ערבות בקיום מצות עשה, כן מבואר בנתיבות המשפט סימן ג סק"א. ובמשובב נתיבות שם חלק וסבר שצריך לזה דוקא בית דין, שכתב: "לכופו לקיים מצות עשה, כגון מי שאינו עושה סוכה, או אינו נותן צדקה, לזה צריך בית דין דוקא". והעולה מדברי המהר"ל לכאורה הוא כשיטת הנתיבות, שיש ערבות אף במצות עשה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:32)

שהוא הענין של הפסוק "אשר לא יקים את דברי התרה הזאת לעשותם", שפירש רש"י שם "כאן כלל את כל התורה כולה, וקבלוה עליהם באלה ובשבועה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:33)

שבועות כו: "גמר בלבו, צריך שיוציא בשפתיו, שנאמר [ויקרא ה, ד] 'לבטא בשפתים'". ופירש רש"י שם "צריך שיוציא, ואם לא הוציאה בשפתיו, אינה שבועה". ו"אין הנשבע חייב עד שיוציא ענין השבועה בשפתיו" [לשון הרמב"ם בהלכות שבועות פ"ב ה"י].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:34)

ואודות שיש הקמה בשב ואל תעשה, הנה לשון המקרא הוא [במדבר ל, טו] "ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אותם כי החריש לה ביום שמעו", וכתב שם הראב"ע "פירש איך הקים אותם, בעבור שהחריש ביום שמעו". הרי שיש הקמה בשב ואל תעשה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:35)

שהפסוק עוסק בכפירה במצוה, ולא בעבר על המצוה ["כגון שאכל חזיר והשקץ לתאותו" (לשון הרמב"ן שהובא למעלה)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:36)

פירוש - אולי הכרחו של הרמב"ן לומר שהפסוק עוסק בכפירה במצוה [שהיא כאמור כפירה בכלליות התורה] הוא משום שנאמר "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת", ו"יקים את דברי התורה" משמע שמוסב על כלליות התורה. כל זה אין לומר, וכמו שמבאר והולך. ואע"פ שהרמב"ן ביאר להדיא שההכרח לפירושו הוא מחמת שנאמר "לא יקים", ולא נאמר "לא יעשה", מ"מ מחמת הדוחק שבדבר חותר המהר"ל לבאר שלרמב"ן היה הכרח אחר, למרות שלא נזכר להדיא בדבריו. וכן כתב בגו"א שמות פכ"ה אות כג [ד"ה ואולי] על הראב"ע, ש"זהו קושיתו, רק שלא אמרה". וכן חתר לבאר בגו"א דברים פכ"ו אות יב [ד"ה ואם] שהקושי שעמד לנגד עיני הראב"ע אינו הקושי שהראב"ע עצמו הזכיר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:37)

כי ההקמה של תורה יכולה להעשות אף באמצעות מצוה בודדה. וזהו כאמור [בהערה 18] היסוד הסמוי הנמצא בפרק זה; נצחיות התורה זורמת דרך כל אחת ואחת ממצוותיה. ואם תאמר, סוף סוף נאמר לשון רבים "אשר לא יקים את דברי התורה", וכיצד ניתן לבאר ש"דברי" יסוב על מצוה בודדה. אמנם זה לא קשה, כי זהו כמו "ויקבר בערי גלעד" [שופטים יב, ז], ש"לפי הפשט דפירושו בעיר אחת מן ערי הגלעד... וכן 'על עיר בן אתונות' [זכריה ט, ט], שפירושו עיר אחת מן האתונות" [לשנו בגו"א בראשית פכ"ה אות ה]. וכן ביאר שם את הפסוק [בראשית כה, ו] "ולבני הפילגשים", שפירושו "ולבני פילגש אחת מן הפילגשים" [לשונו שם]. וכן חזר וכתב בגו"א במדבר פ"ל אות ד לגבי הפסוק [במדבר ל, ב] "ראשי המטות", שפירושו יכול להיות אחד מראשי המטות. והוא הדין לכאן, "דברי התורה הזאת" יכול להתפרש על מצוה אחת מדברי התורה הזאת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:38)

פירוש - גם מבלי לומר את היסוד שבמצוה אחת של התורה מקופלת כל התורה, גם אז לא יקשה להעמיד את פסוקנו שמדובר במצוה אחת בודדה, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:39)

שהרי בסוטה לז: אמרו בתמיה "'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו" [דברים כז, טו], בארור סגי ליה" [והובא למעלה], ואם "ארור" היה כרת וערירי, בודאי שלא היה מקום לתמיה זו. ואודות החומרה שישנה בעובר על מצוה אחת, הנה בסנהדרין י. אמרו "מלקות במקום מיתה עומדת", ופירש רש"י שם "דכיון דעבר על אזהרת בוראו, ראוי הוא למות".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:40)

כפי שפירש הרמב"ן [והובא למעלה] "והנה הוא חרם המורדים והכופרים". ובשבועות לו. אמרו "'ארור' בו נידוי". והריטב"א שם ביאר ש"ארור" משמש הן לנידוי, והן לחרם, ואם אמרוהו לשם חרם, הרי זה מוחרם, ואם אמרוה לשם נידוי, הרי הוא מנודה. ובמו"ק טז. אמרו "מנלן דמחרמינן ["בארור" (רש"י שם)], דכתיב [שופטים ה, כג] 'ארו ארור'". ומה שכתב כמסתפק ["ואפילו אם הוא לשון חרם ונדוי"], כי בגמרא בשבועות לו. אמרו שיש ל"ארור" כמה פירושים [נדוי, קללה, שבועה], ולכך אין זה מוכח לגמרי שכאן הכוונה דוקא לחרם ונידוי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:41)

ברכות יט. "נדו את אלעזר בן חנוך שפקפק בנטילת ידים". ובקידושין כח. אמרו "הקורא לחבירו עבד יהיה בנידוי". ובקידושין ע: אמרו "רב מנגיד על מאן דמצער שלוחא דרבנן". והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"ו הי"ד כתב "על עשרים וארבעה דברים מנדין את האדם", ושם בכסף משנה מובאים המקורות לכך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:42)

"כל שכן" זה יוסבר על פי דבריו בגו"א בראשית פכ"ג אות ב [ד"ה ואם], שעמד שם על דברי רש"י [בראשית כג, א] ששרה לא חטאה, כי "מה בת כ' לא חטאת, שהרי אינה בת עונשין, אף בת ק' בלא חטא", וכתב שם: "ואם תאמר, תינח עונשי שמים [שאין בי"ד של מעלה מענישין אלא מבת כ' שנה ואילך (שבת פט:)], עונשין בית דין של מטה, דמענישין משלשה עשר, מנא לן דלא חטאת. ולא קשה מידי, דודאי עונשי שמים הם על עבירות קלות, כדכתיב [קהלת יא, ט] 'ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט', 'אם טוב ואם רע' [קהלת יב, יד], ודרשו בפרק קמא דחגיגה [ה.] אפילו על דבר קל אדם נענש לפעמים, כדאיתא התם [הרק בפני חברו ונמאס, הנותן צדקה לעני בפרהסיא, ההורג כינה בפני חבירו ונמאס, וכיו"ב שם בגמרא]. וכיון שלא חטאת [שרה אמנו] בדיני שמים, מכל שכן בדיני אדם, שהם בעבירות החמורות, שלא חטאת בהם". הרי שבי"ד של מעלה מחמיר יותר מבי"ד של מטה. וכשם שבגו"א שם נעשה ק"ו שאם שרה לא חטאה בבי"ד של מעלה, ק"ו שלא חטאה בבי"ד של מטה; הוא הדין לאידך גיסא, שאם ישנו נידוי בבי"ד של מטה, ק"ו שישנו נידוי בבי"ד של מעלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:43)

ודברי הירושלמי הללו הובאו ברמב"ן הנ"ל [דברים כז, כו] כראיה לשיטתו שהפירוש "אשר לא יקים" אינו מוסב על קיום התורה במעשה, אלא שאינו מאמין בה וכיו"ב [ראה שם בהערות הרב שעוועל מספר 72]. והמהר"ל לשיטתו יבאר הירושלמי באופן שמוסב על קיום התורה עצמה, וכמו שמבאר והולך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:44)

"בתמיה, דאמרת 'אשר לא יקים', והוא לשון הקמה, משמע שצריך להקים" [קרבן העדה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:45)

בירושלמי שם "זה החזן שהוא עומד [ומגביה ספר תורה]". ויבואר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:46)

"בית המלך והנשיא, שבידם להקים את התורה ולמחות ביד העוברים ומבטלים אותה" [פני משה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:47)

"ביד לומדי התורה לפרנס אותם" [פני משה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:48)

פירוש - החזן צריך להגביה את התורה על ידי שאוחז בחלק התחתון של התורה, ומגביה מלמטה ללמעלה, ולא שיאחוז בחלק העליון של התורה. וראה רש"י מגילה לב. ד"ה וכשהוא מהדקו, ושו"ע אור"ח סימן קלד סעיף ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:49)

פירוש - אין ההקמה הנאמרת במקרא מתייחסת לגוף ספר התורה, אלא להקמת דברי התורה עצמם [שהרי נאמר "אשר לא יקים את דברי התורה"], ורק הפירוש הוא שאופן הגבהת ספר התורה הוא המקים את דברי התורה עצמם, וכמו שמבאר. ודרכו של המהר"ל להורות שכל הדרשות של חז"ל חוזרות לבאר את פשוטו של מקרא, ו"כל דבריהם [של חז"ל] הם דברים ברורים, והם עיקר פשט הכתוב" [לשונו בבאר הגולה, באר השלישי (מ.)]. והוסיף שם [מד.] בזה"ל: "וכל איש חכם ונבון יתפלא על הקירוב שיש לדבריהם אל הפשט עם עומק מופלא מאוד מאוד. ואיש אשר הוא זר מדברי חכמה יתפלא על הריחוק מן פירוש הכתוב... אך אין אחד מהן [מדרשות חז"ל] שאין הדברים עומק הכתוב על פי אמיתתו... שלכך נקרא 'דרשה', כי הוא דרישת הכתוב בחקירה ודרישה מאוד מאוד עד עומק הכתוב". וביבמות כד. אמרו "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". ובח"א שם [מהדורת כשר] כתב: "גילו לנו שאין לעקור הפשט כלל, אבל הוא נשאר, והדרש שדרשו בו הוא עומק הכתוב. למה הדבר דומה, לאילן אשר שרשו עומד בארץ, מוציא ענפים, ומוציא עוד פירות ועלין, והכל יוצא משורש אחד. וכך הפשט הוא שורש הכתוב, ומתפשט אחר כך לכמה דברים שמסתעפים, ומשתרגים ממנו כמה ענפים לכל צד". וזה יסוד מוסד בגישת המהר"ל לדרשות חז"ל. וראה עוד בכרך המפתח של הגו"א, עמוד 15, ולהלן פנ"ו הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:50)

אודות יסודו שקיום התורה תלוי בהכרת חשיבות התורה, ראה בפחד יצחק שבועות סוף מאמר ח, שכתב: "עלינו לדעת, כי אבותינו ורבותינו זכו להשיג בתורה מה שהשיגו, רק מתוך הכרתם הפנימית בנוראות חשיבותו של קוצו של יוד מן התורה". וכל המאמר שם הושתת על יסוד זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:51)

ועד כאן עסק בביאור הפסוק "ארור אשר לא יקיים את דברי התורה הזאת", ומעתה חוזר לבאר את ההכרח לנצחיות התורה. וראה הערה 18.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:52)

לשונו למעלה פכ"ו [ד"ה וביאור ענין]: "התורה אינה מתייחסת לאדם, כי האדם בעל גשם, ואילו התורה היא שכלית, ולפיכך אין לתורה התיחסות לאדם כלל, לריחוק מעלתה מן האדם, והיא מובדלת מן האדם". וראה שם הערות 10, 11, 12. וראה למעלה פי"ד הערה 51, ובמיוחד פ"נ הערה 21, שיסוד זה נתבאר שם בארוכה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:53)

שיהיה בה שינוי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:54)

כי אין שנוי מצד העילה, אלא רק מצד העלול. וזהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וכגון, בנר מצוה [יד.] כתב: "כי מצד העילה אין שנוי, רק ההשתנות הוא מצד העלול, שהוא בעל שנוי". ובנצח ישראל פי"א [עמוד ש] כתב: "כי דבר שהוא מצד העלול אפשר שישתנה, כי העלול הוא בעל שנוי". וראה שם קודם לכן בהערה 21. וכן כתב שם פנ"ח [עמוד תתצה], וז"ל: "ולכך התחיל [בלעם] לומר [במדבר כג, יט] 'לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה'... כי אין שנוי אצל השם יתברך מצד עצמו... כי השנוי הוא מצד המקבלים, ואפשר שיהיה בהם שנוי, אף כי אין שנוי מצד השם יתברך". וכן הוא בבאר הגולה באר הרביעי [סוף מג:], ויובא בהערה 56. וכן חזר וכתב שם [סט.]. וכן הוא בגו"א דברים פ"ה אות ח, שם פי"א אות כד, והערה 92, להלן פנ"ו [ד"ה דבר זה], ובדר"ח פ"ה מ"ו [רלה:]. וראה למעלה פט"ז הערה 24, ופל"ז הערה 128. והיחס של עלה ועלול הוא היחס של צורה וחומר, וכמו שיתבאר בהמשך. וכמה פעמים כבר נתבאר למעלה שאין שנוי בצורה, אלא רק בחומר [פכ"ח הערה 11, פל"ב הערה 28, פל"ט הערה 28, ופמ"ט הערה 2].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:55)

ומשעה שהתורה נמסרה לרשות ישראל המקבלים, יש מקום לומר שהתורה יצאה כביכול משליטתו של השם יתברך, ומעתה התורה תהיה נתונה לשנוים החלים על המקבל. וראה להלן פנ"ו הערה 179 במה שיש לדון מדבריו כאן לדבריו שם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:56)

שאמרו שם "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם; אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם". וכתב על כך בבאר הגולה באר השלישי [מג:] בזה"ל: "כפה עליהם הר כגיגית, כי הראה להם כי הוא יתברך מלכם על אפם ועל חמתם... ודבר זה אינו מצד ישראל. כי דבר שהוא מצד המקבל - כל מקבל אפשרי מצד עצמו, וכיון שהוא אפשרי מצד עצמו אפשר שיהיה הסרה וסילוק. אבל דבר זה הוא מצד מעלה, הוא השי"ת, ולכך אין לומר שיהיה בדבר הזה שום צד אפשרות הסרה, כי לא היה זה מצד רצון ישראל, רק שכפה עליהם הר כגיגית".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:57)

וכן ביאר למעלה פרק נ [ד"ה הרי התבאר], וז"ל: "הרי התבאר כי נאמר לשון נתינה אצל התורה ["ויתן אל משה" (שמות לא, יח)], מפני שהתורה אינה לאדם מצד האדם... ומעתה תבין כאשר התורה אינה רק מתנה, אם כן לא יקרה לתורה גם כן הויה והפסד, שהיתה התורה נכנסת בגדר השנוי. אבל עתה שהתורה היא מתנה, ואין התורה מצד האדם, לכך אין שנוי בתורה. כי לא תכנס התורה בגדר האדם, שהוא בעל הויה והפסד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:58)

פל"ב [ד"ה וכן מוכרח]. ושם בהערה 19 נתבאר שמדרש זה מובא תדיר בספרי המהר"ל, ומ"מ לא נמצא מקומו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:59)

ולכך האיש מקביל לעילה, כי שניהם הם צורה למקבל. ואודות שהאיש נחשב לצורה, הנה זהו יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. ולדוגמה, אמרו חכמים [סוטה יב.] "כל הנושא אשה לשם שמים, כאילו ילדה". וכתב על כך באור חדש [קיד.] בזה"ל: "אמרו במסכת סנהדרין [כב:] האשה גולם כלי עץ, ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי. כלומר, שאין האשה רק במדריגת החומר, והאיש נחשב שהוא כמו צורה לה... ולכך מדמה האשה כמו גולם, שהוא חומר בלבד, ואין בו הצורה של כלי... כי החומר אין מציאותו בפעל... כי האשה נחשב כמו החומר ועל ידי האיש... נמצאת האשה בפעל. ולכך נחשב כאילו ילדה האיש, והוציאה לפעל". וזה לשונו בבאר הגולה, באר הראשון [כא.]: "החטא שהאדם חוטא הוא בא לאדם מצד החומר בלבד. כי מצד הצורה אין חטא כלל... ודבר זה מבואר לכל, כי החטא הראשון היה בא מן האשה [בראשית ג, ו], שהיא חומרית בערך האיש שהוא נחשב כמו צורה". וכן הוא בגו"א דברים פכ"ה אות ג, ד"ה אמנם. ובנתיב התורה פט"ו [א, סו.] הזכיר כן בקיצור. וראה נצח ישראל פ"ז הערה 311, גו"א שמות פ"ו הערה 116, שם פי"ט הערות 94, 276, שם פל"ה הערה 114, שם במדבר פי"ד הערה 22, ופי"ט הערה 182. ובהקדמה לנתיבות עולם כתב: "האשה... הוא החומר נקרא... כמו שבארנו בכל מקום". וכן הוא בדר"ח פ"א מ"ה [לה.]. וראה למעלה פ"ד הערה 82, ושם נסמנו הפעמים הרבות שיסוד זה הובא בספר זה. וז"ל בנתיב הפרישות פ"א [ב, סוף קיג:]: "הזכר נמשל בצורה [ראה גו"א שמות פ"ב הערה 108, שם פל"ה הערה 114, ויקרא פי"ב הערה 14]... והצורה הוא שמבדיל בין דבר לדבר, כי אין הבדל בין דבר לדבר מצד החומר, כי החומר משותף לכל הדברים, רק ההבדל הוא מצד הצורה בלבד, שמצד הצורה יוכר הדבר מה שהוא. ולפיכך שני אנשים אסורים לישא אשה אחת [קידושין ז.], מפני שכל אחד נמשל בצורה, ויהיו משותפים ביחד כאשר יהיה להם ביחד אשה אחת, ודבר זה אי אפשר, כי כל צורה נבדל לעצמה. אבל שתי נשים מותר שיהיה להם איש אחד, אע"ג ששתי נשים אלו הם משתתפים ביחד, שיש להם איש אחד ביחד, הרי אין ההבדל רק מצד הצורה, ואין הבדל מצד החומר". והובא למעלה פל"ו הערה 34.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:60)

כפי שכתב בח"א לב"מ נט. [הוצאת כשר], בביאור שהעשירות תלויה באשה, וז"ל: "והטעם שהעושר תלוי באשה, כי העושר הוא ברכה, וכל ברכה צריך שיהיה כאן מקבל, והאשה היא המקבל. לכך אמרו [יבמות סב:] השורה בלא אשה שורה בלא ברכה... כי הברכה היא האיש כאשר ידוע, שהאשה היא חומרית מקבלת, והאיש היא צורה משפיע. רק שהאשה מוכנת לקבלה על ידי האיש, באשר האשה כלי מוכן לקבל, כי ביתו של אדם". ולמעלה פמ"ט הערה 49 נתבאר שכח הנקבה מקביל ללבנה, המקבלת את זוהרה מהחמה. וכן נתבאר ענין זה למעלה פכ"ד הערה 19. וגם נתבאר למעלה [פמ"ד הערה 55] שמצות לא תעשה קרובות אל המקבל, ולכך אף הנשים חייבות בהן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:61)

אודות שכל מקבל הוא מצד החומרי, הנה כבר השריש כמה פעמים בספריו שהחומרי מקבל, לעומת הנבדל שאינו מקבל. ותלה חילוק זה בשני גורמים; א) החומרי הוא מורכב, ולא פשוט. ב) החומרי הוא חסר. טעמו הראשון נמצא בנצח ישראל פכ"ט [ד"ה ופירוש זה], שכתב: "וידוע כי השכל הוא פשוט, ואין שייך בו קבלה. כי אם החומר הוא שמקבל. לכן לא תמצא בעליונים, שהם נבדלים שכליים, שהם מקבלים זה מזה... כי החומר הוא שמקבל". ובדר"ח פ"ב מ"ט [צה:] כתב: "היפך מי שאינו פשוט... שמקבל מזולתו, כי מי שמקבל מזולתו אינו פשוט... שאם היה פשוט היה מסלק מן הקבלה מזולתו... כי מי שיש בו מידת הפשיטות עומד בעצמו, אינו מקבל מזולתו... והקבלה הוא הרכבה שאינו עומד בעצמו". וכן הוא שם פ"ב מ"ה [עט.]. ושם פ"ה מ"י [רמט.] כתב: "כי מי שמקבל מן אחרים יש לו מדריגה חמרית, כי החומר מקבל... שכל ענין החומר שהוא מקבל תמיד... כי השכל הוא פשוט, אינו מקבל מזולתו, רק עומד בעצמו". וכן הוא בנתיב התורה פ"ד [א, כ:]. ובנתיב יראת השם פ"ב [ב, כד.] כתב: "כי העליונים אין אחד מקבל מזולתו, לפי שאם אחד היה מקבל מזולתו היה בהם הרכבה, שהרי מקבל מזולתו, ודבר זה לא שייך בעליונים... ודבר זה לא יתכן בנבדלים, שאין בהם הרכבה כלל. ולפיכך המשא ומתן מתייחס אל המורכבים שהם מקבלים מאחר, ואין במורכבים אחד עומד בעצמו. שאם היה עומד בעצמו, ולא היה שום חבור אל זולתו, דבר זה הוא פשיטות, ואין פשיטות בתחתונים". וכן כתב בנתיב העושר פ"א [ב, רכד.], ועוד. ואודות טעמו השני לקבלת החומרי [מפאת חסרונו], ראה דבריו בדר"ח פ"ד מ"א [קסב:], שכתב: "כי החומר הוא חסר תמיד... ולכך הוא מקבל מן אחר. ומי שהוא שמח בחלקו ואינו חסר, דבר זה ממדריגת הפשיטות לגמרי מן החומרי". ובגבורות ה' פמ"ד [קע:] כתב: "החומר הוא חסר, ולכך החומר מקבל, כי כל אשר הוא מקבל, הוא חסר מה שהוא מקבל". וראה למעלה פכ"ד הערה 19, ופכ"ח הערה 9.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:62)

שכתב למעלה פל"ב [ד"ה ויש לומר] בזה"ל: "לכך כפה עליהם ההר כגיגית, שלא יאמרו ישראל כי יהיה חס ושלום בטול לקבלת התורה; כי מרצונם קבלו ישראל, ואפשר להפטר מדבר כזה, שהרי לא נעשה בהכרח, רק היה אפשר לקבל, ואפשר שלא לקבל. ולכך כפה עליהם הר כגיגית, לומר שהם מוכרחים לקבל התורה. וכל דבר שהוא מוכרח ומחויב, אין כאן הסרה וביטול, אחר שהוא מוכרח. וכך מוכרח במדרש בפסוק [דברים כב, כט] 'ולא תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו'. כשבא הקב"ה לתת תורה על הר סיני, כפה עליהם ההר כגיגית שיקבלו תורתו. וכיון שכך, הרי ישראל אנוסתו של הקב"ה, ואצל אנוסתו כתיב 'ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו'. ולא כן אצל מפתה. מפני שמשפט האונס כפי מה שהיה המעשה המאנס. כי המאנס היה מכריח הבתולה על האישות. וכל דבר שהוא מוכרח, הוא מחויב, ולכך 'לא יוכל שלחה'. כפי אשר הוא עושה בעצמו האישות ההכרחי, לכך לא יסור כלל. ולכך כפה השם יתברך עליהם הר כגיגית, להיות החבור הזה הכרחי. וכל זיווג וחבור הכרחי, אין סלוק והסרה, כמו שהוא אצל המאנס אשה". וההבדל בין דבריו שם לדבריו כאן, כי שם ביאר שהקב"ה כפה הר כגיגית בכדי שהחבור לישראל יהיה חבור מוכרח, וההכרחיות הזאת היא שתמנע את ביטולו של החבור. ואילו כאן ביאר שהקב"ה כפה הר כגיגית בכדי שהחבור יהיה מצד העילה, ומחמת כן ימנע בטולו של החבור.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:63)

כי ההכרחיות שבחבור מורה שיש כאן רק צד אחד שפועל החבור, כי החבור נוצר מבלי רצונו של הצד השני. ולכך הכרחיות החבור מורה על שהחבור הוא מצדו של העילה בלבד. וראה למעלה פל"ב הערה 28.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:64)

ב"ר א, א "היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם". והובא בספר זה פעמים הרבה [למעלה בהקדמה הערה 104, פ"ד הערה 50, פ"ו הערה 91, פי"ב הערה 43, פי"ד הערה 41, פי"ז הערה 1, פכ"ג הערה 43, פכ"ד הערה 21, פכ"ה הערה 23, פל"ד הערה 1, פמ"ט הערה 7]. ובנתיב התשובה פ"ב [ד"ה אמנם עיקר] כתב: "כי זה ענין כל התורה, שהיא סדר העולם, שסידר השם יתברך את העולם". ובנתיב התורה פ"א [א, ג.] כתב: "התורה היא סדר האדם באיזה מעשה יהיה נוהג... וזה ענין התורה. וכמו שהתורה היא סדר האדם, כך התורה היא סדר של העולם, עד שהתורה היא סדר הכל... וזה שאמרו במדרש שהיה מביט בתורה וברא את עולמו. ר"ל שהתורה בעצמה היא סדר הכל. רק כי סדר האדם הוא נגלה ומפורש בתורה". וכן הוא בדר"ח פ"ג מי"ד [קמו:], שם פ"ה מכ"ב [ערה.], גבורות ה' פ"ע [שכב.], נצח ישראל פי"א הערה 147, באר הגולה באר הרביעי [סט.], ועוד ועוד. ולמעלה פמ"ט [ד"ה ובפ"ק דעירובין] כתב: "כי התורה היא סדר המציאות". וראה שם הערה 7. ולהלן פס"ב [ד"ה ובפרק ג' דנדרים] כתב: "כי כל סדר העולם נמשך אחר התורה, כמו שאמרו במדרש [ב"ר א, א] שהיה מביט בתורה וברא העולם. הרי לך כי סדר העולם נמשך אחר התורה ומתחייב סדר העולם מן התורה". וראה להלן פנ"ב הערה 87, שהתייחס שם לדבריו כאן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:65)

"סדר הכל" - גם סדר התורה, ולמטה ממנה סדר העולם הטבעי. והואיל וסדר הטבעי וכן סדר התורה באים ממקור אחד [הקב"ה], לכך ברי הוא שהכלל הנוהג בסדר הטבעי [נצחיותו] יהיה נוהג ביתר שאת בסדר התורה, וכמו שמבאר. ואודות שהקב"ה מסדר הכל, ראה למעלה פכ"ד [ד"ה ואמר הקב"ה], שכתב: "הקב"ה הוא מסדר הכל, ונותן סדר לנמצאים". ובנצח ישראל פ"א [ד"ה ורמזו חכמים] כתב: "כי הוא יתברך המסדר המציאות, אי אפשר שיבוא מאתו דבר יוצא מן הסדר". ושם ר"פ ל כתב: "כי הוא יתברך סדר את העולם, וחפץ בסדר הנמצאים". ושם בהמשך הפרק כתב [ד"ה וקאמר כי]: "הוא יתברך סדר העולם כסדרו". ובנתיב הצדק פ"ג [ב, קמב:] כתב: "כי הש"י סידר לכל אחד ואחד את שהוא ראוי לו". ובגו"א דברים פ"ל אות א כתב: "השי"ת ברא העולם על סדרו, ויהיה כל נברא במקום שנתן לו השי"ת... שזה רצונו שיהיה הכל מסודר על מקומו". וראה בריש נתיב התורה פ"א [א, ג.] שכתב כך: "התורה בעצמה היא סדר הכל. ולכך כאשר רצה השי"ת לברוא את עולמו ולסדר אותו, היה מביט בתורה, שהיא סדר הכל, וברא את עולמו". ולכך הקב"ה נקרא בשם "המסדר המציאות". וראה גו"א ויקרא פ"כ הערה 105.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:66)

כמבואר למעלה פמ"ט [ד"ה ובמדרש], שהביא שם המדרש ש"אם באים כל העולם להלבין כנף אחד מן העורב, אינם יכולים". וכל הפרק שם עוסק ביסוד זה. ולהלן פס"ז [ד"ה אבל פירושו] כתב: "ודבר זה חורבן עולם לגמרי [אם משנים מסדרו], שהרי שלמה אמר [קהלת ג, יד] 'כי אין להוסיף ולא לגרוע על מעשה האלהים'. ואם דבר אחד חסר, או יתר, דבר זה תוספת וחסרון בעולם, והוא חורבן עולם, הן בגרעון הן בתוספת". ובדר"ח פ"ב מ"ח [פו.] כתב: "כל הנבראים נבראו בדין ובמשפט, וכדכתיב 'כי כל מעשה אלוקים אין להוסיף ואין לגרוע ממנו'. פירוש כי מה שברא הקב"ה ברא במידת הדין, כמו שנאמר בכל מעשה בראשית שם 'אלוקים' [בראשית א, א, ועוד], שהוא מידת הדין. וכל אשר ברא בדין אין להוסיף ואין לגרוע ממנו כאשר ברא אותו בדין". וכן כתב להלן ס"פ סה. ובגבורות ה' פל"ט [קמז.] כתב: "דבר שהוא בבריאה אין שינוי לו כלל, כי על מעשה אלוקים אין להוסיף ואין לגרוע".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 51:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/51:67)

השוואה זו שבין הטבעי ללא טבעי עשה למעלה ר"פ מט, שכתב: "מן הדברים אשר הם גלוים וידועים, ומעיד עליו השכל, אחר שנמצאו הדברים הטבעיים אשר ברא השם יתברך, 'חוק נתן ולא יעבור' [תהלים קמח, ו]. ואם בדברים אשר שייך בהם שינוי אינם משתנים, ואיך בתורה, שסדר השם יתברך כמו שסדר כל הנמצאים, איך יהיה שנוי בזה. ודבר זה בארנו הרבה". ולמעלה פט"ז [ד"ה לכך החכמים] כתב: "ואיך דבר זה אפשר, שיהיו מעשיו הטבעיים - דהיינו תקון גופו - מסודר בתכלית הסדור מן השם יתברך, כאשר נראה כי הכל מסודר בחכמה, ואילו מעשים שהם מצד השכל לא יהיו מסודרים מן השם יתברך". וכן כתב גם לאידך גיסא; אם אי אפשר לעמוד על דברים טבעים, ק"ו שאי אפשר לעמוד על דברים שכליים, וכלשונו למעלה ר"פ ו: "כי דבר זה מה שרוצים לתת סבה מחייבת בכל הדברים [פירוש - הפילוסופים מבקשים למצוא טעם וסבה לכל המצות], אילו היינו רואים שנתנו לנו סבה בכל הדברים הטבעיים הפחותים מאד, היה מוטל עלינו לתת לב על שאלתם. ועם כי הבדל יש כגבוה שמים מעל הארץ, כי הדברים הטבעיים הם בארץ, והתורה לא תמצא אף בשמים, כי אם מעולם העליון, מכל מקום היה מוטל עלינו לתת לב על השאלה. אך אין הדברים כך. כי הדברים הטבעיים, כמו הבעלי חיים, ואף הצמחים, אין נותנים לנו סבה וטעם. כי איך יעלה על הדעת שיתנו סבה מספקת לכל בעל חי; מספר גידיו ואבריו, לכל אחד סבה ותארו המיוחד, וכן לצמחים... ואם הדבר הזה הוא בדברים הטבעיים, כל שכן בדברים אלקיים והם המצות האלקיות אשר חייב האדם לפעול, למה יעשה פעולה זאת ולא יעשה פעולה אחרת. כשם שלא נדע גופו ותוארו - אשר הוא קיומו בעולם הזה - לא נדע על השלמות. ואם לא היה נברא על זה התאר, לא היה לו חיותו ושלמותו הגופני שיהיה מקוים. ומכל שכן פעולות האלקיות המביאים את האדם אל החיים הנצחיים, אף אם לא נדע באיזה ענין ולמה הם בענין הזה, אין זה פלא".