## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 58

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:1)

מדוע לא נזכר בתורה שכר העולם הבא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:2)

ותמצית דבריו היא שעוה"ב מרוחק מעבר להשגת הנביאים, ולכך הנביאים מנועים מלהנבא אודותיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:3)

כפי שכתב למעלה פ"ו [ד"ה אך אין], וז"ל: "אבל דרכי חכמים יודעי התורה ומצפוניה לא נעלים, ובזה תעמוד על דרכי התורה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:4)

ויבאר בפרק זה ארבעה טעמים נוספים; א) אם היה נזכר שכר העוה"ב, היה בכך להורות שעוה"ז הוא מקום חסר ואינו בר תיקון. ב) אי אפשר לאמת ולהוכיח שכר עוה"ב, ולכך אין טעם להזכירו. ג) היה משמע שיש לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס. ד) אין העוה"ב שכר על המצות, רק שאם יעשה עבירות עלול להכרת מהעוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:5)

יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וכגון בדרוש על התורה [יב:] כתב: "בשביל שהאדם הוא נחשב כמדבר זה החסר - ניתנה לו תורה מן השמים להשלימו... שלכך הוא [הקב"ה] נותנה [את התורה] אל האדם בשהוא נחשב חסר יותר, וצריך השלמה... כי עיקר החלטת נתינת התורה לו כדי להשלים חסרונו... שאין האדם כדאי לקנות התורה זולת שיכיר חסרונו הדבק בו כאשר אין לו התורה, כי מי שאינו מכיר מקומו וחסרונו בהעדרה ממנו... אין התורה ראויה אליו שתשלימנו". וכן הוא למעלה ר"פ לה. ורש"י ר"פ תזריע [ויקרא יב, ב] כתב "כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף". וכתב שם לבאר בגו"א אות א: "דגם תורתן איך יהיו מתנהגים הוא דבר דומה לבריאה, כמו שהבריאה הוא תיקונם, הכי נמי תורתם היא תקון הוויתם. לכך, כשם שמקדים בבריאה חיה ועופות - הכי נמי בתורתן, דאין התורה אלא גמר תיקונם. ובשביל כך אמרו [שבת פח.] הוסיף ה"א בשישי [בראשית א, לא], לומר שכל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד ששי בסיון; אם יקבלו ישראל התורה - מוטב, ואם לאו - יחזרו לתוהו ובוהו. וזהו מפני שאין גמר בריאתן רק על ידי התורה, שהיא מתקן העולם, והוא עיקר תיקונו. ואם לא יקבלו - יחזור לתוהו ובוהו, שאין כאן תקון, ולפיכך הכל שם בריאה הוא". וכן ביאר למעלה פט"ז הערה 11, פכ"ז הערה 56, פל"ה הערה 9, פמ"ט הערה 10, גבורות ה' פמ"ו [קעז.], דר"ח פ"א מ"ב [כז:], שם פ"ג מי"ז [קנג:], גו"א שמות פי"ט אות כב [ד"ה אבל], ובהספד [קצ]. וצרף לכאן מאמרם ז"ל [סנהדרין סוף צז.] "ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים משיח", הרי שהתקופה בלי תורה נגדרת כ"תוהו". ואודות שהעולם בלא תורה נחשב כתוהו מחמת חסרון תיקונו, ראה למעלה פל"ב [ד"ה אבל מה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:6)

פירוש - החסרון של העולם הזה מאפשר את המצאותו של היצר הרע. וכמו שכתב בח"א לב"ב טז. [ג, עא:]: "ואל תתמה... שיהיה שטן בעולם שיהיה מונע האדם מעבודת הש"י, כי לפי סדר הנהגת העולם אי אפשר שיהיה רק שיש כח ממנו בא היצה"ר שבאדם, וממנו השטן לאדם... וכל אלו דברים מצד חסרון שיש בעולם". ומעין זה כתב בדר"ח פ"ג מט"ז [סוף קנא:]. ובנצח ישראל פמ"ו [תשעה.] כתב: "כי יצר הרע הוא החסרון שהוא בעולם". ונראה ביארו, שבנתיב כח היצר פ"ג [ב, קלב.] כתב: "יצר הרע מסלק את האדם מן הש"י כאשר נמשך אחר היצר הרע... כי היצר הרע הוא השניות". וקודם לכן כתב שם בפ"ג [ב, קכז:]: "כאשר היצר הרע בעולם, כאילו ח"ו אין הש"י אחד, וגם יש רע בעולם". ובח"א לסנהדרין מג: [ג, קנט:] כתב: "כי מה שהש"י אחד הוא דוקא מצד עוה"ב, שאז נאמר [זכריה יד, ט] 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'... בודאי הש"י בעוה"ז הוא אחד, רק מפני שיצר הרע בעולם... לפיכך לא נראה אחדותו בעולם". וממוצא דבר למדים אנו, שהיצה"ר הוא שניות, ומתוך הפירוד של העוה"ז יונק היצה"ר את כוחו. וראה גו"א בראשית פמ"ח הערה 99, ובנתיב התשובה פ"ה [ד"ה פירוש כי].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:7)

מה שכתב "אילו היה הבריאה חסרה" לכאורה אינו מובן, כי כבר ביאר ש"העולם הזה הוא בעל חסרון בודאי". אמנם בהמשך יבאר שחסרון העולם הזה אינו אלא בהשקפה ראשונה, אך בסופו של דבר יתברר שאף העולם הזה נברא עם שלימותו. ולכך מה שכתב כאן פירושו שלכאורה נראה שהעולם הוא חסר וזקוק להשלמה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:8)

לשון הגמרא שם: "תנו רבנן, 'ושמתם' [דברים יא, יח], נמשלה תורה כסם חיים. משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה, והניח לו רטיה על מכתו, ואמר לו, בני, כל זמן שהרטיה זו על מכתך, אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן, ואין אתה מתירא. ואם אתה מעבירה, הרי היא מעלה נומי. כך אמר הקב"ה להם לישראל, בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו... ואם אין אתם עוסקין בתורה, אתם נמסרים בידו". ובשבת יח. אמרו "איספלנית על גבי מכה", ופירש רש"י שם "ואספלנית - רטייה". ואודות שהתורה מצילה מהיצה"ר, ראה למעלה פי"ד הערה 36, ופכ"ה הערה 82, שענין זה התבאר שם בארוכה. ובדרוש על התורה [כא:] כתב: "התורה היא מושלת על היצר הרע, שכאשר יעסוק בה אין היצה"ר שולט בו, כדאיתא בקידושין [ל:] בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ, שנאמר [ירמיה כג, כט] 'הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע'. הרי כי האש של תורה גובר על יצר הרע, עד שאיננו יכול לשלוט בלומדיה. ולכך נתנה באש [שמות יט, יח, וראה במדב"ר א, ז], להורות כי הוא אש השולט וגובר ביצה"ר... וזהו ענין שתי הלחם שבאו עם כבשי עצרת של חמץ, מה שהרחיקה התורה בכל ההקרבות את החמץ, חוץ מבשתי הלחם בחג השבועות [רש"י ויקרא ב, יב]... ולמה א"כ באו של חמץ דוקא. אבל טעם הדבר הוא, מפני כי החמץ הוא היצה"ר, הוא השאור שבעסה המעכב [ברכות יז.], אשר ראוי לאדם להרחיקו באמת כל עוד שיש בית מיחוש בעולם, אף בחשש רחוק מאוד שיבא על ידו לידי חטא. אמנם כאשר אין לחוש כלל אין להרחיקו. לכך ציוה השם להקריב חמץ, שהוא היצה"ר, בעצרת, הוא יום מתן תורה, ולא זולתו. כי התורה איננה מניחתו לשלוט באדם. כדאמרינן בקידושין [ל:] תנו רבנן [ומביא הגמרא]... ואם כחו של יצה"ר גדול, כחה של תורה יותר גדול".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:9)

ונאמר שם [פסוק ד] "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו", הרי שהשכר הוא בעולם הזה, וכמו שמבאר והולך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:10)

שנאמר שם "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי", ולא נאמר "ששי" כשאר ימים ["שני", "שלישי", וכו'].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:11)

הלשון "תלוי ועומד" שאוב מדברי רש"י [בראשית א, לא], וכמו שיובא בסמוך, ומבואר מכך שהעולם הזה תלוי בתורה. וזה לשון רש"י על הפסוק "יום הששי" [בראשית א, לא]: "הוסיף ה"א בגמר מע"ב לומר שהתנה עמהם ע"מ שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר, 'יום הששי' כולם תלויים ועומדים עד יום הששי, הוא ו' בסיון המוכן למתן תורה". ובהשקפה ראשונה לא ברור מהו ההבדל בין שני פירושי רש"י, הרי בשניהם מבואר שהעולם תלוי בתורה. אמנם לכשתדקדק בדבריו תראה שהפירוש הראשון מבאר שהבריאה נגמרה בששת ימי בראשית ["הוסיף ה"א בגמר מעשה בראשית וכו'"], אך נעשה תנאי "על מנת" שישראל יקבלו התורה. א"כ הבריאה נגמרה באותו יום ששי ראשון של ששת ימי המעשה, אך קיומה תלוי בקבלת התורה על ידי ישראל שתהיה לעתיד, וככל משפטי התנאים. אך לפי הפירוש השני של רש"י, ההדגשה היא שהבריאה מצד עצמה טרם נשלמה ["כולם תלוים ועומדים"] עד יום מתן תורה, ו"יום הששי" שבפסוק אינו מתייחס לששת ימי הבריאה, אלא לששי בסיון. [דוק ותראה, כי בפירושו השני של רש"י לא נזכר בדבריו "גמר מע"ב", וכן לא נזכרה כלל בדבריו מילת "תנאי"]. ולכך כאן שרוצה לבאר שהבריאה חסרה ללא תורה, תמך יתידותיו דוקא בפירושו השני של רש"י שם, כאשר ציטט מלשונו ["תלוי ועומד"]. כי מגמתו להורות שהעולם הזה מצד עצמו הוא בריאה חסרה ללא תורה, והדגשה זו אינה ניראת מפירושו הראשון של רש"י, כי מהפירוש הראשון עולה שהבריאה כבר נגמרה בששת ימי בראשית, וקיומה לעתיד מותנה בדבר שהוא מחוץ לעצמה [קבלת ישראל את התורה]. אך הפירוש השני מדגיש שהבריאה מצד עצמה חסרה את השלמתה עד שתינתן תורה, וזו היא נקודתו כאן. וראה למעלה פכ"ז הערה 55.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:12)

אודות שאין חסרון לעולם הבא, ראה למעלה פ"ז הערה 84, ופכ"ז הערה 56. וזה לשונו בדר"ח פ"ד מי"ז [קצו.]: "ואל יקשה לך למה צריך העוה"ז,יברא העוה"ב בלבד. כי דבר זה אינו קשיא, כי חסרון העלול הוא נראה בעוה"ז שהוא התחלה, ואח"כ יושלם. כי אף שראוי מצד הפועל שתהיה הפעולה מתייחסת בשלימותה אל הפועל... אבל מצד הפעולה עצמה, שהיא עלולה, הרי מצד עצמה ראוי לה ההעדר, שהרי היא נמצאת אחר שלא היתה, ולפיכך תחילת יציאתה אל הפועל הוא בחסרון, והיא העוה"ז, עד שיש לפעולה התקרבות אל ההעדר, שהוא ראוי אל הפעולה עצמה. ולפיכך נולד האדם מטפה סרוחה, עד שקרוב האדם אל ההעדר, ומקבל העדר, הוא המיתה, וזהו העוה"ז. ואח"כ בא העוה"ב, ואז יש לפעולה התיחסות בשלימותה אל הפועל. ודומה בזה אל האדם הנולד, שבא לעולם אחר שלא היה נמצא כלל, ומפני שבא לעולם אחר שהיה נעדר, די בזה שהוא קטן ופחות. ואחר שהתחיל לגדל עד אחר כך יתרומם. וכן הוא העולם, אין ראוי שיהיה העוה"ב בתחילה. וכי אפשר שיהיה בריאת האדם בתחילתו בשלימות, או שיהיה האילן גדל בתחילתו בשלימות גדול. אבל בתחילה הוא קטן, ואין לו מעלה שמגיע אליו בסוף". הרי שהעוה"ז הוא חסר, ואילו העוה"ב אינו חסר. ובהמשך דבריו שם כתב: "כי העוה"ז הוא התחלה, ועולם הבא הוא הסוף... כי בדבר שהוא גמר וסוף אין ראוי שיהיה התיקון, רק בפרוזדור שהוא התחלה". וכן כתב בדר"ח פ"ג מט"ז [קנב.]. וראה למעלה פנ"ז הערה 24.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:13)

פירוש - העוה"ב יכול להיות מוזכר בתורה מחמת שתי בחינות; (א) מחמת שהוא זקוק לתקון, והתורה מתקנת כל דבר. (ב) מחמת שהוא מקום מתן השכר למצות שנעשות בעולם הזה. וכנגד הבחינה הראשונה מבאר שאין העוה"ב זקוק לתקון, כי אינו חסר דבר. ובסמוך יבאר שגם כנגד הבחינה השניה אין להזכיר את העוה"ב בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:14)

כמבואר בנתיב התורה ר"פ א [א, ג.], שכתב: "דברי תורה תומכין כל העולם... כי לכך הוסיף ה"א בששי לומר כי כל מעשה בראשית היו תלוים ועומדים עד ששי בסיון, אם יקבלו ישראל התורה - מוטב... וא"כ ד"ת מחזקים ותומכים הכל, עד שיש לעולם קיום. וכל זה מפני כי התורה היא סדר האדם, באיזה מעשה יהיה נוהג, ואיך יהיה נוהג, ואיך יהיה מסודר במעשיו, וזהו ענין התורה. וכמו שהתורה היא סדר האדם, כך התורה היא סדר של העולם, עד שהתורה היא סדר הכל. רק כי סדר האדם הוא נגלה ומפורש בתורה... אבל סדר העולם כולו ג"כ הוא בתורה, שאין התורה רק סדר המציאות העולם בכללו. וזהו שאמרו במדרש [ב"ר א, א] שהיה מביט בתורה וברא את עולמו, ר"ל שהתורה בעצמה היא סדר הכל. ולכך כאשר רצה השי"ת לברוא את עולמו ולסדר אותו, היה מביט בתורה, שהיא סדר הכל, וברא את עולמו... והסדר הוא מקיים הכל. ולכך אמרו שכל מע"ב היו תלויים ועומדים עד שהיו ישראל מקבלים התורה, שאז היו מקבלים בעולם התורה שהיא סדר הכל, ובה יהיה מתקיים הכל". וכן כתב בדר"ח פ"ג מי"ד [קמו:], שם פ"ה מכ"ב [ערה.], גבורות ה' פ"ע [שכב.], באר הגולה באר הרביעי [סט.], ועוד. וראה למעלה פ"ד הערה 50, שלוקטו שם מהמקומות שיסוד זה מוזכר בספר התפארת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:15)

"שלא בא דבר בלתי שלם מן השם יתברך" [לשונו בגו"א דברים פ"ח אות ג (ד"ה ואם)]. "ואל תאמר כי יהיה ח"ו בפעל השם יתברך דופי" [לשונו למעלה פ"ב (ד"ה ובמדרש עוד)]. "ואיך יהיה מעשה האלקים חסר" [לשונו למעלה פל"ה (ד"ה ודע כי)]. "כי הדבר הבא מן השם יתברך הוא בשלימות" [לשונו בח"א לקידושין לט: (ב, קמג:)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:16)

דברים אלו נראים לכאורה שאינם עולים בקנה אחד עם דבריו בשאר מקומות, שביאר בהם שהשלמת העוה"ז אכן היא מחמת העוה"ב. וכגון, בדר"ח בפ"ד מי"ז [קצה:] בביאור המשנה "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", כתב: "כי הדבר שהדעת מחייב שיהיה פעולה שלימה, הוא העולם, מן הפועל שהוא שלם, הוא השם יתברך. כי כפי מדריגת הפועל, כך הוא פעולתו. ואם לא היה רק עולם הזה, והיה העולם חסר, אין ראויה פעולה זאת לפועל השלם, שהוא השם יתברך, שהוא שלם בתכלית השלימות. כי התבאר בראיות ברורות כי הפעולה יש לה התיחסות אל הפועל, כמו שתראה בדברים הטבעיים שיש לפעולה התיחסות אל הפועל, כי הפועל שהוא חם מוליד חמימות, ופועל שהוא קר מוליד קרירות, וכל אחד מוליד בדומה לו וכיוצא בו [ראה למעלה פ"א הערה 14]. ומעתה איך אפשר שיהיה העולם הזה בלבד מן השם יתברך, והוא אינו דומה ומתיחס לו, כי הנבראים שבו כולם מתים, והוא יתברך הפועל חי וקים לעולם. והנבראים שבעולם הזה יש להם אכילה ושתיה פריה ורביה, והפועל הוא השם יתברך אין בו כל המדות האלו. ואף אם תאמר כי אי אפשר שיהיה הנברא חס וחלילה דומה אל הבורא, מכל מקום דבר כמו זה שאין כאן שום התיחסות דבר זה אי אפשר... ולכך מתחייב בדעת שלימה שיש עולם הבא, ובזה העולם הפעולה דומה ליוצרה... ואי אפשר לומר רק שיש עולם הבא, שאז יושלם הכל, ושם ימצא שתהיה הפעולה דומה לפועל כמו שאמרנו, ועולם הזה שברא הקב"ה הוא הכנה לעולם הבא, אבל העולם הבא הוא עיקר. וכמו שטרקלין עיקר והפרוזדור אינו רק לפני הטרקלין טפל לו, כך עולם הזה טפל אצל עולם הבא". וכן כתב בדר"ח פ"ג מט"ז [קנא:]. ובנצח ישראל פי"ט [עמוד תכד:] כתב: "כי יש שהם אומרים כי נמצא דברים שהם חסרון בעולם, ובפרט שיש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, דבר זה יחשב חסרון. ועל זה אמר... כי יש להודות השם יתברך על שלימות הבריאה, ושלא ימצא חסרון בבריאה, רק הכל בהשלמה. ומפני כי השלמה הזאת אינה רק מצד עולם הבא, ועל ידו יושלם הכל... כי אף אם נראה בעולם הזה דבר מה שהוא חסרון, אבל מצד עולם הבא יושלם הכל" [והובא למעלה פמ"ד הערה 77]. ואילו כאן קבע ששלימות העוה"ז נמצאת בו מיניה וביה, ולא מצד העוה"ב. ויל"ע בזה. והנראה לחלק, כי בודאי ישנם בעוה"ז חסרונות אשר אינם נשלמים אלא לעוה"ב, והסך הסופי של כל החשבונות יעשה רק בצירוף העולם הזה עם העולם הבא. אך כאן כוונתו היא שמן הנמנע לומר שהתועלת מן המצות תהיה רק לעוה"ב, כי אז ישאר העוה"ז בחסרונו, כי העוה"ב מחולק מן העוה"ז. באופן, שכאשר הנדון הוא מצדו של הקב"ה [שנראה לכאורה שברא עולם חסר], אזי ניתן לומר שהעוה"ב משלים את העוה"ז, ונמצא לבסוף שהקב"ה פעל רק השלימות. אך כאשר הנדון הוא תיקון העוה"ז לכשעצמו [וכמטרתה של התורה], כאן לא יהני מה שינתן שכר בעוה"ב, כי העוה"ב אינו מתקן את העוה"ז, כי עוה"ז לחוד, ועוה"ב לחוד. ונמצא, שהשלמת העוה"ז ע"י עוה"ב מועילה לבאר את מעשי ה', אך לא תועיל לבאר שהעוה"ז גופא יחשב למקום מתוקן. ומכל זה מתבאר, שישנם חסרונות שתיקונם מחוייב שיעשה בעוה"ז גופא, וישנם חסרונות שתיקונם ממתין להם לעוה"ב. חסרונות שפוגמים בעצם העוה"ז, ומותירים אותו בריאה חסרה, תיקונם מחוייב להעשות בעוה"ז. אך חסרונות שאינם בגדר זה, תיקונם יעשה לעוה"ב. ובודאי שיש צורך להגדיר מהו חסרון שתיקונו אינו סובל דחוי ושהייה לעת"ל, ומהו חסרון שתיקונו ייעשה לעת"ל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:17)

מבאר טעם שני לאי הזכרת שכר העולם הבא בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:18)

אבות פ"א מ"ג "אל תהיו כעבדים המשמין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס". ויובא בהמשך, וראה הערה 29.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:19)

"וכלל אמרו חכמים ז"ל [יומא פא.] לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר" [לשונו בגו"א ויקרא פי"ז אות א]. וראה למעלה פמ"ג הערה 118. וכאן כוונתו היא, שאי אפשר שיבוא עונש על האדם לחסר ממנו ממה שכבר יש לו, אם לא שהיתה קודם לכן אזהרה, ונענש הסכים לכך, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:20)

ובהמשך שם [ויקרא כו, טו] "ואם בחוקתי תמאסו וגו'", וזאת אזהרה. ועיקר נקודתו הוא ששכר העוה"ז אינו בגדר מתן שכר גרידא, אלא הוא המאפשר את קבלת העונש, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:21)

והנהגת הקב"ה היא שאינו לוקח מהאדם דבר שכבר ניתן לו, "כי השם יתברך נותן, ואינו חוזר ולוקח" [לשונו למעלה פמ"ח ד"ה ולדעת רבי יוחנן]. ובחולין ס. אמרו "אלקא דידן, מיהב יהיב, משקל לא שקיל ["הטובה משנתנה" (רש"י שם)]". וכיצד מ"מ ה' לוקח מהאדם את העוה"ז שכבר ניתנה לו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:22)

פירוש - ישראל הסכימו שינטל מהם העוה"ז באם חלילה יעברו על התורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:23)

ובסמוך יבאר מדוע אפשרות העונש מחייבת שיזכר אף השכר של העוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:24)

פירוש - אין צורך להזכיר שכר העוה"ב בכדי לאפשר עונש ואיבוד מהעוה"ב, כי האדם בעוה"ז טרם זכה בעוה"ב, ואין לו עדיין בעלות ואחיזה על חלקו בעוה"ב שתבוא לתמוה כיצד אפשר ליטול ממנו דבר שכבר זכה בו. ולכך אין צורך להזכיר שכר העוה"ב, כי בלא"ה ניתן למנוע ממנו זכיה עתידית בעוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:25)

"לקבל" - להסכים, הסכמה מצדו של הנענש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:26)

מוסיף "כמו שנבראו האומות" כדי להורות שאין לומר שעצם בריאת האדם בעוה"ז מחייב את האדם שיאות לקבל עליו עונשיה של תורה בעוה"ז, שהרי אומות העולם יוכיחו, שנבראו אף הם בעוה"ז, ומ"מ אין חלקם בעוה"ז מותנה בקבלת התורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:27)

דברים אלו מבארים היטב את דבריו בגו"א, שהנה רש"י [דברים יא, כט] ביאר שבהר גריזים "פתחו בברכה, 'ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו". כל הארורים שבפרשה [דברים כז, טו] אמרו תחלה בלשון 'ברוך', ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל, ופתחו בקללה". וכתב שם הגו"א אות לד: "וקשיא, למה נכתבו הקללות בפרשת כי תבא [דברים כז, טו-כו], ולא נכתבו הברכות. ונראה שעיקר המצוה היו הקללות, כדי שיהיו ישראל מקבלים את התורה באלה ובשבועה [רש"י דברים כז, כו], אלא שפותחין לעולם בזכות תחלה [ר' סנהדרין לג.], הקדים הכתוב הברכה. ולעולם עיקר המצוה הקללות, כדי שיקבלו התורה". סתם הגו"א ולא פירש מדוע עיקר המצות הוא הקללות, ולא הברכות. אמנם לפי דבריו כאן הענין מחוור למדי, כי רק עונשיה של התורה [שמקומם בעוה"ז] מצריכים קבלת ישראל, ולא ברכותיה של התורה. והברכות והשכר נאמרו רק בכדי שישראל יאותו לקבל על עצמם את הקללות והעונש. [וראה למעלה פכ"ב הערה 11, בביאור אחר בדברי הגו"א הללו.]


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:28)

פירוש - אין העוה"ב סבה בעצם לעבודת ה', שאם היה העוה"ב סבה לעבודת ה', אזי לא היה בגדר "פרס", אלא קשור בעצם לעבודת ה'.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:29)

וכתב שם בדר"ח [לא:] בזה"ל: "שודאי עיקר העבודה שיעבוד הש"י מאהבה, ואם יעשה בשביל שכר, דבר זה אינו עיקר העבודה... שעיקר האהבה כאשר אוהב את השם יתברך מצד עצמו כאשר יכיר גדולתו ורוממותו, והוא אמת ודבריו ומצותיו אמת, ולכך הוא אוהב לעשות מצותיו". [וזהו שנקט כאן "כי ראוי לעבוד למלך גדול שלא על מנת לקבל פרס"]. ובח"א לר"ה ג: [א, צא.] כתב: "מי שעושה המצוה... כדי שיקבל שכר אותה מצוה, דמיון זה, ציוה הקב"ה לאכול מצה, והוא אוכל מצה בשביל השכר... וזהו כעבד המשמש את הרב על מנת לקבל פרס, הרי עיקר עבודתו אינו שם לתכלית השם יתברך, אלא לעצמו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:30)

ותמצית דבריו היא שהטלת עונש בעוה"ז על האדם מחייבת את הסכמתו המוקדמת של הנענש, ולכך נקטה התורה בשכר גופני בכדי שישראל יקבלו על עצמם העונש באם יעברו. אמנם תיקשי לך, שאף בני נח מצווים בשבע מצות [סנהדרין נו:], ואף עליהם מוטל עונש בעוה"ז באם יעברו עליהן [והמבול יוכיח], והיכן מצינו הסכמת בני נח לקבל על עצמם שבע מצות. ובפחד יצחק ר"ה מאמר לא אות י כתב: "אצל שבע מצוות לא מצינו בהם דברים בדומה ל'נעשה ונשמע' [שמות כד, ז]. ואילו בתרי"ג מצוות ישנה פרשה שלמה של חילופי דברים אם מוכנים הם לקבל או לא [שמות יט, ז- יא]. מפני שאצל כנסת ישראל, בעינן קבלה אצל כל צעד ושעל". ובפחד יצחק חנוכה מאמר ט אות ד כתב: "פרשה שלמה בתורה מלמדת אותנו כי לפני מעמד הר סיני נתקיימה שאלה ותשובה אם מסכימים הם ישראל להכנס בחובת תורה ומצוות. ולא מצינו מעין זה בנוגע לחובת שבע המצוות דבני נח. ורואים אנו מזה שעצם הציווי דבני נח לא היה תלוי כלל בשום ריצוי והסכמה. שונה היא מצות התרי"ג, כי עצם הציווי לא בא לעולם רק על יסוד המשא ומתן שקדם לו". אך לדברי המהר"ל כאן, מדוע לא היה צורך דומה בקבלת שבע מצות דבן נח, בכדי שיוכלו להענש בעוה"ז. ויל"ע בזה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:31)

"הם" - השואלים שהובאו בר"פ נז שתמהו מדוע התורה אינה מזכירה שכר העוה"ב, בעוד שהיא מזכירה שכר העוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:32)

כמבואר למעלה פי"ג [ד"ה ולכך סבירא], שכתב: "ולכך סבירא ליה לתנא [קידושין לט:] שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. כי למעלת מדרגת המצות ופנימית שלהם, אין ראוי שיהיה תשלום שכר מצות בעולם הזה. זולת מצוה שהוא טוב לבריות, כמו כל אותם שאמרו [פאה פ"א מ"א] כבוד אב ואם, גמילות חסדים, והבאת שלום. מתוך שהם טובות האדם שהוא בעולם הזה, ראוי שיאכל פירות בעולם הזה. ולא כן שאר מצות, שאין שכרם רק בעולם הבא". וראה שם הערה 13. וכן הוא להלן ר"פ נט, ור"פ סב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:33)

אלא נאמר כהיכי תמצא שיקבלו עליהם את העונש, וכמו שהתבאר. [ולהלן פנ"ט (ד"ה אבל היה) כתב תשובה אחרת לשאלה זו.] והסבר שני זה של המהר"ל דומה במקצת להסבר הראשון המובא בכלי יקר [ויקרא כו, יב] מדוע התורה לא הזכירה שכר העוה"ב, וכלשונו: "הדעה האחת, היא דעת הרמב"ם, שכל אלו היעודים [שהוזכרו בתורה] אינן עיקר השכר, וכל הרעות והטובות שנזכרו כאן בפרשה זו הם מדברים מענין הסרת המונעים לבד. ורוצה לומר שאם תשמור מצותי אסיר ממך כל המונעים... אבל עיקר השכר של עוה"ב אינו נזכר כאן כדי שיעבוד את בוראו לשמה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:34)

מבאר טעם שלישי לאי הזכרת שכר העוה"ב בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:35)

כפי שביאר למעלה ר"פ יח, וז"ל: "האדם אשר הוא בעל חומר והוא גשמי, צריך לברר לו הדבר כפי מה שהוא אדם גשמי, כדי שיקנה הידיעה כפי אשר ראוי לאדם. ולכך כדי שידעו הכל מציאות השם יתברך, עשה הקב"ה כל הנסים והנפלאות והמופתים במצרים, כמו שמבואר מן הכתוב, כדי שיוודע הדבר בראות העין הגשמי, אשר זהו ראוי לאדם אשר הוא גשמי. וכדכתיב [שמות ז, ג] 'ואני אקשה את לב פרעה וגו' למען רבות מופתי'. וכן קדושת המשכן למען שידעו הכל קדושתו, אמר [שמות כט, מג] 'ונקדש בכבודי', ואמרו ז"ל [זבחים קטו:] אל תקרי 'בכבודי', אלא 'במכובדי', אלו נדב ואביהו, שיעשו חטא ויתקדש הבית על ידם... וכן כאשר נתן השם יתברך התורה על ידי משה, עוד היה בלב האדם הגשמי ספק בתורה מן השמים. ולפיכך על ידי קרח ועדתו נתלבן ונצרף תורה מן השמים, שידעו הכל דבר זה בבירור גמור". וראה ציון 48.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:36)

פירוש - אין עליך לקבל יסודות התורה בהאמנה בלבד, ללא חוש הראיה, וכמו שמבאר והולך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:37)

פירוש - עדיפותה של תורה היא בכך שאמיתותה נראית לעין כל, ואינה מבוססת על האמנת דברים גרידא. ומה שתלה זאת בשם "תורה", נראה שמקורו מדברי הזוה"ק ח"ג נג: "תורה אמאי איקרי 'תורה', בגין דאורי וגלי במאי דהוה סתים דלא אתידע". שהרי ששם "תורה" מחייב גילוי הסתום והלא ידוע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:38)

וכן הביא הכלי יקר [ויקרא כו, יב] בהסברו הרביעי לכך שלא נזכר בתורה שכר העוה"ב, וז"ל: "הדעה הרביעית היא... רצה הקב"ה לאמת פנת ההשגחה על ידי יעודים אלו אשר עיניהם הרואות שכל העושה רצון בוראו מושגח לטובה... ואילו היה מייעד להם השכר הרוחני, עדיין ישארו בכפירה זו, כי הרוצה לשקר ירחיק עדיו. ועיקר דעה זו הוא דעת רבינו ניסים בפרשת בראשית, ושרשה בספר הכוזרי [מאמר הראשון, קד-קו]".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:39)

והמאפיין דברי תורה הוא ההכרח שבהם, וכמו שכתב בדר"ח פ"ג מ"ב [קיז.], וז"ל: "התורה כל דבריה מוכרחים מחויבים, אי אפשר רק שיהיו כך, ולא אפשר שיהיו בענין אחר כלל, וזה מעלת התורה... כי א"א שיהיה דבר אחד, אף נקודה אחת בתורה, שאפשר שיהיה בענין אחר, רק כך. ואין לומר בתורה שראוי שיהיה כך, אבל אינו מחויב שיהיה כך, ואפשר שיהיה בענין אחר... דבר זה אינו בתורה, כי הדבר הראוי בלבד, ואפשר שיהיה בענין אחר, אין זה מיוחד. אבל דברי תורה מחויבים שיהיו כך, ואי אפשר שיהיו בענין אחר". ולמעלה פי"ח [ד"ה כי דבר] כתב: "התורה היא 'תורת אמת' [מלאכי ב, ו]... האמת שהיא אמת בעצם, היא תורת משה, שהיא אמת בעצם. שכל דבריה הם מוכרחים, ואי אפשר בענין אחר... וכן כל דברי תורה הם כך שמציאותם הכרחי".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:40)

לא מצאתי מקומו. וכנראה כוונתו לפירוש שאמר בעל פה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:41)

פירוש - לאחר שנאמרו הברכות והתוכחות בפרשת כי תבוא [דברים פרק כח], מובא הפסוק [דברים כט, ג] "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה". ולא ברור מהו הקשר בין פסוק זה לברכות ותוכחות שקדמו לפסוק. והספורנו שם עמד על הערה זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:42)

מחמת שהברכות והקללות נאמרו על עוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:43)

עד כאן השאלה מדוע הברכות והקללות לא נאמרו על עוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:44)

זהו מה שנאמר לפני הפסוק "ולא נתן ה' לכם וגו'", שנאמר שם [דברים כט, א-ב] "ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם אתם ראיתם את כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו המסות הגדולות אשר ראו עיניך האותות והמופתים הגדולים ההם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:45)

כוונתו לפסוק שנאמר לאחר הפסוק "ולא נתן ה' לכם וגו'", שנאמר שם [דברים כט, ד] "ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך". ולשונו שאוב מהנאמר בפרשת עקב [דברים ח, ב-ד].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:46)

פירוש - המטרה של העונש היא להרתיע האדם מלעבור עבירה, והמטרה של השכר היא לעודד האדם שיקיים התורה. אך אם השכר והעונש אינם נראים, אין הם מסייעים להשגת המטרות אלו, ולכך לא מוזכר בתורה שכר ועונש שאינו נראה בעינים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:47)

והואיל ומטרת העונש היא להשפיע על האדם שלא יחטא, מה התועלת בעונש שאין האדם מסוגל לראותו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:48)

כמבואר למעלה ר"פ יח, והובא בהערה 35. אם כן העונש בעוה"ז נועד להשפיע על האדם, ולכך העונש מסוגנן בהתאם להשגותיו של האדם, הזקוק לראיה חושית, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:49)

פירוש - אין צריך שהעונש ישפיע על האדם, וממילא אין העונש מסוגנן בהתאם להשגתיו של האדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:50)

בספר "מכלול המאמרים והפתגמים" הראה שהמקור לבטוי זה נמצא ברא"ש שבועות פ"ו סימן יג, שכתב: "כי יאמרו העולם, הרוצה לשקר ירחיק עדיו". וראה הערה 38.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:51)

אודות שעדות היא הבאת הדבר לידי גלוי, ראה למעלה פמ"ה הערה 55, ופמ"ח הערה 99. ואודות עדותה של התורה, ראה למעלה בהקדמה הערה 104.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:52)

כאן תלה שאלה זו באומות, ובתחילת פנ"ז כתב "הדבר אשר נבוכו בו הרבה מבני אדם, מה שלא נזכר בתורה עולם הבא", ולא תלה זאת באומות. ודבריו כאן קצת תמוהים, כי כאמור למעלה ר"פ נז הערה 6, שאלה זו נתחבטו בה הרבה מגדולי ישראל, ומדוע יתלה שאלה זו באומות. ואולי כוונתו לומר שתשובה זו [שיסודות התורה אמורים להיות מוחשיים] יכולה להאמר אף לאומות, בניגוד לתשובות הקודמות [השגת הנבואה, אי חסרון בעוה"ז, לא לעבוד ה' ע"מ לקבל פרס], שלא יהיו מובנות לאומות. וזהו לשונו כאן "ומעתה תשובתנו אל האומות". או שכוונתו לויכוח שהיה לו עם אנשים מאומות העולם, וראה הערה 59.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:53)

פירוש - אין זה מספיק שהדבר היה מוחשי פעם אחת בדורות הקודמים, והדורות המאוחרים יותר יסתמכו על המוחשיות שהיתה לדורות הראשונים, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:54)

כמו [דברים לא, טז, יז] "ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ וגו' וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות וגו'". וכן הרבה פעמים בתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:55)

על פי מ"ב י, י "כי לא יפול מדבר ה' ארצה". וכן אומרים "ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם" [מברכות ההפטרה]. וראה גו"א דברים פ"ב הערה 8, ושם פ"ד הערה 58. ובנצח ישראל פכ"ד [תקט:] כתב: "ואין ראוי שיהיה בטול אל דברי השם יתברך", וראה שם הערה 23.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:56)

"הבחנה לתורה" - בירור לתורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:57)

מקשה על עצמו, שאם הבירור האמיתי נקבע על פי המצב בעולם הזה, ולא כאשר מרחיק עדותו לעוה"ב, הרי האומות שוכנות בטח בעוה"ז, ואם כן יש להן ראיה לשיטתן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:58)

פירוש - זכיית האומות בעוה"ז אינה מורה על צדקת דרכן, כי בלא"ה עוה"ז שייך להן, ומי יבוא ויקח אותו מהן, כי אין ישראל זוכים בעוה"ז. ודברים אלו נתבארו בהרחבה בנצח ישראל בכמה מקומות, וכגון שם בראש פרק טו כתב: "כי מאחר שבארנו בראיות ברורות כי ישראל הם עיקר הנבראים בעולם הזה, ובשבילם נברא העולם, והרי ראינו כי רוב ימי עולם ישראל הם בצרה ובגלות בעולם הזה, ואיך הם עיקר בעולם. והתשובה על זה, כי חכמינו ז"ל בדבריהם הנאמנים הגידו לנו תעלומות חכמה, כי העולם הזה אינו מיוחד לישראל. ואם היו ישראל מוכנים לעולם הזה, והיה חלקם בעולם הזה, היה זה שאלה גדולה, כאשר החטא שלהם היה גורם כל כך אריכות הגלות. אבל ישראל אין ראוי להם עולם הזה, ואין עיקר חלקם בעולם הזה הגשמי, רק ישראל כל מעלתם ומדרגתם שהם נבדלים מן הגשמי, ואיך יעלה על הדעת שיורשים עולם הזה הגשמי". ושם ר"פ כ כתב: "כי הדבר שהוא בשלימותו ובמעלתו בעולם הזה, תדע כי זהו תכלית, ואינו מוכן לשלימות אחר יותר גדול מזה. ואינו כך הדבר שאינו בשלימותו, מורה על שאינו בתכליתו וסופו, שאם היה בתכליתו וסופו היה גם כן בשלימותו, אחר כי תכלית וסוף הדבר - שם שלימותו. וכאשר אינו בשלימותו, יוודע שהוא מקוה ועומד לשלימת עוד. ומזה תדע ותבין, כי כאשר אתה רואה שלימות האומות בעולם הזה, תדע שזהו תכליתם וסופם, אין עומדים לשלימות אחר יותר גדול מזה. אבל ישראל אינם כך, אחר שתראה שהם אינם בשלימותם בעולם הזה, תראה מזה כי לא הגיעו לתכלית וסוף שלהם... וכאשר תבין דברים אלו בענין האומות, אז אין לך לקנאות על גדולתם בעולם הזה". וראה להלן פס"ג הערה 40.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:59)

משמע מדברים אלו שרומז לויכוחים שהיו לו עם אנשי האומות על עניני אמונה. וראה בספר "המהר"ל מפראג, חייו תקופתו ותורתו", פרק יג עמוד קא, ושם הערה 3.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:60)

והוא שכר גן עדן. והרמב"ן בשער הגמול [כתבי הרמב"ן כרך ב, עמוד רצד] כתב: "מה שיגיע לאדם אחר המות הוא גן עדן, כמו שביארנו מגיהנם שהוא העונש המגיע לרשע אחרי המות מיד... ומצינו למדין ששכר האדם לאחר המיתה מיד הוא בגן עדן", ושם מאריך טובא לבאר שכר הגן עדן. ושכר זה לא פורש בתורה להדיא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:61)

פירוש - ארבע התשובות שנאמרו עד כה [אחת בפרק נז, ושלש בפרק זה] כוחן יפה לבאר גם מדוע התורה לא הזכירה במפורש שכר גן עדן.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:62)

להלן פרקים נט, ס. וצרף לכאן דברי הרשב"א שכתב בתשובותיו [ח"א סוף סימן תקמח] אודות שישראל אינם מאמינים לכל מתחזה וכיו"ב, שכתב: "וישראל נוחלי האמת, בני יעקב איש אמת, כולו זרע אמת, נוח להם לסבול עול גלות ומה שיגיעם, מהאמין בדבר עד שיחקרו חקירה רבה, חקירה אחר חקירה, להסיר כל סיג מהדברים הנאמרים להם, ואפילו במה שיראה להם אות ומופת. והעד הנאמן באהבת עם אלקי אברהם דרך האמת, ולהרחיקם אף מהמסופק, ענין משה עם ישראל, שהיו פרוכי עבודה קשה, ונצטוה משה לבשרם, ועם כל זה אמר [שמות ד, א] 'הן לא יאמינו לי', והוצרך לכמה אותות. וזה אות אמת על עמנו, עם ה', שלא להתפתות בדבר עד עמדם על האמת בחקירה רבה, חקירה גמורה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:63)

זו תשובה רביעית [בפרק זה] לשאלה מדוע התורה לא הזכירה להדיא שכר העוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:64)

כפי שכתב בגו"א פ"א סוף אות כא: "אף מה שיהיה לעתיד, הכל נברא בששת ימי בראשית, ו'אין חדש תחת השמש' [קהלת א, ט]. וכן דרשו בב"ר [יב, י] שאף עולם הבא נברא בששת ימי בראשית, שהרי כתיב [ישעיה כו, ד] 'כי ביה ה' צור עולמים', מטעם ש'אין כל חדש תחת השמש'". וראה למעלה פי"ג הערה 61.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:65
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:65](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:65)

והתורה תתלה את הדבר [שכר עוה"ב] בסבתו האמתית, ולא בסבתו צדדית [עשית מצות], וכמבואר למעלה פכ"ה הערה 109, ולכך מן הנמנע לומר "אם בחוקותי תלכו ונתתי לכם עולם הבא". ותשובה רביעית זו של המהר"ל היא מעין ההסבר השלישי שהביא הכלי יקר [ויקרא כו, יב, והובא למעלה פנ"ז הערה 6], וז"ל: "הדעה השלישית הוא דעת רבינו בחיי הזקן, זכרו הראב"ע פרשת האזינו, וגם הרמב"ן [ויקרא יח, כט] נטה לדעה זו, והוא שכל היעודים שבתורה הם למעלה מן הטבע. שאין זה דבר טבעי שירדו גשמים בזמן שעושין המצות, ויכלא הגשם מן הארץ כשאין עושין רצונו של מקום ברוך הוא. אמנם מה שתעלה הנפש למקום חוצבה זהו דבר טבעי אל הנשמה, ואין זה בדרך פלא". והמהר"ל תולה ענין זה בכך שעוה"ב כבר נברא בששת ימי בראשית, וכפי שיתבאר בהמשך, וראה הערה 71, ולהלן פנ"ט הערה 65.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:66
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:66](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:66)

לשון הגמרא שם: "קטן מאימתי בא לעוה"ב, חד אמר משעה שנולד, וחד אמר משעה שסיפר... משעה שנזרע". ולכו"ע איירי בקטן שלא הספיק לעשות מעשים טובים, ועם כל זה הוא זוכה לחיי העוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:67
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:67](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:67)

לשונו למעלה פ"ה [ד"ה ואני אומר]: "כי מה שישראל הם מוכנים אל התורה, היא מדרגה בפני עצמה... ואם לא היה מעלת ישראל במה שהם מוכנים אל התורה, באיזה צד נוכל לומר שאותם שלא היו יכולים לקיים מצות התורה, שמתו כשהם קטנים, שיהיו בני עולם הבא. אבל הענין הוא במה שהם העם שיש להם תורה, ומוכנים לתורה ומצוה, בשביל הכנתם לתורה יזכו לחיי עולם הבא". ובתחילת דר"ח [יב:] כתב: "'כל ישראל יש להם להם חלק לעולם הבא' ואין זה שכר מצות כלל, רק מצד עצם בריאותם, שברא הש"י אותם. וכמו שאמרו [במשנה שם] 'נצר מטעי מעשי ידי להתפאר' [ישעיה ס, כא], כי במה שהם מעשה ידיו יש בהם המעלה העליונה, לכך זוכין לעולם הבא. וכך אמרינן בפרק חלק [סנהדרין קי:] קטן מאימתי בא לעולם הבא, רבי חייא ור"ש בר רבי; חד אמר משעה שנולד, וחד אמר משעה שספר... הרי לך כי מצד עצם הבריאה של ישראל, שהם נצר מטעי הקב"ה, ראוים לעה"ב, ואין זה מצד המצוה והמעשים... כי המעלה הזאת מה שישראל ראוים אל עולם הבא מצד עצם הבריאה שבא נבראו מתחלה". וראה שם הערה 30. ומעין זה במדרש תנחומא כי תשא אות ג. וראה בנתיב התשובה פ"ב הערה 43, ובח"א לסנהדרין צ. [ג, קעו.]. ובמיוחד ראה למעלה פ"ה הערה 41, בביאור מרגניתא זו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:68
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:68](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:68)

לשונו למעלה פ"ה [ד"ה ואפילו אם]: "אין לומר שיתן להם מעט מצות ויהיה להם השכר הגדול, שדבר זה לא יתכן כלל, שלא היה זה משפט ישר, כי 'לפום צערא אגרא' [אבות פ"ה מכ"ב]... ולפי רוב המצוה הוא צירוף וזיכוך שלהם". וראה שם הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:69
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:69](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:69)

שהשכר לקיום מצות יהיה עוה"ב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:70
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:70](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:70)

"הרי בזה נעשה" - הרי בזה נקבע.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:71
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:71](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:71)

סברה זו [שעוה"ב כבר נעשה בששת ימי בראשית, לעומת הברכות והקללות שנעשות עתה] צריכה ביאור, דמאי אכפת לן שעוה"ב כבר נעשה בששת ימי בראשית, סוף סוף הזכיה בעוה"ב עדיין יכולה להיות תלויה במצות שנעשות עתה, וניתן לומר "אם בחוקתי תלכו ונתתי לכם עולם הבא". ואם תבאר שהזכיה בעוה"ב אינה תלויה במצות, אלא בשלימות האדם [וכמו שהוכיח למעלה מקטן שמת], אם כן דל מהכא העובדה שעוה"ב נברא בששת ימי בראשית, ובמקום זאת היה רק צריך להדגיש ששכר עוה"ב אינו תלוי במצות, ולכך מן הנמנע הוא לומר "אם בחוקותי תלכו ונתתי לכם עולם הבא". ונראה לבאר, שהואיל והעוה"ב נברא בששת ימי בראשית, זה גופא מורה שהזכיה בו אינה פועל יוצא מקיום מצות התורה, שהרי השכר המתוקן לצדיקים כבר נקבע ונעשה בששת ימי בראשית, וא"כ אין המצוה מולידה את השכר, אלא המצוה היא תנאי לקבלת השכר שכבר נברא הרבה לפני עשית המצוה. וזהו שכתב כאן: "ודבר זה כאשר ברא השם יתברך עולם הבא, הרי בזה נעשה שכל אשר הוא מושלם הוא מוכן לעולם הבא, ואין זה נעשה עתה". ולכך אי אפשר לומר "אם בחוקותי תלכו ונתתי לכם עולם הבא", כי לשון זה מורה שהמצוה היא הסבה, והשכר הוא המסובב והנולד מהמצוה. ולכך המסובב היחידי מקיום המצות הוא הברכות והקללות, שנקבעות עתה כפועל יוצא ממעשיו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:72
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:72](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:72)

נדרים לט: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן; תורה, ותשובה, גן עדן, וגיהנם וכו'". ובביאור מימרא זו, ראה בגבורות ה' פ"ע [שכא.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:73
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 58:73](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/58:73)

ונקט בחמשה טעמים מדוע לא נזכר בתורה שכר העוה"ב, טעם ראשון נמצא בפרק נז, וארבעה טעמים בפרק זה, ואלו הם; (א) העוה"ב נמצא מעבר להשגת הנביא. (ב) התורה מתקנת את העוה"ז מתוך העוה"ז. (ג) בכדי שהאדם לא יעבוד את ה' ע"מ לקבל פרס. (ד) התורה נוקטת רק בדברים מוחשיים, שאמיתותם מבוררת לכל. (ה) שכר העוה"ב נקבע מששת ימי בראשית, ואינו מסובב מקיום המצות.