## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 60

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:1)

וזה לשון הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ט ה"א: "מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא... והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת... מהו זה שכתב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך, ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך, וכל אותן הדברים בעולם הזה, כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום וכו'". ובעל העקרים במאמר רביעי פרק לט, פתח את הפרק בזה"ל: "וראוי שנשתדל להתיר הספק אשר לא סרו הראשונים והאחרונים מלספק בו, והוא למה לא נזכר בתורה היעוד הרוחני בפירוש, כמו שנזכרו היעודים הגשמיים". ושאלה זו שאלו גם הפילוסופים, וכמבואר למעלה פנ"ט הערה 1.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:2)

ומה שכתב "בזה הפרק נבאר לך גם כן כי דעת חכמים הוא הפך וכו'", כוונתו שבפרק הקודם ביאר שאכן לא הוזכר בתורה שכר רוחני מפני שהוא מבואר מעצמו ממהות המצוה הנבדלת. וכאן יוסיף שכמו כן לא הוזכר בתורה שכר גופני כשכר על המצות. באופן שהתורה לא הזכירה שום שכר מצוה, לא רוחני [כמבואר בפרק הקודם], ולא גופני [כפי שיתבאר בפרק שלפנינו].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:3)

למעלה פי"ג [ולכך סבירא], ופנ"ט [ד"ה אבל היה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:4)

"עולם הטבע" הכוונה כאן לעולם חומרי, העומד כנגד לדברים האלקיים. וכמו שכתב בנצח ישראל פל"ד [תרמט.]: "כי העולם הטבעי הוא מתנגד לדבר אלקי. ודבר זה בארנו בכמה מקומות, רמזו עליו חכמים [פסחים מט:] שאמר רבי עקיבא, כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. כי עם הארץ שאינו שכלי, רק טבעי חמרי, והוא מבטל השכלי הנבדל מן החומר לגמרי". ושם בפ"ב [לה.] כתב: "העולם הזה הוא עולם הטבע, ואין הדברים אלקיים נמצאים בו בשלימות". ושם בפכ"ח [תקעב.] כתב: "עולם הזה הוא טבעי גשמי... וידוע כי הגשמי מתנגד לבלתי גשמי". ובקידושין פב. אמרו "טוב שברופאים לגיהנום", וכתב לבאר שם בח"א [ב, קנג.]: "ונראה פירושו, מפני שמלאכתו בטבע, והטבע הוא לחומר. וכל עסקי הרופא בגוף החמרי, ולפיכך 'טוב שברופאים לגיהנום'... ואין לך אומנות בעולם שכל עסק שלו בחומר, ולא מצד הצורה כלל, רק הרופא, שכל עסק שלו עם גוף האדם מצד טבעו החומרית, ולא עיין בצורה". ובח"א לע"ז ב: [ד, כא:] כתב: "הטבעי הוא גשמי, והוא נבדל מן השם יתברך, שהוא בלתי גשמי". ובאור חדש [קפג.] כתב: "כי הטבע הוא חמרי, כאשר ידוע". ולמעלה פ"ב [ד"ה ומעתה תדע] כתב: "הטבע הוא כח חמרי בלבד". ושם פי"ט [ד"ה וכאשר בא] כתב: "הטבע שהיא חמרית, היא מבדלת בין השי"ת ובין הבריות", וראה שם בהערות. והובא למעלה פ"א הערה 52, ופנ"ד הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:5)

לשונו למעלה פי"ג [ולכך סבירא]: "ולכך סבירא ליה לתנא 'שכר מצוה בהאי עלמא ליכא'. כי למעלת מדרגת המצות ופנימית שלהם, אין ראוי שיהיה תשלום שכר מצות בעולם הזה. זולת מצוה שהוא טוב לבריות, כמו כל אותם שאמרו [פאה פ"א מ"א] כבוד אב ואם, גמילות חסדים, והבאת שלום. מתוך שהם טובות האדם שהוא בעולם הזה, ראוי שיאכל פירות בעולם הזה. ולא כן שאר מצות, שאין שכרם רק בעולם הבא". וכן הוא להלן ר"פ סב.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:6)

ומובטח שם שכר גופני [גשמים, שלום, וכיו"ב].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:7)

ואשר מפאת כן מן הנמנע שינתן בעוה"ז שכר מצוה, כי העוה"ז הוא עולם הטבע, וכמו שנתבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:8)

לשונו למעלה פנ"ט [ד"ה אבל היה]: "אבל היה צריך לפרש שיהיה להם הטוב בעולם הזה, מפני שעולה על הדעת כי בשכר מצות התורה לא יהיה להם שכר גופני. וכמו שסובר התנא בפרק קמא דקידושין [לט:] דאמר שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ובודאי טעמא דידיה כיון שאין המצות טבעיות כלל, אין סברא שיהא שכר שלהם בעולם הזה. ויש לשאול על זה, הרי אמרה תורה [ויקרא כו, ג] 'אם בחוקתי תלכו וגו". אבל כבר אמרנו כי גם 'אם בחקותי' אין זה שכר מצות, רק שהכתוב אמר 'אם בחוקתי תלכו' השם יתברך יתן לכם הטוב. לא שדבר זה שנותן לכם הוא שכר המצות, דודאי השכר אינו בעולם הזה, רק לעולם הבא. רק כאשר תהיו עובדין אל השם יתברך, אז השם יתברך אשר אתם עובדים לו יתן לכם הטוב, אבל אין זה שכר המצוה. וכל זה מפני שאין התורה טבעית, ומאחר שאין התורה טבעית, אין מתן שכרה בעולם הזה". וראה שם הערות 15, 16. וכן הוא בסמוך הערה 25.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:9)

ומעין זה כתב בדר"ח פ"א מ"ג [לא.], שאמרו שם במשנה "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ שלא לקבל פרס". וכתב על כך בדר"ח בזה"ל: "ושואלים על זה... והלא כל התורה מלא מזה, [דברים ה, טז] 'למען ייטב לך ולמען יאריכון ימיך', וכן במקומות הרבה... ואפשר לפרש שאין הכתוב מדבר שיעשה תכלית כוונתו אל הטוב, דהיינו השכר. אבל הכתוב אמר שכך יהיה נמשך מהשם יתברך הטוב, אבל שיעבוד בשביל זה להקב"ה - זה אינו, אבל עיקר העבודה שיהיה עובד הש"י בשביל אהבה, ולא ישים תכליתו כלל אל השכר המגיע, רק השכר נמשך מן השם יתברך מעצמו... וכן 'למען ייטב לך', ואין הפירוש שיעבוד את הש"י בשביל הטוב, רק שהטוב נמשך מזה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:10)

בגבורות ה' פ"ו [לח.] הביא מדרש זה, ותלה הדברים דוקא במדת אברהם אבינו, שהיה גומל חסדים, וכלשונו: "כי פירוש הכתוב כי אברהם לגודל הצלחתו אשר היה רודף ארבעה מלכים, היה ירא כדרך הצדיקים אשר יראים שלא יהיו אוכלים עולם שלהם בעולם הזה, אמר 'אל תירא', שלא קבלת שכרך, כי הדבר שנעשה עמך בעולם הזה הוא על צד 'אלו דברים שהאדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעה"ב' [פאה פ"א מ"א], ולא קבלת שכר בעולם... ולפיכך אמר לאברהם, שהוא היה בלבד יורש המדה הזאת שהוא גמילות חסדים וכל חלקיה, והיה ירא שקיבל שכרו, אמר לו 'אל תירא אנכי מגן לך', ולשון 'מגן' הוא לשון חנם, 'ויצאה חנם' [שמות כא, יא], תרגומו 'מגן', כי זהו שכר גומלי חסדים, שאוכלים הפירות בעולם הזה, והם בחנם, כיון שהקרן קיים לעולם הבא, ולכך שכרו הרבה מאוד לעולם הבא, ופירוש הזה נכבד מאד... כי הדבק במדה הזאת יש לו קרן ויש לו פירות, כי מאחר שהוא גומל חסד, והוא דבק במדת טובו יתברך, אשר מדת טובו משפיע לעולם, והשפעתו יתברך עושה פירות בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא. ולכך אמר לאברהם 'אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד'". וראה בפחד יצחק ר"ה מאמר ב אות ב שביאר דברים אלו, ובתוך דבריו כתב: "אברהם אבינו שהיה מרכבה למדת החסד דלעילא, לו נאמרה ביחוד ההבטחה כי שכרו הרבה מאוד, דהיינו שלא יצויר ששכרו יתמעט, משום ש'אנכי מגן לך', אני נמצא לך בחנם, ורבוי הפירות אינו במחיר הפסד הקרן, כי קרנך קרן קיימת היא". ולפי זה יקשו דבריו כאן, שהוכיח ממדרש זה שאין כלל נתינת שכר בעוה"ז, דיש לחלק, דשמא שאני אברהם שמידתו מדת חסד, אך מנין שה"ה אף לשאר צדיקים. ושמעתי ממו"ר שליט"א לישב, שבנוגע לרצונו של הקב"ה להטיב, בזה כל הצדיקים באים מכוחו של אברהם אבינו. כי כבר נתבאר בגו"א בראשית פי"ב אות ו שחותמין "מגן אברהם", כי יש בחתימה זו הכללת יצחק ויעקב ג"כ, "מפני שהבן בכח האב... ולכך בחתימת אברהם יש חתימה יצחק ויעקב" [והובא למעלה פל"ח הערה 147], ורצונו של הקב"ה להטיב עם ברואיו בחנם נתגלה באמצעות אברהם אבינו, ולכך לו במיוחד ניתנה ההבטחה "אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד". וממילא בנוגע לשכר מצות, בזה כל הצדיקים [אף אלו הדבקים במדות אחרות] הם המשך למדת החסד של אברהם אבינו. והוסיף לבאר, שהנה שם "אל" מורה על מדת החסד [נתיב התשובה פ"ו (ד"ה ולא נתפרש)], ו"אל" שלש פעמים עולה במנין "מגן". וזה מורה שההנהגה של "מגן" נמצאת אצל שלשת האבות, ומשתרעת על כל חלקי העבודה. ולכך כל הצדיקים שייכים למדה של "מגן". ובגבורות ה' פס"ד [רצא.] כתב: "יש צדיקים דבקים במדת הדין, ויש צדיקים דבקים במדת הרחמים, ויש צדיקים דבקים במדת החסד". הרי אלו שלש המדות הכוללות את כל הצדיקים, ועל כלם נפרשת ההנהגה של "מגן". ודפח"ח.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:11)

בפרק הקודם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:12)

הולך לבאר טעם שני מדוע אין שכר הצדיקים בעוה"ז. ולהבנת דבריו יש להקדים דברי הגמרא [קידושין מ:], שאמרו שם: "אמר רבי אלעזר ברבי צדוק, למה צדיקים נמשלים בעולם הזה, לאילן שכולו עומד במקום טהרה, ונופו נוטה למקום טומאה. נקצץ נופו, כולו עומד במקום טהרה. כך הקב"ה מביא יסורים על צדיקים בעולם הזה, כדי שיירשו העולם הבא... ולמה רשעים דומים בעולם הזה, לאילן שכולו עומד במקום טומאה, ונופו נוטה למקום טהרה. נקצץ נופו, כולו עומד במקום טומאה. כך הקב"ה משפיע להן טובה לרשעים בעולם הזה, כדי לטורדן ולהורישן למדריגה התחתונה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:13)

העמיד כאן עולם הזה הגשמי, לעומת עוה"ב האמיתי. כי העולם הזה "מצד שהוא עולם הגשמי, אינו עולם האמתי" [לשונו להלן]. וכן למעלה פ"כ [ד"ה ומפני זה] כתב: "אין המדה הזאת, היא מדת האמת, בעולם הזה, שהוא עולם השקר". מה שמעמיד מדת האמת מול גשמיות העוה"ז, יוסבר על פי דבריו בנתיב האמת פ"ג [א, רג:], שכתב שם: "כי האמת יש לה נפילה בעוה"ז. ודבר זה ביארו החכמים בחכמתם במה שאמרו [ב"ר ה, ט] שהשם יתברך צוה אל הארץ להוציא 'עץ פרי' [בראשית א, יא], והיא לא עשתה רק הוציאה 'עץ עושה פרי' [שם שם יב]. שתדע ותבין מזה כי השנוי והשקר הוא בארץ. ודבר זה בארנו במקום אחר [גו"א בראשית פ"א אות לג], כי הארץ יש בה השנוי מכל הנבראים, שהיא לבד נחשבת מן התחתונים, וכדכתיב [תהלים קטו, טז] 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'. ובשביל כך נמצא השנוי בה גם כן. והכתוב שמביא לראיה [דניאל ח, יב] 'ותשלך אמת ארצה', כי השלכה לארץ שייך כאשר מבטל הדבר. רצה לומר כי הוא יתברך היה מבטל האמת בארץ, ואין האמת בארץ כאשר ראוי, ואז נברא האדם. כי כל זמן שהאמת שולט, אין ראוי לאדם הבריאה. וכאשר האמת בטל, אז הבריאה לאדם... וכאשר יש בארץ יציאה מן האמת, והאמת הוא בטל בארץ, אז אין שאלה למה יהיה נברא האדם... שאין הענין נוהג בארץ לפי האמת". וראה גו"א בראשית פל"ג ריש אות טז. ונראה בביאור דברים נשגבים אלו, שהנה הפחד יצחק ר"ה מאמר טו אות ג כתב: "הגדרת שקר היא העמדת מחיצה וחציצה בין השורש לענף... דוק ותמצא שכל סוגי השקר למיניהם אינם אלא אי התאמה של התולדה אל מקורה. וכשאנו אומרים על תמונה שהיא אינה אמתית, הכונה היא שאין היא משקיפה את המקור שלה... והתאמת הדוגמא למקורה - היא היא האמת". וכוונת הענין היא, שהואיל ונאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", הרי שבין הארץ לבין מקורה [הקב"ה] עומדת מעין מחיצה וחציצה, המבדלת בין השורש לענף. חציצה זו היא גשמיות הארץ, הבולמת את הגלוי השלם של דבר ה' בבריאה. ולכך הארץ היא המקום לשקר שבעולם, כי היא עצמה מנותקת משורשה. ולפיכך בכלליות נקרא העולם הזה "עולם השקר", ואין האמת עומדת בו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:14)

כאן קבע שיחס העוה"ב לעוה"ז הוא כיחס האמת לאינו אמת. ואילו בשאר ספריו קבע שהיחס הוא של עיקר לאינו עיקר, וזהו כהסברו הבא, ויובא בהערה 16. וצרף לכאן דבריו בדר"ח פ"ד מכ"ב [ריב.] שחידש שמה שאמרו [סוטה כא.] "עבירה מכבה מצוה" אינו אלא באדם בינוני, "אבל אם אינו בינוני רק הוא צדיק, שהקב"ה משלם לצדיק חטאיו בעולם הזה ושכר מצותיו לעולם הבא, אז אין (מצוה) [עבירה] מכבה (העבירה) [המצוה], שאין הקב"ה נותן לו שכר מצוה בעולם הזה". וטעם הדבר הוא שאין המצוה והעבירה של צדיק באותו מישור; כי המצוה שייכת לעיקרו, ואילו העבירה שייכת למיעוטו, וכיצד הטפל יכבה את העיקר. וראה למעלה פי"ד הערה 43.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:15)

אודות שהעוה"ז הוא עולם החלוק, כן כתב בגו"א בראשית פמ"ח אות יב, וז"ל: "ידעה רחל שיעקב ראוי שישא שתי נשים, כי אין העוה"ז, שהוא עולם החילוק והפירוד, ראוי שיהיה הכל באחדות. ואם לא היה ליעקב רק אשה אחת, היו ישראל אחד, ולא היה יהודה מלאה ואפרים מרחל, כמו שלא יחצו לעתיד לימות המשיח". וכן מבואר בנצח ישראל פל"ד [ד"ה ומדרש זה]. והובא למעלה פ"כ הערה 54. ועוד אודות שהעוה"ז הוא עולם הרבוי והפירוד, ראה נצח ישראל פ"ה הערה 72, ושם פל"ג הערה 1. וכאן כוונתו לומר שהמאפיין את העוה"ז הוא שיש בו גם טפל, ולא רק עיקר, ולכך העוה"ז הוא המקום לתשלומי "טפל", וכפי שיתבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:16)

כן כתב בח"א לב"מ פג: [ג, לא.], וז"ל: "התשלומין [בעוה"ב] הם מן השי"ת בשביל שהוא צדיק גמור, ולא שיהיה התשלומין על מצוה אחת, אף שעשה חטאים הרבה. כי אין זה כך, כי אותן התשלומין הם בעולם הזה... אבל התשלומין אשר הם בעולם הבא הוא מצד שיהיה צדיק נקרא, או רשע נקרא. ולפיכך אמרו ז"ל כי הצדיק נפרע על כל חטא וחטא פרטי שעשה בעוה"ז, והרשע על כל מצוה ומצוה פרטית שעשה, נפרע בעולם הזה, והכל כפי מה שהוא. כי העוה"ז אינו רק חלק, ולא הכל, ולפיכך הרשע אשר הוא רשע בעצמו, רק שעשה מצות פרטיים, תשלומים שלו בעולם הזה שהוא חלק. ורובו רשע נקרא, ותשלומין שלו בעולם הבא שאינו חלק. והצדיק שחטא במקצת עבירות, השם יתברך משלם לו על חטאו בעולם הזה, ורוב זכיות שלו ראוי שיהיה נפרע בעוה"ב. ודבר זה ברור מאד". ומעין זה ביאר בגו"א דברים פל"ב אות ז, שנאמר [דברים לב, ד] "הצור תמים פעלו וגו' קל אמונה ואין עול וגו'", ופירש רש"י שם "קל אמונה - לשלם לצדיקים צדקתם לעוה"ב... ואין עול - אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה". וביאר שם הגו"א אות ז בזה"ל: "משלם צדקתם בעולם הזה. ואם תאמר, כיון דהרשע עשה מצוה גמורה כמו שעשה הצדיק, למה יהיה משלם לרשע מצותו בעולם הזה, ולצדיק בעולם הבא. ואין זה קשיא, כי הצדיק אשר הוא צדיק בכל, הנה עיקרו הוא צדיק, והעבירה שעשה הוא מיעוט, ואינו עיקר, ודבר בטל הוא אצל זכות הצדיק. ויש לו תשלומין בעולם הזה, שהוא דבר שאינו עיקר, כמו שהעבירה שהיא מיעוטה אינו עיקר. והרשע הוא היפך, שאם הוא רשע גמור, תשלומין שלו הוא במקום שהוא עיקר, והוא בעולם הבא. אבל המצוה שאינה עיקרית, תשלומין שלה בדבר שאינו עיקר, והוא בעולם זה, שאינו עיקר". וכדבריו בגו"א כתב גם בדר"ח פ"ג מט"ו [קנ:], ויובא בהערה 46.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:17)

פירוש - מה שהצדיק מקבל שכרו בעוה"ב, והרשע מקבל שכרו בעוה"ז, שניהם מבטאים את אותה אמת, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:18)

פירוש - העוה"ב הוא המקום היחידי שבו ניתן השכר או העונש הראוי לאדם, וכל מה שינתן לו בעוה"ז אינו אלא הכנה מתאימה בכדי שיוכל האדם לקבל את הראוי לו בעוה"ב, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:19)

לשון הגמרא לפנינו "אמר רבי יהושע בן לוי, מאי דכתיב 'אשר אנכי מצוך היום [לעשותם]', היום לעשותם, ולא למחר לעשותם. 'היום לעשותם', ולא היום ליטול שכר". ובעירובין כב. אמרו בסיפא "היום לעשותם למחר לקבל שכרם". וכן הביא מימרא זו למעלה פנ"ב [ד"ה והשתא הא] בשם רבי יהושע בן לוי, ואילו כאן כתבה בשם ריש לקיש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:20)

"עולם ההויה" - עולם שאינו שלם, ולכך הוא מתהוה והולך. וכמו שכתב בנצח ישראל פכ"ב [תסב.]: "המלאכים אי אפשר להם שיקנו מעלת עולם הבא, שאין למלאכים קנין מעלה יותר, שהם נשארים כמו שהם נמצאים בפעל, ואין קונין מדריגה יותר גדולה... שאם אין הפסד אין הויה, כי השלם לא יתהוה. לכך אצל מלאכים, שאין הפסד, לא שייך בם הויה אחרת". והובא למעלה ס"פ נג. ובנצח ישראל פכ"ג [תצד.] כתב: "כבר אמרנו לך שהחסר הוא שמתהוה ומקבל הויה, והדבר שהוא שלם אין עומד לקבל הויה, כאשר הוא שלם קודם זה, ואיך יתהוה... כי השלם לא יתהוה". ולכך העוה"ז שהוא עולם חסר, ממילא הוא עולם ההויה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:21)

אודות שהאדם מוציא עצמו אל הפעל בעוה"ז ע"י קיום מצות, כן כתב בנתיב התורה פט"ו [א, סג.]: "האדם הוא בכח, והוא נברא שיצא אל הפעל על ידי תורה ומצות". וכן נתבאר למעלה פ"ב הערה 52, פ"ג הערה 37, פרק ז [מד"ה ודע עוד עד סוף הפרק], פט"ז הערה 53, ופ"כ הערה 39.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:22)

כפי שכתב בדר"ח פ"ד מי"ח [קצז.] בביאור המשנה שם "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא", וז"ל: "ויש לך לדעת עוד, כי במה שבעולם הזה האדם בו חמרי, אשר בחומר יש בו שתי בחינות; הבחינה האחת שהחומר הוא בעל שנוי ותמורה, ואינו מקוים על ענין אחד מבלי שנוי. השנית, שהחומר הוא בכח תמיד, ואינו בפעל. ושני דברים אלו ידועים אין ספק בהם, כי החומר הוא בעל שנוי, והוא בכח מקבל הצורה. ולפיכך 'יפה שעה אחת בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים', התשובה שהאדם משנה דבריו מרע לטוב, והוא שייך בעולם הזה דוקא, כאשר האדם הוא בעל חומר, ושייך בו השנוי והתמורה. אבל העולם הבא, שהוא נבדל מן החמרי, לא שייך בו תשובה כלל, כי התשובה הוא השנוי, ואין שייך בדבר שהוא בלתי חמרי, כמו שהוא עולם הבא. וכן המעשים הטובים שייכים דוקא בעולם הזה, כי העולם הזה שהאדם בעל חומר, אשר החומר הוא בכח ולא בפעל, והוא מקבל תמיד הצורה והשלימות, לכן אפשר שיקבל האדם השלמה על ידי המעשים טובים, כי על ידי המעשים הטובים יושלם האדם, והם צורת האדם. ובעולם שאין האדם חמרי, ואינו עוד בכח שיקבל שלימות, ולפיכך 'יפה שעה אחת בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים', אשר הם אפשרים בעולם הזה בפרט מכל חיי העולם הבא". וראה למעלה פ"ג הערה 6, שיסוד זה נתבאר שם בארוכה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:23)

דברים אלו מבוארים יותר בח"א לע"ז ג. [ד, כא.], שעמד שם על כך שבגמרא בע"ז ישנן שתי קושיות על בקשת הגוים [שתנתן להם מצוה לקיים בעוה"ב]; (א) מהפסוק "היום לעשותם", וכמו שהובא עד כה. (ב) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת". ובח"א ביאר ששתי הקושיות האלו מכוונות לאותה נקודה, וכלשונו: "כי העולם הזה הוא עולם גשמי אשר הוא בכח תמיד. ולפיכך בעולם הזה שייך מצות ומעשים טובים... כי עוה"ז הוא עולם גשמי, שייך בו מעשה, לפי שהעולם יוצא אל הפעל כאשר הגשמי הוא בכח ויוצא אל הפעל. אבל בעולם הבא האדם שם בפעל, ולא שייך שם יציאה אל הפעל כאשר אינו גשמי. ולפיכך העולם הבא הוא שביתה ומנוחה, ואין שם יציאה אל הפעל, שאין זה מנוחה. ולפיכך אמר 'מי שטרח בערב שבת', הוא יום המעשה, ואז 'יאכל בשבת'. כי השבת הוא יום המנוחה ובלתי יציאה לפעל, רק הכל במנוחה. ולפיכך מצות אינם שייכים רק לעולם הזה בלבד... ומקשה והא כתיב 'אשר אנכי מצוך היום וגומר'. והיא קושיא דלעיל עצמה, רק מפני שכתוב זה בתורה, וכיון שכתוב בתורה אי אפשר שיהיה בענין אחר כלל, רק כך". ובנצח ישראל ר"פ מו [תשע.] ביאר שלכך בימות המשיח לא יהיה קנין זכות, כיון שהעולם כבר יהיה בשלימות הגמורה, והכל יהיה בפעל. וכן הוא בח"א לשבת קנא.: [א, פא:]. ולכך "ולא למחר לעשותם". ומעתה יבאר מדוע "למחר לקבל שכרם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:24)

כי אין שכר אלא לבסוף, ולא תוך כדי ההתהוות, וכמו שיבאר בהמשך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:25)

שהשוו שם בגמרא בין לשון המשנה [פאה פ"א מ"א] "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא", לבין הנאמר במשנה [קידושין לט:] "כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ". ורק רבא שם מעמיד הסוגיא אליבא דרבי יעקב, הסובר ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ומוכח מכך שעד דברי רבא הסוגיא איירי למ"ד ששכר מצוה בהאי עלמא איכא [כן מבואר בתוספות שם ד"ה מתניתין], ומ"מ השכר הוא במסגרת פירות בעוה"ז בלבד. הרי שאף למ"ד ששכר מצות בהאי עלמא איכא, מ"מ אין כאן תשלום שכר מלא, אלא אכילת פירות בלבד. וכן הוא בנצח ישראל פי"ט [תכג:]: "אבל שכרם [של ישראל] הוא בסוף, לכך שכרם אינו רק לעולם הבא. ומה שאוכלים בעולם הזה אינו רק פירות, כי עיקר השכר, שהוא עצם השכר, ראוי שיהיה בסוף... והדבר שהוא נמשך מן עצם הדבר, וזה נקרא 'פירות', ודבר זה אינו עיקר, והוא בעולם הזה". ולפי זה יוצא שהמחלוקת אם יש שכר מצות בהאי עלמא היא בנוגע לשאר מצות [שאינן שנויות בפאה]; שלמ"ד שכר מצוה בהאי עלמא איכא, תהיה עכ"פ אכילת פירות בעוה"ז בשאר מצות. ולמ"ד שכר מצות בהאי עלמא ליכא, לא תהיה אכילת פירות בשאר מצות. אך גם המ"ד הסובר ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא מודה שתהיה אכילת פירות במצות השנויות במשנה בפאה, וכמבואר למעלה פי"ג [ד"ה ולכך סבירא].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:26)

לשון המדרש שם: "אמר להם הקב"ה, מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשו, אבל שכרו בעקב אני נותן לכם".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:27)

פירוש - השכר ינתן לבסוף בעוה"ב, כפי שהעקב הוא סוף קומת האדם. והרד"ק בספר השרשים, שורש עקב כתב: "העקב סוף הגוף... וכן אמר על השכר 'עקב', לפי שהשכר סוף המעשה. 'והיה עקב תשמעון', בשכר שתשמעון". ובגו"א דברים פ"ז אות ז [ד"ה אך] כתב: "לשון 'עקב' הוא שכר". וכן למעלה בהקדמה [ד"ה ועל זה] כתב: "'ובשמרם עקב רב' [תהלים יט, יב], לעולם הבא". וראה להלן פס"א הערה 41.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:28)

לשונו בנתיב התוכחה פ"ג [ב, קצז.]: "כי כבר בארנו במקום אחר כי השלימות הוא הגורם השכר... כי הסוף הוא שלימות הדבר, ואז ראוי לתשלומין". ובסוף נתיב הזריזות פ"ב [ב, קפח:] כתב: "הזריזות שיש לאדם במצות בוראו דבר זה הוא שלימות המצוה, שבזה נחשב שהוא עושה המצוה בשלימות לגמרי. ובפרק קמא דברכות [ו:] אמר אביי אגרא דפרקי ריהטי... וכל זה כי הזריזות למצוה הוא עיקר שכר המצוה, מפני שעושה המצוה בשלימות כאשר עושה בזריזות. וכל שהוא בשלימות הוא עיקר התשלומין, כי השלימות גורם התשלומין". וענין זה יבואר כאן יותר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:29)

לשונו בדר"ח פ"ב מט"ז [קז:]: "כי השכר שהשי"ת נותן הוא דומה לשכר שנותן הבעל הבית... וכל שכר הוא בסוף, שהרי כך אמרו רז"ל 'שכירות אינה משתלמת אלא בסוף', דהיינו כשישלם מלאכתו, ואז שייך לשלם השכירות. וזהו הטעם למ"ד בפ"ק דקידושין [לט:] שכר מצות בהאי עלמא ליכא. וזה מפני כי ראוי שיהיה כל שכירות בסוף, ולפיכך אין ראוי שישתלם השכר בעוה"ז". וראה גו"א ויקרא פכ"ו אות יד.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:30)

לשונו בנצח ישראל פי"ט [תכג.]: "התשלומין הם בסוף ובהשלמה. ודבר זה אמרו ז"ל גם כן באמרם 'אין שכירות משתלמת אלא בסוף'. וכמו שהוא מורה הלשון שנקרא 'תשלומין' מלשון שלם, כאשר נשלם הדבר אז כאן השכר. ואין השכר רק בשביל שלימות הדבר, והשלימות הוא בסוף הדבר, כי אין השלימות בחצי דבר. ולפיכך אם האדם מבקש שכרו בעולם הזה, כאילו הוא מבקש שיהיה סופו בעולם הזה... כי כאשר מבקש שכרו מיד, מבקש שיהיה לו סוף, ואז יש לו העדר, אשר ההעדר הוא הרע הגמור, והמציאות הוא הטוב. אבל האומות סופם בעולם הזה, ואין ראויים לעולם הבא, ולכך השם יתברך נותן להם שכרם - שהוא בסוף - בעולם הזה, שהוא סופם של אומות. ולא כן ישראל, אשר מזומנים לעולם הבא, וכיון שכך הוא, אין ראוי שיקבלו השכר - שהוא שלימותם - בעולם הזה, אבל שכרם הוא בסוף, לכך שכרם אינו רק לעולם הבא". וראה הערה 47.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:31)

שהוא לבסוף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:32)

בא להורות שאף הפורענות שבאה על הצדיק בעוה"ז היא מאותה סבה ששכרו שמור לו לעוה"ב. ובכך שונה הסבר זה מהסבריו הקודמים; כי עד כה ביאר שעוה"ב הוא עולם האמת, ואילו עוה"ז אינו עולם האמת. וכן ביאר שעוה"ב שהוא שלם, ועוה"ז הוא מקצת. וכתוצאה מחילוקים אלו נבדלו שכר הצדיקים מעונשם; השכר לעוה"ב [מקום האמת והשלימות], לעומת העונש בעוה"ז [מקום המקצת והשקר]. אך עתה מבאר שהמחייב ששכר הצדיקים יהיה לעת"ל [היות העוה"ז עולם ההויה וההכנה לעוה"ב], הוא גופא המחייב שעונשם יהיה בעוה"ז, וכמו שמבאר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:33)

כלשון הגמרא [קידושין מ:] שעונש הצדיקים בעוה"ז הוא כמו "אילן שכולו עומד במקום טהרה, ונופו נוטה למקום טומאה, נקצץ גופו כולו עומד במקום טהרה", וכפי שיביא גמרא זו בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:34)

הענשת הצדיקים בעוה"ז.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:35)

"שמהוה הדבר ומכין אותו" [לשונו בסמוך].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:36)

וכמו שנאמר [דברים ז, י] "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו", ופירש רש"י שם "ומשלם לשונאיו אל פניו בחייו משלם לו גמולו הטוב, כדי להאבידו מן העולם הבא". והפסוק שלאחריו [שם פסוק יא] הוא "ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם", וזהו הפסוק שעליו דרשו בגמרא [ע"ז ג.] "היום לעשותם, ולא מחר לעשותם", וכמו שהובא למעלה. ולפי זה הפסוקים מקושרים היטב, כי הטעם שהרשעים מקבלים שכרם בעוה"ז להאבידם [פסוק י] הוא משום שהעוה"ז הוא עולם הויה והכנה לעוה"ב, כי "היום לעשותם", ולא מחר לעשותם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:37)

אודות שהעוה"ז מכין לעוה"ב, הרי כך אמרו [ע"ז ג.] "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת". ובאבות פ"ד מי"ז אמרו "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקו עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". ופירש רש"י שם "צריך האדם לתקן עצמו בעולם הזה, דמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:38)

כפי שכתב בדר"ח פ"ד מי"ח [קצח:]: "כי היסורים של צדיקים הם לתת לצדיקים עולם הבא, כי העולם הזה דומה לפרוזדור וכו', ולפיכך היסורים לצדיקים בעולם הזה שיקנו הצדיקים עולם הבא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:39)

"ביסורין הבאים עליהם" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:40)

"כלומר מעט ממנו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:41)

"כך נפרעין מן הצדיקים מעט עונות שבידם, ונמצאו כולם נקיים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:42)

"בטובה שמשפיעים להם" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:43)

"נופו - מעט ממנו, אף אלו [הרשעים] יש בידם מיעוט טובות וזכיות" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:44)

"קבלת שכרם היא קציצת נופם" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:45)

לשונו בח"א לקידושין מ: [ב, קמג:]: "כל הצדיק יש לו דביקות בטהרה, וכאשר יש בצדיק חטא מה, הרי הנוף נוטה למקום טומאה, ומ"מ העיקר שלו הוא צדיק, רק שנוטה למקום הטומאה בדבר מה, וזה נקרא 'נופו נוטה למקום טומאה'. וקרוב הוא להיות נפרע בעולם הזה בשביל שהוא מעט ואינו עיקר האדם, וראוי שיהיה תשלום שלו בעולם שאינו עיקר. והרי דומה עה"ז לפרוזדר בפני עה"ב שהוא דומה לטרקלין [אבות פ"ד מי"ז], וידוע כי הפרוזדר אינו עיקר, רק הטרקלין עיקר. והמצוה אצל הצדיק הוא עיקר, ותשלום המצוה בעולם שהוא עיקר. וההפך הוא ברשע, כי החטא אצלו עיקר, ולכך פרעון החטא שלו בעה"ב שהוא עיקר. כלל הדבר בזה, כי הדבר שבא מן הש"י הוא בשלימות [ראה למעלה פנ"ח הערה 15], הן השכר על המצות, הן העונש. ומאחר שהוא כך, אין ראוי שיהיה הצדיק שעשה מצות הרבה, ויש לו שכר טוב אצל הש"י, אין ראוי שיהיה שכרו בעולם הזה. כי כל מה שהש"י עושה לו בעה"ז אינו הרבה, שהוא לזמן מה, וא"כ לא יהיה לצדיק כמו שהוא מדת הש"י, אשר 'צדקתו הוא כהררי אל' [תהלים לו, ז]. וכן אין ראוי שיהיה הרשע נפרע על חטא שהוא עושה בעולם הזה, כי הוא רשע. ולכך [בצדיק], כיון שענפיו שלו נוטים למקום טומאה, והם עבירות שלו, נפרע בעולם הזה שהוא מעט, כי עד כמה יהיה, ונשאר כולה טהור, ולעה"ב משלם לו שכרו שהוא כהררי אל. והפך הוא הרשע, שנופים מעט שלו נוטים למקום טהרה, משלם לו על מעט מצות שעשה בעולם הזה, שהוא מעט. ונשאר עומד כולו במקום טומאה, ולעה"ב נפרע על חטא שלו, ואז 'משפטו תהום רבה' [תהלים לו, ז]". אמנם כאן הדגשתו אינה על מיעוט העוה"ז לעומת אריכות העוה"ב, אלא שהעוה"ז הוא הכנה לעוה"ב. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:46)

וכאמור בעוד שכאן מבאר את משל האילן כמורה שהעוה"ז הוא הכנה והויה לעוה"ב, הרי בח"א לקידושין שם [הובא הערה קודמת] ביאר המשל כמורה על מיעוט עוה"ז לעומת אריכות עוה"ב. וכן בדר"ח ביאר כדבריו בח"א, וכלשונו בדר"ח פ"ג מט"ו [קנ:]: "עיקר שלו צדיק, ראוי שיהיה נפרע על מעשיו בעוה"ב, ששם עיקר התשלומין. כי עיקר שלו צדיק, ולכך ראוי שיהיה תשלומין שלו בעוה"ב, שהוא עיקר התשלומין. ועונתיו, שאינם עיקר, כי הם מיעוט, והמיעוט אינו עיקר, לכך תשלומין שלו בעוה"ז שאינו עיקר. ואשר הוא רשע ע"פ רוב, והנה עיקר שלו, ראוי שיהיה פרעון שלו בעולם שהוא עיקר, דהיינו בעוה"ב שהוא עיקר. ומיעוטו, הוא זכויות, והוא דבר שאינו עיקר, ולכך פרעון שלו בעוה"ז שאינו עיקר. והיינו דאמרינן בפ"ק דקידושין [מ:], אמר ר"א בר צדוק, למה נמשלו צדיקים בעוה"ז, לאילן שכולו עומד במקום טהרה, ונופו נוטה למקום טומאה, נקצץ נופו, כולו עומד במקום טהרה. כך הקב"ה מביא יסורים על צדיקים בעוה"ז כדי שירשו העוה"ב... ולמה רשעים דומים בעוה"ז, לאילן שכולו עומד במקום טומאה, ונופו נוטה למקום טהרה, נקצץ נופו, נמצא כולו עומד במקום טומאה. כך הקב"ה משפיע להם טובה בעוה"ז כדי לטורדן... הרי ביארו כל הדברים שאמרנו. והבן המשל איך מדמה המעשים שהם מיעוט, לענפים שאינם עיקר האילן, ולפיכך ראוי שיהיה נפרע על מעשיו בעולם שאינו עיקר ג"כ, והכל בדין ובמשפט".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:47)

הולך לבאר טעם חמישי מדוע נתינת השכר היא בעוה"ב. ועד כה ביאר בפרק זה ארבעה טעמים; (א) שכר המצוה אינו טבעי, ולכך אינו ניתן בעוה"ז הטבעי. (ב) עוה"ב הוא עולם אמתי לעומת העוה"ז הגשמי. (ג) אין תשלומי מקצת בעוה"ב. (ד) עוה"ז הוא עולם ההויה, לעומת עוה"ב, ומתן שכר יכול להנתן רק בעולם שנשלם. (ה) הטעם שיבאר מעתה, והוא שהמדריגה העליונה של מתן שכר הצדיקים אינה יוצאת לפעל מיד. ודע, שמדרש זה הובא גם בנצח ישראל פי"ט [תכב.], ושם ביארו כפי הטעם הרביעי שכתב כאן [התשלומין הם רק לבסוף, והובא בהערה 30]. אך כאן יבאר מדרש זה בפנים חדשות של הטעם החמישי.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:48)

שהוא נחשב למשא קל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:49)

יסוד נפוץ בספרי המהר"ל. וכגון בגו"א ויקרא פי"ב אות א [ד"ה ואם]: "האשה נבראת תחלה, כי אף על גב לענין שלקח צלע מצלעותיו [בראשית ב, כא] זה היה אחר בריאת האדם, סוף סוף בריאת חוה תחלה, דהא כתיב [בראשית ה, ב] 'זכר ונקיבה בראם ויקרא את שמם אדם', כי נמצא כי קודם לכן מיד נבראת הנקיבה דיו פרצופין [ב"ר ח, א], ויצירת הנקיבה תחלה. שכן נותן סדר הבריאה; הבהמה, ואחר כך האשה, ואחר כך הזכר, כיון שאתה רואה שהיצירה היה לעולם אשר יותר במדריגה - באחרונה, גם כן כאן היה באחרונה הזכר, שהוא יותר חשוב. ומזה הטעם אמרו רז"ל [נידה מה:] שהאשה ממהרת להיות גדולה יותר מהאיש, דהבת בת י"ב ויום אחד, והבן בן י"ג ויום אחד, שזהו תשלום גדלות. וכל זה, שכל דבר שלם יותר - בא באחרונה שלימותו. ולפיכך יצירת הזכר באחרונה, לא בראשונה". והובא למעלה פמ"ט הערה 52. ובגבורות ה' פכ"ט [קיג:] כתב: "הדבר אשר הוא קרוב אל העילה הראשונה הוא רחוק מן ההתגלות בעולם הטבעי... ולכך היה יוצא עשו להתגלות בעולם הטבעי תחילה". וכן כתב בגו"א דברים פ"ב אות ח, למעלה פי"ב [ד"ה ולכך תמצא, ושם הערה 80]. וכן ביאר שהנשמה ניתנת לאדם רק בסוף יצרתו [ביום הארבעים], בעוד שהגוף נעשה בשלושים ותשעה יום הקודמים לו [גו"א דברים פכ"ה אות ג, ושם הערה 12, והובא למעלה פ"מ הערה 45]. וכן הוא בדרוש על המצות [סב.]. וראה הערה 51. וצרף לכאן דבריו בבאר הגולה באר הראשון [יז.], שכתב: "האדם אשר הוא טבעי, אם הוא חוטא בדבר הטבעי שיתקרב אל האש - הוא נכווה מיד, יותר משאילו היה חוטא בדברים האלוקיים. שאם אכל תרומה בטומאה... אינו כמו מי שחטא בדברים הטבעיים, כי תכף שנותן אצבעו באש מיד נשרף האצבע. וזהו מפני שהאדם הוא טבעי בעצמו, ולכך בעוה"ז שהוא טבעי, אם עושה כנגד הטבע - ממהר לבוא עונשו עליו, אבל מי... שחוטא בדברים אלקיים... אם בא עליו עונש בעוה"ז - אינו ממהר כ"כ לבוא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:50)

בסוף פרק יג [שלו.], בביאור אריכות גלות רביעית, וז"ל: "וזה טעם ברור מאוד על אריכת הגלות, כי איך אפשר לומר שיהיה גאולה תמיד מוכן לצאת אל הפעל, כי השם יתברך סבה אל זה, ואין כאן סבה אחרת אל הגאולה רק השם יתברך, לכך הוא רחוק מן העולם הטבעי, ואינו נמצא כל כך תמיד כמו דבר שהוא קרוב אל הטבע. כי הגאולה האחרונה בפרט, הסבה אל זה הוא השם יתברך בלבד. ולפיכך גם כן מעלת הגאולה יותר עליונה בכל דבר, מפני שהיא רחוקה מן עולם הזה ביותר. ולכך אין דבר זה נמצא תמיד, וכמו שהיתה הגאולה של בבל, שלא היתה הגאולה במעלה כל כך, מפני שהיתה הגאולה של בבל קרובה אל עולם הזה, ולכך היתה הגאולה ההיא נמצאת מיד לשבעים שנה בלבד [ירמיה כט, י]. אבל גאולת מצרים, שהיתה מעלת הגאולה יותר, לא יצאת לפעל כל כך מיד לפי מעלתה ומדריגתה מן עולם הטבע, והיה צריך לזה ד' מאות שנה [בראשית טו, יג]. אבל הגאולה האחרונה, שמעלתה עוד רחוקה יותר לגמרי מעולם הטבע, לכך אין הגאולה הזאת נמצאת רק באיחור הזמן. כי כל אשר נבדל מן עולם הטבע הזה, אין מציאותו במהירות כל כך, וצריך איחור יותר. ואלו דברים ברורים". וכן הוא שם פי"ט [ד"ה ומפני זה, וד"ה ואמר כי], ושם הערה 47, ושם פ"מ הערה 83.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:51)

כמבואר בהערה 49. ובבאר הגולה באר הרביעי [פב:] כתב: "כלל הדבר, שביום הראשון היו נבראים שאין להם בריאה ממש, וזה בעבור תחילת הבריאה שאין להם מציאות גמור... כי העוה"ז נברא במעלה העליונה, ואשר אינו כ"כ במעלה הוא יותר קודם שיהיה נמצא מן אשר הוא יותר במעלה, שהוא מאוחר להיות נמצא... ולכך כל האומות היו נמצאים קודם ישראל. וכן בבריאת העולם, כל בעלי חיים ושאר דברים היו נבראים קודם שנברא האדם". וכן ביאר בגו"א בראשית פכ"ה סוף אות כו שלכך יעקב יצא לעולם אחר עשו, כיון שיעקב קרוב לעולם הנכבד, וראה שם הערה 106.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:52
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:52](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:52)

ובירושלמי פאה פ"א ה"א אמרו "אין הקב"ה משהא מתן שכרן של עושה מצות בגוי". והם הם הדברים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:53
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:53](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:53)

ענין זה מבואר היטב בנצח ישראל פי"ט [ד"ה ואמר כי שמחתני], וז"ל: "שאף אם הרשעים מצליחים בעולם הזה, הצלחתם הוא כמו העשב שהוא ממהר לפרוח, וכיון שהוא ממהר לפרוח, כן ממהר להיות נאבד. כי נראה ששלימותו הוא קטן, ואין לו שלימות גדול. ודבר שהוא קטן, ואין לו שלימות גדול, הוא ממהר לצאת לפעל, כפי שהוא קטן מאוד, וכמו שנתבאר. אבל דבר ששלימות שלו גדול ביותר, אינו ממהר לצאת לפעל, כפי מה שהוא גדול. אבל כשיצא לפעל יש לו קיום גמור. וכמו שתראה בתמר ובארז, שהתמר אינו ממהר לצאת לפעל, ובזמן רב הוא יוצא לפעל [תנחומא לך לך אות ה], ומשיצא לפעל, והוא בשלימות שלו, יש לו קיום. ולכך הרשעים שהם מצליחים בעולם הזה, מפני ששלימותם הוא קטן, לכך ממהר לצאת שלימותם לפעל בעולם הזה, לפי קטנות שלימות שלהם. לכך ממהר, כי העולם הזה גם כן לפי קטנות שלימתו יצא לפעל קודם. וזה שאמר [תהלים צב, ח] 'בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און', כי העשב ממהר לצאת אל הפועל, וכמו שהעשב ממהר לצאת אל הפועל, כך ממהר להיות נאבד. וכן הרשעים, מה שהם בעולם הזה בטוב ובשלימות, אין זה רק כמו עשב, שהוא ממהר לפרוח, ולכך הוא ממהר להיות נאבד גם כן. אבל הצדיק, לפי גודל שלימותו אינו ממהר לצאת לפעל כל כך, ולכך אינו מקבל שלימותו, רק לעולם הבא שכרו, ואינו ממהר להיות נאבד גם כן. והכל כמו שהתבאר הדבר; מי שיש לו שלימות קטן, לכן מיד בעולם הזה ממהר לצאת לפעל. אבל הצדיק, ששלימותו גדול, מאחר לצאת שלימותו לפעל - לעולם הבא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:54
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:54](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:54)

נקודה חדשה מתבארת כאן. והיא, שהמקום המיועד למתן שכר אינו יכול להיות גם המקום למתן העונש. ולכך, אצל הרשע שמקום מתן השכר הוא בעוה"ז, ממילא בהכרח שמתן העונש יעשה במקום אחר [עוה"ב]. אך אצל הצדיק, שאין העוה"ז מקום למתן השכר, לכך נשאר העוה"ז "פנוי" למתן העונש. והביאור הוא, כי כבר נתבאר למעלה שאי אפשר להפכים שימצאו יחד [פ"ט הערה 27, פכ"ה הערה 106, פל"ט הערה 53, פמ"ז הערה 90, ופנ"ב הערה 75]. ולכך מן הנמנע הוא שמקום מתן השכר יהיה גם מקום מתן העונש. ונראה שרק עתה התעורר לבאר טעם זה, כי ארבעה הטעמים הראשונים שאמר עד כה [בביאור מתן השכר לעוה"ב], כוללים בתוכם את ההסבר שהעוה"ז הוא מקום מתן העונש. שארבעה הטעמים שנאמרו עד כה הם; (א) שכר המצוה לצדיקים אינו טבעי, ולכך ניתן בעוה"ב האינו טבעי. (ב) עוה"ב הוא עולם אמיתי, לעומת העוה"ז הגשמי. (ג) אין תשלומי מקצת בעוה"ב. (ד) עוה"ז הוא עולם ההויה, המכין את האדם לעוה"ב. דוק ותראה שבכל הטעמים הללו מבואר הוא מעצמו ש"מכלל הן אתה שומע לאו", ומתוך שמהות העוה"ב הוא מקום מתן השכר, מובן הוא מאליו שמהות העוה"ז הוא מקום מתן העונש. אך עתה שביאר ששכר הצדיקים שמור לעוה"ב מחמת שמעלת השכר מתאחרת להתגלות, א"כ אין כאן שייכות בעצם בין מתן השכר לבין העוה"ב, אלא רק דחיה למועד מאוחר יותר, א"כ לא נתבאר עדיין מדוע העוה"ז הוא מקום מתאים למתן העונש לצדיקים. ועל כך מבאר שאמנם הטעם הוא רק משום שאין העוה"ז מקום למתן שכר לצדיקים, ולכך הוא המקום למתן העונש.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:55
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:55](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:55)

"אל פניו של הקב"ה, ודומה לו כמשאוי לפניו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:56
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:56](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:56)

"שלאחר מיתה לעתיד לבא אם בא לקיים מצות אינו מועיל, דמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:57
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:57](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:57)

ולא מחוברים אליו, ואילו מתן שכר הרשעים מורה שיש "אל הרשע קירוב אל השם יתברך" [לשונו להלן]. וראה הערה הבאה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:58
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:58](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:58)

לשונו בגו"א בראשית פ"ו אות טו: "הרשעים מסלקין השכינה, ומסתיר [הקב"ה] פניו מן העולם... אבל כשאין מדבר מן הרשעים, 'הנה עין ה' אל יראיו' [תהלים לג, יח]". ובב"ר יט, ז אמרו "רשעים לא השכינו שכינה בארץ". ובבמדב"ר יג, ב אמרו "הרשעים סלקו השכינה מן הארץ". ונאמר [בראשית יג, יד] "וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו'", ופירש רש"י שם "כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פורש ממנו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:59
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:59](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:59)

פירוש - מוסיף בזה עוד טעם ששכר הרשעים הוא חריגה מהסדר. שעד כה ביאר שמצד הקב"ה שכר רשעים הוא חריגה מהסדר, כי ראוי לרשע שיהיה מסולק מאתו יתברך. ועכשו מוסיף שגם מבחינת הרשע עצמו שכרו נדון כיציאה מהסדר, "שיהיה לרשע שכר טוב". ובח"א לסנהדרין קיא: [ג, רסט:] כתב: "שהיה [משה] מצטער לדעת 'רשע וטוב לו', כי דרך הצדיק מפני שהוא מקנא ברשעים אשר עוברים מצות השם יתברך, ועם כל זה טוב להם. וכמו שאמר המשורר [תהלים עג, ג] 'כי קנאתי בהוללים שלום רשעים וכו"... שהוא מקנא ברשעים אשר עוברים מצות בוראם והם שרויים בטובה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:60
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:60](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:60)

כי הקב"ה חפץ שהכל ישוב אל הסדר, וכפי שביאר בגו"א דברים פ"ל אות א [ד"ה אבל], בביאור דברי רש"י [דברים ל, ג] שבגליות שאר האומות נאמר [ירמיה מח, מז] "ושבתי את שבות בני עמון", "כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו" [לשון רש"י שם], וז"ל: "כי השם יתברך ברא העולם על סדרו, ויהיה כל נברא במקום שנתן לו השם יתברך. והגלות הוא שינוי סדר בעולם, שיהיה גולה ממקומו המיוחד והמסודר לו. וכאשר שב מן הגלות, אף אצל האומות כתיב 'ושבתי', לפי שהדבר הזה מגיע לו, שהגלות היפך רצונו אשר סדר העולם, וכאשר שב למקומו, גם כן דעתו יתברך שב ונח ושקט, וזהו 'ושבתי' דכתיב... שזה רצונו שיהיה הכל מסודר על מקומו, ולא יהיה גלות לשום נמצא". ובנצח ישראל ר"פ לא [תקצד.] כתב: "כי הוא יתברך, אשר סדר את העולם, וחפץ בסדר הנמצאים, מקוה ומצפה אל הגאולה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:61
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:61](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:61)

ואין הקב"ה ממהר לשלם לצדיקים שכרם, אלא "מאיר לצדיקים". וטעם האיחור נתבאר בחמשה טעמים למעלה [ראה הערה 47].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:62
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:62](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:62)

ונתבארו בפרק זה ששה טעמים לכך מדוע שכר הרשעים הוא בעוה"ז, לעומת שכר הצדיקים שהוא לעוה"ב; (א) בעולם הטבעי ניתן שכר טבעי, וזהו שכר הרשעים. (ב) העולם הגשמי אינו עולם האמיתי, ושכר הרשע אינו אמיתתו. (ג) בעוה"ז יש חילוק, והתשלומין הם על מקצת. (ד) העוה"ז מכין לעוה"ב, ושכר הרשעים ניתן בעוה"ז בכדי שיקבל את דינו בעוה"ב. (ה) שכר הרשעים אינו שלימות גדולה, וממהרת להתגלות בעולם הזה. (ו) שכר רשעים הוא חריגה מהסדר, ולכך הקב"ה חפץ לשלם שכרם בעוה"ז, בכדי שהכל יחזור לסדר.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:63
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:63](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:63)

כפי שכתב בריש הפרק: "בזה הפרק נבאר לך גם כן כי דעת חכמים הוא הפך אשר אמרו כי בתורה נכתב השכר הגופני ולא השכר הרוחני, ודעת חכמים שאין בתורה שום שכר גופני".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:64
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 60:64](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/60:64)

עפ"י הפסוק [משלי לא, כה] "ותשחק ליום אחרון", וביאר שם הראב"ע שהכוונה היא לעולם הבא. וכן אמרו בשמו"ר נב, ג "'ותשחק ליום אחרון', מהו 'ליום אחרון', שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעולם הבא, הוי 'ותשחק ליום אחרון'". וראה בחדושי הרד"ל שם אות ד.