## Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael Chapter 65

###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:1
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:1](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:1)

"לשון עברי של חומש" [רש"י מגילה ג.].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:2
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:2](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:2)

"דמפרש ליה לקרא" [ר"ן נדרים שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:3
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:3](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:3)

"היאך נפסקין" [רש"י מגילה ג.]. והר"ן בנדרים כתב "נקודות המפסיקות בין פסוק לפסוק, וקרי להו 'שום שכל', שעל ידיהן אדם מבין המקרא כפי תנועת הטעמים".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:4
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:4](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:4)

"הנגינות קרויין טעמים" [רש"י מגילה שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:5
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:5](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:5)

"מה שנמסר במסורה" [ר"ן נדרים שם]. ותוספות והרא"ש שם מבארים "חסרות ויתרות", וכמוהו יבאר המהר"ל בסוף הפרק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:6
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:6](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:6)

כי מקור הנבואה נעלה ממקור החכמה, ולכך היא מרוחקת יותר מהשגת בני אדם. וכמו שכתב למעלה בהקדמה [ד"ה ואמרו]: "המדרגה האחת היא מדרגת החכמה שיש לאדם בתחתונים, מה שיכול האדם להשיג. המדרגה השניה היא מדרגת הנבואה, שהיא על הנביאים, שהם בני אדם שהם בעולם הזה, ובא להם רוח הקודש מעליונים". ובריש דרוש לשבת תשובה [סה.] כתב: "אמרו חז"ל [ב"ב יב.] 'חכם עדיף מנביא', מפני כי החכם שמדבר דברי תורה או דבר חכמה, התורה או החכמה היא שלו. ולא כן הנביא, לפי שהנביא מדבר מצד רוח הקודש, ופי ה' דיבר, ולא נקרא שהוא שלו, ולכך עדיף חכם מנביא". וראה נתיב התשובה פ"א הערה 56. הרי הנביאים הם בגדר "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". וכן כתב בנתיב התשובה פ"א [ד"ה אבל יש]: "הנבואה היא למעלה מן החכמה". א"כ "הנבואה היא מן השם יתברך" [לשונו למעלה בנתיב התשובה, ושם הערה 56], לעומת החכם המבין מדעתו. ומה שאמרו [ב"ב יב.] "חכם עדיף מנביא", לא יסתור לזה, דאדרבה, דוקא משום שהנבואה היא למעלה מן החכמה, דוקא משום כן "חכם עדיף מנביא"; כי הואיל והחכם מגלה הדברים מעצמו, ולא שהדברים מתגלים אליו מבחוץ, לכך יש לו עדיפות על פני הנביא, היודע דברים מחמת שהם שמתגלים אליו מבחוץ. אך ברור שמקור הנבואה הוא למעלה ממקור החכמה. וכן מבואר בהקדמה ראשונה לגבורות ה' [ב]. והרמב"ן בחידושיו לב"ב שם כתב: "נבואת הנביאים, שהוא המראה והחזון, נבואת החכמים שהיא בדרך החכמה... יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם". וראה הערה 27, שנתבאר שם שלשון המקרא הוא קצר וסתום לעומת לשון התרגום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:7
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:7](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:7)

מגילה כא: "תנו רבנן, בתורה אחד קורא ואחד מתרגם". והרמב"ם בהלכות תפילה פי"ב ה"י כתב: "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה, כדי שיבינו ענין הדברים. והקורא קורא פסוק אחד בלבד ושותק, עד שיתרגם אותו התורגמן, וחוזר וקורא פסוק שני". והכס"מ כתב שם שמקור הרמב"ם הוא סוגיא דידן, "והאי קרא בעזרא איתיה" [לשון הכס"מ]. והרא"ש במגילה פ"ג סימן ו טרח לבאר מדוע כיום אין אנו מתרגמים. וראה הערה 19.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:8
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:8](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:8)

מחמת תרגום הנביאים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:9
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:9](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:9)

"לפרש מקראות הסתומים" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:10
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:10](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:10)

"בספר דניאל" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:11
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:11](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:11)

הדברים מפורשים. ולשון הגמרא הוא "דאורייתא מיפרשא מלתא".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:12
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:12](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:12)

"שלא מצינו בכל המקרא הספר להדדרימון בבקעת מגידו, ויונתן תרגמו לשני הספידות, הדדרימון ברמות גלעד, ויאשיהו בבקעת מגידו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:13
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:13](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:13)

כי נתבאר שהתרגום מונע מחלוקת, וכן הפסוק בזכריה לא היה מובן לולא התרגום. הרי שמטרת התרגום היא להבהיר את משמעות המקרא.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:14
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:14](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:14)

קושית הרשב"א שם. וכן הקשה למעלה פנ"ו [ד"ה ובפרק קמא דמגילה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:15
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:15](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:15)

"ידעתי כי כל אשר יעשה אלקים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע וגו'" [קהלת ג, יד]. וכן בסוף הפרק הביא פסוק זה, וכתב: "שהתוספת והגרעון שייך בדברי בני אדם, שמוסיף וגורע כפי רצונו, אבל בדברי אלקים חיים לא שייך תוספת וגרעון". וראה למעלה פמ"ט הערה 8, ופנ"א הערה 66, ולהלן פס"ז [ד"ה ולפירושנו שאנו]. וכן הוא בנצח ישראל פל"ו [תרעח.]. ולכך כוונתו כאן. והחידוש בדבריו הוא שהתרגום הוא גם בגדר הוספה ושנוי, ולולא מצוה מיוחדת לתרגם, היה אסור לתרגם כלל.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:16
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:16](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:16)

כי המצוה של תרגום לא נאמרה על כתובים, וממילא חוזר למקומו האיסור שאין להוסיף ולשנות בדברי תורה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:17
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:17](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:17)

כן כתב הרשב"א במגילה ג., וז"ל: "ויונתן בן עוזיאל שנמנע מלתרגם, משום דכיון שלא יכול לתרגם את הכל, לא רצה לתרגם מקצתו". וכאן מתבאר עומק הענין. כי אלמלא היה התרגום הכתובים בגדר שנוי והוספה, שפיר ניתן היה לומר כי מה שלא ניתן לתרגם - אין לתרגם, אך מה שניתן לתרגם - רשאי לתרגם, ולא היינו זקוקים לבוא למצוה מיוחדת לתרגם הכתובים. אך מחמת שנתבאר כאן שמעיקרא התרגום הוא בגדר שנוי והוספה בתורה, ממילא אינך רשאי לתרגם אלא אם כן יש מצוה לתרגם. ולא מסתבר לומר שהמצוה נאמרה לחצאין, ותהיה מצוה רק על חלק מהכתובים שיתורגמו. והואיל וברור שאין מצוה לתרגם את ספר דניאל, ממילא כל הכתובים מופקעים מהמצוה של "ויבינו במקרא מפורש". והטעם שלא מסתבר לומר שמצוה נאמרה לחצאין מבואר בנתיב התורה פי"ח [א, עה:], וז"ל: "כי המצוה היא אלקית בלתי גשמי, והדבר שהוא בלתי גשמי לא יתחלק. כי הדבר שהוא גשמי הוא מתחלק, אבל הדבר שהוא בלתי גשמי אינו מתחלק כלל. ולפיכך כאשר התחיל במצוה אומרין לו גמור המצוה [ירושלמי פסחים פ"י ה"ה]". ולכך כשם שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור, כך "אין לומר שיש לתרגם חצי כתובים". וראה להלן פס"ו הערה 61, שנתבאר גם שם שאין חילוק בדבר אלקי. ולמעלה פנ"ו [ד"ה ובפרק קמא] כתב תירוץ אחר על שאלה זו, וכמבואר שם בהערה 75.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:18
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:18](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:18)

ובכך מתיישבת קושיתו הראשונה מלמעלה "מאי סתר יש בתרגום זה מה שתרגם 'כמספד אחאב וכו"". כי חומר ענין התרגום אינו משום שהתרגום מגלה סתרי תורה, אלא שהתרגום הוא שנוי בדברים המתורגמים, כי הוא מפרש דברים שבמהותם הם נעלמים. וזהו הצד השוה שבין שני התירוצים שנזכרו כאן [אי תרגום שאר כתובים, והגלוי שבתרגום "כמספד אחאב"]; שני תירוצים אלו מבוססים על היסוד שהתרגום הוא שנוי בתורה, ולכך יש צורך במצוה לתרגם התורה [וממצוה זו הופקעו הכתובים (תירוץ ראשון)], וכן התרגום עומד כנגד ההעלם שבדברי הנבואה, מחמת שהוא שנוי בתורה [וזהו הגלוי שבתרגום "כמספד אחאב" (תירוץ שני)].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:19
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:19](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:19)

פירוש - בגמרא במגילה ג. אמרו "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע. תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי". ומפשטות לשון הגמרא מוכח שתרגום אונקלוס לא נאמר מפי הנביאים. אך הגמרא במסקנה מבארת שתרגום התורה היה ידוע מזמן, ורק "שכחום וחזרו ויסודום". ולדעת המהר"ל למסקנת הגמרא מבואר שאף תרגום אונקלוס מקובל הוא מן הנביאים. ומעין זה מבואר ברש"י קידושין סוף מט., שכתב: "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף, שהרי בסיני ניתן, אלא שנשתכח וחזר ויסודו, כדאמרינן במגילה 'ושום שכל' זה תרגום". וכן כתב הרא"ש במגילה פ"ג סימן ו, שכיום אין מתורגמן עומד בפני העם לתרגם, כי "מה תועלת יש בתרגום, כיון שאין מבינין אותו. ואין לומר נלמוד מהם שיפרש בלשון שיבינו, דיש לומר דתרגום שאני, שנתקן ברוח הקודש". וכן הוא בספר אמונות ודעות לרס"ג מאמר שני [עמוד 60], ובמאמר תשיעי [עמוד 168] שתלה את תרגום אונקלוס בנביאים. וראה הערה 38. אמנם בסמוך [ד"ה ואף כי] כתב שתרגום דידן הוא הלכה למשה מסיני, וראה הערה 33.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:20
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:20](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:20)

ויסוד דבריו מפורש ברש"י קידושין סוף מט., שאמרו שם בגמרא "המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי, והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף". ופירש רש"י שם "והמוסיף עליו - שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף, אוסיף גם אני בכל מקום שארצה. הרי זה מחרף - מבזה את המקום משנה את דבריו". הרי מבואר מדבריו את שתי הנקודות שנאמרו כאן; (א) בכדי לתרגם את התורה יש צורך בנתינת רשות. (ב) התרגום הוא בגדר הוספה ושנוי. אמנם אפשר לדחות, כי שמא רש"י איירי שם בהוספות שהוסיף אונקלוס על התורה, ולא שעצם התרגום נחשב לתוספת.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:21
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:21](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:21)

פירוש - המקדש אשה על מנת שהוא קריינא [בעל קורא].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:22
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:22](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:22)

"בתמיה, שלא כתרגום שלנו" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:23
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:23](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:23)

"שבא לחסר תוספת התרגום שלנו לומר לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו, כגון 'לא תענה על ריב' [שמות כג, ב], לא תסהיד על דינא, הרי זה בדאי" [רש"י שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:24
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:24](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:24)

כמובא למעלה הערה 20. ועכ"פ מבואר שאינו רשאי לתרגם מדעתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:25
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:25](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:25)

כגון, נאמר [דברים כח, סד] "ועבדת שם אלהים אחרים", ותרגם אונקלוס "ותפלח תמן לעממיא פלחי טעותא", וכפי שציין שם רש"י. וכן פעמים רבות. וכבר כתב הגו"א הרבה פעמים, שאונקלוס תרגם את הענין, ולא המלים [ובספר המפתח לגו"א, עמוד כא, מובא שמונה עשרה פעמים שיסוד זה הובא בגו"א]. וכן הוא ברמב"ן שמות כח, סוף פסוק מא, שכתב: "אונקלוס רדף הענין, ולא הקפיד בלשון, כמנהגו במקומות רבים". אמנם כאן מדגיש שכל הוספה היא על פי הקבלה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:26
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:26](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:26)

"שלו" - של הפסוק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:27
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:27](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:27)

כי שמא יש כאן קבלה להוסיף מלים. והנה בעוד שכאן ביאר כי הוספת התרגום היא על פי הקבלה, הרי בח"א לקידושין מט. [ב, קמה.] נקט כדבר פשוט שלעולם התרגום מוסיף על לשון המקרא, ולא תלה זאת בקבלה. וכלשונו שם: "המתרגם פסוק כצורתו וכו'. דע כי התרגום הוא מדה אחרת מן המקרא, כי הוא הגלוי מן המקרא, וגלוי הזה צריך שיהיה משעור לפי ערך המקרא, והוא תרגום אונקלוס, שקבלו אותו בסיני שתהיה התורה מפורשת ונגלית כמו שראוי לפי ערך המקרא. ואם מתרגם פסוק כצורתו במקום שיש לו גלוי יותר, הוא בדאי. כי המקרא לפי ערך התרגום הוא בקצור יותר, מפני שאינו בגלוי כ"כ כמו התרגום. כי דרך הכתוב להסתיר ולדבר בקצרה. וכאשר מקצר בתרגום, לפי קצור התרגום, שהיה צריך שיהיה בו תוספת, וא"כ לפי זה המקרא שהוא אינו גלוי כ"כ, יותר קצר". וראה הערה 6, שנתבאר שם שלשון הנבואה אינו מפורש כלשון בני אדם.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:28
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:28](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:28)

שני הציורים; של בדאי, ומחרף ומגדף.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:29
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:29](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:29)

מעין משל זה כתב לגבי איסור שבועת שקר [שמות כ, ז], שמבחינה מסויימת איסור זה חמור מהכופר בה', וכלשונו למעלה פל"ט [ד"ה אמנם צד]: "אמנם צד החמור שבו; וזה, כי כל החטאים, אף הכופר בעיקר, וכן עבודת אלילים, אשר החטא בו יתברך, מכל מקום האומר חס ושלום אין אלהים, מכל מקום אין זה ממעט מציאותו יתברך. אבל כאשר יש אלקים, והוא חוטא בשמו כאשר נשבע לשקר, דבר זה ענין אחר, והוא יותר חמור, במה שזה מחלל שמו, המורה על עצמו, והוא מחלל שם כבודו. משל זה, מלך מולך במדינה, ועיר אחת מורדת בו, וממליכים (בלב) [מלך] אחר למלך. ועיר אחת מורדת במלך, מבזה את כבוד המלך, ואומרת כי המלך הזה מלך של שקר, ואין בו אמתות כלל. הנה העיר הראשונה, אף על גב שמרדה במלך, והמליכה מלך אחר, מכל מקום לא עשתה דבר אל המלך בעצמו, רק מפני שהמליכה מלך אחר עליה. ודבר זה מצד מצד המקבל, שמקבל עליו מלך אחר. והעיר השניה לא מרדה במלך להמליך אחר, אבל אמרה כי מלך שקר הוא, וחללה כבוד המלך בעצמו. דבר זה יותר חמור מצד זה, שהיא חללה שם כבודו".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:30
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:30](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:30)

והציור השני [של מחרף] מורה שוב על היסוד שהתרגום נחשב להוספה ולשנוי במקרא, ולכך יש בתרגום שלא כדין משום חירוף וגידוף. אמנם הציור הראשון [של בדאי] אינו מורה על יסוד זה, כי שם הוא בדאי מצד התרגום לכשעצמו, שאומר שכך הוא התרגום, ואין זה כך. אך אין בציור הראשון זיקה בין התרגום למקרא, אלא איירי בתרגום מיניה וביה. והביא לכאן גמרא זו מחמת הציור השני, לבסס יסודו שהתרגום הוא הוספה ושנוי בתורה. ובאופן אחר פירש בח"א לקידושין שם [ב, קמה:], ולפי דבריו שם אף הציור הראשון מורה על היסוד שהתרגום הוא בבואה של המקרא עצמו, וכלשונו: "ואם מוסיף בתרגום, לפי זה המקרא הוא יותר מה שהוא לפי האמת. ולפיכך אם יתרגם הכתוב כצורתו, אז הוא בדאי, כי לפי תרגום שלו היה המקרא (יותר) [פחות] ממה שהוא לפנינו, והרי זה בדאי, שאינו כן. ואם מוסיף עליו לתרגם ולפרש יותר, הוא מחרף ומגדף, וכאילו הוא אומר שהשם יתברך קצר במקום שראוי היה יותר לפרש, וכאילו ח"ו היה נעלם ממנו דבר זה. אבל מה שכתב [הקב"ה] יותר בתורה [כשמתרגם כצורתו], דבר זה אין חרוף וגדוף, שהוא [הקב"ה] פירש יותר. רק דבר זה הוא גדוף, שנתן תורה ללמד אותם, וקצר מן מה שראוי לפרש. כלל הדבר, כי כאשר מוסיף על התרגום, כאילו אומר שהש"י קצר ממה שהוא ראוי, וכאילו אין כחו ויכלתו להשלים את האדם בהשלמה הראויה לו. ודבר זה הוא חרוף וגדוף כלפי מעלה. ועוד יש חרוף וגדוף, כי מאחר שהוסיף על התרגום, א"כ לפי ערך התרגום יש תוספת ג"כ בתורה, והתוספת הזה הוא דבר שאינו. וכאשר יאמר כי התורה נתנה מן הש"י כמו הדבר שהוסיף, והוא דבר שאינו, כך הנותן הוא דבר שאין בו ממש, והכל הוא חרוף וגדוף כלפי מעלה".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:31
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:31](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:31)

שם בקידושין מט., שרש"י פירש "המרגם פסוק כצורתו - שבא לחסר תוספת התרגום שלנו, לומר לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו. כגון 'לא תענה על ריב' [שמות כג, ב], 'לא תסהיד על דינא', הרי זה בדאי". ופירשו התוספות [שם ד"ה המתרגם] בתחילת דבריהם את דברי רש"י: "הרי זה בדאי,, דאדרבה, מצוה הוא להוציא הדין לאורה, אלא הכי מתרגם 'לא תתמנע מלאלפא למאן דמתבעי מינך בדינא'". ["אם ישאלך דבר למשפט, לא תענה לנטות לצד אחד ולסלק עצמך מן הריב, אלא הוי דן אותו לאמיתו" (רש"י שמות שם), והגו"א שם (אות ב) ביאר האונקלוס באופן אחר]. והתוספות שם בשם רבינו חננאל כתבו: "המתרגם פסוק כצורתו, כגון 'ויראו את אלקי ישראל' [שמות כד, י], דמתרגם 'וחזו ית אלהא דישראל', הרי זה בדאי, דשכינה ממש לא ראו, דכתיב [שמות לג, כ] 'כי לא יראני האדם וחי'. והמוסיף עליו, דאמר 'וחזו ית מלאכא דאלהא' הרי זה מחרף, שתולה שבח המקום במלאך. אלא הכי מתרגמינן 'וחזו ית יקרא דאלהא דישראל'". והצד השוה שלפירוש רש"י והר"ח הוא שהברייתא [שאמרה "המתרגם פסוק כצורתו"] דיברה על תרגום פסוקים מסויימים, ולא על כלליות תרגום הפסוקים.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:32
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:32](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:32)

כמבואר בהערה הקודמת. וכן סיפא דברייתא "והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף" לפי פירוש הר"ח איירי רק בפסוקים מסויימים, וכמבואר בהערה הקודמת, ולפי המהר"ל איירי בכל הוספה שתהיה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:33
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:33](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:33)

כאן כתב שתרגום אונקלוס הוא הלכה למשה מסיני, ולמעלה כתב שהיה מקובל מן הנביאים [ראה הערה 19]. ויל"ע בזה. ומהרמב"ם מוכח ש"הלכה מפי הקבלה" היא הלכה למשה מסיני [הלכות נזירות פ"ב הי"ג, ובפהמ"ש נזיר כח:]. ולפי זה אף קבלה מן הנביאים יכולה להיות בגדר זה. וראה בתורה שלימה כרך כד [המיוחד לתרגומי התורה], שהביא בזה שיטות שונות. וכן הוא בתורה שלימה כרך יז [סוף כרך פרשת משפטים].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:34
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:34](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:34)

פירוש - היה אפשר לתרץ בנקל שלצדדין קתני; רבי יהודה איירי בפסוקים מסויימים, שבהם המתרגם מדעתו הוא בדאי ומחרף. אך הגמרא איירי בשאר פסוקים שבהם המתרגם מדעתו אינו בדאי ומחרף. ומתוך שהגמרא לא תירצה כן, מוכח שהברייתא איירי בכל הפסוקים, ולכך קשה ממנה על הבנת ההו"א בגמרא שמתרגם מדעתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:35
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:35](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:35)

וכן כתב בח"א לקידושין מט. [ב, קמה:]: "וזהו הפירוש ברור, כי לא על כתובים פרטיים ומיוחדים נאמר זה, כמו שהוא לפירוש רש"י ולפירוש רבינו חננאל, רק בכל מקום שמוסיף נאמר עליו כך".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:36
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:36](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:36)

"ענין בפני עצמו" - שאינו תרגום מילולי של התורה לארמית, אלא שיש לו מהלך וחשיבות בפני עצמו. וכמו שכתב למעלה [סד"ה בפרק ד' דנדרים] "המקרא בלבד, והתרגום בלבד".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:37
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:37](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:37)

"מפני שאומר שיש להוסיף בתורה, לכך הרי זה מחרף ומגדף, שאומר שצריך התורה תיקון, והיא עצמה חסירה" [לשונו למעלה].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:38
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:38](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:38)

לשונו כאן ש"צריך שיהיה התרגום כפי מה שקבלנו אותו" יבואר בהערה 40. ובח"א לקידושין הוצאת כשר שם בהערה מספר אחת ציין שפירושי הגאונים שהובאה בתורה שלמה כרך יז [עמוד שיג] תואמת לשיטת המהר"ל. וז"ל תשובת הגאונים הרכבי סימן טו: "מהו המתרגם פסוק כצורתו וכו' כך ראינו כי זה המעתיק פסוק מלשון ללשון ואומר כך אמר משה ולכך נתכוון... בדוי הוא... לא נכון לעשות זולתי תרגום דילן שנשמע מן הנביאים [ראה הערה 19]. וזולתו חירוף וגידוף". ושם בסימן רמח נכתב: "ואם אמר אחד מהן וטוען כי לכך נתכוון משה הרי זה בדאי, לפי שאינו יודע מה נתכוון משה". הרי שאף הגאונים למדו שהגמרא איירי בכלליות התרגום, ולא בפסוקים מסויימים. אמנם להלכה המהר"ל סובר שניתן לתרגם התורה לשאר לשונות, וכפי שיתבאר בסמוך.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:39
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:39](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:39)

שהא תינח שאין זה "תרגום", אך דל מהכא תורת "תרגום", מדוע יחשב כבדאי אם תרגם התורה כצורתה. ושאלה זו קשה לפי דבריו כאן, ששם "בדאי" הוא מפאת תורת התרגום, אך לפי דבריו בח"א לקידושין מט. [ב, קמה:, והובא בהערה 30], לא קשה, כי שם נתבאר ששם "בדאי" הוא כלפי המקרא, שהואיל ויחס התרגום למקרא הוא יחס המרובה למעט, ממילא כאשר מתרגם התורה כצורתה עולה מכך שהמקרא אמור להיות מקוצר יותר מהמקרא שלפנינו, ולכך הוי בדאי. וכן קושיא זו לא קשה לשיטת הראשונים שביארו שהברייתא עוסקת בפסוקים מסויימים ומיוחדים, ונקרא "בדאי" רק באותם פסוקים. וקושיתו היא, איפוא, רק לשיטתו, שנקרא "בדאי" מחמת שמורה שזה התרגום, ואין זה התרגום.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:40
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:40](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:40)

ההדגשה זו של אמירה לרבים [וכן יחזור וידגיש בהמשך] טעונה ביאור, דאיזה דין הוא זה, ואיזו חומרה מצטרפת לאמירה לרבים. והנראה בזה, דהנה מצינו שהאיסור של "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה" [גיטין ס:] נאמר רק בקורא לצבור, אך בקורא לעצמו לית לן בה [תענית כח., תוספות תרומה יד: ד"ה דברים, והגהת הגר"א שם ס"ק ב, תו"י יומא ע. ד"ה ובעשור בשם הר"א ממיץ, טור אור"ח סימן מט בשם הרא"ש, תשובות מהר"ם בר ברוך סימן תלז, ומהאי טעמא פסק שם שמותר לקרוא בעל פה שנים מקרא]. וכתב על כך הקרן אורה בתענית כח. [ד"ה גמרא אמר] בזה"ל: "ונראה דעיקר האיסור... בדברים שבכתב לאומרן ע"פ... היינו ללמוד לאחרים, ועל זה נאמר למשה [שמות לד, כז] 'כתוב לך את הדברים האלה', שלא ילמדם לישראל על פה... כי נצטוינו למוסרן בכתיבה. ולכן אסור לקרות בציבור בע"פ, כי קריאת התורה בציבור הוי כעין לימוד לאחרים, וכמנהג קדמונינו לבארן על ידי מתורגמן, ולכן הקורא צריך לקרות מן הכתב. והתורגמן צריך לומר תרגום בע"פ, ולא מן הכתב, כדאיתא בירושלמי [מגילה פ"ד ה"א]... וכן משמע מלשון רש"י ז"ל בפרק הנזיקין [גיטין ס:], שכתב [ד"ה דברים] 'דברים שאמרתי לך בכתב אי אתה רשאי למוסרם לישראל על פה'. אבל כל אדם לעצמו אין כאן איסור לומר פסוק בעל פה". הרי שכאשר מלמד תורה לרבים, אזי יש דין שהתורה תימסר כפי שהיא התקבלה; תורה שבכתב תימסר בכתב, ותורה שבעל פה תימסר בעל פה. ודין זה חל גם על התרגום, שהואיל ונמסר למשה בעל פה, לכך ימסר הלאה בעל פה. ולכך רק במתרגם לרבים יש דין מיוחד שדברי התרגום ימסרו כפי שהם עצמם נתקבלו. וכשם שאין לחרוג מהאופן שבו נתקבל התרגום [אלא לאומרם בע"פ], כך אין לחרוג מהצורה של התרגום, והמתרגם הפסוק כצורתו ברבים, הרי זה בדאי. אך כשאינו מתרגם לרבים, לא נאמר בזה שהתרגום ינתן כפי שנתקבל. וכשם שפירש רש"י בשבת ו: ש"מגילת סתרים" היא מגילה "שהסתירוה מפני שלא ניתן ליכתוב", וכאשר אינה נאמרת לרבים אין בה איסור כתיבה, כך תרגום שאינו נאמר לרבים אין בו דין שיאמר כפי שנתקבל, אלא יכול לאומרו כפי שמבין מדעתו. ולכך לא שייך לומר כפי שהקשה "ומה בכך אם יתרגם הפסוק כצורתו, יהיה כמו שכתוב התורה בלשון תרגום", כי משעה שמתרגם לרבים, חל עליו החיוב לתרגם באופן שנתקבל מסיני, ואי אפשר לומר דל מהכא שם תרגום. וזהו לשונו הזהב שכתב מקודם ש"צריך שיהיה התרגום כפי מה שקבלנו אותו" [ראה הערה 38], שיש כאן דין מיוחד שדברי תורה ימסרו כפי שהם עצמם נתקבלו. ולכך רק במתרגם לרבים חל עליו דין זה, וכמו שנתבאר לגבי האיסור של אמירת דברים שבכתב. ודו"ק.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:41
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:41](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:41)

כשיטת רבנן דרבי שמעון בן גמליאל, והובא למעלה פס"ג [ד"ה ואולי תשאל].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:42
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:42](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:42)

שאם לומד לעצמו, אינו צריך לתרגם כלל, שהרי איירי באדם שמבין לשון הקודש [ולכך יכול לתרגם], ולעצמו לא נצרך לתרגם. הרי שכל תרגום אינו אלא לזולתו.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:43
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:43](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:43)

ואע"פ שנתבאר בבאר הגולה באר השלישי [מ.] ש"כל דבריהם [של חז"ל] הם דברים ברורים, והם עיקר פשט הכתוב", ו"לכך נקרא 'דרשה', כי הוא דרישת הכתוב בחקירה ובדרישה מאוד מאוד" [לשונו שם (מד:)]. ובח"א ליבמות כד. [הוצאת כשר] כתב: "הפשט הוא שורש הכתוב, ומתפשט אחר כך לכמה דברים שמסתעפים, ומשתרגים ממנו כמה ענפים לכל צד" [וראה למעלה פנ"א הערה 49], מ"מ בודאי שיש פשט ויש פשט, ואינו דומה פשט של תרגום לפשט של דרשה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:44
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:44](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:44)

"אלו פיסוק טעמים, ואמרי לה אלו המסורות" [המשך לשון הגמרא שם].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:45
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:45](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:45)

ובמסורת המסורת לרבי אליהו בחור בהקדמה שלישית מבואר שלכך נקראו "טעמים", לפי שהם מורים על טוב טעם בהבנת ביאור המקרא. והרא"ש [נדרים לז:] כתב: "'ויבינו במקרא' זה פיסוק טעמים, שעל ידי הניגון מבינין לחבר המקרא למעלה או למטה". ועיין ברבינו בחיי לבראשית ה, כט, שביאר שלמלה "זה ינחמנו" [הבראשית שם] ישנן שתי כוונות, ולכך היא מוטעמת בשני טעמים. ועיין קול אליהו להגר"א, פרשיות ויגש, שמות, כי תשא, ועוד, שמפרש כמה פסוקים על פי שמות טעמיהם. וראה ראב"ע שמות לג, יט, שנעזר בטעמים לבאר את הפסוק. וראה למעלה פמ"ה [ד"ה ובעל הטעמים]. וכן בגו"א ביאר כמה פעמים את הפסוק לפי טעמיו [בראשית פ"ב אות ח, שמות פכ"ז הערה 75, שמות פכ"ט הערה 189, ויקרא פ"ב הערה 26].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:46
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:46](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:46)

וצרף לכאן דברי רש"י פסחים ג: [ד"ה רכבת], שכתב: "כל חסירות שבתורה לדרוש הן באין". והרש"ש מגילה ג. כתב בהסרו הראשון: "ויבינו במקרא כו' אלו המסורת. נראה דרוצה לומר שהתבוננו לתת טעם על חסירות ויתירות שעל פי המסורה על מה הם רומזים". וראה להלן פס"ו [ד"ה ומה שלא] שביאר שם שנכללו בדרשה זו רק דברים השייכים להבנת הכתוב, ולכך לא נזכרו כאן מקרא סופרים, ועיטור סופרים. ולכך הדגשתו כאן "ושייך בזה לומר 'ויבינו במקרא'".


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:47
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:47](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:47)

וראה למעלה פמ"ט הערה 8, פנ"א הערה 66, ולמעלה הערה 15, שביאר פסוק זה.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:48
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:48](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:48)

ובביאור "כל שכן" זה, צרף לכאן דבריו למעלה ר"פ מט: "מן הדברים אשר הם גלוים וידועים, ומעיד עליו השכל, אחר שנמצאו הדברים הטבעיים אשר ברא השם יתברך, 'חוק נתן ולא יעבור' [תהלים קמח, ו]. ואם בדברים אשר שייך בהם שינוי אינם משתנים, ואיך בתורה, שסדר השם יתברך כמו שסדר כל הנמצאים, איך יהיה שנוי בזה. ודבר זה בארנו הרבה". וראה שם הערה 3, ולמעלה פ"ו הערה 16, ופנ"א הערה 67.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:49
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:49](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:49)

נקודה זו מבוארת גם להלן פס"ז [ד"ה ופירושנו שאנו].


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:50
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:50](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:50)

מעין מה שכתב בדר"ח פ"ה מכ"ב [ערה.]: "התורה היא על כל, שהיא הדבר המביא אל השם יתברך להדבק בו יתברך ביחוד יותר מהכל, ולא כן שאר החכמות. ואילו ידעו בני אדם יושבי חושך להבין מה שרמז החכם בזה, לא היו מבלים ימיהם בדברי חכמי האומות ועוזבין התורה תורת אמת, אשר בצלה אנו חיים". והובא למעלה פ"ט הערה 70, ופי"א הערה 45.


###### Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:51
[Notes by Rabbi Yehoshua Hartman on Tiferet Yisrael 65:51](https://torahapp.org/share/book/Notes%20by%20Rabbi%20Yehoshua%20Hartman%20on%20Tiferet%20Yisrael/r/65:51)

בפרק הבא. וכן מה שדרשו "בסכת בסכת בסכות" [ויקרא כג, מב-מג], שנים חסרים ואחד מלא, מכאן להכשר סוכה שהוא בשלש דפנות [סוכה ו:]. וכן "מועדי ה' אשר תקראו אתם" [ויקרא כג, ב], "אתם" חסר וי"ו, שדרשו [ר"ה כד.] "'אתם' אפילו שוגגים ואפילו מזידים ואפילו מוטעים". וכן חמש פעמים נכתב שם "יעקוב" מלא, וכנגדן חמש פעמים נכתב שם "אליה" חסר, כי "יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבוא ויבשר גאולת בניו" [רש"י ויקרא כו, מב]. וכן הרבה כיוצא בהן. וראה בברטנורא לאבות פ"ג מי"ג.