## Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach

###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 1
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/1)

**ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר** (שמות יג:כ). י"ל כיון דאמר ויחנו באתם, יודעין אנחנו שחנו בקצה המדבר, כי אתם היא קצה המדבר, ואם יש צורך להודיענו שהיתה חנייתם בקצה המדבר, יאמר ויחנו בקצה המדבר ולא יאמר באתם. ונ"ל בס"ד דמצינו שאמר הכתוב ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, והיינו דקאי על יום שביעי של פסח שנטבעו בים, והקשו והלא ביום ט"ו לחודש יצאו ממצרים, ותרצו אם המצודה עודנה קיימת, אע"פ שיצא ממנה הצפור הנצוד בתוכה, לא חשיבה יציאה והצלה, כיון דעודנה קיימת יפול בה עוד הפעם, ברם אם נשברה המצודה אז הצפור בטוח בהצלתו ממנה, ולכן ישראל אע"פ שיצאו בט"ו לחודש לא חשיבה זו יציאה והצלה, כיון דהמצריים עודן קיימים, אך ביום ההוא שטבעו מצרים שנשברה המצודה ונתקלקלה, נחשבה להם ישועה אמיתית:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 2
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/2)

**ולז"א** ויושע ה' ביום ההוא דייקא את ישראל מיד מצרים, וידוע כי ישראל היה מושבם בארץ גושן, והכתוב קורא אותה גושנה, כמ"ש ואת יהודה שלח לפניו גושנה, וכן אמר ויבא ישראל גושנה. והנה אחר אותיות המדבר יש אותיות גושנה, ואמרתי הטעם שנרמזה גושנה אחר אותיות המדבר, לרמוז כמו שהמדבר נקי וטהור מן ע"ז וגילולים, משום דאין בו מושב בני אדם, כן גושנה היתה נקיה וטהורה מן ע"ז וגילולים של מצרים, ואמר הכתוב אע"פ שנסעו מסכות ובאו לאתם שנתרחקו מארץ מצרים, הנה עדיין נחשב להם כאלו הם עודם בגושנה שהיא רמוזה בקצה המדבר, כלומר בסוף אותיות המדבר, מאחר כי המצודה שהיא מצרים עודנה קיימת, ולא נשברה ולא נתקלקלה. ונ"ל עוד הוצרך לפרש ויחנו באתם, כי את"ם אותיות אמ"ת, שהוא סימנא דמשה רע”ה, דהוה בהדייהו, וכמ"ש רז"ל בזוה"ק ע"פ ונתתים לי אות אמת, שאמרה רחב, הכונה הוא סימנא דמשה בעת מנייהו. אי נמי כ"א פעמים אהי"ה עולה מספר אתם, כי שרתה וחנתה עליהם הארת הבינה עלמא דחרותא, שהיא בסוד אהיה אורות המקיפין שהם סוד אמת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 3
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/3)

**וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך** (שמות יג:כא). נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בשם הגאון מהר"ם מלובלין ז"ל, ע"פ צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, פירוש הצדיק יהיה ה' בכל דרכיו, אבל החסיד יהיה בכל מעשיו ע"כ, וצריך לדרשה זו טעם וישוב, ובהרמנותיה דמר אמרתי בס"ד כונה לדרשה זו, ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל ע"פ עיניך לנכח יביטו, שצריך האדם לצייר במהלכו שלשה שמות הוי"ה, שהם א' מימין, וא' משמאלו, וא' לפניו, ושלשה הויו"ת אלו מספרם נכח, וז"ש הצדיק יהיה ה' בכל דרכיו שהוא נזהר לצייר שם הוי"ה במהלכו, והחסיד מצייר שם הוי"ה גם בכל מעשיו הגשמיים, כמ"ש בכל דרכיך דעהו זה מנהגו של צדיק, אבל החסיד מקיים מ"ש התנא וכל מעשיך לש"ש, כי המעשה תתייחס ליד כמ"ש יברכך ה' בכל מעשה ידיך, וביד יש ט"ו פרקים עם הכף כנגד אותיות י"ה בשם הוי"ה, והזרוע כנגד אות וא"ו דשם הוי"ה, הרי רובו של שם רמוז בה. ובזה פרשתי בס"ד לכו לחמו בלחמי, כי ידוע שלשה שמות הוי"ה הנז"ל עולים מספר לחם, ואתם לכו בכונת הלחם הזה שהוא שלשה הויו"ת, שתכוונו בהם במהלך שלכם. ובזה פרשתי בס"ד מ"ש יעקב אע"ה ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול, פירוש בדרך הזה אשר אנכי הולך, ומכוין בו שמות שהם נכ"ח שעולים מספר לחם, ובזה יתן לי שפע מן הלחם הזה לאכול:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 4
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/4)

**והנה** בודאי גדולי ישראל ביציאתם ממצרים היו מכוונים בהילוך שלהם. בשלשה שמות הוי"ה שהם י"ב אותיות כמנין י"ב שעות היום, כי המהלך של אדם בכ"מ הוא ביום ולא בלילה, וכן הם, ולכן היתה הולכת לפניהם הארה של שלשה שמות אלו שהם כנגד י"ב שעות סיום לשמרם בדרך, וז"ש וה' הולך לפניהם יומם, ר"ל אור שם הוי"ה הולך לפניהם בי"ב אותיות שבו, שהם כנגד יומם, ר"ל כנגד שעות היום בעמוד ענן הוא החסד שנקרא ענן השולט ביום. כדכתיב יומם יצוה ה' חסדו, לנחותם הדרך בכל י"ב שעות היום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 5
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/5)

**דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים** (שמות יד:ב). צריך להבין למה צוה אותם לישב לפני בעל צפון, שהוא קליפה גדולה של כלבים שנשארה מכל אלהי מצרים. ונ"ל בס"ד בהקדים המעשה שמספרים על גאון אחד גדול מגאוני אשכנז ז"ל, שהיה בקטנותו בהיותו בן עשר שנים ילד שובב, מדלג על הספסלים, מקפץ על העמודים, עולה על הכותלים, תולה עצמו בחבלים שיורדים מן התקרא וכיוצא בזה, ועכ"ז היה חביב בעיני החכמים יושבי בהמ"ד ואין גוערין בו, מפני שרואין חריפותו, שיש לו שכל גדול ומתענגים על חריפות שלו. והנה פעם אחת עשה אחת מהמעשים האלה בקפיצה ורקוד, ויגער בו ת"ח אחד מחכמי בהמ"ד, ואמר לו בכעס וחימה, הנך עז פנים הראשון שבעולם. ויען ויאמר לו בשחוק, אתה מורי הנך עז השני, וכל הת"ח היושבים שם לא הבינו כונתו של הנער, וישאלוהו מה כונתך בדבר זה לקרות להגוער בך עז פנים השני, ויאמר כונתי על מה שאמרו בגמרא דביצה דף כ"ה, שלשה עזין הן ישראל באומות כלב בחיות תרנגול בעופות, וכיון שהוא קרא לי עז פנים הראשון, אני קורא עליו עז פנים השני (כלומר כלב), כי רז"ל בגמרא מנו אותו שני אחר הראשון. אמרו לו עכ"פ משום שורת דרך ארץ היה לך להניחו שלישי (תרנגול), אמר להם אני נער קטן אין לי כח לדלג שני מדרגות בבת אחת, על כן כיון שהוא הניחני במדרגה הראשונה דחיתיו למדרגה השניה הסמוכה למדרגה שלי, ואין לי כח לישא אותו שני מדרגות כדי להניחו במדרגה השלישית, והוא גרם לעצמו, שאם היה מניח אותי במדרגה השלישית (תרנגול), לא הייתי נוגע בו, כי לא יש מדרגה אחרת אחריה לדחותו עליה, ולא הייתי יכול לישא אותו להעלותו על מדרגה השנית (כלב), שהיא למעלה מן השלישית, כי אני נער יש לי כח לדחות ולא להעלות, ע"כ המעשה אשר תסופר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 6
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/6)

**והנה** פרעה היה עז פנים מאד, כנראה בעשר מכות שבאו, ובכל מכה היה מודה לשלוח את ישראל, ואחר שתוסר המכה מעיז פניו למרוד ולסרב, ושכח רעתו כאלו לא הוכה ולא הודה, ויותר נגלית עזותו אחר מכת החשך, שענה ודבר עזות גדולה לפני משה רע”ה, באומרו לך מעלי אל תוסף ראות פני, כי בראותך פני תמות, וראה כמה עז וקשה היה שדבר בעזות פנים כ"כ נגד משה רע”ה, ולכן אחר שדבר בעזות זו, אמר לו משה רע”ה באותו מעמד כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור וכו', והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים וכו', ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, וצריך להבין והלא פרעה כמה חיות רעות היה לו בפתח ארמונו, דובים ואריות ונמרים וכיוצא שהיו אלו חיל שלו להזיק בהם את מי שירצה להרע לו, ולמה זכר נביחה של כלב, ומאי רבותא בנביחה של כלב כנגד אותם חיות רעות שהם ממיתים ודורסים ומזיקים, אמנם נראה דכונתו בזה על פרעה עצמו שהיה עז פנים, ודומה בעזותו לעזות הכלב, ובשביל כבוד מלכות לעיני הרואין והשומעין לא אמר לו לנכח לא תחרוץ לשונך כאשר חרצת לשונך עתה לדבר דברי עזות עמי, אלא אמר לו לא יחרוץ כלב לשונו, וכונתו עליו שהוא דומה לכלב בעזות, שהכלב הוא עז פנים השני שבעולם, ופרעה דומה לכלב בעזות, והיינו דרכו של כלב, אם נכנס לבית, מכים אותו מכות רבות, והוא צועק בעבורם ומוציאים אותו לחוץ, ואחר אותם מכות חוזר ונכנס, וחוזרים ומכים אותו ומוציאין אותו, ואח"כ חוזר ונכנס, וכעזה"ד, כי עז הוא בחיות, וכן פרעה היתה עזותו דומה לזה, מכה אותו משה רע”ה במכה אחת וצועק שיצילהו, וישלח את העם, וחוזר ומסרב ומכהו עוד, ומודה לשלח וחוזר ומסרב, ולכן קרא אותו בשם כלב, שעזותו דומה לעזות הכלב, וא"ל לא יחרץ לשונו כאשר חרץ עתה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 7
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/7)

**והנה** נודע שפרעה חלם שתי חלומות, אחד בפרות ואחד בשבלים, ואת שתיהם פתר יוסף הע"ה על שבע שנים של שבע, ושבע של רעב, והדבר הזה מוקשה, בשלמא בחלום השבלים יבא נכון הפתרון של שבע ורעב, אבל חלום הפרות מה יש לו שייכות בזה, וגם י"ל למה נכפל דבר זה בשתי חלומות, והן אמת דיוסף הע"ה עשה טעם לכפל החלומות באומרו ועל השנות החלום פעמים, היינו משום כי נכון הדבר וכו' וממהר האלהים לעשותו, הנה הוכרח לומר טעם זה מפני שלא היה אפשר להגיד לו פתרון העקרי של הפרות, ולכך עשאם חלום אחד, והוצרך לפרש טעם על כפל החלום בשנים פרות ושבלים. ונראה, כי פתרון החלום של הפרות הטובות הוא ידיעה על הכסף וזהב שנטל פרעה בשנות הרעב, ושבע פרות הרעות הוא על שבע ימים של זמן יציאת ישראל ממצרים שביום ראשון של פסח שהוא יום ט"ו שיצאו בו ישראל ממצרים נטלו עמהם סך גדול מטוב מצרים, וביום השביעי של פסח לקחו עושר רב שהוא יותר גדול ממה שלקחו ביום ראשון של פסח, כמ"ש רז"ל מה שהיה בבתים נטלו במצרים, ומה שהיה בבתי תשוראות לקחו על הים ורובו היה מאותו הכסף וזהב שאסף פרעה באותם שבע שנים הטובות, ולזה ראה שעלו שבע פרות רעות ובלעו שבע פרות הטובות, ולא נודע כי באו אל קרבנה, כי שבע פרות הטובות הם שבע שנים הטובות, ושבע פרות הרעות רומזים אל שבע ימים של הפסח, שהם רעות היו לפרעה ומצרים, ובודאי יוסף הע"ה ידע כל זה ברוה"ק, אך א"א לגלות פתרון זה לפרעה, ולכך פתר חלום פרעה ככתוב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 8
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/8)

**ואיך** שיהיה בין אם צדקנו בפתרון זה של הפרות, בין אם לא צדקנו, עכ"פ אנחנו רואין שביום שביעי של פסח שטבעו בו המצריים בלעו ישראל כל טוב ארץ מצרים, שזה היה העיקר, ואותו היום היה עיקר המפלה של מצרים בין בנפשות בין בממון, וזה ברור, וכל זה היה מחמת שפרעה רדף אחריהם, וארז"ל מה שבטח לרדוף אחריהם אחר שלקה כ"כ, והוא עצמו גירשם מפחדו על נפשו ונפש עבדיו, היינו מפני שראה שנשארה קליפה זו של בעל צפון מכל אלהי מצרים, ובטח בקליפה זו שהיתה קליפת כלבים, וכמ"ש רש"י ז"ל, ולכך רדף אחריהם ואמר ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי, ומחמת בטחונו בזה הקליפה גרם לו ללקות ביום שביעי של פסח באבוד נפשות שטבעו בים, וגם שבלעו ישראל כל הממון שלהם העצום ורב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 9
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/9)

**ובזה** יובן בס"ד רמז הכתוב והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה, אל תקרי שבעה בשי"ן שמאלית, אלא שבעה בשי"ן ימנית, כלומר והכלבים הם פרעה ועמו שהיו עזי נפש שרדפו אחר ישראל, אחר שהם עצמם גרשום, מפני שבטחו בקליפת בעל צפון שהיא קליפת כלבים, לא ידעו שבעה, ר"ל לא ידעו ולא הבינו מה שיהיה להם יום השבעה שהוא יום שביעי של פסח, שבו יאבדו נפשותם וממונם על הים לפני בעל צפון, שהוא קליפת הכלבים שבטחו בו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 10
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/10)

**ובזה** מובן בס"ד, שצוה השי"ת למשה רע”ה שיחנו לפני בעל צפון הסמוך לים כדי שיטביע בים את פרעה ועמו, שהיו כלבים עזי נפש, ויאבדו לפני הקליפה של כלבים שבטחו בה, ולז"א וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון, שהוא קליפה של כלבים, וסיים נכחו תחנו על הים, קרי בם נכח וא"ו דקאי על יום ז' של פסח שהוא נכח אות וא"ו, כי נכח אות וא"ו באלפ"א בית"א הוא אות ז', תתנו לשון חנינה שיהא לכם ביום ז' של פסח חנינה בנפשות של אויביכם, ובבזה שתקחו מהם, כי גדולה ביזת הים מביזת מצרים, וזו היתה דרך חנינה לפנים משורת הדין, יען כי הבטחת ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כבר נתקיימה ביום ראשון של פסח שיצאו בו ממצרים, ומה שלקחו ביום ז' של פסח היה דרך חנינה, לכך נכח וא"ו תחנו על הים לשון חנינה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 11
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/11)

**ועוד** נ"ל בס"ד, ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים, י"ל דאמאי צריך להזכיר המצר של המקום שהם מגדל מכאן וים מכאן, ודי לומר לפני פי החירות בלבד. ונ"ל בס"ד רמז בזה אל יחושו לישב לפני בעל צפון, שהיה קליפה גדולה של כלבים, כי יש להם זכות התורה שעתידין לקבל להשען עליו, ולכך קרא המקום פי החרות על שם התורה, דכתיב בה חרות על הלוחות, ודרשו רז"ל חירות ממה"מ, חירות משעבוד מלכיות, ופירש לו הדבר יותר בזכרו המֵצָרִים של המקום שאמר לו בין מגדל ובין הים, והכונה הוא רמז המספר שיש בין מספר מגדל שהוא ע"ז, לבין מספר ים, שהוא חמשים, וההפרש הוא כ"ז אלו דברי תורה שנבנים בכ"ז אותיות שהם כ"ב אותיות, וחמש אותיות מנצפ"ך, וז"ש בין מגדל ובין הים, ר"ל זכות התורה שרמוזה במספר שיש בין מספר מגדל למספר ים, ובזכותה אז לפני בעל צפון שהוא קליפה גדולה נכחו תחנו על הים, ולא תהיו יראים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 12
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/12)

**ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר** (שמות יד:ג). נ"ל בס"ד דארז"ל גזרת גלות ת' שנה, היה בעבור שאמר אברהם אע"ה במה אדע כי ארשנה, ולז"א המגיד וירד מצרימה אנוס על פי הדבור, ר"ל בעבור דבורו של אברהם שאמר במה אדע. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב בפרשת בלק שאמר לו בלעם ודבר מה יראני והגדתי לך, כלומר יראה לי דבור של במה אדע, אם נתכפר כולו בגלות מצרים, או אם נשאר ממנו עדיין חלק שלא נתכפר, מפני שיצאו קודם הזמן, כי בלק אמר לו ואגרשנו מן הארץ, וארז"ל כונתו על ארץ ישראל שהיתה ארץ כנען שלא יהיו יכולים לרשת אותה, ולז"א כאן ואמר פרעה על בני ישראל אחר שראה שחזרו לאחור, נבוכים הם בארץ היא ארץ כנען אשר בדעתם לרשת אותה, ועתה נבוכים הם בזכייתה, דאולי לא יזכו לרשתה, מפני כי סגר עליהם המדבר, כלומר הדבור של אברהם אע"ה, שאמר במה אדע, דלכך נגזר עליהם גלות, ועתה נבוכים הם בדברי המקטרג שמקטרג עליהם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 13
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/13)

**ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם** (שמות יד:ה). נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל בפסוק כבד לב פרעה מאן לשלח את העם כלומר הלב שיש בו הבנה נעשה כבד שהוא אבן דומם, שאין בכבד בינה, ולכך מאן לשלח את העם עכ"ד, ולפ"ז כשחזר בו בליל ט"ו בניסן ושילחם ודבר עמהם דברים טובים, ואמר להם הרי אתם ברשותכם, הרי אתם בני חורין, נרפא הלב שלו, וחזר להיות לב מבין שיש בו הבנה, כי משמעות לב הוא הבנה כמו ילבב באיוב, אמנם אחר שנסעו וחזר בו להיות רודף אחריהם הוא ועבדיו, חזר לבו ולב עבדיו להיות נהפך לכבד שהוא אבן דומם שאין בו הבנה, ולז"א ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם, דאחר שנתקן הלב שלהם ונרפא, חזר להתהפך לרעה כאשר נהפך מקודם בתחלת השלוח. או יובן אותיות הלב כסדרן הוא לשון הבנה, אבל אם יתהפכו אותיותיו יהיה בל שהוא לשון בלבול, וגם לשון בלה, מלשון אחרי בלותי היתה לי עדנה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 14
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/14)

**ועוד** נ"ל בס"ד לבב פרעה ועבדיו קאי על תוך אותיות שם פרעה ושם עבדיו שהם מצרים, כי כל תוך נקרא לב כנודע, והנה תוך אותיות שם פרעה הם אותיות רע, ולכך היה מסרב לבלתי שמוע דברי השי"ת, כי נטפש לבו ונעשה בער ולא ידע כבודו יתברך וגדולתו, ולכך בביאה ראשנה שבא אליו משה רע”ה בדבר השי"ת, אמר מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה', אמנם בליל ט"ו לחודש ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים נהפכו אותיות רע מסדרן אשר סדורים בשמו, ונעשה סדרן ער, כי לבו שהיה ישן ותרדמה נפלה עליו, להיות כמו לב בהמה נעשה אותה הלילה ער, ע"ד שאמר הכתוב אני ישנה ולבי ער, שנתעורר להכיר ולהאמין בגדולתו ויכלתו ובכבודן של ישראל, לכך שילחם בכבוד, אמנם אחר שנסעו מאתו חזר ונהפך תוך שמו מן סדר ער לסדר רע כאשר היה בתחלתו, וכן נמי עבדיו שנקראים בשם מצרים, התוך של שמם שהוא לב שלהם שהוא אותיות צרי שהוא לשון רפואה, כמו הצרי אין בגלעד שנתרפאו בליל ט"ו, כשהסכימו בשילוחם ועזרו ביציאתם, ככתוב בפרשת בא, ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם, שאז נעשה צרי לרעתם ונרפאו, הנה בעתה כשחזרו בהם שרוצים לרדוף אחריהם, נהפך לבם שהוא אותיות צרי להיות נקרא למפרע ירץ, שהוא לשון שבירה, כמו עשוק ורצוץ, וכן את מי עשקתי ואת מי רצותי שנהפך לבם לרצץ את ישראל, כדכתיב אמר אויב ארדוף אשיג וכו' אריק חרבי תורישימו ידי, ולז"א ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 15
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/15)

**ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו** (שמות יד:ה). נ"ל בס"ד, הציעו בזה שני דברים אשר על ידם ימצאו טעם היתר להיות רודפים אחר ישראל ולא יאשמו בדבר זה, והוא כי אנחנו יצאנו י"ח לקיים רצון ה' אלהי ישראל, כי מה שאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך למען הראותך כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ, כבר נעשה רצונו בזה על ידי הסירוב שסרבנו, שבזה הרבה אותות ומופתים ונראה כוחו, ונעשה סיפור כבוד שמו בכל הארץ, ואם לא היינו מסרבים כמה פעמים זא"ז, לא היה נעשה כל זה הסיפור, והנה בעתה כבר נתקיים זה הדבר של בעבור זאת העמדתיך, ואין צורך פרסום יותר מזה, וגם דבורו שאמר שלח עמי ויעבדוני ג"כ נתקיים, כי באמת שלחנו את ישראל מעבדינו, ולכן עתה אם נרדוף אחריהם אין לנו עון בזה, ולא יקרה לנו מקרה רע, וע"פ הצעות אלו אז אסר את רכבו ואת עמו לקח בלתי מורא ופחד, וז"ש מה זאת, כלומר מה שאמר בעבור זאת העמדתיך למען הראותך כחי ולמען ספר שמי, כבר עשינו רצונו בדבר זה ע"י סרובינו שלקינו בכמה מיני מלקיות, ובזה נעשה סיפור שמו, וגם על דבר שאמר שלח עמי ויעבדוני ג"כ קיימנו רצונו, כי כבר שלחנו את ישראל מעבדנו, ולכן מחמת הצעות אלו שהציעו ביניהם, אז אסר את רכבו ואת עמו לקח עמו, בלתי מורא ופחד, כי אמרו עתה אחר שנעשה רצונו לא יקרה להם מקרה רע אם ירדפו אחריהם, כדי להשלים סך השנים של ברית בין הבתרים, וגם כדי ליטול ממונם שהשאילום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 16
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/16)

**ועוד** נ"ל בס"ד לפ' הכתוב מה זאת עשינו וכו', ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל מצרים ראשה מ"ם פתוחה וסופה מ"ם סתומה, להורות כי המזל שלה היה מחייב באותו זמן דעבד הנכנס בה מוצא פתח פתוח להכנס ולהשתעבד שם, אבל פתח היציאה סתום לפניו, דאין לו פתח פתוח לצאת, כי שם העבד לא ירים ראש לצאת לחרות, ולכך מ"ם שבסופה סתומה, אמנם ביציאת ישראל מהם שירד הקב"ה המערכה וביטל חיוב המחייב מזל שלהם, והוציא את ישראל מתוכם לחירות, ולא עוד אלא גם ערב רב עלה אתם, שאז מצרים נקראת מצרימה שנוסף בה אות ה', ועי"כ מ"ם השניה שהיתה סתומה נעשית פתוחה. ואמרתי בזה רמז נכון בעזה"י, והוא, דאות ה' אשר נעשית בסופה יש בה שני פתחים, אחד גדול ואחד קטן, והיינו פתח הגדול רמז ליציאת ישראל מארצם, ופתח הקטן רמז ליציאת ערב רב, ובזה יובן מ"ש הכתוב וגם ערב רב עלה אתם, קרי בה עלה את מ"ם סתומה, כי במקום מ"ם סתומה שהיתה בסוף נעשה אות שיש בו פתח גם לערב רב להעלות משם. ובזה יובן ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, רמז הכתוב בתחילת ביאתם למצרים מה שיהיה להם גם אח"ז, שתשתנה מצרים לשם מצרימה כדי שיהיה להם יציאה ממנה, ולז"א הבאים מצרימה, ר"ל באו למקום שסופו להיות נקרא מצרימה בתוספת אות ה', שיש לה שני פתחים ליציאה, וזה היה להם בזכות יעקב, ולז"א את יעקב כלומר בזכותו של יעקב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 17
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/17)

**ובזה** יובן בס"ד טעם נכון אשר נוסף ליוסף הצדיק אות ה', בהתחלת שליטתו במצרים ביום שהוציאוהו מן הבור, דכתיב עדות ביהוסף שמו, שבא מלאך גבריאל והוסיף לו אות ה', והטעם להורות בזה כשיגיע זמן יציאה של ישראל מן כור הברזל הזה של מצרים, יהיה נוסף בעבורם אות ה', על מצרים, ותהיה נקראת מצרימה, ואז יהיה נעשה בה שני פתחים פתוחים ליציאתם משם, ולכך נוספה אות ה' ליוסף ביום שיצא מן הבור ונפסק חוט העבדות ממנו, כי באמת כל ישראל נקראו על שמו, כמ"ש רז"ל ע"פ חון תחון שארית יוסף, וכן הוא אומר גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 18
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/18)

**ובזה** יובן בס"ד, מה ששלח יוסף הע"ה ליעקב אע"ה רדה אלי אל תעמוד, ופרשנו בס"ד בסה"ק בן איש חי, כונתו לומר רד ה"א אלי, שנוסף לי אות ה' בשמי, והיינו שבזה בישרו כי תוספת אות ה' בשמו מורה שלעתיד יהיה נוסף אות ה' בשם מצרים ותהיה מצרימה, שיש בה שני פתחים פתוחים לצאת מתוכה, ועל כן אל תירא לרדת כאן. ובזה יובן בס"ד מ"ש השי"ת ליעקב אע"ה בחלום הלילה קודם שירד למצרים אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך, והיינו שבשרו כי את מצרים שאין בה פתח ליציאה, יעשה אותה בעבורו מצרימה, בתוספת אות ה' ה' שיש בה שני פתחים, ועל כן לבך בטוח כי אנכי אעלך גם עלה, כלומר אעלך בפתח הקטן של אות ה' אתה לבדך קודם כל בניך, וגם עלה את בניך כולם בפתח הגדול, ויוסף בזקף גדול שנוסף לו אות ה' בשמו, ביום שנזקף ונעשה גדול במצרים, ישית ידו על עיניך, כי מן תוספת אות ה' שלו תדע ותבין על תוספת אות ה' שאני מבטיחך עליה, להיות נוספת על מצרים ותהיה מצרימה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 19
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/19)

**ועתה** נשובה לדברי פרעה ועבדיו שאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו, והיינו כי הם הרגישו מכח השר שלהם בתוספת אות ה' שנוסף על שם מצרים, ובזה אבדו הסגולה שהיה להם מן חיוב המזל שלהם, שאין יציאה לשום עבד ממצרים באותו זמן, דלכך סוף מצרים היא מ"ם סתומה, וחשבו שהם גרמו לעצמם אבוד הסגולה הזאת שהיתה בארצם, מפני כי ישראל היו עבדים שם, והם ברצונם שלחו אותם, כדכתיב ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל וכו', וכתיב ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ, וכיון שהם הכריחו אותם לצאת, נמצא בידם פתחו להם הפתח של היציאה ואבדו הסגולה הזאת שהיתה להם בארצם, ולכן עתה היו מעיהם מתחתכין, וחרה אפם על עצמם ואמרו מה זאת עשינו, ר"ל אותיות מ"ה שנתחדשו בשם מצרים להיות נקראת מצרימה, דאות מ"ם הסתומה נעשית מ"ם פתוחה, שיש בה פתח אחד פתוח, ולא עוד אלא שנוסף עמה אות ה' שיש בה שני פתחים פתוחים, הנה אנחנו בידינו עשינו חדוש זה של מ"ה, שבזה אבדה הסגולה שהיה לנו בארצינו, יען כי אנחנו ברצונינו שלחנו את ישראל מעבדינו, שאמרנו להם קומו צאו, והכרחנו אותם על היציאה שיצאו מארצינו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 20
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/20)

**ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו** (שמות יד:ו). נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל, שיש חמשה דמים טמאים, ופרעה ועמו היו יונקים מהם ומתגברים בהם, וכנז' בשער הכונות, ואלה החמשה דמים טמאים הם מספר ר"ך, כי ה"פ דם הוא ר"ך, וז"ש ויאסור את רכבו, חלק התיבה לשתים וקרי בה ר"ך בו, (שנתקשר ונדבק ונתחבר) [שנתכוון להתקשר ולהדבק ולהתחבר] בחמשה דמים טמאים, ובזה התגבורת את עמו לקח עמו. או יובן ויאסור את ר"ך בו, רמז לקליפת הנפילים שהם עזא ועזאל שנקראו נפילים גי' ר"ך, והוא אסר וקשר קליפתם בו כדי להתגבר על ידם, כי פרעה אמגושי הוה, וכנז' בגמרא. אי נמי ויאסור את ר"ך בו, הוא קטרוג של ר"ך שנים, שנתחייבו השבטים גלות בעבור צער יעקב אע"ה שגרמו לו במכירת יוסף הע"ה כ"ב שנים, והם היו עשרה, ולכך עולה להם ר"ך שנים, כי עשרה פעמים כ"ב עולה ר"ך, וכנז' בספר זרע ברך ז"ל, ואסר קטרוג זה של ר"ך שנים שחייבים בם, והם לא ישבו ר"ך אלא רד"ו, ובזה את עמו לקח עמו לרדוף אחריהם להביאם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 21
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 21](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/21)

**ואת עמו לקח עמו** (שמות יד:ו). נ"ל בס"ד הכונה לקח כח כל ע' שרים של ע' אומות, כי מצרים היתה ראשונה, וגם לקח כח האמה שפחה בישא היא פלונית, ומספר אמה הוא מ"ו, ועם ע' כוחות של ע' שרים, הרי צירוף אותיות עמו, וז"ש ואת עמו שהוא ע' ומ"ו הנז' לקח עמו לעזרתו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 22
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 22](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/22)

**ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשים על כלו** (שמות יד:ז). י"ל הול"ל על כולם לשון רבים. ונ"ל בס"ד דידוע דאותיות השם של כל דבר ודבר הם צנורות שלו, וכן הוא בספירות ובשמות העולמות הקדושים, וכן הוא בסט"א ג"כ, וכמ"ש הרב ערבי נחל על פסוק נפש חיה הוא שמו, וידוע כמו שיש עשר ספירות בקדושה הידועים בשמותם, כן יש עשר ספירות בקליפה, וגם הם נקראים שמותם כשמות העשר ספירות שבקדושה. כי זה לעומת זה עשה האלהים. וידוע שישראל יונקים חיותם ופרנסתם מן המלכות דקדושה, כי על ידה ישתלשל השפע שלהם, ולכן היא נקראת בשם אם לישראל, בסוד מ"ש רז"ל כל ישראל בני מלכים הם, והם יונקים מכל חמשה אותיות מלכות אשר בשמה, כי בקדושה ליכא פירודא, שכל חמשה אותיות של שם המלכות, הם צינורות וכלים קדושים, שיכילו בתוכם כל מדרגות שפע הקדושה שיש בספירה זו של המלכות דקדושה, ועל זה רמז הכתוב לך אכול בשמחה לחמך, בשמחה אותיות בחמשה כלומר חמשה אותיות של המלכות, כי כולם הם קדושה גמורה ולית בהו פירודא, אבל העכו"ם יונקים מן מלכות דקליפה, דהיינו מן אותיות חלק הטוב שיש בה הבלוע בתוכה, כי מן גוף הקליפה שהוא רע גמור שבה אין יניקה, כי הרע לבדו נחשב מת, ואין הנאה מן המת, ולכן גופה של קליפה שהוא חלק הרע שבה א"א להתקיים לבדו בלתי חלק הטוב המתערב בו, ועל כן כל היונקים מן הקליפה הם יונקים מחלק הטוב הבלוע בה בלבד:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 23
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 23](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/23)

**והנה** מלכות דקליפה יש בשמה אותיות מת בראשה וסופה, ואלו מורים על גופה של קליפה שהוא הרע שבה, ולכן הם אותיות מת כמשמען, כי חלק רע לבדו מת הוא, וקיומו וחיותו הוא מן חלק הטוב שבלוע בתוכו, ולכן אותיות לכו שעומדים בתוך אותיות מת שבשם מלכות דקליפה, הם מורים על חלק הטוב שבלוע במלכות דקליפה, והם כמו נשמה שלה שמקבלת חיות מהם, שהם כמו נשמה העומדת בתוך הגוף, כן אותיות לכו עומדים בתוך אותיות מת, שהם מורים על הרע שהוא גוף הקליפה, ולכן אותיות לכ"ו שהם מורין על חלק הטוב הבלוע תוך הקליפה, עולה מספרם נ"ו, וידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי אותיות נ"ו הם סוד הגבורה, וידוע ג"כ מ"ש רבינו האר"י ז"ל כי חלק הטוב הבלוע תוך הקליפה ויונקת ממנו הנה הוא בסוד הגבורות, ולכך יכולה הקליפה לינק ממנו, כי מן החסדים אינה יכולה לינק:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 24
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 24](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/24)

**וכל** זה הוא במלכות דקליפה שנפרדים חלק הטוב שבה מן חלק הרע שהוא גוף של הקליפה, מפני שאי אפשר שיתערב הזהב עם העפר, ומוכרת שיהיו נבדלים זה מזה, ולכן נבדלים אותיות מת שהוא הקליפה, מן אותיות לכו שהוא חלק הטוב, אבל במלכות דקדושה שכולה טוב וקדושה, אין פירוד באותיות מלכות, ולכן אין אתה קורא שם צירוף מת ח"ו, אלא כל אותיות מלכות הם צירוף אחד ונקראת מלכות שלמה, ולכן תמצא בדברי רז"ל אומרים שצריך האדם לקבל עול מלכות שמים שלימה, דקדקו למנקט שלימה, ללמד כי מלכות שמים שכולה קדושה שם תמצא כל אותיותיה צירוף אחד שלם, שהיא נקראת בשם מלכות אשר אותיותיה שוין כולם בשלימות, ואין שם פירוד בין אותיות מת ובין אותיות לכו, כאשר ימצא במלכות דקליפה, שנחלק השם שלה לשני צרופים שהם צירוף מת, וצרוף לכו, אלא שם הוא צירוף אחד שהוא צירוף מלכות שלם בחמש אותיות. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם, כלומר אחד אלו ישראל שנקראו גוי אחד בארץ, באחד יגשו שיונקים מן צרוף אחד שבמלכות דקדושה, בסוד כל ישראל בני מלכים הם, שיונקים מן המלכות דקדושה ששם הוא צרוף אחד, ואינה נחלקת לשני צרופים, ולכן ורוח הטומאה לא יבא ביניהם, מה שאין כן העכו"ם יונקים מן מלכות דקליפה, ששם היא נחלקת לשני צרופים, כי א"א שיתערבו ביחד הטהור והטמא יחדיו, וא"א שיתערב הזהב עם העפר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 25
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 25](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/25)

**ובזה** יובן בס"ד הכתוב בתהלים סי' ל"ד על הצדיק שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, דקאי על ספירת המלכות שהיא עשירית. וידוע דהעשירי במספר הקדמיי הוא נ"ה, וז"ש אחת מהנה ר"ל מן נ"ה, דאותיות מ"ה של מהנה, יהיו אותיות השמוש, והכונה אחת מן הספירות שהיא ספירת המלכות שהיא עשירית מספר נ"ה לא נשברה אצלו, להיות שני צרופין, מת לחוד, ואותיות לכו לחוד, אלא הוא יונק ממנה בצרוף אחד שלם בכל אותיות שבה, ולא נשברה להיות שני צרופים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 26
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 26](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/26)

**ובזה** יובן בס"ד הכתוב בישעיה ס"ו המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת בתוך אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדיו יסופו נאם ה', וצריך להבין אומרו אחר אחת בתוך מה עניינו, ובזה מובן שהם רשעים גמורים אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר, ולכן אין להם יניקה מן אותיות מלכות דקדושה, אלא יונקים מן מלכות דקליפה שהם יונקים מן צירוף אחד שהוא בתוך, דהיינו מן צירוף לכ"ו בלבד שעומד בתוך אותיות שם המלכות דקליפה, וגם לפי הכתיב דכתיב אחר אחד ג"כ יבא הרמז הזה לנכון ביותר, דהיינו אחר צירוף אחד בלבד שעומד בתוך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 27
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 27](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/27)

**נמצא** העכו"ם יונקים מן אותיות לכ"ו שבמלכות דקליפה, שהם אותיות של חלק הטוב הבלוע בתוך הקליפה. ובזה יובן בס"ד מ"ש פרעה להמצריים כשבאו לבקש ממנו חיות לפרנסם ברעב, ואמר להם לכו אל יוסף כל אשר יאמר לכם תעשו, כלומר אני יניקתי מן אותיות לכ"ו דוקא, ועכשיו יניקה זו היא אצל יוסף, שהוא לקחה, באמרי אליו אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי, דהבאר שהיינו יונקים ממנו נעשה אצלו, ולא נשאר אצלי כלום כדי שאתן לכם, ולכן כל אשר יאמר לכם תעשו, כי מפיו אתם חיים, ומידו אתם נזונים, כאשר אמרתי לו ועל פיך ישק כל עמי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 28
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 28](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/28)

**וז"ש** ויקח שש מאות רכב בחור וגם כל רכב מצרים ושלישים ג"כ, וכל אלו לקחם על סמך של אותיות כל"ו שבשם מלכות דקליפה, להמשיך להם כח מן אותיות כל"ו, ונכתב כאן בסדר כל"ו ולא בסדר לכו כאשר הם עומדים, לרמוז בה לשון כליה, כי סוף אותיות אלו של לכ"ו להיות כלו ממנו ומאלו שהביאם ולקחם עמו, ואדרבה יעשו בהם כליה שנטבעו בים, שנסתלקו כוחות שלשה אותיות אלו מן פרעה ומצרים ולא נשאר אצלם אלא רק אותיות מ"ת דמלכות שהם רע לבדו, ולכך נאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, שפרחו מהם כוחות של אותיות לכ"ו, ולא נשאר אצלם אלא אותיות מ"ת, ואין כח והנאה נמשך מן המת, ולכך כלו כל אותם המצריים שבאו על הים, וגבר ישראל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 29
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 29](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/29)

**וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם ויראו מאד** (שמות יד:י). נ"ל בס"ד מה שאמר נסע ולא אמר נוסעים, לרמוז כי שר מצרים שהיה שמו מצרים, היה ראש כל השבעים שרים של אוה"ע, והיה כלול בו כוחות כל ע' שרים, ולא בא עליהם בכח עצמו בלבד, אלא בכח כל ע' שרים, וישראל ראו ראיה שכלית בעין השכלית שלהם, כי מצרים הוא השר הנקרא מצרים, נס ע' אחריהם, כי לא הוא לבדו נס אחריהם, אלא נס בכח כל ע' שרים אחריהם, לכן ויראו מאד, והיינו נסע חלקנה לשתים וקרי בה נס ע':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 30
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 30](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/30)

**אי** נמי נ"ל בס"ד, דידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל אותיות נ"ו רומזים לגבורה, כי ה"ג דמנצפ"ך יתחלקו לחמשה, כל חלק הוא נ"ו, כי מנצפ"ך הם פ"ר דינים, וה"פ נ"ו עולה פר, אך גם החסדים הם פ"ר כמנין רב חסד, ויתחלקו לחמשה חלקים כל חלק הוא מספר יום, כי יום כנוי לחסד בסוד יומם יצוה ה' חסדו, והנה אחרי אותיות מ"ה יש אותיות נ"ו שהם גבורה, ולז"א ראו בעין השכלית, כי מצרים הוא השר הנקרא מצרים נוסע אחריהם, חלק התיבה לשתים וקרי בה אחרי מ"ה, רמז לגבורה שהיא נ"ו שעומדים אחרי אותיות מ"ה שבא עליהם בתוקף הגבורה, ולכן יראו מאד, וא"ל משה רע”ה אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום, ר"ל ה' יום, דהיינו חמשה פעמים נ"ו יעשה אותם לכם חמשה פעמים יום שהוא חסד:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 31
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 31](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/31)

**ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו** (שמות יד:טו). נ"ל בס"ד, ע"פ מ"ש בסה"ק בן איש חי פרשת שמות, בפסוק לדעה מה יעשה לו, דאיתא בזוה"ק מ"ה דמשה רומזים לגאולה, והם אותיות מ"ה של ראש וסוף הקם תקים, ואות ש' דמשה רמז לגלות, ולכן עמדה אחותו מרחוק לדעת אם אותיות מ"ה שיש בשמו יעשה לו גאולה מהם, דאע"ג דעדיין לא נקרא שמו משה, ראתה ברוה"ק שנקרא שמו משה בשמים ממעל קודם שיולד, וכנז' בזוה"ק ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 32
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 32](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/32)

**ובזה** פרשתי בס"ד רמז הכתוב בפרשה זו, דכתיב ויקח שש מאות רכב בחור, רמז הכתוב שרצה להתגבר באות ש' דמשה, הרומזת לגלות, ויש בה שני חור כי בצורת ש' יש שני אווירין בתוכה שהם ב' חורין, וזה נרמז באותיות בחור אם תחלקנה לשנים נקראת ב' חור. ובזה יובן כאן א"ל הקב"ה מה תצעק אלי, פירוש אותיות מ"ה שבשמך תצעק אלי, לעשות פעולתם שהיא הגאולה של ישראל, ולכן דבר אל בני ישראל ויסעו לים, כדי להשלים להם גאולה מיד מצרים ע"י שאטביע המצריים בים סוף:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 33
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 33](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/33)

**ובזה** יובן הכתוב מ"ש ישראל למשה רע”ה מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים, פירוש אותיות מ"ה שיש בשמך שבהם תהיה הגאולה עשית לנו בהם פעולה של גאולה רק על היציאה בלבד, וזהו להוציאנו ממצרים, דמה תועלת יש ביציאה לבדה אם יחזרו המצריים לכבוש אותנו, דצריך שתהיה בהם גאולה שלימה, וכי בעבור היציאה בלבד נתנו אותיות מ"ה בשמך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 34
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 34](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/34)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד דכתיב מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו, ואקדים לפרש בס"ד תחלה מקראי קודש בתהלים מזמור כ"ב, בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו. אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו. ויש במקראות אלו דקדוק גדול, חדא מה ענין הכפל הזה שכפל ההבטחה שלשה פעמים תכופים בזא"ז, וסגי לומר בך בטחו אבותינו אליך זעקו ונמלטו, ועוד למה בבטחו הראשון והשני לא אמר ולא בושו, ורק בבטחו השלישי אמר ולא בושו, ועוד למה אחר בטחו הראשון לא אמר אליך זעקו ונמלטו, ועוד איך אומר בך בטחו ולא יבושו, מי זה אשר יבוש מחמת הבטחון, ומה הבושה שיגיע לו מן הבטחון:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 35
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 35](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/35)

**ונראה** לפרש בס"ד, כי הנה אנחנו רואין שיש שלשה מדרגות בבטחון, הא' אדם העומד בצרה הוא בוטח בהשי"ת שיצילהו מצרתו, ומקוה שיעשה לו נס להצלתו, אך אין זה בטחון אמיתי וחזק, דלעולם י"ל אין זה סומך ממש על הבטחון הזה, והוא מסתפק בדבר אולי לא יהיה לו נס ולא נושע מצרתו, ועכ"ז הוא מצייר בדעתו וחושב שיעשה לו נס, דמה הפסד יש לו אם יחשוב וצייר בלבו נס ישועתו, דאדרבה בזה התקוה יהיה לו הנפשה ונחת רוח, ויותר טוב לו מן היאוש שמתייאש מן הישועה, אבל האמת הבטחון רופף בלבבו, על כן הוא דואג ומצטער בעבור הצרה שלו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 36
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 36](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/36)

**והבטחון** הב' הוא שיש לו בטחון שלם ואינו מצטער, ואינו דואג בלבבו על הצרה, אלא ברור לו שיעשה לו הקב"ה נס להצילו, ואין לו שום ספק בדבר זה, יען כי הוא מלומד בניסים שבאו עליו צרות כמה פעמים, ועשה לו השי"ת נס וניצול מהם, אך הבטחון הזה שהוא גמור ושלם אינו מודיעו לשום אדם, אלא הוא מונח וסגור בלבו דוקא, והוא כענין שאמרו בגמרא דתענית דף כ"ז על אשתו של רחב"ד שהיתה רגילה להחם התנור כל ערב שבת, שמנחת בו קוצין שמעלים עשן, מפני הבושה שכל שכנותיה אופות לחם בביתם לכבוד שבת, ועולה עשן מן התנורים שלהם בחצרותיהם, והיא אין עולה עשן בביתה, כי אין להם לא אפיה ולא בישול בקדרה, והיה לה אשה שכנית שלה, ואמרה זו האשה אני יודעת שאין להם לא אפיה ולא בישול על מה ועל מה עולה העשן מביתה של זו, אלך ואראה, והלכה וטרפה על הדלת כדי שיפתחו לה ותכנס לראות, ואשתו של רחב"ד מחמת הבושה קפצה ונכנסה לחדר אחר שהיה לה בביתה, ונעשה לה נס ונתמלא התנור לחם, והערבה שהיתה מונחת רקנית אצל התנור נתמלאה בצק, וזו האשה שדפקה על הפתח פתחו לה הדלת א' מבני הבית, והלכה למקום התנור שיוצא ממנו העשן, וראתה התנור מלא לחם, ותצעק על אשתו של רחב"ד ותאמר פלניתא פלניתא הביאי מרדיך להוציא בו הלחם מן התנור, כי הלחם התחיל להיות נחרך באש, ותען אשתו של רחב"ד הנה אנכי ג"כ נכנסתי לחפש על המרדא להביאו, ואמרו שם בגמרא תנא אף היא להביא מרדה נכנסה מפני שמלומדת בנסים היתה, כלומר אל תחשוב ששקרה ח"ו מפני הבושה, אלא באמת כך היתה כונתה שנכנסה לחדר לחפש על המרדא להביאה כדי להוציא בו הלחם מן התנור מפני שבטחה בלבה, כיון דבאה זו השכנית לראות ודאי יעשה הקב"ה לה נס שיתמלא התנור לחם, כדי שלא תתבייש, שכבר היא מלומדת בנסים כיוצא בזה, ולכך נתעכבה בחדר שנכנסה לחפש על המרדא להביאו, והרי זה בטחון השני שאמרנו שהאדם לבו חזק ושלם בבטחון, דאין לו ספק בדבר הנס, שודאי יעשה לו הקב"ה נס, אך כל הבטחון החזק הזה הוא עצור בלבבו שלא גילה אותו לאחרים, וכמו ענין אשתו של רחב"ד הנז' שהיה לה בטחון חזק שיעשה לה נס שיתמלא התנור לחם, ונכנסה להביא מרדה, אך לא גילתה ולא הגידה לפני אחרים שהוא נכנסת להביא המרדא, אלא נכנסה בסתם, ואחר ששמעה מן השכנית שהתנור מלא לחם תביאי מרדיך, אז אמרה גם אני להביא המרדא נכנסתי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 37
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 37](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/37)

**ובטחון** השלישי הוא שיש לו בטחון גמור ושלם שיעשה לו הקב"ה נס, וקודם שיהיה הנס יגלה הדבר לאחרים שיהיה נעשה לו נס כו"פ, וגם יעשה מעשה על המונח הזה של הנס, ואינו חושש פן לא יזכה לנס, ויהיה לו בושה וכלימה במונח הזה שעשה, והענין הוא כמעשה שהיה שהובאה בספר מסע ירושלם, על הרב הגדול מהר"ר משה גלאנטי ז"ל (רבו של הרב פר"ח ז"ל), שהיה רב בירושלם תוב"ב אחר הרה"ג רבי שמואל גרמיזאן ז"ל, וז"ל ספר המסע הנז'. הנה זה כחמשים ומאת שנה, ונפש המון תושבי ירושלם שחוחה מדאגה וראשם כפוף וקודר מדאבון, כי כמעט עבר החורף, ועוד לא נראה אף עב קטנה ככף איש ברחבי פני השמים, להודיע את קול המון הגשם, ושם לא בלבד בעבור יבול ותבואה צריך הגשם, אלא גם צריך לשתיה, ואם לא יתמלאו הבארות מן הגשם יאנקו האדם והבהמה יחדיו, וכבר הטהרו כל הבארות אשר בהם יגרו מי המטר, ועיני כל יחלו למטר המשפיע חיים מסביב, אך ארובות השמים סוגרו והיהודים והישמעאלים והנוצרים פרשו כפם בתפלה, התענו בצום נפשם ונסעו המונים המונים לקבר רחל אמנו זיע"א בקרבת בית לחם, ואל קבר דוד הע"ה, וגם הגוים ההם אל היכלי מקדשיהם, אך השמים סוגרו וארובותם לא נפתחו ויכלא הגשם מהארץ:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 38
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 38](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/38)

**אז** שלח הפחה אל ראש הרבנים בירושלם, הוא השיבה התמים רבי משה גלאנטי ז"ל, להפחידו בדברים האלה, כי יגרשהו עם כל היהודים מהסתפח בירושלם ובנחלת הקודש, אם לא יביא מטר עד השלישי, כי רק באשמת היהודים סגרו השמים את רחמם, ואתם הנכם מתפארים להיות עם בחיר ה' בקראכם אותו אבינו אתה, תנו לנו מופת על זאת בעת הלחץ, והראונו כי ישמע אל תחינתכם, ואם לא חי הנביא, כי כאשר דברתי ככה אעשה. ותהי מקהלת היהודים נבוכה מנבקת הרוח, וראש הרבנים מהר"ם גלאנטי ז"ל הנז' העריך צום שלשת ימים, ומאין הפוגות בכו והתחננו אנשים ונשים וטף לפני חומת ההיכל יומם ולילה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 39
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 39](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/39)

**ביום** השלישי בנטות השמש לערוב, צוה הרב ז"ל הנז' אל כל המקהלה ללכת אתו אל קבר שמעון הצדיק ז"ל זיע"א להתפלל שם בעד הגשם, וכל אחד מאתם האנשים והנשים יקחו בידם מטפחות וחריטי גשם מעטפות ונעלים, כי שיבתם מן קבר הצדיק ז"ל יהיה שטף הגשם, וכלמו שמעו כן תמהו על הנבואה הלזו, כי השמש זורחת בתוקפה על הארץ, ואין עב בשמים אפילו כפסת יד. אך המה עשו כאשר צוה הרב ז"ל, וילבשו מנעלים של גשם שוטף, ויקחו בידם המטפחות המגינים מן המטר, וילכו אחרי רבם התמים הנז', ויצאו מן שער העיר הצפוני הנקרא באב איל עמוד, ויהי בראות, פקיד המשמר היושב בשער ההוא את שפעת האנשים האלה, מלובשים כולמו כהולכי תחת גשם שוטף, לא יכול להתאפק מלשחוק, ובספרם אליו נבואת הרב התמים ז"ל הנז' המכזבת את עצם השמים לטוהר, חרה אפו בעוז ויך את הרב בפניו, אך בהשקט הדומיה הביט הרב בפניו, ויסע הלאה עם עדתו עדי הגיעם אל עמק יהושפט אל קבורת שמעון הצדיק, ויכרע הרב על ברכיו, וישתטח על ראש הקבר, וכל המקהלה מסביב לו, וישאו קולם ביליל ובכי ותחנה, אך הרב לחש כפי סיפור אלה הכורעים בקרבתו, אמרים בלט אל תוך הקבר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 40
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 40](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/40)

**פתאום** התנשא רוח גדול וחזק, עדי התנועעו עצי הזית על פני הר הזתים, ועצם תכלת הרקיע התכסה בעבים, אגלי מטר כבדים נפלו ממרום, אך עוד לחש הרב בהגיג לבב אמרים אל הקבר עדי ירדו מטרות עוז כנהר שוטף לארץ, וכל העומדים התכסו במטפחות ושמיכה, אז בא פקיד המשמר במרוץ, ויתנפל לרגלי הרב, ויחל את פניו לסלוח לו עלי הכלימו אותו, ואחרי כן לקחהו על זרועותיו, וישאהו בכל הדרך עד סף משכנו. ששון וגיל בירושלם מסביב, שלשת ימים ושלשה לילות לא חדל שאון עליזים, מקול צלצלים ותופים ושירים, וסיפוק כפים בכל בית ובית, והיהודים חגגו משתה ושמחה מדי לא שבת הגשם שלשה ימים ושלשה לילות. הישמעאלים והנוצרים הודו אז פה אחד כי עבור היהודים באו למו ברכת הגשם, ובבושת פנים הכירו כי חננת היהודים רצויה בעיני האלהים להעתר בה מזעקת חנונם. ממחרת יום הרביעי בא פקיד המשמר אל הרב, ויבקש ממנו לספחהו לברית אמונת האבות, ולהיותו אחרי כן עבד לפניו כל הימים, עכ"ל המעשה הנז' שהובאה בספר מסע ירושלמה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 41
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 41](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/41)

**והנה** כל אדם יבין מדעתו, כי בטחון האמיתי הזה הוא בדרך נפלא, והוא יותר גדול וחזק מן אותו הבטחון הנמצא באשתו של רחב"ד, כי שם לא אמרה קודם שנעשה לה הנס שהיא בטוחה שיעשה לה הקב"ה נס כו"כ, אלא הבטחון הזה היה עצור בלבבה, ואפילו אם היתה אומרת זאת לבני ביתה, אין לה חשש של בושה אם לא יהיה הנס, ותבוש מהכזבת דבריה, מפני שהם מועטים, וגם היא דשה בהו ולא תבוש מהם אם לא יתאמתו דבריה, מה שאין כן ענין המעשה הנז' שהרב ז"ל הראה בפומבי חיזק הבטחון שלו בירידת המטר, שברור אצלו שירד המטר, ויצטרכו לחריטי גשם מעטפות ונעלים לכן הלביש את עדתו והכין אותם בידם בעוד החמה זורחת בתוקפה על הארץ, ואין ברקיע ענן אפילו שעור שתי אצבעות, דהא ודאי אם היו רק הולכים על הקברות לצעוק ולא נענו, אין נולד להם מזה בושה וכלימה, שכבר עשו כמה בכיות וצעקות היהודים והישמעאלים ולא נענו, אך הבושה היא דבר המנעלים ומטטפות של הגשם שלבשום בעצם השמים לטוהר על סמך שירד הגשם, שאם לא היה יורד הגשם אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה, על כן אחר שידע ושיער הרב ז"ל גודל הבושה שהיתה מגעת אליו ולקהלתו אם לא היה יורד המטר, ועכ"ז סמך על הבטחון שלו, ועשה מעשה רב בפומבי במונח ברור שירד הגשם, הא ודאי בטחון זה הוא נפלא יותר מהבטחון שני אשר הצענו ע"פ המעשה של אשת רחב"ד הנז'. הרי ערכנו בזה שלשה מדרגות בבטחון:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 42
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 42](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/42)

**ובזה** יובן בס"ד מקראי קודש הנז"ל כעין חומר דתחלה זכר בטחון הראשון שאינו מוחזק באמיתתו ואין הלב שלם בו, אלא הוא ברצוא ושוב שעדיין יש דאגה וחששה בלבו, אולי לא יזכה לנס, ועל זה אמר בך בטחו אבותינו בטחו בסתם, והוא קאי על אותו הבטחון הראשון אשר הצענו, וחזר ואמר בטחון השני שהוא אמיתי ובלב שלם, וכמו הבטחון של אשת רחב"ד שהיה ברור אצלה שיעשה לה הקב"ה נס, ונכנסה להביא מרדה ולא המתינה עד שתראה הנס שיתמלא התנור לחם, ואח"כ תכנס להביא מרדה, אלא נכנסה להביא מרדה קודם שראתה הנס, וכמ"ש בברייתא תנא אף היא להביא מרדה נכנסה, ונתן טעם למה היה ברור לה שיהיה לה נס, והיינו מפני שמלומדת בנסים, שהקב"ה עשה להם נסים הרבה, ולכן לא היה לה ספק בנס זה ועל מדרגה זו השנית אמר בטחו ותפלטמו, פירוש בטחו שתעשה להם נס להצלתם מן הצרה, כי באמת ותפלטמו כבר קודם זה, שעשית להם נסים להצילם מן הצרה, ולכן הם מלומדים בנסים, ולכך בטחו עתה בלב שלם, וכמ"ש על אשת רחב"ד אף היא להביא מרדה נכנסה לפי שמלומדת בנסים היתה. ואחר זה זכר מין הבטחון השלישי, שהוא בטחון שלם נפלא שעשו מעשה בפומבי על המונח של הנס, ולא חשו לבושה דשמא ח"ו לא יהיה להם הנס, ואז יבושו אח"כ מאד, וכאשר נזכר במעשה הרב ז"ל הנז"ל, שלבש והלביש עדתו בכלים השייכים לזמן שהמטר נתך ארצה, ולא חש פן אח"כ יגיע לו בושה מזה, ועל זה אמר אליך זעקו ונמלטו, כאשר הרב ז"ל עשה תחלה תחנונים ובכיה בבית הכנסת, וביום השלישי צוה להביא מעטפות ומנעלים, בך בטחו בזה ולא בושו, פן לא יהיו נענים ואז יהיו לשחוק בעיני כל אדם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 43
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 43](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/43)

**והנה** כאן אצל ישראל היו צריכין אותה שעה לנס נפלא שיבקע הים לפניהם וילכו בתוך הים ביבשה, ועל זה הנס הגדול צריך לעשות אותה שעה מצוה גדולה שיש בה כדי סיפוק לזכות בעבורה בנס נפלא כזה, ואיך יתכן להיות זה באותה שעה, אין זאת אלא שיהיה להם מצות האמונה שיאמינו בהשי"ת, שיעשה להם הנס ויבטחו בו בטחון שלם, אמנם לא יועיל בזה בטחון הראשון שהוא רופף, ואפילו בטחון השני הנז"ל שהוא אמיתי וחזק לא יספיק לזכות בעבורו לנס נפלא של קי"ס, אלא צריך בטחון השלישי שהוא בטחון נפלא, שהבוטח עושה מעשה בפומבי קודם שיראה הנס בעיניו, ולכן אמר לו אם ימתינו ישראל עד שאקרע הים ואז ירדו לים ביבשה, אע"פ שעתה הם מאמינים בלב שלם שאקרע להם הים, אין זה בטחון נפלא כדי שאעשה להם בעבורו נס נפלא, אלא דבר אל בני ישראל ויסעו לתוך הים, בעודו מלא על כל גדותיו, וירדו בתוך המים, שעושים מעשה רב בזה ע"י הבטחון שבוטחים בי שאקרע להם הים כשיבואו המים עד נפש, ובזכות זה הבטחון הנפלא אז זוכים שאעשה להם נס נפלא לקרוע הים, וילכו ביבשה בתוך הים, ויעלו ממנו לשלום, ואת המצריים אעשה דין להטביעם בים, וכן עשו ישראל וירדו לים קודם שנקרע, וכאשר הגיעו ובאו מים עד נפש אז קרעו ועברו בים ביבשה, ולז"א דבר אל בני ישראל ויסעו עתה בעוד הים מלא על כל גדותיו, ואח"כ אתה תרים את מטך על הים ובקעהו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 44
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 44](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/44)

**ונראה** שגם הנשים הראו על בטחונם כי חזק הוא, כי כאשר באו אצל הים תפסו בידם תופים ומחולות כדי לנגן בהם בעת השירה בתוך הים, שהראו בזה גודל בטחונם, דברור להם שיעשה להם הקב"ה נס ויאמרו שירה בתוך הים. ואז הם ישוררו בתופים ובמחולות אלו שבידם, וכאשר עשה הרב הנז"ל, שגזר על הקהלה להכין בידם כלים הצריכים בעת ירידת הגשם בעת שהחמה זורחת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 45
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 45](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/45)

**ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו** (שמות יד:טז). נ"ל בס"ד, רמז לו כי בנטיות ידו ימשך עשר מכות על מצרים מחדש, שכל מכה תהיה של כ"ה מכות, וכסברת רבי עקיבה דעל הים לקו מאתים וחמשים מכות, דכל מכה היתה כל כ"ה מכות. והנה אותיות הסמוכים לאותיות ים הם כ"ה, ועל ר"ל סמוך כמו ועליו מטה מנשה, ועוד נרמז זה באומרו ובקעהו שאם תבקע אותיות ים לחצאין יהיה כ"ה וכ"ה, וע"ד הסוד רמז לו במלת ובקעהו על הנסירה, וקרי בה ובקע ה"ו, שיעשה הכנה לנס ע"י כונה של נסירה בחינת ו"ה, ודו"ק:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 46
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 46](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/46)

**ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. וירדפו מצרים אחריהם** (שמות יד:כב-כג). נ"ל בס"ד, דידוע דעל ישראל היה קטרוג אותה שעה, דקטרג השר מה אלו עע"ז אף אלו עע"ז, ועל זה יקשה האדם איך ניצולו ישראל ומצרים טבעו, והתירוץ הוא דכתיב והאלהים יבקש את הנרדף, ואיתא במדרש רבה בפרשת אמור, אפילו צדיק רודף לרשע מכל מקום אלהים יבקש את הנרדף ע"ש, ולכן ישראל ניצולו ומצרים טבעו, בשביל שהיו מצרים רודפים וישראל נרדפים, וז"ש ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, ר"ל נפשם יבשה שאין להם זכות משלהם שיהיו הם ניצולים ומצרים טובעים, ועכ"ז המים להם חומה מימינם ומשמאלם, להם דוקא ולא למצרים, והיינו מפני כי וירדפו מצרים שהיו ישראל נרדפים ומצרים רודפים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 47
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 47](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/47)

**וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד** (שמות יד:כח). י"ל כיון דאמר לכל חיל פרעה, משמע שלא נשאר בהם עד אחד, כיון דאמר לכל. ונ"ל בס"ד דאיתא במדרש שהיה גבריאל מכריז למים שלפניהם הזהרו באלו שיש להם ברית מילה לפניהם, וקשה על זה, והלא המצריים היו נימולים, כי מל אותם יוסף הע"ה בשנת הרעב, ונשארה המילה אצלם לדורות. והתירוץ הוא כי לישראל היה להם שני עדים במצוה שהיה להם מילה ופריעה, אבל המצריים לא היה להם פריעה אלא רק עד אחד, וגם זה כבר אכלו, ולז"א לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים, לכל דייקא לא נשאר אפילו אדם, יען כי לא נשאר להם זכות להגין עליהם, אפילו עד אחד, קרי בה עד בצרי, שהוא המילה לבדה, גם זכות זה לא נשאר בהם דנאכל כולו. אי נמי עד אחד, עד ולא עד בכלל, הוא פרעה שלא נחנק כדי שיעיד לאומות על מעשה השי"ת וסוף נעשה מעשה מלך בנינוה כמ"ש רז"ל בזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 48
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 48](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/48)

**וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים** (שמות יד:לא). נ"ל בס"ד דארז"ל אם נעשה נס לאדם שצריך להודות להשי"ת עליו, צריך להודות על כל הנסים שעשה לו השי"ת קודם נס זה, וכנז' בגמרא דברכות. והנה כאן אצל ישראל נסים שהיו להם במצרים בגאולתם, נס הראשון היה בעת ששמה יוכבד את משה רע”ה בתיבה בתוך היאור, ותרד בת פרעה לרחוץ שם והיא בתוך הנהר, ראתה התיבה בתוך הסוף, ואם היתה שואלת לאמתיה מה יש בתיבה זו, היו פותחין ורואין שהוא יהודי, והיו מטביעין אותו מחמת גזרת מלך, ולא היו צריכין לימלך בה, אמנם השי"ת עשה נס גדול ופלא שנשתרבבה ידה כמה אמות, והגיעה ידה לתיבה, ומשכה אותה וראתה ששם הוא משה רע”ה, ותחמול עליו ותצילהו, ומשה רע”ה הוא היה הקרן של ישראל בגאולה, ונמצא נס זה הוא לצרכן, שא"ל הקב"ה למשה רע”ה אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ונס האחרון הוא טביעת מצרים בים, ולכן עתה שבאו לומר שירה על הנס, ראו הנס שנעשה אותה שעה במיתת מצרים, וגם ראו ראיה שכלית נס הראשון שבו ניצול משה רע”ה על ידי שגדלה ידה של בתיה, ונתארכה שהגיעה לתיבה, ולקחה את משה רע”ה ותחמול עליו והצילתו, וז"ש וירא ישראל בראיה חושית מה שהיה נס לפניהם עתה, והוא כי מצרים מת על שפת הים, ועוד ראו ראיה שכלית את נס הראשון, והוא של יד הגדולה דהיינו שעשה את ידה של בתיה בת פרעה גדולה שהגיעה ידה לתיבה, ואחזתה, ובזה נעשה הנס, ואז אמרו שירה על הכל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 49
[Od Yosef Chai; Derashot, Beshalach 49](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Beshalach/r/49)

**נורא תהלות עושה פלא** (שמות טו:יא). נ"ל בס"ד, דארז"ל מקודם לא היה אות למ"ד במילוי אות אל"ף, והיה נקרא אף, וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים באף, הניח בו אות ל' ונעשה אל"ף, ובזה פירשו אף תכון תבל בל תמוט, עכ"ד. ולז"א נורא תהילות, כלומר צריכין אנחנו להלל שמו יתברך על אשר תיקן האל"ף כשהוסיף בו אות ל', ועשאו אל"ף אותיות פלא: