## Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu

###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 1
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/1)

**האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי** (דברים לב:א). י"ל שמים וארץ מה יש להם שייכות בתוכחה זו שמוכיח את בני אדם בענין עונות וחטאים, ועוד הול"ל ותשמע הארץ מאמר פי ולא נקיט אמרי לשון רבים, ועוד למה גבי שמים נקיט דבור וגבי ארץ נקיט אמירה. ונ"ל בס"ד דאיתא בגמרא דסנהדרין דף צ"א א"ל אנטנינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין, כיצד גוף אומר נשמה חטאה, והראיה מיום שפרשה ממנו הוא מוטל כאבן דומם, ונשמה אומרת הגוף חטא דמיום שפירשה ממנו היא פורחת באויר כצפור. אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות נאות והושיב בו שני שומרין אחד חגר ואחד סומא, א"ל חגר לסומא בכורות נאה אני רואה בפרדס הרכיבני על שכמך ונביאם לאכלם, רכב חגר ע"ג סומא והביאום ואכלום, לימים בא בעל הפרדס, א"ל בכורות נאות היכן הם, א"ל סומא כלום יש לו עינים לראות, וא"ל חגר כלום יש לו רגלים לילך בהם, מה עשה הרכיב חגר ע"ג סומא ודן אותם כאחד, אף הקב"ה מביא הנשמה וזורקה בתוך הגוף ודן אותם כאחד, שנאמר יקרא אל השמים מעל זו הנשמה ואל הארץ לדין עמו זה הגוף, ע"כ נמצא שמים הוא כינוי לנשמה וארץ כינוי לגוף, דהנשמה מכונית בשם שמים והגוף בשם ארץ, גם נמצינו למידן מן המאמר הנז' דאין לדון ולהוכיח הנשמה והגוף כל אחד בפ"ע, כי בזה כל אחד יתלה הקלקול בחבירו, אמנם בהיותם נידונים ונוכחים שניהם ביחד יהיו שניהם חייבים ואין יכולים לפטור עצמם. ובזה יובן האזינו השמים הם הנשמות שמכונים בשם שמים ואדברה דבור קשה בתוכחת מגולה, ואני גוזר כי בעת שאני מדבר התוכחה לנשמות תשמע הארץ הוא חלק הגופים אמרי פי, שני אמרים מה ששייך לנשמה, ומה ששייך לה, דעי"כ לא יוכלו הגופים לפטור עצמם במה שתולין החטא בנשמות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 2
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/2)

**יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי** (דברים לב:ב). נ"ל בס"ד ענין שני דמיונות אלו של המטר ושל הטל הוא ע"פ מ"ש הרב שבט מישראל בפסוק אהיה כטל לישראל שיש הפרש בין הטל ובין המטר, כי המטר בא ע"י הסתרת פני הרקיע בעננים, והטל בא בהיות השמים בגילוי ע"ש. והנה בתורה ג"כ יש שני מיני חלקים שהם חלק הפשט וחלק הסוד, והנה חלק הפשט הוא בהתלבשות כי כל הדברים המה באים מלובשים ומכוסים כי רובן של הלכות ודברי תורה שבע"פ יוצאים ונודעים על ידי רבוי אות ומיעוט אות, ועל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם כנז' בברייתא דרבי ישמעאל, ועוד יש כמה הלכות ודברים שאין יוצאין לאורה, ואינם מובנים על אמיתותן אלא על ידי הקושיות שיתקשה האדם תחלה בדברי תורה שאז על ידי התירוצים רווחה שמעתתא, ויתחדש בזה כמה עניינים והלכות, וכמ"ש רבי יוחנן לר"א בן פדת בשבח ר"ל שהיה מקשי לו בכל יום בשמעתתא כמה קושיות ולזה דימה חלק הפשט למטר שהוא רב וגם בא על ידי כסוי הרקיע, אבל חלק הסוד דימהו לטל שהוא זעיר לגבי המטר, אך הוא דבר ברור ואין בו קשיות ולא ספיקות, וכמ"ש אותו צדיק לרשב"י ע"ה בזוהר פרשת שלח לך דף קס"ז ע"א, א"ל אי חסידא קדישא כל מלין די בגוון באורייתא, מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מילין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספיקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה עכ"ל, ולכן לחלק הסוד דימה אותו לטל שהוא טפין זעירין ויורד בבירור ובגילוי הרקיע:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 3
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/3)

**כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו** (דברים לב:ג). רז"ל אמרו שצוה אותם בזה כשיזכיר שם הוי"ה המה יענו בשכמל"ו מכאן אמרו שעונין בשכמל"ו במקדש אחר הברכה, וצריך להבין למה צריך לענות בשכמל"ו אחר הזכרת שם הוי"ה ומה טעם יש בזה, גם צ"ל היכן נרמז ענין עניית בשכמל"ו כאן. ונ"ל בס"ד בהקדים מ"ש בשם הרב מהר"י טייצאק ז"ל בכונת הכתוב, מ"ש שאול הע"ה לי נתנו האלפים ולדוד נתנו הרבבות, ועוד לו אך המלוכה ותיבת את נראה לשון יתר, ועוד י"ל למה הקפיד שאול הע"ה על זה, אם באמת של דוד הע"ה מרובה משלו דודאי הנשים לא שקרו בדבר זה שאם שקרו היה חותך לשונם, ופירש הרב ז"ל כי הדרך ומנהגו של עולם לא יזכירו את המלך בשמו בלבד, אלא יאמרו פלוני המלך או יזכרו אותו בתואר המלך בלבד או בתואר קיסר בלבד, אבל בשמו העקרי בלבד לא יזכירוהו כי זלזול הוא זה, ולכן כאן לא הקפיד שאול הע"ה על הפרש שיש בין שבח האלפים לבין שבח הרבבות מאחר שבאמת כן הוא שדוד הע"ה הרבה חללים באויבי ישראל יותר משאול הע"ה, וגם בלא"ה הוא לא אכפת לו ביתרון השבח הזה. אמנם הוא הקפיד על אשר הזכירו אותו הנשים בשמו בלבד, כמו שמזכירים אדם פשוט ולא זכרו אותו בתואר המלכות שלא אמרו הכה שאול המלך באלפיו, ועל זה הקפיד שנמצא אין כבוד תואר המלכות לגבי דוד אלא השוו אותו עמו. וז"ש לי נתנו האלפים ולדוד נתנו רבבות, ועוד לו, ר"ל לא אכפת לי בזה אפילו יתנו לדוד שבח של רבוי יותר מן הרבבות, אך מה שאני מקפיד ומצטער וקורא הוא אך על תואר המלוכה אשר נחסר מאתי שזכרו אותי כמו שזוכרים אדם הדיוט שאינו מלך וכאשר זכרו את דוד בשמו בלבד עכ"ד:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 4
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/4)

**נמצא** אין ראוי שיזכירו את המלך בשמו בלבד אלא צריך שיאמרו פלוני המלך או שיקראוהו בשם המלך בסתם או קיסר בסתם. והשתא יש לחקור איך אנחנו מזכירים את הקב"ה בשמו בלבד שנזכרהו בשם הוי"ה בסתם והיה צריך לומר ה' אלהינו או מלך העולם, ולא נזכירו בשם הוי"ה בלבד. והתשובה לזה כי בשלמא מלך בשר ודם שם העצם שלו נקרא בו מעת שנולד ולכן אחר שגדל ומלך אם יזכירו אותו בשם העצם שלו הרי זה בזיון אליו כי עושים אותו הדיוט, כי שם זה נקרא בו בהיותו הדיוט, ולכן אחר שמלך מוכרח לצרף עם שם העצם שלו את שם הכבוד שלו שהוא שם המלכות, או לקרותו בשם הכבוד שלו בסתם, ולא יזכירו שם העצם שלו, מה שאין כן גבי הקב"ה באמת אין לו שם ידוע, וכמ"ש בפתיחת אליהו זכור לטוב, ואנת לית לך שם ידיע אלא נקרא בשמותיו על שם פעולותיו ועל שם כבודו ויכלתו וגם שמו הגדול שהוא שם הוי"ה הוא שם הכבוד שלו שהוא עניינו מורה היה הוה ויהיה, וקריאתו בשם זה הוא כמו שקורין את המלך בשם קיסר או בשם מלך בסתם, וכמו שקורין המצריים בזמן קדמון את מלכם בשם פרעה ולכן תקנו כשיזכירו שם הוי"ה במקדש שיאמרו כל העם ברוך שם כבוד מלכותו, כלומר שם זה שאנו מזכירים אותו לבדו אינו שם העצם אלא הוא שם כבוד מלכותו, שהוא שם הכבוד והמעלה, ותקנו ד"ז על הזכרת שם הוי"ה בלבד מפני שהוא גדול מכל השמות ונחשב בעיני העולם שהוא שם העצם, ולכך מפרשים עליו שהוא שם כבוד מלכותו, ולכן אין קפידה בהיכא דאנו מזכירים אותו בשם זה בלבד בסתם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 5
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/5)

**ונראה** שנרמזה ענייה זו של בשכמל"ו בכתוב זה, כי ידוע דאותיות בשכמל"ו נטפלים לשם הוי"ה מלפניו והיינו ב' בפסוק ויאמינו בה' ואות ש' בפסוק שה' אלהיו, ואות כ"ף בפסוק מי כה' אלהינו, ואות מ"ם בפסוק מה' יצא הדבר, ואות ל' בפסוק אשירה לה', ואות וא"ו בפסוק וה' המטיר, ומלבד ששה אותיות אלו לא יש אות נטפל לשם הוי"ה מלפניו, וידוע דאות הנטפל לשם הוי"ה גם הוא יהיה קודש, ונמצא בששה אותיות אלו של בשכמל"ו תגדל קדושת אותיות שם הוי"ה ונמצא באומרו הבו גודל לה' אלהינו נרמזו אותיות בשכמל"ו שהם ר"ת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כי בהם מתגדלים אותיות שם הוי"ה יען כי גם הם מתקדשים בקדושת השם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 6
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/6)

**ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר** (דברים לב:יב). נ"ל בס"ד בהקדים מה שפרשתי בס"ד בברכת שדים ורחם אשר בירך יעקב אע"ה ליוסף הע"ה, דארז"ל עתידה א"י להוציא גלסקאות שיאכלו ישראל הלחם בלא טורח כלל שתוציא הארץ לחם גמור מאיליה וכן ישתו יין בלא טורח, כמ"ש בגמרא מביא אדם ענבה אחת גדולה ומניחה בזוית ביתו ונוקב אותה ומסתפק ממנה כמה כוסות של יין צלול וחשוב וזך שיעור חבית גדולה בלי שום טורח, ועל זו הטובה שתהיה לעתיד באכילה ובשתיה בלי שום טורח עשה הקב"ה דוגמה לזה בהיות הילד עובר בבטן אמו שאוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה בלי שום עמל ויגיעה כלל ועיקר וכן עשה לזה דוגמה בילד אחר שיוצא מרחם אמו שהוא יונק משדי אמו בלי עמל ויגיעה ובלי גבול ועת ידוע, וכל המאכלים ומשקין של האם ישנם בחלב שבדדין, ולכך בירך אותו שיזכה לברכת שדים ורחם שהם מענגים את הילד ומהנים אותו בלי שום עמל וטורח כלל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 7
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/7)

**ובזה** יובן ה' בדד ינחנו, קרי ביה בְּדַד שהוא אות השימוש ר"ל ינחנו לישראל בהנאה שיש בה מנוחה ושלוה כהנאת הדד לתינוק, וזה יתקיים ויהיה לעתיד אחר גמר התיקון שיהיו נטהרים מתערובת רע בטוב שלא יהיו מלוכלכים בחלק הזוהמא שהיא באה מן אל נכר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 8
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/8)

**ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם** (דברים לב:כ). נ"ל בס"ד דארז"ל ישראל קרויין אדם ואין העכו"ם קרויין אדם, וכתבו התוספות דהעכו"ם קרויין האדם בתוספת ה"א וצריך להבין מה ענין הפרש זה שיש ביניהם, ולמה יהיה להם גרעון בתוספת הזאת של אות ה"א. ונ"ל בס"ד דארז"ל פסוק ויקרא האדם שמות שנתן הקב"ה בינה באדם הראשון וקרא שם לכל אחד מן הנבראים, וא"ל הקב"ה ואתה מה שמך ויאמר אני ראוי להקרא אדם כי נבראתי מן האדמה, וצ"ל א"כ יהיה נקרא אדמה, ולמה השמיט את אות ה"א אך ידוע שהארץ היא בנויה בארבעה יסודות שהם ארמ"ע ולכך נקראת אדמה כנגד ד' יסודות דאות א' הוא כנגד יסוד האש שראשו אות א' ואות דל"ת כנגד יסוד המים כי דל"ת לשון דלות שהם דלים שהולכים למקום נמוך ושפל תמיד שכך הוא טבען, ואות מ"ם כנגד יסוד הרוח שמקיף העולם מן ד' רוחות כדרך אות מ"ם סתומה שמוקפת מכל רוחותיה, ואות ה' כנגד יסוד העפר, לכך אמר הא לכם זרע וזרעתם את האדמה, כי הזרע עיקר גידולו הוא מן יסוד העפר אע"פ שגם שאר יסודות יש להם שותפות בו, ואדם אע"פ שנברא מן האדמה הבנויה בארבע יסודות, עכ"ז צריך שלא יהיה גובר באדם יסוד העפר כאשר גובר באדם, אלא צריך שיהיה יסוד העפר בטל במיעוטו בשלשה יסודות של אש מים רוח שבאדם עד שכמעט כאלו הוא אינו, שאם יהיה גובר באדם יסוד העפר כמו שגובר באדמה אז יתקלקל האדם ויהיה נמשך לדרך רע בכמה עניינים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 9
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/9)

**ולכן** אדם הראשון אע"פ שידע שהוא נברא מן האדמה לא קרא עצמו בשם אדמה אלא קרא עצמו בשם אדם והשמיט אות ה"א שהיא כנגד יסוד העפר, ולכן תמצא כשחטאו וקלקלו בחרבן שהגבירו בהם יסוד העפר יותר מדאי כתיב בהם העלו עפר על ראשם, שבזה חזרו ולקחו אות ה"א של אדמה שהיא כנגד יסוד העפר ולא עוד אלא העלו אותה על ראשם כלומר בראש אדם שיש להם שאז יהיו נקראים עתה בשם האדם כמו שנקראים העכו"ם ואבדו מהם תואר אדם, ונמצא גרעי מן האדמה כי האדמה אע"פ שיש בה אות ה"א שהיא כנגד העפר הנה היא עומדת בסוף השם שלה, אך הם העלו עפר זו אות ה"א על ראשם שנקראים האדם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 10
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/10)

**ובזה** פרשתי בס"ד רמז הכתוב ביחזקאל סי' ט"ז, יען אשר לא זכרת את ימי נעוריך ותרגיזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכיך בראש נתתי, פירוש אות ה"א של אדמה בעבור דרכיך הרע בראש שמך שהוא שם אדם שהיה לך מעיקרא, הנה עתה נתתי אותה בראש שמך שלא אקראיך עתה בשם אדם אלא בשם האדם כמו העכו"ם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 11
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/11)

**ונמצא** כשהם צדיקים נקראים בשם אדם, ואם חוטאים בתכלית אז נקראים בשם האדם כאשר נקראים העכו"ם, ואם אין חוטאים בתכלית ראוי שיהיו נקראים בשם אדמה דהוא עדיף משם האדם ששם האדם גרוע משם אדמה כדאמרן, אבל שם אדם זוכין בו בהיותם צדיקים גמורים, כי הוא מספר שם הוי"ה במלוי אלפי”ן שעולה מ"ה, ועל זה נאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 12
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/12)

**ובזה** יובן ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כלומר אבדו מהם שם אדם, כי נקראים בשם אדמה דאז אותיות מ"ה הוא אחרית שמותם דאין עתה ראויים להקרא בשם אדם אלא ראוי להם שם אדמה שאותיות מ"ה אחריתם, ולא עוד אלא שהרשיעו יותר שגם לזה השם של אדמה אינם ראויים, כי דור תהפוכות המה שלא לקחו אות ה"א שהיא כנגד העפר לשום אותה באחרית שמם כאשר הושמה בשם אדמה, אלא דור תהפוכות הם שהפכו את אות ה' שלא תהיה בסוף כמו בשם אדמה אלא נעשית בראש אותיות אדם שבזה נקראים בשם האדם כאשר נקראים העכו"ם, והם בנים לא אמון בם שיהיו חוזרין בתשובה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 13
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/13)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בסוף שער הכונות, כשישראל עונין קדיש ואומרים אמן מקבלים הארה מן שני אל' והארה זו היא בסוד הפנים, והיא בעניית אמן, ולכן אמר דוד הע"ה מלא פניהם קלון על אותם שאין עונין אמן, כי מאחר שלא רצו לקבל הארה מן אל' העולה במלואו ע"ה קפ"ו שהוא בסוד הפנים, לכן מדה כנגד מדה מלא פניהם קלון והוא כי קלון גי' קפ"ו הפך הארה הנז' עכ"ד ע"ש. ובזה יובן ויאמר אסתירה פני מהם היא הארת הפנים שהיא הארת שם אל' אראה מה אחריתם שיתקיים בהם מלא פניהם קלון, יען כי דור תהפוכות המה שהפכו מספר קפ"ו של הארה זו דשם אל' שעולה קפ"ו למספר קלון יען כי הם בנים לא אמון בם שאין להם עניה של אמן והיינו כי אמן כתיב בלא וא"ו כלומר לא אמן בם שאין בם ענייה של אמן. ולכך נהפך להם מספר הארה זו שהיא על ידי עניית אמן בשם אל' למספר קלון, ולזה סיים ואמר הם קנאוני בלא אל שלא רצו לקבל הארת הפנים, שהיא סוד שם אל', ולא עוד אלא כעסוני בהבליהם ולכן אקנאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם שיתהפך הלבן נבל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 14
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/14)

**ועוד** נ"ל בס"ד אומרו כי דור תהפוכות המה ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל, כי אלף החמישי הוא כנגד הוד, ובעוה"ר נהפך הוד לדוה דכתיב כל היום דוה כי יומו של הקב"ה אלף שנים עכ"ד, ובזה פירש מהרי"ץ ז"ל, והודי נהפך עלי למשחית, וכמ"ש בא"ל ז"ל, ובזה פרשתי גם היא נאנחה ותשב אחור דאותיות הוד נהפכו ונקראו לאחור שהוא דוה, ובזה יובן הפ' בירמיה ז' וילכו במועצות בשרירות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים דהיינו שנהפכו להם אותיות הוד לאחור שיהיו נקראים למפרע דוה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 15
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/15)

**והנה** ההפרש בין הוד לדוה זה אות ה"א הרומזת לטובה בסוד הא לכם זרע וזרעתם וכו', היא בראש, ואות דל"ת הרומז לדלות בסוף, מה שאין כן בצירוף דוה הוא להפך וז"ש כי דור תהפוכות המה כי בחטאם הפכו הוד לדוה, בנים לא אמון בם שיעשו תשובה ויחזירו עטרה ליושנה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 16
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/16)

**והנה** ודאי אם יעשו תשובה יתוקן הכל ואז אות הא' שישבה בסוף תהיה בראש בצירוף הוד, ולכן נקראת תשובה שהיא תשוב ה"א לקדמותה להיות בראש, ולז"א שמור תם וראה ישר, כלומר הוד בקריאתו ביושר, וידוע דרך ירידת השפע הוא באות ה' שהיא צורת דו, ולכן א"ל יוסף הע"ה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. ובזה יובן רמז הכתוב ביחזקאל ט"ז הא דרכיך בראשך נתתי, פירוש אע"פ שחטאתם הרבה עשיתי אריכות אפים שלא סלקתי את אות ה' שהיא דרך לירידת השפע מן ראש שם הוד להניחה באחרונה, אלא ה"א שהיא דרכיך בראשך נתתי שנתתי אותה בראש שלא נהפך ההוא במהרה. ובזה יובן ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, ודרשו רז"ל שמחה שהיא מעולם היא על ראשם והיינו שמחה אותיות חמשה דקאי על אות ה' שמספרה חמשה שהיתה מעולם, כלומר בשם הוד שהוא ספירה של שש ספירות דאיתנהו בשני דעלמא היא נעשית על ראשם שנזקפה ועלתה מלמטה וישבה למעלה בראש הצירוף של שם הוד שהוא שם של שנות העולם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 17
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/17)

**כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם** (דברים לב:מז). איתא בירושלמי דפאה פרק א', א"ר מנא כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא מכם הוא, ולמה לפי שאין אתם יגיעין בתורה. נ"ל בס"ד הכונה כי נמצאו בתורה פסוקים שנראין ריקים שאין בהם שום צורך ושום לימוד, כמו פסוקים של ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, וכמו פסוק ותמנע היתה פלגש ואחות לוטן תמנע, ויש הרבה פסוקים כיוצא באלו אשר לב האדם מהסם בהם לומר למה נכתבו ומה אנחנו למידין מהם, ובא הכתוב לומר שבאמת לא יש דבר ריקן בתורה אלא כל דבר ודבר מלא עניינים רבים וגדולים שהאדם ילמד מהם דברים יקרים ועצומים, ואם רק הוא כלומר אם נראה בעיניך שהוא דבר ריקן כאותם פסוקים הנזכרים שתחשוב שאין בהם שום צורך ושום לימוד, הנה זאת הריקנות שנראית לכם היא מכם, כי אתם גרמתם לעצמכם להיות הדבר סגור וחתום לעיניכם שאין אתם למידין ממנו כלום, והסיבה שלא הייתם יגיעים לפתוח המסגר של הדברים כדי להוציא המרגליות שהם אצורים וגנוזים בתוכם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 18
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/18)

**ואדברה** משל על זה. מעשה שהיה באחד ששלח לחבירו היושב בארץ רחוקה לקנות לו חמור חשוב מארצו ולשלחו אליו, וזה חבירו לא קנה לו חמור אלא שלח לו קב שעורים עם השליח, וכשהביא השליח את השעורים לזה צחקו כל היושבים שם ויאמרו לו זה חבירך לא די לו שלא עשה המבוקש שלך לקנות לך חמור, אלא הוא משחק בך ששלח לך שעורים וכי לא נמצא כאן שעורים. ויען אחד מן היושבים ויאמר אין זה האיש ששלח השעורים מעיר רחוקה משחק בחבירו, אלא הוא מלמדו דעת והשכל בזה, והשיב לו בזה תשובה על אשר לא קנה לו החמור שבקש ממנו, וישאלוהו היושבים מה טעם בדברים אלו שאתה אומר תפרש דבריך, ויאמר בא להודיעו אתה חושב כי חמורים של ארצכם הם חלושי כח שאין החמור יכול לישא עליו משא של חמש סאין אלא שני סאין ולמרובה שלש, ולכך שלח לקנות לו חמור מארצינו שהחמורים של ארצינו חזקים ובעלי כח, ואתם טועין בדבר זה, כי החמורים של ארצינו ושל ארצכם שוין הם וכמו שחמור ארצינו יכול לישא משא של חמש סאין כן חמור ארצכם יכול לישא כזאת, ורק אתם צרי עין שאין אתם נותנים לחמורים שלכם אלא רק תבן בלבד ואיך יהיה להם כח לישא משא כבד, ולכן שלח קב שעורים לומר תנסה לתת קב שעורים לחמור בכל יום, ותראה איך הוא יכול לשא משא כבד של חמש סאין כחמורים של ארצינו, נמצא החסרון הוא מכם ע"כ:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 19
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/19)

**ובזה** יובן אם הוא רק, אם אתם רואין בהשקפה הראשונה על איזה דבר מדברי התורה שהוא רק שאין אתם מוצאין בו דבר ללמוד אותו מתוכו, הנה זה המראה של רקנות שאתם רואין אותו ריקן, הנה סיבתו היא מכם, כי מחמת שאין יגיעים למצוא המפתח של ההסגר שנסגר בו אותו דבר לכך אתם חושבין אותו ריקן ואין בו כלום, ואתם טועין בזה, שאם באמת הייתם יגיעים בו הייתם מוצאין כל דבר ודבר אצור בו כמה מרגליות יקרות וכך מוכרח להיות, יען כי כל דבר ודבר מפסוקי התורה היא חייכם, ואיך ימשך חיות מן דבר ריקן שהוא פסוקי ואלה המלכים וכיוצא בהן, אלא ודאי מוכרח אתה לומר שכל דבר ודבר מלא ידיעות יקרות ומצפונים עצומים וגדולים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 20
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/20)

**ובזה** יובן בס"ד מ"ש בפ' דברים והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו, וקשא תיבת מכם נראה לשון יתר דודאי מהם הוא מוקשה. אמנם הכונה כי דברים המפורשים בתורה מועטין הם ויזדמן כמה אלפים מיני ספיקות, וכמה אלפים מיני עניינים שאין מפורשים בתורה, אמנם ע"י יגיעה שיגע האדם להתבונן בעומק הדברים הכתובים בתורה ילמוד ויבין וידע כל ספק שיפול אצלו באיזה ענין להבינו ולהוציא לאור משפטו, והנכם רואין כי אני אע"פ שמסרתי לכם כל דברי תורה שנמסרו לי, הנה אם תקרבון אלי את הדבר אשר יקשה מכם אנכי מוציאו ומבינו מדברי התורה שנמסרו אשר גם אתם יודעים אותם, ולמה אתם הייתם מתקשים בזה הספק ולא הייתם יכולים להבינו ולשמעו מן דברי התורה, ואני שמעתיו מדברי התורה, כלומר הבינותיו, וכמ"ש רז"ל שמע כלומר הבן, אלא ודאי הסיבה היא זו כי אתם אינכם יגיעים בד"ת כמוני וכמ"ש חז"ל אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, ואם יאמר לא יגעתי ומצאתי גם בזה אל תאמן אבל אם יאמר יגעתי ומצאתי תאמן:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 21
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 21](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/21)

**כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבא אל הארץ אשר אני נותן לבני ישראל** (דברים לב:נב). י"ל כיון שא"ל כי מנגד תראה שהוא ר"ל מרחוק כמ"ש רש"י ז"ל כי מנגד מרחוק תראה שלא נתן לו רשות שיתקרב אצל תחום ארץ ישראל ויראנה בהיותו עומד בחו"ל אלא צוהו שיעמוד מרחוק ויראה, א"כ אמאי הוצרך לומר ושמה לא תבא פשיטא הוא שלא יבא שמה מאחר שאפילו ראיה בלבד בהיותו עומד בחו"ל אין לו רשות בזה. ונ"ל בס"ד בהקדים חקירה אחת שחקרו גדולי המפרשים, איך משה רע”ה חרד מאד בעבור המיתה שלו שרצה שיחיה ולא ימות, והרבה טענות טען על עיכוב מיתתו שנגזרה עליו ואע"פ שהשי"ת השיב לו שא"א לעכב מיתתו וא"א לבטל מיתתו דהרי כתוב בתורה שניתנה על ידך ואין מידי מציל, ואפילו אדם שלא חטא כלל א"א להשיג השלימות שלו אלא רק ע"י המיתה, ולא עוד כי הקב"ה קודם מיתת משה רע”ה הגיד לו ענין מיתתו, וגם הוא הודיע לישראל פעם ושתים ושלש על מיתתו ודבריו אלו שדבר לישראל כתבם הוא עצמו בתורה בסוף פרשת וילך ובסוף פרשת האזינו, ועוד נכתב זה בפרשת פינחס שבקש הוא עצמו מהקב"ה שיפקיד איש על העדה אשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, ואיך ביום שנפטר הרעיש העולם בתפלותיו וטענותיו לבקש הצלה לעצמו מן המיתה, וכנז' במדרש רבא:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 22
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 22](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/22)

**ואמרתי** ליישב דבר זה בס"ד ע"פ מ"ש הגאון ערבי נחל ז"ל בפרשת חוקת ובלק בדרך השלישי דף ר"י ע"ב במאמר רז"ל ע"פ וצדיק יסוד עולם בזכות צדיק אחד העולם מתקיים והכונה כי נודע שכל העולמות נשתלשלו מסיבה הראשנה עד טבור הארץ עולמות לאלפים ולרבבות וכולם תלויים זה בזה התחתון בשלמעלה ממנו שנשתלשל ממנו, ונשפעים זה מזה בהשתלשלות ממקור המקורות עד טבור הארץ:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 23
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 23](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/23)

**ואולם** אופן דבוק העולמות זה בזה אשר יתלכדו ולא יתפרדו זה מזה הענין הוא כך שבכל דור ודור ההכרח להיות צדיק אחד היותו צדיק מכל צדיקי הדור אשר מקור נשמתו אגוד במקור המקורות וראשו השני בטבור הארץ בגוף שלו, והוא המקשר כל העולמות זה בזה והוא כדמיון קו מרגליות אשר לולי החוט שניקב בהם היו נופלים זה מזה ומתפרדים, ורק מחמת שהחוט נוקב ויורד בהם מראשן עד סופן קשור בשני ראשיו, עי"כ הם כולם מתחברים זה בזה, כך נשמה זו קשורה בראש ובסוף, כי נודע שכל הברואים אשר בכל העולמות אין בכוחן אלא רק מרוחניות של אותו עולם ולא ממה שלמעלה מהם, מה שאין כן נשמת האדם כלולה מעולמות שלמעלה, רק לא כל צדיק וצדיק שוה בשורש נשמותיהן והם זה למעלה מזה, וצדיק שיהיה בכל דור עכ"פ צריך להיות צדיק א' אשר נשמתו קשורה ונשתלשלה מגבהי מרומים, והוא כמו החוט בתוך המרגליות כך עליו תלוים ומדובקים כל העולמות, וצדיק זה הוא הנקרא יסוד עולם כי הוא יסודן וקיומם של כל העולמות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 24
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 24](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/24)

**והנה** צדיק זה בידו לעלות תמיד מדרגות רבות עד אין מספר, ואפשר לו ברוב בינתו ומעלתו להסתלק ע"י מחשבתו ונשמתו שלא יהיה בזה העולם כלל, וכדמצינו באליהו זכור לטוב וצדיקים אחרים וכו', והגם שהוא עודנו חי בזה העולם אינו מרגיש כלל ענייני עולם הזה במחשבתו, כי נסתלק במחשבתו לעולם שלמעלה כן יוכל להסתלק מעולם לעולם עד אין חקר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 25
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 25](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/25)

**ודבר** זה הוא רעה לבריות כמ"ש בשם חכם אחד לפרש מ"ש בזוה"ק שגילה רשב"י ע"ה לחבריא סודות התורה, ואח"כ שבחו דבריו מאד, ואיך נמשך מאתו טובה רבה לכל בני דורו, אך סיימו ואמרו לו וי לדרא כד יפוק מר מעלמא, וזה דבר תימה שאינו דרך ארץ לדבר ככה לרבו בעודו בחיים בזה העולם, ופירש ע"ד האמור כי בעת שהצדיק יסוד עולם בראשיתו עדיין לא נתעלה כ"כ למדרגה גדולה, ועדיין רצונו ושכלו ומחשבתו שורש בעולם הזה אז כל העולם מקבל באמצעותו שפע והשגה וכל טוב, מה שאין כן כשנסתלק מזה העולם לעולם שלמעלה ממנו, א"כ אינו יכול להשפיע על בני דורו שפע כי איננו בזה העולם כלל, וזה שאמרו וי לדרא כד יפוק מר מעלמא, לא שכיונו על מיתתו ח"ו אלא רצונם לומר שכאשר יתעלה למדרגה גדולה בעודו חי בעולם הזה עד שיצא במחשבתו ונשמתו מזה העולם אז יהיה רעה לדור. כך שמעתי בשם חכם אחד ויפה דבר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 26
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 26](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/26)

**והנה** צדיק כזה אשר מצד עצמו הוא יכול להתעלות במדרגות רבות מעולם לעולם, ובאמת רצון הקב"ה שיהיה הוא יסוד העולם וישפיע גם לזה העולם אז מוכרח שהקב"ה עושה לו רצון לענייני עולם הזה ויתפלל על אותו הדבר בכדי שיושפע גם לכל הבריות, וזהו כונת הכתוב רצון יראיו יעשה, כלומר הקב"ה עושה רצון להצדיק וכו':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 27
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 27](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/27)

**ואחר** הדבר והאמת הנזכר בין נבין טעמו של משה רע”ה אשר הרעיש העולם בטענות ובקשות על סלוקו מן העולם, שלא רצה להסתלק דודאי אין כונתו לברוח מן המיתה כי הוא יודע ומאמין שא"א לשום צדיק להציל עצמו מן המות ושישאר חי בעולם הזה, וחנוך אשר נהפך למלאך גם בו היה ענין זה כי המיתה עניינה ביטול, כמ"ש בזוה"ק על פסוקים של ואלה המלכים דכתיב וימת כמה פעמים דקאי על הספירות, שהכונה הוא ביטול או ירידה, וכן חומר הגוף של חנוך נתבטל וזו היא מיתתו של החומר שנהפך לאש עליוני ורוחני, וכן הענין באליהו זכור לטוב וריב"ל ושרח בת אשר ודומיהן שנתבטל חומר גופם ונהפך לרוחניות, ונמצא דלא פלטי מדבר הדומה למיתה, ובודאי משה רע”ה ידע כל זה וידע שא"א שלא יסתלק מעולם הזה וא"א שישאר חי בעולם הזה באותו הגוף שהיה לו, וכבר שמע מהקב"ה ענין מיתתו שנים ושלש פעמים וקבל עליו הדבר ברצון, ולא טען על זה שום טענה של הצלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 28
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 28](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/28)

**אמנם** ביום פטירתו מרוב אהבתו בישראל וחמלתו עליהם חשב לעשות להם הצלה והגנה מן המשטינים והמקטרגים, כי חשב עתה אחר פטירתו יתאספו עליהם מקטרגים רבים בחשבם כיון שנפטר משה רבם אשר היה זכותו מגין עליהם בחייו והיה ממשיך להם שפע תמיד מרום המעלות, באופן שלא יוכל שום צדיק אחר להטיב להם כמוהו, הנה עתה לא נשאר להם הגנה מצד זכותו, ואין מגיע להם רבוי שפע כאשר היה מגיע להם בימיו ונשארו ערומים מהגנת זכותו, ועל כן המשטינים והמקטרגים יהיו נצבים כמו נד נגדם ויתקיים בהם המשל נפל תורא חדד לסכינא:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 29
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 29](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/29)

**ולכך** נתחכם משה רע”ה להרעיש העולם ביום סילוקו בבקשתו על השארתו בזה העולם, והתפלל לפני הקב"ה ואמר רבונו של עולם הנח אותי בעולם הזה ואחיה ולא אמות, כדי שבזה יהיה נודע וניכר לכל מלאכי מרום ולכל המשטינים והמקטרגים, שאע"פ שהגיע זמנו להפטר מעולם הזה אין מחשבתו מסולקת ממנה לגמרי, אלא עדיין מחשבתו דבוקה וקשורה בעולם הזה, וכ"כ יש לו דבקות בעולם הזה עד שבקש ואמר רבש"ע אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הנח אותי כחיות השדה שהם אוכלים עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם כך תהי נפשי כאחת מהן ואם לאו הנח אותי בעולם הזה כעוף שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום ולעת ערב חוזר לקנו, כך תהיה נפשי כאחת מהם. והנה בודאי אין הדברים כפשוטן שבחר להיות חי בעולם הזה כמו חיות ועופות דזה לא יתכן, פוק חזי בחוני המעגל דמשום שלא ראה חבירים דומים לו בבהמ"ד, בעא רחמי קמי שמייא שימות באומרו או חברותא או מיתותא, ואיך יתכן היה ניחא ליה למשה רע”ה להיות בעולם הזה כחיות ועופות, אלא מוכרח שלא אמר דברים אלו אלא כנגד המשטינים והמקטרגים שלא יתאזרו כח להשטין ולקטרג על ישראל בחשבם שנשארו יתומים מן זכותו וערומים מהגנתו, ובאלו הדברים שהוא מדבר על חבתו ודבקותו בעולם הזה ידעו כי הוא עודנו חי בעולם הזה ועודנו דבק ומקושר בישראל, ואע"פ שהוא נפטר בו ביום ונקבר בהר העברים עדיין יש לו רצון בעולם הזה ומחשבתו קשורה בבני אדם התחתונים השוכנים ודרים בתוכה, ועדיין זכותו מגין על יושבי תבל כבראשונה, ואז השטן וכל גונדא דיליה לא יקרבו למעלה לפתוח פיהם בקטרוג, כי ידעו שלא יועילו כי זכות משה רע”ה מגין עליהם לקיים בהם כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכו', וכאשר היה להם מקדמת דנא בהיות משה רע”ה יוצא ונכנס בתוכם. ולז"א רז"ל כתיב הכא וימת שם משה וכתיב התם ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש. והכונה אע"פ שנקבר גופו בעולם הזה הוא עומד ומשמש בכונה זו של המשכת השפע מרום המעלות עד עולם התחתון הזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 30
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 30](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/30)

**המורם** מכל האמור, כי משה רע”ה לא היתה כונתו לברוח מן המיתה, ולא היתה המיתה קשה עליו כלל ועיקר, אלא קבל עליו גזרתו יתברך ברצון ושמחה ובטוב לבב, ורק הראה לעיני צבא של מעלה וכל המלאכים ופועלי הדין והמשטינים, וגם להשטן וגונדא דיליה שהוא יש לו רצון וחפץ גדול בעולם הזה והדרים בתוכה ובזה יבינו שאע"פ שהוא נקבר גופו בהר עודנו עומד ומשמש כדרכו בהמשכת רבוי השפע והשתלשלות הטוב ממקור העליון עד עולם התחתון הדרים בו ישראל עמו, ובזה נודע שזכותו עודנו מגין על התחתונים ומרחף עליהם כאז וקודם, ולכך הרבה תפילות על הדבר הזה עד שנזדעזעו שמים וארץ מחמת תפלותיו כדי לפרסם הדבר הזה לפני צבא השמים למעלה, וגם להשטן וגונדא דיליה כדאמרן:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 31
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 31](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/31)

**ובזה** מובן מ"ש במדרש רבא שאותו היום עג עוגה קטנה ועמד בתוכה, ואמר איני זו מכאן עד שתבטל הגזרה, והיינו כי עשה כן למראה עינים להורות על מטרת לבו שהוא אינו קץ מן קבורת גופו בקבר שדומה לעוגה, ורק אני מרבה בתפלה בביטול הגזרה כדי להודיע שאין מחשבתי זזה ומסתלקת מן עולם הזה, ולזה עשה עוגה שהיא דוגמה לקבר ועמד בתוכה ואמר איני זז מכאן:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 32
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 32](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/32)

**והנה** מצינו בספר הלקוטים הנדפס בעיה"ק ירושלים תוב"ב בפסוק ויתעבר ה' בי למענכם, הכונה שא"ל אני בא בעיבור בכל דור ע"ש, וידוע כי חלק הבא בעיבור באיזה צדיק אינו מוכרח שישאר באותו צדיק עד המיתה, אלא אפשר שיסתלק ממנו קודם המיתה, אבל חלק שיבא בסוד הגלגול זה מוכרח שישאר עד המיתה, ויסבול צער המיתה וגם בכל היסורין שיקרה לו, באופן שהוא דבק באדם המתגלגל בו דבוק חזק ואמיץ, וגם הוא יבא לצורך עצמו, כדי להשלים חסרונו מה שחסר לו בתורה ובמצות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 33
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 33](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/33)

**והשתא** נחזי אנן גבי משה רע”ה, אם באו חלקים ממנו בצדיקים בסוד הגלגול או לאו. והנה נלכה אל ספרי מאורן של ישראל הוא רבינו האר"י הקדוש ז"ל שקבל מאליהו זכור לטוב. ושם בשער הגלגולים הקדמה י"א נמצא דבר מפורש במ"ש שם שצריך האדם לקיים כל התרי"ג מצות, ואם חסר מהם צריך לבא בגלגול לקיים הכל, ושם מפורש כמה חלוקים יש בדבר זה, כי יש מיני מצות שצריך לבא בעבורם בגלגול, ויש שיספיק לו בחינת עיבור בלבד, ואין אנחנו צריכין לדבר בחילוקים הנזכרים שם בענין משה רע”ה, ורק אנחנו למידין משם כי מוכרח שיבא חלק מן משה רע”ה בגלגול כדי להשלים מצות התלויים בארץ ישראל שלא קיים אותם משה רע”ה מפני שלא נכנס שם, כי בעבור חסרון מצות אלו התלויים צריך כל צדיק לבא בגלגול כדי לקיים, ועל כן מוכרח לומר שצריך לבא חלק מן נר"ן של משה רע”ה שהוא שייך לאותם המצות התלויים בארץ בסוד הגלגול כדי להשלים חלקים דנר"ן שלו השייכים למצות אלו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 34
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 34](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/34)

**אמנם** ודאי צריכין אנחנו לומר שא"א שיבואו חלקים מן נר"ן של משה רע”ה כולם בגלגול בצדיק אחד כדי להשלים מצות אלו התלויים בארץ, כי מי יש בעולם צדיק שיוכל להכיל בתוכו חלק גדול של משה רע”ה כדי להשלים בו מצות התלויים בארץ, על כן מוכרח לומר כי חלק משה רע”ה שצריך להשלים המצות יתחלק לכמה חלקים, ויבא כל חלק מהם בצדיק גדול שבדור, כדי להשלים חסרון מצות התלוים בארץ, שלא היה אפשר לעשותם בפועל במדבר שהוא חו"ל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 35
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 35](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/35)

**ומי** יודיענו מי הם הצדיקים שזכו שיבא בתוכם חלק מן משה רע”ה בסוד הגלגול ולא בעיבור דוקא, אך מצינו בשער הגלגולים הקדמה ל"ו דף ט"ז שכתב וז"ל, רב המנונא סבא נצוץ אחד מנצוצי משה רע”ה המתגלגל בכל דור ודור עד ס' רבוא נצוצות עכ"ל, ובסוף אדרא רבא אמר רשב"י לאליהו זכור לטוב מ"ט לא אשתכח מר בבי אדרא וכו', והשיב לו שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וכו', וכתב מהר"י צמח ז"ל בגליון שם וז"ל, ואע"ג דנמצא בכל ברית של כל ישראל. הנה שם שולח נצוץ אחד, אבל לרב המנונא סבא ובאדרא היה צריך לבא בכל בחינותיו עכ"ל. וצ"ל למה היה צריך לבא בכל בחינותיו, ונראה כיון שאצל רב המנונא סבא ע"ה יש חלק גדול שהוא שם בסוד הגלגול, לכן צריך לבא בשבילו בכל בחינותיו ולא סגי בניצוץ, והגם דבשער הגלגולים הנז' קרי ליה נצוץ לאו דוקא, ולעולם הוא חלק גדול:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 36
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 36](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/36)

**ועוד** אנחנו משכילים לראות שגם אצל רשב"י ע"ה בא חלק גדול ממשה רע”ה בסוד הגלגול, והוא כי רבינו מהרח"ו ז"ל בהקדמה לשער ההקדמות, כתב וז"ל, וזכור נא מאמר רשב"י עצמו באדרא רבא בפ' נשא דף קל"ב ע"ב, אר"ש כולהו בוצינין חברייא דאתיין בהאי עזקא קדישא אסהדנא עלי שמיא עילאה דעלאין וארעא קדישא עילאה דעלאין, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני, ועוד דאנא ידע דאנפאי נהירין ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וכו'. ואל יפלא האדם מזה, כי עם היות שרשב"י אחרון שבתנאים זנה למעלה כזו, כי דברים אלו כבשונו של עולם, אין רכות בפה לפרש עני נם הכמוס וחתום אצלינו, ועד"ז אל יפלא ממה שנספר בסוף הקדמה זאת מענין החכם הקדוש הנגלה אלינו בזמנינו ובדורנו זה (הוא רבינו האר"י ז"ל), ולא אוכל לפרש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 37
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 37](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/37)

**ואם** תרצה תבין מ"ש בספר התיקונין על דור הולך ודור בא דא משה ר"מ וכנז' בתיקון ס"ט דף ק"י ע"א, אר"ש חברייא בודאי קב"ה אסתכם עמנא עילאין ותתאין למהוי בהאי חבורא, זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה, דעתיד כוליה האי לאתחדשא על ידא דמשה בדרא בתראה, לקיימא קרא מה שהיה הוא שיהיה, ואתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא עד מניינא דששים רבוא וכו' והדברים סתומין וחתומין עכ"ל רבינו מהרח"ו ז"ל שם בהקדמה הנז' ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 38
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 38](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/38)

**והנה** ברשות קבה"ו אמינא אנא עבדא, כי החלק של משה רע”ה המגולגל בגוף רשב"י ע"ה הוא עצמו היה אומר דברים אלו בסוף האדרא, אנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל, כלומר אנא המגולגל בגוף זה של רשב"י וקאימנא ביה השתא, ידענא דאנפאי נהירין, אבל משה לא ידע, כלומר גוף הנקרא משה לא ידע ולא אסתכל, ונמצא בזה אין רבי שמעון בא לשבח עצמו בדברים אלו לומר שזכה יותר מן משה רע”ה, אלא דברים אלו חלק של משה רע”ה אומר אותם על עצמו. כן נראה ברור בעזה"י, ואפשר שגם רבינו מהרח"ו ז"ל כונתו כך והעלים הדברים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 39
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 39](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/39)

**והנה** בסה"ק רב פעלים ח"ב בסוד ישרים סי' י"ד שאל ממני חכם על מאמר הנז' דסוף אדרא רבא, ואני ישבתי לו קושיתו שם בטוב טעם ע"ש, והנה כאן עלה בידינו עוד ישוב חדש לקושיא הנז', ועד"ז יש ליישב עוד מאמר אחר של רשב"י בגמרא באומרו ראיתי בני עליה והם מועטין וכו', ואם חד אנא הוא ע"ש, דגם בזה י"ל דדברים אלו יצאו מחלק המגולגל בו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 40
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 40](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/40)

**העולה** מכל הנז"ל הוא, אע"ג דגוף משה רע”ה הנקרא בשם משה לא נכנס לא"י ולא ראה אותה בעומדו בתוכה, הנה נתגלגלו חלקיו או נתעברו בשאר צדיקים שנולדו בא"י ונפטרו שם שקיימו מצות התלויות בארץ, אז בזה הגלגול או העיבור ראה את הארץ בעומדו בתוכה וקיים מצות התליות בארץ כאשר נתאוה בהיותו בח"ל, ולכן היה לו שמחה גדולה ביום פטירת רשב"י ע"ה שזהו הפך הנראה ביום פטירתו בשבעה באדר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 41
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 41](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/41)

**והנה** ידוע כי רחוק הוא כינוי לחכמה שנקראת רחוק וכנז' בזוה"ק ובדברי רבינו האר"י ז"ל, וידוע דהגלגול הוא בחכמה, ולכן גלגול עולה ע"ב שהוא מספר שם הוי"ה במלוי יודי"ן שהוא בחכמה שעולה חסד, כי חסד גדול עשה הקב"ה עם הצדיקים להשלים תיקונם ומחסורם ע"י הגלגול, כי א"א להשלים הכל בפעם אחת או בשתים ושלש, גם ידוע כי מנגד פירושו מרחוק וכמ"ש רש"י ז"ל בפסוק זה, וכ"כ השרש ז"ל מנגד עניינה מרחוק כמו ותשב לה מנגד, וכן מנגד נגעי יעמודו כלומר רחוק לעומתי, ומה שאמר ויעמדו מרחוק מנגד, להורות על המרחק יותר או תוספת ביאור ע"כ ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 42
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 42](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/42)

**ובזה** יובן בס"ד כי מנגד תראה את הארץ, כלומר מרחוק, שהוא סוד הגלגול שהוא בחכמה, תראה את הארץ בהיותך עומד בקרבה, ושמה אותיות משה לא תבא, כלומר בזה הגוף שיש לך עתה שנקרא משה לא תבא אל הארץ, אלא אתה בא אליה ורואה אותה בהיותך מגולגל בגוף אחר, ולכן אמר לו בפרשת וזאת הברכה, הראתיך בעיניך ושמה לא תעבור, כלומר גוף הנקרא משה אותיות שמה לא תעבור בו להארץ אשר הראתיך בעיניך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 43
[Od Yosef Chai; Derashot, Ha'Azinu 43](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ha%27Azinu/r/43)

**ועוד** נ"ל בס"ד, אומר כי מנגד תראה את הארץ, כי ידוע שמשה רע”ה נקבר בחלקו של גד, כמ"ש בברכה של גד כי שם חלקת מחוקק ספון, ותחלק תיבת מנגד לשתים וקרי בה כי מן גד תראה את הארץ. זכותו יגן בעדינו אמן כן יהי רצון: