## Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo

###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 1
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/1)

**והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה** (דברים כו:א). י"ל למה הניח אות ה' בתיבת וירשתה כיון דאות תי"ו נקודה בקמ"ץ אין צריך להטיל בה אות ה"א, ונ"ל בס"ד בא לרמוז דבר אחד והוא דידוע דישיבת ארץ ישראל וזכייתם בה הוא ע"י התורה דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו, אך שמירת התורה צריך שתהיה שלימה בחמשה חלוקות אלו שהם מעשה ודבור, וכונה ומחשבה ורעותא דלבא, שהם כנגד ארבע אותיות השם וקוצו של יו"ד, ולכן חילק הקב"ה את התורה לחמשה ספרים, לרמוז שיהיה האדם שומר אותה בחמשה חלקים אלו שהם מעשה ודבור, וכונה ומחשבה ורעותא דלבא, וכיון ששמר אותה בחמשה חלקים אלו אז יתיישבו בקרבו חמשה חלוקות הנפש שהם נרנח"י, אשר בחינתם היא כנגד חמשה חלוקות הנז' כנודע:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 2
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/2)

**ולז"א** והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה, צריך שתזהר בשמירת התורה שהיא חמשה ספרים אשר הם כנגד חמשה חלוקות של מעשה ודבור וכונה ומחשבה ורעותא דלבא, יען כי מתנת הארץ תלויה בשמירת התורה דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו, וז"ש וירשתה וירשת ה' ע"י חמשה חלוקות הנז' שהתורה נשמרת בהם. ואז ממילא ע"י חמשה חלוקות אלו וישבת בה קרי בה בה"א הם חמשה חלוקות של נרנח"י שהם זה כנגד זה, ר"ל תתיישב ותתקיים בהם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 3
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/3)

**ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך** (דברים כו:ב). נ"ל התורה אשר צויתיך בפסוק הקודם העיקר הוא תורה שבע"פ שהיא ששה סדרי משנה, אשר ר"ת שלהם הוא זמ"ן נק"ט זרעים מועד נשים נזקין קדשים טהרות, ור"ת אלו מורים שצריך לקבוע עתים לתורה, דהיינו אם יקבע שעה או שתים ביום, וכן שעה או שתים בלילה באופן שלא יבטל קביעות שלו אפילו אם נזדמן לו עסק גדול אז יש ללימוד זה דין קבוע, דקי"ל כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי, ושקולה שעה זו כנגד עשרה שעות של היום, ולכך שואלין בבית דין של מעלה קבעת עתים לתורה ואין שואלין אותו אם עסקת בתורה אלא שואלין על הקביעות כדי שיספיק המועט במקום מרובה כדין הקבוע בעלמא, מה שאין כן מי שלומד שלש שעות ביום, ויום אחד נזדמן לו עסק ולא למד כלל אין ללימוד זה חשיבות כדין הקבוע דקי"ל מחצה על מחצה דמי, ולזה בא הסימן זמ"ן נק"ט שיהיה נקיט זמן ברור וקבוע שלא ישתנה ולא יתבטל בשום אופן, ונמצא כל זה ענין הקבוע רמוז בראשית כל פרי האדמה, ר"ל ראשית כל ששה סדרי משנה דהראשית שלהם זמ"ן נק"ט, ואמר אשר תביא מארצך הוא בהמ"ד שאתה לומד שם, ומביא לימודך מן החכמים המלמדין תורה שבע"פ בבהמ"ד, ועוד אשר ה' אלהיך נותן לך, שמאיר עיניך ולבך לחדש חדושי תורה, וכמ"ש כי אם בתורת ה' חפצו זו הקבלה והמסורת שמקבל האדם מפי חכמים בבהמ"ד, ובתורתו יהגה אלו חדושי תורה שמחדש ע"י תוספת בינה שיתן לו הקב"ה כח ואומץ לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, כי מתת אלהים היא זאת ועל זה אמר כאן אשר ה' אלהיך נותן לך בינה ויכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ואלו החדושי תורה יהיו נקראים על שמך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 4
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/4)

**אי** נמי ולקחת מראשית כל פרי האדמה. נ"ל בס"ד דידוע קליפת נוגה חציה טוב, וזה החצי נקרא כף האמת, וחציה רע שנקרא כף השקר כי היא דוגמת המאזנים שיש לה שני כפות זה כנגד זה, ובזוה"ק קרי לה טקלא דעשיקת נשמתין, והנה ר"ת ששה תיבות אלו שהם כל פרי האדמה אשר תביא מארצך הוא כ"ף האמת כלומר תקח ניצוצות קדושה מן כף האמת הרמוז בר"ת הנז' אשר ה' אלהיך ניתן לך לטובתך מלאכה זו של הבירור כדי שתקח שכר על זה, וכמ"ש המקובלים ז"ל על ענין שבירת הכלים שבכונה נעשה כך כדי לזכות את ישראל בבירור שלהם, וכן אומר כאן אין הקב"ה צריך ח"ו למלאכה זו של בירור הנ"ז, אלא נתן המצוה הזאת לך כלומר להנאתך ולטובתך ושמת הבירור הזה בטנ"א ר"ת בתגין, טעמים, נקודות, אותיות, שהם כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה ב"ה וארבע עולמות אבי"ע, והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם הוא עולם האצילות שהוא כולל כל בחינות שם הוי"ה ב"ה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 5
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/5)

**השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל** (דברים כו:טו). קשה כיון דאמר ממעון קדשך למה הוצרך לפרש מן השמים, ידוע הוא שבשמים הוא מעון קדשו, ועוד למה נקיט את ב"פ והול"ל את עמך ישראל. ונ"ל כל נועם הוא בבינה בסוד ויהי נועם שאומרים במ"ש, וידוע דהבינה היא בחינת קודש כי שם קודש הוא בחו"ב, וידוע דהשפעה שתבא לנו מן הבינה תגיע לנו על ידי התפארת שנקרא בשם שמים. וז"ש השקיפה ממעון קדשך, מעון הוא אותיות נועם ששם הוא בחינת קודש, וההשקפה הוא ענין השפעה, כלומר תשפיע לנו מנועם קדשך היא הבינה על ידי התפארת הנקרא שמים, ולז"א מן השמים, כי לא נוכל לקבל שפע אלא על ידו דוקא, וברך את עמך את ישראל נקיט ב"פ את כדי לחלק הברכות אחת לנפשות שהם חלק אלוה ממעל, ולז"א את עמך קרי בה עמך בחירי"ק כלומר לנפשות שהם עמך את ישראל ברכה לגופים שהיא ברכה גופניית:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 6
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/6)

**וגם** תברך את האדמה אשר נשבעת לאבותינו שהיא ארץ זבת חלב ודבש, והיינו כי בברכה זו יש פירוש אחד על הגשמיות דמחמת שומן הפירות, העזים נוטף מהם חלב והתאנים נוטף דבש ויהיה בקרקע נחל חלב ודבש מעורבים יחד, ופירוש השני שהוא ברכה נפשיית שאויר ארץ ישראל מחכים ומתחכמים בו ישראל, והיינו כי ישתלשל שפע חכמה בינה ודעת מן שלשה ספירות חב"ד שהם ג' ראשנות, ונרמז זה באותיות חלב ודבש שהם מצורפים לשתי תיבות שהם לבו"ש חב"ד, שאויר ארץ ישראל יהיה לבוש של הארת חב"ד, ובזה יתחכמו ישראל, וז"ש אשר נשבעת לאבותינו ר"ל בכונה שנשבעת לאבותינו שכוונתך היתה על שני מיני ברכות גשמית ורוחנית:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 7
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/7)

**היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם** (דברים כו:טז). נ"ל בס"ד דנודע שמצות הבכורים שמדבר בה בפרשה זו, וגם תרומות ומעשרות דמשתעי בהו בודוי המעשר הנזכר כאן לא היו נוהגים במדבר אלא אחר י"ד שנה משנכנסו לא"י עד שכבשו וחלקו, ובמדבר לא היה להם מכל זה אלא רק הצווי בלבד, ורק כשהם מצפים למצות אלו בעודם במדבר שיאמרו מתי יבואו לידינו מצות אלו ונקיים אותם אזי מעלה עליהם כאלו קיימו אותם בפועל בהיותם במדבר, וז"ש היום הזה אינו זמן קיום המצות האלה, אלא היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות אחר שתהיו נכנסים לארץ את החוקים והמשפטים האלה אשר נזכרו כאן, כי הם מצות התלויות בארץ, אמנם ושמרת מלשון ואביו שמר את הדבר, כלומר תצפה להם לומר מתי יגיעו לידי ואקיים אותם, אז נחשב לך כאלו ועשית אותם בפועל לעת עתה, אך זה יהיה לך בתנאי שאתה תצפה להם מלב ונפש, וזהו בכל לבבך ובכל נפשך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 8
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/8)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד, היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות וכו', דארז"ל היום לעשותם ולא למחר בעולם הבא, ולז"א היום הזה שאתה עודך בעולם הזה אז ה' אלהיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, ואל תבטח בדעתך שתשלים החסרון בעולם הבא כי בעולם הבא אין שם יצר הנקרא לב, כמ"ש רז"ל ע"פ לב חכם זה יצר הטוב לימינו, ולב כסיל זה יצר הרע לשמאלו יען כי שם בעולם הבא לא יש אלא הנפש בלבד שאין קשור בה היצר הנקרא לב לא יצר טוב ולא יצר רע, על כן שמירה ועשיה של המצות אינה אלא בעולם הזה שאתה שומר ומקיים אותם בכל לבבך ובכל נפשך. ר"ל בקשר הלבב הוא היצר הנקרא לב עם נפשך, ואין קשר זה של היצר עם הנפש בעולם הבא, ולכך אין יתרון לאדם במעשה המצות שם אלא רק בעולם הזה, ואמר בכל לבבך כלומר בשני יצרים שהם יצר הטוב ויצר הרע שכל אחד מהם נקרא בשם לב כאמור, ואומרו בכל נפשך רמז לנפש הבהמית הנקראת כח הגוף ונפש השכלית שהיא חלק אלוה ממעל, מה שאין כן בעולם הבא לא נמצאת נפש הבהמית שהיא כח הגוף אלא רק נפש השכלית בלבד:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 9
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/9)

**את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו וכו'** (דברים כו:יז). נ"ל בס"ד דידוע ששם הוי"ה ב"ה יש בו י"ב צרופים וכל צירוף מהם שולט בחדש אחד, והראשון הוא שם הוי"ה ככתבו שולט בניסן שהוא ראש חדשים וצירוף החמישי הוא צירוף הוי"ה ששולט בחודש החמישי שהוא חודש אב, וצירוף זה רמוז בפסוק הנה יד ה' הויה, וידוע שכל הצרופים אסור להגות אותם להוציאם בפה, ורק צירוף זה של הוי"ה מותר להגות אותו להוציאו בפה כמו שהוא, וכשאנחנו באים לזכור שם יהו"ה אנחנו מזכירים אותו בפינו בצירוף זה של הוי"ה, ואמרתי בס"ד רמז לזה אמרת ה' צרופה, ר"ל אמרת ה' שתהיה אמירתו יוצאה בפה צרופה קרי בה צירוף ה"א, כלומר ע"י צירוף החמישי השולט בחודש החמישי, ונרמז בזה כי הוא מגן לכל החוסים בו שלעתיד תתעלה שליטת צרוף זה בחודש שלו להיות עליון על כל החדשים שיהיה בו טובות נשגבות ורבות עד מאד לישראל החוסים בו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 10
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/10)

**וז"ש** את ה' האמרת היום, ר"ל שם יהו"ה יש בו צירוף אחר שאתה אומר אותו בפיך היום והוא צירוף הנקרא הוי"ה, ועל ידי אמירת צירוף זה תהיה בטוח על העתיד להיות לך לאלהים לך דייקא, כלומר עליך לבדך יכנה אלהותו שיזכה כל יחיד ויחיד מישראל להיות צדיק גמור, שיהיה ראוי שהקב"ה יכנה אלהותו עליו כאשר כינה אלהותו על אברהם יצחק ויעקב, שנאמר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ותזכה ללכת בדרכיו מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא מחיה מתים אף אתה תחיה מתים, ותזכה לשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו שהם שלשה מיני מצות יהיו במשקל אחד שתשמור החוקים שאין השכל מחייב אותם, ואין להם טעם כמו שמירת המצות והמשפטים שיש להם טעם והשכל מחייב אותם, וגם תזכה לשמוע בקולו, כלומר תשרה עליך רוה"ק, ובה יתגלו לך סודות התורה, כמ"ש רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני שיתקיים בך, מ"ש הפסוק וכל בניך למודי ה' שע"י השראת רוה"ק נחשב כאלו האדם לומד תורה מפי הקב"ה, וכמפורש בכתוב רוח ה' דבר בי, ועי"כ נחשב מלתו על לשוני שהוא מלמדני תורת אמת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 11
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/11)

**ובאו עליך כל הברכות האלה והשגוך** (דברים כח:ב). י"ל כיון דאמר ובאו עליך משמע דבאים מאליהם, אע"פ שאינו רודף אחריהם, ומאי הוסיף באומרו והשיגוך. ועוד דמאחר שאמר שבאו עליו, נמצא השיגו אותו, ונ"ל בס"ד ע"פ מעשה שהיה באחד תם וישר והוא בינוני שאינו עשיר ויום אחד שמעה אשתו שהביאו אותו היום דגים הרבה למכור בשוק, כי עלתה המצודה של אותו היום דגים מרובים, וכולם היו ממין החשוב הנקרא בערבי בינ"י ונמכרים בזול, ותלחץ את בעלה שילך לשוק ויקנה דג אחד והוא סירב ונתעצל מכמה סיבות ואחר אלף הפצרות שעשתה אשתו הוכרח לילך, והנה אותו המוכר שהלך אצלו אותו היום, היו כל הדגים שבחנותו ממין החשוב שקורין בינ"י ורק היה בחנותי דג אחד גדול שהוא ממין הגרוע שקורין גט"אז והיה אותו המוכר משתדל הרבה למכור לזה הרג הגרוע שקורין גט"אז ואין שום אדם מתרצה לקנותו, אע"פ שהיה אומר להם שהוא ימכרנו בחצי ערכו, כי אומרים לו מי זה רואה מין החשוב ויקנה הגרוע, באופן שבכל הפצרותיו בלוקחים לא היה שום אדם נשמע לקנות הדג ההוא, כי ידמה אותו הדג כאלו עקרב יש בו שעוקץ איתם וגם את בעליו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 12
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/12)

**וכאשר** קרב אותו האיש אליו לקנות ראה זה המוכר שזה האיש הוא תם, על כן אמר אולי אוכל לפתותו לקנות הדג ויראהו לו ויאמר תקנה זה הדג שהוא גדול בכמותו, ואני מוכרו לך בחצי ערכו, ולא אבה האיש לקנותו באומרו עתה תתקוטט אשתו ותאמר למה קניתי ממין הגרוע שקורין נט"אן כיון שיש לפניך מן החשוב והכל קונים ממנו, בקיצור אחר אלף הפצרות ורצויים קבל לקנותו ברביע ערכו, ואחר שהביא את הדג לבית חשב בדעתו אם יתן הדג לאשתו ודאי תתקוטט עמו ותכריחהו להחזירו ולהביא דג אחר במקומו ממין החשוב לכך הכניס הדג לבית התבשיל ולקח הסכין והפשיט קשקשים שלו, וקרעו לעשותו חתיכות קטנות כי עתה אם תראה אשתו לא תכירנו. ואם תכירנו לא תכריחנו להחזירו כיון שכבר נקרע, וכיון שקרעו בידו מצא בתוכו מרגלית אחת יקרה, ותכף ומיד הוליך אותה אצל עשיר אחד גדול שהיה בעירו למכור אותה על ידו, וזה העשיר כשראה אותה נתפלה עליה וא"ל מנין לך, וזה לא העלים ממנו וסיפר לו המעשה כמו שהיא מתחלה וע"ס:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 13
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/13)

**ויאמר** העשיר מאחר שאתה ספרת לי מעשה שלך גם אני אספר לך על עושרי מהיכן בא שעניינו דומה לעניין שלך, ויאמר כי אביו לא היה עשיר כ"כ, ופעם אחת חלה חולי גדול ונתרפא ע"י רופא אחד מובהק, ואחר שנתרפא צוהו הרופא שילך חוץ לעיר לקבוע לו אהל בארץ מישור על שפת הנהר ששם האויר צח וטוב, וזה הוא צורך גדול בעבור התחזקות גופו ובריאותו, כי היה חוץ לעיר קרקע גדולה אצל הנהר והיה דרכם של עשירי העיר לקבוע בה אהלים לדור שם ב' חדשים אייר וסיון ונותנים להממשלה (בלאד"יי) בעד כל אהל כו"כ דנרים, וא"ל הרופא אתה תקדים לילך בניסן לקבוע אהל במקום אשר יערב לך כי אותו זמן לא יש אדם אחר עומד נגדך וכל הקודם זכה, ולא רצה אבי לעשות כאשר אמר הרופא, ובפרט להקדים, וסו"ד אחר מאה הפצרות הכריחו הרופא שיוליך האהל לקבעו שם בקרקע ההיא בחודש ניסן והוא ראה קרקע גדולה לפניו וערב לו לקבוע האהל בצד זה, ואחר שטרח וקבעו חזר בו ועקרו וקבעו בצד אחר, כן עשה שתים ושלש פעמים ובמקום האחרון כשבא להכות היתד של האהל בקרקע, הנה אחר שירד היתד שיעור חמש אצבעות נראית לפניו גומא אחת שירד כל היתד בתוכה, וכשבא להוציאו הסיר בידו את העפר ויראה לפניו צלוחית אחת קטנה וימצאנה מלאה אבנים טובות ומרגליות יקרות ויתעשר בה עושר גדול וממנה כל העושר שלי שהוא בידי שירשתי אותו מאבי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 14
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/14)

**ועתה** בא וראה איך הענין של עושר אבי הוא בא דומה בדומה לעושר הזה שלך, כי יש כמה שנים שגדולי העיר קובעים שם אהלים, והיה מן הראוי שתתגלה הצלוחית של אבנים טובות לפניהם ע"י תקיעת היתד של האהל, אמנם זה פלא כי בכל שנה כשבאים לקבוע אהל במקום שקבע בי אבי היו תוקעים היתד סמוך לצלוחית בשנים או שלש טפחים, ולא נזדמן שיתקעו היתד למעלה מן הצלוחית, כדי שלא יהיו מרגישים בה ובכל שנה היה השגחה פרטית מן השמים על דבר זה עד שיבא אבי ויקח את שלו בזמן הנועד לו למעלה ועוד זה יש פלא אחר יותר, מעצת הרופא להקדים כדי שיראה המציאה בזמן שאין אים זר רואהו. שאם היו רואים היה מוכרח לתת המציאה להממשלה, ולא עוד שהיה אבי דוחה הדבר הזה בשתי ידים ולא רצה לקבוע לו אהל שם, ואחר כמה הפצרות של הרופא הוכרח לצאת לקבוע האהל שם כדי שיקח את העושר ההוא, וכן אתה כמה הפצורה בך אשתך לקנות דג ולא רצית ובע"כ שלא בטובתך הלכת ואחר שהלכת כמה הפצרות הפציר בך בעל הדגים שתקנה את הדג הגרוע, ולא רצית ובע"כ קנית, ומזה נתגלגל הדבר שתהיה אתה מוכרח לקרעו בידך כדי שתטול את שלך מתוכו, ועוד פלאות רבות נמצא בזה, כי קודם בואך כמה הפצרות הפציר המוכר בבני אדם שיקנו את הדג, ולא רצו, וכאלו היה בו עקרב ועוקץ אותם, וכל זה היה כדי שתבא אתה ותירש זה העושר שהיה שמור בתוך הדג בשבילך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 15
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/15)

**ובזה** פרשתי בס"ד מ"ש בגמרא דיומא דף ל"ח מכאן אמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ע"כ, וקשה למה נקיט ואין אדם נוגע והול"ל אין אדם נוטל או לוקח, אך במעשה הנז' מובן הדבר כי אפילו נגיעה לא יגע כאשר היה בדג שבתוכו המרגלית דכל קוני הדגים מאסו אותו שלא רצו לתפוס אותו וליגע בו בידם סורו טמא קראו לו, וכאלו עקרב יש בו, וכל מה שהיה מתלבט בעל הדגים להשליכו לפניהם להראותם גודלו לא היו פונים אליו, וכאשר היה ג"כ במעשה היתד של האהל, שכל יושבי אהלים זה כמה שנים כאשר קובעים אהל כאן לא היו נוגעים בעפר אותם שני טפחים אשר למעלה מן הצלוחית של אבנים טובות, וכל זה היה בהשגחה כדי שיקח העושר הזה אותו אדם המוכן לו מן השמים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 16
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/16)

**והנה** מכאן אתה למד שכל העושר והברכה המוכנת לאדם מן השמים לא מבעיא שתבא אליו מאליה בנחת ולא בצער, אלא אפילו אם זה האדם הוא בורח מזה העושר והברכה הם ישיגו אותו ויבאו אצלו בעל כרחו. וז"ש ובאו עליך כל הברכות האלה באו מאליהם שאין אתה צריך לטרוח ולחזר עליהם, ולא מבעיא זה אלא אפילו אם אתה בורח מהם ודוחה אותם בשתי ידים הם ישיגוך בעל כרחך, וכאשר תמצא במעשה של הדג הנז'. ותזכה להצלחה נסות כזו, כי תשמע לקול ה' אלהיך ולאו בעבור לקבל שכר הן בעולם הזה הן בעולם הבא:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 17
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/17)

**ואציעה** לפני הקורא מעשה נפלאה הובאה בשעשועים שממנה ידע האדם פלאות השגחתו יתברך המסבב הסיבות, והוא כי ברצות ה' דרכי איש שומר כל עצמותיו ושומר ממונו מכף מעול וחומץ, ולא עוד אלא אפילו אם הוא מפזרו ומוציאו מידו עושה כנפיים לו סיבות שיהיה לממונו כנפים לעוף בהם לחזור ולבא לידו, אפילו ע"י סיבות רחוקות אשר אינו מצייר אותם בדעתו, ומעשה שהיה כך היה, קודם זמן רב היה איש אחד גר ושמו אברהם והיתה מלאכתו מלאכת חרש עץ ויעבוד עבודתו ביושר ואמונה, ומלאכתו היתה נקיה וטהורה מכל שמץ איסור של גזל ואונאה ושקר ותרמית אין בה שום דופי כלל. והשי"ת בירך מעשה ידיו ויעש חיל ויקבוץ על יד עושר רב, ויחי באמונה ופזר נתן לאביונים, ורעבים הביא ביתה ויתהלך במשרים. ויהי היום ויסע אברהם הוא ואשתו ובניו ובני ביתו לעיר הסמוכה לירושלים לשמחת נשואין של בן דודו אחי אביו אשר הזמין אותו ובני ביתו כולם, לימים מועטים ולחזור, ויסגור את ביתו ולא הניח בו אפילו שומר אחד וכל ממונו זהובים בעין הניחם שם בתוך תיבה אחת סגורה המונחת בתוך חדר אחד, והשכן שלו היה איש בליעל גנב ושודד, ובראותו כי אין איש בבית ויתגנב אל הבית ויחפש בהנמצא בבית וימצא את שקלי הזהובים אשר אסף אברהם בעמל כפיו, ויקחם ויברח מן העיר בלילה, ואחר ימים מועטים שב אברהם לביתו וירא את כל אשר נעשה לו ויבך תמרורים, ויחקור וידרוש למצוא עקבות הגנב ולא עלה בידו, כי הוא הבין שהשכן שהיה מוחזק לגנב הוא גנב הממון וברח ואיננו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 18
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/18)

**והנה** זה הגנב הנז' אשר ברח בלילה מירושלים ללכת לכפר עין גדי אשר בסביבות ירושלים לטמון שם שללו, ובדרך תקפתו מחלה עזה ויפול ארצה ויתעלף ומאחר שלא נמצא איש להקימו שם נפל שדוד וימת וצרורות הזהובים בחיקו. ויהי בבוקר וילך איש מיושבי הכפר ואפרים שמו והוא בן יחיד לאיש זקן וימצא איש יהודי מת ויכרת לו קבר וימצא צרורות הזהב בחיקו ויקחם לעצמו וישמח לבו בשתים, הא' כי עשה טוב לקבור מת מצוה, והב' השכר ששלם הקב"ה כרגע שהוא צרורות הזהב אשר מצא ותעלוזנה כליותיו. ויהי בלילה ההוא ויחלום אפרים לאמר אל תגע בממון הזה להנות ממנו כלום כי [לא] לך הוא, כי האיש אשר מצאת הממון בחיקו גנבו מיד איש נאמן וזה הממון ישוב אל יד בעליו, ולא הוגד לו בחלום מי הוא זה בעל הממון, ויקץ משנתו והנה חלום, ויאמר אפרים החלומות שוא ידברו ולא שת לבו לדברי החלום אשר הגידו לו שאין לו רשות להנות ממנו ויאמר בלבו אני לא גזלתי הממון הזה מיד בעליו על כן אני אהנה מן הממון הזה, ואיני חושש מדברי החלום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 19
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/19)

**והאיש** הזה אפרים היתה הליכתו אצל אביו שחלה ונטה למות ויאמר קשה עלי המשא הזה של צרורות הזהובים לשאת אותם עמי לבית אבי, ויתייעץ בנפשו להכנס בגן אחד שהיה לאביו להטמינם שם, וירא אילן אחד של תותים אשר העץ שלו עב מאד, והיה נבוב וישם צרורות הזהב שם ואת פתח החלל שבו הזהובים סתם בחתיכת עץ סתימה חזקה ובריאה. ויבא לבית אביו וימצאהו גוסס, ואחר איזה רגעים מת, ויעש אפרים לאביו אבל שבעת ימים כמשפט, ובתוך אבלו של אביו נזדמן רוח סערה קשה וחזקה מאד ומטר סוחף ארצה עד אשר עקר הרוח כמה אילנות והפילם, ושלט יותר בגן הזה של אבי אפרים ויפלו כל אילנות שבו ארצה, וגם העץ הנבוב שבו צרורות הזהובים נשבר ונפל ארצה, אע"פ שהיה עץ עב וחזק, ואחר ששקטה הרוח עבר אדם אחד עני בתוך הגן ויבחר לקחת לו משם מעצים שנפלו למכור אותם, ויבט אל אותו העץ שבו הצרורות ויראהו עב וישר שאין בו עקמימות ויאמר טוב העץ הזה למלאכה לעשות ממנו כלים, וישאהו על שכמו אע"פ שהיה כבד מאד ויביאהו לירושלים כי היה אותו המקום קרוב לירושלים, וימכרנו לאברהם חרש עצים הנז"ל, ויהי כאשר גזר אברהם את העץ ההוא לגזרים מצא שם כל צרורות הזהובים שלו כמו שהם במושלם ויודה את השי"ת על טובו ועל חסדו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 20
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/20)

**והנה** אפרים אחר שיצא מאבל אביו, ויבא לגן אביו ליקח משם צרורות הזהובים, וירא כי הגן נשחת כולו ברוח שנשברו האילנות שבו וירא כי העץ הנבוב שבו שת הצרורות איננו, ויזכור החלום שאמרו לו שלא יהנה מן אותו הממון כלום כי איננו שלו והוא שמור לבעליו ומוכן לבא לידי בעליו, והוא אשר לא חשש לדברי החלום ויגמור בלבבו ליקח הממון ההוא לעצמו להנות בו, הנה זאת סיבבה לו הרעה הזאת שהממון שב אל יד בעליו על ידי רוח סערה החזקה אשר שלטה בגן, ובזה אבדה גם הירושה של הגן שירש מאביו שלא יש לו ירושה מאביו זולת זה הגן וכבר נשחת כולו, ואין לו שום הנאה ממנו כיון שנשברו ונפלו כל אילנות שבו, וידל אפרים אח"ז מאד וילך מעיר לעיר ולא מצא לחמו להחיות נפשו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 21
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 21](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/21)

**ויהי** היום ויבא אפרים לירושלים ויעבור על בית אברהם חרש העץ הנז' ויתיצב לפניו וישאל ממנו ויבקש ממנו לקבלו לעסוק אצלו בעבודת מלאכתו כדי למצוא פת לחם בשכרו, ויאמר אברהם טוב הדבר שבה אתי בביתי ותעסוק במלאכתי ותאכל לחם על שלחני. ויהי היום בשבתו לשלחנו, ויספר אברהם לאפרים הנפלאות אשר עשה לו השי"ת בחסדו אשר השיב לו טובו אשר שללו אותו ממני, וירגיש אפרים בדבר ויאמר לאברהם המן העץ הנבוב לקחת את כל אשר לך, וילטוש אברהם את עיניו ויבט על אפרים בתמהון וישתומם בלבבו מאין ידע אפרים את סודו כי דבר העץ לא גילה אברהם לשום נברא, וישאל אברהם לאפרים מאין ידעת זאת, ויאמר טובך הי' בידי ויספר לו את אשר מצא אדם מת בדרך וצרורות היו בחיקו ויקחם, ויחלום חלום להזהירו לבלתי יקח לו כלום מן הממון והוא לא חש לדברי החלום, וסוף דבר טמנתי הממון בעץ הנבוב ואח"כ באתי לבקשו ואיננו, ואדע כי נתאמת החלום והעץ הלך לבעל הממון, ועתה ידעתי כי אתה בעל הממון ואליך בא העץ. וישמח אברהם ויגל על הדברים האלה ויודה את ה' על אשר סיבב בעבורו כל הסיבות האלה כדי שיחזור טובו אליו במנוחה והשקט בשלימות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 22
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 22](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/22)

**ויהי** היום ויאמר אברהם לאפרים, אמנם העושר ההוא לי הוא אשר לוקח ממני ויושב לידי, בידך היה ועל ידך ניצל מיד הגנב ועתה הנני לתת לך חלק ממנו, וימאן אפרים ויאמר לא אקח מאומה מזה הממון כי לא לי הוא וכבר עין בעין ראיתי כי יסר יסרני יה על אשר אמרתי להנות בו אחר מראה החלום, כי רוש ומחלה עברו על נפשו, ולכן אני עתה ירא להנות אפילו במקצתו פן תכבד עליו יד ה', וכל עין אדם רואה שהממון הזה שמור הוא לך ולא לאחר. ויאמר אברהם אבל אני נותנו לך ברצון טוב ולא יקרך רע, ולא אבה אפרים לקחת כלום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 23
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 23](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/23)

**ויהי** היום ואברהם אמר לעשות חתונת בנו, וירא אפרים כי תשבות העבודה שבוע ימים של שבעת ימי המשתה, ויקח אפרים רשות מן אברהם ללכת בשבוע זה לראות שלום בני משפחתו שהם במקום אחר רחוק מעט מירושלם, ויתן לו רשות ללכת, ויאמר אברהם לאשתו שתעשה לו לחם יפה צידה לדרך, אך לחש לה באזנה שתעשה לו חלת לחם אחת גדולה ועבה טפח ותשים לו בתוכה חמשים זהובים מן אותם הזהובים שהיו בצרורות שהושבו לו אחר שנגזלו ממנו, ותעש אשתו כאשר אמר אברהם, ומחמת עוביה של החלה וגודלה לא נודע ולא ניכר שיש בתוכה זהובים, וחשב אברהם אע"פ שהוא רצה ליתן לו מן הזהובים ולא קבל, הנה בעתה כשישבור החלה בדרך לאכלה וימצא בה הזהובים יקבלם ולא יחזירם לו, ואחר שנאפית החלה מסר אברהם לאפרים את החלה ויאמר לו זו היא צדה לדרך עשינו לך ותאכל ממנה בכל יום במשך הדרך, ויקח מידו ויפרד אפרים מן אברהם וילך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 24
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 24](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/24)

**ואפרים** בבואו על גבול העיר ירושלימה ניגש פקיד הגבול לחפש באמתחתו כנהוג לעוברי דרכים וירא אתו את החלה הגדולה ההיא ותמצא חן בעיני הפקיד ויקנה אותה ממנו, וביום ההוא חג אברהם, את חג חתונת בנו, והנה לפנים בישראל כל אחד מהקרואים לחתונה יביא תשורה לבעל המשתה איזה אוכל חשוב ומיני מרקחת או משקין יין טוב וכיוצא, וזה פקיד הגבול אשר קרא אותו אברהם למשתה הביא לאברהם החלה ההיא שקנה מאפרים מתנה לאברהם כנהוג, ויראה אותה אברהם ויכירה וידע כי זאת החלה אשר נתן לאפרים צידה לדרך ויתפלא אברהם ויאמר אצבע אלהים היא, וישמור אותה החלה אצלי, ולא שברה עד שיבא אפרים ממקום בני משפחתו אשר הלך שם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 25
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 25](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/25)

**וככלות** ימי המשתה שב אפרים למלאכתו ועבודתו בבית אברהם, ויראהו אברהם וישמח לקראתו ויאמר לו מה שלום בני משפחתך ויאמר שלום, ויאמר אברהם האכלת החלה אשר נתתי לך, ויאמר לא, ויאמר האם נדרת נדר לבלתי אכול בלחמי, ויאמר לא, אך בבואי על הגבול ראה הפקיד את החלה ותיטב בעיניו ויקנה מידי, ויאמר אברהם דע לך כי החלה הושבה לידי והנה לפניך והניחה לפניו, ויקח אברהם את הסכין ויגזרנה, וירא אפרים כי נפלו מתוכה דנרי זהב, ויהי כנרדם ולא ידע נפשו, ויאמר אברהם נפשי כלתה לתת לך חלק מכספי ואתה נערת כפיך מקחת, ואחשוב לתת לך שלא מדעתך ואצו לאפות חלה גדולה צידה לדרך ואשים בתוכה דנרי זהב למען תמצאם ותקחם, וראה עתה מה נפלא הדבר הזה שגם זה הושב לידי, ויתפלא אפרים על הדבר ויאמר לאברהם אהוב אתה בעיני ה' ועינו עליך לטובה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 26
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 26](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/26)

**והנה** אחר זה נתגדל עוד אפרים בבית אברהם וימצא חן בעיני אברהם עד שחשק בו לתת לו בתו וכן עשה, ויהי אפרים חתן לאברהם ויעשרהו אברהם מכספו כי נעשה חתנו, ונמצא כי השי"ת השגיח בחמלתו על אפרים אשר היה לבו טוב וישר ונכון נתעורר והרגיש ברצון השי"ת ונתרחק לבלתי יקח מאומה מאותו הממון, אע"פ שאברהם נתן לו ברצונו הטוב, יען כי נתברר אצלו דרצון השי"ת שלא יחסר אברהם כלום אפילו זהוב אחד, בראותו שאע"פ שאברהם רוצה ליתן חלק מן ממונו בעבור קיום דרך ארץ ומדת האנושי, עכ"ז לא עלתה בידו מחשבתו אלא סיבב אדון הסיבות סיבה אחרת להיות על ידם שמור הממון לאברהם ההוא ואין לזר אתו כלום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 27
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 27](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/27)

**ובאמת** כמה דברים יקרים אנחנו למידין מן מעשה הנפלאה הזאת, ויתבונן האדם על תוקף ואומץ ההשגחה העליונה, איך מנהגת את שוכני ארץ בכלל ובפרט, ואין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' כי עצת ה' היא תקום וכל מחשבות אדם בטלים כנגדה, וכחומר ביד היוצר כן הטבע בידו יתברך, ולכל אשר יחפוץ יטנו וכל הסיבות מתגלגלים בעולם כדי לקיים רצון הבורא יתברך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 28
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 28](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/28)

**ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה** (דברים כח:ג). נ"ל בס"ד דידוע דההשפעה תהיה משני יודי"ן של שם השילוב דהוי"ה אדנ"י, שהוא שם יאהדונה"י, וכנגד שני יודי"ן אלו בוצע בעה"ב בסעודת שבת כזית אחד לעצמו כנגד יו"ד ראשנה, וכביצה לאשתו כנגד יו"ד האחרונה, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בפיוט שתיקן לסעודת שבת למבצע על רפתא כזיתא וכביעתא תרין יודי"ן נקטא סתימין ופרישין, ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא יש ר"ת שני יו"ד, ולז"א פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, וארז"ל אל תקרי ידיך אלא יודי"ך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 29
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 29](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/29)

**והנה** ידוע יש אות ב' משמשת במקום תיבת תוך כמו מי בחצר שהוא ר"ל מי תוך החצר, וכן בכף רעיך אות ב' משמשת במקום תוך, וכנז' בספרי הדקדוק, והנה תוך אותיות עיר במילואם כזה עי"ן יו"ד רי"ש יש במילוי שהוא תוך הפשוט אותיות שנ"י יו"ד רמז לשני יו"ד של שם השילוב הנז' שבהם תהיה הברכה ולז"א ברוך אתה בעיר, כלומר בתוך אותיות עיר שהוא צירוף שני יו"ד. ואמר עוד עד"ז ברוך אתה בשדה, כלומר בתוך אותיות שדה, כי אותיות שדה במלואם כזה שי"ן דלי"ת ה"א, אותיות המלוי הם אותיות ת' אילן, והוא דידוע שיש ת' עלמין דכסופין, וידוע כל פרצוף שלם נקרא בשם אילן. וכמ"ש בבקשה בכל יום להשלים אילן העליון, ולכן כל עולם מאותם ת' עלמין שהיא שלם בכל הפרצופין נקרא אילן, נמצא, ת' עלמין הם ת' אילן, ולז"א וברוך אתה בשדה כלומר תהיה מבורך מאותם ת' עלמין שהם ת' אילן הרמוזים בתוך אותיות שדה, כלומר במלוי שהוא תוך אותיות הפשוט:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 30
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 30](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/30)

**ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך** (דברים כח:ו). איתא במדרש על פסוק זה וז"ל, וכבר פירש דוד ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם, והוא תמוה. ונ"ל בס"ד דידוע שהדרך נשפע משם הוי"ה שהוא מלוי העולה ס"ג, ומשם, אהי"ה דמלוי יודי"ן העולה קס"א כי שניהם עולים מספר דרך. גם ידוע שבעה שמות הוי"ה אהי"ה בסוד השילוב הם עולים שכ"ט ומסוגלים לשמירת הדרך אשר היא מורכב מן מספר הוי"ה אהי"ה, וז"ש רז"ל ע"פ ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך כבר פירש דוד כמה תהיה ברכתו, באומרו ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם, רמז בזה על שבעה שמות שילוב הוי"ה אהי"ה שעולים מספר שכ"ט שהם רמוזים במספר שיש בין מספר אותיות עתה לבין מספר אותיות עולם שהוא מספר שכ"ט:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 31
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 31](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/31)

**ובזה** יובן בס"ד שפיר טעם הכתוב השני הבא אחר זה, והוא מ"ש יתן את אויבך הקמים עליך נגפים לפניך, בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו מפניך, וצריך טעם לשבעה דרכים, ובזה מובן בס"ד שפיר כי שמירת ישראל בדרך תהיה בשבעה שמות השילוב של הוי"ה אהי"ה המאירים להם בדרך, לכן בכוחם ינוסו אוייביהם לפניהם בשבעה דרכים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 32
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 32](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/32)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד רמז הכתוב ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך, דידוע שהצדקה רמוזה באות כ"ף, וכתבו המפרשים ז"ל, דלכן פרשת הצדקה הכתובה בפרשת ראה מתחלת באות כ"ף, דכתיב כי יהיה בך אביון וכו', ומסיימת באות כ"ף דכתיב ולאביוניך בארצך. ואמרתי בס"ד טעם נכון, למה מתחלת בכף סתומה ומסיימת בכ"ף פתוחה, לרמוז שראוי לבעל הממון שיתנהג בפרנסת בני ביתו בכף סתומה שיקמץ להם, אבל לעניים ושאר מצות יתנהג בכף פתוחה להיות ותרן שיפתח כפו לפזר כדי צרכן, וכמ"ש רז"ל באותו עשיר שהיה מקמץ עם בני ביתו לקנות להם ירק של אתמול שנמכר בזול, אבל לצדקה וחסד היה מתנהג בותרנות מאד, מפני שאם יתנהג בביתו בותרנות לא יוכל ליתן צדקה לעניים כדי צרכן כי רבים המה. ובזה פרשתי בס"ד רמז דברי התנא באבות אל תחזק טובה לעצמך כי לכך נוצרת כך הוא כף סתומה, והב' כף פתוחה להורות שיקמץ בבני ביתו ויוותר לעניים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 33
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 33](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/33)

**והנה** ידוע דארז"ל שלשה דברים מגינים על אדם מן יצר הרע שהם צום, קול, ממון, והקול הוא התורה והממון הוא הצדקה, נמצא הצדקה מצלת את האדם מן יצר הרע שמגינה עליו להצילו מן עצת היצר הרע המפתה אותו ומושך לבו לחטוא. ואמרתי בזה רמז נכון במ"ש הכתוב והיה מעשה הצדקה שלום, והוא דידוע מ"ש רז"ל שהיצר הרע יש לו שבעה שמות וחד מנייהו מכשול, שנאמר הרימו מכשול מדרך עמי, והצדקה רמוזה באות כ"ף כאמור, ואם תסיר אות כ' מן מכשול ישאר שלום, ולז"א הרימו מכשול מדרך עמי אל תקרי עמי אלא עימי בחירי"ק תחת עין, כלומר מכח מצות הצדקה שהיא עימי דכתיב צדיק ה' צדקות אהב, תרים המכשול ותעשהו שלום שהוא שמו של הקב"ה, ולז"א והיה מעשה הצדקה שלום, כלומר ע"י מעשה הצדקה נעשה שלום שיסתלק כ' מן מכשול וישאר שלום שהיצר הרע נעשה יצר הטוב שהוא שלום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 34
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 34](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/34)

**והנה** מלבד תועלת זו הנעשית מן הצדקה שיסתלק כ' מן מכשול וישאר שלום, שזה הוא ענין יציאה שאתה מוציא לאות כ"ף מן השורה, אלא עוד יש תועלת אחרת מן הצדקה להפך שהוא להכניס ולא להוציא, והיינו דידוע דהעשיר בעל מצות אשר צדקות אהב נקרא בשם מלוה, דכתיב מלוה ה' חונן דל, וידוע דהעשיר המספיק לת"ח יהיה לו צל וחופה אצל החכם אך טפל לו, דכתיב בצל החכמה בצל הכסף, ומזה למדו רז"ל עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לבעלי המצות אצל בעלי תורה, שנאמר בצל החכמה בצל הכסף, נמצא העשיר יהיה דומה לחכם שיש לו דין מלך, דארז"ל מאן מלכי רבנן דכתיב בי מלכים ימלוכו, ובזה יבא הרמז לנכון שאם תכניס אות כ' באותיות מלוה יהיה צירוף מלוכה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 35
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 35](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/35)

**נמצא** ע"י הצדקה הרמוזה באות כ' יהיה שתי תועליות באות כ', והיינו אחת נכנסת בתוך מלוה ויהיה צירוף מלוכה ואחת יוצאה מן מכשול וישאר שלום, ובזה פרשתי בס"ד רמז מאמר בגמרא דברכות דף כ', א"ר יוסי בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו, והרמז בזה בין השמשות, רמז לעשיר שהוא נקרא מלוה, דכתיב מלוה ה' חונן דל דעושה ומתנהג בשמשות (שבכל) [של כל] יום ויום. דנודע שהשמש מלוה את הירח שהיא עניה דלית לה מגרמא כלום, כן העשיר מתנהג בשמשות של כל יום, זה ניכר שבחו יותר עשר ידות בזמן שבני אדם מעלימים עין מן הצדקה דאז יש לו יתרון עשר ידות, ולז"א כהרף עין ר"ל עיקר תפארתו והדרו הוא בזמן שבני אדם מעלימים עין מן הצדקה דאז זה נכנס וזה יוצא, ר"ל ע"י הצדקה אות כ' נכנס במלוה וישתלם צירוף מלוכה, וזה יוצא דאות כ' יוצא מן צירוף מכשול וישאר שלום ויש חשיבות לכח הצדקה שא"א לאדם לעמוד עליו, כלומר לא יוכל האדם לעשות לו ערך, כי לפעמים במתן ביצה אחת יזכה לשכר עצום ונורא, וכמו המעשה שהביא מהר"א הכהן ז"ל, דעשיר א' מימיו לא נתן צדקה כלל, ורק קודם פטירתו בשעה אחת נתאוה לאכול ביצה, ונזדמן באותה הרגע שהביאו לו הביצה בא עני ודפק על הפתח וצעק שהוא רעב מאד, ויאמר תנו לו את הביצה הזאת ויתנו לו, ומזל העשיר גרם שאותו עני היה יר"ש והיה מסוכן בסכנת הרעב וזה גרם לו שחיה בעולם הזה ועסק בתורה ומצות, ועי"כ זכה העשיר בעבור אותה צדקה לחיי עולם הבא, וכן מעשה כיוצא בזה בזוה"ק כי בעבור חצי מעה שנתן זכה לשכר גדול מפני שבזה החיה נפש מישראל, וכן בירושלמי בעובדא דתלמיד ר"ח ועוד כיוצא בזה, ולכן א"א לעמוד על מתן הצדקה לתת לו שכר כפי ערכו, דאין יודעים ערך הדבר שנעשה אלא השי"ת לבדו שיודע הנסתרות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 36
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 36](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/36)

**הרי** יש לאדם שתי תועליות מן הצדקה הרמוזה באות כ' שהם אחת יוצאה מן מכשול לעשותו שלום, ואחת נכנסת באותיות מלוה לעשותה מלוכה, וז"ש ברוך אתה בבאך חלק התיבה לשתים וקרי בה בבא ך', ר"ל כשתבא אות כ"ף ותכנס במלוה ותהיה מלוכה, וברוך אתה בצאתך בצאת ך' שתצא כ"ף מן מכשול וישאר שלום. ובזה יובן ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה, מאד ר"ל ממון, כמ"ש בכל מאודך בכל ממונך, ונקיט ב"פ מאד שהוא ב"פ ממון דקאי על ממון שמוציא בביתו לבניו ואשתו, דקאי ג"כ על ממון שמפזרו לעניים בשביל צדקה בשניהם יש לך יפוי, כי באחת עושה קמצנות ובאחת נדיבות כאמור לעיל, ועי"כ תצלחי למלוכה דייקא דאותיות מלוה תהיה צירוף מלוכה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 37
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 37](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/37)

**בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך** (דברים כח:ז). הנה לדרך אחד שיצאו אין צריך טעם דזה מוכרח, אבל לשבעה דרכים צריך טעם. ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב בני יששכר ז"ל דף א' אות יו"ד בשם הרב המקובל מג"ע ז"ל ע"פ ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך, דשבעים שרים הם אל"ה מול אל"ה כי ל"ה שרים אחוזים בצד ימין דקדושה, וישמעאל על גביהן הרי הם אל"ה, ועוד ל"ה שרים מצד שמאל דקדושה ועשו על גביהן הרי הם אל"ה מול אל"ה, וישראל פנימיים אוחזים בקדושה. על כן ישמעאל יום מנוחתם היא בערב שבת מימין הקדושה שהוא השבת, ובני עשו הוא ביום ראשון בשבוע שהוא משמאל השבת, ולישראל ניתן יום מנוחתם בשבת שהוא בתווך, ולזה ארז"ל בפסוק וילך עשו אל ישמעאל לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב וכו', כי קליפת זרזיר ועורב שהם ראשים לכל השבעים אומות עולה מספר שבת, שאם היו ישראל שומרים שבת ראשנה כהלכתו לא היו נותנים להם מקום לשלוט וכו' עכ"ד ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 38
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 38](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/38)

**נמצא** השבעים שרים חלוקים ל"ה מימין ול"ה משמאל ואז מלך המשיח שהוא משבט יהודה מכניעם ולכן שם המאיר בשבט יהודה הוא שם אג'לא שהוא ר"ת אתה גבור לעולם אדני, ונרמז בברכתו של יהודה בר"ת הפסוקים של ברכתו אתה יודוך וכו' גור אריה וכו' לא יסור וכו' אסרי לגפן וכו', ומספר שם זה הוא ל"ה והברכה כפולה כי היא שנים מקרא, הרי השם כפול שע"י יכניע ל"ה מצד ימין ול"ה מצד שמאל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 39
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 39](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/39)

**ונראה** לכן על משיח בן יוסף נאמר וישטמיהו בעלי חצים, רמז לשבעים הנז' שהם חלוקים חצי מצד ימין וחצי מצד שמאל, ועל כן הבטיחנו השי"ת כי ימין ושמאל תפרוצי, להכניע צד הימין וצד השמאל, וז"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך והיינו שם ה' זה השבת כמ"ש בזוה"ק שבת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי, כי יראו שאתם זכיתם ולקחתם השבת שהוא שם ה' לחלקכם, ויראו מכם כי בו תתגברו עליהם, ולכן ניתן השבת לעסוק בו בתורה שנקראת עז שאותיות אלו מורים שיכנעו ע"י התורה זרזיר ועורב שהוא ר"ת ע"ז, ולכן כתיב בשבת אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ, שהם שני חלוקות מימין ומשמאל, והאכלתיך נחלת יעקב אביך הם עולמות עקדים נקדים ברדים שעולים מספר שבת, כמ"ש עט"ר אדוני מור אבי זלה"ה בספרו מדרש אליהו, וגם קראו נחלת יעקב כי יעקב נקרא בשם אל, וכתב בני יששכר מצות זכור את יום השבת, היא מצוה ל"א בתורה ע"פ חשבון ומנין הרמב"ם ז"ל, והוא מספר שם אל שנקרא בו יעקב אע"ה, דכתיב ויקרא לו אל אלהי ישראל. או אומרו נחלת יעקב אביך רמז לתיקון השביעי מן י"ג תיקוני דיקנא הנקרא ואמת, וכתיב תתן אמת ליעקב, ולז"א והאכלתיך נחלת יעקב אביך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 40
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 40](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/40)

**נמצא** בזכות שמירת השבת אצל ישראל שהוא שביעי יהיה הכנעה לשבעים שרים אשר מימין ואשר משמאל, שהם שבעה עשריות. לז"א ובשבעה דרכי שהם שבעה עשריות של השרים שלהם ינוסו לפניך, בזכות שמירת השבת שהוא שביעי העומד באמצע. ועיין בשער הכונות שכל העולמות העליונים נעשים בשבת בבחינת שבעה שבעה עד רישא עלאה דלא אתידע הנקרא עתיק יומין, וז"ס שאנחנו קורין את השבת שביעי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 41
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 41](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/41)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד, הטעם בדרך אחד יצאו ובשבעה דרכים ינוסו. כי ידוע כמו שיש עשר ספירות קדושה כן יש כנגדן עשר ספירות בקליפה, כי זה לעומת זה עשה האלהים, וידוע כי כנגד שלש ספירות ראשנות שבקליפה שהם חב"ד יש שלשה אומות בעולם הזה שהם תקיפים מאד שלא יכלו ישראל לרשת אותם, והם עמון ומואב ואדום, אך לעתיד בגמר התיקון יתבטלו אלו השלשה ראשנות שבקליפה שהם חב"ד, ואז ממילא יהיו ישראל יורשים ג' אומות שהם עמון ומואב ואדום וכנז':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 42
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 42](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/42)

**אמנם** שבעה עממין שהם כנגד שבעה תחתונות שהם חג"ת נהי"ם ירשו ישראל בזמן יהושע, יען כי נכנעו הספירות שכנגדם בקליפה, וידוע כי שלשה ראשנות שהם חב"ד נחשבים לפעמים כספירה אחת, ולכן עתה אמר בדרך אחד יצאו אליך לרמוז שיש להם כח מן ג' ראשונות שהם חב"ד ששלשתם נחשבים בדרך אחד שעדיין לא נכנעו, אבל בשבעה דרכים ינוסו, כי שבעה דרכים כנגד שבעה תחתונות שבקליפה שנכנעו, ולכך ינוסו האומות כנגדן בשבעה דרכים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 43
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 43](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/43)

**יצו ה' אתך את הברכה באסמיך** (דברים כח:ח). נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב מטעם המלך ח"ה סי' תרכ"ו, דדוקא נס הנעשה ביד נביא הוא דבעי שיריים לאחולי עליה ברכה, וכמ"ש גבי אלישע הע"ה דא"ל לאשת עובדיה מה יש לך דבר בביתך כדי שתחול הברכה עליו, ברם הקב"ה אינו כן דחייל הברכה גם על אין אפילו דליכא שירים, דהא הוא עשה ארץ ושמים מתהו ואפס ואין, והגם דאמרו הארץ נבראת מעפר שתחת כסא הכבוד, כדאיתא במדרש רבא בשם רבי יוסי, וכן שמים אש ומים שטרפן זה בזה, מ"מ גם העפר שתחת כסא הכבוד והאש ומים בראם מן אין, ולזה כיון דוד הע"ה בפסוק אשא עיני אל ההרים שברא ה' ואדע כי מאפס יצרם היוצר מתחילה, ומזה אדע כי מאין יבא עזרי, הגם שאין לי שום דבר מה שתחול עליו הברכה, ולמה כי עזרי הוא מעם ה' העושה שמים וארץ מאפס המוחלט, ואין ברכתי על ידי נביא כי היכי דתבעי שירים עכ"ד. ולז"א יצו ה' אתך את הברכה, פירוש אם יצו לעשות ע"י נביא או מלאך, לזה צריך שתחול הברכה באסמיך שיש בו דבר שתחול עליו הברכה, מה שאין כן אם השי"ת נותן לך הברכה ולא יצו אותה ע"י שליח אין צריך לאסמיך, אלא אף שאין לך דבר בעין תחול הברכה כי הוא יתברך ממציא יש מאין:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 44
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 44](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/44)

**ועוד** נ"ל בס"ד. יצו ה' אתך את הברכה וכו', י"ל הול"ל יצו ה' אתך ברכה באסמיך, ולמה אמר הברכה בה"א הידיעה כדי שהוצרך לומר אתך. ונ"ל בס"ד דברכות הלחם שהוא המזון שיחיה בו האדם הם חמשה שהם ברכת המוציא בתחלה וארבע ברכות של בהמ"ז לבסוף, ולז"א יצו ה' אתך את הברכה נקיט בה אות ה' שמספרה חמשה, והיינו השפעה שתהיה מן חמשה ברכות של המזון, כי השפעתם תהיה אתך ה"א באסמיך הם עולמות העליונים שהם סמויים מן העין ואין אתה רואה אותם, והב' בכל משלח ידיך זה עולם הזה התחתון שאתה רואה ושולח ידך בו בעסק ומלאכה ומשא ומתן, ואל תחשוב שאתה נוטל פירות ברכות אלו בעולם הזה דוקא, אלא באמת עיקר שכר הברכות הוא בארץ החיים הנצחית אשר ה' אלהיך נותן לך, ולז"א וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 45
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 45](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/45)

**ובזה** יובן בס"ד רמז הכתוב, לך אכול בשמחה לחמך, בשמחה אותיות בחמשה הם חמשה ברכות שנתקנו בלחמך, אך מצוה מן המובחר הוא דאחר חמשה ברכות אלו שבלחם תשתה בלב טוב ייניך, שתברך על הכוס אחר בהמ"ז, ונמצא נעשו שש ברכות. וכנגדן אמר כאן ששה פעמים ברוך שהם ברוך אתה בעיר וכו' עד וברוך אתה בצאתך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 46
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 46](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/46)

**וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך** (דברים כח:י). נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בירושלמי פ"ט דברכות, מעשה במוש לאחד שהיה שמו אלכסנדרוס שהיה עומד ודן ביסורין ללסטים אחד, א"ל המושל מה שמך, א"ל אלכסנדרוס שמי אז אמר המושל לעבדיו פטרו אותו ומה מי ששמו כשמו של בשר ודם הוא ניצול מי ששמו כשמו של הקב"ה לכש"כ, הה"ד כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ע"ש, וידוע דארז"ל עתידין הצדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה, דכתיב כל הנקרא בשמי, אך זה אינו אלא לעתיד, ולכאורה יש לומר שגם עתה נקראים ישראל בשמו של הקב"ה ששמו אל, ובשם ישראל יש שם אל ששמם נקרא ישר אל, וא"כ גם לעת עתה יש לנו לומר קל וחומר להנצל, ואם תאמר שאם אנחנו טוענים בכך גם ישמעאל יטעון כך וימלט שיש בו שם אל ונקרא ישמע אל, אך זה אינו כי הן אמת שיש אותיות אל בשם ישמעאל אין יוצאין אותיות אל במבטא בקריאה כי אין נקוד תחת אות א' ונבלע בין אות ע' ובין אות ל' ונקרא על שמצטרף העי"ן עם הלמ"ד, ועל כן לא יש מזה השם זכות לישמעאל דאזלינן בתר קריאה, מה שאין כן לישראל יש צד זכות מחמת השם של ישראל שנקראים ישר אל, וז"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, כלומר שם משמותיו של הקב"ה נקרא עליך, נקרא דייקא שאינו נבלע בין האותיות אלא נקרא בקדושה, ויראו ממך כי יאמרו גם עתה יש לכם קל וחומר להגין עליכם מחמת שם ישראל שבו נזכר שמו של הקב"ה, ואע"ג דהכתוב אומר שם הוי"ה נקרא עליך ואנחנו רומזים בשם אל, לא אכפת, דידוע שכל שמותיו של הקב"ה יש להם שייכות וקשר בשם הוי"ה וכולם אחוזים בו כשלהבת האחוזה בגחלת, ועוד שם הוי"ה בתוספת אות וא"ו להיות יו"ד בסוד יהיה עולה עם הכולל מספר אל, אך טעם הראשון עיקר שכל השמות כלולים ומושרשים בשם הוי"ה, ולכן רומז הכתוב בשם הוי"ה על שם אל, וישראל זכו לשני אותיות אל בקריאה מפני שיש להם שני סימנים בברית שהוא מילה ופריעה שתים כהלכתן. ובזה יובן ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראוהו כלומר עמי דוקא ולא עם אחר, מפני כי שם אל הנמצא בעם אחר אין קורין אותו אל אלא צירוף עֵל יקראוהו וז"ש תחיינו ובשמך נקרא, ולז"א ועשה ואל תאחר כי שמך נקרא על עירך ועל עמך נקרא דייקא, ועירך היינו דכתיב ויקרא שם המקום ההוא ה' יראה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 47
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 47](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/47)

**או** יובן שם ה' נקרא עליך דהכהנים בבהמ"ק קורין את השם ככתבו בברכה שמברכים את ישראל, וז"ש שם הוי"ה ככתבו נקרא עליך, ר"ל לצרכך בברכה שלכם על כן יראו ממך. כי בזה יכירו גדולתכם וחשיבותכם לפני הקב"ה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 48
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 48](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/48)

**יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים** (דברים כח:יב). י"ל הול"ל מן השמים, ועוד מה קשר יש לברכה זו של יפתח עם ברכה של הלוית גוים רבים, ונ"ל בס"ד דאיתא בגמרא דתענית דף ח' ע"פ פלג אלהים מלא מים, תנא כמין קובה יש ברקיע שממנה הגשמים יוצאין, ופרשנו כמין קובה רמז לאות מ"ם סתומה שרומזת ליסוד, וכמ"ש הרב קה"י ז"ל, וכתב רמז לדבר מ"ם עולה מספר יסוד ע"ש נמצא אוצר טוב של גשמים שיש למעלה הוא סוד מ"ם, ונראה שהוא רמוז באות מ"ם סתומה של שמים, כי היא יתירה שהשורש של השם הוא שמי כנודע:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 49
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 49](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/49)

**והנה** אם תניח אות מ"ם על אותיות לוה יהיה צירוף מלוה, ובזה נשתנה הלוה להיות מלוה, וז"ש יפתח ה' לך את אוצרו הטוב זה אוצר של גשמים שיש למעלה שהוא דוגמת מ"ם סתומה הרמוזה באותיות השמים כאשר אמרנו, ובזה ממילא תתברך למטה ויהיה נוסף לך אות מ"ם על אותיות לוה ותהיה מלוה, כי מקודם היית אתה לוה מאחרים, ועתה ברכה זו שתתברך בה תהיה אתה מלוה, וכדהוה בעובדא דנקדימון שלוה י"ב מעינות מאותו הגמון ע"מ לפרוע לו בגשמים שיבואו ויתמלאו המעינות וסוף באו בעבורו גשמים רבים שנתמלאו אותם המעינות והותירו, ואמר לאותו הגמון עתה אתה חייב לשלם לי מה שהותירו המעינות בגשמים, ונמצא בתחלה היה נקדימון לוה ואח"כ נעשה מלוה, וכמ"ש בגמרא דתענית מעשה זו באורך ע"ש, ולכן סיים בברכה זו של יפתח וכו' והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה, ר"ל שישתנה מצבך, ותחת אשר היית לוה תהיה עתה מלוה בתוספת אות מ"ם שבה רמוז האוצר הטוב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 50
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 50](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/50)

**ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות ה' אלהיך** (דברים כח:יג). נ"ל בס"ד ידוע שיש לישראל ב' תוארים, הא' תואר ישראל והוא שם המשובח ביותר, ויש להם תואר יעקב שהוא קטן בסוד יעקב בנה הקטן, ולעתיד לא יהיו נקראים אלא בשם ישראל, אבל עתה נקראים בזה ובזה, וידוע שם ישראל רמוז בו אותיות יו"ד לראש ובשם יעקב רמוז בו יו"ד עקב, ופרשנו הענין במ"א כי בשם השילוב של הוי"ה אדנ"י יש שני יודי"ן אחד בראש ואחד בסוף, ושם ישראל רומז לאחיזה ביו"ד הראשונה שבראש השילוב, וז"ש ונתנך ה' לראש ולא לזנב, שתזכה לשם ישראל בלבד שהוא רמוז ביו"ד שבראש השם ולא תהיה נקרא בשם יעקב שהיא רומז ליוד שבעקב שם השילוב, גם עוד בירך אותם והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי ע"י שאתם מיחדים שם הוי"ה ושם אדנ"י שהוא שם השילוב שעולה מספר צ"א יהיה נוסף מספר צ"א על אות ט' של תיבת מטה, שבזה תהיה אות ט' אותיות על, ואז אותיות מטה יהיו אותיות מעלה, יען כי תשמע אל מצות ה' אלהיך כלומר אתה מיחד במצות שם הוי"ה ושם אדנ"י הנקרא אלהיך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 51
[Od Yosef Chai; Derashot, Ki Tavo 51](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Ki%20Tavo/r/51)

**ועוד** נ"ל בס"ד לבן הוא הצדיק, נבל הוא הרשע והאותיות הם שוים, ורק בלבן שהוא הצדיק הנקרא בשם לבן שמשמעותו לובן אות ל' הוא בראש אבל נבל שהוא הרשע הנקרא לבן אות ל' הוא בסוף שהוא זנב, וז"ש ונתנך ה' לראש, כלומר ל' ראש שתהיה מכונה בשם לבן לשון לובן, ולא תהיה נבל אשר אות ל' היא עומדת זנב, ר"ל בסוף השם של נבל כי בלידת הנשמה וביאתה לעולם הזה משביעים אותה ע"מ שתהיה צדיק ולא רשע, ועל כך נתנה הקב"ה בעולם הזה, גם עוד מיעצו הכתוב והיית רק למעלה קרי בה רֵק בציר"י, כלומר בדברים השייכים למעלה שהם תורה ומצות תראה עצמך ריק, שצריך אתה לטרוח למלאות חסרונך אבל לא תראה עצמך רק בדברים הגשמיים השייכים למטה, אלא תמיד תראה עצמך מלא וגדוש שאין אתה חסר כלום, כדי שיהיה לך בזה מדת ההסתפקות ולא תרדוף אחרי הבלי עולם הזה וגם תזהר שתשמע אל מצות ה' אלהיך אשר אנכי מצוך היום, כלומר שלא יהיה לך במצות פניה זרה, אלא תהיה כונתך לשמה כאשר אני מצוך לשמור ולעשות: