## Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel

###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:1
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:1)

**ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחודש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים:** (יחזקאל א:א)


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:2
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:2)

**הנה** ספר יחזקאל התחיל באות וא"ו וסיים באות ה"א כנגד אותיות ו"ה שבשם הוי"ה ב"ה, שהם סוד תפארת ומלכות שהם סוד יצירה ועשיה, וידוע שהיצירה שם הוא שם הוי"ה במלוי אלפי”ן שעולה מספר מ"ה, והעשיה שם הוא שם הוי"ה במלוי ההי"ן שעולה מספר ב"ן, וידוע מ"ש רבינו האר"י זלה"ה כי יחזקאל הע"ה נתנבא מן האצילות בהתלבשות הבריאה, והבריאה ביצירה, נמצא קבל נבואתו מן היצירה שהיא סוד וא"ו דשם הוי"ה, וכיון שראה ביצירה כ"מ שראה בעשיה, שהיא תחת היצירה ולכן ספרו התחיל באות וא"ו שהוא סוד היצירה, ומסיים באות ה"א שהיא סוד העשיה. ובזה יובן הטעם שקראו הקב"ה תמיד בשם בן אדם שבזה רמז על שם הוי"ה דמלוי ההין שעולה מספר ב"ן שהוא בעשיה, ועל שם הוי"ה במלוי אלפי”ן שעולה מספר מ"ה, כמנין אדם שהוא ביצירה, כי הוא ראה נבואתו ביצירה וגם ראה בעשיה שתחת היצירה כמ"ש, ולכן קראו בשמות השייכים לשניהם שהם שם ב"ן ושם מ"ה שהוא גמ' אדם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:3
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:3)

**עוד** נ"ל בס"ד טעם אחר שספרו התחיל באות וא"ו, שמספרו ששה, וסיים באות ה"א שמספרה חמשה לרמוז כי שמו הטוב נכתב בששה אותיות, ונקרא בחמשה אותיות, כי אות א' שבשמו אינה יוצאה במבטא. ולקמן אכתוב בזה דבר יקר בעזה"י:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:4
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:4)

**ובזוהר** חדש איתא, דמראה אדונינו יחזקאל הע"ה במרכבה, היה ביום חג השבועות, ולכך קורין הפטרה זו ביום חג השבועות, ופירש שם ברביעי ר"ל יום רביעי בשבת, ובחמשה לחודש, שאותה שנה נזדמן יום שבועות בחמשה לחודש סיון, דארז"ל בגמרא עצרת פעמים בחמשה לחודש כשיהיו ניסן ואייר שניהם חסרים, כי מקודם היו מקדשין החודש על פי ראיית העדים, ולכך כשיזדמן ניסן ואייר שניהם חסרים מוכרח שיהיה יום חג השבועות ביום חמשה לחודש סיון, כי לעולם צריך שיהיה חג השבועות יום חמשים מספירת העומר, ולפעמים יזדמן בששה סיון כשיהיו ניסן ואייר שניהם מלאים, כי מקודם היו מקדשין ע"פ הראיה, ורק עתה שהולכים אחר העיבור לא יזדמן אלא רק בששה בסיון ולא ישתנה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:5
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:5)

**נמצא** בתחלת ספרו נקט בחשבון השנים שלושים ובימי השבוע רביעי, בו חודש חמישי, הרי כאן רביעי חמישי שלושים ר"ת רח"ש, הוא אותיות שם קדוש הרמוז בפסוק רחש לבי דבר טוב, ורמוז בס"ת ממולח טהור קודש, והוא השם שמסר יעקב אע"ה לבניו כשירדו למצרים לשמירה כנודע, וכן השם הזה שמר את ישראל בגלות יהויכין כשגלו לבבל החרש והמסגר, ונרמז שם זה באותיות החרש ששם זה הגין על החרש והמסגר, אשר אדונינו יחזקאל הע"ה היה בכללם ועמהם, ושם זה הגין עליהם, לכך נרמז בתחלת הספר המדבר בגלות יהויכין:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:6
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:6)

**ואמר** נפתחו השמים ואראה מראות אלהים. ר"ת אמונה לרמוז על מ"ש רשב"י בזוה"ק בפסוק היה היה דבר ה' אל יחזקאל כי יחזקאל נביאה מהימנא הוה וכל מה דגלי ברשותא דקב"ה גלי, ובהימנותא הוה, ע"ש. ולכן נרמזה אמונה בר"ת פסוק נפתחו השמים ואראה מראות אלהים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:7
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:7)

**ועוד** נ"ל בס"ד אומרו ואראה מראות אלהים, דידוע שם אלהים דין ובחילוף שם אכדט"ם הוא רחמים, שהוא בסוד הבינה הנקראת אלהים חיים, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בדרוש ל"ג לעומר, ולז"א ואראה מראות אלהים, חלק תיבת מראות לשתים וקרי בה מר אות, והיינו מר ר"ל חלוף, כלומר ראיתי הארת חלוף שם אלהים שהוא רחמים שהוא אכדט"ם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:8
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:8)

**היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד ה':** (יחזקאל א:ג)


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:9
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:9)

**נ"ל** בס"ד כפל הלשון היה היה ע"פ מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בשער הקדושה, כי יחזקאל הע"ה באה לו דברי הנבואה מן האצילות בהתלבשותו בבריאה, והבריאה ביצירה ע"ש, נמצא דבר ה' שהוא מן האצילות נעשה בו שני התלבשות א' בבריאה וא' ביצירה, ולז"א היה היה שתי הויות. ובזה יובן אומר נפתחו השמים זו היצירה שנקראת בשם שמים כנודע, ואראה מראות אלהים זו הבריאה שנקראת בשם אלהים. גם אמר מראות לשון רבים כי היה ע"י התלבשות מראה במראה ולכן אמר לקמן במראות אלהים הבאני אל ארץ ישראל, ובזה יובן הטעם כי קראו רז"ל למראה של יחזקאל הע"ה בשם מעשה מרכבה, כי הורכבו ונתלבשו המראות זה בזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:10
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:10)

**ונראה** לי בס"ד הסיבה שהוצרך יחזקאל הע"ה בדבר הנבואה לשתי התלבשות בבריאה וביצירה, ולא היה לו כמו ישעיה הע"ה שהיתה נבואתו בהתלבשות הבריאה דוקא, היינו מפני דנבואת יחזקאל הע"ה היתה בחו"ל אשר מצד המקום רחוק מאד שתשרה רוח נבואה על הצדיק, אבל מצידו לא היה מניעה לכך שאם היה מתנבא בא"י היה זוכה שיקבל דבר ה' בהתלבשות אחת שהוא בבריאה דוקא, וכדהוה בישעיה הע"ה, ורק המקום גרם זה, וכאשר אמרו בגמרא על רב הונא ראוי רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמא לו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:11
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:11)

**וכך** הוא המשך הכתוב, היה היה דבר ה' שתי הויות של שתי התלבשות מסיבה זו שהיה זה בארץ כשדים על נהר כבר, שהוא חו"ל, ולכך ותהי עליו שם יד ה' דהיינו בהתלבשות היצירה שהוא סוד יד, כי ידוע דאצילות חכמה ובריאה בינה ויצירה חג"ת נה"י ועשיה מלכות נמצא יצירה היא סוד כמ"ש בפתיחת אליהו זכור לטוב חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא. ולכן נזכר יד ה' בנבואתו כמה פעמים כמ"ש ויד ה' עלי חזקה וכן היתה עלי יד ה':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:12
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:12)

**ונראה** לרמוז בשם הטוב של יחזקאל הע"ה, כי אותיות שמו במלואם יש בהם י"ח אותיות כמנין חי שהוא צדיק חי, וגם בתחלת שמו הטוב יש חי ובסופו יש אל, הרי שם אל חי רמוז בשמו שיאיר בו ונשאר אותיות ז"ק שהוא ר"ת זיכך קין, גם מספר שמו עולה יוסף שהוא כינוי ליסוד, ונרמז בו שהוא תיקן פגם היסוד, ולעתיד יוסיף מעלות רמות על מה שהיה לו קודם. גם אותיות יחזקאל במילואם עולה תתע"ו כמנין יוסף, אם תחשוב פ"ה דמנצפ"ך בת"ת. ובזה יובן בס"ד ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה, עתות גי' יחזקאל במלואו, גם תתע"ו הנז' עולה מספר תיקו'ן לעו'ן קי'ן בדקדוק:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:13
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:13)

**ובשער** הגלגולים דף מ"א איתא, הגבורה העולה מן היסוד עד החסד הוא יחזקאל הע"ה ע"ש, ונראה אם תצרף מספר חסד עם מספר יחזקאל עולה מספר ברוך כי ברוך הוא, והוא מספר כרוב, ונרמז בזה מה שהיה יכול להפך השור שבמרכבה לכרוב וכמ"ש בגמרא שיחזקאל הע"ה בקש רחמים והפכו לכרוב, ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב ואני בתוך הגולה על נהר כבר והיינו נהר לשון אור כמו נהר יממא, כבר בהפוך אתוואן כרוב על ידי החולם שמשמש במקום וא"ו, והכונה הוא אע"פ שאני בתוך הגולה בחו"ל עכ"ז זכיתי לאור הכרוב כי הפכתי השור לכרוב וזהו נהר כבר ר"ל אור הכרוב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:14
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:14)

**ועוד** נ"ל בס"ד, יחזקאל בן בוזי הכהן עם הכולל עולה מספר שדי, לרמוז שבזכותו אמר הקב"ה לצרות ישראל די, כי הוא סבל יסורין וכפר בעד בית ישראל ובית יהודה, וגם תיקן פגם היסוד שחטא בו קין, וידיע שם שדי הוא ביסוד. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה', איש עם הכולל האותיות עולה שי"ד כמנין יחזקאל בן בוזי הכהן שעולה עם הכולל שי"ד, ורמזה כי הוא יתקן פגם קין. ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב כי שבעתים יקם קין, פירוש יחזקאל הע"ה שכיפר בעד עון השנים השביעיות שחטאו בהם בית ישראל ובית יהודה בשכבו על צדו השמאלי והימני, הוא יעשה קימה לקין לתקן אותו. גם שבעתים הוא שמע בית כלומר מי ששמע נבואה של בית הוא בית שלישי שיבנה בב"א הוא יעשה קימה לקין לתקנו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:15
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:15)

**ונראה** לכן קראו בן בוזי, דהיינו חלק תיבת בוזי לשתים וקרי בה בו ז"י שהוא חלק הטוב שמספרו ז"י שבשורש קין, ולכך הצליח בתיקון שתיקן שם. או יובן רמז באמרו בו ז"י מספר טו"ב ע"פ מ"ש רז"ל הקב"ה הקיש על קנקנו ומצאו טוב, כי אמר לו בן אדם התחיינה העצמות האלה, והשיב אדני ה' אתה ידעת, והטעם שהקיש על קנקנו בזה מפני כי הוא יתברך הקיש על קנקנו של קין ומצאו מקולקל, כי א"ל השי"ת אי הבל אחיך, והשיב לא ידעתי השומר אחי אנכי, ולכן את יחזקאל הע"ה שתיקן את קין הקיש על קנקנו כדי לתקן גם את הדבור הזה שחטא בו קין, והוא כששאלו התחיינה העצמות האלה השיב כהוגן אדני אלהים אתה ידעת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:16
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:16)

**ועוד** נ"ל בס"ד לפרש בפסוק ואני בתוך הגולה על נהר כבר, ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל דיחזקאל הע"ה היה מטיפות של אדם הראשון שיצאו ממנו קודם שנולד קין שהם טיפות הראשונות שהיו מעולות מאד מאד וכנז' בשער הפסוקים ע"ש. והנה אותיות הגולה במילואם כזה ה"י גימ"ל וי"ו למ"ד ה"י אותיות המלוי שהם בתוך אותיות הפשוט של הגולה עולים קין בדקדוק, וז"ש ואני בתוך הגולה כלומר שורש קין שרמוז בתוך אותיות הגולה, אך אני הייתי על נהר כבר כלומר מטיפות הראשונות של אדם הראשון שיצאו קודם שנולד, וזהו כבר ר"ל קודם, ונהר קאי על מוצא מקום הטיפות הנקרא בשם נהר כנודע, ואני הנני מן הראשונות שהיו כבר, שהם מעולים ביותר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:17
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:17)

**הוא מראה דמות כבוד ה' ואראה ואפול על פלי ואשמע קול מדבר:** (יחזקאל א:כח)


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:18
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:18)

**נ"ל** בס"ד ע"פ מ"ש בזוה"ק וז"ל, תשיעאה הוא מראה כבוד ה', חכמה עלאה דמות דילה חזא יחזקאל נביאה לתתא ולא חכמה ע"כ. ובזה פרשתי הטעם דארז"ל בגמרא הרואה יחזקאל בחלום יצפה לחכמה, יען כי דמות חכמה עלאה חזא יחזקאל נביאה ולכן אחר הוא מראה כבוד ה' דקאי על דמות חכמה עלאה אמר ואראה ואפול על פני, דאותיות הסמוכים לאותיות פני הם אותיות טעם, וידוע כי הטעמים הם בחכמה, ועל ר"ל סמוך כמו ועליו מטה מנשה, ואפול ר"ל ואהיה חונה ושוכן בהארה זו של טעם, שה"ס חכמה. ואומרו ואשמע קול מדבר דאפשר היתה נבואתו בחי' קול ודיבור ואפשר לכן ארז"ל שאמר הקב"ה הנה צויתי השמים שיפתחו לקול יחזקאל. ודוק היטב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:19
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:19)

**והא** לך לשון רבינו מהרח"ו ז"ל בשערי קדושה ח"ג שער וא"ו, וז"ל כבר נתבאר איכיות הנבואה בשער ה' כי מחשבת הנביא מתפשטת ועולה ממדרגה למדרגה ממטה למעלה עד הגיעו למקום אחיזת שרש נשמתו ואז היה מחשב להעלות אור הספירה עד א"ס וממשיך משם אור וחוזר ומורידו ממעלה למטה במעלות אשר עלה עד הגיעו למטה למטה בנפשו השכלית ונוטלת חלקה באור ההוא כפי שיעור אחיזת שורש נשמתו למעלה ומשם ממשיכה בכח המדמה בנפש החיה שבו. ושם מצטיירים הדברים בחושים הפנימיים אשר בכח המדמה או בחושים החיצונים. והנה המשכת המחשבה ההיא ודאי שלא מאיליה היתה עולה אלא ע"י כונות ויחודים שנמסרו בידו מאת הנביא המלמדו להתנבא, כענין בני הנביאים עם שמואל ואליהו ואלישע זכרונם לברכה וכו'. עוד שנית היו מלמדים תפילות והזכרת שמות של שומרי הפתחין של הרקיעים ושל ההיכלות שבכל עולם ועולם מסוף העולמות עד רום עולם האצילות כנז' בס' הזוהר בפ' ויקהל וכו'. וענין השוערים והשמות האלו פירושן הוא כי היו משביעים בכח שם קדוש א' שהוא מן הספירה שבאותה מדרגה אל המלאך המושרש ונחצב משם והוא הממונה על שער הרקיע עצמו ופותחו. ואז נכנסת מחשבת הנביא דרך השער ההוא מאור לאור עד אור הפנימי של הספירה שבאותה מדרגה ואז מתפלל ומיחד היחיד הצריך להם וכך עולה ממדריגה למדריגה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:20
[Od Yosef Chai; Derashot, Kuntres Mar'ot Yechezkel 1:20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Kuntres%20Mar%27ot%20Yechezkel/r/1:20)

**וזהו** ענין מראות יחזקאל הנקרא מעשה מרכבה להיות המדרגות מורכבות זו על זו, ותחלה נפתחו השמים שערי הרקיעים שהם אורות החומר והכלים שבאותו עולם, ומשם נכנס אל הקליפות, וז"ש וארא והנה רוח סערה וכו'. ואמנם בהיותו בשמים, גם שם היה מתדבק וצופה, כמ"ש נפתחו השמים ואראה מראות אלהים, אבל כשהגיע למקום הקליפות לא היה נהנה להתדבק בהם אלא קורע ועובר בהם ואינו נדבק בהם רק ראיה בעלמא מוכרחת. וזהו סוד מ"ש אליהו ז"ל, לא ברעש ה' ולא באש ה' וכו', ומשם נכנס למחיצת אור המלאכים כנודע, כי בין כל אור ואור יש פרגוד מפסיק. וזהו סוד הנעלם שיש בענין החשמ"ל כי הוא בגימטריא מלבוש והוא הכלי והחומר של אורות המלאכים וה' יכפר בעדי בגלותי סוד הנעלם הזה. ואז ראה עשר כתות מלאכים אשר כולם נחלקים לארבע חיות וארבע מחנות שכינה, וז"ש ומתוכה דמות ארבע חיות. ומשם נכנס עד הגיעו אל אור הי"ס עצמן וז"ש ועל דמות הכסא כמראה אדם וכו', ואמנם הכסא עצמו הוא אור מחצב הנשמות בסוד האבות הן הן המרכבה, ולכן נקרא הנפש כבוד, כמ"ש למען יזמרך כבוד ולא ידום. והנה גליתי אליך סוד עמוק כולל עניני המרכבה אשר לא זכו אליה הדורות הקדמונים אלינו, עכ"ל. ע"ש: