## Od Yosef Chai; Derashot, Preface

###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:1
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:1)

**וארשתיך לי באמונה** (הושע ב:כב) שנינו במשנה פ"ב דאבות רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. כתבתי בסה"ק חסדי אבות צריך להבין על איזה דרכים הוא שואל, ועוד מאי קא משמע לן בשני תפארת אלה ומה עניינם. ונ"ל בס"ד בהקדים מה שכתב בספר כוכבי יצחק על מאמרם ז"ל במשנה דברכות דף ל"ג האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו. וכתב וז"ל תרתי ברעיוני למצוא ענין קישור על שני דברים אלו האמורים כאן מה שייכות יש לשני דברים אלו זע"ז אשר על שניהם גזר אומר משפט שוה לאמר משתקין אותו. והנראה בזה הוא כי הנה מודעת זאת מלפנים נחלקו חכמי הדור איזה דרך ישכון אור שיבור לו האדם בענין עבודת ה' ושמירת מצות התורה, כי טוב לנו עבוד את ה' על פי החקירה והדרישה בטעמי המצות, להכיר ולידע מה שרש דבר נמצא בכל מצוה ומצוה להבין ולהשכיל על מקורה סיבתה ותכליתה מוצאה ומובאה, כי רק עד"ז תפארתינו לבלתי נמשש כעיור באפלה וכסומא בלילה. עת לעמוד לשרת בקודש ולברך בשם ה', וככה היתה מצות דוד הע"ה לשלמה בנו. ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו, כלומר ראה בני לקנות דעה והשכל פקח עיניך למצוא חקר אלהי אביך. ולהבין דרך פקודיו ומצותיו למען תעבדנו ברוח דעת ועצה בלב שלם ובנפש חפיצה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:2
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:2)

**והללו** אומרים לא כן כי נהפוך הוא ואדרבה הדרך היותר נכונה וישרה לעבוד את ה', על צד הקבלה והמסורת לנו מאבותינו ואבות אבותינו מימי עולם ושנות דור ודור, יען דרך החקירה רחוקה היא לנו אשר כמעט כל באיה לא ישובון להשיג ארחות חיים כי נלכדו ברשת. ומבלעדי זאת מי גם בנו יאמר זכיתי לבי חמותי ראיתי אור ובאתי בסוד ה', וכבר נאמר במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, על כן טוב לנו ללכת בדרך הקבלה והמסורת ולהשים לנו משפט זאת חוקת התורה, ומקרא שכתוב בו דע את אלהי אביך ועבדהו אדרבה יש לפרשו להפך כלומר ראה לקנות דעת אלהים בענייני התורה והמצות על פי קבלה ומסורת אשר קבלת מאביך וכמ"ש שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. ככה אלו מול אלו ערכו מגן וצנה וקדשו מלחמה, למצוא אורח ומסלול אנה אנחנו עולים אל המקום אשר אמר ה':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:3
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:3)

**ואולם** לו שקול ישקלו בפלס ומאזני משפט דבריהם ובכור המבחן יבחנו, כי אם בזאת נאות לנו לאחוז בזה וגם מזה אל נניח ידינו, והוא כי הקבלה וההשכלה והאמונה והתבונה שתיהן כאחת טובות הנה אשה אל אחותה תתלכדנה ולא תתפרדנה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:4
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:4)

**וענין** זה רמזו התנא לפי דרכו באומרו על קן צפור יגיעו רחמיך וכו' ר"ל ההולך בדרך לבו ומראה עיניו בקצה הא לבדו דהיינו לעבוד את ה' ולשמור מצותיו רק ע"ד החקירה וההשכלה בטעמי המצות, ובעבור זה משכיל לדרוש במצות שלוח הקן שהיא רק מצד רחמי השי"ת המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים, עד שאפילו על קן צפור מגיעים חסדיו הגדולים ורחמיו המרובים, וזהו עיקר טעמה ונימוקה של מצוה זו. הנה להאומר כזאת להחליט הטעם הזה למצוה זו משתקין אותו, מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ובאמת אינן אלא גזירות, וכמו כן ההולך בקצה האחר שאוחז בחבוק ידים בסנסני האמונה ולא יחפוץ בתבונה אלא אומר מודים מודים על כל דבר ודבר אשר צוה ה' ועבדיו הנביאים והחכמים, הנה להאומר כזאת ג"כ משתקין אותו עכ"ל ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:5
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:5)

**והנה** מה שאמר החכם הנז' שהדרך הרצויה היא לאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך. כונתו היא לומר שהאדם תחלת הכל יהיה מאמין שהמצוה שצונו השי"ת עיקר טעמה ומקורה וסיבתה ותכליתה גלויה וידועה להשי"ת לבדו, והוא היודע הטעם האמיתי של המצוה ואנן בדידן נקבל המצוה ההיא בסוג גזירה. אך עכ"ז ישתדל האדם למצוא בשכלו ע"פ הקדמה אמיתית טעם נוסף על עיקר הטעם הידוע וגלוי לפני השי"ת, ואין האדם מחליט הטעם ההוא אשר יחדש משכלו להמצוה ההיא לחשוב שזה הוא הטעם האמיתי שלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:6
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:6)

**וכאשר** תמצא שאמר רשב"י ע"ה מפני מה ניתנה מילה בשמיני כדי שלא יהיו כל העולם שמחין ואביו ואמו עצבין, דודאי אין כונתו לומר שזה הוא טעם האמיתי של המצוה דהלא רובא דעלמא יולדין בזוב אפילו בזמן הקודם, ואלו אינם יכולים לטבול בליל שמיני, היתכן בשביל מיעוטא דאנשי יתוקן למול בשמיני אע"ג דהרוב אין להם טבילה, אמנם רשב"י ע"ה אינו אומר שזה הוא טעם האמיתי של השמיני דהוא יודע שטעם האמיתי הוא כמוס בסוד ה' ורק בא להוסיף טעם אחר אשר יבא נכון על המקצת, וכן עזה"ד בכל מצות אשר תמצא לחז"ל שנתנו בהם טעם דאין כונתם להחליט הטעם ההוא ולחשוב שזה הוא הטעם האמיתי של המצוה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:7
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:7)

**והנה** נודע כי טעמו של דבר הוא תפארתו של אותו דבר, כי יש פאר לאותו דבר אשר מוצאין לו טעם מה שאין כן אם יהיה סתום ונעלם טעמו וכמ"ש רז"ל בפרה אדומה שהשטן ואומות העולם מליזין לומר מה מצוה זו ומה טעם יש בה, גם ידוע שעשיה היא לשון תיקון כמו ובן הבקר אשר עשה, וכן ועשתה את צפרניה, לא עשה שפמו, שכל זה הוא לשון תיקון, ומעין זה מפרשים מ"ש הכתוב עולת תמיד העשויה בהר סיני שהוא ר"ל שנתקנה ונאמרה בסיני:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:8
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:8)

**ובזה** יובן בס"ד מאמר התנא איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם שיש אומרים שיאחוז ויתפוס דרך האמונה בלבד, ויש אומרים שיאחז ויתפוס בדרך החקירה בלבד, והכריע רבינו הקדוש שתחלת הכל יאחוז ויתפוס דרך האמונה, והיינו שיחליט ויאמין בדעתו שהתפארת של המצוה כלומר הטעם האמיתי של המצוה שהוא תפארת המצוה הוא נודע וגלוי לעושיה כלומר להקב"ה שהוא אשר עשה ותיקן המצוה, שהוא יתברך יודע הטעם אשר בעבורו תיקן ויסד וגזר המצוה ענינו. אמנם גם מן דרך החקירה וההשכלה אל תנח ידיך אלא תשתדל להביא תפארת כלומר טעם לאותו דבר של המצוה מן האדם, דהיינו מן חכמי הדורות אשר ידרשו ויגידו טעמים למצות הן בדרך דרש הן בדרך רמז ע"פ הקדמות אמתיות הידועות להם במעשה המצות, כי מאחר שעשית עיקר דרך האמונה והקבלה שאתה מאמין דעיקר הטעם של המצוה הוא גלוי וידוע להקב"ה, הנה אם תשתמש בדרך החקירה וההשכלה לא יהיה ממנה ביטול וחסרון להמצוה אם לא השגת שלימות הטעם ולא תחסר כל בה מאחר שהיא מקובלת אצלך בדרך גזרה, גם לא תשג את הטעם האמיתי שלה, עכ"ד שכתבתי בסה"ק חסדי אבות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:9
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:9)

**נמצא** לפ"ז הדרך הישרה והנכונה לאדם בשתי דרכים הנז' לאחוז בזה וגם מזה אל ינח ידיו ולא תהיה אחיזתו בשתיהן בשוה, אלא יהיה אצלו דרך האמונה והקבלה עיקר, ודרך החקירה וההשכלה טפל דהיינו כל הבנין של עבודת ה' ומעשה המצות יהיה בנוי על כותלים של האמונה והקבלה שהם בנין חזק וקיים הבנוי באבנים גדולים וחזקים שמתקיימים לעולם ולעולמי עולמים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:10
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:10)

**אך** מה שיעלה ביד האדם מדרך החקירה וההשכלה ידמה לטיחת הסיד ונפטית שטוחין בהם הכותלים ועושין בהם ציור וכיור לייפות בהם הכותלים שכל זה עושין ליופי בעלמא ואין התקרא והעליה עומדת על טיחת הסיד והציור וכיור אלא עומדת על הכותלים שהם עשויים באבנים גדולים וחזקים. ואם נפל הסיד והציור וכיור אינו מזיק לתקרא והעליה אשר על גביהן ולא יזיק ופוגם כלום מזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:11
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:11)

**וכן** הענין כאן אם האדם שומר המצות ועובד את ה' בדרך הקבלה והאמונה יהיה הקיום תמידי וחזק וקיים לעולם, ואם יהיה נראה לו מתוך החקירה וההשכלה דבר הסותר ופורץ דבר הבנוי ע"פ הקבלה והאמונה במצות ועבודת השי"ת הנה אותו דבר הנראה מדרך החקירה וההשכלה יהיה בטל, ודבר הנראה מתוך הקבלה והאמונה יהיה קיים ואמיץ ולא ימוט, וכאשר תמצא במצות המילה שיש לה טעם נסתר להיות בשמיני דוקא ולא קודם, והקבלה והאמונה תגיד על מצוה זו שלא תשתנה בכל אופן שתהיה. והנה מצא רשב"י ע"ה טעם פשטי האמור ע"פ החקירה וההשכלה שראוי להיות מצוה זו בשמיני וזה הטעם מקובל אצלינו אם לא ילדה בזוב ותוכל לטבול בליל שמיני, ברם אין הטעם הזה הכרחי וחלוט למצוה שאם יהיה הכרחי וחלוט ישתנה הדין שאם ילדה בזוב ולא תהיה יכולה לטבול אלא עד ליל ט"ו או ליל ך' שנעכב המילה עד שתהיה יכולה לטבול דאז יהיו אביו ואמו שמחין. אך באמת זה הטעם כדי שיהיו אביו ואמו שמחין אינו הכרחי וחלוט ואינו עיקר, שאז יבא חיוב המילה מן הקבלה והאמונה וידחה הטעם הנראה מן ההשכלה והחקירה ומלין את הילד בשמיני אע"פ שאין האם יכולה לטבול ואין אביו ואמו שמחין. ולפ"ז נמצא טעם זה של שמחת אביו ואמו אינו עיקר במצוה זו דהא בטל הוא אם אין האם יכולה לטבול ורק כשהיא יכולה לטבול בליל שמיני נותן הטעם הזה של השמחה יופי לקיום המצוה הזאת שעושין אותה בשמיני:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:12
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:12)

**ובזה** יובן בס"ד מאמר רז"ל בגמרא דסוטה דף י"ג כמין חומר, כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר, היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זע"ז והיו עוברין ושבין אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו אמרו אחד של מת ואחד של שכינה. וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה. אמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה ע"כ. ואע"ג דאין המאמר יוצא מידי פשוטו וזה הכלל ידוע שהפשט לא יופשט. הנה רז"ל רומזים בדבריהם על כמה עניינים שהם חוץ מן הפשט. והכונה כאן הוא שרמזו במאמר זה לפי דרכם על ענין שני דרכים הנז' שהיו ישראל אוחזים בשתיהם אחר קבלת התורה במדבר והם, האחד הוא דרך הקבלה והאמונה שהיו אוחזים ישראל בכל מצות התורה שקבלו ממשה רע"ה בלי תוספת ובלי גרעון הן במצות הן בעבודתו יתברך, היו רשאין להתבונן במצות וענין העבודה בדרך החקירה וההשכלה למצוא להם טעם על פי זה הדרך כדרך שמצא רשב"י ע"ה טעם למילה שנתנה בשמיני שהוא כדי שתוכל האם לטבול ויהיו אביו ואמו ג"כ שמחים בליל המצוה הזאת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:13
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:13)

**ולזה** קורא המאמר הנז' לדרך הקבלה והאמונה בשם ארון של שכינה כי הקבלה יוצאת מפי שכינה וכן האמונה היא מקורה בשכינה, אבל לדרך החקירה וההשכלה קורא אותו בשם ארון של יוסף, שהוא בא לעשות תוספת יופי לדבר העולה ויוצא ע"פ הקבלה והאמונה, וגם קורא לדרך זה בשם ארון של מת כי הביטול נקרא בשם מיתה כמ"ש בזוה"ק ע"פ של וימת האמורים בפרשת ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, וכן בדברים העולים ונולדים בדרך ההשכלה והחקירה שייך בהם ביטול שיהיו בטלים אם הפך דבר העולה מן הקבלה והאמונה, ולכך לדרך זה קורא אותו המאמר הנז' בשם ארון של מת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:14
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:14)

**וכל** אותן שנים שהיו ישראל במדבר לא נאסר להם לתור ולעיין בדרך החקירה וההשכלה הרמוז בארון של מת, ואע"פ שהם עמדו על הר סיני ומקבלים הדברים תמיד מפיו של משה רע”ה אשר היתה שכינה מדברת מתוך גרונו עכ"ז לא נאסר להם לעיין ולתור בדרך הרמוז בארונו של מת, אלא היו אחד של מת זה דרך ההשכלה ואחד של שכינה זה של הקבלה והאמונה מהלכין זע"ז שהיו משתמשין בשניהם, והיו עוברין ושבין אומרים וכי דרכו של מת להלך עם שכינה, כלומר כיון שהם אוחזין דרך הקבלה והאמונה איך יהיו רשאין לאחוז בדרך החקירה וההשכלה. ואמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה, פירוש אין עושין דרך זה עיקר שבו יהיה נסתר איזה דבר העולה ונראה מדרך הקבלה והאמונה, אלא הם למידין בדרך זה ע"מ לקיים כל מה שכתוב בזה הדרך של הקבלה והאמונה דאם עולה בידם מדרך החקירה דבר שסותר דבר העולה מן הקבלה הרי דבר של החקירה בטל ודבר הקבלה קיים, ועל כן הם היו רשאין לאחוז בזה ובזה אפילו בזמן משה רע”ה שהיו במדבר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:15
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:15)

**ועוד** אפרש בענין זה של שני דרכים הנז' מאמר רז"ל בגמרא דשבת פרק ט"ז (דף קטז) אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר, אחתיה דרבן גמליאל הואי, הוה ההוא פלסופא בשביבתייהו דהוה שקיל שמא דלא הוה מקבל שוחדא. בעו לאחוכי ביה עיילה ליה שרגא דדהבא (הראית לו השרגא וא"ל שאם יזכה אותה בדין תתן לו השרגא הזו למתנה) אזלא לקמיה אמרה ליה בעינא דנפלגו לי בנכסי דבי נשא (פירוש תבעה מן רבן גמליאל שיתן לה חלק בנכסי אביה) ואמר אותו פלסוף לר"ג פלוג לה, א"ל ר"ג כתיב לן במקום ברא ברתא לא תרות ואני הזכר ירשתי הכל. א"ל מיומא דגליתון מארעכון אנטלת אורייתא דמשה ואתיהיבת אורייתא אחריתא וכתוב בה ברא וברתא כחדא, וקמו מלפניו בשתיקה ולמחר הדר עייל ליה איהו חמרא לובא (שהוא יקר ושוה יותר) אמר להו שפיל לסיפיה דספרא וכתוב ביה אנא לא למפק מאורייתא דמשה אתיתי וכתיב ביה במקום ברא ברתא לא תירות. אמרה ליה לאותו פלסוף נהור נהורך כשרגא, אמר לה רבן גמליאל אתא חמרא ובטש לשרגא ע"כ:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:16
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:16)

**והנה** בודאי דרז"ל כתבו מעשה זו בתלמוד כדי לרמוז בה עניינים ולמשול בה משלים בדברים אחרים וכבר בסה"ק בן איש חי בפרשת כי תשא הבאתי בס"ד מאמר זה ועשיתיו משל לענין השבת ע"ש, וכאן אפרש אותו על ענין שני דרכים שאנחנו מדברים בו כאן. ובקצורן של דברים נדבר והוא כי דרך הקבלה והאמונה נקרא ברא כי הזכר כוחו בריא וחזק, כן הדרך הזה כוחו בריא וחזק שכל העולה ויוצא ע"פ הדרך הזה לא ימוט ולא יתבטל ממנו כחוט השערה, אבל דרך ההשכלה והחקירה קורא אותו בשם ברתא, כי הנקבה כוחה חלש וכמ"ש תש כוחו כנקבה, כן דרך זה כוחו חלש ותש מאד שאם יעלה ממנו דבר שהוא הפך העולה מדרך הקבלה יתבטל הדבר הזה כדאמרן:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:17
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:17)

**והנה** ר"ג דבר באמת וצדק באומרו במקום ברא ברתא, כלומר במקום שמחייב דרך הקבלה איזה דבר לא יהיה מגע לדרך החקירה בו לבטלו שיהיה כאלם לא יפתח פיו כנגד הקבלה והאמונה, אך הפלסוף אמר ברא וברתא כחדא ירתון שאין יתרון להקבלה על החקירה ואם יהיו דבריהם סותרין זא"ז יעשה השומע כרצונו, רצה מזה גובה רצה מזה גובה, וסוף דבר חזר הפלסוף והודה לרבן גמליאל במקום ברא ברתא לא תירות כי לבסוף כן יקום וכן יהיה והכל יהיו מודים בכך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:18
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:18)

**ולז"א** דוד הע"ה בתהלים רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר, פסוק זה אמרו כנגד דרך הקבלה והאמונה, ובא הכתוב אחריו ואמר יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם, פסוק זה נאמר על דרך ההשכלה והחקירה שהוא בא לייפות כדאמרן:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:19
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:19)

**ובזה** מובן בס"ד הפסוק שפתחנו בו וארשתיך לי באמונה שדרך האמונה הוא העיקר שעליו בנויים עבודת הבורא יתברך וקיום מצותיו, אך עכ"ז אין אני אוסר לך דרך החקירה וההשכלה אלא אתן לך רשות לעיין בדרך זה והוא וידעת את ה' זהו דרך ההשכלה ורק תהיה האמונה עיקר אשר ארשתיך בה, ודרך השני טפל שיבא רק לייפות את הנראה ועולה מן הקבלה והאמונה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:20
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:20)

**ועוד** נ"ל בס"ד שיש יתרון אחר בדרך הקבלה והאמונה על דרך החקירה וההשכלה והוא כי דרך האמונה כל ישראל שוים בו ולא יש יתרון לאדם על חבירו, כי המסור בקבלה והאמור באמונה מסור לכל ישראל ביחד וכמ"ש תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, אבל מה שעולה ונראה מדרך החקירה וההשכלה אין הכל שוים בה. וכדי לפרש דבר זה היטב אקדים להביא כאן משל אחד שסדרתי בדרשותי על ההפטרות בס"ד שבו נכללו כמה דברי מוסר לאדם דרך אגב, ואתה הקורא עשה אזנך כאפרכסת ושמע דברים של המוסר היוצאים ונובעים מן המשל הזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:21
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:21](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:21)

**והוא**, אב ובנו היה דרכם שיתפללו כל אחד בבית הכנסת אחת ואין הבן מתפלל בבית שאביו מתפלל בה. והנה יום אחד עמד האב בבוקר ויאמר לבנו תלך עמי היום הזה לבית הכנסת שדרכי להתפלל בה ותשב אצלי, ויקם הבן וילך עם אביו בבוקר השכם ויסגר הדלת אחריהם וילכו שניהם יחדיו. ויהי הם הולכים ברחוב אחד ויאנח האב אנחה גדולה, א"ל הבן אבי למה נאנחת, א"ל בני ראה זה האיש הבא לנגדינו זה היה גבור עצום ששבר יום אחד דלת ברזל ברגלו אחת, והיה נושא חבילה משקל י"ב סאין בידו אחת, ותראה עתה איך נושא המשענת בידו שהוסיף לו רגל שלישית ועכ"ז רגליו מתנועעים אנה ואנה שאין בהם כח ללכת ביושר. ואם היה זקנו לבנה חצי נחמה כי היינו אומרים זו שליטת הטבע כשיזקין האדם סר רוחו, אך עודנו שערותיו שחורים שלא הגיע לשיבה וסר כוחו מעליו שירד למדרגה אחרונה של חלישות. ראה עולם הזה אין בו אמונה ולא בטחון שיבטח האדם בו, ויצטער הבן ונאנח אנחה גדולה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:22
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:22](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:22)

**אח"כ** נכנסו לרחוב השני וכאשר הגיעו לראש הרחוב ראו אדם אחד מהלך ונתקל בחמור שהיה עומד בתוך הרחוב ולא ראה אותו ונפל זה האדם על פניו. ויאנח האב אנחה גדולה, א"ל הבן אבי למה נאנחת, א"ל בני תראה זה האדם היה לו אור עינים חזק מאד עד שהיה יכול להעביר מרגליות קטנות הרבה באור הלבנה ולא היה נצרך לאור הנר, ועתה ראה כהו עיניו כ"כ שכבר האיר הבוקר ונתקל בחמור גדול שלא ראהו עומד בתוך הרחוב ונתקל ונפל לארץ. ראה בני עולם הזה אין בו אמונה ולא משען ומשענה לבטוח בו, ויאנח גם הבן אנחה גדולה, וידאג בלבו ויאמר מה היום הזה מיומים אשר הבאני אבי לאנחות אלה, מי יתן ונגיע במהרה לבית הכנסת ולא נראה מן המראות הקשות האלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:23
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:23](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:23)

**אח"ז** נכנסו לבית הכנסת וישב האב בהיכל האמצעי המשובח וישב בראש של צד האחד כי זה מקומו בכל יום וישב בנו אצלו בצדו, וישמח הבן בלבו ויאמר טוב להודות לה' אשר הגענו למקום הקדוש הזה ונצולתי מן האנחות. הנה עודנו מדבר הדברים האלה בלבבו וישמע אנחה גדולה ומרה יוצאה מאת אביו, וירתע הבן ויאמר לאביו אבי למה נאנחת, א"ל בני ראה זה האיש העני שאוחז קופה קטנה בידו ומחזר על כל האנשים היושבים בבית הכנסת כדי לקבל מהם פרוטות לשום לו תוך קופתו, הנה זה היה עשיר גדול בתחלת ימיו והיה לו קרקעות שיבא לו מהם שכר מאה זהובים בחודש והיה לו שדות וכרמים וצאן ובקר וגמלים הרבה והיה לו בית מסחר, וסוף דבר אבד עושרו ונשאר עני ויצא מעירו מפני הבושה ויבא לעיר זו להיות מחזר על הפתחים לפרנס עצמו, ועתה הוא מחזר על כמה בני אדם אשר בבית הכנסת ואין איש מניח לו פרוטה אחת תוך קופתו, ומה שאתה שומע קול קשקוש של פרוטות אשר מקשקש בקופתו התחשוב זה נתנו לו אחרים לא כן אלא נותן בקופה פרוטות לקשקש בה להשמיע קול לבני אדם היושבים בבית הכנסת אולי ישימו לו פרוטות תוך קופתו ואינו מוצא כלום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:24
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:24](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:24)

**ראה** כמה הזמן של עולם הזה בוגד באדם ואין בו בטחון ולא אמונה שהוא מביא את יושביו למדרגה התחתונה, ויצטער הבן הרבה וזלגו עיניו דמעות ויאמר בלבו חשבתי שבאנו לכאן ושקטנו, והנה עתה ראינו אנחה גדולה מכל אותם האנחות, כי אנחה שהיא בעבור הממון היא קשה מכל אנחות שבעולם שאין יסורין קשים בעולם כיסורין של עניות. כי כן אמר איוב להקב"ה כל יסורין שבעולם הביא עליו ולא יסורין של עניות דאינו יכול לסבול דבר זה שיעמוד אצל חנווני שהכל עומדים וקונים ממנו והוא אין לו פרוטה אחת לקנות בה כלום ועל כן אנחה זו קשה מכולם, ומי יודע מה אנחנו מעותדים לראות והשי"ת יצילנו ברחמיו הרבים, כל זה היה הבן מחשב בלבו ומוריד דמעות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:25
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:25](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:25)

**אח"כ** התחילו הציבור להתפצל ולקח האב סידור התפלה בידו ויתחיל לקרות פרשת העקידה, וגם הבן לקח הסידור בידו אך פתח בתפלת ערבית ויקרא בקול רם אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה, וישמע אביו קולו ויאמר לו מה אתה קורא הנה עתה זמן שחרית הוא ואינו זמן תפלת ערבית, א"ל הבן הלא אתה כבר עשית את השחרית לערבית שהחשכת את עולם הזה בעיני ואני רואה את העולם לילה ולא יום, ולכך אני קורא אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה שהפכת את השחרית לערבית בחכמה אשר לקחתני עמך היום והרגזתני בדבריך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:26
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:26](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:26)

**אמר** לו אביו בני הן אמת כי דברי אשר היו עתה עמך עשו את עולם הזה חושך ולילה. אך דע בני כי עולם הזה יש בה מדת לילה, ויש בה מדת יום, כי אחר הלילה יאיר היום. ולכן יזדמן ג"כ שיראה האדם את עולם הזה יום דאע"פ שהיא אצלו לילה יזרח לו האור אחר החושך ויראה טובה וברכה ועושר והצלחה ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה. ואם עד עתה ראית ממני אנחות המתן ותראה ממני שמחות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:27
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:27](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:27)

**על כן** בני תתחיל גם אתה עמנו ללמוד מן פרשת העקדה, כי זה הקרן שיש לנו ירושה מאבותינו למצוא בזכות זה טובה וברכה ושלום. ובאור מצוה זו שעשה אברהם אע"ה נלך ואור לנו בכל דרכינו, והתחילו האב והבן להתפלל עם הצבור כנהוג:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:28
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:28](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:28)

**ואחר** חמש רגעים נכנס חכם אחד לבית הכנסת ויעמדו כל הקהל לפניו וגם האב והבן עמדו, וישב החכם ההוא בהיכל האמצעי אשר האב והבן יושבים בו ויעמוד במקומו בצד ימין בראש נכח פניהם. ולקח החכם את הטלית ויברך עליו בכונה גדולה והאב היה מביט בו ופניו שוחקות ושמחות. ויאמר הבן לאביו אבי למה פניך שוחקות ושמחות, ויאמר לו בני ראה זה החכם אשר עמדו כל הקהל מפניו תחלתו היה עם הארץ ומנאף וכל זונה הנשכרת בזהוב אחד שוכרתו בשני זהובים, ויתחבר עם כל פועלי און ועושי רשע ושופכי דמים ולייצנים ומשחקי בקוביא והיה אדוק בעבירות ימים ולילות ולא היה בא לבית הכנסת אפילו בשבת ויו"ט. ואח"כ מאיליו ומעצמו מאס ועזב את דרכיו הרעים לגמרי ופירש מחברת פועלי און ולמד תורה ויתחכם בה מאד. ועתה הנך רואה אותו בעיניך איך הוא צדיק וגדול הדור, ואור שכינה חופף על פניו. על כן אני רואה אותו ושמח בראותי כי גם בעולם הזה החמרי שהוא חושך ואפילה יש תקוה לצאת מחשיכה לאורה גדולה, והנופל בבירא עמיקתא עלה יעלה לרום המעלות מעלה ע"ג מעלה, לשם טוב ולתהלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:29
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:29](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:29)

**וישמח** הבן בדברי אביו ויאמר לו אבי בבקשה ממך תוליכני אחר התפלה לביתו של החכם הזה אשר נעשה בו הנסיון הגדול הזה ויצא מאפילה לאור גדול ואשמעה מפיו דברי חכמה ומוסר, ויראה כי אינו דומה אינו מנוסה להמנוסה. ויאמר אביו כן אעשה כאשר דברת. אך דע כי זה הוא חכם גדול, ומדבר ברמזים דקים תשים לבך היטב על דבריו כדי להבין אותם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:30
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:30](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:30)

**והנה** אחר גמר התפלה המתינו עד שיצא החכם מבית הכנסת וילך לביתו והם נכנסו אחריו ועמדו לפניו. ויאמר האב להחכם זה בני עבדך לא ראה אותך מימיו כי אין דרכו להתפלל בבית הכנסת שאנחנו מתפללים בה, אך היום הזה בא להתפלל בבית הכנסת זו וראה אותך ותאוה נפשו לבא לפניך לשמוע דבר חכמה מפיך, תן לו רשות לישב ויתן להם רשות לישב על הכסאות וישבו לפניו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:31
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:31](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:31)

**ואחר** שישבו פשט החכם ידו ויתן להבן חתיכת עצם קטנה שעשוי לנקות בו האזנים ולקח אותו הבן בידו וישב אצל אביו וישאלהו בלחישה מה הוא ענין חתיכת העצם הזה שנתן לי ומה יש לי צורך בזה שנתן לי, וילחוש לו אביו הלא הגדתי לך כי החכם הזה דרכו לדבר ברמזים ולמה לא נתת דעתך היטב על הרמז שרמז לך. ויאמר לאביו מהר להודעני הרמז כי אין לי עת להתבונן ולעיין בדבר זה לידע הרמז של החכם על מה ירמוז. ויאמר לו אביו בלחישה רמז לך החכם בזה שאין ראוי לדבר דברי חכמה ומוסר אלא למי שאזניו נקיות ויפות שאין בהם לכלוך הסותם אותם ומעכב קול השמיעה מלעבור בתוכם, שאם יש בהם לכלוך של דופי שסותם ואוטם אותם לבלתי ישמעון דברי החכמה והמוסר למה יטריח החכם את עצמו לדבר דבר שיפול לארץ ולא יכנס באזני האיש המדבר אליו ולכך נתן לך זה הכלי אשר הוא עשוי ומתוקן לנקות בו האזנים, לרמוז לך תנקה אזניך תחלה שיהיו מוכנים לשמוע ואז אדברה באזניך את דברי. וכאשר הבין הבן על מה רומז לו החכם בחתיכת העצם ההוא שנתן, אז השכיל מדעתו להשיב תשובתו להחכם. וקם הבן ויגש אצל החכם וישק את ידיו ויאמר לו אדוני דבר דבריך ויאירו עיני בדבריך הטובים, כי אזני הם נקיות ויפות והם מוכנים ופתוחים לשמוע דברי חכמה ומוסר מפיך. ויאמר החכם טוב הדבר אשר דברת שב במקומך ואשמיעך את דברי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:32
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:32](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:32)

**ויכה** החכם בפעמון לקרוא את המשרת להביא משקה של קהוו"א כנהוג, ויביאנו המשרת בכוסות המצוייר עליהם מבחוץ הגרענים של קהוו"א כברייתם קודם קלייה וטחינה, ויגיש הכוסות להחכם לאב ובנו ויקחו כל אחד בידו כוס אחד לשתות, וקודם ששתו אמר החכם לאותו הבן בני זה המשקה אשר בכוס זה מהיכן בא אמר לו מאלו הגרעינים המצויירים מבחוץ. אמר לו החכם ראה איך הגרעינים האלה נבראו ונולדו במראה הנוטה ללובן ואין בהם גוון שחור ובא האדם והפך אותם למראה שחור מאד. כן תמצא את האדם בעולם הזה שהוא נוצר ונולד בלב נקי מן החטא, ואח"כ מקלקל דרכיו ומשחיר את לבו לעשותו שחור כפחם ע"י העונות אשר מתלכלך בהם, וכמ"ש הכתוב ואנכי נטעתיך שורק כולה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:33
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:33](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:33)

**אח"ז** אמר החכם להמשרת שיביא פת שחרית והביא קערה אחת גדולה ובתוכה עוגות פת הבאה בכסנין וגבעים מלאים חלב. והנה על קערת הפת היה מצויר על שפתה מצד אחד צורת חטים אדומים ומצד אחד מצוייר קמח סולת לבן כשלג. והגבעים שבהם החלב היו צבועים בצבע מראה אדום כדם ובתוכם היה החלב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:34
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:34](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:34)

**ויאמר** החכם לאותו הבן בני זה הסולת הלבן כשלג מהיכן בא, אמר לו מאלו החיטים האדומים וישאלהו עוד זה החלב הלבן כשלג מה היה בתחלתו, אמר לו היה דם אדום כמראה הצבע האדום הזה אשר על הגביעים. אמר החכם ראה בני דרכו של אדם בעולם הזה בפועל הטוב שעושה בתשובה אשר שב אל השי"ת דאע"פ שנעשה לבו שחור כפחם ומעשיו אדומים כדם יש לו יכולת ותקוה שיתנקה ויטהר עצמו ויתהפך לטוב הרומז ללובן, דכתיב אם יהיו חטאכם כשנים כשלג ילבינו. וצהבו פניהם בדברים אלו שרמז להם בזה אחר אשר נעצבו ברמז הראשון של משקה הקהוו"א:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:35
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:35](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:35)

**ואחר** שאכלו פת שחרית עם חלב אמר החכם לאותו הבן בני תחזיר פניך לכותל הצפוני של החדר הזה ותראה מה יש שם. ויחזיר פניו אל כותל הצפוני וירא זיז יוצא מן הכותל ומונח שם על הזיז חתיכת עץ גדולה ומצוייר עליה צורת ניירות של שחוק הקוביא וצורת טאוו"לי ומגקלא ושאר מיני שחוק שמשחקים העולם בהם, ועוד ראה שם חתיכת עץ גדולה שמצוייר בה מסיבה של בני אדם יושבים על שלחן מלא יין ושכר ומיני פירות ולפניהם תוף וכנור ועוגב וחליל ושאר מיני זמרה, והכל מצוייר בציור העשוי בפותוגרא'ף, גם יש עוד חתיכת עץ גדולה שמצוייר עליה בפותגרא'ף אסיפה גדולה של תערובת אנשים ונשים שמחים ברקוד הנקרא תייאתר"ו זה מחבק את האשה וזה מנשק הבתולה. גם ראה עוד חתיכה גדולה מצוייר בה צורת נשים זונות ואנשים מנאפים ועוד צורת לסטים מזויינים ועוד צורת מושב ליצים מינים ממינים שונים מדברים המכוערים, ועוד ראה בסוף הזיז חתיכת עץ גדולה מכולם ומצוייר עליה בפותוגרא'ף צורת שולחנים עם התיבות אשר לפניהם. וגם צורת חניות של אנשי מסחר וצורת כמה שווקים. ואחר שראה והביט היטב בכל הציורים ההם מראש ועד סוף אמר לו החכם הראית בני כל מראות הללו היטב ויאמר ראיתי אדוני:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:36
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:36](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:36)

**ויאמר** לו החכם תחזיר פניך לכותל הדרומי שבחדר הזה ושא עיניך וראה ותביט מה יש בו, ויפן הבן אל כותל הדרומי, וירא כמה זיזין בכותל זה למעלה מזה וכולם מלאים ספרי הקודש גמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים וביאורי התורה בארבעה חלקים של פרד"ס:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:37
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:37](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:37)

**אז** אמר החכם בני הטה אזנך ושמע עתה את אשר אני מדבר, הנה אנכי תחלת עסקי ימים ולילות היה בדברים אלה שראית ציורים שלהם בכותל הצפוני מראש ועד סוף. והיה העסק הזה טוב וערב בעיני מאד עד שהייתי מואס באנשים יראי חטא בראותי אותם, והייתי משכים בבוקר בקומי מן המטה והולך בלי נטילה ויושב במושב בתי הקהוו"א עם אהובי וריעי ואותו מושב של בתי הקהוו"א היה פתוח על אם הדרך, ובראותי אנשים הולכים ורצים לבית הכנסת היו לשחוק בעיני והייתי מתלוצץ בהם. ובראותי ת"ח הייתי חורק עליו שיני, ואמרתי מי יתן לי ת"ח ואשכנו כחמור. האם הבנת בני מדברים אלו באיזה מצב הייתי עומד באותם הימים הראשנים אשר עברו. ויאמר לו ידעתי אדוני המצב שהיית בו במחילת כבודך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:38
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:38](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:38)

**ויאמר** החכם הנה אח"כ דרך מקרה הייתי יושב אצל חכם אחד, ומצד ההכרח הטיתי אזני לשמוע דברים מפיו והשקה אותי בעל כרחי משקל עשרים דרה"ם של סם כנאכ"ינה הדוחה חולי הקדחת, ותכף ומיד נפרדה ממני הקדחת של אש התאוה שהיתה בוערת בקרבי והתחלתי להזיע זיעה נפשיית כי חלצתני החמה של אש התאוות הרעות. האם ידעת בני והבנת מהו זה הסם של הכנאכ"ינה שהשקני, ויאמר הבן ידעתי אדוני:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:39
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:39](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:39)

**והנה** אחר שבאה לי הזיעה הנפשיית הקיצותי מן התרדמה שהייתי נרדם בה, ויהפוך לבי והייתי לאיש אחר, ואבעט ביצר הרע בשתי רגלי ואומר ליצר הטוב משכני אחריך ארוצה, ונכנסתי לאהלה של תורה ולמדתי תורה וחכמה ויראת שמים ורדפתי אחריהם בכל כוחי כאדם הרודף אחר חיות שלו, והקב"ה היה בעוזרי ופתח לבי בתלמוד תורתו. ועזבתי כל העסק הזה אשר אתה רואה הציור שלו בכותל הצפוני ואדבק בעסק אשר אתה רואה בכותל הדרומי ואוהב את התורה כנפשי, ותחת אשר הייתי אומר מי יתן לי ת"ח ואשכנו כחמור הנה עתה כאשר אראה ת"ח אחבקהו ואשקהו, ולא עוד אלא כשאני לומד בגמרא שם תנא או אמורא אנשק את שמו הטוב הכתוב על הדף בנשיקה של אהבה מלב ונפש. וכל ספר אשר אני לוקח ללמוד בו אני מחבקו ומנשקו תחלה בשבע נשיקות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:40
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:40](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:40)

**ואתה** בני יתכן שתחשוב כי חילוף עסקי הראשון אשר החלפתי בעסקי של עתה עשה יתרון ותועלת לנפשי בלבד ולא לגופי, לא כן אלא באמת גם גופי יש לו תועלת רב בזה העסק האחרון שאני עוסק בו עתה, יען כי בו קניתי לי מדה להיות שמח בחלקי ואינני מתקנא מאחרים, מה שאין כן בהיותי בעסק הראשון כל הימים היו מכאובים מחמת הקנאה שהיה לי מאחרים, גם עוד הנה עתה בעסקי זה יזדמן שאמצא בלימודי הלכה ברורה או שאני מחדש חדושי תורה אז יהיה לבי מלא שמחות וגילות וכמ"ש דוד הע"ה שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב. ודע בני כי מי שלא הגיע עדיין למדה זו לא יוכל לדעת אמיתות דברים אלו איך יהיה שמח ושש על דברי תורה כמוצא שלל רב:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:41
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:41](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:41)

**ולכן** תראה כי עשיתי ציורים קבועים ומונחים לפני בכותל הצפוני שהם דמיון לעסק הראשון וכנגדן עשיתי ציור קבוע ומונח בכותל הדרומי לעסק הטוב והקדוש אשר אני עוסק בו עתה ויהי לפני תמיד זה לעומת זה כדי שאזכור תמיד המצב אשר הייתי בו בתחלה בעסק הראשון, ואבין ואדע כמה הפרש והבדל יש בין האור ובין החשך, ובין הקודש ובין החול, ובין הטמא ובין הטהור:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:42
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:42](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:42)

**אח"ז** חזר החכם ואמר להבן הבט בני עוד ותראה מה תלוי בחבל על כותל הצפוני למעלה סמוך לתקרא, וירא תלוי חתיכת נייר מצוייר במלאכה של פותוגרא'ף ומצוייר בה ציורים של מידות אמה וחצי אמה ורביע אמה ועוד כמה מיני מידות אחרים שהם פוד ואנג וכיוצא, וגם יש בה ציור כותלים עומדים זה אצל זה משונים וחלוקים זה מזה בגובהן ורחבן ומשונים ג"כ בבניינם. ויפן אל צד הדרומי וירא תלוי שם חתיכת נייר שיש בה ציור העשוי במלאכה של פותוגרא'ף והוא צורת ים הגדול של אוקינוס שאין לו סוף ושיעור וגבול כלל, א"ל הידעת בני על מה ירמזון הציורים האלה ויאמר לא ידעתי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:43
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:43](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:43)

**ויאמר** לו החכם זה הציור התלוי בכותל הצפוני שהוא מורה על עסקי עולם הזה יורה שיש לעולם הזה וקנייניו גבול ומדה דהיינו גבול בזמן כו"כ שנים יעמוד בית זה בבניינו ואח"כ יחרב, וקרקע זו כו"כ שנים תהיה של ראובן וכו"כ שנים תהיה של שמעון ועושר זה כו"כ זמן ישאר ביד פ' וכו"כ זמן ביד פ' תו כו"כ זמן ביד בניו וכו"כ זמן ביד בני בניו ואח"כ יאבד העושר ההוא בענין רע או חוזר הגלגל לאחור, גם קניין עולם הזה יש לו מדה ושיעור אצל בני אדם זה יגיע לעושר של מאה אלף וזה יותר וזה פחות באופן שקניין הנכסים של עולם הזה אינו שוה אצל בני אדם אלא הם משונים זה מזה הן בכמות הנכסים, הן בזמן, ועל זה ירמזון הציורים המונחים בכותל הצפוני שהוא מורה על עולם הזה וקנייניו שהם גופניים בכולם יש מדה וגבול כדאמרן. אבל בכותל הדרומי המורה על עסק התורה הקדושה מצוייר שם צורת ים אוקינוס שאין נראה בו גבול ומדה וסוף כי כן הוא הענין בתורה הקדושה שאין לה מדה וגבול כדכתיב בה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:44
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:44](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:44)

**והנה** בדרשותי על ההפטרות בס"ד בהפטרת שבת שקלים נכנסתי בדרוש זה בענין חמשה קניינים קנה לו הקב"ה בעולמו כמ"ש בברייתא דאבות, וכאן אבאר סוף המשל המדבר בהפרש שיש בין שני לוחות אלו התלויים בכותל הצפוני ובכותל הדרומי, לפרש הרמז שלהם בענין שני דרכים של דרך האמונה והקבלה ושל דרך החקירה וההשכלה אשר אנחנו מדברים ועוסקים בהם כאן בפתיחה זו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:45
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:45](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:45)

**והיינו** כי יש ב' מיני ידיעות בעולם הא' נקראת ידיעה אמוניית שהיא באה ועולה מצד האמונה והקבלה ובזאת אין מדה וגבול כי מה שתגיד האמונה והקבלה אנחנו מודים באמיתותו שא"א לומר נאמין במאתים מ"ע ולא ברמ"ח, וא"א לומר נאמין בשלש מאות לא תעשה ולא בשס"ה, וכן בתולדות של המצות אנחנו מוכרחים להאמין בכולם וא"א לחסר ולגרוע קוץ אחד מהם. אמנם ידיעה הב' נקראת ידיעה שכליית שהיא באה ועולה מצד ההשכלה והחקירה, הנה לזאת יש לה גבול ומדה שנאמת דברים אשר ישפוט שכלינו ולא יותר שאם מצא האדם טעם שכלי לסמוך על ההשכלה לבדה לא יאמין ויודה אלא רק במאה דוקא ולא יותר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:46
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:46](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:46)

**וממילא** תבין בהפרש אחר שיש ביניהם. כי בידיעה השכלית שיש לה מדה וגבול אין הידיעה היא בהשוואה אחת אצל בני אדם, כי זה שכח שכלו חזק ואביר יותר מצא טעם למאתים דברים וזה שהוא חלוש מחברו לא מצא אלא רק ק"ן דברים והג' שהוא תש כח שכלו יותר לא מצא יותר ממאה וכן עזה"ד, נמצא אין המצות שווים אצל בני אדם בהשוואה אחת מה שאין כן בידיעה אמוניית שבאה מצד האמונה והקבלה היא שוה בכל בני אדם שכולם מודים במספר שוה כי כולם יעשו ככתוב בין אם ידעו טעם בין לא ידעו, דהיינו כל ישראל תוקעין בשופר וכולם יושבין בסוכה וכולם נוטלין ד' מינים בלולב וכולם אוכלים מצה בליל פסח וכולם לובשין ציצית ותפילין ביד וראש וכולם קובעין מזוזה, וכעזה"ד, וכן הוא בלאוין כולם שוים בהם במספרם ועניינם. אבל אם לומר טעם שכליי למצות ונסמוך על השערת השכל לבדו לא יהיו כל ישראל שוין בקיום המצות אלא כל אחד יעלה בידו מספר מצות כאשר תחייב השערת שכלו וידוע וברור הוא שאין דיעות בני אדם שוין ולכל אחד יש לו מדה וגבול בשכלו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:47
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:47](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:47)

**ובזה** יובן בס"ד רמז הכתוב באלפ”א בית”א דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי, פירוש בחרתי לתפוס עיקר לסמוך עליו הוא דרך האמונה והקבלה ולא לסמוך על דרך ההשכלה, יען כי בזה הדרך של האמונה משפטיך שויתי לשון השוואה כי יהיו משפטיך שהם העשין והלאוין שוה מספרם אצל כל ישראל שכולם מקיימים אותם בהשוואה, דמה שמקיים זה מקיים זה דאין מחסור ליראיו כלל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:48
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:48](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:48)

**והנה** העולה מכל הדברים שכתבנו בס"ד בענין שני דרכים אלו א' של קבלה ואמונה וא' של חקירה והשכלה הוא, שלא לדחות דרך החקירה וההשכלה בשתי ידים שלא תעסוק בו ולא תתבונן בו כלל, אלא אנו אומרים לכל איש ישראל אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידיך ורק תזהר ותשער לעשות דרך הקבלה והאמונה עיקר לסמוך עליו שלא ימוט ולא יגרע כל דבר המתחייב ממנו, ודרך החקירה וההשכלה טפל שלא תשמע אליו אלא רק בדבר שאינו סותר למה שיתחייב מדרך הקבלה והאמונה וכדאמרן לעיל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:49
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:49](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:49)

**אמנם** באמת יש דברים ועניינים שא"א להתבונן בהם בדרך החקירה וההשכלה כלל, ולא יוכל שום אדם להוליד בהם שום מציאות ושום מונח מצד החקירה וההשכלה ואין האדם רשאי להאמין אלא במה שתגיד לו הקבלה ואין רשאי לצייר בהם שום ציור אשר נעשה ע"פ השערת השכל. והיינו בדברים הנמצאים למעלה מן הרקיע בעולמות העליונים וספירות הקודש, דודאי א"א לידע עניינם ומדתם ואיכותם ומראיהם ותכונתם בשום אופן, כי מציאותם נעלמת ונסתרת מעינינו בתכלית ההעלם וההסתר ואין אנחנו יודעים מציאותם אלא רק ע"פ הקבלה שקבלו אבותינו מפי משה רע”ה וגם מה שקבלו מן הנביאים ישעיה הע"ה ויחזקאל הע"ה אשר גילו בנבואתם קצת מן המקצת וגם מה שקבלו חכמי הדורות רשב"י וחביריו מפי אליהו זכור לטוב והם דור אחר דור ועד אחרון רבינו הקדוש האר"י זצ"ל וגם גילוי זה אשר נגלה מפי אליהו זכור לטוב גילה טפח וכיסה מאה טפחים ואיך אפשר לשום חכם לדבר בעניינים הנסתרים האלה בדרך החקירה וההשכלה, הא ודאי אין מגע לדרך זה בעניינים הנסתרים הנז' כלל ועיקר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:50
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:50](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:50)

**ואפילו** בשמש והירח וכוכבים ומזלות אשר האדם רואה אותם בחוש הריאות ובפרט ע"י כלים חדשים של הבטה שנראין בהם לעין האדם יותר גם אלו א"א להשיג עניינם ולהכיר אותם באמיתות יען כי מאחר שהם אינם מן ארבע יסודות שבגופינו ומקומינו אלא הם יסוד חמישי העולה על ארבע יסודות שלנו אלף אלפים וריבי רבבות מדרגות בזכותו ובאיכותו, א"א שיוכל האדם הבנוי בארבעה יסודות של חומר עכור להכיר מהותם של שמש וירח וכוכבים ומזלות הבנויים ביסודות זכים רחוקים וגבוהים מן ארבע יסודות חומר שיש בנו, ולכן כל השערות שעושים חכמי האומות במהות השמש והירח והכוכבים הם בטלים, וכל דור ימצא בו חכמי אומות המבטלים מה שגזרו חכמים שקדמו להם, וכן עזה"ד תמיד דור אחר דור זה בונה וזה סותר כבנין פתום ורעמסס, וכאשר האריך בדבר זה חכם א' מחכמי האומות קאנט שמו, וכמ"ש הרב בספר הברית ז"ל ע"ש באורך. וא"כ כ"ש וקל וחומר בעניינם של העולמות הנסתרים שאין מציאותם לפנינו אפילו כחוט השערה שאין מגע בהם מצד ההשכלה והחקירה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:51
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:51](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:51)

**ואמרתי** להעתיק כאן מ"ש בספר ידיו אמונה פרק ט' ואזכיר דבריו בקצרה מה שעשה משל יפה בדבר זה בטענה מסתברא לנעול דלת החקירה בענין הזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:52
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:52](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:52)

**והוא** כי ממאן ומאמין יצאו יחד לשוח בשדה ויהי בצאתם מקיר העיר וחוצה על פני מגרשי השדה מקדם לעיר, וימצאו איש מתבודד יושב בצל שיח אחד. וישאלהו המאמין מה מלאכתך פה ומה אתה מבקש. ויען האיש ויאמר חוקר אני ואת אלהים אני מבקש. וישאלהו מאמין במה אתה מבקש את אלהים. ויענהו האיש בנר חכמתי ואור תכונתי בהם אני מבקש את אלהים חיים. וישאלהו מאמין האם בקשת ומצאת. ויען החוקר בקשתיו ולא מצאתיו. ויאמר מאמין ומדוע לא מצאת אותו. הלא תכונתך בידך היא ולאורה תלך עד מקום אשר שם האלהים. ויענהו החוקר קצור קצרה יד תכונתי מלהשיג מבוקשי. כי מאד פליאה דעת ממני. איך תילה ארץ על בלי מה. וזאת נשגבה היא ולא אוכל לה. דאיך מגרעין אחד אחרי בלותו יצא שיח זה עם פארותיו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:53
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:53](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:53)

**ויאמר** מאמין האם רק מחמת זה לא תשיגנו. יען קצרה תבונתך מלהשיג אותו. או מפני כי תמצא בו דברים שהם נגד השכל ולכן לא תשיגנו. ויען החוקר ומה זה הוא נגד השכל אשר תראה אתה בו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:54
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:54](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:54)

**ויאמר** מאמין כגון לערב אש ומים יחד ולא יזיקו איש את רעהו כאשר עשה לשמים שעירב אש ומים יחד ועשה שלום ביניהם. או יאמר לחומץ וידליק. ועתה אשאלך אם האלהים אשר אתה מבקש יוכל לעשות גם זה. ויען החוקר ויאמר לא אפונה כי כן הוא, כי מאחר שאלהים הוא בודאי כל יכול לעשות גם מה שכנגד השכל ולמעלה ממנו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:55
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:55](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:55)

**ויאמר** מאמין אם זאת איפה מדוע תבקש אותו באור שכלך המוגבל הלא תקח דבר שכנגד השכל הוא. ולך בקש את ה' ובטח תמצאהו. ויען החוקר אמנם אין בידי רק השכל המוגבל ומאין אקח מה שכנגדו הוא:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:56
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:56](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:56)

**ויאמר** מאמין אם אין בידך במה לבקשו, למה זה תלאה נפשך לשוא, הלא עד עולמי עד לא תמצאהו. לכן הכבד ושב בביתך ותמים תתיה עם ה' אלהיך. כי האדם להיותו מוגבל בחומר לא יוכל להבין את הבלתי חומר ולצייר עליו עומק דעתו, והנה נודע כי כל החכמות שבעולם הם כולם על יסודות חומריות. מה שאין כן בחכמת האלהית אשר אין יסוד חמרי לה, לכן אין בגדר אנושי להבינה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:57
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:57](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:57)

**ולז"א** כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך כי כל חכמתם נתייסדה על הגשם שהיא מאין כמוך. שאתה יתברך בלתי גשם. וא"כ היאך יוכלו לחקור ולהתחקות אחריך ועל תבונתך כי אין ביד האדם לחקור ולהשכיל במה שהוא למעלה מן החומר והשכל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:58
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:58](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:58)

**ויוסף** עוד מאמין ויאמר. לפי דבריך שאמרת אתה תבקש את האלהים באורים שהוא באור תבונתך וחכמתך. לא יעלה זה בידך, יען כי המשורר אמר ישב חשך סתרו ולכן אם באורים תחפשהו לא תמצאהו עד עולם. לכן שמע נא לעצתי. קח את החושך ובקש אותו במקום החושך כי שם משכן כבודו ואז תמצא אותו. ויען החוקר ויאמר אם אקח החשך ועוד אלך במקום החושך מה אראה ובמה אחזה. ויאמר מאמין אם קצור קצרה ידך לראות בחשך. א"כ לשוא בקשתך. ועד עולם לא תמצא משכן כבודו. לכן הכבד ושב בביתך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:59
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:59](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:59)

**עודם** מדברים ורגליהם עומדים בצלע ההר מזה והנה ראו בצלע ההר השני עיור אחד עם עלם קטן מנהלו אשר לו לעינים לנחותו הדרך אשר ילך בה. ושלשה האנשים האלה שהם המאמין והממאן והחוקר נגשו אל העיור וידבר החוקר דברים עם העיור וינסהו בחקירות וימצאהו כלי מלא חכמה וישתוקק החוקר להציע חקירותיו לפני העיור אולי ימצא אותו פתרון לדברים אשר המה קשים אצלו בחקירותיו. ויאמר להעיור אם נא מצאתי חן בעיניך הנני לבקשך לבל תעבור חיש מהרה מחברתינו, ופה נשתעה יחד ואבקשך כי תטה אוזן לדברי ולשמץ חקירותי, אולי תשיג ידך פתר דבר כי חיש חכם אתה ויען העיור ויאמר להחוקר דבר כי שומע אני:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:60
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:60](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:60)

**ויאמר** החוקר הנני היום בחקירה. אשר כולם אנשים חכמים וידועים יאמרו כי מלאכי מעלה אינם גוף ואינם שום גשם. וכ"ש השם יתברך ויתעלה אינו גוף. ולא אוכל להבין זאת. כי איך הדבר אשר יש במציאות הוא לא יהיה בו שום גשמיי. ולדעתי הוא שני הפכיים, וכמה רעיונות ועתים אבדתי בהגיגי זאת, ורוח מבינתי לא ענני על זה מאומה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:61
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:61](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:61)

**ויען** העיור ויאמר לו הקשית לשאל לי אם מעודי לא ראיתי תמונה וגשם כי עיור מבטן אנכי, ואתה עתה תרצה כי אראה לך הבלתי גשם. אמנם לדעתי אני רואה כי אין עיור כחוקר, יען כי המחקרים אומרים על האויר איננו גשם ועל אור היום מודים שישנו במציאות דכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור הרי נברא הוא ואינו רק מניעת החשך והם אומרים כי ביום נראה על האויר חור לבן ובהיר ובלילה מראה חושך ושחור ואיך יציירו הבלתי גשם על דבר שישנו במציאות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:62
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:62](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:62)

**ויוסף** החוקר לומר הנה יאמרו כי המלאכים וכל שרי מעלה, המה בלתי גשם וגם אינם תופסים מקום. וזה יותר פליאה נשגבה ולא אוכל לה שיהיה דבר במציאות ולא יתפוס מקום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:63
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:63](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:63)

**ויען** העיור ויאמר באמת הדבר הזה שגבה מאד מדעת תבונת האדם העצור בגוף החמריי, אכן לדוגמא וראשי פרקים נוכל גם אנחנו חלושי הדעת לצייר לנו ענין כזה והוא כך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:64
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:64](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:64)

**ראה** כי כולם יקראו את המלאכים ושרפי מעלה בשם שכליים נפרדים. והתבונן כי גם יתרון האדם שהוא שכלי הוא ג"כ כמעט למעלה מהזמן ואינו תופס מקום, כי מה שאתה תופס ברעיונך ושכלך ברגע אחת, אם תרצה לספר זה לרעיך מה שהיה עצור בשכלך עדי רגע. הנה יעבור זמן מה בספורך ע"י כלי המבטא, ופעם אם הוא שכל עמוק, תספר לו כמה שעות מהזמן, ואז כאשר אך יבין רעיך הדבר ההוא בשכלו אזי בנקודה אחת יעצור כל דבריך במוחו, ויסבו הדברים בשכלו ברגע אחת ג"כ, וכמו שספרו מהקדוש רבינו האר"י זצ"ל שאמר כי למד בשינתו בשעה אחת, שאם יספר וילמוד זה ע"י כלי המבטא כנז"ל יעלה על זה זמן שמונים שנה וכו':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:65
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:65](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:65)

**והנה** כאשר עינינו רואות כי כמעט אין לשכל זמן, וא"כ מופשט מקום ג"כ הוא כי זמן ומקום אחד הוא כידוע. והנה האדם הוא נושא השכל, והמושכל הוא הנשוא, וכאשר תפרידם בדעתך אז יהיה המושכל הוא הנשוא מופשט מקום וזמן ובלתי גשם, וגם נמצא הוא, ובאמת קשה לנו לצייר איזה מושכל מופשט לעצמו בלתי גשם ואבני יסודות לו וכו':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:66
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:66](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:66)

**הרי** שיש שכל לבדו והשארת הנפש כמה שעות בלי גוף כי כל העת ההוא לא ידע המעמיק גופו אנה בא, וכן בבוקר יתבונן האדם על חזיונות לילה אשר היה כפגר מובס, וראה חזיונות גבוהות בלתי גוף, האם בנתה אתה החוקר לריעי. והתבונן עוד כי כמה מושכלות עצורים בלבב איש החוזים, הם שוכבים תחת שמי השכחה. ובעזר כח הזוכר יוציאם האדם לפעלם, הגד נא לי מה המה אם לא נמצא ובלתי גשם ובלתי תופס מקום המה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:67
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:67](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:67)

**ויוסף** עוד העיור ויאמר להחוקר כתר לי זעיר ואחוך עוד מלים, כי הנה כמה שאלות וקושיות והויות יש לי על החלד הזה הרבה יותר ממה שיש לך על העולם הבא, והיינו איך יוכל להיות שהשמש הגדול מאד, הולך בלא רגלים על פני רקיע השמים, ואיך תעוף העוף תחת כל השמים באויר ולא יפול לארץ, ואיך עין קטן כקצה זרת יביט על אלפי אמות, ואיך פני אדם שהוא ככף איש יהיה מהם רבבות אלפי פרצופים, ואינם דומין זה לזה, ומה נפלאה לי לשמוע כי הדגים חיים הם במים ומותו ביבשה וחיות האדמה להפך, מי יתנני לראות צחות השלג והקור הגדול אשר יכביד על האדם והוא בלתי גשם, וגם הוא נמצא. ומה נפלאו לי לשמוע כי האדים יעלו מן הארץ ותחת כל השמים ישתרעו, להריק מטר טיפות טיפות פעם גדולות פעם קטנות ולא יגעו זה בזה בנפלם לארץ וישקו האדמה ויולידוה ויצמיחוה, מי יתנני לראות את רבבות אלפי ברואים אשר שמעתי אומרים עליהם כי ישנם באדמת עפר וירחשו על פני כל האדמה, ואנכי דרשתי מכמה אנשים על הדברים האלה איה מקום מוצא מהותם ואכותם ואין פותר אותם לי ורק ההרגל הוא יישן, כל דבר לישן נושן בעיניהם, ולא יתנו עין בקירת עליהם כלל לאמר מי ילד כל אלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:68
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:68](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:68)

**הנה** שמעתי מן הולכי בתי משחק וטיאטראות כי יספרו הנפלאות אשר ראו ואתפלא מאד על זאת, כי מה להם לילך ולחפש חדושים נפלאים, הלא כל העולם כולו מלא חדושים ונפלאות תמים דעים, מה להם לילך ולראות איך הדוב הולך על שתים, ומדוע לא יתפלאו לשמוע איך תנוק בן שתי שנים ידבר כל הצורך וכו' וכו', ואני אך מן אנשים שמעתי את כל אלה הדברים שישנם בעולם, אבל אני לא ראיתים מעולם, ועכ"ז אמונת אמת אני מאמין בזה ולא שוא ותפל אף כי אין ביד כל אדם להראני את כל אלה, ואיך אתה החוקר תראה שכל העולם מלא פלאים ושאלות עצומות מסתרי יוצר הכל, ואין בכל המון המחקרים לפתור אחת מני אלף דבר קטן וגדול הטמון בסתרה ולא תתבונן ותרגיש מדעתך להאמין כי כולם אחוזים ודבוקים זה בזה וכח אחד מוליכם כרצונו למחוז חפצו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:69
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:69](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:69)

**ברם** לעת עתה רגע אחד אדבר להטעימך מפרי תבונתי לשכך דעתך על דבר שאלתך, והוא כי אשאלך חידתי על דבר אחד אשר אתה רואה אותו בכל עת, ואני אך שמעתי ממנו, והדבר הזה הוא נפלא לדעתי מכל הנמצאים, ולולא כי שמעתי מכמה מציאותו ומהותו לא האמנתי בו, וממנו אשפוט ואוכל להבין כי אין שום דבר אשר יהיה נמנע בחיק ה' אף בדבר שלדעתי הוא מן הנמנע ובלתי אפשר בשום אופן, כגון נמצא ובלתי גשם וכדומה נפלאות הרבה, והדבר הזה אך אלי אני העיור הוא דבר גדול ונפלא, יען כי לא ראיתיו מעולם, אכן לא יפלא זה בעיניך, כי בכלל דברים המורגלים הוא, וההרגל יאלף לך כי אין זה פליאה. ויען החוקר ויאמר שאל מהרה כי כלתה נפשי ורוחי לידע:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:70
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:70](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:70)

**ויאמר** העיור אחוד חידתי בדבר הזה ואתה תשמע לפתור אותה, הדבר הזה הוא אשר תאכל הרבה יותר מכמותה ולא נודע כי בא המאכל אל קרבנה. ויען החוקר הלא כבר פתר יוסף חלום הפרות הרעות שאכלו פרות הטובות ולא נודע כי באו אל קרבנה, ועתה הרכיבני במרכבת המשנה כי פותר דברים אני כיוסף:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:71
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:71](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:71)

**ויאמר** העיור הלא הגדתי לך כי הדבר הזה אתה רואה בכל עת. ויען החוקר לדעתי הוא הזמן הסב ומכלה כל חיי האדם ולא נודע כי באו אל קרבו. ואמר העיור הדבר הזה אשר אני שואל ממך הוא גשם ומאכלו גשם, אבל הזמן אינו גשם. וישאל החוקר הדבר הזה קטנה היא או גדולה, ויאמר העיור פעם היא קטנה וברגע תתהפך לגדולה, וישאל החוקר הדבר הזה יפה או מכוער, ויאמר העיור יפה הוא מאד:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:72
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:72](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:72)

**ויאמר** החוקר הגד לי עוד סימנים בזה פן אוכל לבוא להמטרה ואפתרה, ויען העיור הנה כל הדברים אשר על פני תבל ארצה תוכל לחלקו ולבתרו לשנים, כגון עץ ואבן תוכל לעשות מחלק אחד גדול שני חלקים קטנים וכדומה, והדבר הזה לא תחלקנו בשום אופן, לא מפני שהוא חזק וקשה, אלא רק מפני שאינו מקבל חלוקה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:73
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:73](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:73)

**ויאמר** החוקר זו היא פליאה בעיני יותר מהראשונה, כי יהיה דבר גשמיי ולא תוכל לחלקנו לשנים, אך הגד נא לי מאין בא הדבר וכמה ימי הריונה בבטן אשה או בבטן האדמה. ויען העיור ויאמר ברגע אחד תולד וברגע אחד תמות. וישאלהו החוקר כמה ימי חייה, ויען העיור ויאמר יכולה לחיות לעד אך אם תתן לה מאכלה די ספיקה. ויאמר החוקר לא ראיתי דבר שתוכל להיות קיים לעד ולא ישלוט בו המות והרקבון בלתי האדמה וצבא השמים, אמנם המה אינם צריכים למאכל, אך הגד נא לי עוד סימנים בדבר הזה, ויען העיור ויאמר הוא שונא לכל הדברים עד להשחית, ידה בכל ויד כל בה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:74
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:74](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:74)

**וישאל** החוקר האם יש לה בנים, ויען העיור ויאמר יש לה בנים תיכף בעת שנבראת ואתה ימותו יחדיו. וישאלהו החוקר עוד האם יש לעולם צורך בה, ויען העיור בלעדה ימותו כל בני תמותה, ויאמר החוקר הדבר הזה חידה בעיני ולא אוכל להבין פתרונה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:75
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:75](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:75)

**ויאמר** לו העיור הנה עתה עוד דבר אחד אגיד לך לסימן על הדבר ההוא ובטח תמצאהו, והיינו כי הדבר ההוא אין לו מצב וקיום כי אם בעזר דבר זולתו, ולו לבדו אין שום מציאות מבלעדי רעותה, ובכליון רעותה הוא קיומה, וכאשר תכלה רעותה עד היסוד, אז ימותו שניהם יחד, יען אין לה קיום בלעדי רעותה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:76
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:76](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:76)

**והנה** החוקר הרים קול ויאמר האח, הנה מצאתי פתרון החידה, והנה הוא האש, בלתי הגחלת אלא רק השלהבת לבדה, וכל הפרטים הנזכרים ישנם בה, כי השלהבת תאכל השמן שבנר הגדול ורב בכמותו ממנה, וכן תאכל העצים הרבים וגדולים ממנה, וכרגע תתהפך מקטנה לגדולה אם תוסיף לה קש ועצים, והיא יפה מאד, ואין אתה יכול לחלק השלהבת לבדה לשנים, וכרגע נולדת וכרגע תמות, וגם יכולה לחיות עד עולם אם ינתן לה מאכלה קש ועצים בלי הפסק, וגם היא שנואה לשלשה היסודות שהם עפר ורוח ומים, יען שהם מכבים אותה, ואם היא תגבר על המים תשתה אותם עד היסוד בם, ובניה הם פרי אורה, אתה יולדו ואתה ימותו יחד, ובלעדה לא יוכלו לחיות כל בני תמותה, כי במה יבשלו ויאפו, ועוד כהנה לעשות כלי מחרישה ורבים כאלה, והיא בעצמה אין לה שום מציאות, האם ראיתה השלהבת בלי שמן שבנר או בלי עצים, אלא רק היא תכלה אותם מעט מעט עד כי ימותו יחד:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:77
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:77](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:77)

**ויען** העיור ויאמר לחוקר כן הדבר, מצאת חידתי, אמנם הגד נא לי, כי לו לא ראית דבר כזה, ואנשים יספרו לך כי יש דבר כזה בשמים ממעל שאותו דבר יאכל יותר מכמותו, והוא נמצא בכמות ולא תוכל לחלקו וכדומה בפרטים הנזכרים לעיל, הלא בודאי תאמר הנהיה כדבר הזה, דאיך יתכן להיות דבר שהוא מוגבל במקום בעלת צלעות שלא תוכל לחלוק אותו, ובודאי הגמור תחקור אחריו ימים ושנים ולא תמצאנו, ולא תתן אמון בו, ועתה אש השלהבת לפניך קח נא את המאכלת ונסה נא לגזרו לשנים, האם תוכל לגזור אותו, ואף אם תקח חלק אחד מזה, האם ימעט הנשאר מכמותו, ויאמר החוקר בודאי אם לא ראיתי את האור היה קשה לי להאמין דבר כזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:78
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:78](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:78)

**ויוסף** העיור לדבר עם החוקר ויאמר לו, תתבונן עוד כי גם עתה אחרי רואך את אש השלהבת כמה פעמים בלילה וביום וישנו אתך וקרוב למלאכתך אעפ"כ הקשת עליו מאד עד אשר מצאת פתרון חידתי עליו, ורק אחרי אשר העמקת בזה איזה זמן, ועתה איך תוכל להתחקות אחרי שרשי מעלה ועל נפלאות תמים דעים אשר בשמים ממעל אשר לא ראיתם מימיך, הבט נא והתבונן מאד כי אחרי כל הפרטים אשר הגדתי לך למעלה עדיין אין לי בהם שום תבונה אלא רק אמונה בלבד, כי כל בני חלד יאמרו לי כי כן הוא, ואומר האם כולם ישקרו לא יתכן, אבל אצלי הוא כמו כל הנמנעות ובכל דבר והופכו בנושא אחד, ומזה תבין על אשר למעלה ממראות עיניך, שבודאי קצרה שכלך מהבין:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:79
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:79](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:79)

**לכן** עזוב החקירה מדברים כאלה ואדון האמונה והיראה כי אלהינו בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו חקירותיך מועטים וכו' ויש כמה פלאות אשר שגבו ממנו כי למעלה מהטבע הם, ורק ההרגל לא יתן להתבונן על נפלאות כאלה, אמנם כולם המה סתרי מעשי בראשית, ומה לך לחקור על מה שבשמים ממעל. עכ"ד ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:80
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:80](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:80)

**נמצאת** אתה למד מן הדברים הנז' כי בעניינים הרוחניים שהם למעלה מן הטבע אין מקום דרך ההשכלה והחקירה להכנס שם, ואין יכול האדם לשפוט מדעתו איזה מציאות בהם אפילו דבר קטן משהו אלא כל עניינים שבהם נודעים לאדם בדרך הקבלה והאמונה בלבד, כי מאחר שהאדם גשמי איך ישפוט דבר רוחני שאינו מסוג שלו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:81
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:81](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:81)

**ועל** זאת החלוקה פרשתי בס"ד רמז המאמר בגמרא דקמא דף נ"ה ע"א אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה, והיינו כי מלבד פשוטו של דבר רמז לפי דרכו על ב' דרכים אלו שהם הקבלה וההשכלה, ודרך הקבלה נרמז באווז הבית כי הקבלה יוצאה ובאה מן הקדושה שהיא בפנים בסוד בית, אבל ההשכלה באה ויוצאה מבחוץ ולכך נרמזה באווז הבר, ויש מקום שאם ישתמשו בשניהם יחד יוולד מהם דבר אסור באיסור כלאים שאין לשתי המינין תערובות ושיתוף זע"ז:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:82
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:82](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:82)

**העולה** מכל הנז"ל הוא כי שלשה חלוקות הן. הא' ענייני המצות שיש רשות לאדם בהם בשתיהם שהם דרך הקבלה והאמונה ודרך ההשכלה והחקירה ורק יהיה דרך הקבלה עיקר דרך ההשכלה טפל, שתהיה נדחית ההשכלה מפני כחה של הקבלה, ועל זה נאמר אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:83
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:83](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:83)

**וחלוקה** הב' היא בענינים שהם למעלה מן הטבע ושייכה לשמים ממעל, שבזה לא תוכל לעסוק בדרך ההשכלה והחקירה כלל ולא תוכל לחדש בהם שום המצאה וחידוש מדעתך ושכלך, אלא תעסוק בהם בדרך הקבלה והחקירה בלבד, ומה שתפרש לך הקבלה בזה תאמין ותסמוך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:84
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:84](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:84)

**והנה** יש עוד חלוקה שלישית שהיא בדברים הטבעיים הנמצאים לפני האדם בתבל אשר באלה לא דברה תורה ולא פרשה הקבלה בהם כלום הנה בודאי כי באלה תעסוק בהם בדרך ההשכלה והחקירה ולא תהיה פתי שתאמין לכל דבר שלא תדע טעמו ואמיתתו ע"פ השכל שחננך השי"ת ונתן לך. ולא תהיה כאדם שיש לפניו עניינים חדשים נפלאים והוא הולך בעינים סגורות שאינו יודע איך המה נעשים, למשל רואה שבא לו מן לונדון לבגדאד בטילגראף ואינו יודע איך הלכו ובאו דברים אלו בחוטי הברזל בשעה אחת שידמה לו בזה כאלו מעשה כשפים הם. וכן רואה המכ'ינא שמכנסין בתוכה דברים ושירים וחוזרין השירים ויוצאין מתוכה ונשמעין לבני אדם היושבין מבחוץ באותו מקום שאינו יודע פועל זה איך נעשה בטבע ודומה לו כמעשה כשוף וכן כמה דברים וענינים כיוצא בזה שהם טבעיים ונראין דברים נפלאים רחוקים מן הטבע, הנה בכל אלו וכיוצא בהם צריך האדם לידע עניינם בשכלו שחננו השי"ת ויכיר שהם נעשים בטבע הגמור ההווה ומורגל ואינם מעשה כשפים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:85
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:85](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:85)

**ואל** יאמר האדם למה לי להטריח עצמי להבין טעמים ועניינים של מעשים אלו שהם פלאות הטבע יהיו מה שיהיו הלא אנכי נהנה ממלאכתם ומעשיהם ומה אכפת לי לידע טעמם ומהותם, הנה האומר כן טועה הוא ותועה מדרך השכל שנחשב בזה כבהמה, יען כי הקב"ה נתן לאדם שכל כדי להתבונן בו בכל דבר ודבר וידע בו גם פליאות הטבע שברא הקב"ה בעולמו, והחושב על פלאות הטבע מעשה כשפים הם הרי זה מבזה הבריאה, כי כבודו יתברך הוא שידעו הבריות פלאות הטבע שברא בעולמו, ואיך נולד מן הטבע דברים נפלאים ומתחדשים הם ונגלים דור אחר דור, ובפרט כי יזדמן אדם שאין תורתו אמנותו, והנה הוא מאבד זמן הרבה בכל יום הן בטיול של ראיה הן בטיול של דברים בטלים בעניינים שהם הבל וריק שאין בהם לא לעזר ולא להועיל איש כזה למה יתעצל להתבונן וללמוד טעם לפלאות הטבע אשר תחזנה עיניו אשר בזה יהיה כבוד שמים. וכאשר כתבתי בס"ד בסה"ק אמרי בינה ח"א בדרושים המובאים שם בחיוב לימוד שבע חכמות אשר מצינו לגדולים בחכמי ישראל שטרחו בהם ללמוד אותם ואע"פ שבודאי פזרו זמן רב בעבורם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:86
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:86](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:86)

**ואם** יהיה האדם המתעצל לבקש ידיעה לידע טעם לפלאות הטבע הוא פתי מעיקרו ואין לו שכל להשתמש בו החרשתי, אך אם באמת חלק לו השי"ת בבינה ונתן לו שכל חשוב שיוכל להתבונן ולהשכיל בו להועיל לעצמו ולאחרים עמו, כמה תגדל פשעתו שפשע במתנה זו שנתן לו השי"ת והוא השליכה בקרקע ויאבדנה וישחתנה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:87
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:87](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:87)

**פוק** חזי מ"ש החכם שד"ל (שראיתי שהעתיקו דברים אלה בשמו), וז"ל, אך לזאת יחרד לבי בראותי כמה מתנות חנן אותנו אלהי השמים, יקרות ונשגבות אשר לטובתן אין חקר, ולתועלתן אין גבול, ואנחנו יש ממנו ישליכו אותן אחרי גוום, כל קרוב אל המועיל, ויש ממנו יעבטון אורחותם, עד כי מן הדבר הטוב עמל ואון יולד אלימו, וגם ליתר אחיהם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:88
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:88](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:88)

**על** הדבר הזה, הלא יכין לתמוה ולהשתומם מאד מאד. כי גם אנשים באים בימים, ובני בינה ודעת ולא ילדים בלבד יפלו בשוחה הלזו, ואיך יראו את הטוב ויסורו ממנו, הנה אבינו שבשמים הנותן את הטוב, אל אלהים הוא, ולא בשר ודם וילוד אשה הוא, ואיך איפוא לא ידע האדם מה המה הדברים אשר לא יאותו לנו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:89
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:89](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:89)

**בא** וראה, הנה האלהים נתן לנו הכח והגבורה, אשר נוכל להשתמש בהם לטובתינו ולטובת אחינו. והנה כמה יש בנו העושים כל מעשיהם על ידי עבדיהם ושפחותיהם, וכאלו לא חלק ה' להם בכח חלק מאומה. וכן ה' אלהים חנן אותנו עושר ונכסים, אשר גם בהם נוכל להשתמש לטובתינו ולטובת אחינו. אמנם מה רבו קופצי היד הקוברים את חילם באשמנים כמתים, בל יראה ובל ימצא, לא לנו ולא להם וכו':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:90
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:90](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:90)

**ומן** המתנות אשר זבדנו אלהים, מה לנו מתנה גדולה מן השכל, מי לא ידע רום ערכו ורוב מעלתו, מי לא יבין הטובות הרבות אשר תוכלנה להוולד ממנו לנו ולאחרים. וכל נתחינו תחת השגחתו הם עומדים, והוא אשר יצוה אותם את אשר יעשו ואשר ייטב להם, ובתחבולות יעשה מלחמה לשמרם מכל פגע רע, והנה הוא מקור מים חיים, אשר יפרד לראשים רבים, והמה נחלי דבש וחמאה, ועלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:91
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:91](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:91)

**והנה** כל מ"ש החכם הנז' בשבח השכל שנתן הקב"ה לאדם כדי להשתמש בו וישיג ממנו תועלת לעצמו ולאחרים הוא נכון, אמנם אנחנו רואין כי בעצי המלאכות הם משתמשים בשכל שלהם שמוש טוב אשר על ידו מתחדשים מלאכות יקרות ונפלאות הן באניות במהלך הים, הן בעגלות במהלך היבשה, הן בכלים המתוקנים למלאכות מינים ממינים שונים עד אין חקר ואין מספר, ואין לך כל שמיטה ושמיטה שאינו מתחדש בה מיני מלאכות יקרות ועליונות על מה שקדם להם, ברם בענין לימוד וידיעה הנז"ל הולכים בעלי השכל במעצלתים כי כל הסוחרים בעלי משא ומתן בזמן שהם פינים מעסקיהם אין אוחזים בידם אלא רק העתונים הנקראים גאזיתא, ושום ספר המדבר במשכולות אין אוחזים אותו בידם, והן אמת יש בגזיתא צורך ללמוד בו, הנה רובו הוא הבל וריק והם מאבדים זמן ללמדו כולו, ובאמת אין קץ לדברי רוח. ויש לי לדבר דברים הרבה בענין זה אמנם פה לא אוכל להאריך בזה ואם נאריך מאי נפקא מינא הלא אמרו אשרי המדבר על אוזן שומעות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:92
[Od Yosef Chai; Derashot, Preface 1:92](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Preface/r/1:92)

**ואיך** שיהיה הנה על הרוב הסיבה המעכבת ומונעת הידיעה הנז"ל מן האדם הוא כח העצלות הדבוק וקשור בו וצריך האדם להלחם בו ולגרשו ולדחותו מעליו, ובנקל יוכל לדחותו מראשית ותחלת המלחמה שנלחם עמו, ולז"א הכתוב כי תלחום את מושל הוא כח העצלות המושל עליך בדבקו בך מצד הטבע אז מתחלת המלחמה תוכל לדחותו ותגרשהו, ואז ממילא בין הבין את אשר לפניך כלומר מה שתמצא מונח לפניך מפלאות הטבע ומכל דבר ודבר: