## Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh

###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 1
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/1)

**ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה** (דברים יא:כו). י"ל תיבת היום נראה לשון יתר. ונ"ל בס"ד, דידוע חקירת המפרשים ז"ל, איך ישראל מתקיימים בעולם אחר שאמר הקב"ה עליהם הקללות אשר בתוכחה של בחקותי וכי תבא, דאע"ג דנאמרו על תנאי אם לא תשמעו לא פלטי מכל הקללות, אע"פ שהם עושים רצונו של מקום ויש בהם צדיקים גמורים בכל דור ודור, דהא קי"ל קללת חכם אפילו על תנאי פועלת נזק, וכ"ש מ"ש הקב"ה, ותירצו דאיתא בזוה"ק כל קללות האמורים בתוכחה יש בהם פירוש של ברכות, דאם ישראל עושין רש"מ יתקיימו בהם כל הקללות כפי פירוש של הברכות, ונמצא דאין כאן קללות מעיקרא. גם ידוע מ"ש רז"ל שהשמש נקרא בשם יום, גם ידוע מ"ש הראשונים ז"ל ע"פ טעמו וראו כי טוב ה' כי מן השמש מוכח שהרע של כל דבר הוא נעשה מצד האדם, אבל מאת ה' לא תצא הרעות, ודבר זה יש לו דוגמא בשמש, כי הבריא יתענג באור השמש, וחולה וכואב עינים ונזק מאור השמש, נמצא השמש יש בה שני הפכיים בנושא אחד, שהיא טובה לזה ורע לזה, והרע הוא מצד האדם אבל הקב"ה ברא את השמש טוב, וכן הקללות אשר בתוכחה הנה הקב"ה אמרם בתורת ברכות, ואם יחטאו יתקיימו הדברים בהם בתורת קללות, וז"ש, ראה אנכי נותן לפניכם דברים בתוכחה שהם דוגמת השמש הנקרא יום שים בו שני הפכיים טובה לבריא ורע לחולה, כן אני נותן הדברים שהם ברכה וקללה, שיש בהם פירוש של ברכה ופירוש של קללה, כי מאתי יצאו הדברים האלה בתורת ברכה, אך לחוטאים יתקיימו הדברים בתורת קללה, דוגמת השמש שהיא עונג טוב לבריא, ונזק רע לחולה, ופירש דבריו ואמר את הברכה אשר תשמעון וכו':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 2
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/2)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד דהיום קאי על השמש שנקראת בשם יום, שהאדם ילמוד ממנה מוסר השכל בראותו שהשמש בקיץ שמתחיל מן ניסן ראש חדשים לווה מן הלילה ופורע בימי החורף ואינו גוזל להיות לוה אינו משלם, וכן האדם ילמוד נאמנות מן השמש כי האדם לוה מהקב"ה שפע מזון וחיים ע"מ לשלם בקיום תורה ומצות ומע"ט, וכמ"ש בספר מדרש שמואל כמאמר התנא באבות החנות פתוחה והחנוני מקיף וכל מי שירצה ללות יבא וילוה, וזה מוסר גדול לאדם הלוה מהקב"ה חיים וטובה ומזון בעולם הזה בעבור שהוא ישאר בצדקתו עד יום מותו ולא יחטא שצריך להיות משלם הלואתו כשמש שהוא לוה ומשלם, וכל זה הוא בברכה דהיינו שלוה מהקב"ה שפע מזון וטובה וחיים ע"מ לשלם בעבור זה בעסק התורה וקיום מצות עשה ומדות טובות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 3
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/3)

**וכן** נמצא דבר זה של הלואה ותשלומין בענין הקללה, דהיינו אם חטא אדם בעונות שיש בהם חיוב מיתה וכרת שצריך למות בעבורם תכף ומיד בעולם הזה, ולא נשאר לו חיים בעולם הזה כדי לעשות בהם תיקון ותשובה להשלים החסרון ולבנות החרבן שהחריב בקדושה בעונות אלו הנה הוא לווה מהקב"ה חיים בעולם הזה שיתן לו חיים בעולם הזה כדי שיחיה ויעשה פרעון להשלים החסרון, ולבנות החרבנות שהחריב ע"י תשובה ותענית ועסק התורה שג"כ יהיה לוה ומשלם, כמו השמש שהוא לוה ומשלם, וכן הוא ישלם בעשיית התיקון בתשובה, ועסק התורה ובתענית ולא יהיה לוה החיים בעולם הזה בעבור התשלומין ואינו משלם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 4
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/4)

**נמצא** יש לאדם שני מיני עסקים בעולם הזה שצריך להיות לוה בעבורם מהקב"ה מזון וחיים וטובה בעולם הזה, והם הא' הוא שעוסק כדי ליטול ולנחול חלק בעולם הבא, וגם כדי ליקח חלקים של נ"ק השייכים לנשמתו להשלימה בהם, וזה העוסק א"א לעשותו אלא בעולם הזה במשך הימים, ואם לא יתן לו הקב"ה חיים ומזון בעולם הזה כפי השיעור שצריך לו א"א לגמור העסק הזה הן ליטול חלקו השלם בעולם הבא, הן להשלים נשמתו בכל חלקיה השייכים לה, וזה העסק מכנהו הכתוב כאן בשם ברכה, כי עושה זה כדי ליטול ברכה של חלק עולם הבא ושל שלימות נשמתו, ועסק הב' הוא אם חטא האדם ונכשל בעבירות חמורות שעשה בעבורם חרבן גדול בקדושה שצריך להיות יורד לגהינם ואינו עולה דאז הוא עוסק בעולם הזה בתיקון הקלקול ובנין החרבן ע"י תשובה ועסק התורה והמצות, שבזה ינצל מגהינם ומקללה שלה, וגם בעבור עסק זה צריך שילוה מהקב"ה שפע חיים ומזון כדי שיחיה בעולם הזה ימים ושנים כפי השיעור הצריך לתיקון, וגם הלואה זו שהיא לדחות הקללה צריך להיות לוה ומשלם שלוה מהקב"ה חיים ומזון בעולם הזה ע"מ לשלם מכאן ולהבא בחיים שהוא חי בהם בעשית תשובה ותענית ובעסק התורה והמצות וכל אדם הלוה מהקב"ה בעבור שני מיני עסקים אלו שהם הא' כדי להשיג הברכה של גן עדן, והא' כדי לדחות הקללה של גהינם יהיה דוגמת השמש שהוא לווה ומשלם, ויהיה דומה ללוה רשע ולא ישלם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 5
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/5)

**וז"ש** ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, כלומר ראה שאנכי נותן לפניכם את השמש הנקראת יום, שהיא לוה ומשלם כדי שתלמדו ממנה מוסר שגם אתם תהיו לוין ומשלמין הן בעסק של השגת גן עדן שהוא השגת ברכה, הן בעסק של דחיית גהינם שהוא דחיית הקללה, ופירש הכתוב המקומות שבעבורם יהיו שני מיני עסקים אלו שרמזם בברכה ובקללה, ואמר את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם, בעבור השגת עולם הבא הנקראת בשם אנכי כנודע, וזהו אשר אנכי, כלומר אושר של אנכי זו עולם הבא וג"ע שמצוה אתכם היום, מצוה לשון צוותא, והקללה אם לא תשמעו וכו' וסרתם וכו' דאז תתחייבו בעבור זה ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם, פירוש תלכו לגהינם ששם שולטים המשחיתים ומלאכי חבלה הנקראים אלהים אחרים אשר לא ידעתם אותם בהיותכם בעולם הזה, שאינם כמו השדים ורוחות רעות הנראין בעולם הזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 6
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/6)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד אומרו ראה אנכי נותן לפניכם היום, דעצה טובה קא משמע לן, שכל אדם יביט ויסתכל בדעתו שאין לו בעולם אלא רק היום שהוא עומד בו, והסתכלות הזאת מהניה ליה בין בברכה ר"ל בזמן שיש לו עושר וטובה הרבה. דהיצר הרע מושך לבו לגאוה גדולה ונשיאות ראש מחמת רוב טובה ע"ד וישמן ישורון ויבעט, דאז הסתכלות זו אהניה ליה שלא יבעוט ולא ירשיע כיון דהוא רואה בדעתו שאין לו בעולם אלא אותו היום שעומד בו, דאפשר שבלילה תצא נשמתו ולא תחזור אליו עוד וישאר פגר מת ולקברות יובל, והן בקללה שיש לו צער ויסורין הן בדוחק הפרנסה הן בחלאי גופו, ואם יסתכל בכך אז ישקוט וינוח מן הצער, וכמו שאמר החכם אל תצר צרת מחר שמא מחר אינינו ונמצאת מצטער על עולם שאינו שלך, ולז"א ראה והביט במחשבתך ובשכלך, כי אנכי נותן לפניכם היום, ר"ל היום הזה שאתם עומדים בו בלבד, וראיה שכלית זו טובה היא וצריכה לכם הן בזמן שיש בי ברכה וטובה, הן בזמן של קללה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 7
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/7)

**ועוד** נ"ל בס"ד דידוע דהשבת מכונה בשם היום, וכמ"ש רז"ל ע"פ אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו, דכתיב תלתא היום כנגד שלש סעודות של שבת שהם משפיעים ברכות לימי החול, וכמ"ש ברכת ה' תעשיר זו השבת, וידיע דהן אמת מן השבת יש ברכה היינו לשומרי שבת, אבל למחללי שבת היא קללה כי כל המחלל שבת במלאכה מביא קללה לעצמו וקללה לעולם, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל ע"פ מחלליה מות יומת. והנה תמצא כי לפני אותיות ישראל באלפ"א בית"א יש אותיות שבתכם, ובזה פרשתי בס"ד מאמר רז"ל אמרה שבת לפני הקב"ה רבש"ע לכל הימים נתת בן זוג ולי לא נתת בן זוג, וא"ל הקב"ה ישראל יהי' בן זוגך ע"כ ונרמז זה כי לפני אותיות ישראל יש אותיות שבתכם יורה שישראל והשבת הם בן זוג, וז"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום הוא השבת שנקרא בשם היום נותן אותו לפניכם דיקא, כי לפני אותיות ישראל יש אותיות שבתכם להורות שאתם ושבתכם כאחד חשיבי, וזה השבת המזדווג עמכם הוא ברכה להשומרים אותו וקללה להמחללים אותו, ולכך תהיו נזהרים בשמירתו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 8
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/8)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד ראה אנכי וכו', בהקדים מה שפרשתי בס"ד בפסוק ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, והוא כי אומרים בברכות העמידה בברכת השיבה והסר ממנו יגון ואנחה, ואיתא בסידור הרש"ש ז"ל שצריך לכוין יגון על פלוני ואנחה על פלונית, כי כל הצרות הם באים על ידם, וידוע כי בזמן הגאולה תתהפך הקללה עצמה לברכה, וכמ"ש וממכותך ארפאיך, והיינו כי היגון יתהפך לששון, ואנחה תתהפך לשמחה, והענין יובן בס"ד, כי ב' אותיות אחרונות של יגון וב' אותיות אחרונות של ששון הם שוים ורק ההפרש היא בשתים הראשונות שיתהפכו אותיות י"ג דיגון לאותיות ש"ש, והתהפכות זו תהיה ע"ו מיתוק הדינים הנרמזים בשופר שהם סוד ש' ור' ופ"ו, וכמ"ש האר"י ז"ל בשער הכונות בסוד השופר שכולל כל בחינות הדינין דהיינו שם אלהים פשוט לבדו הוא פ"ו, ובמלוי יודי"ן הוא ש' ובריבועו היא ר' הרי אותיות שופר כוללת כל הדינין ומתוקם יהיה במספר אחד הנמשך מן הכתר שה"ס אל"ף, ובזה יהיה מספר פ"ו למספר פ"ז, והסוד הוא ראשו כתם פז, ונמצא השופר שהוא כולל כל הדינים הוא מספר תוקף, וע"י המיתוק שיהיה לו מן תוספת מספר אחד יהיה תקפ"ז, ועל כן כאשר תוסיף מספר תקפ"ז שהוא סוד מתוק הדינים על מספר י"ג דיגון יהיה מספר שש, ואז בזה נעשו אותיות יגון אותיות ששון שנהפך היגון לששון ובזה יובן רמז הכתוב ואחבשך בש"ש ואכסך מש"י אותיות שמי:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 9
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/9)

**גם** עוד תמצא דאנחה תתהפך לשמחה, כי גם כאן ב' אותיות אחרונות שוים הם בזה ובזה, ורק שני אותיות הראשונים הם כאן אותיות א"נ וכאן הם אותיות ש"מ, וההפרש שיש בניהם הוא מספר רפ"ט. וידוע כי התיקון והגאולה הם תלויים בבירור הרפ"ט ניצוצין שהם רפ"ח עם הכולל, כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד הכתוב טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו, וכן מפורש בסוד כונת הפרוטה שצריך לכוין באותיות פרוטה רפ"ט ו"ה לבררם ולתקנם כנודע. והנה אם תוסיף רפ"ט על מספר נ"א דאנחה יהיו אותיות אנחה אותיות שמחה, ובזה נהפכה האנחה לאותיות שמחה, ועל זה התפלל משה רע”ה על מרים אל נא רפא נא לה, כלומר תרפא לה אותיות נא דאנחה, ובזה תתהפך האנחה לאותיות שמחה, ולזה התפלל דוד הע"ה על זמן הגאולה, אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא שתצליח לאותיות נא דאנחה שיוסף עליהם מספר הבירור של רפ"ט ויהיו אותיות ש"מ, ובזה האנחה תתהפך לשמחה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 10
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/10)

**ובזה** יובן בס"ד רמז הכתוב כמין חומר ופדויי ה' ישובין ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם, קראה שמחת עולם, שגאולה זו אין אחריה שעבוד עוד ופירש הדבר ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה כי היגון יתהפך לששון בתוספת מספר המיתוק שהוא תקפ"ז על אותיות י"ג דיגון שנעשה בזה ששון, וכן האנחה תתהפך לשמחה על ידי מספר הבירור שהוא רפ"ט על א"נ דאנחה, ובזה תתהפך האנחה לאותיות שמחה כי תתבטל שליטת פלוני ופלונית שהם יגון ואנחה לגמרי מן העולם, וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 11
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/11)

**עוד** נקדים מש"ה בבכי יבואו וארז"ל שהגאולה תלויה בבכיה, ונודע שהבכיה מורה על הקללה כי אין בוכין אלא על הקללה, ולכן בבשורה של הגאולה לעתיד כתיב מנעי קולך מבכי, והענין שהבכיה תתהפך לעתיד לאותיות ברכה והוא כי ג' אותיות מן בכיה ושלשה אותיות מן ברכה הם שוים, וההפרש שיש ביניהם הוא באות בלבד, והיינו כאן יו"ד וכאן רי"ש אחד, ואם תוסיף מספר ק"ץ על יו"ד של בכיה תהיה אות ר', ובזה יתהפכו צירוף אותיות בכיה ויהיו צירוף אותיות ברכה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 12
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/12)

**והנה** זה המספר של ק"ץ הוא הארת הבינה הנקראת ציץ כמנין ק"ץ. שכתב הרב מאורי אור ז"ל שהציץ הוא הארת הבינה, ולכן מכפר על עונות המצח סוד הבינה, ולכן כל הרואה הציץ שב בתשובה שהיא סוד בינה עכ"ד ע"ש. וידוע דארז"ל כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, פירוש תשובה עלאה שהיא הארת הבינה שנקראת ציץ כמנין ק"ץ, ולכן כאשר תאיר הארה זו בשלימות שעי"כ יעשו התחתונים תשובה שלימה למטה לא יצטרכו עוד לבכיה. דאז יהיה נוסף על יו"ד דבכיה מספר ק"ץ שהוא כמנין צי"ץ שהוא הארת הבינה ונעשה אות ר' ובזה יתהפך צירוף בכיה לצירוף ברכה. ובזה יובן בס"ד קץ שם לחשך כי הבכיה היא מחשכת אור עיניו של אדם, ושם לה מספר ק"ץ שיהיה נוסף על הבכיה, ועי"כ תתהפך לברכה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 13
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/13)

**עוד** נקדים הידוע שכל צרה וצרה שלא תבא נקראת בשם מכה. וכמ"ש וממנותיך ארפאיך, וכן פרענות דמצרים נקראו בשם מכות, ופרשנו הטעם כי הצרה ע"י שם אדנ"י שמספרו ס"ה כמנין מכה, ולכן עשר מכות דמצרים כולם יצאו מן המלכות מן י"ס שבה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל, וידוע שבשם אדנ"י שעולה ס"ה כמנין מכה הוא במלכות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 14
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/14)

**גם** ידוע מ"ש הרב קה"י ז"ל בשם הזוהר דאריך שה"ס הכתר נקראה מאה שהוא כולל כל י"ס שכל א' כלולה מן עשר הרי מאה, ולכן סוד של מאה תמצאנו בכמה עניינים מאה ברכות בכל יום, מאה אדנים למשכן מאה מפתחאן נמסרו לנשמה ברדתה לעולם הזה כמנין לך לך. ומאה פעמים שמים כתוב בתורה ומאה פעמים שם כתוב בתהלים, וקומת אדם הראשון מאה אמה, ואברהם אע"ה נקרא אברהם שהוה אותיות בר מאה, ויצחק אע"ה נתברך ומצא מאה שערים, וידוע שבכל צרה שהיא מכה כאשר יתגלה אור אריך שה"ס הכתר הנקרא מאה תתבטל, ולכן ארז"ל כשתיקן דוד הע"ה מאה ברכות נתבטל המות שהיו מתים רבים בכל יום, כי בתיקון מאה ברכות נתעוררה ההשפעה מן אריך שה"ס הכתר הנקרא מאה ונתבטלה המכה שנהפך צירוף מכה לצירוף מאה, והיינו כי אות א' רומז לאריך שהוא סוד הכתר ובגלוי הארה אריך נסתלק אות כ' של מכה המורה על כליה ונעשה במקומו אות א', ואז צירוף מכה נעשה צירוף מאה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 15
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/15)

**נמצא** הטובה תהיה על ידי שלשה הפכיות של אנחה ובכיה ומכה שיתהפכו לצירוף שמחה וצירוף ברכה וצירוף מאה, דאז במקום נ"א יהיה ש"מ. ובמקום יו"ד יהיה ר', ובמקום כ' יהיה א', הרי אותיות הטובה הם אותיות מרא"ש. ובזה יובן בס"ד מ"ש בלעם מה אקוב לא קבה אל וכו' כי מראש צורים אראנו, רמז על אותיות הטובה שהם אותיות מראש שיהיו במקום אותיות אנכי הנז"ל, ולכן נתנבא יחזקאל הע"ה בסימן י"ז, על מלך המשיח ונתתי מראש יונקותיו, רמז בזה על אותיות מרא"ש הוא שיהיו במקום אנכ"י שהם באנחה ובכיה ומכה ויהיו באותיות מראש שמחה וברכה ומאה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 16
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/16)

**ובזה** יובן בס"ד, ראה אנכי ניתן לפניכם היום ברכה וקללה, כלומר ראה אותיות אנכי שהם א"נ באנחה ואות כ' במכה ואות יו"ד בבכיה, הנה היום ברכה וקללה שלא נעקרו ונתקנו לגמרי, אלא כאשר ישראל עושין רש"מ לפי שעה נתקנים ויהיה במקומם אותיות מרא"ש, וכשאין עושין רש"מ ישארו אותיות אנכ"י במקומם בצירוף אנחה ומכה ובכיה, וזהו ברכה וקללה, ר"ל נתקנים ויהיו מורים על ברכה פעמים ישארו בלי חילוף ויהיו מורין על קללה. וזה הוא היום דוקא שלא נעשה התיקון בשלימות, אבל אחן שיהיה התיקון בשלימות יהיו נתקנים לגמרי שיתחלפו אותיות אנכי באותיות מרא"ש, ופירש הדבר על עת עתה, את הברכה אשר תשמעו נקיט אשר, שהם ג' אותיות מן מרא"ש שנז' שהם מתחלפים בשלשה צרופים הטובים, שהם ברכה שמחה מאה, ובקללה לא אמר אשר כי קאי על עת שאין עושין רש"מ דאין אותיות אנכ"י מתחלפים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 17
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/17)

**ונתת את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל** (דברים יא:כט). נ"ל בס"ד תיבת על ר"ל סמוך. ועליו מטה מנשה, וסמוך לאותיות גריזים מלמעלה יש אותיות טוב קל, כלומר הברכה שהוא השפע והשכר יהיה גם על טוב קל שעושה האדם, וכמ"ש התנא באבות והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מהן שכרן של מצות. ואת הקללה על הר עיבל אותיות המבטא הם עבל, כי היו"ד אינה יוצאה במבטא, ולמעלה מן אותיות עבל באלפ”א בית”א, יש אותיות כסא שהוא לשון זמן נועד כמו ליום הכסא יבא עתו, וכן בכסא ליום חגנו, והכונה אין הקב"ה גוזר פרענות על החוטא תכף ומיד בעת שיחטא, אלא גוזר להיות לו פרענות זו אחר זמן כדי לרחם עליו שיקדים לו הפרענות קודם הזמן, ואז בשביל הקדימה ינכה לו מן הפרענות מחצה או יותר, כאשר יזדמן ככה במקח וממכר שמוכר ראובן לשמעון סחורה באלף דינר בהקפה לי"ב חודש ואח"כ אומר תן במזומן ואנכה לך מן החוב מאתים, ולז"א והקללה על הר עבל בהוא לזמן רחוק כדי שאח"כ יביאנה קודם הזמן וינכה לו ממנה חלק גדול, וזה חסד גדול מאתו יתברך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 18
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/18)

**הלא המה בעבר הירדן** (דברים יא:ל). נ"ל בס"ד הטעם שנתן הקללה והברכה בא"י ולא בארץ סיחון ועוג מפני כי ארץ ישראל היא תחת שליטת החסדים, מה שאין כן ארץ סיחון ועוג, אע"פ שהיא נחלקה לשני שבטים וחצי עכ"ז היא נחשבת בחו"ל שהיא תחת שליטת הגבורות ורמז זה בכתוב הלא המה בעבר הירדן דהיינו אותיות שהם אחרי הירדן מעבר השני הם אותיות כ"ה ש"ס והיינו חמשה פעמים חסד עולה ש"ס וכל חסד כלול מחמשה חסדים שהוא כ"ה דחמשה פעמים חמשה הוא כ"ה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 19
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/19)

**השמר לך פן העלה עולתיך בכל מקום אשר תראה** (דברים יב:יג). נ"ל בס"ד' ע"פ מ"ש הרב מגלה צפונות בפרשת וארא דף כ"א ע"א מ"ש הרב אברבינאל ז"ל, בפירוש הנביאים, שמצא לאחד שהיה משומד לע"ז ישאל לו למה העיר, והשיב קודם היה לי אלוה שהוא רואה אותי ואני לא רואה אותו, עכשיו בחר לו באלוה שהיא רואה את אלוה שלו אבל האלוה אינו רואה אותו, וכונתו לומר דיותר טוב לו להכנס תחת רשות הע"ז אשר עינים להם ולא יראו שאז יהיה עושה מה שלבו חפץ, כיון דזה האלוה שלו סומא בשתי עיניו שאינו רואה אותו ע"כ ע"ש. ונראה כי לכן קרבן עולי רגלים נקרא עולת ראיה, שנקרא על שם הראיה ללמד דעת להאדם, כי האלוה הקדוש שאתם עובדים בבהמ"ק הוא רואה ואינו נראה, מה שאין כן עובדי ע"ז האלוה שלהם נראה ואינו רואה, אוי לה לאותה בושה של הע"ז ואוי לה לאותה כלימה שלה, וז"ש השמר לך פן תעלה עולתיך בכל מקום אשר תראה, ר"ל לא תעלם בבתי ע"ז אשר שם אתה לבדך תראה, ואין הע"ז העומדת שם רואה אותך. כי סומא היא ועינים לה ולא תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך, שהוא מקום בהמ"ק, שם העלה עולתיך, כי שם השראת אור שכינתו יתברך שהוא רואה ואינו נראה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 20
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/20)

**לא תעשון כן לה' אלהיכם** (דברים יב:ד). נ"ל בס"ד כי שלמה הע"ה אמר בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים, ופרשתי בס"ד הכונה דידוע דארץ ישראל היא סוד המלכות הנקראת כן כי המלכות היא סופא דכלהו דרגין. ולכך נקראת כן, כלומר מושב של כל העשר ספירות והעולמות ולשון כן הוא מלשון כיור וכנו. ולכן גם ארץ ישראל מכונית בשם כן שהיא מושב אלהים. וידוע כי הארות הצריכים לה תמיד הם אורות מ"ו של מלוי שם הוי"ה ביודי"ן שעולה ע"ב והמלוי שלו הוא מספר מ"ו כמ"ש רבינו האר"י ז"ל בביאור מאמר רז"ל שאמרו כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל הוא בן עולם הבא, ופירש ארבע אמות ר"ל ארבע הארות של מ"ו, כי אמה עולה מספר מ"ו יע"ש. ובזה פרשתי בס"ד מ"ש בשירת הים תביאמו ותטעמו בהר נחלתך החלק התיבות לשתים וקרי בהו תביא מ"ו ותטע מ"ו בהר נחלתך היא א"י, וז"ש שלמה הע"ה בנה בניתי בית זבול לך הוה בהמ"ק, ועי"כ נעשה מכון לשבתך, כי תצרף מ"ו עם כן יהיה צירוף מכון שיאירו הארות של מ"ו במקום הנקרא כן, וכשיחטאו ישראל מוכרח שיסתלקו הארות של מ"ו, ישאר אותיות כן במכון כי ידוע שהחטא גורם סילוק ההארות וישאר המקום שהוא כן ריקם. כי הסילוק היא באורות ולא במקום, וז"ש לא תעשון כן לה' אלהיכם כלומר לא תחטאו שבזה יסתלקו האורות שהם מ"ו, וישאר רק כן שהוא מקום ריקם לבדו בלי הארות של מ"ו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 21
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 21](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/21)

**כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שערך בארצך אשר ה' אלהיך נותן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון** (דברים טו:ז). י"ל אומרו באחד שעריך לשון יתר הוא. ועוד אומרו בארצך קשה, וכי מצוה זו תלויה בארץ היא, דודאי גם בחו"ל מחוייב שלא יאמץ לבבו ולא יקפוץ ידו מאחיו האביון. ונ"ל בס"ד, ע"פ מעשה באחד עני מאלו המחזרים על הפתחים, אשר הולך יחף ורגליו מלוכלכים בטיט שנכנס לבית עשיר אחד שחצרו וחדריו מרוצפים באבני שיש לבן זך ונקי וחשוב מאד, והיא דחק ונכנס לפני העשיר בחדר מושבו לקבל צדקה, כי היה ערום ועריה, וכשדרס על הרצפה נתלכלכה הרצפה בטיט שברגליו ויצעק העשיר בקול גדול עליו, ויכהו על הלחי באומרו, צא נבל כי לכלכת את הרצפה, ויצו למשרתיו להכותו ולגרשו חוצה. והעני עומד בכל כחו ולא רצה לצאת, ויאמר להעשיר המתן לי עד שאדבר עמך דבר אחד ואז אצא ויאמר דבר. ויאמר העני הנה כל יום אנחנו אומרים בשבח ברוך שאמר, ברוך מרחם על הארץ ברוך מרחם על הבריות, נמצא אנחנו משבחים להשי"ת בשתים אלה שהוא מרחם על הארץ וגם מרחם על הבריות והאדם צריך שילמוד לעשות כמדותיו כל הקב"ה כמ"ש רז"ל מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון, ועתה ראיתיך שלמדת ממדת הקב"ה לרחם על הארץ, כי צר לך מאד על שנתכלכה הארץ, דלכך קללתני וגם הכתני בעבוד הארץ. ואיך אתה פוטרני בלא צדקה, שהיה לך ללמוד ג"כ מחלוקה השנית של ברוך מרחם על הבריות, כן אתה בראותך אדם ערום ועריה ירעב צריך שתתן לו צדקה בשביל הכסות והמזון, ויבוש העשיר מדבריו ויתן לו. ע"כ:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 22
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 22](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/22)

**כן** התורה רמזה מוסר זה להעשיר שנתן לו השי"ת ארך טובה הן לדירתו הן לכרמו ותבואותיו, והנה הוא חס על הארץ לעבדה ולשמרה ולנקות את הדירה מזבל ומכל דבר מאוס, והוא מהדר ומיפה אותה ושומרה מכל דבר המזיק לה, ואיך לא יחוס על בריה שהיא נאה כמוהו ובצורתו העשייה בצלם אלהים לכסותה ולזון אותה ולדחות מעליה כל דבר המזיק לה. והנה נודע ששני מיני אביונים הם הא' שאין ניכר בו העניות. כי לעיני הרואין הוא לובש מלבוש הראוי וחסרונותיו נודעים בביתו ובחומותיו, ויש עני שהוא מחזר על הפתחים שעומד אצל הפתח וצועק על רעבונו ועל חסרון לבושו וכסותו. שזה ניכר חסרון לעיני העשיר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 23
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 23](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/23)

**ולז"א** כי יהיה בך אביון מאחד אחיך, כלומר יש לו יראת שמים שנחשב אחיך שדומה לך בצדקות וכשרות, אך מזלו הוא ברע שהוא מחזר על הפתחים שהגיע למצב זה, שיהיה דופק וצועק באחד שעריך לבקש צדקה ממך. ואתה רואה חסרונו בעיניך. הנה אתה תביט שעה זו בארצך אשר ה' אלהיך נותן לך, כמה וכמה אתה חס עליה לשמרה ולנקותה וליפותה ולהדרה, ואז עי"כ לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. כי האמר בלבבך, כמו שאני מרחם על הארץ אשר נתן לי השי"ת כן אני צרך לרחם על הבריות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 24
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 24](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/24)

**כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעבטנו די מחסורו אשר יחסר** (דברים טו:ח). נ"ל בס"ד בהקדם מה שפרשתי בס"ד הפסוק במשלי כ"ח חכם איש [בעיניו] עשיר בעיניו ודל מבין יחקרנו, והוא ע"פ מעשה בעשיר שהיה לו יראת שמים בכל ענייניו ורק היה קמצן מאד שלא היה נותן אפילו פרוטה לעני ויתחכם שלא ישא בכיסו מטבעות של נחשת ושל כסף אלא רק של זהב כדי שאם יפגע בו עני בשוק או בבית הכנסת לבקש ממנו צדקה יאמר לו שאין לו כסף בחיקו ואפילו פרוטה של נחושת כדי ליתן לך. והיה עני אחד מתלבט אחריו לבקש ממנו צדקה ולא יכול לו, והיא הבין בערמנות שלו. שאין נושא בכיסו מעות של כסף ושל נחשת אלא רק של זהב אך אינו יכול לבקש ולומר לו תן לי לירא זהב, כי תהיה שאלתו זרה בעיני כל הרואין, ויכול זה להשיב לו לא אתן לך זהב, ומי אתה שאתן לך זהב, ולא יבוש מן בני אדם אם יסרב ויאמר לא אתן לך, כי מי יתן זהב לעני המחזר ברגליו בין האנשים לבקש פרוטות, אך העני היה מביט ורואה כל יום בתפלת שחרית שמתפלל העשיר בבית הכנסת וראה כשהוא מגיע לפסוק פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. הן באשרי שקודם יוצר, והן באשרי שאחר תפלת העמידה היה מאריך בפסוק זה הרבה, ופותח שתי ידיו כלפי השמים בכל משך אריכות הפסוק הזה, וישאל העני מאיש אחד שהיה ריע לאותו עשיר, והיה מתפלל כל יום אצלו, למה העשיר הזה מאריך בפסוק זה ופותח ב' ידיו בו, ויאמר לו, זה מתחילתו לא היה עשיר ושמע מחכם א' כי פסוק זה אם יכוין האדם בו היטב ויאריך בו מסוגל הוא לעושר ופרנסה טובה, שיתעשר ע"י הפסוק הזה, וכן היה שנזהר כל יום לומר פסיק זה בכונה, ומאריך בו והועיל לו שנתעשר, ולכך הוא פותח שתי ידיו באמירתו כדי לקבל השפע מלמעלה בשתי ידיו ונתחזקה אמונתו בדבר זה, על כן הוא נזהר בו בכל יום ג"פ כיון דהיה לו נסיון בכך, ואחר שהוגד לאותו עני דעתו כל אותו עשיר שהיא מקבל כל יום שפע העושר ע"י אמירה וכונה של פסוק, ולכן הוא פותח שתי ידיו באמירתו כדי לקבל השפע בעת ההיא מן השמים אז נתחכם אותו עני ליקח מן העשור שני זהובים. מה עשה, בא בתפלת שחרית וישב כנגדו, וכשהגיע אותו עשיר לפסוק פותח את ידך ופתח ידיו. קפץ אותו עני ועמד לפני העשיר ופתח שתי ידו לקבל ממני צדקה, וזה העשיר בראותו כך הרגיש בדעתו כי עתה א"א שלא יתן צדקה לתוך ידו של עני שאם לא יתן יפסיד, שגם מן השמים לא יהנו לו שפע בפתיחת ידו שהם פתוחים לקבל השפע באמירת הפסוק זה. כי יאמרו בבית דין של מעלה כמו שזה ראה לעת עתה יד העני פתוחה לפניו ולא נתן בה כלים בדין הוא שגם לידו הפתוחות לא ניתן כלום, והיה בנו יושב אצלו, והוכרח לומר לבנו שיתן שתי פרוטות נחשת לשתי ידים של העני הפתוחות והוצרך לומר לבנו מפני כי הוא לא יש לו פרוטות נחושת בכיסו. ועוד כי ידיו עודם פתוחות, כי לא גמר הפסוק עדין ולא יכול להשתמש בידיו ויען העני ויאמר להעשיר אני אקבל פרוטות הנחשת ואלך אבל אתה תפסיד, יען כי מתן פתיחת ידיך תלוי במתן פתיחת ידי, לכן כמו שאתה נתת לידי מתן גרוע שהוא של נחשת גם ההשפעה לפתיחת ידיך תהיה גרועה, ונכנסו דברים של העני בדעתו של אותו עשיר, כי ראה שהם דברי טעם נכוחים ונכונים. ובע"כ אמר לבנו שיתן לתוך ידו של עני שתי דנרים של כסף, ויאמר לו העני אני אקבל דנרים אלו ואלך. אך אתה תפסיד, כי על ידי שנתת כסף שהוא מתן בינוני, גם השפעתך תהיה שיעור בינוני ולא תהיה גדולה וטובה מן המובחר, ויאמר בדעתו אמת זה מדבר ובע"כ אמר לבנו תקח מן הכיס שבחיקו שני דנרים של זהב, דהיינו שני ליראס ותתן לתוך ידיו של עני הפתוחות, וכן עשה וקבל העני שני ליראס של זהב והלך לו, ואז העשיר השלים הפסוק הנז' בפתיחת שתי ידיו בכונה שעושה בכל יום:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 25
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 25](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/25)

**ובזה** יובן הכתוב במשלי כ"ח, חכם [בעיניו] איש עשיר בעיניו, כאותו העשיר שנתחכם להיות פוטר עצמו מבקשת העני ממנו כסף או נחושת כשפוגע בו בדרך או בבית הכנסת, באומרו אין לי בכיסי ואינו משקר כי באמת נזהר שלא להניח כסף ונחשת, אך דל מבין כאותו שדברנו במעשה הנז' יחקרנו, שעשה לו המצאה שבעל כרחו נתן לעני לא כסף ונחשת אלא זהב סגור:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 26
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 26](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/26)

**נמצא** טענת גדולה ועצה נכונה עשה העני הנז' בהמצאה הנז' באומרו לעשיר אם תתן דנרים של נחושת לפתיחת ידי אני אקבל, אך אתה תפסיד שבזה יהיה בפתיחת ידיך שפע גרוע, ואם תתן לפתיחת ידי דנרי כסף אני אקבל, אך אתה תפסיד, כי עי"כ יהיה בפתיחת ידיך שפע בינוני, אבל אם תתן לפתיחת ידי מתן חשוב, גם בפתיחת ידיך ינתן שפע חשוב, ולזה מיעץ הכתוב לאדם פתח תפתח בלשון כפול, כלומר פתח ידך לפני הקב"ה לקבל השפע כמו שתפתח את ידך לו לעני, שאם תפתח ידך לתת לו מתן חשוב, אז גם אתה פתח ידך לפני הקב"ה כדי לקבל שפע חשוב, ואם תפתח ידך לעני במתן בינוני גם אתה פתח לפני הקב"ה לקבל שפע בנוני, ואם של העני גרוע גם שלך גרוע:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 27
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 27](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/27)

**ואמר** עוד הכתוב עצה טובה אחרת והוא, והעבט תעבטנו די מחסורו אשר יחסר לו, והכונה כי יאמר אדם אין האדם חייב ליתן צדקה אלא מי שיש לו הרוחה שבוע והותר, אבל אם יש לו הרווחה מצומצמת אינו חייב לפרנס העני, אך אלו דברי הבל הם, שאם יש לו הרווחה די והותר והיא נותן צדקה מן הנותר, אין לו חשיבות בדבר זה ואין זו מצוה שיש בה אור, דאיך יתכן דנרי זהב באוצרו שאין לו צורך בהם, והעני ימות ואינו מחייהו, אלא צדקה שיש בה אור היא שנותנה מן מזונותיו המצומצמין, וכמ"ש כי נתן מלחמו לדל לחמו דייקא, ר"ל מפרוסה של אכילתו נתן ממנה לדל, ויש רמז לזה בעינים של האדם שאין האור יוצא אלא מן השחור, כן אור המצוה של הצדקה אין אורה מאיר בעליונים ובתחתונים, אלא כשהיא יוצאה מיד אדם שנותנה מתוך דוחקו שפרנסתו חשוכה דבזה יש לו רבותא, וכמ"ש כי נתן מלחמו לדל, ר"ל מלחמו המתפרנס בו, אבל הנותן מן היתרון והרווחה שיש לו אין לו רבותא בזה לקבל שכר מן הדין בעולם הזה ובעולם הבא, ולז"א והעבט תעבטנו תיבת והעבט קרינן בה בהפוך אתוואן והב"ט עי"ן, כלומר תביט בעין שלך איך האור יוצא מן השחור, כן אור הצדקה מאיר מן הנותן אותה מתוך דוחקו וחשכתו, ואתה הבט עין שלך ותדע כי ראוי שתעבטנו לעני די מחסורו אשר יחסר לו, וכיון דשכרך גדול הוא מחמת שאתה נותן הצדקה מתוך דוחק איך תתנצל שלא תתן צדקה מחמת שאתה דחוק:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 28
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 28](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/28)

**נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וגו'** (דברים טו:י). כי היצר הרע יש לו ב' טענות מזוייפות למנוע את האדם מלתת צדקה לעניים, הא' אין אתה יודע מדתו של זה העני וטבעו ומזגו והרגל שלו כדי שתתן לו כפי מדתו וטבעו והרגלו ותחייהו, וכיון שאין אתה יודע טבעו ולימודו טוב שתמשוך ידיך מליתן לו כדי שלא תכשל בשפיכות דמים, וכמ"ש בגמרא על עני אחד שבא לפני רב נחמיה לבקש ממנו פרנסה, וא"ל רצונך שתגלגל עמי בעדשים גלגל עמו בעדשים ומת אותו עני מפני שהיה מפונק ולא הורגל בזה ושמא יזדמן לפניך כאותו עני ונמצא אתה בא לי די ש"ד. גם אמרו שאם הוא בן טובים וגדולים שמלומד לרכוב על סוס ועבד רץ לפניו שצריך לעשות לו כן ולא תצא י"ח במצוה אלא עד שתעשה לו כן, מעשה בהלל הזקן שרץ לפני אדם כזה ג' מילין שלא מצא מי שירוץ לפניו ושמא יזדמן לפניך אדם כזה ואין אתה עושה לו כמנהגו מפני שאין אתה מכירו, ונמצא שלא יצאת י"ח אע"פ שפזרת מעות בעבורו, והרי אתה מביישו, על כן טוב שלא תכניס עצמך במצוה זו, ותעלים עינך ממנה מפני שאין אתה יודע המדה שצריך למדוד למצוה זו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 29
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 29](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/29)

**ויש** עוד דרך אחרת בענין הצדקה שהאדם דר בעיר שאין מנהג העשירים ליתן בידם צדקה לעניים ובני טובים. אלא יש בעיר ההיא גבאים ופקידים שכל אנשי העיר נותנים ממין המעשר של הרווחים לידם והם מחלקים צדקה לעניים ובני טובים שירדו מנכסיהם, ועל כן טענות נכזבות הנז' לא שייכי באותו מקום כיון דאין העשיר נותן בידו לעני ולשום אדם אלא נותן לגבאים, ובזה ניקה העשיר מן מכשלות הנז' שהיצר הרע מינעו מצדם, הנה לאלו יבא היצר הרע בדרך אחרת דאם רואה עשיר שהוא נותן מעשר הריוח שלו לצדקה כי כך נהגו אבותיו ומוכרח גם הוא להפריש מעשר כספים, וא"א שיבטלנו הנה לזה אומר לו היצר הרע תשמור כסף המעשר בתיבה אצלך ולא תתן ממנו פרוטה להגבאים לחלק מדי שנה בשנה ומדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו, יען כי אלו העניים אם לא יתנו להם הגבאים צדקה לא ימותו, דכולם יש להם יכולת לפרנס עצמם ובני ביתם ורק הצדקה תהיה להם סיוע והרווחה ובלעדה לא ימותו, ונמצא אין נעשה בממון הצדקה שלך פקוח [נפש], אך ברבוי השנים יזדמן מצוה שיש בה פקוח נפש לרבים, כגון פדיון שבויים רבים או שנת בצורת שבאותו זמן יזדמן העניים מתים ברעב וצריך לזה ממון הרבה ואין הקומץ משביע, על כן אם אתה תשמור כסף המעשר שלך אצלך, אפשר שברבוי השנים במשך עשר שנים או יותר יהיה אצלך סך חשוב המשביע רבים, ונמצא אתה מחיה נפשות הרבה בממונך, ואם אתה נותן כסף המעשר על יד על יד מדי שנה בשנה להגבאים לחלקו לעניים פשוטים אז כשיזדמן ענין גדול שיש בו חיות נפשות, ואין אתה יכול ליתן שיעור מספיק וכסף המעשר אינו בידך נמצא אתה גורם איבוד נפשות לעניים המוטלים ברעב, שאם היה הכסף הזה בידך הייתה מחיה אותם בו. ואמרתי משל על שני טענות אלו שהיצר הרע בא בהם והוא משל שהחייטים שבעיר היו מהלכים בליל החורף ברחובות העיר לאור הלבנה הזורח שם בכל תוקף, ויהי עמהם החייט של המלך ג"כ מטיילין יחד, ויאמרו החייטים לחייט המלך מדוע אתה לוקח שכר על חליפת שמלת המלך עשרה זהובים ואנחנו שכרנו מאנשי העיר על כל חליפה שני זהובים, ומלאכת ידינו היא בשוה שאין מלאכת התפירה שלך טובה ממלאכתינו אפילו משהו. ויאמר החייט של המלך, יתרון הזהובים אשר אני לוקח אינו בעבור מלאכת התפירה אלא בעבור יתרון שכלי ובינתי, ויאמרו מהו יתרון שכלך על שכלנו, מאחר שהמלאכה היא שוה כמונו כמוך, ויאמר אתם קודם שתעסקו בתפירת הבגדים צריכים אתם למדוד בחוט המדה קומת בעל הבגד מכף רגל ועד ראש ארכו ועוביו ורחבו כדי לכוין הבגד כפי קומת הלובש אותו לא חסר ולא יתר, מה שאין כן אני בבגדי המלך א"א למתוח על קומת המלך קומת המדה, הן באורך הן ברוחב הן בעובי, אלא רק בהבטת עינו בו אוכל לידע בכיון אורך ורוחב קומתו לעשות לו הבגד כמדו ממש לא חסר ולא יתר, ועל חכמה זו שיש לי אני לוקח יתרון השכר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 30
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 30](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/30)

**ויאמרו** החייטים טוב הדבר אשר דברת, הנה בעתה הלבנה הזאת המאירה על ראשנו שלחה שלוחה אלינו ותאמר הלא כתוב בתורה כי תראה ערום וכסיתו, ואתם לובשים כפלי כפליים להגין עליכם מן הצינה, ואתם רואין אותי ערומה אין לי אפילו חלוק אחד ללבוש אותו בימי הקור החזק הזה, ואנחנו נכמרו רחמינו עליה, אך אין בידינו לעשות לה הדבר הזה, כי אנחנו לא נוכל לתפור בגד אא"כ נדע אורך ורוחב ועובי הקומה ע"י קנה המידה שנמתח עליה, וזה א"א להיות מגיעים אצלה, על כן אתה אשר לפי דבריך שיש לך חכמה גדולה שתוכל לכוין מידת הבגד בלתי שתמדוד כי אם בהבטת עין מרחוק הנה בעתה חובה מוטלת עליך לעשות בגד ללבנה שתלבשנו בימי הקור והצנה האלה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 31
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 31](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/31)

**ויאמר** החייט, אני בודאי אוכל לידע המדה בהבטת עין מרחוק. אך שתי סיבות יש אשר ימנעוני מלעשות הדבר הזה, הא' כי הלבנה איננה נראית לעיני במצב אחד ותכונה אחת, כי בתחלת החדש תתראה חצי עיגול קטן עוביה כעובי חבל דק, וכל לילה ולילה תתרחב ותתעבה יותר עד שתתראה עיגול שלם, וזה העיגול השלם ג"כ אינו שוה גודלו, פעם נראה גדול פעם נראה קטן, על כן א"א להכין לה בגד מתוקן כפי מדתה, כי היא אינה עומדת שלימה אלא פעם קצרה פעם ארוכה פעם קטנה פעם גדולה פעם שלימה פעם חסרה, והסיבה השנית שמונעת אותי היא, שאם אעשה לה בגד להתכסות בו יתעלם ויסתר אורה ולא תהיה מאירה לכל יושבי חלד, כי תתכסה בבגד אשר אעשה לה, ועתה יקומו ויצעקו עלי כל יושבי חלד שהבאתי חושך לעולם, ולכן טוב שתשאר ערומה שיהנו הבריות מאורה בלילות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 32
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 32](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/32)

**וכן** הענין במצות הצדקה לעניים, א"א לשער ולצמצם להם מדה ידועה, כי פעם יזדמן עני שיספיק לו דינר כסף ואני אתן לו עשרה, שאבדתי תשעה דנרים על חנם, ויש עני שצריך לו מאה דנרים ואנכי לא אדעהו ואתן לו עשרה, נמצא לא יצאתי ידי חובתי עמו, וכן יש שא"א לו לאכול אלא תרנגולת פטומה ויין ישן ואני איני מכיר בו ואתן לו עדשים והוא בוש ואוכל ומת, וכדהוה באותו עני דרבי נחמיה, ויש שהוא מורגל בעדשים ואיני מכיר בו ואתן לו תרנגולת פטומה על חנם ללא צורך, ויש שהוא עני מרוד ולובש בגד חשוב ואטעה בו, כי אחשוב שאינו צריך ולא אתן לו, והוא מת ברעב, ויש להפך שהוא רמאי ולובש בגדים קרועים וטלואים ואחשוב שהוא עני ואתן לו ובאמת אינו צריך כלום, ולכן אני נמנע מליתן ולא אשגיח במצוה זאת מפני שאין אני יכול לעשותה כמתכונתה וכמו שטען החייט של המלך בטענתו הראשונה שהוא נמנע מלעשות בגד ללבנה, מפני שא"א לו לעמוד על מדתה לעשות לה כמתכונתה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 33
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 33](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/33)

**והטענה** השנית של דרך השני שמיעץ היצר הרע לבני אדם שדרכם ממנהג אבותם להפריש כסף מעשר ולתתו ליד הגבאים לחלקו ואין מחלקים בידם כלום, שבזה לא יועילו טענותיו הנז"ל בדרך הראשון, כיון דאין נותנים הם בעצמם הצדקה כדי שיחושו למכשול, ולכן הוא מייעצם לעכב כסף המעשר אצלו כמה שנים עד שיזדמן ענין פדיון שבויים הרבה שצריך להם ממון הרבה או שנת בצורת שהעניים מתים ממש ברעב. דאז הצדקה תחיה נפשות ולא יספיק לזה ממון מעט, ואם יתן ממון המעשר לגבאים לחלקו שנה בשנה על יד על יד, נמצא הוא מחשיך לעולם בעת צרה, כי אלו שלוקחים צדקה בתמידות מיד הגבאים לא היו מתים בלעדי הצדקה הזאת, אך בשנת בצורת שיש חושך ואפלה לעניים, והצדקה מאירה להם באור החיים אם לא יתנו להם כסף מרובה כדי ספוקם ימותו, אז נמצא אם יתן הממון לעניים נהוגים הוא מחשיך לעולם בשנה בצורת, וכמו שטען החייט, שאם יחוס על הלבנה לעשות עמה חסד לחממה יהיה גרמא למנוע האור הזורח על יושבי חלד להאיר להם, ויהיו כמה אלפים ורבבות בני אדם יושבים בחשך:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 34
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 34](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/34)

**ובאמת** כל אלה המה טענות של הבל דודאי חייב האדם ליתן צדקה לעני הפושט ידו לקבל צדקה כפי מה שעיניו רואות בו, ומה שאזניו שומעות, ואין לו לחוש שמא רמאי הוא ואינו ניכר לאחרים, וגם אין לו לחוש שמא הוא כאותו עני שבא לפני רבי נחמיה שגלגל עמו בעדשים ומת, כי רבי נחמיה מאחר שלא היה בידו יותר טוב מן העדשים, והוא שאלו בתחלה אם יאכל עמו עדשים והשיב הן, לא נמצא אשמה על רבי נחמיה בזה, ויש לו שכר מצוה, אע"פ שמת אותו עני באותה אכילה, וכמ"ש בגמרא שאמר רבי נחמיה אחר שמת אותו האיש אוי לו לזה, והק' בגמרא הול"ל אוי לו לנחמיה שהרגו לזה, ותרץ אין לרבי נחמיה אשמה בדבר זה, ואיהו מחייב בנפשיה דלא הו"ל לפנק עצמו כולי האי, וע"כ אם האדם לא יהיה פונה לטענות של הבל שמסביר לו היצר הרע למנעו מנתינת הצדקה לעניים הכי זה זוכה לברכה בשכר הצדקה יותר מן הראוי כיון דיצר הרע מראה לו טעמים לפטור עצמו מהצדקה ואין פונה אליו בזה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 35
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 35](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/35)

**ובזה** יובן נתן תתן לו לשון כפול, כלומר תתן בכל אופן שיהיה ויזדמן לפניך, ואע"פ שיפול בהם טענות של הבל למנוע בהם מתן הצדקה לעניים, עכ"ז אתה נתון תתן לפי ראות עיניך בכל דבר ודבר, ולא ירע לבבך בתתך לו לחשוב שמא זה רמאי, ואין אני ולא אחרים מכירים בו, או שמא הוא מפונק מאד, כאותו עני שבא לפני רבי נחמיה, ואם אני מאכילו מאכל פשוט וגרוע ימות, וכדהוה באותו עני, וכן כיוצא בטענות אלו, שהיצר הרע טוען לאדם בנתינת הצדקה, אל ירע לבבך בהם כי בגלל הדבר הזה שאתה עושה צדקה, באופן שהיצר הרע ימצא לו בה מקום לטעון טענות שמונעות אותך ואין אתה שומע לו אלא אתה עושה ומקיים נתינת הצדקה בכל אופן שיהיה, אז יברכך ה' אלהיך יותר מאם אתה עושה מצוה שאין היצר יכול למצוא לך טענות על ביטולה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 36
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 36](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/36)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד כפל הפסוק נתון תתן לו, והוא כי באדם יש ב' מידות, שהם מדת החסד מתייחסת לימין, ומדת גבורה מתייחסת לשמאל, וכשיעשה מצות צדקה שהיא בתורת חסד תהיה שמאל דוחה, ר"ל מדת הגבורה העצורה בקרבו דוחה את המצוה, כי תמציא לו טענות של הבל לפטור אותו ממנה, אך ימין שהיא מדת החסד אשר בקרבו מקרבת אותה אליו שמייעצתו ליתן צדקה ולהטיב לזולתו. אמנם יש אדם שהוא ע"י מעשיו ממתק הגבורה שהיא השמאל שבו, ועושה את השמאל ימין שיהיה כולו חסד, וכאשר יבקש העני או הגבאי צדקה ממנו הוא נותן אותה מצד ימין שבו, וגם מצד שמאל שבו שאינו כסתם בני אדם שדרכם להיות שמאל דוחה וימין מקרבת אלא זה גם השמאל שלו מקרבת אותו למצוה זו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 37
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 37](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/37)

**והנה** ידוע שיש שני מיני הצלחה לאדם, הא' היא הצלחה טבעית שזה צריך להזהר לעשות שמירה לממונו בטבע, דהיינו שלא ישלח סחורה ממקום היוקר למקום הזול, אלא ממקום הזול למקום היוקר, ולא ישלח סחורתו בדרכים שיש בהם שבוש ולסטים, אלא ישלח בדרך מיושב שקט ושאנן, ועם שיירה גדולה, ולא ימכור בהקפה לאנשים שאינם נאמנים ולא ישלח סחורתו בימות הגשמים אא"כ עושה לה כיסוי ועטוף נכון וכפול, וכן עזה"ד, כי הזוכה להצלחה טבעית צריך להזהר ולשמור ממונו מכל נזק טבעי, ואם אינו נזהר בזה הוא מפסיד בודאי, אבל יש אדם שזוכה להצלחה נסית, דאע"פ ששולח סחורתו ממקום היוקר למקום הזול וגם שולח בשבוש דרכים, וגם מוכר בהקפה לאנשים שאינם נאמנים, וכיוצא בזה, לא יהיה לו בעסקו שום נזק ודבר רע, כי זה הדין יתהפך לו לרחמים והשמאל לימין. וידוע כי הצלחה טבעית תהיה על ידי השפעה משם אלהים, ולכן אותיות אלהים עולה מספר הטבע, אבל הצלחה נסית תהיה ע"י אותיות שם הוי"ה ב"ה שהוא פועל למעלה מן הטבע, וכמ"ש בס"ד לעיל בפרשת וירא ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 38
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 38](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/38)

**וז"ש** נתן תתן לו כפל הלשון לרמוז שתתן מצד הימין ששם מדת החסד, וגם מצד השמאל ששם מדת הגבורה, ששניהם יהיו בהסכמה אחת בנתינת הצדקה ולא תהיה שמאל דוחה וימין מקרבת, ולז"א ולא ירע לבבך בתתך לו, ר"ל ירע הלב שהוא בשמאל, אלא גם השמאל תהיה מסכמת שמתהפכת לימין כי בגלל הדבר שאתה נותן מצד הימין, וגם מצד השמאל שנעשה השמאל ימין תזכה שיברכך ה' אלהיך שם הוי"ה שהוא פועל למעלה מן הטבע שיהיה לך הצלחה נסית ולא תהיה השפעתך משתלשלת ע"י אותיות שם אלהים שהיא פעולה בטבע דוקא:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 39
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 39](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/39)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד, דידוע כי הפרנסה תמשך מבחינת שם הוי"ה במלואו שעולה ס"ג אשר המלוי שלו עולה מספר ל"ז, וכמ"ש בספר מדרש אליהו לעט"ר הרב מור אבי זלה"ה, על פסוק השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, והיינו יהבך מספר ל"ז השלך על שם הוי"ה הפשוט, ובזה נשלם מספר ס"ג. ואז הוא יכלכלך ע"ש, וחקרנו במ"א, בשלמא אותיות הפשוט של שם הוי"ה נשלמים במצות הצדקה, כמ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בפסוק והיה מעשה הצדקה שלום, והיה אותיות הוי"ה נשלם ע"י מצות הצדקה, אות יו"ד בפרוטה שנותן העשיר, ואות ה' בחמש אצבעות הנותן, ואות ו' בזרוע הנותן, ואות ה' אחרונה בחמש אצבעות המקבל, וכנז' בספר הלקוטים ע"ש. אך אותיות המלוי של שם ס"ג, במה יהיו נשלמים, וכתבנו דנשלמים בפיוס שמפייס העשיר את העני והפיוס הוא בדבור שהוא הבל היוצא מפיו, ומספר הבל הוא ל"ז שהוא מלוי שם ס"ג, גם הפיוס יוצא מן הלב שמספרו ל"ז, כי אותיות הלב עולה ל"ז והכל ענין אחד, נמצא אותיות הפשוט של הוי"ה נשלמים במעשה הצדקה, כמ"ש והי"ה מעשה הצדקה שלום, והיה אותיות הוי"ה, וכמ"ש מהרח"ו, והמלוי שהוא מספר הבל נשלם ע"י הפיוס שהוא הבל היוצא מתוך האדם, ובזה נשלם שם הוי"ה במלוי ס"ג, ואז ישתלשל שפע הפרנסה, וכמ"ש השלך על ה' מספר יהבך, ואז הוא יכלכלך בשם זה של ס"ג. וז"ש נתן תתן לו שתי נתינות שהם ממון מבחוץ ופיוס מבפנים, ולא ירע לבבך בתתך לו לומר, לא די לו שאתן לו ממון, אלא אטרח עמו לפייסו בדברים ג"כ, יען כי בגלל הדבר הזה, גלל עולה מספר ס"ג הנשלם ע"י הדבר הזה של הפיוס יברכך ה' אלהיך, ששם ס"ג הוא יכלכלך שברכה של הפרנסה ממנו תשתלשל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 40
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 40](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/40)

**ועוד** נ"ל בס"ד, כי עשיר אותיות אמצעיות שלו שהם נקראים לב השם שלו, כי כל אמצעי נקרא לב בכל מקום, וכמ"ש רז"ל על בהמ"ק שנקרא לב, בשביל שהוא אמצעי שממנו נתפשט העולם לארבעה צדדין, וכן כתב הרמב"ם ז"ל דכל אמצעי נקרא לב, ואמצע שם עשיר הוא אותיות י"ש, לרמוז שהעשיר ע"י שנותן ממונו לצדקה זוכה לעולם הבא הנקרא יש, דכתיב להנחיל אוהבי יש, אבל מי שהוא עשיר ואינו נותן מן ממונו לצדקה יתהפכו אליו אותיות י"ש שהם לב של התואר שלו לרוע שתשתבר אות ש' לשני אותיות רק, ועם אות יו"ד אשר עמה תהיה צירוף ריק וצירוף קר"י, כי כיון שהוא ריק ממצות הצדקה יהיו דבוקים כוחות הרעות שנקראים בשם קרי, על שם מקרי הזמן הבאים ונעשים על ידם, אבל אם עושה בעושרו צדקות ישארו אותיות ש"י של תואר עשיר שיש לו, כמו שהם, וכמשמען שזוכה לנחלת יש של ש"י עולמות, ע"י מצות הצדקה שעושה בעשרו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 41
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 41](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/41)

**נמצא** בעשיר יש אותיות האמצעים שבו שהם לב שלו אותיות ש"י, ובעני לב אותיות שמו הוא אות נו"ן, ותצרף לב העני עם לב העשיר יהיה צירוף שי"ן שהוא מספר חמשה פעמים חסד שעולה שי"ן שהוא מספר ש"ס, ואז ישתלשל ברכה שלימה מן חמשה פעמים חסד שרמוזים בלב העשיר ולב העני שנכללים יחד, ויש בהם מספר ש"ס שהוא מספר חמשה פעמים חסד. ובזה יובן, נתון תתן לו להעני צדקה, ואז עי"כ לא ירע לבבך, כלומר אותיות לב שלך, שהם אותיות ש"י, לא יהיו לרוע להתהפך צירוף ריק וצירוף קרי, יען כי בתתך הצדקה לעני תהיה אתה לו להעני שתהיו חיבור אחד, שעי"כ יתחבר הלב שלך שהוא ש"י עם לב שלו שהוא יו"ד, ובזה יהיה צירוף שי"ן שעולה מספר חמשה פעמים חסד, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך, כלומר תתברך בשם הוי"ה שהוא בחסדים בכל מעשיך ובכל משלח ידיך בכל דייקא כי מספר כל עולה חמישים וחמשה חסדים כל חסד כלול מעשרה ספירות, שאין לך דבר בקדושה שאינו כלול מן י"ס כנודע, ונמצא בחמשה חסדים יש חמשים ספירות כמנין כל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 42
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 42](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/42)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד, אומרו נתון תתן בלשון כפול, והוא דאיתא בגמרא דשבת דף קנ"ו, מדשמאל נמי אין מזל לישראל, דשמואל ואבלט הווי יתבי והוו קאזלן הנך אינשי לאגמא, א"ל אבלט לשמואל האי גברא אזיל ולא אתי, דטרק ליה חויא ומית, א"ל שמואל אי בר ישראל הוא אזל ואתי, אדיתבי אזל ואתי, קם אבלט שרי לטוניה אשכח ביה חד חויא דפסיק ושרי בתרי גובי, א"ל שמואל מאי עבדת א"ל כל יומא הוי מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן, האידנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ריפתא בהדי' והוה קא מכסיף. אמינא להו אנא קאימנא ומרמינא, כי מטאי לגביה, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה כי היכי דלא לכסוף, א"ל מצוה עבדת, נפק שמואל ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 43
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 43](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/43)

**ומדרבי** עקיבא נמי אין מזל לישראל, דרבי עקיבא הויה ליה ברתא אמרי ליה כלדאי ההוא יומא דעיילא לבי גננא (חופה) טריק לה חויא ומיתא, הוה דאיגה מלתא טובא, ההוא יומא שקלתא למכבנתא (נושקה של זהב שיש כמו טץ בראשה) ותחבה אותה בכותל ואתרמיה דאיתיב בעיניה דחויא, ובבוקר כשלקחה אותה היה הנחש נמשך והולך אחריה, כי כבר נהרג הנחש בזו, וא"ל רבי עקיבא אביה מאי עבדת, ואמרה לו שבערב בא עני ודפק על הפתח שהיה רעב, ובקש אכילה וכל אנשי הבית היו טרודים בהכנת הסעודה של הקרואים בחופה ואין שומע אליו, ולקחתי חלק אכילתי שהכינו והביאו לי לאכול ונתתיו לאותו עני, ואמר לה אביה מצוה עבדת, נפק רבי עקיבה ודרש וצדקה תציל ממות וכו' ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 44
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 44](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/44)

**והנה** על מעשה הראשונה כתבנו בחידושינו בס"ד על הגמרא הנז' דקדוק פשוט, כמ"ש שמואל לאותו האיש מצוה עבדת, פשיטה, ומה חידש, וגם הוא יודע בעצמו דמצוה עבד, ולהכי אחר ששאלו מאי עבדת, ספר לו כו"כ עשיתי, ותרצתי בס"ד, כי בלא"ה יש לדקדק מה שייכות למעשה זו גבי צדקה, והלא לא נתן צדקה אלא הראה את עצמו כאלו נתן ולא נתן כלום, ואין כאן צדקה אלא תחבולה בחכמה שלא יתבייש אותו אדם שלא היה לו לחם, שהראה לעיני הרואין כאלו לקח ממנו חלקו, ובאמת לא לקח. ופרשתי בס"ד, שזה הגובה נתן חלקו והוא לא יאכל עמהם, וזה האיש אכל חלק אותו הגובה, וא"כ ודאי נתן לו משלו, אך היה ראוי לחוש בזה שנתבייש אדם זה ממנו אחר שידע שהוא נתן את שלו ולא לקח ממנו כלום, וכמ"ש בגמרא דחגיגה דף ה', רבי ינאי חזייה לההוא גברא דיהיב זוזא לעניא בפרהסייא, א"ל מוטב דלא יהבת ליה, והשתא דיהבת ליה אכסיפתיה, וכן כאן ודאי אותו האיש נתבייש מזה האיש הגובה את לחם בני החבורה, ועל זה הוצרך שמואל לפרש לזה האיש ולומר לו מצוה עבדת, כלומר מצוה שלימה וגמורה עבדת, ואל תחוש שמא תחסר ותקטן מעלתה מחמת הבושה, שזה האיש היה בוש ממך בודאי, וטעמו פשוט דאתה הצלתו בזה מן בושה מרובה שהיה לו מכל בני החבורה, אם היו יודעים שלא היה לו לחם, ועתה בתחבולה זו שעשית ניצול מכל זה, ואתה לא יהיה אפשר לך להצילו מן הבושה של כל בני החבורה אלא רק באופן זה, וא"כ מצוה עבדת גם בזו התחבולה שעשית להצילו מכל בני החבורה, וכמ"ש בחיר הרע במיעוטו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 45
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 45](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/45)

**אך** תירוץ זה לא יתיישב בו דקדוק שיש לדקדק במעשה השנית שאמר רבי עקיבה לבתו מצוה עבדת דפשיטה הוא, ושם לא היה בושה כי אותו העני היה מבקש לחם בפרהסייא, שהיה דופק על הפתח צועק ואינו נענה. ונראה ליישב בס"ד דהתם איכא למימר לא היתה מצות הבת שלימה, כי היא אע"פ שנתנה חלק המאכל שלה, עכ"ז לא משלה נתנה אלא משל בית אביה נתנה ועוד נמי בודאי היא לא נשארה רעבה ולקחה אכילה במקום זה מבית אביה, ומאי רבותא דידה במצוה זו שנתנה לאותו עני, ולכך א"ל אביה מצוה עבדת כלומר מצוה שלימה עבדת, אע"ג דאת ודאי אכלת מן המוכן שבבית במקום אכילה זו, עכ"ז בעת שעשית הצדקה הזאת ועדיין לא היה בידך אכילה אחרת לעצמיך, ועוד נמי אינו דומה תבשיל המוכן להכלה שהוא משופרי שופרי לשאר תבשילין שאוכלים בני הבית, ועל כן ודאי מצוה גמורה ושלימה עבדת ותהי משכורתך שלימה מאת ה' אלהי ישראל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 46
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 46](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/46)

**ודע** כי מזאת המעשה של בתו דר' עקיבה, למדנו במ"א שאם יש עשיר מחזיק ביד ת"ח לתת לו כל צרכיו ממש, שאינו נותן לו פרס קצוב אלא די מחסורו אשר יחסר לו, (וכאשר עשו הגבירים בני יעיש עם הרב מהרימ"ט זלה"ה שהיו נותנים לו כל צרכו ממש) וזה הת"ח היה נותן צדקה לעניים, דנחשב לו צדקתו מצוה שלימה ואין אומרים זו הצדקה אינה נחשבת משל הת"ח אלא משל המחזיק, דהא אם החכם נותן עשרה קרוש בקופה הוא לוקח כנגדה מאותו המחזיק בידו, דסבר רבי עקיבה גם בכה"ג עביד מצוה שלימה, ואע"פ שלוקח כנגדה מן המחזיק דהא בתו שנתנה מאכל שלה לאותו עני היא לקחה מאכל אחר מבית אביה ואכלה דודאי לא נשארה בתענית בליל חופתה, ועכ"ז א"ל אביה מצוה שלימה עבדת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 47
[Od Yosef Chai; Derashot, Re'eh 47](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Re%27eh/r/47)

**וז"ש** נתן תתן לו, ר"ל אע"פ דמה שנתון לך מאחרים תתן אתה לו, וכמו האי עובדא דברתיה דרבי עקיבה. ועוד רמז דבר אחד בזה באומרו שאתה נותן לו בעצמו ולא ליד הגבאי דאז מסתמא יתבייש, עכ"ז לא ירע לבבך בתתך לו, הן לפי אופן הראשון הן לפי אופן השני לא ירע לבבך לחשוב חסרון במצוה שלך, כי בגלל הדבר הזה שאתה עושה המצוה ודואג על מחסורה לא תזוח דעתך בה, וכיון דאין דעתך גסה עליך במצוה זו ותזכה לברכה שיברך אותך ה' אלהיך, כי ידוע כל מצוה שאין האדם מתגאה בעשייתה, יזכה שיתברך על ידו יתברך ולא תהיה ברכתו ע"י שליח ומלאך דכתיב אני את דכא, שהעניו תהיה [לו] ההשגחה מאתו יתברך אליו: