## Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech

###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 1
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/1)

**הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכו'** (דברים לא:יב). נ"ל בס"ד הטעם דקפיד להקהיל את הכל גם את הטף שאין לומדים ואין שומעין, והוא להורות כי שלימות קיום מצות התורה לא תהיה אלא על ידי האחדות שבצרוף הכל תשתלם מעשה המצות כולם, ולכן רצה שיקהילו כל מין בני האדם ביחד, שאז בזה תחול עליהם הברכה. והיינו כי ר"ת טף נשים אנשים הוא טנ"א שהוא כלי המקבל ברכה העליונה, ומספרם ששים כנגד ששים אותיות של ברכת כהנים שהיא הברכה המעולית מכל הברכות, שע"י חבור טנ"א הנז' שהם טף נשים אנשים אז יהיה כלי מקבל ברכה של ששים אותיות דברכת כהנים שהם כמספר טנ"א. ולכן כתיב ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך, והיינו הכהן הוא מיכאל, הטנ"א הוא חבור נשמות של טף נשים אנשים, ונודע כי תורה שבע"פ היא ששה סדרים שהם ששים מסכתות כנז' בתיקונים, ולכן ע"י זכות התורה שהיא ששים מסכתות נזכה להשפעה של ברכת כהנים שהם ששים אותיות:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 2
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/2)

**ועוד** נ"ל בס"ד הטעם שהזהיר הכתוב לקרות המלך את ספר משנה תורה באסיפת הכל שהם האנשים והנשים והטף והגר, וכבר הקשו רז"ל בזה אם הנשים באים לשמוע טף למה באים, ועוד קשה למה פרט את הגרים בפ"ע, והלא כל גר שנתגייר הוא בכלל אנשי ישראל, ומהיכא תיתי להוציאו מן הכלל כדי שהוצרך לפרש עליו ונ"ל בס"ד, ונקדים תחלה להבין מאמר הנזכר במדרש איכה רבתי, וזה תוארו, חד מירושלים אזל למדינתא והגיע זמנו למות, קרא את בעה"ב והפקיד ממונו אצלו ואמר לו אם יבא בני מירושלם ויעשה לפניך ג' דברי חכמה תן לו מה שיש לי אצלך ואם לאו לא תתן לו, וכבר זה בעל הממון קודם צאתו מביתו מירושלים הגיד לבנו שאם יארע שימות חוץ מביתו בעיר שהולך שם לסחור בה, שהוא יצוה את בעה"ב כך שהאב היה מכיר ויודע בבנו שהוא חכם ופקח מאד ויוכל לעשות דברי חכמה בנקל, ולכן אח"כ כששמע הבן במיתת אביו בעיר פ' אצל אדם פ' הכין עצמו ללכת שם ולעשות שלשה דברי חכמה, כפי מה שיזדמן לפניו כדי ליקח ממון אביו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 3
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/3)

**אמנם** ידע אותו הבן כי אנשי העיר ההיא כבר עשו ביניהם דבר תקנה, שאם יבא אכסנאי לעיר וישאל על בית של אחד מבני העיר הדר שם שלא יש רשות לשום אדם מבני העיר להראות לו את הבית אשר הוא מבקש ולכן בבואו שם לא שאל על בית של אותו אדם שנפטר אביו אצלו היכן הוא, כי ידע שלא ימצא אחד שיגלה לו על זה, ולכך עשה חכמה לידע את הבית, מה עשה כיון שהגיע לשער פתח של אותה העיר ראה לאחד שהיה טוען עליו משא עצים, וא"ל דרך שאלה תמכור משא העצים הזה, והשיב לו הן, וא"ל א"כ קח ממני דמי העצים ותוליך אותם לבית פלוני שהוא היה אותו בעה"ב שמת אביו בביתו, ולקח זה ממנו הדמים, והיה זה הבן האכסנאי הולך אחריו עד שהגיעו לחצרו של בעה"ב ההוא, ואז נושא המשא הניח העצים אצל הפתח ויצעק על בעה"ב ואמר לו בא וטול ממני משא העצים ויאמר לו בעה"ב וכי אני אמרתי לך להביא לי משא העצים, ויאמר אתה לא אמרת לי, אך אותו האיש הבא אחרי קנאם ממני ואמר לי שאביאם לך, מיד פתח את ביתו ונכנס הבן ונתנו שלום זה לזה, הרי עשה דבר אחד של חכמה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 4
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/4)

**ויאמר** בעה"ב לאותו האיש מי אתה, א"ל אנכי הוא בנו של אותו האיש שמת אצלך. הכניסו לחדר שלו ועשה לו סעודה, והיה לאותו בעה"ב אשה ושני בנם זכרים ושני בנות, וכשהגיע עת הזמן של הסעודה לאכול הביאו על השלחן תבשיל שיש בו חמשה עופות, והיו יושבים על השלחן בעה"ב ואשתו ושני בניו ושתי בנותיו ואותו האיש האורח הנז', וקודם שהתחילו לאכול אמר בעה"ב לאותו אורח קח וחלוק מנות לכל המסובין, א"ל אין זה משלי שאתה בעה"ב ועליך לחלק כרצונך, א"ל אעפ"כ אני רוצה שאתה תקח ותחלק, ופשט האורח את ידו לחלק ונתן עוף אחד בין בעה"ב ואשתו לשניהם יחד, ולקח עוד עוף אחד ונתן בין שני הבנים, ולקח עוף ונתן בין שתי הבנות, ונשארו שני עופות לקחם והניחם לפניו לאכול אותם הוא לבדו, והיה קשה בעיני בעה"ב חלוקה זו אך לא גער בו ולא דבר כלום על זאת והנה לעת ערב הביאו בסעודה על השלחן תבשיל תרנגולת אחת גדולה פטומה, א"ל בעה"ב לאותו אורח לקח וחלק למסובין, א"ל אין זה משלי שאתה בעה"ב ולך משפט החלוקה, א"ל אני רוצה בכך שאתה תחלק, ויקח האורח ראש התרנגולת ונתנו לפני בעה"ב לבדו, ולקח את בני מעים ונתנם לפני האשה, ולקח הירכים ונתנם לפני הבנים. ולקח הכנפיים ונתנם לפני הבנות, ולקח גוף התרנגולת כולו והניח לפניו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 5
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/5)

**אמר** לו בעה"ב וכי חלוקה כזאת חולקים בעירך, הנה חלקת פעם ראשנה חלוקה קשה, ולא אמרתי לך דבר, ועכשיו עשית חלוקה יותר קשה מן הראשנה של הבוקר. א"ל האורח וכי לא אמרתי לך שאין מעשה זו ראויה אלי אלא רק לך שאתה בעה"ב, ואעפ"כ יפה חלקתי, דפעם ראשנה הבאת חמשה עופות, הנה אתה ואשתך עם העוף שנתתי לפניכם בין הכל אתם שלשה, ושני בניך עם העוף הוא שלשה, ושתי בנותיך עם העוף שלשה, ואני עם שתי העופות שלשה, הרי כל המנות משולשים בשוה, כלום לקחתי מאומה מחלקכם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 6
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/6)

**וגם** עתה בחלוקה השנית חלקתי יפה בתרנגולת האחת אשר הבאת, והוא שלקחתי הראש ונתתי לפניך כי אתה ראש הבית, ונתתי בני מעים לאשתך רמזתי שממנה יוצאין הבנים מן בני מעים והיא המנה המתייחסת לה וראויה אליה, ונתתי הירכיים לבנים רמזתי שהם העמודים של הבית שהבית נסמך עליהם, כי הם הנשארים בבית כל ימיהם, וכל העסק מוטל עליהם, ונתתי הכנפיים לבנותיך רמזתי כי למחר פורחים מביתך כעוף הפורח בכנפיו, יען כי תשיא אותם לאנשים וילכו לבעליהן, ונשאר הגוף של התרנגולת שהוא בדמות ספינה מכוסית ועל כן נתתיו לפני, רמזתי לך כי בספינה באתי לעירך ובספינה אחזור לעירי, עמוד ותן לי הממון שהפקיד אבי אצלך ואלך לי, כי כבר עשיתי שלשה דברים של חכמה בכניסתי לבית, ובשתי חלוקות ההם שעשיתי מיד נתן לו מה שהיה לאביו אצלו, והלך לו לשלום, ע"כ המעשה ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 7
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/7)

**והנה** מאמר הנז' צריך ביאור, כי שני דברים אלו שעשה הם דרך בדיחות ומה היא החכמה הנמצאת בהם, ומה שייכות יש להם בענין זה של הממון אשר בא בשבילו, ועוד למה אביו צוה שיעשה שלשה דברים של חכמה לא פחות ולא יותר. ונ"ל בס"ד דידוע הוא שהבן הוא חלק מאביו וחלק מאמו, ועל כן הטבע מחייב על הרוב שאם האב פקח יהיה גם הבן פקח, וכ"ש אם יהיו אביו ואמו שניהם פקחים דאז יהיה הבן משולש בשלש כחות, שהם כח של עצמו וכח אביו וכח אמו המצויים ומגיעים אליו. ועל כן אביו של אותו האיש בחר שיעשה בנו שלשה דברי חכמה, שהם א' כנגד כח של עצמו, וא' כנגד כח של אביו אשר אתו, וא' כנגד כח של אמו הקשורים בו, וכנגד שלשה אלה צוה להראות בנו שלשה דברי חכמה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 8
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/8)

**ולכן** בחלוקה הראשונה בא הבן לגלות ולהודיע טעמו של אביו למה בחר בשלש דברי חכמה לא פחות ולא יותר, ורמז הטעם על זה במה שעשה בחלוקה זו ענין השילוש אצלו ואצל בעה"ב ואשתו ואצל הבנים ואצל הבנות, להורות כי גם אביו צוואתו בשלשה דברי חכמה הוא בעבור לרמוז על השילוש שיש להבן בחכמה, מצד כח עצמו וכח אביו וכח אמו הקשור בו, הרי בזה עשה רמז לענין שלו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 9
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/9)

**ובחלוקה** השנית ג"כ עשה רמזים לענין הממון שבא ליקח אותו, והוא כי חשש פן כולם האב ואשתו ובניו ובנותיו כולם נתייעצו ביניהם והסכימו לאכול ממונו ולגזלו ממנו, על כן עשה לכל אחד רמז מוסר השכל במנה שהניח לפניו, והוא להבנות נתן מנה של כנפיים לרמוז להם שלמחר פורחים והולכים מבית אביהם לבית בעליהם, ואם הממון שלו יגזול אותו אביהם ממנו מה הנאה יש להם מן ממון זה כי אינו מגיע להם כלום ממנו, ומה בצע שיתנו עצה לגזול ממונו ממנו, כי בחיי אביהם הם אצל בעליהם ואחרי מות אביהם אין להם חלק ונחלה וירושה בממון, ומה להם לחטוא בעצה זו אם ישנה ביניהם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 10
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 10](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/10)

**ולבנים** רמז להם בירכיים שהם העמודים של הבית כלומר הנה הם הנשארים בבית, ולכן כל עסק הצריך לאביהם מוטל עליהם לעשותו, ואם ירבה ממון אביהם מן הממון שלו שיגזול ממנו אין הנאה זו מגעת להם אלא רק ירבה הטורח של העסק עליהם כי ברבוי הנכסים תרבה היגיעה, וכל זה הוא בחיי אביהם, ואם יצפו שימות אביהם וירשו אותו גם זה הבל כי מי יודע כמה יחיה, והרבה גמלים זקנים נשאו עליהם משא עורות של גמלים קטנים, ומאחר כי באשר הוא שם הם העמודים של הבית שכל המשא והיגיעה והטורח של עסק אביהם אין מגיע להם הנאה של ממון זה שלו אם יגזול אותו אביהם ממנו, כי אם רק יגיע להם טורח ויגיעה שברבוי הנכסים תרבה היגיעה, והרי זה מוסר השכל לבנים להפר עצתם אם יש ביניהם ובין אביהם עצה לגזול את הממון שלו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 11
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 11](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/11)

**ולהאשה** הגיד לה ברמז של בני מעים דאין האשה עומדת בבית אלא בעבור הבנים היוצאים מבני מעיה להטפל ולסבול צער גידול בנים ולטרוח בהכנת התבשיל וצרכי הבית, ואם בעלה ימלא תיבתו זהובים מן ממון שלו לא יאכלנה זהובים ולא ירבה לה תכשיטין, ומה בצע לה להסכים ולתת יד בעצה רעה לכחש בפקדון ולגזול ממון אביו ממנו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 12
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 12](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/12)

**ולבעה"ב** בהשמת ראש התרנגולת לפניו הורה לו מוסר השכל, כי מאחר שהוא ראש בביתו הגם שהוא יחיד ובני הבית מרובים בנים ובנות ומשרתים מוכרח שיהיו כולם נגררים אחריו ללמוד ממעשיו, דכך מנהגו של עולם בתר רישא אזיל גופא, וכן אמרו אי רישא דעמא מתוקן כוליה עמא מתוקן ואי רישא לא מתוקן כוליה עמא נמי לא מתוקן כי כולם ילמדו ממנו לעשות כמעשהו שמעשה אבות יעשו בנים, ומעשה אדונים יעשו עבדים, ועל כן אם בעה"ב יחטא להיות גנב וגזלן ומכחש גם בני ביתו אשתו ובניו ובנותיו ומשרתיו ילמדו לעשות כמעשהו, וממילא פושטים ידיהם גם בממון שלו, וכאשר הוא עושה כן יעשו לו, ויהיו אויבי איש אנשי ביתו, ואם הוא יתנהג בנאמנות אז גם בניו ובני ביתו לומדים ממנו להחזיק בנאמנות ויהיה ממונו שמור מגניבה וגזלה, נמצא זה האיש האורח, אע"פ שנראה שעשה חלוקות הנז"ל בדרך בדיחות, הנה הוא חכם והעמיק לעשות רמזים בזה שנוגעים לענין שלו להציל ממונו שבא בעבורו, ולכן כאשר השכיל הבעה"ב וראה עומק חכמתו, מיד עמד ונתן לו ממון אביו המופקד אצלו. כן נ"ל בס"ד להבין במאמר הנז':


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 13
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 13](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/13)

**ובאמת** המוסר הנז' שרמז האורח הנז' לבעה"ב בהנחת הראש לפניו, כפי מה שבארנו בס"ד הנה הוא מוסר צח ודק, שראוי לכל אדם לשים לבו עליו, דודאי לא טוב לאדם לומר שלום עליך נפשי בענין היראה ומשפטי התורה הקדושה, שיביט רק על אזהרת עצמו, ולא ישגיח על בני ביתו שהם אשתו ובניו ובנותיו ומשרתיו וכל הנלוים אליו, אלא בודאי הוא שחייב לתת דעתו והשגחתו על כולם, לדעת איך הם עושים ומתנהגים, וגם עוד שיהיה שומר עצמו ללכת בדרכי יושר ויסור מרע ויעשה טוב. ואם לא ישמור עצמו בזה, אז יהיה גרמא בנזקין לחבל נפשות בני ביתו שגם הם יעשו כמעשיו הרעים, והרי זה פוגע בדמים כמה נפשות של בני ביתו שממנו ילמדו לעשות כמעשהו, וכמ"ש חז"ל ע"פ אשר נשיא יחטא לאשמת העם, ולהפך אם יתנהג בדרך טוב ויעשה מעשים טובים, יהיה גרמא לזכות ולהחיות כל נפשות בני ביתו, כי בתר רישא אזיל גופא:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 14
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 14](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/14)

**והשתא** בזה מובן שפיר הטעם בענין זה של ההקהל שצוה השי"ת בקריאת משנה תורה בעזרה שיש בה כמה הלכות ממשפטי התורה, שיתאספו יחד האנשים והנשים והטף והגר. והיינו כי עיקר הקריאה היא ללמד את האנשים, אך כדי שלא יהיה כל אחד למד לעצמו דוקא, וכדי שלא יהיה כל אחד מביט על עצמו בלבד, לכך צוה שיקהלו עם האנשים גם את הנשים והטף והגר כדי שכל אחד מן האנשים ירגיש ויתעורר במוסר הנז', לדעת שכל איש ואיש הוא בביתו ראש ומלך, וכל בני הבית שהם האשה ממין הנשים הנאספים, והבנים שהם ממין הטף הנאספים, והמשרתים שהם ממין הגרים הנאספים, כי המשרתים הם גרים בבית, והם ממין גרך אשר בשעריך, כולם הם נגררים אחר האיש שהוא ראש ומלך בביתו, וכולם לומדים ממעשיו הן לטוב הן להפך, ולכן אם האיש ממין האנשים האלה יחטא ויפרוק עול תורה ומצות מעליו, אז לא בלבד הוא פושע בנפשו, אלא פושע גם בנפש הנשים והטף והגר שהם אשתו ובניו ומשרתיו, וכן אם ישכיל להטיב דרכיו ולשמור מצות התורה זוכה גם בנפשות אלו של בני ביתו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 15
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 15](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/15)

**ולכן** עתה בקריאה זו של המלך במשנה תורה צוה השי"ת הקהל וכו', למען ישמעו לשון הבנה, כמ"ש רז"ל שמע כלומר הבן, שיבינו כל אחד מן האנשים שהוא בביתו חשוב כמו המלך הזה אשר כל העם נגררים אחריו כן הוא בביתו כל בני ביתו נגררים, ולמען ילמדו מוסר השכל מן אסיפה זו שנקהלים ונאספים כל מיני בני אדם ביחד, ובזה יראו את ה' אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 16
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 16](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/16)

**ובאופן** אחר נ"ל בס"ד הטעם שצוה בקריאה זו של משנה תורה להקהיל כל מיני בני אדם יחד אנשים ונשים וטף והגרים, ע"פ מ"ש הגאון יהונתן ז"ל בתפארת יהונתן בפרשת קדושים, שכתב יוספון בן גוריון בספרו לרומיים, שהיו בבית שני אנשים שהיו שוכנים ביערים מתבודדים וממש לא אכלו אלא רק פרי עץ יער, והיו נזירים מכל ענייני עולם וכדומה עד שהיו ממש נבדלים מענייני עולם, אבל הפרושים לא נחה דעתם בהם כלל וכלל, כי העובד ה' השלם צריך להיות בדבריו ועסקיו נוח לשמים ולבריות, ולא להפריע נימוס ישוב העולם וחברת בני אדם והנהגה המדינית, ואלו היו כולם נזירים, ובזה אינו מתקיים נימוס וסדר הטבע, וכמעט יכלה העולם ויאבד קשר האומה ושאריתו בארץ כפי הטבע, ועל זה רמזו רז"ל יפה ת"ת עם דרך ארץ, לכן כל הפרישות שיעשה האדם נכון להיות על זה הסוג שיש בו אפשרות שתקיים אותו כל האומה ולא יקרה ביטול, אבל הפרישות שא"א אלא ליחיד ולא לאומה בכללה, זה אינו בגדר השלימות והפרישות עכ"ל:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 17
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 17](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/17)

**ובזה** אמרתי טעם נכון באומרו ועבדתם את ה' אלהיכם לשון רבים, אע"פ שאח"ז מדבר בלשון יחיד דכתיב וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך וכו'. והיינו לומר שעיקר שלימות העבודה הוא מה שאפשר לרבים לעשותה, אבל דרך רחוק וזר שא"א להיות אצל רבים כי אם רק ליחיד שיהיה שולט בטבעו להיות נזיר ופרוש בקצה האחרון אין זה בכלל המצוה שמצווה בה השי"ת. ובאמת כיוצא בזה מפורש בדברי רז"ל אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה, וכן דרשו על פסוק הגוי כולו בגמרא דהוריות ומ"א:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 18
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 18](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/18)

**ולכן** עתה כאשר צוה לקרא את משנה תורה נגד כל ישראל באזניהם צוהו שיקהיל הכל, גם הנשים וגם הטף וגם הגרים, לומר שאין אני רוצה מכם קיום התורה באופן שיהיה כל אחד מכם נזיר ופרוש ונבדל מבני אדם ומכל ענייני העולם כאותם הנזירים שהיו שוכנים ביערים, אלא רוצה אני קיום התורה בהיותכם מעורבים ודרים ביחד גדולים וקטנים, שיהיו דרים זע"ז האנשים עם הנשים ועם הקטנים והגרים בחברת בני אדם כפי הנהגה המדינית, ורק שיהיה כל אחד שומר דתו לעשות מעשהו כפי משפט התורה, ולא יטה ימין ושמאל, וז"ש הקהל את העם וכו' למען ישמעו, ר"ל יבינו איזה הבנה מן ההקהל הזה שתעשה להם, לידע מזה שרצוני להיות קיום התורה בהתחברות והתערבות יחד גדולים וקטנים זע"ז, ולמען ילמדו בזה את ההנהגה שאבקש מהם להתנהג ביראת ה' שילמדו תכסיס ונימוס העבודה והיראה אשר אני רוצה מהם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 19
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 19](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/19)

**והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו** (דברים לא:כא). י"ל הול"ל רעות וצרות רבות, וכיון דנקיט וצרות אחר רבות משמע דקאי הצרות על הרעות, ומאי קא משמע לן בדבר זה שהרעות הרבות המה צרות, וחז"ל פירשו רעות שהם צרות זו עם זו, כגון עקרבא וזברתא, זה חם וזה קר. ונראה לפרש הענין בס"ד בהקדים מ"ש בס' נאוה תהלה במזמור ק"א בשם המפרשים ז"ל ע"פ גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל, דהכונה הוא שיש שני אבות הטומאה שהם הגאוה והתאוה, ואם יש לאדם אחד מדת הגאוה אפשר לרפאתו ממנה בתוכחה שיוכיחו אותו להשפיל גאותו, באומרם אליו למה תתגאה על חבירך, אם בשביל שהוא חשוב עני לגבי דידך דאין לו נכסים כמותך, הלא תראה שיש הרבה עשירים שיש להם נכסים יותר ממך אשר אתה נחשב כאיש עני ממש, וא"כ למה תתגאה על הפחות ממך בעושר:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 20
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 20](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/20)

**וכן** מי שיש לו מדת התאוה אפשר לרפאתו ממנה בתוכחה שמוכיחין אותו באומרם אליו למה אתה תתאוה לממון זה האיש ותתקנא בו בשביל שיש לו נכסים יותר ממך, הלא תראה שיש כמה בני אדם שאין להם אחד ממאה מנכסיך, ואתה נחשב לגבי דידם עשיר מופלג, והם נחשבים כעניים לגבי דידך, ולמה לא תהיה שמח בחלקך מאחר כי לגבי כמה אנשים ידועים אתה נחשב עשיר גדול. והנה כל זה אפשר לדבר ולתקן למי שיש לו רק מדה אחת משתי מדות הרעות ההם אבל מי שיש לו שתיהם גאוה ותאוה, אי אפשר לתקן אותו באותם הדברים, ואין רפואה למכתו, שאם ידברו עמו דברים כדי להשפיל גאותו מצד עושר רב, הנמצא אצל עשירים הגדולים להביט בהם, כדי שיראה עצמו עני הנה בזה התעורר ותתרבה בו מדה הרעה של התאוה, ואם ידברו עמו דברים לכבות אש תאותו ע"י שיאמרו לו שיסתכל בבני אדם הקטנים והפחותים אשר הוא נחשב עשיר גדול לגבי דידם, אז תתעורר בו מדה רעה של הגאוה שבזה יבא להתגאות בראות עצמו עשיר גדול, וז"ש גבה עינים שיש לו מדת גאוה, וגם רחב לבב ג"כ שיש לו מדת התאוה והקנאה, הנה זה לא אוכל לרפאתו בתוכחת ומוסר השכל ע"ד האמור, עכ"ד ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 21
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 21](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/21)

**נמצא** יש מדות רעות שהם אבות הטומאה, אך הם צרות זו לזו שהם הפכיים כמו עקרבא וזברתא שאם יטילו סם לאחת מהם יגדל הכאב של השנית, ואם יטילו סם לרפאות השנית יגדל הכאב של צרתה, ולכן בהכרח שיהיו דבוקים ונאחזים באדם ולא יסורו ממנו:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 22
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 22](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/22)

**ובזה** פרשתי בס"ד רמז הכתוב במשלי כ' השמחים לעשות רע יגילו בתהפוכות רע, ולכאורה קשה ביאורו, ובזה ניחא והוא כי יש רשעים שחוטאים בעל כרחם כי יצרם אונס אותם, ואלו אחר שיעשו עבירה אינם שמחים בה, כי הם יודעים ומאמינים שעתידין ליתן את הדין, ועל אלו אמרו הרשעים מלאים חרטות, אך יש רשעים שהם מצפים שתבא עבירה לידם ויחטאו בה, ואחר עשייתם העבירה שמחים במעשה הרע שיכלו לעשותו כמוצא שלל רב, ועל אלו פירשו המפרשים ז"ל הפסוק והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה, שהם מתאוים שיגדל כח התאוה בקרבם כדי שיהיו יכולים לעשות רע, ואם יחלש כוחם ויפרשו מן העבירה הם דואגים ומצטערים, ורשעים כאלה כאשר נמצא בם שתי מידות רעות שהם הפכיים, שלא יוכל החכם המוכיח לעשות להם רפואה ותיקון ע"י תוכחת מוסר כיון שהם הפכיים, ומוכרח שיתאחזו בהם ולא יסורו מהם כדאמרן, הנה הם שמחים על זה, כי בטוחים שלא יוכל אדם לעקור אותם מהם, וז"ש השמחים לעשות רע שהם רשעים של סוג השני הנז', הנה אלו יגילו בתהפוכות רע כשיראו רעות הפכיות אצלם אשר בהכרח שיהיו דבוקים בם ולא יסורו מהם, יגילו על זאת, ולז"א בפרשת האזינו כי דור תהפוכות המה, כלומר יש להם רעות הפכיות, ולכן הם בנים לא אמון בם, ר"ל אין להאמין שיהיה להם תיקון ורפואה ע"י תוכחת מוסר, ולכך אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 23
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 23](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/23)

**ובזה** יובן והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, ר"ל רעות שהם רבות באיכות שהם אבות הטומאה, אך הם צרות זו לזו שהם הפכיים אשר לאלה אין להם תקנה בדברי מוסר ותוכחה, אז וענתה השירה הזאת לפניו לעד היא שירת האזינו כמ"ש רש"י ז"ל, והיינו שכתוב בה ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון לרפאתם ע"י תוכחת מוסר, כדאמרן שפסוק זה נאמר על ענין זה על מי שיש בו רעות הפכיות שהם צרות זו לזו דאין לו תקנה אלא בהסתר פנים:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 24
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 24](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/24)

**ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם** (דברים לא:יט). נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בכונת תורה לשמה שהוא לשם ה"א שה"ס לאה, ובזה יובן שימה בפיהם קרי בה שים ה"א בפיהם ששם הוא סוד תורה לשמה:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 25
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 25](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/25)

**או** יובן בס"ד ע"פ מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בביאור כל הלומד תורה לשמה שהוא לשם ה' חלקים שהם פרד"ס, ועוד חלק חמישי שהוא פנימיות הסוד, ואם לא נשברו לוחות ראשנות היו זוכין לחלק החמישי הזה, אך כיון שנשברו לא זכו בו בעולם הזה ורק בג"ע לומדים בו הצדיקים, ולעתיד אחר התיקון נזכה לזה החלק החמישי גם בעולם הזה. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב בישעיה כ"ד מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי רזי לי, פירוש בזמן שזמירות שמענו שנעשה צבי לצדיק הוא מלך המשיח שימלוך בישראל, אז אותו זמן אזכה לחלק הסוד כפול שהוא חלק חצוניות הסוד, והוא מה שיש לנו עתה, ועוד נזכה לפנימיות הסוד, ולז"א רזי לי רזי לי בכפליים, וידוע כי אחר גאולת מצרים יש ד' גאולות מן בבל ומדי ויון ואדום, נמצא הגאולה האחרונה שהיא מאדום היא חמישית, וז"ש ועתה כתבו לכם את השירה, ר"ל ועת ה"א הוא בגאולה האחרונה כתבו לכם את השירה זאת התורה כולה שנקראת שירה, כמ"ש רז"ל כתבו לכם כתיבה חדשה על הלב כמ"ש הבטחה זו על ידי ירמיה הע"ה נתתי תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, וזה כתיבה חדשה שיהיה להם זכירה נפלאה, ותסתלק השכחה אשר היתה מסיבת שבירת הלוחות הראשנות, ולמדה את בני ישראל, כי אתה תבא בזמן ההוא ותלמדנה אותם, ואז אותו זמן שימה בפיהם, כלומר שים חלק החמישי שהוא פנימיות הסוד בפיהם:


###### Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 26
[Od Yosef Chai; Derashot, Vayeilech 26](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Derashot/s/Vayeilech/r/26)

**או** יובן בס"ד אומרו שימה בפיהם, דידוע קיום שמים וארץ שנבראו באות ה' עומד על ידי זכות למוד התורה, דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה"א בראם, וכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ובריתי היינו תורה, וכן איתא באותיות רבי עקיבה ומנין שאף שמים וארץ שעתידין להתחדש אין נבראים אלא בה"א שנאמר השמים החדשים והארץ החדשה שמים חדשים וארץ חדשה לא נאמר אלא השמים החדשים והארץ החדשה וכו', וז"ש ולמדה את בני ישראל, ועי"כ שים ה' בפיהם כלומר קיום שמים וארץ שנבראו בה"א יהיה תלוי בפיהם, או יובן שימה גי' שנ"ה וידוע במשך השנה כולה שהיא שנ"ה ימים צריך לגמור קריאת התורה כולה בפרשיותיה: