## Od Yosef Chai; Halakhot, Bamidbar

###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bamidbar 5:1
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bamidbar 5:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bamidbar/r/5:1)

**ביצה** שנולדה ביו"ט שחל להיות אחר השבת או בשבת שאחר יו"ט אסורה באכילה בו ביום מן התורה. לפי שכל ביצה שנולדה ביום זה כבר היא נגמרת במעי התרנגולת ביום שלפניו ונמצא שיום אתמול הכין את הביצה לאכלה ביום זה שנולדה בו, ואם אתמול היה שבת או יו"ט נמצא שהשבת או יו"ט הכין ותיקן אכילת יו"ט או שבת שאחריו. והתורה אמרה והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ואין הכתוב מדבר באפיה ובישול ושאר תיקון צרכי סעודה הנעשים בידי אדם. שהרי כבר נאמר את אשר תאפו אפו וכו' הרי אין הכתוב מדבר אלא בהכנת שמים. כגון ביצה שנגמרת במעי אמה ומוכנת לאכלה למחר ואמרה תורה ביום הששי כלומר סתם ששי יום חול הוא. ובו והכינו את אשר יביאו. כלומר יום זה שהוא חול מכין אכילת יום קודש שלאחריו אבל יום קודש דהיינו יום טוב אינו מכין ליום קודש שלאחריו:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bamidbar 5:2
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bamidbar 5:2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bamidbar/r/5:2)

**וכן** הביצה שנגמרה בשבת אסורה ביו"ט שלאחריו שגם יו"ט נקרא שבת ואכילתו היא חשובה בעיני המקום ב"ה להצריך לה הכנה והזמנה מיום חול כמו שבת. אבל ביצה שנולדה במוצאי שבת או במוצאי יו"ט מותרת באכילה בו ביום שאין אכילת החול חשובה כלום. ולא שייך בה כלל הכנה והזמנה וכמפורש כל זה בש"ע של הגאון ר"ז ז"ל בסי' תקי"ג: