## Od Yosef Chai; Halakhot, Bo

###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:1
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:1)

**טפח** מגולה באשה במקום שדרכו לכסותו אפילו היא אשתו אסור לקרות ק"ש כנגדה דלא ליתי לידי הרהור. וכתב הגאון מ"ז דאם קרא צריך לחזור ולקרות וכתבו האחרונים ז"ל בד"א כשנתכוון להסתכל בה אבל אם לא נתכוון להסתכל וקרא יצא י"ח בדיעבד כיון דלא הרהר:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:2
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:2)

**וכתב** בספר האשכול דכתב רבינו האי גאון דאין אסור לקרות אלא כשמסתכל בה ומתכוין לראות אבל בראיה בעלמא מותר ולא שמענו מרבותינו חילוק זה ע"ש, וכ"כ הב"ח דאסור לכתחלה אפילו בראיה בעלמא. וכתבו הגאונים בספר מגן גבורים באלף המגן דכן הוא משמעות הפוסקים:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:3
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:3)

**ורמ"א** ז"ל בהגה"ה כתב הא דאמרו טפח מגולה באשה ערוה זה נאמר באשתו אבל באשה אפילו שהיא פנויה גם בפחות מטפח הוי ערוה ונראה מדברי הרא"ש ז"ל דטפח באשה ערוה אפילו לאשה אחרת ורק היא בעצמה יכולה לקרות אע"פ שהיא ערומה עכ"ד:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:4
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:4)

**וכתב** המג"א בשם כה"ג דאם לבושה דק ומתחזי הבשר מתוכו אסור וכן העלה הרב מנחת אהרן כלל י"ג דף צ"ט ע"א דאף שהיא לבושה בבגד דק עד מאד עד שבשרה ניכר בחוץ מדקות הבגד הו"ל כערוה בעששית שכיון שנראית אסור לקרות כנגדה עכ"ד ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:5
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:5)

**וכתב** הגאון מ"ז כל הרגל עד הארכובה במקום שהולכין יחף ומגולה אפשר שאין חשש, ובמקום שדרכן לכסותן אסור טפח. ומארכובה ולמעלה אפינו פחות מטפח אסור:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:6
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:6)

**ובספר** תפארת שמואל על הרא"ש ז"ל כתב נראה בעיני במה שרגילות הנשים לגלות זרועותיהם ורגלין להיות פתוח עד סמוך לדדיה זהו מנהג רע וקורא אני בהם חוקים לא טובים וטפח באשה ערוה עכ"ל. והנה פה עירינו בגדאד יע"א משנים קדמניות היו כל הנשים רגילות להיות זרועותיהם מגולים עד סוף הזרוע שקורין עכ"ס ונמצא כל הזרוע דרכו להיות מגולה ועשה כמו כפות ואצבעות היד דאין בזה איסור ערוה אך בדור הזה נהחדש אצל הנשים מנהג חדש לעשות הכתונת שעל הזרוע פיה קצר וסתום בקרסים של זהב או של אבן שקורין צר"ף הבא מערי אירופה ובזה נמצא הזרוע כולו עד הכף מכוסה בכתונת, אמנם הם לאו בעבור צניעות עבדי ליה הכי אלא בשביל נוי וכל הנשים שהן גדולות בשנים לא עבדי הכי אלא נשארו עושים כמו מנהג הקדום מפני כי נחשב אצלם המנהג החדש הזה מעשה ילדות וגנאי הוא להם וגם אלו החדשים כשיהיה להם עסק שיש בו לכלוך מתירין הקרסים ומגלים זרועותיהם וכן אם מכסים איזה בגד מגלין זרועותיהם ולכן לענין דינא גם עתה בזה"ז אין לחשוב גילוי הזרוע בכלל ערוה אבל מן סוף הזרוע ואילך יש לו דין ערוה הנז':


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:7
[Od Yosef Chai; Halakhot, Bo 1:7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Bo/r/1:7)

**ועל** הדדים כתבתי בסה"ק בן איש חי בפרשה זו באות יו"ד לך נא ראה שם מ"ש בס"ד ועיין עוד שם בסוף אות י"ב מה שכתבתי בענין כפות הרגלים ע"ש: