## Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa

###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:1
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:1)

**כתב** רבינו ז"ל בשער הכוונות דף נון ע"א וז"ל נבאר עתה כונת עלינו לשבח וכו' הנה השבח הזה צריך לאומרו אחר כל תפלה מהשלשה תפילות ולא כאותם שנוהגים לאומרו בשחרית בלבד והנה הוא שבח גדול מאד מאד וכמו שתראה עניינו בביאורי שנבאר עתה בע"ה. וכן כתוב בתשובת שאלה לגאון רבינו האיי ורבינו שרירה גאון ז"ל ושם האריך בסיפור שבחו במאד מאד ושם הביא ג"כ תשובת הרב רבינו גרשום מאור הגולה והרי"ף ז"ל:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:2
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:2)

**ועתה** נבאר בחינת השבח הזה כי הנה נת"ל באשרי כי אחר שנעשה הזווג בנ"א עומדים ג' עולמות בי"ע בעולם האצילות ומקבלים כל או"א שפע חלקו הראוי לו בסדר המדרגות זה אחר זה. ועתה אנו צריכין ששלשה עולמות האלו יחזרו לירד במקומם הראשון כדי שכל עולם ועולם מהם יחלק טרף ומזון לבני ביתו המקוים לו כד"א הכפירים שואגים לטרף וכו' מן השפע אשר קבלו הם עד עתה ואמנם אנו יראים פן בירידתם יתאחזו בהם הקליפות שם ויקחו מן השפע ההוא. לכן אנחנו אומרים השבח הזה של עלינו לשבח שעי"ז השבח מתבטלים החיצונים ואינם יכולים להתאחז בקדושה:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:3
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:3)

**והענין** הוא כמה שנודע אצלינו בסוד החשמל בענין נעילת המנעלים בברכת שעשה לי כל צרכי כי הקל יפות נתונות בין אור פנימי לאור המקיף ופניהם אל אור הפנימי ואחוריהם נגד אור המקיף לפי שאורו עצום ורב ומסמא עיניהם ואינם יכולים ליהנות ממנו. ונמצא שאור המקיף הוא המבטל התאחזות הקליפות בקדושה. ועתה בעלינו לשבח יורד בחינת אור המקיף לכל שלשה עולמות ולכן החיצונים מתבטלים בשבח הזה:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:4
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:4)

**ונמצא** כי שני כוונות וסיבות יש בשבח זה של עלינו לשבח ושניהם נתלים זה בזה הא' הוא כי אחר אשר עתה קבלו ג' עולמות בי"ע בחי' אור פנימי שלהם הנה עתה הם מקבלים אור המקיף שלהם. ולפי שאוה"מ יותר גדול ומעולה מן האור הפנימי כנודע לכן בא עתה באחרונה בעלינו לשבח. וזה הכוונה צריך לכוון בתחלה. ואח"כ יכוין כונה אחרת נקשרת עם הראשנה והוא שיכוין שע"י ירידת אור המקיף בשלשה עולמות יתבטל אחיזת הקליפות אשר בשלשה עולמות ולכן היא מוכרח לומר שבח זה אחר כל תפלה מן ג' תפילות שבכל יום:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:5
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:5)

**אמנם** צריך עוד כונה אחת שלישית קודמת אל השתים הנז', והוא כי בתחלה אנו צריכין לספר בשבחו יתברך ובגנות הקליפות. ועי"כ יהיה נחלש כח הקליפות ונכנעים. ואח"כ צריך לכוין שלשה כונות הנז'. והוא כי אחר סיפור השבח הזה ירד או"מ של ג' עולמות בי"ע. וגם עי"כ מתבטלת אחיזת החיצונים ואחר גמר ג' כונות אלו אז יורדין ג' עולמות בי"ע למקומם הראשון אחר סיפור שבח עלינו לשבח. ונותנים טרף לביתם וחוק לנערותיהם והם יורדים מעצמן שלא על ידינו כנז' לעיל בסוד קדיש בתרא גבי קדיש הודו:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:6
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:6](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:6)

**וביאור** כל ארבע בחינות אלו יתבאר עתה בע"ה הנה מן עלינו לשבח עד ואנחנו משתחוים צריך לכוין כונה ראשונה. והיא לתת שבח וגדולה להשי"ת בכל ארבע עולמות אבי"ע דקדושה וליחדם יחד כדי שעי"כ יתגרשו משם הקליפות. כי ע"י סיפור שבחו יתברך וגנות הקליפות נכנעים והולכים להם כנז' בזוהר בפרשת בא בענין מצוה לספר ביציאת מצרים. ואח"כ מן אנחנו משתחוים ואילך יורד אור המקיף בכל העולמות ואז מתרגשים הקליפות. והרי אלו שני כונות ביחד. ואחר גמר עלינו לשבח יורדים כל העולמות למקומם הראשון כנז' כי כבר אינם יראים עתה מן הקליפות שכבר נתבטלו:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:7
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:7](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:7)

**והנה** בארנו ד' בחינות אלו דרך כלל ועתה נבארם דרך פרט. עלינו לשבח לאדון הכל הוא סיפור שבח לעולם האצילות הנקרא אדון הכל לפי שכל שאר העולמות נבראו ממנו והוא המציאם והם ברואיו ומעשה ידיו ועבדיו והוא אדון לכולם כנודע שהאצילות נקרא אלהות אבל הבריאה נקרא כסא הכבוד שלו ומכל שכן היצירה והעשיה. ומ"ש לתת גדולה ליוצר בראשית הוא עולם הבריאה ולפי שממנו נוצר עולם היצירה נקרא יוצר בראשית כי הוא יצר את עולם היצירה. ומ"ש שלא עשנו כגויי הארצות הוא כנגד עולם היצירה שעשה את עולם העשיה ולכן נזכר בו לשון עשיה באומרו ולא עשנו. ומ"ש ולא שמנו כמשפחות האדמה הוא כנגד עולם העשיה בעצמו:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:8
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:8](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:8)

**והנה** בעולם הבריאה זכרנו שבח עולם הבריאה ולא סיפרנו בגנות הקליפות לפי שהבריאה היא כנגד הבינה ואין הקליפות אשר שם נאחזות בקדושה אשר שם כנודע אצלינו. ומכ"ש בעולם האצילות. אבל בזכרנו היצירה ועשיה סיפרנו בגנות הקליפות כמ"ש שלא שמנו וכו' ולא עשנו וכו'. לפי שהקליפות אשר ביצירה ועשיה בסוד עץ הדעת טו"ר כמבואר אצלינו. ואחר שזכרנו שבח ד' עולמות ואפילו שבח יצירה ועשיה שלא נדמו אל הקליפות הנקראים גויי הארצות ומשפחות האדמה. אז אנחנו מזכירין בביאור גנות הקליפות מה עניינם לפי שהקליפות עומדין בסיום עולם העשיה כנודע, וזהו מה שאנו אומרים שלא שם חלקנו כהם וכו' שהם משתחוים להבל וריק וכו':


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:9
[Od Yosef Chai; Halakhot, Ki Tisa 20:9](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Ki%20Tisa/r/20:9)

**ואחר** שהזכרנו שבחו יתב'. ואח"כ זכרנו גנות הקליפות אז הקליפות נכנעים ונחלשים מאד כנז"ל. ואז אנו כורעים בכריעה ואומרים ואנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה וכו' ואז יורד אוה"מ לכל העולמות ועי"כ מתבטלים החיצונים ואינם יכולים להתאחז. וזהו הטעם הכריעה הזו לכוין להוריד אוה"מ דרך ירידה בכל העולמות מלמעלה למטה עד העשיה כולה וכו' עכ"ל: