## Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot

###### Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:1
[Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Shemot/r/6:1)

**כתוב** בזוה"ק פרשת תרומה דף קל"ב ע"ב וז"ל קדושה דא דקא מקדשי מלאכי עלאי לאו איהי ביחיד והא אוקימנא כל קדושה דאיהי בלשון הקודש יחיד אסיר ליה למימר. תרגום לעולם ביחיד ולא בסגאין (פירוש בציבור) ויחיד איהו תיקונא דיליה ודאי ולא סגיאין וסימן לרזא דא שנים מקרא ואחד תרגום. שנים לישנא דסגיאין איהו דודאי קדושה דלשון הקודש אסור איהו ביחיד. קדושת תרגום אסור איהו בסגאין אלא ביחיד לעולם. אחד תרגום תנינן ולא תרין ולא יתיר. תרגום אתיא למיעוטא והכי אצטריך. לשון הקודש אתייא לרבוייא והכי אצטריך דמעלין בקודש ולא מורידין ובתרגום מורידין ולא מעלין. אחד תנינן ולא יתיר ולא מעלין כלל, קדושה דא קדושתא דאתקדשת שכינתא וכל אינון רתיכין דילה לאתתקנא לגבי מלכא עילאה, ובגין דאיהי קדושת עלמא תתאה איהי מיושב ולא בעמידה:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:2
[Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:2](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Shemot/r/6:2)

**קדושה** אחרא דאהדורי צלותא איהי קדושתא דעלמא עלאה. ובגין כך איהי בעמידה בגין לאמשכא לה לתתא. וכל מלוי דעלמא עלאה איהו בעמידה ולא מיושב. ובכל הני קדושתן ישראל מתקדשי בהו לתתא. וע"ד ישראל מתקדשי בקדושתא דרתיכא תתאה מיושב, ובקדושתא דרתיכא עלאה מעומד:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:3
[Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:3](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Shemot/r/6:3)

**קדושתה** אחרא איהי תוספת קדושה בגיני כך איהי לבתר צלותא. ובגין דכל חד וחד בעי לאמשכא עליה מההוא תוספת אתתקן לכל יחיד ויחיד קדושת תרגום. ואי תימא הא אית בה קדושת לשון הקודש. ההוא לצבור לאתקדשא כולהו בכלל בההוא תוספת קדושה ובגין דיחיד לית ליה רשו לאומרה בלשון הקודש ולאתקדשא יחידאי. אתקינו ליה בלשון תרגום ואיהו ביחיד לאתקדשא כל חד וחד בההוא תוספת לאמשכא עליה קדושה יתיר עכ"ל:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:4
[Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:4](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Shemot/r/6:4)

**וכתב** בספר אור החמה בביאור דברי הזוהר הנז' בשם הרמ"ק ז"ל על מ"ש קדושה דא דקא מקדשי מלאכי עלאי לאו איהו ביחיד והא אוקימנא כל קדושה דאיהי בלשון הקודם יחיד אסיר ליה למימר. פירוש קדושה דא היינו קדושה מיושבת אינו מותר ליחיד לאומרה והטעם דרשב"י סבר שקדושה זו אינה סיפור דברים בעלמא אלא הוא פועל שאנחנו מקדשים אגב סיפור מעשה קדושת השרפים ואסור ליחיד לומר אותה דעיקרה בעשרה כי הקדש היא החכמה והיא סוד שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א רוחבו עשרה ועיקרו בלשון הקודש דהיינו קדושה ובלשון אחר אינה קדושה וכו' ע"ש:


###### Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:5
[Od Yosef Chai; Halakhot, Shemot 6:5](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Shemot/r/6:5)

**ונראה** ברור דלא אסר הזוהר ליחיד לומר קדושה זו דמיושב שהיא קדושת יוצר אלא דוקא אם אומר אותה בלא טעמים וכמו שאומרים אותה בחזרת העמידה בלא טעמים דדמי למלאכים שאומרים אותה בלא טעמים אבל אם היחיד אומר אותה בניגון פסוקי הנביאים ובטעמים לית לן בה כיון דלא דמי לקדושת המלאכים שאומרים בלא טעמים, ועל קדושה של ובא לציון נכתוב לקמן בעזה"ו בפרשת כי תשא: