## Od Yosef Chai; Halakhot, Vayeshev

###### Od Yosef Chai; Halakhot, Vayeshev 5:1
[Od Yosef Chai; Halakhot, Vayeshev 5:1](https://torahapp.org/share/book/Od%20Yosef%20Chai%3B%20Halakhot/s/Vayeshev/r/5:1)

**אם** קודם מתיר אסירים שכח ובירך זוקף כפופים אך בעת אומרו זוקף כפופים נזכר וסיים ואמר מתיר אסורים, וככה יצא ונשמע מפיו זוקף כפופים מתיר אסורים תקופים זא"ז, ע"ד שאמרו בדין האל הקדוש שסיים תכף המלך הקדוש. הנה כתבתי בסה"ק מקבציאל לכאורה דיצא י"ח שתי ברכות, ואע"פ שלא הזכיר בפיו בא"י אמ"ה אלא פעם אחת נחשב לו זה שתי ברכות ועולין לו למנין י"ח ברכות בחשבון שתים כהלכתן, וכן עולים בחשבון מאה ברכות כשתים, והבאתי ראיה לזה מדין מאה ברכות שמנה הרמב"ם ז"ל תש"י ותש"ר שתי ברכות, אע"פ דאין מברכין אלא ברכה אחת על תש"י ורק מכוין בה גם על תש"ר, ושוב עשיתי חילוק התם שאני, כי בברכה כשאומר בא"י. אמ"ה מכוין על שתים והו"ל בזה ברך שתי ברכות, מה שאין כן כאן כשאמר בא"י אמ"ה כיון על אחת ורק באומרו זוקף נזכר והוסיף מתיר ויש להאריך בזה, מיהו ודאי לכ"ע בכה"ג לא יברך ברכה אחרת למתיר אסורים אע"פ שלא כיון בברכה עליה, ויש להוכיח לזה מדין ספירת העומר שבירך אדעתא למימר שלשה והיא ארבעה וספר ארבעה: