## Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar

###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:1)

ובסמוך: אמר להם מי יתן לי והייתי במדבר עכשיו היכן כל אותן הנסים שעשיתי לכם וכן הוא אומר **מי יתנני במדבר** היכן שהייתי מתקלס שנאמר **ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו** כו' (ישעיה מ"ב, י"א) משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו, נכנס לשניה וברחו מלפניו נכנס לעיר חרבה קדמו אותו והיו מקלסים אותו, אמר הנשיא זו העיר טובה היא מכל המדינות, כאן אני בונה כס נאה, כאן אני דר. כך כשבא הקב"ה לים ברח מלפניו שנאמר **הים ראה וינוס** (תהילים קי"ד, ג') וכן **ההרים רקדו כאילים** בא למדבר קדמה אותו וקלסה אותו שנאמר ישאו מדבר כו' אמר הקב"ה זו העיר טובה היא מכל המדינות בו אני בונה כנסי' ודר בתוכה, התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכו שנאמר **ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת** (ישעיה ל"ה, א') (פרשה א', ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:2)

**והמאמר** פלאי מה ענין משל זה אל הנמשל, לומר כך כשבא הקב"ה אל הים ברח מלפניו אם היה ברצונו יתברך שלא יברח הים לא היה בורח באין ספק, וכן אם לא היה חפץ בחורבן מצרים לא היתה מצרים לחרבה. וכבר התעורר על מאמר נפלא זה הגאון מוהר"ל מפראג ז"ל (בספר ת"י פרק כ"ו ע"ש). אמנם דע כי משפט הקב"ה עם ישראל כאשר הוא רואה אותם חלשים ביראתם ואמונתם הוא מעורר את לבבם ומחזק אותם ע"י נסים נגלים. כמאמר **והיה אם לא יאמינו** וגו' **ולקחת ממימי היאור** גו' **והיו לדם** גו' (שמות ד', ט'). וכבר נתבאר למעלה (בפ' בא בשלח) כי כל מה שהפליא יתברך לעשות בארץ מצרים לא היו עצמיות הענינים מכוונים כ"כ בעבור פרעה רק בעבור ישראל לרומם קרן אמונתם ולחזק את יראתם כמאמר **בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו** גו' **ולמען תספר** גו' **וידעתם כי אני ה'** (שמות י', א'-ב') כי עי"ז נתפרסם כחו ואלהותו, יכולתו והשגחתו וכמאמר **ויתן ה' אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו** (דברים ו', כ"ב) מאמר לעינינו מורה שכל זה היה מכוון רק למען אשר עינינו תראינה אלהותו וגבורתו יתברך שמו (עיין בספרנו שמן המור בי"ב משני, דברים ארוכים ונעימים בזה).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:3)

**והנה** כבר ידענו כי הארצות נתונות תחת מערכת השמים כמ"ש הרמב"ן ז"ל בבאור מאמר **אשר חלק ד' אלהיך אותם לכל העמים** (דברים ד', י"ט), שכל א' יש לה שר ומזל מיוחד להנהגתה לבד הארץ הנבחרת עליה נאמר **ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה** גו' (דברים י"א, י"ב) אבל כל שאר הארצות מסר אותם הקב"ה להוברי שמים יעשו בהם משטרם. אמנם בהזדמן כאשר יבוא הקב"ה כביכול למחוז ידוע מן הארצות האלה בעבור הכרח עשיית הפלא בזמן מן הזמנים אז בהכרח אותו השר והמזל יניח ידו מעשות את אשר הוטבע עליו, כי אין גדולה לעבד במקום רבו ויחוייב אז שדוד המערכת, וכן בדין כל מקום שהקב"ה בכבודו ובעצמו שמה הטבע בורחת מלפניו, כמו הממונה מאת המלך להשגיח על מקום ידוע וטבעת המלך יש בידו, היכולת בידו לעשות במחוז זה ככל אות נפשו, אמנם בבוא המלך בעצמו אל המחוז הזה אז יעזוב שבט המושל מידו וכמאמר **הס כל בשר מפני ה' כי נעור ממעון קדשו** (זכריה ב', י"ז). וא"כ הלא הדבר תלוי בהמקום היינו במהות המקום אשר בא ה' שמה לשדד המערכת והמזל היינו כאשר הקב"ה בא אל מקום ישוב אשר המזל והטבע בו מוטבע להיות משופע בכל טוב ושמה יזדמן חיוב בריחת הטבע ושדוד המזל בע"כ יתהפך הישוב להיות למדבר, ובהיפך בבוא הקב"ה אל המדבר מקום אשר הטבע שלו הוא אבן אופל וצלמות, ושמה יזדמן חיוב בריחת הטבע יתהפך המדבר לכרמל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:4)

**והדמיון** בזה לגבור גדול שהיה עובר במדינות להראות גבורתו, בא לעיר משכן המלך חומות גבוהות דלתים ובריח, והמלך בקש להראות לו מעט מגבורותיו וילך ברחוב העיר ויעמוד אצל חומה נשגבה וישען על ידו ויפילה, וגם נשף בהם ויפלו כל החלונות, ויתמהו עליו מאד על כחו וגבורתו כי רבה היא, ויסע לדרכו, ויהי בעברו דרך עיר קטנה וישנה ואנשיה דלים ואביונים יושבים בבנינים עקומים ועקשים נוטים ליפול ואין יכולת ביד הבעלים להגביהם מעפר ולהשוות את הכתלים, ובעברו שמה וראה את כל אלה ירד ממרכבתו וילך ברחוב אצל הבתים האלה וישא אותם בשכמו מתוך ערמת עפר שהיו שקועים בהם, ואת זה הרים בידו ויציגם במעמד ישר, ויתמהו גם הם מאד איש אל רעהו, אבל ההבדל הוא בין הגבורה אשר הראה בעיר הגדולה והבצורה הנזכר ובין אשר הראה בעיר קטנה וחרבה הזאת, כי בעיר הגדולה עשה גבורות גדולות אבל הבעלים של הבנינים האלה ומי שהחומה שלו היתה, הוא לא היה שחוק לפניו, אבל לבו היה כואב עליו על הפסדו ועל חורבן ביתו, לא כן בעיר השניה הראה גבורתו עם ששון וגיל כי היו שמחים גם על גבורתו גם על תיקון הבנינים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:5)

**הנמשל** כבר מבואר כשבא הקב"ה למצרים מקום מושפע מאד סרו כל המושלים כמאמר **כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור** גו' (שמות י"א, ד') וכשל עוזר ונפל עזור ונחרבה הארץ, וכן בים הים ראה וינוס אשר מכל אלה אין נחת רוח אליו יתברך מחורבן הבריאה, כאשר ידענו מאמרם ז"ל מעשי ידי טובעין בים כו' (סנהדרין ל"ט) כי אין חפץ להקב"ה בשדוד הטבע והמזל בדרך זה. אמנם בבואו יתברך אל המדבר האירה המדבר מכבודו, כי שמה נעשה שדוד מערכת וסרו מהר המשחיתים ונתקיים מאמר **כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו** (ישעיה מ', ד') והיו ישראל שמחים, והמדבר עצמה שמחה עד מאד כי נהפכו עליה סדריה ומשטריה, הוא שאמר המדרש מי יתנני במדבר היכן שהייתי מתקלס שנאמר **ישאו מדבר ועריו חצרים תשב** גו' (ישעיה מ"ב, י"א) ועכשיו היכן כל הנסים שעשיתי לכם כי שמה נתקלס הקב"ה הרבה מאד על גבורותיו אשר הראם כנ"ל במשל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:6)

**וזהו** משל לנשיא שנכנס למדינה כו' וברחו מלפניו נכנס לעיר חרבה וקדמו אותו וקלסו אותו, כך הקב"ה כו' בא למדבר קדמה אותו וקלסה אותו אמר זו העיר טובה היא מכל המדינות בו אני דר כו':


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:7)

**והוא** שסיים המדרש התחילו שמחים (פי' זה המדבר שמחה) שנאמר ישושום מדבר וצוה ותגל ערבה גו' כבוד הלבנון נתן לה. והוא בשום לב אל מה שאמר הקב"ה מי יתנני במדבר גו' אחר אשר הקב"ה מתאוה כן הלא עתיד הדבר להיות והדבר מבואר בדברי הנביאים ודבר ה' בפיהם אמת **לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה ונתתי לה את כרמיה משם** כו' ו**ענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים** (הושע ב', ט"ז)¹ אך לכאורה יש לשאול אחר שנתקיים בנו בעוה"ר מה שאמר תחלה **פן אפשיטנה ערומה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר** (שם, שם ה') אשר גם הישוב אצלנו כמדבר כי אין לנו לא מטל השמים ולא משמני הארץ ואמרו אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס, ואין מדבר גדול מזה גם במקום ישוב וא"כ גם הישוב ראוי יהיה לעשות בו נסים לטובה אות הן.

footnotes:
¹ ובמדרש (ויקהל פ' נ') בלכן הוכיחן ובלכן עתיד להחזירן בלכן הוכיחן שנאמר לכן זונה שמעי דבר ה' (יחזקאל ט"ז, ל"ה) ובלכן עתיד להחזירן שנאמר לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר גו' והדברים סתומים מאד. אבל דע כי יש ב' דרכים לבוא בהם אל עבודה ויראת שמים, א'. בתת האדם אל לבו כי הוא יתברך הוא השליט בעולמו הוא המשביר והמשפיע כל חיינו ושפעת כל צרכנו הוא הנותן גשם יורה ומלקוש כו'. ב'. בחינה גבוהה מזו היא יראת הרוממות בגין דהוא רב ושליט. והנה היראה הראויה אל הצדיקים הוא יראת הרוממות היא יראה ואהבה שאינה תלויה בדבר וקטני ההשגה הבלתי משיגים את כבוד אלהותו וכבוד רוממותו יתברך אליהם ראוי עכ"פ לירא מצד רוב צרכם אליו וכל האוהב העוה"ז יותר והוא צריך יותר מוכן הוא יותר אל זאת היראה לירא את ה' אשר לו הכח והממשלה העושר והכבוד ובידו להמית ולהחיות אשר יראה כזאת היא יותר קרובה אל בעלי תאוה. זה שאמר לכן זונה שמעי דבר ה' ר"ל אחר אשר אתם זונים ובוחרים בתענוגי עוה"ז עכ"פ ראוי אליכם לירא אחר כי רק בידו יתברך לתת לכם משאלות לבבכם. והדמיון בזה לאורח נתאכסן בבית איש יקר מופלג בחכמה ושלם במדות ובביתו היה כל מיני משקים מיין ושכר כו' ונזדמן לאורח זה שביזה את בעה"ב עד מאד למחר בא לפייס את הבעה"ב והתנצל לאמר אל יחרה אף אדוני עלי שהקלתי בכבודו כ"כ כי שיכור הייתי, והיה חושב בדעתו כי בזה יפייס את בעל האכסניא אבל לא עלתה בידו כי עוד חרה אפו בו יותר ויותר לאמר אתמול אמרתי אחריש אתאפק על דבריך המכוערים כי אינך מבין את מעלת כבודי ולא בינת אדם לך להשכיל לדעת עם מי אתה דובר ומן המעלות אשר בי לא שמעת ואין אנכי ראוי בעיניך לכבדני, אבל עתה אחר אשר פיך ענה בך כי אתה אוהב שכרות אם אין בי מעלה אחרת רק מה אשר יש לי משקים טובים ויקרים הבלתי מצויים אצל הזולת די לך בהם לכבדני בעבורם. הנמשל מבואר מאד במאמר האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים גו' (ירמיה ה', כ"ב) וכי תאמרו כי אינכם מבינים זאת עכ"פ היה לכם לומר נירא את ה' הנותן יורה ומלקוש בעתו והבן. ודע כי משפט האיש אשר משמן בשרו ירזה והולך הלוך ודל והכחות מתחסרים עד אשר הוא נופל על המטה והוא שולח להביא אליו רופא הנה באם יועילנו הרופא ויעמידהו על המדרגה שהיה בה טרם נפלו על דמשק ערש הלא הרבה גיל ועונג יבואנו וישבע נחת, ואחר אשר יתרגל בזה אז יתעורר להשתוקק לבוא אל בריאות יותר כאשר היה בימים הראשונים. כן אנחנו ירדנו פלאים ממעלת היראה הטהורה הפנימיית עד אשר הקב"ה בקש מאתנו מדרגה התחתונה הנזכרת וגם זאת לא מצא כמאמרו לכן זונה שמעי דבר ה' והנביא מבשר אותנו כ"א נגיע עכ"פ למדרגת יראה ואהבה למען חיינו בעבור היותו יתברך מספיק כל צרכנו יגאלנו יתברך גם בעבור זה ואח"כ יושיענו כי נכסוף ונקוה לבוא אל מעלת היראה הגדולה והרוממה. וזהו ובלכן עתיד להחזירן שנאמר לכן הנה אנכי מפתיה וגו' ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור ר"ל מדרגת אהבת עוה"ז עולם השפל יהיה לפתח תקוה כי אחר אשר יחזרו לאיתנם מעט לבוא עכ"פ לירא את ה' כי הוא הנותן גשם יורה כו' או יכספו ויתאוו ויקוו לבוא אל שלימות היראה כימי עולם בהופיע סוד אלוה עלי אהלם, והבן:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:8)

**על** זאת באו חז"ל ואמרו כי המדבר גם הוא השיג שמחה וגיל כאשר שמע שהקב"ה דר בו שנאמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה גו' פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה גו', וכן מאמר לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר וגו' מורה כי מה שיוליך הקב"ה אותנו דרך המדבר אין לנו שום טובה מזה כי אלינו יערבו הנסים והתשועות גם במקום ישוב כמו שביארנו בלתי כי המדבר יקבל טובה שיקויים בו **ושב לבנון לכרמל** (ישעיה כ"ט, י"ח) היינו שיהיה המדבר מקבל זרע ויצמיח ויפריח ויהיה עוד מובחר מן הישוב. והוא ממש כמו שמוליכים את אדם למקום ידוע כדי שאדם אחר יקבל טובה מזה הלא יהיו צריכים לפתות אותו ולפייסו שיאבה בזה, לא כן אם מוליכים אותו לטובתו אמר הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:9)

**וזהו** ישושום מדבר וציה ותגל ערבה כלומר שהמדבר ישיג טובה מזה. ונמתיק הענין ע"פ משל לשני אחים בעיר אחת אחד עשיר ואחד עני, והיה להם אח במרחקים ובהזדמן לפניו נסיעה לבוא אל העיר הזאת אשר אחיו שמה משפטו היה להתאכסן בבית אחיו העשיר, ויהי לימים והנה זה האח הג' אשר במרחקים נעשה רב ודרשן בעיר ובהזדמן בא אל העיר הזאת ויסר אל בית אחיו העשיר כמשפטו כל הימים וישא חן בעיני ראשי העיר והמנהיגים ולא הניחוהו לסעוד על שלחן אחיו אבל שלחו לו מקופת הקהל כל די מחסורו מהמאכלים היקרים ומשקים חשובים ויבוא אליו אחיו העני ויאמר לו הגידה נא אחי מדוע לא תאבה בי להתאכסן אצלי, וישאלהו לאמר מדוע היית שותק עד כה, ויאמר אליו דע אחי כי עד כה לא הרהיבה נפשי עוז לבקש אותך על ככה אם אין בכחי לפזר עליך מאומה, לא כן עתה אשר ארוחתך ארוחת תמיד נתן לך מקופת הקהל הנה עתה אני שוה עמך עם אחיך העשיר, ויען ויאמר אמת הדברים וטענתך חזקה כי עתה אתה שוה עם העשיר, אבל כל זה היה טענה אם עוד לא הייתי קובע דירתי שמה אבל עתה שכבר אני מתאכסן בביתו במה יש לך לזכות ולנצח את אחיך העשיר לעקור דירתי מביתו ללכת לגור אליך, השיב העני ואמר גם בזה זכיתי לבי כי באין ספק כאשר שולחים לך סעודתך מקופת הקהל הלא ישלחו יותר מכפי צרכך ובהיותך בבית העשיר הוא זורק המותר חוצה, אבל כאשר תתאכסן אצלי ותסעוד מקופת הקהל הלא אני וביתי נחיה נפשנו מן הנותר ההוא אשר תותיר משבעך.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Bamidbar 2:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bamidbar/r/2:10)

**הנמשל** כל עוד שאנחנו נזונים בדרך הטבע מטל השמים ומשמני הארץ אין אנחנו יכולים לגור ולהסתופף כ"א במקום ישוב, לא כן לעתיד שיחדש הקב"ה הנהגתו למעלה מן הטבע ויהיה מציאות הכל ע"פ נס, א"כ אצלנו המדבר והישוב שוה כי למציאות הנסים מה לי הכא מה לי התם. אבל במה יזכה המדבר להיות הוא הנבחר אל הענינים האלה יותר מן הישוב, לזה אמר כי גם המדבר יחיה עי"ז וזהו ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת, פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כי כבוד הלבנון נתן לה. כי בהיותם במדבר בימים הראשונים לא היה אל המדבר חלק כלל מן המזון והמחיה אשר שלח אלינו הפרנס העליון ב"ה אמנם לעתיד אשר יתן ה' את כרמינו משם שיחדש יתברך במדבר כח הצמיחה וכח המגדל וישאר כן עד עולם כמאמר משמים מיהבי יהבי משקל לא שקלי (חולין ס) וא"כ כבר ראוי לענין זה המדבר יותר מן הישוב כי ממותר הטוב שישלח הקב"ה אלינו גם המדבר ישא ברכה וזהו ישושום מדבר וציה ותגל ערבה גו':