## Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit

###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:1)

**ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו**. מדרש: במי נמלך וכו' א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות חבורות חבורות מהם אמרו אל יברא ומהם אמרו יברא כו' רב הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינים אלו עם אלו ומתעסקים אלו עם אלו בראו הקב"ה, אמר להם מה אתם מדיינים כבר נעשה אדם (פרשה ח', ה')¹

footnotes:
¹ "כבר נעשה אדם" ובספר "כליל תפארת" מביא בשם מו"ר המגיד מדובנא ז"ל, באור אחר, יפה אף נעים על מאמר זה. אשר לכאורה יש לתמוה אחרי שהקב"ה לא חשש לדברי המלאכים ואמר "כבר נעשה אדם". וגמר מלאכתו בעוד הם מדיינים זה עם זה. א"כ לאיזה צורך נמלך כלל במלאכים. אבל יתבאר הענין עפ"י משל למלך שצוה לצייר אמן לצייר על הכותל בהיכלו ציור דמות שר פלוני כשהוא בזעם ובחרי אף. בכדי שיתבייש השר ההוא בבואו אל היכל המלך בראותו את תמונתו בפנים זועפים. מה עשה הצייר הלך אל השר ההוא והקניטו בדברי חדודים עד שנתקצף השר ונתמלא עברה ובא לכלל כעס גדול עד שהכהו על הלחי. ובעת הכותו אותו מכה אחר מכה הביט הצייר בפניו והסתכל בו למען יוכל לצייר פרצוף פניו בהיכל המלך. וכל מה שהוסיף להסתכל בפניו יותר הכהו השר על הלחי. והנה העומדים ורואים את הדבר יתפלאו הפלא ופלא על הצייר הלזה למה הוא עושה ככה לתת גוו מהלומות ולמכהו לחי. אבל הצייר עצמו הוא יודע אל נכון וטעמו ונמוקו עמו כי זה עצמו מה שהשר הוא בחמה וקצף גדול זהו גופא לצרכו ולתועלתו. והוא תכלית חפצו שיקח מזה ציור אל התמונה שיצייר בהיכל המלך. הנמשל כי הקב"ה חפץ לברוא את האדם הזה שיהיה כלול מכל הנבראים למעלה ממוזג מגל המדות הנמצאים למעלה. והנה האדם הלזה היה מוכרח שיברא גם במדת הכעס והחמה אשר תכלית המדה הזאת כדי שינקום מעברי עבירה ולשפוך עליהם חמה אפו. וידוע מאמרם ז"ל (ברכות) כי אין כעס ותחרות בפמליא של מעלה ואין למצוא את המדה הזאת בעליונים מה עשה הקב"ה הלך ונמלך במלאכים. וזה מדרכי הנאספים לשבת יחדו להמתיק סוד ולהתיעץ באיזה ענין, כי יתחלקו הדעות זה בכה וזה בכה עד שמתווכחים ומדיינים זה עם זה. ובאותה העת והרגע שיתחילו המלאכים מדיינים זה עם זה ימצא ברגע ההיא למדת הכעס שורש ומציאות למעלה ויעשה פרי למטה בארץ לעשות כמתכונתו. וז"ש עד שמדיינים אלו עם אלו ומתעסקים אלו עם אלו כו' אמר להם מה אתם מדיינים "כבר נעשה אדם". ר"ל בזה הרגע שאתם מדיינים נעשה האדם כי ההתווכחות שביניכם היא שעשתה שורש למעלה וענף למטה ולזה הייתי צריך ולא לשמוע חוות דעתכם ורוב הדעות אם תסכימו לבריאתו אם לא. והדברים נחמדים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:2)

**הנה** ההוראה מדבריהם הוא שהם ז"ל מפרשים מלת נעשה על לשון נפעל, לומר כבר נעשה והוא מתנגד אל הפשוט המורה על המלכתו יתברך עם מלאכי מעלה וכמו שזכרו הם ז"ל. והיותר תמוה וכי מהצורך היה להקב"ה לעצתם, הלא מכבר אמר הנביא: **את מי נועץ ויבינהו וילמדהו באורח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו** (ישעי' מ', י"ד) מי יאמר אליו מה תעשה (איוב ט', י"ב).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:3)

**ובגמרא:** אמר רב יהודא אמר רב בשעה שביקש הקב"ה לברוא את האדם ברא כת של מלאכים אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להם כך וכך מעשיו אמרו לפניו רבש"ע **מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו** (תהילים ח', ה') הושיט אצבעו ביניהם ושרפן. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו רבש"ע ראשונים שאמרו לפניך, מה הועילו, וכו' עד כל העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה, כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהם מקולקלים. אמרו לפניו: ריבונו של עולם לא יפה אמרו ראשונים? אמר להם: **ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט** (ישעיהו מ"ו, ד') (סנהדרין ל"ב, ב').


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:4)

**וגם** במאמר הזה אנו רואים בו לכאורה מן הזרות כי מה ראה יתברך לברוא כת אחר כת ולהמלך עמהם לבלתי שמוע לקול עצתם ומה הועילו בתשובתם. ולבי אומר לי כי אבינו מעולם עשה זאת לטובת האדם ולקיומו והוא מהחסדים הנפלאים והרמים שבלעדו היה העולם כבר חרב חס ושלום. וההכרח היה כי יתיעץ עמם, גם כי לא יאבה ה' לקבל עצתם ולהסכים עמהם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:5)

**ויתבאר** הענין על פי משל שר אחד צוה לאשר על ביתו לנסוע לעיר ידועה על יום השוק לקנות לו איזה חפץ יקר או כלי מפואר והזהירו לבל ישוב ריקם לביתו. ויהי בבואו העירה התחיל לחקור ולחפש איה ימצאנו לקנותו ולא מצא כ"א אחד בעיר ביד סוחר אחד והסוחר היה מעלהו בדמים יקרים (כמשפט הדברים כבדי המציאות) והאיש ההוא היה הולך הלוך ושוב שוקד על דלתות הסוחר לישא וליתן עמו, ויהי קרוב לגמר המקח נתוודע הדבר אל סרסור אחד ויבקש עילה כי יהיה לו דבר עמהם בענין המשא ומתן הזה ובא אל הסוחר לאמר לו הלא ידעת אחי כי גם אנכי כמוך ידעתי מהחסרון והמגרעת הנמצא בהכלי ועתה אם לא תפייסני ברצי כסף אלך ואגלהו לאזני הקונה ויקפוץ ידו מקנותו. וירע הדבר מאד בעיני הסוחר ויחר אפו ויאמר לו צא נבל לא אתן לך כל מאומה. ולא נח לב הסרסור וילך ויגד להקונה מאותו החסרון הנמצא בהכלי, והאיש ההוא עם כי מתחילה אחרי שמעו, הוסג אחור מלקנותו. אולם אחר יום או יומים נחם אל לבו כי אין לבוא אל בית השר בלתי אם הכלי אתו. וילך אל הסוחר ויתן דמי הכלי כחפצו. ויהי בשובו לבית השר עם הכלי לא רצה השר לקבלו כי אמר כבר מצאתי אחר נאה הימנו או אי אפשי בכלי יקר כזה, אז חלץ חושים ובא העירה אל הסוחר ואמר לו קח לך כליך והחזר לי מעותי ראה גם ראה מהחסרון אשר מצאתי בו, השיב לו הסוחר מה לי ולך מאומה הלא הוגד לך מראש מהסרסור טרם נתת דמיו ואתה רצית בו וקנית.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:6)

**הנמשל,** כי מן הנודע הוא שכל תכלית בריאת האדם, היה לכבודו יתברך לירא מפניו ולשמור מצותיו כמאמר: **כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו** (ישעיה מ"ג, ז'). וחיוב טבע הבריאה הוא להיות האדם ישר נקי מכל חטא. והיה כי יחטא ואשם לעבור את פי ה' אחת דתו להחזיר העולם לתוהו ובוהו כי לא על תנאי זה הטבעו אדני ועמודי העולם שיהיו מעשי ידי יוצר מכעיסים לפניו. ולפי שורת מדת הדין גם תשובה לא תועילנו. (כמו שכתב החסיד בהקדמתו לשער התשובה) ואלהינו מרחם להיותו קורא הדורות מראש ומרחוק נראה אליו כי רבה רעת האדם מנעוריו ואין אדם שליט ברוחו לעשות טוב ולא יחטא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:7)

**לכן** טרם עשה את האדם ראה והכין לו אופן קיומו בארץ, כענין שאמרו ז"ל: "מתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדת הרחמים למדת הדין כו'" (במדרש פרשתנו י"ב, ט"ו),¹ בל יפגיעו בו הדוברים עליו עתק וקטגוריה. והוא, להתייעץ עם המלאכים ולהמלך עמהם על בריאתו, והם יענו ולעומתו יאמרו: עתיד הוא לחטוא. ואחרי כי יזכירו לפניו מה שבלבם, יעשה כרצונו וכחפצו ויברא את האדם.

footnotes:
¹ "שיתף מדת הרחמים" וכו' והכוונה בזה הוא מה שרמזנו בפנים כי לפי מה שהיה ראשית הרצון לברוא העולם במדת הדין היה החוטא משולל התיקון ונעדר התקומה כל עיקר. אבל מרוב טובו יתברך הוא שוקד לתקנת האדם ולתועלתו והכין לו התשובה על כל אשר יעשה האדם לאשמה וחי בה, והוא אך ממדת החסד והרחמים כמאמר ז"ל (ילקוט תהלים כ"ה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. שאלו לחכמה ולנבואה הנפש החוטאת מה ענשה אמרו, הנפש החוטאת תמות. שאלו להקב"ה, אמר יעשה תשובה. עד כאן. הא לך כדברינו שכל עיקר תיקון התשובה הוא אך ממדת הרחמים וזהו שרמזו ז"ל ראה כו' ושיתף מדת הרחמים כו':


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:8)

**ועילת** הדבר הוא כי מאז אף כי יחטא האדם ואשם אין מקום לבעל הדין לקטרג ולדבר דבר אם מראש הזכירו גנותו לפני ה' יתברך כי הוא מעותד לחטא ועם כל זאת בראו אלהים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:9)

**וזהו** מאמר הגמרא: כיון שהגיע לדור המבול ולדור הפלגה כו' אמר להם הקב"ה: ועד זקנה אני הוא אני עשיתי ואני אסבול כלו', הלא קדם ידעתי מגנות האדם וחסרונו ועם כל זה עשיתיו. לכן "ואני אסבול".


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 12:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/12:10)

**וזהו** מה שאמרו במדרש בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתות כתות חבורות חבורות מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, ועילת הרצון בזה היה אך למען שיזכירו רעת האדם וחסרונו. ועל כן אחר שהזכירו עמד ובראו, וזהו מה שכתוב מה אתם מדיינים אלו עם אלו כבר נעשה אדם. כלומר לא נמלכתי עמכם למען עשות כדבריכם גם לא שאלתי על עצתכם זולת להתוודע ולהגלות ולהזכר רעת האדם על פיכם ואני הטוב בעיני עשיתי.