## Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit

###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:1
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:1](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:1)

מדרש: **ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו** (א, כ"ו). ר' יוחנן פתח: **אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפך** (תהילים קל"ט, ה'). אמר ר' יוחנן אם זכה אדם אוכל ב' עולמות שנאמר **אחור וקדם צרתני** ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון. שנאמר **ותשת עלי כפכה**. עוד שם: אמר רב נחמן אחור לכל המעשים וקדם לכל העונשים. (פרשה ה', א')


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:2
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:2](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:2)

**להבין** כוונת דבריהם נקדים דברי דוד המלך עליו השלום: **פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון** (תהלים קמ"ה, ט"ז). ואחר כך אמר: **רצון יראיו יעשה**. הנראה כי כוון בזה להורות לנו ההבדל בין האדם לבעלי חיים בענין הבחירה והרצון, והוא, כי נודע אשר כל הנבראים המה משוללי הבחירה ורצון ההשכלי, וכל מעשיהם ועסקיהם אינם על פי בחירתם כי אם פעולתם בכחותם ומוטבע בכל אחד רצונו ההכרחי מה שיחפוץ ימי היותו, ועל ידי כן כל הנהגתם ותנועתם שבתם וקימתם הכל מוטבע בם ואין להם בחירה רק טבע ההכרחי.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:3
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:3](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:3)

**וזהו** שאמר ומשביע לכל חי רצון מלת משביע הוא תואר על דבר משוער ומוגבל רצה לומר ששיער הקב"ה והשביע לכל חי כחותיו ורצוניו הטבעיים שישמש בהם ימי היותו לא יחליפנו ולא ימירנו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:4
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:4](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:4)

**לא** כן האדם מבחר הנבראים אליו לא חלק יתברך רצונו עם מחצב בריאתו כי אז היה האדם מוכרח במעשיו והיה נופל ממנו השכר והעונש, אבל רצונו תלוי בו ובבחירתו להטותו למה שיחפוץ ויבחר והוא על ידי התורה הקדושה המלמדת לאדם דעת ואורח משפט לבחור בטוב לפני האלהים ולמאוס ברע.¹

footnotes:
¹ "אבל רצונו תלוי בו" ואולי על זאת ירמוז המשורר עליו השלום (תהלים א') כי אם בתורת ה' חפצו כו': אשר לכאורה היה מהצודק שיאמר כ"א תורת ה' חפצו. אבל הוראת הב' הכלי הוא לומר שרצון וחפץ איש ישראלי הוא מונח בהתורה הקדושה כי לא יאבה זולת מה שהיא התירה אליו וירחיק עצמו ממה שהזהירה ממנו והיא לו לעינים ללכת באורה וזהו: "כ"א בתורת ה'" לוטה חפצו. ועל כן: "ובתורתו יהגה יומם ולילה" למען דעת מה שירצה ובמה יבחר:"את כל אשר עשה" כי הברואים כמספר המצות וכמספר אבריו וגידיו של אדם. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בזוהר תולדות קל"ד ב') לית לך כל שייפא ושייפא דלא הוי לקבליה בריה בעלמא מקיימא ביה בבר נש כצ"ל.וכבר מלתי אמורה בספר "שמן המור" (בשלישי מראשון) בבאור מאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד". הנה הוסיף הכתוב ב' מלות אחר בריאת האדם, ממה שנאמר בכל מעשה בראשית. כי בכולם נאמר רק: "וירא אלהים כי טוב" ופה אמר: "והנה טוב מאד" ויותר יפלא על מה שכתוב "וירא אלהים את כל אשר עשה". הלא ביום הששי לא ברא רק את האדם לבדו ועל כל הברואים כבר נאמר במעשה כל יום "וירא אלהים כי טוב". ולדברינו ימתק מאד כי בחמשה ימים הראשונים נברא בכל יום בריאה פרטית, על כן נאמר על הפרט: "וירא אלהים כי טוב". אבל ביום הששי שבו נברא הכולל בו ובמה שבתוכו, כל מעשי בראשית. הנה הקב"ה בהביטו על האדם ראה כל מעשי בראשית איך הם קבועים בו יפה נאמר עליו: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" וזהו שדרשו במדרש (במקומו): "והנה טוב מאד" אדם (אותיות של מאד כאותיות אדם) היינו כי מכל הפרטים הרבים ועצומים נעשה בריאה הכוללת הכל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:5
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:5](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:5)

**וזהו: רצון יראיו יעשה** ולא אמר עושה, להורות שהאדם הישר איננו הולך אחר חפץ הטבעי, כי לא יאבה זולת מה שחפץ ה' ובמה שהעירו עליו בתורה במאמר **ובחרת בחיים** (דברים ל', י"ט) ועל כן נופל בו מלת יעשה לומר כי עדיין לא יצא רצון יראיו אל הפועל מעת הולדם אבל הוא נמשך אליהם אחרי כי יהגו בתורה שעל ידה יבחרו עשות לקרב ולרחק לאהוב ולשנוא.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:6
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:6](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:6)

**וכאשר** נתבונן עוד נמצא כי בע"ח כולם המה מחולקים בטבעם ומובדלים במדותיהם וכחותיהם והאדם כלול מכולם מכל חילוקי טבע תכונתם ומדותם ומשמש בהם כפי שיבחר. אשר על כן היה מרצון חכמתו יתברך שיהיה בריאת האדם אחר כל מעשה בראשית למען לכלול בו חלקי כל חי למיניהם כמבואר ברבותינו ז"ל (אבות דר"נ): שהאדם הוא עולם קטן וכל מה שיש בעולם יש דוגמתו באדם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:7
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:7](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:7)

**וביותר** מבואר הדבר בספר הזוהר (פנחס רל"ח ב'): "ויאמר אלהים נעשה אדם. בתר דאשלימו לעבידתייהו כל אומן ואומן אמר לון קב"ה אומנתא חדא אית לי למעבד דיהא שותפות לכולנא אתחברו כולכו כחדא למעבד בי' כל אחד ואחד מחולקא דיליה ואנא אשתתף עמכון לימהב מחולקא דילי והיינו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, עד כאן. המבואר מדבריהם אשר מאמר נעשה אדם היה מדובר אל כל מעשה בראשית כי כולם יתנו חלקיהם לבנין האדם ושיהיה בנוי ומשוכלל מפרטי חלקיהם ומדותיהם. כי בהיותו כלול ממדות וכתות שונות יהיה חפשי בעניינו ועסקיו לשמש באשר יבחר להרע ולהטיב.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:8
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:8](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:8)

**וכמו** כן מצינו במדרש (פרשתנו): **"נעשה אדם"** במי נמלך ר' יהושע בשם ר' לוי אמר במלאכת השמים וארץ נמלך. משל למלך שהיו לו ב' סנקליטים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. ר' שמואל בר נחמן אמר במעשי כל יום ויום נמלך (ח, ג). ובאין ספק דבריהם מכוונים למאמר הזוהר הקדוש הנזכר לעיל כי הוא יתברך נמלך עמהם על בריאת האדם על היותם מוצרכים להאציל מכח חלקיהם להשתתף בבריאתו למען יהיה האדם כלול מכחות כל הנמצאים בעולם, ועילת הדבר הוא כי עיקר ותכלית מציאות העולם איננו אך לבעבור שעל ידי הנבראים כולם יהולל שמו יתברך ויתגדל כבודו אם בהודאת פיהם ושבח שפתותיהם או בטוב מעשיהם ובעבודה אשר יעבדוהו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:9
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:9](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:9)

**והנה** הבעלי חיים כולם להיותם נעדרי הבחירה כי חולק לכל אחד טבעו וכחו ומדתו כנזכר לעיל איככה יעבדו את ה' הלא המה מוכרחים במעשיהם ועסקיהם וכל אשר הם עושים מחוק וטבע הבריאה הם עושים, ואם הדבר כן איך יכונו בקיומם בחייתם ומציאותם אם אין אתם חלק וזכות בעבודת הי"ת וספור תהלתו, ונעדרים מה שעיקר הבריאה תלויה בו. לזאת אלהי עולם יתברך כרב טוב חסדו על מה שעשו ידיו, עשה עמהם ברכה באשר יצר את האדם הכולל פרטי כחותיהם, משותף ומורכב מחלקי הנבראים כולם. למען אשר על פיו יזכו גם המה ומברכתו כולם יתברכו, במה שיעבוד הוא את ה' עם כל פרטי החלקים ובמדות הכלולים בו הלקוחים והנאצלים מהנבראים.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:10
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:10](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:10)

**ממש** על דרך ומשפט בני אדם, אשר לכל אחד סך מועט שאיננו מספיק לעשות משא ומתן כל אחד לעצמו, עושים שותפות וכיס אחד לכולם העולה לסך גדול ובוחרים אחד מהם שיהיה נושא ונותן עם כל הסך ומה שיעלה ריוח יזכה כל אחד לפי חלקו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:11
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:11](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:11)

**כן** ממש כל הבעלי חיים האצילו כל אחד מחלקו אל האדם למען יהיה הוא כלול מכל המדות והכחות וישרת בהם את ה' יתברך ועל ידו יזכו גם המה (ובמה שהאדם מתקן ומקדש כל פרטי חלקיו בעבודת ה' על פיהם יתוקנו כל פרטי הבעלי חיים מפאת חלקם הנמצאים והכלולים בו).


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:12
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:12](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:12)

**נמצא** כי האדם מטיב ומזכה לכל הבע"ח בטובו. ובהעוותו גם המה ירעו וישחיתו דרכם על הארץ. ממש כהנבחר מהשותפים לעשות המסחר עבור כולם בשירויח בו ירויחו גם המה ויפסידו בהפסדו, אשר על כן בדור המבול כי היה רעת האדם רבה וגדול עונו נתפעלו על ידו כל הבעלי חיים מפאת חלקיהם שנתמזגו בו. כאשר יעידון ויגידון דברי הכתוב: **וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ** (בראשית ו', ה'). רצה לומר רעת האדם היה ניכר ונראה בארץ. כלומר בכל הבעלי חיים ההולכים עליה כי המה רשעו נגד פניו יענו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:13
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:13](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:13)

**ומעתה** יבואו על נכון דברי המדרש: **אחור וקדם צרתני** (תהילים קל"ט, ובילקוט שם), אחור למעשה בראשית וקדם לכל העונשים, כלומר מחצבו ובריאתו היתה מחוייבת אחר כל הנבראים יען כי מהם הסתעף הרכבתו, ובזאת הנה הוא קדם לכל העונשים. כי גם ההשחתיות הנמצאות בנבראים הוא ישאם על כתף יסבלם, והוא בא לפניהם לקבל ענשם. וכמאמר הנביא: **רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם** (עמוס ג', ב') כלומר כי על ידיכם נתהווה הרעה בכולם, על כן אפקוד עליכם. (ובזה מלות את כל מדוייקים) וזהו ראשית דברי המדרש: "אחור וקדם צרתני" זכה אדם נוחל ב' עולמות. ואם לאו עתיד ליתן דין וחשבון שנאמר: "ותשת עלי כפכה" ומבואר כדברינו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:14
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:14](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:14)

**ומה** נמרצו בזה דברי דוד המלך עליו השלום: **יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער לפני ה' כי בא כי בא לשפוט הארץ** (תהלים צ"ו, י"ב) אשר לכאורה לא ידענו לשמחה מה זו עושה ועל מה ירננו. אבל הנה ידענו ממאמרם ז"ל: אמר ר' יהושע בן לוי כל מעשה בראשית בקומתן נבראו בדעתם נבראו ובצביונם נבראו. שנאמר: **ויכלו השמים והארץ וכל צבאם** (בראשית ב', א') אל תקרי צבאם אלא צביונם. (חולין ס', א') והרצון, כי כולם בחרו להם דמותם ומהות תכונתם ויאותו בבריאתם. והנה מהראוי לחקור מה ראו שלא בחרו להם צלם ודמות האדם ותואר צורתו ודקות ענינו בחכמה ודעת מושל בנבראים כולם. אמנם ידענו כי לפי רוב הכבוד וההתנשאות אשר לנברא על זולתו כן עודפות לו נטל המקרים ומשא התלאות והמכאובות הנכונים לעומתו והיה השפלתו שבעתים. כי כשהאדם מתנהג בחכמה ודעת יגדלנו ה' וקרנו ירים בכבוד ויתנהו עליון על כל. ובהיפך, שבעתים יוקם והיה למשלח חציו ולמרמס אפו. כמאמר החכם: **כי ברוב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב** (קהלת א', י"ח) כי לפי רוב עליתו כן הוכן לו ירידתו באם ימיר דתו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:15
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:15](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:15)

**והוא** שעלה על רוחם לאמר, הן אמת כי האדם הוא מובחר הנבראים מתואר במחוגה אלהית ואימתו וממשלתו על כל חייתם. אולם לפי יקרותו יותר הוא עלול להפסד. ואנוש ענוש הוא, מעותד לכל העונשים וחצי שדי. זאת ראו ובחרו באשר יחפצון.¹

footnotes:
¹ הדירוג בנבראים כי הלא לעינינו הוא, כי הדומם עם גסות ענינו עד שהוא משולל ההרגשה מהווייתו, אין לו גם הרגשת הצער והמכאוב מכליונו. כמו חפירת האדמה וחטיבת העצים וניפוץ האבנים וכמוהם. והחי מבהמות שדי וחיתו יער, להם חלק הבורא יתברך הרגשות ומוחשים והעלה אותם מבחינת הדומם וצומח, להיותם מבחינים בעשבי השדה ומרגישים טעמי הצמחים. לעומת זה הכין להם הרגשת הצער והמכאוב במכת מכיהם וליותר בהעדרם. והאדם שהוא המעולה מכל הנבראים, להיותו מדבר. ולו לב מבין. וחכמה ודעת ענינו. כן ירבו עליו התלאות. והוא מעומס בעול ובמשא כבד יכבדו ממנו. כמו בקשת טרפו ומזונו. כמה מהליאות והעמל תשיגנו עדי יביא אוכל לפיהו ולבוש על בשרו כידוע. לא כן הבהמה ובעלי חיים זולתים, כי על נקלה ימצאו אוכל למו. על נאות דשא וציץ השדה, מבלי מלאכה וטורח מאומה.וכמו כן, האדם מרוב חכמתו ודקות ענינו כמה מהכלמות ימצא אם יקור איש בפניו וישמע קול אלה, דבר גם חצי דבר, שהוא נגד כבודו הלא ירבה להכלם ויבוש ויאלם. והכלל בזה: לפי רוב המעלות והחשיבות אשר להאדם על זולת הנבראים כן עודפות לו המכאובות והתלאות העוברים על ראשו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:16
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:16](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:16)

**ומעתה** הטה למשל אזנך ב' סוחרים מעיר אחת עוסקים במשא ומתן אחד א' היה מדרכו לסחור אך במעט הכסף אשר לו ולא חפץ להתעזר בהלואות ובהקפות, הב' היה מרבה בסחורה במה שהרבה ללוות מכמה אנשים ולקח סחורות הרבה בהקפה. ויהי המה בדרך עם סחורתם קדם הסוחר האחד בנסיעתו ונטה ללון באחת האכסנאות ויוליך עגלתו תוך החצר החיצונה ויתן תבן ומספוא לחמורו והוא לן בבית האכסניא. בשכבו וישמע הבעל הבית קול נהמת דהרות סוסים ושאון מרכבות, נוסעים ובאים לעומת שער החצר. התחיל לדפוק על משכב הסוחר להקיצו משנתו, ויאמר אליו קום לך חיש מהר אסור חמורך למשוך עגלתך חוצה ופנה מקום לסוחר הבא כי גדול ורב הוא כבד מאוד בסוסים וחמורים מושכים מרכבות טעונות סחורות לרוב, ויקם האיש ממשכבו ויצא החוצה ויבט לקראת הבא, לדעת מי הוא. וירא והציץ בו כי הוא האיש שהרבה מסחריו בהקפותיו הרבים, וירע הדבר בעיניו למאוד שיהיה מוכרח לסור ממקומו למענו ולפנות מקום עבורו, ועם כל זה לא דבר מאומה וישם לפיו מחסום. לימים הקיפוהו הנושים בו על דבר הקפותיו עד כי נתנוהו במאסר ויהי כלוא בכבדות. ויתיעצו מיודעיו לסבב עבורו על פתחי נדיבים, ויהי בלכתם סרו גם אל הסוחר הא' ויספרו לו את כל התלאה אשר מצאתהו. ויזכור את אשר עשה לו מלפנים. ויען ויאמר, הלא קדם ידעתי כי באחריתו יהיה נבל. והחל ליתן תודות לה' על כי מעודו שמח בחלקו והסתפק במתן גורלו ולא חמד את שאינו שלו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:17
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:17](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:17)

**הנמשל** כי כל הנבראים האמנם מעט הוא מנת חלקם וכוסם חלושי כח חסרי דעת ולשון מדברת ובידם היה לברור למו היפה והמובחר שביצורים הוא האדם. עם כל זה מיאנו בכזה, באמרם הלא כמה מהחבלים וצירים קצובים ועומדים ממעל לו, והאדם הוא בא ומילא את לבבו לאמר טוב לי להיות מובחר הנבראים כולם ולמשול במשפחות האדמה למיניהם ואישיהם והרבה לצבור אסיפת חלקי הנבראים ולקח באמנה פרטי מדותיהם וכחותיהם למען יהיה כלול מכולם כמוזכר למעלה. ואותו לקח ה' והמשילו על כל צבאם ואת כל, נתן בידו. כמאמר הכתוב: **תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו** (תהילים ח', ו') והוא מלך בתחתונים ומוראו עליהם כמאמר: **ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים** (בראשית ט', ב') ועושה בם כחפצו. והאמנם לעת עתה רע להם המעשה אולם לעתיד ביום הדין הגדול והנורא אשר ה' במשפט יבוא עם האדם על כל נעלם מטוב ועד רע אז הנבראים כשמעם עומק הדין יתרועעו אף ישירו בגילת ורנן על שבחרו להם בהמיותם ודלת איכותם. וזהו: **יעלוז שדי וכל אשר בו**. כולל כל חית השדה והמוני הנבראים וגם: **אז ירננו כל עצי יער לפני ה'.** על שבראם כמו שהם והטעם: **כי בא לשפוט את הארץ**. ויראו כי קו הדין מתוח לשפוט העובר להכותו מכה רבה יגילו וירננו למפרע על דלות ערכם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:18
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:18](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:18)

**ובזה** נעמוד על הבנת דבריהם ז"ל (שם בסמוך) אמר רב שמואל אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה הדא הוא דכתיב: **הללו את ה' מן השמים** וגו' (תהילים קמ"ח, א') ואומר כל הפרשה. ואחר כך אומר: **הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות** כו' ואומר כל הפרשה. ואחר כך אומר: **מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות**. וראוי להתבונן למה יהיה האדם אחרון בקילוסו.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:19
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:19](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:19)

**ונבין** הענין בהקדם דברי המשורר עליו השלום **ברכו ה' מלאכיו** כו' **ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי נפשי את ה'**. (תהלים ק"ג כ'-כ"ב) והדמיון בזה לשר אחד נוסע למרחקים עם אשתו ובניו ובני ביתו ומשרתיו אשר משפטם בבואם לאכסניא יפרדו איש איש למאכלו ומשתהו, זה ללחום לחם וזה למזון וזה למעדנים, כי המשרתים לא יאכלו בלחם השמור להשר אבל יאכלו פת בגם לבדם ולא יבואו אל שלחן אדוניהם. וכשיבוא בעל האכסניא לתבוע מה שאכלו משלו יצוה אדוניהם להם לאמר בואו חשבון עם בעה"ב ואחר שחישב עם כל אחד כפי ארוחתו מביא סכום החשבון מכולם אל השר והוא משלם בעבור כולם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:20
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:20](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:20)

**הנמשל** כי האדם הוא השר המושל בכל הנבראים וכולם נבראו לצרכו ולשימושו כמאמר רז"ל: **כי זה כל האדם** (קהלת י"ב, י"ג) כל העולם לא נברא אלא בשביל זה (ברכות ו'), וכאמרם ז"ל: כל אלה לא נבראו אלא לשמשני (קדושין פ"ב). ואם כן על האדם למלא מחסור העבודה המוטלת על כל הנבראים והשבח לאל יוצרם כי המה נעדרים מזה להיותם מוכרחים בטבעם כנזכר לעיל ומה גם כי הדיבור אין בהם, והוא להיותו שליט ברוחו עליהם ואסף בחפניו חלקי בהמה ורמש וחיתו ארץ, להשלמת הרכבתו. קדם יהלוך על פני כל הנבראים בהשלמת העבודה גם על המגיע עליהם. ובפיו יתן תודות לאל גם עבורם ועל ידו תושלם עבודתם של כל ברואי מטה.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:21
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:21](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:21)

**וזהו: ברכו ה' כל צבאיו** כו' **ברכו ה' כל מעשיו** כו' כלומר מחוייבים אתם בעבודה והלל יה כולכם יחד. אולם אני אשלים העבודה וההודיה מה שנגרע מכם מפאת חסרון שלמותכם ועלי לשלם הקפותיכם. וזהו: **ברכי נפשי את ה'** כלומר מה שאתם חייבים להלל יה על ידי יושלם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:22
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:22](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:22)

**וזהו** כוונת דברי המדרש הנזכר לעיל: אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה. נמשך למה שאמרו קודם, אחור וקדם צרתני. אחור למעשה בראשית וקדם לכל העונשים. ולבאר דבריהם סיימו ז"ל ואמרו: אף בקילוס אינו בא אלא באחרונה, ואין כוונתם שהוא האחרון בקילוסו כ"א הכוונה שהוא בא אחרון בספר מהללי יה, יען כי עליו נופל השלמת חשבון חובת תהלתם וכנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:23
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:23](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:23)

**על** כן הקדים דוד המלך עליו השלום בהזכרת הנבראים כולם ואמר: הללו את ה' מן הארץ תנינים כו' (תהילים קמ"ח, ז') ואחר כך אמר: מלכי ארץ וכל לאמים כו' ממש כמשל הנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:24
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:24](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:24)

**עוד** נוסיף נופך בזה והוא על דרך שר העיר הוציא משקים שלו על ידי כמה מוזגים נבחרים שבעירו וכל מוזג ומוזג קיבל עליו לקבל ממנו במחיר כך וכך מדות לשנה. פעם בא אחד לפניו ואמר לו אדוני תנה נא על ידי כל מזיגות ומשקים שאתה מספיק על ידי כמה מוזגים ואני אשלים לך מחיר הקצוב בעדם, השר התקשר עמו על זה ורשם בכתב שהוא מקבל על עצמו לקבל ממנו מזיגה לשנה כסכום שקבלו כל המוזגים, ויהי לקץ השנה בבוא עמו השר לחשבון, פתח לו פנקסו משנה אשתקד והראה לו מוזג פלוני הוציא כך וכך מדות בשנתו וכן שני וכן שלישי עד תומם והיה מחויייב האיש הוא להשלים לו כפי אשר היה מוציא והרויח על ידם.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:25
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:25](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:25)

**כן** הדבר בעניננו כי החוב הוא על כל הנבראים להודות לה' ולעבוד עבודתו כמשפט יציר ליוצרו, אבל מסיבת כי הבעלי חיים המה נעדרי הבחירה וההכרה ולא חלק להם בבינה¹ על כן האדם הוא הוא הבעל חוב הכללי, כי עליו לשלם תודות הנבראים כולם הנעדר מהם, מסיבת שלמותו ותיקונו.

footnotes:
¹ כי בעלי החיים נעדרי הבחירה וההכרה והוא: כי כן חייבה טבע בריאתם, אחר היות עיקר מציאותם עבור האדם. כי על ידם ישיג תועליותיו וצרכיו בעולם. הסוס לרכוב, השור לעול, חמור למשא וכמוהם שיש בהם תיקון ענינו. ולוּ בראם אלהים בחכמה ובדעת או בפה דובר, מה יתרון היה להאדם בהם, כי לא יחפצו להטות שכמם תחת עולו הכבד. היה מהורס בזה מעמד האדם וקיומו בעולם. אשר על זה היה מחסד אלהים, לברוא אותם בענין שהם, עבור לעשות אתם מה שמפיק תיקון העולם ומערכותיו. ככל אשר אנחנו עושים בהם היום איש כל הישר בעיניו. ואת האדם אותו ברא אלהים בחכמה ודעת ולב מבין בעל בחירה. ונטע בו כל המעלות אשר מנע מנבראים זולתו, לתיקונו ולתועלתו:


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:26
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:26](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:26)

**וזהו: הללו** כו' **תנינים** כו' מונה והולך חשבון פרטי הנבראים מה שהם חייבים מההודאה וההלל אבל אין אתם לשלם מסיבת כי נגרע מהם השלימות הצורך לזה והוא מפאת האדם וסיבתו כנזכר לעיל.


###### Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:27
[Ohel Ya'akov on Torah, Bereshit 13:27](https://torahapp.org/share/book/Ohel%20Ya%27akov%20on%20Torah/s/Bereshit/r/13:27)

**על** כן אחרי עמדו על חשבון חוב ההודאה המגיע מאתם דבר ויקרא את האדם לאמר, אבל אתה הוא הנתפס בחוב הנבראים ועליך לשלם העבודה וההודאה המגעת מהם. וזהו שהמליץ הדרשן האלהי ר"ש ע"ה ואמר: אף בקילוס אינו בא אלא לאחרונה. הה"ד הללו את ה' מן הארץ וגו' ואומר כל הפרשה. ואחר כך אומר: מלכי ארץ וכל לאמים בחורים וגם בתולות כו' עד כאן. ומבואר כדברינו.